כבר נמאס לי ליפולאוף תקשיבועלה למעלה
כבר נמאס לי ליפוללאעלה למעלה
גרביים הכי מחליק. אח"כ יחפה או נעליים מחליקות.*בננית*

ותיזהרי לא לרוץ, במיוחד לא בגרירת רגליים.
חחח אוףעלה למעלה

אז תוודאי שיש לך מספיק ברזל...יעל
מה זה קשור
?עלה למעלה
אולי
יעל
אמאלה את מלחיצה אותיעלה למעלה
אבל אני לא באמת מבינה בזה. תשאלי אנשים שמביניםיעל
פינג.
אבל ללכת יחפים זה לא גורם להחליק!
לעור של הרגל יש את האיזון הכי מדוייק בין רכות לחספוס, ככה שהכי נוח ללכת חפים.
|מצדד בצד הנכון והלא מחונך|
עובדה שאני כן מחליקה יחפה!עלה למעלה
אבל לא *כי* את הולכת יחפה, אלא *גם כש*את הולכת יחפה.פינג.
כלומר, את בעצמך אמרת שאת מחליקה המון בלי קשר לכלום.
אני די בטוחה שזה לא פונקצייה של מה יש לך על הרגל,
אלא יותר הליכה לא נכונה, או פיזור ורחפנות יתר, או חולשה קיצונית, או משהו כלשהו שכזה.
ממי, אושאת לא ישנה מספיק או שחסר לך ברזל!חמדמדה
מנסיון!!!!!!!

את רואה, מתבודדת?! אני לא סתם מקשקשתיעלאחרונה
הכי כיף ללכת יחפה!!!!!פוסעת
היי מוכר לי מאיפשהו
סתם אחת
לפחות עוד לא חטפת פנס בעין או בור עם בשר שיוצא ונכנס ברגל או כתמים ירוקים בכל הגוף בערך 
תנחומיי הכנים.
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

