"שעצת זקנים בנין"...

של הורים לנושא הזה, ליחס של הצעירים.

1. הורים מכירים יותר את המורכבות של חיי נישואין, ואת המקומות שהבדלי מנטליות עשויים להיות מוקש, לעומת צעירים שההסתכלות שלהם רומנטית יותר.

2. הורים גדלו לפני כמה עשרות שנים, ומושפעים יותר מהמצב בעבר, ובעשרות השנים האלה פערי המנטליות הלכו והצטמצמו. [וגם הסטיגמות].

אפשר לנסות לברר בצורה רצינית ומכובדת את היחס שלהם, ולנסות לבחון האם הם צודקים.

אם אחרי זה את לא חושבת שהם צודקים, ומצד שני גם הם לא השתכנעו חשוב מאוד מאוד להתנהל בחכמה בנושא הזה. 

ואני רוצה להוסיף, שקשר שההורים מתנגדים אליו, בצדק או שלא, עלול להיות מורכב יותר בהמשך. 

תצליחי!

אין מה לעשות ההורים שלנו חיו בתקופה שהעדתיות שלטה חזק.

בס"ד

אני גם לצערי מכיר את הנושא, כמובן חשוב מאוד להקשיב להורים כי יש להם הרבה ניסיון והם יכולים לעזור בהרבה

אבל גם ההורים לא תמיד צודקים במיוחד אם לא מכירים את הבחור, אם את חושבת שיש התאמה והבחור הוא בחור טוב

 צריך ללכת לפי הלכה ולא להקשיב להורים בנושא, כמובן אם הם אמרו מה הבעיה שווה לשים לב ולבדוק 

היום ההבדלים לא העדתיים לפי דעתי לא חזקים וגם אני לא חושב שזה מכשול במיוחד אם 2 הצדדים רוצים בקשר

את מכירה מה בדיוק הנושא? האם זה מפריע לך? זה 100% שיש את הבעיה הזאת? זאת באמת בעיה?

אני לדוגמא מעדיף מישהי מרקע שונה עם שוני בתכונות בין בני זוג- אפשר להגיד את הניגוד במובן מסוים 

כך אפשר להגיד שאני באמת יכול לאהוב את הצד השני, אותו ולא את ה"אני" שבו- בגלל שהוא כמוני, אבל זה לא מתאים לכל אחד/ת. אני הייתי מנסה למרות התנגדות ההורים, כמובן אם יש בעיות אחרות זה משהו אחר, אבל כן להיות מודע לשוני (שלא תמיד לרע)

בהצלחה(:

בהצלחה נשמה!

בס"ד

בהצלחה!!

זה מצב מסוכן מאוד.

לכן צריך המון זהירות וחכמה בהתנהלות בנושא הזה.

אם היא ממשיכה הלאה, עלולה להיות מאוד מסוכנת, אפילו במקרה שהם לא צודקים.

כך שגם אם הם לא צודקים, צריך להתנהל בחכמה, וסביר מאוד שיהיה אפשר להניח את דעתם.

בס"ד

יש היום המון זוגות מעדות שונות ואין סיבה מיוחדת לחשוש מזה, אלה אם כן יש משהו מסוים בו או בך שלא מתאים 

לאופי מסוים, זה אולי היה נכון בתקופה של ההורים שלך וגם אז היו שהתחתנו בין עדות.

אני מאוד ממליץ לנסות ולא להפסיד סתם מישהו שיכול מאוד להתאים לך. 

לגבי ההורים, הייתי ממליץ לעזר בבני משפחה אחרים שלא מתנגדים, אבל אם הקשר בהתחלה אני לא חושב שצריך שהם 

חייבים לדעת עם מי את יוצא ואם בכלל. היום הסטיגמות לא נכונות וגם העדות אחרות יש אותם דברים שמתרחקים מהם,

צריך לבדות את האדם עצמו, יותר מזה אני מכיר חברים שיצוא הפך גמור מהורים ובגלל שהם היו מודעים לחולשות ונטיעות מסוימות ,הם התגברו על זה והדבר לא קיים.

המון בהצלחה(:

תחשבי שההורים היו אומרים לך שלא להתחתן עם עינים כחולות. אותו דבר...

אולפניסטית גאה שלום

איחולי לקשר החדש וכנראה גם האמיץ, שאילולא כן לא היית מגיעה "לתקל" עם הוריך.

בחירת בן הזוג היא החלטה בלעדית שלך, הבחור שאת מתחברת אליו, הבחור שיש לך איתו כימיה, הבחור שנותן לך להרגיש בהיי ובעיקר הבחור שאת מרגישה שיש "רגשות" (אהבה!) אליו.

בהרגשות כאלו, אין אדם אחר שיכול לייעץ או ל"החליט" עבורך, אפילו לא קרוב משפחה או הורים.

כך שבסופו של דבר את ההחלטה את צריכה לקבל עם עצמך.

בחירת בן הזוג נעשית בדרך כלל שאנו צעירים ודי חסרי ניסיון בתחום (מתי בחרת לאחרונה בן זוג?!).

עליך לחשוב בראש צלול ומפוקח, לשים בצד את הרגשות, (זה קשה, אני יודע) אבל אחרת זה משבש את כושר ההחלטה ומביא למסקנות שגויות. החלטה שגויה בבחירת בן הזוג היא החלטה  המשפיעה על המשך החיים בצורה הכי משמעותית ודרמטית.

לאחר שניטרלת את הרגש (אני בטוח שתצליחי) חשבי ואפילו עשי רשימה של התכונות החשובות בבן הזוג שבלעדיהם הוא לא עובר את הרף, אם הוא לא עובר את הרף, אז... למרות כל הכימיה וכל הרגש לא כדאי להיכנס לקשר כזה!

בדקי מהי דרך התנהלותו בביתו? מה הוא סופג בביתו מהיחסים שבין הוריו? מה הוא יונק בביתו לגבי תפקיד האישה בבית שהוא גדל בו ומה תפקיד הגבר? מה מרקם היחסים בין ההורים? עד כמה תוכלי להיות "את עצמך" על כל אישיות הטבועה בך בקשר בינכם? על מה תצטרכי לוותר מבחינתך ומבחינת הערכים שלך כדי להקים בית משותף איתו?

שימי לב, שנושאים או ערכים שבהם אתם לא ממש באותו ראש,  ונראים פעוטים וזניחים בתחילת הקשר הם רק "נראים" כך, וככל שהזמן עובר, התהום הנפערת היא גדולה יותר.

בדקי שעצם התנגדות ההורים לא יוצרת אצלך ואצל בן זוגך הרגשה "שכל העולם נגדינו" ואז יוצרת מחויבות לשמר ולחזק את הקשר עם בן הזוג למרות שהוא לא בן הזוג המתאים / האידאלי עבורך.

אם לאחר שבחנת באופן אוביקטיבי ואמיתי והגעת למסקנה שהכל "ורוד". העלי את כל מסקנותייך בפני הורייך, שתפי אותם בדרך בה הגעת למסקנה שאת רוצה להמשיך את הקשר, שמעי מהם את דעתם, את מחשבותיהם (הניסיון של ההורים לא יסולא מפז !!! למרות שהם "דור ישן" ו"לא מבינים כלום") תני משקל לטיעונים שלהם תוך הקשבה ופתיחות (הם מכירים את הבת שלהם ואני מניח שרוצים בטובתה) ויחד איתם נסו להגיע למסקנה ולהחלטה משותפת.

ייתכן שלקיחת "פסק זמן" של מספר חודשים מהבחור, תוך שיתופו בהתלבטויותייך (ואם באמת הוא רוצה את טובתך - הוא יקבל זאת בהבנה), ואולי גם פגישה עם בחורים אחרים (אולי יהיו כאלה שיגידו שזה לא הוגן לצאת עם בחורים אחרים שנמצאים בקשר, אבל זכרי שאת צריכה לבחור את הטוב ביותר עבורך!)  תוך כדי השוואה לבחור הנוכחי יאפשרו לך בחירה נכונה יותר.

ואם עדיין נותרו חילוקי הדעות, ואת בטוחה בבחירתך, לאחר כל הבדיקות הסוביקטיביות שעשית (שוב, שימי לב! רגש האהבה  משבש את יכולת החשיבה), נסי להפגיש את הורייך עם הוריו בטרם תקבלי החלטה, ולראות האם ניתן לגשר על הפערים, האם ניתן להסיר את החששות.

ייתכן שאם תלכי עם בן זוגך לקבלת ייעוץ מפסיכולוגים המתמחים בנושא זוגיות והם יתמכו בקשר בינכם , הדבר יסייע לך למתן את ההתנגדות של הורייך (אני מניח שהורייך יהיו מוכנים לשלם עבור הייעוץ וגם אם לא, ואת תשלמי עבורו זו, תהא ההשקעה הכי כדאית מבחינתך לגבי עתידך ובחירת בן הזוג).

דבר נוסף שהייתי נמנע מלעשותו: לשאול רב לגבי הקשר שלכם, אם על ידי התאמה בין השמות ואם על ידי כל כישוף אחר! לא הרב הוא זה שיצטרך לחיות עם בן הזוג שלך!!!

אולפניסטית גאה, אני מאחל לך הצלחה בבחירת בן הזוג

החתן לכלה שם טבעעעתת ולנצח טנינהניניהנהה

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.