כמעט שלא היתה תופעה של רווקות מאוחרת ונשים שהחמיצו את השעון הביולוגי שלהן. יש תמונות קבוצתיות של בנים ובנות יחד -- שהיום הבנים הללו ידועים כרבנים ידועים, והבנות שאיתן הם הצטלמו -- הן הנשים שלהן הם נשואים עשרות בשנים !

בחיים אין הפרדות. אנשים ונשים נפגשים כל הזמן. היא באה לקנות בחנות שלו. הוא בא לקנות בחנות שהיא עובדת בה. היא קופאית בבנק [טלרית], והוא לקוח או ההיפך. הוא מוזמן לבית רבו ושם הוא פוגש את בת הרב.

לדעתי, להיפך. מי שבא מאווירה של הפרדות, כמו שיש אצל החרדים, ואחר כך, בחיים האמיתיים, לפעמים כשהוא כבר נשוי, הוא פוגש מישהי, יותר קשה לו לא להתפתות.

ידוע לי על מקרה, שעילוי בישיבה חרדית גבוהה, שודך לבתו של רב חשוב. הם נישאו, והכל נראה בסדר גמור. ואז, הוא הלך לאוניברסיטה. הכל, אומנם, עבר בשלום בזמן הלימודים.  בסופו של דבר, הוא נעשה טכנולוג מזון ועסק במחקר עבור החברה שבשירותה הוא עבד. יחד איתו עבדה דוקטורנטית והם התאהבו ונגרמה עוגמת נפש גדולה. אין לי מושג אם בסופו של דבר הוא ביקש סליחה ואישתו סלחה לו, או שהם התגרשו. מכל מקום, אפילו אם הם לא התגרשו, הדבר הזה יעיב תמיד על חייהם המשותפים.

האשמה אינה באוניברסיטה, כי הוא אפילו היה יכול ללמוד באיזו מכללה נפרדת לגברים בלבד והעיניינים היו מגיעים לאותה נקודת שפל. הוא פשוט לא למד להתמודד עם חברה נורמלית.

שרוב בני הנוער לא שומרים נגיעה. החברה צריכה להיות הרבה יותר נפרדת, כדי למנוע עבירות ונפילות של בני נוער

לא שמעתי שמישהו ממליץ על איסור נגיעה של גבר בגבר !  הדבר הזה הרבה יותר חמור. 

בס"ד

המצב הנורמלי הוא שבין אנשים לנשים יש משיכה הדדית ולא בין אנשים לאנשים ונשים לנשים. אז למה שיהיה איסור נגיעה ביניהם?

גם אם יש מצב מצער שבו יש מקרים ואפילו יחסית מרובים של משיכה חד מינית- זה לא סיבה לאסור על כל הציבור דבר כזה.. ואין ספק שאם יש בן אדם שיודע שזה מפריע לו- מבחינה הלכתית אסור לו לגעת גם בגבר.

ולמה את אומרת שלאיש זה לא מפריע? האם את לא שמה לב לדו שיח הציבורי שיש מסביב, בו ה"גאים" הדתיים מתלוננים שלא מספיק מקבלים אותם?

סליחה שאני אומר אבל נראה שהתגובה שלך די מיועדת למציאות מסוימת אותה את רוצה לראות ולא למציאות הקיימת ששונה בתכלית.

עברו לבני עקיבא לסניפים מעורבים והדרדרו קשה. אני חושב שגם אם מדובר בחברה שהם גם ככה לא דתיים חזק, והם הולכים לבני עקיבא ועוברים שם על שמירת נגיעה בחופשיות לעשות סניף מעורב זה לסייע לעוברי עבירה. אז כמה שיכול לצאת מזה טוב (מהיסתקלות שבני עקיבא אולי תשפיע עליהם לטובה) בפועל לרוב הם לא מושפעים מבני עקיבא ורק עוברים עבירות.

יש מקרים לשני הצדדים דם שהיתחזקו וגם כשנפלו

הדבר הזה הרבה יותר חמור! הסיבה שלא ממליצים, כי זה לא פראקטי, כלומר לא מעשי. היום, אלא אם כן לא מאפשרים לאחד משני המינים לחיות את החיים הנורמליים [להתפרנס וכו'], זה לא מעשי להפריד בין נשים לגברים. זה רק יוצר עוד בעיות.

מי שרוצה הפרדה, צריך לעבור לחברה החרדית. לא בשביל זה קמה החברה הדתית לאומית.

אם אין גדרים פנימיים, בתוך הראש, אז שום גדרים לא יעזרו. 

מה שאני רוצה לשאול זה- מי הרב שתמך בחברה מעורבת לכתחילה כאשר (ציטוט מדברייך) "קמה החברה הדתית לאומית"?

או בכלל, מה יותר חמור ממה.

אין ספק שהדרך הנכונה, לפחות ברמת החזון, זה חברה נפרדת, כמו שמחנכים אותנו הרוב המוחלט של גדולי הדור כיום, ע"פ חז"ל.

ולגופו של הדיון הזה, (בכל זאת, פורום בני עקיבא), בני עקיבא גם בדרך לשם. לאט לאט אמנם, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. איך אני יודע? כי בכל שנה יש יותר סניפים נפרדים, ולכן בני עקיבא גם במפעלים שלה יותר ויותר מתחשבת בהם. לדוגמא, עד כמה שידוע לי, זאת השנה הראשונה בה היה אופציה לסניפים נפרדים בשיירת הל"ה, יש מחנות נפרדים לחלוטין כבר, ולא רק רובע נפרד במחנה רגיל.

ואתה יודע מה, אני מאמין שבעוד כמה וכמה שנים מהיום- כל עמ"י יהיה במקום הזה, כי זאת ההדרכה על פי התורה, כמו שקיבלנו מהרוב המוחלט של פוסקי הדור.

ולטענתך על הפרדה בין גברים, כמו שכתבו לפני, אין מה להשוות את המשיכה בין גבר לאישה, כמו שהיה מאז ומעולם, מתועד במקורות ובחז"ל, למשיכה בין גברים, דבר שתפס תאוצה רק בדור האחרון, כחלק מחדירת תרבות המערב וערעור הדברים, שפעם היו כל כך בסייסים ומובנים. 

אתה צודק שאם אין גדרים פנימים שום דבר לא יעזור, אבל חז"ל באו לעזור לנו ליצור אותם, על ידי המעשים החיצוניים, כי כידוע, אחרי המעשים נמשכים הלבבות.

האם מקרה בודד הוא ערובה לצדקת הדרך?

כמה מקרים יש כמו שסיפרתי? האם לא שמעתם מה היה במחנה הסיירים האחרון? הבועה הזו מתפוצצת לכולנו בפנים ויש כאלו שמתעקשים להמשיך ולהאמין בה..

בס"ד

למה שנהיה בעד?

לאיזה כיוון טוב זה מוביל?

הבעיה שיש מקומות שלא מכירים אחד תשני אבל זה גורם ליותר בעיות.

בגלל זה לפעמיים לחרדים יש סיפורים וכאלה.

יש חברה מעורבת בריאה ויש חברה מעורבת לא בריאה.

יש חברה נפרדת בריאה ויש חברה נפרדת לא ביראה.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.