גם אני בחיפושים, ושני הדברים חשובים לי, אבל שתדעי שראיתי שזה קיים. 

שהוא יותר גברי מכל הבחינות שמבטאות גבר בשפת העם

למשל ג'נטלמן אחד שיש לו בטחון ..מבנה גוף גברי יותר...זה יכול להתבטאות בהרבה דברים

סגנון לבוש וכו'

לדעתי זו כוונתה

יכול ללכת יחד

שכשיהיו לך 3 ילדים

קטנים

צורחים מרעב 

עייפים

את עייפה ומותשת.

הטלפון מצלצל

וגם הבוס שלא מפסיק לעצבן

מבחנים ועבודה ופרויקטים שלא נגמרים...

את עסוקה מעל ומעבר לראשך--

תאמיני לי שזה ממש לא יהיה משנה לך אם בעלך שייכנס לבית באותם רגעים ויעזור לך (כי הוא באמת בנ"א מדהים ולא רק "גבר") יהיה ה-"גבר גבר" שאת מחפשת.

ובמילים אחרות-

מה שצריך בנישואים (ואתה יכולה לשאול ב"נשואים טריים" ו"הורות") - זה חד וחלק-

מ-י-ד-ו-ת-!

אם אותו בייניש/חנון/צדיק (או איך שאת קוראת לזה) יהיה בעל מידות טובות, יר"ש, יאהב אותך וירצה רק לתת לך- אז יצאת נשכרת.

אז תדעי שבחרת בבחירה הנכונה.

כי החיים זה לא רק "מה יאמרו החברות/המשפחה/הסביבה" על הבחירה שלי.

זה בעיקר היום יום. שעה שעה. בעבודה, בקושי- אם הוא יהיה שם בשבילך- אז הוא הכי גבר שיש.

וזה אחד הדברים שהכי חשוב לבדוק כשמכירים. אם יהיה לך על מי להישען. גם הגבר וגם החנון עלולים להרים ידיים כשיהיה קשה זה לא עניין של סגנון אלא של מידות כמו שכבר אמרת..

אם היא לא מרגישה שהוא מספיק גבר בשבילה אז שלא תתחתן איתו!!!

 ברור שמידות זה דבר חשוב.. אבל הנשומה (עם צירה) של הקשר זה היחסי כוחות בין הגבר לאשה- ואם היא לא מרגישה שהוא מספיק מוביל וכו' וכו' -אז שלא תכנס לזה.! חד וחלק!

מצטער על הנחרצות והבוטות פשוט מכיר הרבה מקרים (לצערי) שזה לא נגמר טוב בגלל שיחסי הכוחות בין בני הזוג לא היה בנוי נכון.

אם את אומרת שבסופו של דבר העינין לא הסתדר (אחרי המעשה) בגלל יחסי הכוחות- אז יש פה בעיה רצינית של חוסר מידות והכלה מועטת של השני. על מגרעותיו.

לא מפרקים נישואים בגלל חוסר התאמה של יחסי הכוחות. ממש לא.

ותתפלאי כמה קשיים בנישואים נובעים מחוסר ההתאמה בניואנסים הקטנים האלו.

אצל כל אחת זה שונה מאוד,אני חושבת לצערי ש"גבר" נתפס אצל הרבה בנות ולא באשמתן כאחד שרירי וחסון,מאצ'ו וכו' מבחינת הרבה דברים חיצוניים אבל מבחינת מידות ופנימיות קצת פיספסו את הנקודה הזאת.

אני אתן לכן דוגמא- יצא לי לשדך כמה זוגות שהתחתנו ב"ה ואחת הבעיות שיצא לי לראות שאני שואלת מישהי לגבי קריטריונים אני לרוב מקבלת את התשובה הפתאטית (מצטערת מאוד ממי שנפגעת זו דעתי) הבאה- אני רוצה בחור שרירי,חטוב,שעשה שירות קרבי מלא,גברי,מלא אסרטיביות וכו' (ועדיין לא הגענו לשאר הדרישות שלצערי גם מלאך לא ימלא בשלמות ושימו לב שאני כן מדברת על בנות איכותיות),ואני שואלת אתכן איך הגענו לזה?כי הורגלנו בכול הסרטים,הצגות,תרבות מערב,שזה גבר וכל השאר זה "בינוניות" ויכול לבוא לך הצעה של מישהו מדהים אבל הוא ישלל על הסף כי הוא לא "גבר",אז מצטערת לנפץ לכן את הבועה גבר זה לא מה שציינתי ברשימת דרישות הפתאטית הנ"ל,גבר זה בחור שכובש את היצר שלו,יודע לדחות סיפוקים,אין מניעה שהוא ייראה טוב בעינייך אבל תזכרו שאין מה לעשות פנימיות לא צריכה להידחק מחיצוניות.

בנוגע לפותחת, כמו שכתבתי אין מניעה שיהיה לך בעל צדיק וגבר,זה יכול ללכת ביחד פשוט תביני בשבילך מה זה גבר.

בהצלחה!   

גם "חנון" יכול להיות גבר הבעיה שתרבות המערב בילבלה אותנו.

א- זה קיים!

ב- לכל אלה שדיברו רק על עניין המידות, אין ספק שמידות זה הדבר החשוב, אבל אסור לשכוח את המשיכה! אני אישית רוצה בחור ירא שמיים ועבד ה' באמת, אבל גם כזה שארגיש בטוחה לידו ושייתן לי גב חזק. תרתי משמע. אני לא חושבת שצריך להתפשר על זה או שזה טעות לרצות את שני הדברים.

אני מכיר המון אנשים צדיקים ומה זה גברים חבל"ז....

הכללות זה הדבר הכי גרוע שיש...

בהצלחה רבה.

יש בזה משהו באישיות אבל זה לא משהו גורף השאלה היא כמה חשוב לך הצידקות הענווה וההכנעה וכמה חשובה לך הגבריות בטוח יש צד שיותר קריטי לך אפילו בכמה אחוזים,,,

על פניו נראה שאת כן מחפשת הובלה מצידו וזה כבר אופי אבל זה קשור גם קצת למנטליות תבדקי עם עצמך בדיוק מה זה אומר מבחינתך ומה יותר חשוב לך וככה תדעי להתמקד 

בכל אופן גבר וצדיק באדם אחד יש אבל שוב לפי מידת ההגדרה שלך 

1. התורה מעדנת את הנפש של הלומד - אדם נעשה מתון, רגוע, עניו, רגיש ועדין יותר. חלומה של כל בחורה...

2. לימוד תורה בצורה לא שלימה ובריאה - מוחקת את האישיות של הלומד. הוא נפגש עם שאיפות ותביעות עצומות, תלמידי חכמים בסדר גודל, הוא מתעסק כל היום בעניינים שכליים - והוא עלול לשכוח או להתעלם מהנפש שלו עצמו.

ממי שהוא, מהרצון הפשוט שלו, מהאישיות האישית שלו.

הוא תופס את השעבוד המוחלט שלו ללימוד תורה, לאידיאל, לעבודת ה' - כהתמסרות. כמשהו גדול. שהוא עפר ואפר והכל בחייו זה רק התורה...

והוא כמובן - טועה.

כי הוא לא נאמן לעצמיות שלו.

כי במקום ללמוד מתוך מכלול האישיות שלו ומכוחה, הוא מצמק את האישיות ולומד כמו מכונה.

ואז הוא גם נחווה כ"לא גבר". איפה האישיות שלך איפה? איפה הרצון, איפה העמדה, איפה המקום האינדיוודואלי? אתה כל כך רגיל למחוק את עצמך מול התורה, שגם מול אישה אתה מוחק את עצמך, ומול כל דבר... כבר לא רגיל לפעול לפי מי שאתה. רק לפי מה ש'נכון' ו'אמיתי' ו'צריך'.

ולכן מחוץ לישיבה את תמצאי הרבה יותר "גברים". אנשים שהאישיות שלהם אמרה את דברה - אני צריך משהו אחר, למרות שהוא לא הדבר הכי 'נכון' וגדול כמו לימוד תורה. מצד שני, בגלל שהם רואים את ההשלכות של לימוד התורה על אנשים מסוימים, כמוך (שהוא מקטין, מוחק, ממעיט את הנפש והאישיות שלהם), הם לא מתמסרים לו במציאות שלהם. 

האם אין אנשים כמו שאת מחפשת?

לעודד אותך...

יש אנשי מעשה שמסורים לעבודת ה'. שחוו לימוד תורה בריא, נאמנים לאישיות שלהם, ומצליחים לחיות את שני הדברים בגודל בעולם המעשה.

ויש אנשי תורה, שלומדים תורה עם כל האישיות שלהם. ועובדים קשה מאוד לא לוותר על עצמם, כי כל הזמן יש סתירות עצומות בין הרצון הטבעי לרצון השכלי/אידיאלי...

ואחרי הכל - אישה כשרה עושה רצון בעלה... (מפתחת לו את הרצון)

עד החתונה הרצון שלהם לא מפותח וברור כמו שאצלנו, הנשים. ונשים עוברות קורס סודי בלעצב להם רצונות  

מסכת יומא ע"א

"אליכם אישים אקרא" - אמר רבי ברכיה: אלו תלמידי חכמים שדומין לנשים ועושין גבורה כאנשים

רש"י:

שדומין לנשים - ענותנין ותשושי כח: אישים - לשון אשה, מדלא כתיב אנשים

הגמרא מפרשת למה הפסוק קורא לתלמידי חכמים "אישים" ולא "אנשים"

כידוע, לבנות יש 2 כרומוזונים X ולבנים יש Y וX

והצדיקים מתחברים גם לX בתוכם, הצד הנשי

ואין לי אפילו פתרון להציע

הייתי רוצה גם לקנות גם שוקולד וגם ביסלי, אבל יש לי רק 5 שקלים, מה אקנה? מגיך כלום, אנו עסוקים בבחירה. בחירה בצרכים, בחירה בין ערכים, בחירה במוסדות חינוך ועוד ועוד. כמעט ואין דבר כזה מושלם,ולכן ההכרח הוא לשבת עם עצמך ולחשוב מה חשוב יותר? ממה נובעת החשיבות? (לפעמים, הבירור הזה מראה שהחשיבות העצומה נובעת מלחץ חברתי, ואז מתברר למפרע שאין בכלל חשיבות!).

מאחר שאיני בין צעירי המדור, סיפור הסטורי: לפני שנים רבות היה לי תלמיד 'גבר' אבל 'לא צדיק'. בשנות הנערות הוא הפך צדיק, מעודן, דיבור בנחת, חיוך גדול מאיר פנים ועוד. תמיד עקבתי אחריו מרחוק ושמחתי בשינוי המבורך שחל בו. ממרים משקולות ומתאמן אין סופי לסיירת הוא הפך לבן אוהב, לאח אהוב ובהמשך לבעל מדהים. עברו שנים, נפגשנו ולחצנו ידיים. ואז הבנתי הוא נשאר גבר (זה היה חזק מידי...), אך אין צורך להשפריץ גבריות כדי שיידעו את זה. חובה להשפריץ עדינות כדי שירגישו את זה... 

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.