הריי רוב הגברים ככה..ונשים..את לא מודעת כנראה כמה כי זה מושתק ..לא המצאתי נתונים זה מבוסס מחקרית בחברה הדתית

מדובר על שמונים אחוז אצל הנשים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4242076,00.html

(המטרה שלי בהבאת הלינק הוא לומר לכל אותם/ן שנופלים שלא יפלו לייאוש..החטא הוא אמנם נוראי אך הדלת תמיד פתוחה לחזור בתשובה..)

יש אנשים שדוקא יתחברו נפשית לאנשים שנמצאים באותה הבעיה שהם נמצאים.

כביבכול בתור נושא משותף שמחבר ומאחד אותם.

מאידך-יש בוודאי כאלה(כמו שסיפרת) שזה דוקא מרתיע אותם,בבחינת-

"אני בבעיה כזאת וכזאת,מה אני צריך שגם לבן/בת זוגי תהיה אותה הבעיה? לא תודה!"

ואולי זה בכלל תלוי באיזה נושא מדובר,ובאיזו בעיה העניין.

מבינה את שני הצדדים.

ההתמודדות של נשים היא לא כמו שאת מתארת בכזו כמות -היצר הנשי עובד בצורה קצת שונה כידוע "אשה לאו בת הרהור" לעומתה הגבר יש לו הרהור ולכן רוב הנשים הם לא כמו התיאור שלך ואע"פ שיש בהם גם תאווה יש להם יכולת יותר גדולה להתמודד ללא צורך להגיע למקום הזה(זה קיים אך לא בתיאור שלך).. אבל אם כל זה הכי טוב שתשתפי חברה טובה או מישהי שהיא דמות בעינייך שתבין את ההתמודדות שלך ותעזור לך.. הבחור שאת יוצאת איתו לא צריך לדעת את זה ואסור שידע את זה!! גם כי זה יכניס לו הרהורים וזה לא צנוע בעליל! וגם כי זה יוריד לו את הערכה אליך.. אנחנו לא מלאכים אבל אין עניין לפרט את כל עוונותינו לפני בשר ואדם שגם הוא לא מושלם אלא רק לפני רבש"ע... בהצלחה רבה!!

פתחתי משתמש רק בשביל להגיב פה.

אף אישה שלא מכירה את הבעיה מקרוב, את הבושה שיש לך, כל אישה שכותבת "צריך להקים משרד שידוכין"?!?!?!

אתן חיות בסרט.

היקף התופעה הזאת גדול ממה שאתן חושבות, בנות טובות וצדיקות נופלות בזה, אתן פשוט לא מודעות לזה כי נשים לא משתפות בזה.

אצל גברים זה ידוע ופתוח, בן יכול לדבר עם מישהו על בעיה בשמירת הברית, אבל אצל נשים זה כלכך מוסתר (לדעתי לא מעט נשים שמכירות את התופעה לא הכירו אותה לפני שהכירו אותה על עצמן) - שאי אפשר לדבר על זה.

אבל זה קיים.

והן לא סוטות, ולא מוזרות, זה משהו טבעי לגוף וצריך לדעת ולהכיר את הגוף - ומצד שני לא ליפול לתאוות. זאת עבודה ומלחמה, אבל אין להן בעיה, ואתן רק מוציאות אותן גרועות יותר ממה שהן.

בקיצור, בבקשה תחשבו פעמיים לפני שאתן יורות כאלה משפטים.
 

לא לפתוח שרשור כזה במקום שאינו רק של בנות (וגם שם לא תמיד טוב. סיפרו לי שפתחו פעם, והיו בנות שביקשו להפסיק, כי זה הכניס להן דברים שלא ידעו מהם ולא היו שייכים אליהן). ולמחוק אותו אחרי שפותחת השרשור בעצמה ביקשה לעשות זאת.

העבירה שבזה, גדולה בהרבה מ"העבירה" במה שדיברה.

וגם עדיף, בכל העניינים הללו, לא לכתוב על "היקף התופעה גדול ממה חושבים" וכו'. אף אחד לא עשה סטטיסטיקה, וחבל "להצדיק" בעיות ע"י "היקף הבעיה". לעזור בנחת מול כל מיני התמודדויות, אפשר גם בלי זה.

ואכן, גם בנים טוב שלא יכתבו על כל ענין ששייך להם במקומות מעורבים - אבל ההבדל בהכשלה הוא גדול. לא תמיד  מי שכותבת יכולה להיות מודעת לכך.

לא כל מי שחושב אחרת ממך, זה אומר שהוא צריך "להירגע"...

את יכולה להגיב עניינית על התגובה.

דעתי, היא, שאכן בהעלאת הנושא הזה בפורום מעורב (כמו שכבר העירה מישהי מיד בהתחלה), יש מעבר לטעם-לפגם, גם הכשלה. וכבר כתבתי שאכן לא תמיד מי שפותחת דבר כזה יכולה להיות מודעת לכך, כבת, וגם את כנראה לא. 

את יכולה "לאפשר" את הדיון - אבל אם מישהי כותבת על כאלו שהגיבו מקודם ש"יש כמה שהכי עדיף שישתקו".. לא פחות לגיטימי לומר שהכי עדיף לא לפתוח דיון כזה כאן. זו דעתי הברורה. תואילי לכבד, גם אם דעתך שונה.

[אינני שבטוח שאכן יש "השתקה חביבה" לענין הזה מחוץ לפורום - אבל כמו שאיני חושב שבנות מבינות במה שאינן מבינות לגבי העלאת הנושא כאן - כך גם אני לא מתיימר להיכנס כאן להאם יש "השתקה" אצלן למשהו ואם זה טוב או לא]

אני לא חושב שכל "הגיג" בנושא מחיקה, צריך לכתוב דווקא למנהלי הפורום. הכותבת ביקשה מעל גבי הפורום למחוק, ואני מצטרף מעל גבי הפורום לדעתה.

הסגנון "ואין לי שום כוונה לתת לך הסבר מדוע זה לא נמחק עדיין ע"ג הפורום" - הוא סגנון גס ואלים. הרי אני לא ביקשתי ובוודאי לא דרשתי כל "הסבר". אמרתי שדעתי היא שכך צריך להיעשות, כבקשת פותחת השרשור.

אם כבר אמרת. אולי תצליחי להיווכח באותו דבר לכיוון השני, באופן ברור. חבל להתעקש אם עושים טעות.

ובוודאי חבל לנקוט שוב בסופרלטיווים, "היה מיותר".. בפרט אחרי הניסוח הקודם. זה לא מוסיף כלום לאיש. 

[ואגב, עוד לפני הצעתך, אכן קראתי שוב. בד"כ אני משתדל לעשות כך - לראות שמא משהו לא הובן]

באמת מי שלא מבינה בעניין הזה לא יודעת לאיזה הרהורים זה מכניס בנים כשמשתפים נושאים כאלה בפורום מעורב.

וכביקורת בונה-ד. הגיב לאורך כל הדרך בצורה צנועה ועניינית, אז כשעונים לו, אין צורך להשתמש בביטויים צורמים. בסופו של דבר כולנו רוצים שיהיה נעים לקרוא כאן בפורום.

הייתי חייב להגיב אחרי שראיתי את ההתנפלות הזאת עליו

לא "פתאום קראו לנעול את השרשור"..

הדעה הראשונה שהובעה ע"י מישהי, היתה שאין כאן מקומו.

וכשבשלב מסוים, פותחת השרשור ביקשה למחוק אותו (וגם מתגובות מסויימות של בנים, היה ניכר שבאמת זה לא מקומו) - ומישהי כתבה משהו ודבריה היו ש"עדיף" שכמה מהדברים שנאמרו לא היו נאמרים - אז היה ניצול-הזדמנות לומר באותו מטבע, שעדיף שלא היה נפתח כאן - ולהיענות לבקשת פותחת השרשור. זו הַבעת דעה לגיטימית לחלוטין. וגם כעת אני חושב שהיא לגמרי נכונה - ללא כל קשר לצורך שכל מי שיש לו/ה בעיה, יוכל למצוא מקום טוב לשתף/להיעזר, ביחס מכבד לאדם.

האם זה אינטרס גברי שהתמודדויות הצניעות של בנים יעלו לדיון מעורב שמשתתפות בו בנות?

תגובה לא לעניין.

בתור מנהלת, היית אמורה למחוק אותה. חבל..

אם כבר, אז באישי.

בעקרון זה היה די התוכן של מה שבאתי לומר-

אם כי מידי פעם, וזו פעמים בודדות שאנשים מדווחים בלי סיבה אובייקטיבית.

ואז, אנחנו משתדלים להסביר להם למה זה לא יימחק.

לא באמת מוחקים כאן תגובות רק כי ביקשו,

אם כי אני בהחלט מסכימה שיש מידי פעם,

שאנחנו מתלבטים על תגובה, לא בטוחים. ואז משאירים.

ואז בא ניק או שניים, מדווחים- ואנחנו כן מוחקים, כי זו הוכחה מבחינתנו שזה היה הנכון.

אבל סתם ככה למחוק- חלילה.

ואגב- אין אצלנו דרישות, יש בקשות.

זה נכון, אם זו הערה אישית על הניהול או כד' - 

אבל ברגע ש"מנהל/ת" כותב/ת, כחלק מדיון, בסגנון שאינו ראוי, כתגובה על הודעה של מישהו אחר - אין לו/ה כל חסינות מפני הגבה על כתיבתו, באותו פורום בו כתב/ה. 

זה בדיוק מה שאמרה יעלי. והתשובה "לא ראיתי שמישהו כתב לך משהו כזה", אין בה ולא כלום. היא ראתה מה שכתבת למישהו אחר, ומה בכך?..

הרי גם מה שאת כתבת - לא היה על משהו שכתבו אלייך, אלא כדעה כללית. הגבת על משהו שנכתב למישהי אחרת, והשתמשת בביטויים שלא היו במקומם. אז היא העירה על זה.

ובוודאי שאם מנהל/ת ירצה/תרצה להשתמש בכפתור זה כשמגיב למישהו כחלק מדיון (שכלל לא פנה אליו/ה כמנהל/ת, וגם לא ביקש או התלונן על משהו שקשור לניהול, אלא סתם הביע דעה. גם אם השתמש במונחים של "מחיקה") - אז גם הלה יהיה הוגן ויגיב אישית ולא על-גבי הפורום.

שום דבר לא ישנה את הנוהל הזה, ושום הבעת דעה על מחיקה ע"ג הפורום לא מקבלת יחס מהמנהלים.

לגב שאר ההודעה- אכן הבעתי את דעתי כפי שהבעת את דעתך.

שכלל לא ביקשו "יחס מהמנהלים" בענין הזה. זו בכלל לא היתה פניה אופרטיבית למנהלים.

סתם "הבעת דעה" על מה שראוי, הן ביחס לנושאים מסויימים, הן ביחס לביטויים, כל אחד על מה שהעיר.

וזה אחרי שהדברים כבר נכתבו פומבית.

ולא רק הערות והשתלחויות...

לא כל תגובה צריכה להתחיל בסימפטיה.

הבעיה ידועה ומדוברת. בואו נתעדכן ונצא מהמחשבה שעדיין לא מדברים על הנושאים האלו בציבור שלנו.

מרוב שמפחדים מכך שלא ידברו, מגזימים בדיבור. [ראו פניני הלכה כרך כלשהו..]

ופה זה בהחלט לא מקום לשאלה כזאת.

[הנה עוד נק' נגד קיום פורום מעורב אינטרנטי ככל שיהיה... ]

נושא כזה יכול לעלות, ועולה, בפורום של הבנות. כמובן שכל דבר צריך להיות במינון ובצורה ראויה.

אני לא יודעת עד כמה התופעה רחבה, אבל אני חושבת שמה שיעזור זה לא להקים קבוצת תמיכה והזדהות,

כי זה לא מה שיקדם.

הנושא צריך להיות מדובר ברמה הרוחנית על-ידי מורה דרך תורני/ת.

ועוד עניין קטן, אני מאמינה שעצם ה"ידיעה" כי עוברים על חטא חמור וכו',

זה מה שגורם להתעמק בנושא הרבה.

לפעמים כשלא מכירים תופעה מסויימת, גם אם יש תק' שמרגישים את אותה תופעה-

עצם זה שלא יודעים שהיא קיימת, זה כבר מעלים את התופעה. לא מייחסים לה איזו שהיא בעייתיות מפחידה וזה עובר..

לא לגבי הכל זה נכון, אבל לענ"ד בנושא הנ"ל זה כך.

[קצת קשה לעקוב]

א. בוודאי שאני לא כותב כך. היכן מצאתָ?

כתבתי הפוך באחת ההודעות, שחשוב שיהיה היכן לפרוק ולשתף ולהתייעץ. "סימספטיה לבעיה"? בוודאי שגיליתי - רק לא פה, שהרי אמרתי שלא מקומו, אז איך אעשה נגד דעתי.. אבל אני מניח שסייעתי בענין יותר מכל מיני מעירי-הערות.

ב. לגבי ה"פורום בנות" - גם טעית. וראוי לעשות תשובה על החשד.. בוודאי שאין לי "מקורות בפנים" - וגם לא יעלה על דעתי להתענין. והביטוי "להתעסק במה שהולך שם", חסר כל קשר לענין.

אמרתי שיידעו אותי בעבר - וזה אכן היה חריג - שנושא כזה שם גם כן העלה נוגדנים אצל בנות. וזאת כדי להדגיש שיש גם צד אחר, ומחיר, ל"שיתוף". ובאמת צריך ישוב הדעת איך גם לתת למי שרוצה מקום לשתף ולעזור, שזה דבר בהחלט חשוב - וגם לא להזיק לאחרים. זה לא הנושא היחידי כך - ויש דרכים.

הסיבה שיִידעו, אינה חושבה כרגע, ובוודאי שחלילה אף אחד לא הזכירה שֵם כלשהו, וגם לא הייתי נותן דבר כזה.

[ולגבי ה"הסכמה" שקיבלת "הו.. תגובה בריאה".. נו, כבר אמרתי את דעתי לגבי החשיבה שכל דעה אחרת אינה בריאה. אני חושב שאם כבר, "חוסר הבריאות" היחסי בנושא, הוא בכיוון השני.  גם מדבריך לא ראיתי התלהבות להעלאתו כאן]

אמרתי שעל הענין הספציפי הזה, יידעו אותי אגב משהו, שאלה כלשהי, ושזה אכן היה חריג - וכמובן ללא שם כלשהו.

[ולגבי מה ש"אינך רואה צורך להתייחס" - עניינך. כשרצית להגיב כנגד, התייחסת. אבל זו כמובן זכותך. ואין צורך להעביר לפסים אישיים כל זמן שלא יזמו כתיבה כזו כנגדך. אפשר לדון בנחת על הענין]

אתה "בכח" מכווין דברים להיכן שאינם.

מה זה "לדחות את היידוע".. כשתוך שניה נכתב משהו. זה לא איזה "דיון".. ואכן אין ענין סתם לעסוק בדברים כאלו. כבר אמרתי.

ולא היה כל "פרסום". זה ממש דברי הבל - היתה פה תזכורת, אחרי זמן רב מאד, אגב דיון על ענין, שמבחינתי הרי הצעתי שכלל לא יהיה. חבל להוציא דברים מהקשרם.

[לגבי ההתייחסות לתגובות - צורת הכתיבה ירדה לפסים מעבר לגופו של ענין. זו תחושתי עכ"פ]

אתה כתבת מקודם שני דברים:

א. שגם אם נכון שלא כאן המקום, אז כאילו אינני נותן מקום לפריקות כאלו; ובנוסף שכאילו לא גיליתי אמפתיה לבעיה. 

עניתי שאכן אני חושב שצריך לתת מקום - וגם שאמנם בפומבי לא עסקתי ב"אמפתיה" כי דעתי הרי שלא כאן המקום, אבל בהחלט דאגתי לנסות לעזור באופן כלשהו, ובהחלט מתוך אמפתיה לצער של מי שהצטערה/ו (וכמובן, לא היתה מילה ממני בכיוון הפוך, מזלזל, חלילה. זה ברור).

לכך לא התייחסת - בטענה שאינך מתייחס לתשובות "ארוכות" (הכל יחסי..).

דבר שני, התלוננת על התזכורת של משהו ששמעתי, על כך שעלה בעבר נושא כזה בפורום הבנות, והיו גם בנות שזה לא היה טוב להן.

אז אתה סבור, ש"ראוי להעיר על כך", שהזכרתי שהיה דבר כזה. הערת. ואני סבור, שבהיות שהעלו כאן נושא כזה - שזה לדעתי לא טוב - והיה הכרח להגיב; וידעתי שאם אומר שגם בפורום של בנות לא תמיד טוב "לכל העולם", אז איענה שאני לא יודע וזה לא נכון - הזכרתי. והדגשתי שזה לא מכעת, חריג, וללא שמות; וכמובן, שלא עלה על דעתי "לשאול" על משהו כזה, או על איזשהו נושא שעולה שם..

אז אני חשבתי שזה שווה את הענין, מצד התועלת המעשית וההתחשבות, בבנים ובבנות. כמו שגם כתבתי שחשוב שכן יהיה איפה לפרוק ולהתייעץ. אתה חושב שלא - זכותך.

אבל אני מציע לא להסיט את הדיון לכך. הדיון היה אם זה מתאים לכאן. וגם, התפתח שוב היום שלא ברצוני, אם מתאים להתבטא בצורות מסויימות במהלכו.

בדבר הצדדי הזה, יש לנו חילוקי דעות, בנסיבות המדוברות, כפי שהסברתי.. אפשר להישאר ידידים, כמו שאומרים.

[לגבי "הרוב" - לא שייך.. תלוי מה כותבים. לפעמים על הערה חדה אחת, אם רוצים לענות עניינית ולא ב"דו קרב", לוקח יותר. גם ההערה שהגבת עליה כעת, היתה באורך דומה...  טוב באמת חבל לעסוק בכך]

מהותה של האנונימיות בפורומים הסגורים היא שאנשים לא נחשפים. סיפור אנקדוטות בקווים כלליות לאנשים שמחוץ לפורום הסגור הוא דבר הגיוני ולגיטימי. אם המנהלים סבורים אחרת, הם מוזמנים להחתים ע"י עורך דין את כל החברים במסמך סודיות מחמיר וקיצוני, ולהעיף את כל מי שעובר עליו, כולל תלונה במשטרה.

בכל מקרה אתה מוזמן כבר עכשיו להתלונן עלי: סיפרתי פעם או פעמיים לאשתי אנקדוטות בקווים כלליים מתוך הפורום לגברים נשואים בלבד. ואעשה זאת גם בעתיד אם אראה צורך בכך.

מה לגיטימי ומה לא. זה נראה לי צריך להיות החלטה של המנהלים, בשיתוף דעות חברי הפורום.

ואחר ההחלטה - חשוב שכל המתדיינים ידעו מה המדיניות, כדי שלא יפגעו.

בס"ד

בחורה יקרה, לפני הכל חשוב לי להגיד לך שאת טובה, קדושה וטהורה. עצם זה שבחרת להעלות את הנושא למרות המבוכה זה מראה על הרצון הטוב שלך להיות במקום אחר. מחזקת אותך! נכון, יש לך התמודדות בנושא מסוים, מביך, קשה, לא פשוט ושנוגע עמוק במיתרים העדינים שלך כאישה אבל תדעי שזה חיצוני לך. המעשה הזה הוא ממש לא את ויותר מזה הוא מבטא רצון עמוק ואמיתי שלך להקים בית בקדושה. קחי את הרצון היקר הזה, תתייעצי עם תלמידות חכמים, תלמדי עוד על בית ומשפחה ובעז"ה את תצאי מזה ותזכי להקים את ביתך בשמחה גדולה. מאמינה בך!

מדי פעם במערכת החינוך קיבלנו רמזים לכך שגם לכן לא קל בנושא הזה.

כאחד שמכיר היטב את ההתמודדות מהצד הגברי, לא הייתי נרתע, במובן הרגיל. אני לא בטוח שהייתי יודע באיזו גישה להתייחס לעניין בשיחה. הייתי רוצה שהיא תספר כשהקשר נעשה ממש ממש מתקדם, כחלק מהשיתוף העמוק שאני מצפה שיהיה בשלב הזה; אבל לא הייתי כועס אם זה היה מתגלה אחר כך. עוד אין לי מושג אמיתי עד כמה ואיך זה, מהצד הנשי כמו גם מהצד הגברי, מקשה על היקשרות זוגית.
חזקי ואמצי על כל פנים.

הנושא מאוד רגיש ולפיכך צריך לקבל משמעות רק בשלב מאוד מאוד מתקדם,

ואני לא מתכוונת לפני החתונה אלא רק אחרי.

יותר מלזלול עוגת שוקולד עגולה שלמה ברגל על רגל בלי לנגב את השפתיים,כך שגם מהבחינה הזו לא נכון להציג את זה כדבר ניטרלי (לא שזה השתמע מדבריך,אלא נכון להדגיש אם מדברים בצדדים של מותר ואסור)

לגבי מותר ואסור,אני ממליץ לשאול דמות הלכתית,במיוחד כשזה יכול לבוא בהיקף של עבירות אחרות בעניין מחשבה

אני גם לא חושב שפורום מעורב הוא המקום,אבל אין כאן טרוניה על הפותחת,אלא יש כאן ערכים שעומדים במקביל וצריך ליצור איזון ביניהם,אני לא יודע להגדיר אותו אך אני חושב שזה לא כאן.

למצוא.לכן אמרתי שצריך לשאול דמות הלכתית

את המסקנה הסופית למה,לא הבנתי,אבל אני כלל לא עוסק בזה.. ואני מעדיף למעט את הדיבור כאן

לשאול ולברר.מבחינה מידתית בודאי שמדובר בדבר פגום כמו כל תאווה איגואיסטית המוציאה את האדם מהעולם שאין בה ערך או מטרה אחרת.בזה אני חותם כי אני סבור שזה לא המקום

אני לא יודעת מאיפה ממציאים פה את זה,

אבל יש גם הרבה גברים שממש לא נופלים בשמירת הברית יש דרכים להעביר את המחשבה וזה עובר ולימוד תורה מגן ומציל.

ונשים, אני מצטערת, רוב רובן של אלה שאני מכירה לא חושבות על זה בכלל, ואני יודעת מקרוב כי גדלתי בפנימיות והקשרים החברתיים שלי בסדר גמור ויותר גם בעניינים כאלה.

להפך,

דווקא הדיבור על עיניינים כאלה גורם לבנות שאין להן מושג מה זה ועל מה ומחכות לבעליהן, לנסות לבדוק ואז לצאת מזה צריך גבורה גדולה. אז זה עצוב שאתם חושבים שמותר לדבר על הכל, עצם הדיבור גורם לגיטימציה.

לבין תאווה גופנית לשם תאווה גופנית אשר גרועה מן המושג זללנות.זה לא קצה של אותו חוט.

לי קשה להאמין שתאווה כזו לא מלווה במחשבות שאינן צנועות.

לכל אדם,מעשה שהוא לשם תאווה איגואיסטית שאינו בא במסגרת של ערך (וכאן אנחנו מדברים עוד שהערך המיוחל הוא ערך מקודש,מהי אותה תאווה כאשר היא מנותקת ממנו ? אלו מעשים חסרי כל קשר מעשי) הוא מידה רעה וזה לפחות.אני תוהה כמה בדקו את העניין מבחינה הלכתית

אני מתקשה להגיב כאן מבחינת צניעות ובכל זאת נאמרים כאן דברים שהיה ראוי להתייעץ לגביהם עם דמות תורנית כמו רבנית,בצורה כלשהי,דווקא מחסום הבושה במקרה הזה יכול להוביל לבעיה כאשר שופטים לבד אם מעשה הוא כשר או לא

מי שהדברים נוגעים לה שתלך ותבדוק עם גורם תורני שמוסמך לענות על זה,אולי אפשר לשלוח שאלה לרבניות דרך האינטרנט,אינני מכיר

לעומת הגורמים שחשבו שהדבר הזה הוא עניין ניטרלי ובעצם הניחו יסודות להשפעה על נשים שגולשות כאן,אני לא בטוח שצריך להתייחס ביתר חומרה לאמירה כזו.ואני לא בטוח שיש בה חריגה מוסרית,אני לא חושב שמישהו התכוון לומר על אדם כך,אלא לשלול את הליגטמיות של המעשה בלבד.

בעניין הזה באמת צריך לנתק בין יחסים בין איש לאשתו ובין תאווה גופנית,אלו דברים אחרים לחלוטין,ואם את זה את רוצה להדגיש,אכן אין קשר בין המעשים הללו.

אני מניח שכפי שעולה מן הדברים שכתבת למטה,אתה מסתמך על מחקרים שלא נערך לגבי נשים דתיות (ולא סביר לעולם שיהיה מחקר כזה,איזו אשה דתית תענה לשאלה לא צנועה כ"כ ?),אם הפנת אותי לגוגל סביר להניח שאתה מדבר על מחקרים שנערכו באומות העולם

חוקר עצמאי באוניברסיטה של עצמו, במציאות שהמציא לעצמו.

קחו את דבריו בנושא באותה רמת אמינות שבה יש לקחת את נתון ה99.99999%.

הרבה נשים שהגיבו כאן סוברות אחרת,וזה נושא מאד מופנם של צניעות,כיצד אתה עוד בתור מי שאינו אשה ולא יכול להגיע למגע של שיח כזה עם מרחב מייצג של נשים, יכול להעיד על דבר כזה כיאלו ויש בידך מחקר סטטיסטי ? חבל שאתה לוקח אחריות על דבר שברור שאין דרך לדעת אותו והדעת נוטה לומר הפך, ועוד בהצגה מוקצנת של רוב מול מיעוט

הדבר שקול לשאלה על שמירת כשרות ,הנתונים לא יכולים להיות זהים

בדר"כ בהתפתחות של תינוקות בתקופת התינוקות עושות את זה ואחר כך מפסיקות 

וזה שונה בין גברים לנשים, לנשים אין כמעט התעוררות של היצר מראיה ולא אמורות להיות נפילות באינטרנט.

לא צריך להיות רגשות אשמה (כי מותר, בניגוד לגברים) ואז גם אין מעגל של התמכרות ורגשות אשמה שמובילים שוב לנפילות. ולכן גם אין סכנה לפגיעה בזוגיות בעתיד.

זה קשור גם לתפקוד הורמונלי תקין

יכול להיות כמו שהוא אמר שנשים צריכות יותר, כי יש גם מצוות עונה שגבר מחוייב להיות עם אישתו והאישה לא

לנשואות התמונה יותר מורכבת, וכשתגיע לגשר תלמדו על הנושא. 

הרב מלמד כותב על כך בספרו.

בכל מקרה, ברור שזה פחות חמור מגברים, מחד, אבל מאידך צריך לזכור שאיסור הרהור קיים גם לנשים, והוא מדאורייתא כמו לגברים (למרות שגדריו שונים). זה גם חלק מההבדל בין נשואות לרווקות ואכמ"ל.

קשה להאמין שלנשים אין כמעט התעוררות יצרית מראיה,מדובר בפרמטרים שונים מהותית בין גברים לנשים,אבל אני לא מאמין שזה כפי שתיארת,שזה דבר זניח.

המשפט האחרון בודאי לא נכון בהקשר שהוא הובא,הדור הזה יודע היטב את הקושי של גברים במיוחד ברווקות בנושא הזה.מימלא קשיים אינם ערך בלעדי שמוביל להיתר או להתייחסות לדבר כמשהו טבעי.אין ספק שצורך האדם בדבר כזה הוא דבר טבעי כל השאלה כאן היא כמובן באיזו מסגרת.

אני חוזר על דעתי שצריך לשאול ולא להסתמך על מה שהובא כאן כמקור הלכתי,גם מבחינת מידות יש לדעתי בעיה גדולה בדבר כזה ומידות משפיעות על כל ההתנהלות של האדם.

אני מקווה שאחתום בתגובה זו

רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן ומאירי. וכן האר"י, על דרך הקבלה.

וראה עוד בנושא בשמחת הבית וברכתו, עמ' 113-114, ובהרחבה בכרך הרחבות לשמחת הבית וברכתו, עמ' 305-308. ושם מבואר גם חילוק בין פנויות לרווקות, יעו"ש.

ואפילו פורום (נפרד) לנשים דתיות מכורות, באתר "שמור עיניך" (gye.org.il).

את יכולה לפנות אליהם (בטלפון או במייל) כדי לקבל גישה, ותמצאי שם תמיכה וכלים שיכולים לעזור לך.

לפני השאלה לגבי השיתוף של בן הזוג, נראה לי שכדאי קודם לחפש פתרון לבעיה הכל כך כואבת.

קל יותר לשתף בן זוג כשנמצאים בפתרון לבעיה, מאשר כשנמצאים במבוי סתום.

דומני שלא דיברו פה על שום התמכרות.

לא צריך להקיש מעניינים חמורים חריגים - לעניינים שמציקים ומצערים, אבל בוודאי אינם בסטייל הזה באופן רגיל.

יש פורום אחד למתמודדות (כלומר, נשים שיש להן התמודדות עם העניין, אבל אינן מכורות), ויש גם פורום שני למכורות.

אכן, דומה לך שלא דברו פה על שום התמכרות. אבל כאחד שקיבל פניות מעשרות מכורים, אני יכול לומר לך שאין חכם כבעל הניסיון בתחום הזה. ובעל ניסיון הוא אדם שעבר זאת בעצמו, וגם עבד הרבה עם אחרים. אדם שסובל מהתמודדות כזו הוא מאוד כאוב ומתקשה לפרט (ולעיתים, הכאב גם גורם להכחשה של חלק מהמעשים), אך אדם שהיה שם מבין יותר מבין השורות במאי עסקינן.

אתן לך דוגמא אחת: באחד הימים, קראתי טקסט של אומן דתי מסוים. הוא כלל לא הזכיר את הנושא במפורש, אבל מבין השורות הרגשתי שהוא מדבר על הקושי המדובר, אז אזרתי אומץ והתקשרתי אליו.

שיתפתי אותו בתחושות שלי לגבי הטקסט, והוא הודה שזה נכון (התפעלתי מהכנות ומהנכונות של אדם מפורסם להיפתח כך לאדם זר, אבל כנראה הסבל הגדול עודד אותו לכך). תוך שבוע הוא הצטרף לתכנית ההחלמה שלנו, ומאז הוא "נקי" למעלה מחצי שנה.

היה כאן שרשור שפתחה מישהו לפני תקופה, ושם העליתי את האפשרות לגבי הזו בעלה. חברים בפורום "עקצו" אותי בעקבות כך, ואט אט התברר בשירשוריה הנוספים, שמערכת היחסים כוללת אלימות והשפלה וכדו' (דבר שבהחלט עשוי להיות חלק מדפוסים של התמכרות פעילה). אז נכון, תמיד נחמד יותר להציע פשוט "להתחזק", אבל זה לא תמיד הפתרון).

מפגש רב עם פניות של אנשים גורם לזיהוי נורות אדומות (כמו בכל תחום). כמובן, ייתכן שמדובר באזעקת שווא, אבל:

א. כיוון שמדובר בפורום, אנשים אחרים שאצלם זו אזעקת אמת כואבת, יוכלו להיעזר במידע.

ב. הסיכוי המסוים שאולי זה אכן זה שווה את העלאת האפשרות (אני מניח שכשיש גידול, שמרבית הסיכויים שהוא שפיר, בכל זאת מעלים את האפשרות שמא הוא ממאיר ובודקים זאת. לשמחתי לא התנסיתי בכך).

מקבוצות של 12 הצעדים.

אני חושב שאם האשה רוצה לשתף היא מוזמנת לשתף.

אבל חשוב לדעת שיש במרחב הזוגי גם מקום לאדם שעומד מולנו לשמור דברים בלב,
שגם לבן זוגו אין הוא רוצה לחשוף אותם וזה בסדר. 
 

ישנם שני פנים! האחד - דברים שיכולים לפגוע בבן הזוג ואת זה חייבים לשתף.
והשני דברים שלא בהכרח פוגעים.

ואסביר למה אני חושב שהעניין הזה בפן השני, אם אנחנו בתור בני אדם נספר את כל סודותינו לצד השני,
יקרו שני דברים א. יש סיכוי שלא נתחתן ב. שנאבד את אישיותנו ועצמיותנו.

כל אדם צריך שיהיה לו מרחב אישי. 

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: