ואז לא נורא.

לא הרבה כסף - והוא ירגיש טוב עם זה ששילם.

לדעתי רוב הבנים יוצאים עם ידיעה ברורה שהם הולכים לשלם על הבחורה וזה דבר שהוא מקובל ונהוג. לדעתי 

זה ממש מיותר להיכנס למצב שבו הבחורה מסרבת ואז הבחור לא יודע מה הוא אמור לעשות ומנסה בכל זאת להזמין  והאווירה נהיית  קצת לא נעימה...

קיצר  אם את יוצאת לבית קפה תזמיני משהו בקטנה שלא עולה יותר מידי זה עדיף על פני לא להזמין כלום!!!

אולי תרגישי פחות לא נעים כשהוא משלם עלייך.

ככה זה המקום של גברים , יותר טוב לו לשלם מאשר שחבל על הכסף

הרי מדובר בהוצאה לא גדולה יחסית, ולא שטותית, אלא ממש חשובה וחיובית (אני למשל שמח להוציא על הדברים האלה בנדיבות, ולא לקמץ, לעומת ההתנהלות היומיומית שלי - שבה מנסה לחסוך מתי שאפשר..), אז תני לו להיהנות מהנתינה..

ותאמיני לי שאת יכולה להרגיש לגמרי בנוח, כי זה דבר מקובל.

ואם את רוצה להרגיש טוב עם עצמך - תוכלי לצ'פר אותו באיזו מתנה לחג וכדו'.. אם באמת הקשר אמיתי ויעלה יפה.

אבל...

אם מדובר במקרה הבא (ממש לא חושב שמדובר בו, כותב אותו לבנות אחרות - לקרוא ולהפנים ), אז אין לי מה להוסיף:

* יכול לקרות מצב בו בחורה יוצאת עם מישהו, ובכוונתה לנופף/ לזרוק/ לחתוך בעוד פגישה או שניים, ועדיין היא תרשה לעצמה לצאת איתו למקומות שדורשים השקעה (נסיעה, דמי כניסה, זמן...)....

- - -

לא עדיף היה לחתוך ולחסוך?

לפחות תחתכי רק את הלב, ולא גם את הכיס.

אז לדעתך אפילו לא לסרב?

כאילו שזה מובן מאליו שהוא ישלם?? (יהיה לי ממש לא נעים אבל אם זה כך...)

תביני שלחלק מהגברים זה פשוט צורך (לפחות ככה זה אצלי)...

הרי אין את ההזדמנות לבטא את הגבריות בצורה פיזית בדייטים... (אל תקחו בבקשה את המשפט האחרון למחוזות לא רצויים. הכוונה היא שאין אפשרות להסתובב על סוס...)

נ.ב.

עדיף לקבל מחמאה טובה ולשמוע "תודה" אמיתית מאשר 20/50 ש"ח פחות בארנק..

לשכוח? אוי, תכתבי לך על היד....

אבל בוודאי שעדיף לא להפריז, ושזה יבוא מבפנים ("דברים היוצאים מהלב נכנסים ללב" - לא יודע מה המקור, גם גוגל לא...).

הוא צריך לעשות בישבילך הכל וזה אפילו לנגב לך את הכסא לפני שאת יושבת

ככה הוא מרגיש וזה בא לו מהלב והאישיות שלו היא כזאת , לא כל הגברים מרגישים צורך אבל יש כאלה שזה ממש יהיה להם באסה שהבחורה משלמת עליהם וזה לא שחס וחלילה הם לא מכבדים אותה או מורידים מכבודה פשוט זה ...זה התפקיד של הגבר ככה הוא מרגיש ותכלס לעולם אני לא יתן שהיא תשלם , צריך לכבד אותה כמה שאפשר בכל דרך אפשרית

לא כולם יסכימו איתי אבל זה עניין של אופי

ככה באמצע שלא תצאי יענו נצלנית וגם לא תצאי פאדחנית

באמצע כזה משהו סביר ..

בהצלוחס

חח ולא אנחנו לא אותו אחד ..

חשבתי האמת שאני מזכיר את ammyy קצת בסגנון של הכתיבה

לא צדיק כמוך אחינו

בת כמה היא

אני לא אוהבת את המשפט של "תאמיני שאת שווה את זה..." כי פשוט אין קשר. כל אדם שווה הרבהההההה יותר מכל סכום כסף.

אני מסכימה שהגבר צריך לחזר *יותר* אבל מעדיפה שזה יקרה באופן טבעי ולא שמתוך מוסכמות לא ברורה הוא ישלם עליי למרות שהוא בכלל לא מכיר אותי. זה גורם לי להרגיש לא נעים.

הוא יכול להציע לשלם (לא מתוך מוסכמה, רק אם באמת הוא רוצה) ואני אעריך את זה אבל צריכה להיות גם קצת הדדיות כיוון שאף אחד לא אוהב להרגיש תלוי במישהו אחר (אדבר בשם עצמי: אני לא אוהבת וכו'). זה נכון שבכל קשר או מע' יחסים קיימת תלות אחד בשני, אבל זו תלות הדדית.

בשלבים מתקדמים כבר לא עושים את החשבון הזה, אבל בהתחלה זה אפילו קצת שוביניסטי.

מה גם שגבריות וחיזור לא נמדדים רק בכסף, הם נמדדים גם בהרבה דברים אחרים שמעוררים יותר הערכה.

שבת-שלום יקרה :-*

|טיפ|

תאמת שבהתחלה הייתי נוטה לרצות לשלם לעצמי ולדאוג לעצמי עם בחורים בדייטים במיוחד ועם חברות ובכלל עד שקלטתי שבתכלס כשאני רוצה להיות הנותנת בכל מיני סיטואציות בחיים ומגלה התנגדות מהצד המקבל זה אחד הדברים המבאסים כי נתינה עושה לי טוב ועכשיו כשאני מבינה שזה מחזק את הגבריות ובאמת זה ככה אז כן תני לו לתת לך כמובן שלפי מידת הקשר ולא לנצל ולקחת מה שאפשר צריך להפעיל שיקול דעת אבל אם זה נראה שהולך לכיוון חיובי אז כשתתני לו להרגיש טוב עם עצמו ולתת הקשר יתחזק מאליו אם זו הכוונה והרצון או לפחות השאיפה

רק טוב 

זה גם, אבל זה יכול להיות גם משהו אחר.

תלוי באיזו אווירה זה נעשה. אם ה"התנגדות" שלו לזה שתשלמי היא ברוח טובה, אז הכל טוב

ואפשר לדבר על זה.

יש בחורים שהם ממש לא כאלה!

יצאתי עם מישהו שהתקמצן על 5 שקל חניה, ונפגשנו רק בפארקים ואפילו משהו לשתות הוא לא קנה....

אז ברוך השם על כל בחור ג'נטלמן

ויש לי עוד, אבל זה בטוח יהיה אאוטינג 

אגב לדעתי האישית זה מנהג דפוק שהגבר ישלם עלי,לא מספיק שלפחות בפעמים הראשונות הוא נוסע עד אליי הוא ישלם גם עלי? 

גברים שהם ככה, זה ממש "לא-שייך" אצלם אחרת.

צריך לקבל את זה בחיוך ובשמחה.

יפה שהבת תציע לשלם על עצמה, באופן שיהיה ברור לו שזה בסדר גמור מבחינתה, והיא לא מציעה לו רק בשביל הנימוס.

אפשר גם לתת לו הזדמנות לסרב רק בשביל הנימוס, ואחרי זה להציע שוב.

אם בשביל לשלם בעצמה היא צריכה להפעיל אסרטיביות, מסתבר שהוא באמת מעדיף לשלם.

כי את גורמת לו להוציא מכספו?

ואם את רואה שהוא מעדיף להוציא מכספו, מאשר שאת תשלמי על עצמך?

זו בעצם הטענה הזו -ג'נטלמן אמור לעשות מה שטוב לבחורה, לא ? - לקראת נישואין וזוגיות רק מהכיוון ההפוך..

אני חושב שמה שאת אומרת זה חרטא גמורה. 

איזו תקיפות..

אולי הוא פשוט לא מחפש מישהי "להתמודד" איתה?  את הגבריות של "להתמודד" הוא משאיר לצבא.....

זה רק נשמע ככה

שורה תחתונה היא אומרת שלא צריך לעשות בלאגן ולחשוב שזה מלחמה

זה סה"כ לשלם עליך , למה בכלל להתעקש לשלם על עצמך? אנחנו יודעים שיש לה כסף לא חשבנו אחרת ..

פשוט זו הדרך המקובלת יותר ולכן לא צריך לעשות עניין ובלאגן ולהכנס לסרטים שהוא מפחית בערכך שהוא "חלש אופי שלא מסוגל להתמודד עם אישה חזקה" זה מגוחך..

שורה תחתונה בדייטים הגבר משלם זה דבר מקובל וכמו שכתבת ...

אישה צריכה להיות בבחינת המקבל והגבר המעניק , זה לא עושה אותה פחות טובה זה הדבר הכי טבעי

אנשים פה הלכו רחוק מידי ולקחו את השורה האחרונה שלך כשורה התחתונה שלך למרות שאת סה"כ התכוונת להגיד שאישה צריכה להתנהג כמו אישה בחינת מקבל וזה דרך הטבע בתכלס ..

ולכל מי שכתב שאין עניין של אי משיכה בקטע כזה אז וואלה יתכן שזה נכון

כי תכלס אם בחורה תתחיל להתווכח איתי מי משלם ..זה כבר מוציא את החשק וגם בעצם לא נותן לי לבטאות את האישיות שלי ויש הרבה כמוני .. זה יכול לגרום כבר בהתחלה ל"קצר"

הגבר צריך להיות המשפיע והשאה צריכה להיות המקבל.

אבל אני חושב שזה מגוחך לחשוב שזה מתבטא במי ישלם.

שזה מגוחך לפתח ריב עם בחור שכל חטאו היה שהוא רוצה לשלם על מישהי עם פוטנציאל

להיות אישתו בעתיד .

לסרב בנימוס אפשר , אבל אם הוא אומר לך שוב אז תזרמי כי זה כנראה באמת חשוב לו .

זה לא מעיד שום דבר על ההערכה שלו כלפי המשודכת בקטע שלילי , ההפך מבחינתו זה מראה שהיא חשובה לו

זה נשמע לך הגיוני שאישה צריכה לשלם עליך?

שוב , זה לא שאנחנו מפחיתים מערכם , פשוט זה כל כך מצחיק זה לא נראה דבר נורמלי וטבעי..

אז נכון , האישה מרגישה וואלה מה אני צריכה להיות תלויה בו כמו שכתבה מוטיבציה למעלה

אוקי , לא נראלך תעברי לבחור שלא יתעקש לשלם , אבל זה דרך הטבע והעולם

ובמילים אחרות- עצמאית.

ממש לא.

יש לנו המון עצמאות על רוב הפרמטרים בחיינו. לא חסר לנו. ב"ה.

נראה לי (לפחות לי) שהענין הוא יותר בכיוון של עקרונות.

אני חושבת שרוב הבחורות שהתרגלו לפינוק בבית לא יפריע להם שבחור גם יפנק קצת וייתן מכספו.

אבל

יש בחורות (כמוני) שגדלו על העיקרון של עמל. מה שמגיע לך הגיע בעמל. במאמץ. לא מקבלים דבר סתם ככה- כי בא לי.

זה עיקרון של חינוך טוב. לחנך ילד לחוסר פינוק- זו מתנה אדירה.

ואני חושבת שבעל (או לפחות מועמד לכזה) יעריך את העובדה שאישתו (לעתיד) לא מוכנה לבזבז סתם כך כסף של מישהו אחר. אלא כל מה שיש- זוהי תוצאה של מאמץ. אם המאמץ אינו שלי- ק"ו הכסף לא.

זוהי גישתי בעינין.

ואני סתם כך בעד חצי-חצי.

את אומרת שזה עניין של חינוך.? יש מצב

אז אפשר לסכם ולאמר שכל אחת תחליט מה עושה לה טוב

אם את בקטע של פינוק תני לו לפנק אותך ואם את לא יש עוד הרבה בחורים שלא יהיה אכפת להם

זה סוג של צדקה... לעשות טוב לשני בזה שאתה לוקח ממנו והוא מרגיש טוב עם זה...

לדעתי אם בנאדם מתעקש לתת לך... ובמיוחד כשהוא הבן זוג שלך... אז יאללה תזרום ותקח

סך הכל עשית מצווה... היו צדיקים שבאמת לא נהנו מאף אחד אבל לא נראה לי שזה מדובר עלינו...

וצריך עיון אם העקשנות הזאת באמת נובעת מהעיקרון של לא להנות מאחרים

או שזה נובע מקושי להיות אסיר תודה למישהו אחר... הגאווה נפגעה איפשהו

אני מצליח להבין את הצד הנשי שלא רוצה שהכבוד הבסיסי שלו יפגע בכך שצריכים "לתת לו"

אבל אם זה מקובל והכל אז ...

אגב לא יודע איך הייתי מתנהג לו הייתי במצב הזה שצריך לשלם עלי

אבל זה לא רלוונטי

בנאדם מוכן לשלם כדי שהיא תהיה אשתו... זה פוגע?

הלוואי שעלי יריבו ככה 

אם זה לא ממישהו שהם מחוברים אליו וזה רק בפגישות הראשונות

זה כמו בורא עולם והנשמות , אנחנו עומלים בכדי לקבל את השכר בישביל שלא נתבייש

זה על אותו משקל גם כאן אפשר להביא את הטענה של בורא עולם שרוצה בטובתנו ועדין יש פה נהמא דכיסופא

אבל אני כמובן מדברת על דייט ראשון ושני. כשבכלל לא בטוח שיש איזשהו כיוון להמשיך.

כמובן שאח"כ- יש מקום לתת ולקבל. כך נבנה הקשר. לפחות בהתחלה.

ולא התכוונתי לשלם על אף אחד- אלא על עצמי.

אצלך התגובות תמיד יפות

ויותר מזה, הם חווים דרך המקובל את תפקידם הגברי, ובת שלא נותנת להם לשלם מונעת מהם בעיניהם למלא את תפקידם.

לא בטוח שזה כ"כ פשוט לשנות הסתכלות כזו.

האם זה מגוחך? יכול מאוד להיות שכן, אבל גם יכול מאוד להיות שמגוחך שבת מרגישה שבחור נמוך ממנה לא יכול להיות מספיק גבר בשבילה ולספק ביטחון ויציבות וכו', ובכל זאת, קשה מאוד לשנות את ההרגשה הזו.

אגב, אני חושב שהמצב שנוצרה מעין חובה שהבחור ישלם הוא לא טוב, ושהוא גורם תסבוכות מיותרות.

אם זה היה משהו שיש בחורים שעושים אותו מרצונם החופשי, ושאף בת לא הייתה מעלה בדעתה שמישהו חייב לשלם עליה, ומנגד כל בת הייתה יודעת שמי שמשלם עליה עושה את זה בשמחה מרצונו החפשי, זה היה יכול להיות נחמד.

את מביאה את הנדוניה, הוא משלם עלייך בדייט...

[יש פה כמה תגובות שנוגעות בזה, אבל אני לא בטוח שהנקודה מוצתה]

למה בעצם כל אחד מהצדדים מעדיף שהוא ישלם, ולא השני?

[אגב, מה בעצם הבעיה, הוא רוצה לשלם - שישלם, היא רוצה לשלם - שתשלם גם, למי זה מפריע?].

הסיטואציה אבסורדית גם בלעדי זה, והאפשרות ששניהם ישלמו ממחישה את האבסורד שבסיטואציה, ולא יוצרת אותו.

אני כבר ידאג שהוא ישלם על זה

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.