התאהבות זו התחלת האהבה , את אולי רוצה לשאול אם היתה שם התלהבות או הדלקות בלשון העם ולא אהבה ,

אהבה זה מושג מאוד מיוחד שמצריך אוסף מאוד נדיר של תוכנות שאת מתחברת אליהם שהנפש שלך מתחברת אליהם , אם זה קיים אצל בחור מסויים בתוך עוד שאר פרטים נוספים שמשלימים אותך יש סיכוי טוב מאוד שתתאהבי בבחור

האם את חווית אהבה אמיתית? אי אפשר לדעת מפני שלא ציינת מה היה היחס בניכם ואיך הקשר התנהל (?)

בכל מקרה , אהבה היא נדירה כמו שציינתי הרבה פה בפורום , יש מצב שזו היתה אהבה ויש מצב שלא

מה שבטוח שאם חלק מהדברים האלו התקיימו אצלך כנראה שחווית אהבה :

1.כל היום חשבת עליו כמעט כל הזמן ונושא השיחה עם החברות היה הוא ורק הוא ברוב הזמן

2.הרגשת צורך להיות קרובה אליו כמה שיותר ולהפגש איתו בלי סוף

3.הרגשת שהלב שלך מתמלא באושר עילאי רק מלשמוע אותו מדבר גם אם לא ממש דיברת איתו

ויש עוד פרטים אבל אלה המרכזיים , אם הם אכן התקיימו סביר להניח שחווית אהבת אמת אהבת נפש אם לא

בהצלחה  כי זה די קשה להכיר אהבה אמיתית

הקשר התחיל מעולה עוד משלבים ממש ראשונים אך לאחר כמה חודשים נשאר מסיבות שונות באותו מצב - שהכל מעולה אך לא נפתחנו לרובדים עמוקים יותר.

יחד עם זה, התחושה שלי היא שלא אמצא בכלל בחור שיכול להתקרב למה שהרגשתי כלפיו. בכלל לא הצלחתי לראות בו מגרעות...ולכן גם אם ראיתי אחת או שתיים זה היה ממש זניח כי באמת הערכתי אותו מאוד.

ולכן הבלבול אם זאת הייתה התאהבות ורצון להיות איתו או שאכן זו הייתה אהבה אמיתית שלצערנו התפספסה מסיבות שונות.. מנסה לעשות את ההפרדה כי ממש מפחיד לחשוב שזו אהבה שהייתה ולא תחזור שוב עם מישהו אחר 

כזה מוזר..כי להתאהב ברור לי שאפשר להתאהב בכמה אנשים, הוא לא הראשון שהרגשתי כלפיו רצון להיות איתו. אבל מצד שני - אהבה. איך אפשר לאהוב אהבה אמיתית כמה אנשים? (אותו וגם בע"ה את הבחור שבאמת אתחתן איתו) 

לפי מה שאת מספרת היתה לך כלפיו יותר הערצה מאשר אהבה , הוא היה נראה לך מושלם בלי מגרעות וזה לאו דווקא מעיד שאת באמת אהבת אותו. אולי אהבת את התכונות אופי שלו זה יכול להיות אבל אהבה לא היתה שם מהצד שלך ..

דילגת על השאלה שלי ששאלתי בתגובה הקודמת ואני מניח שזה בגלל שהפרטים האלה לא התקיימו אצלך איתו (?)

נשמע שהיה לך פשוט קשר עם בחור שלא ראית אצלו מגרעות מיוחדות וחשבת שזו היתה אהבה או לפחות סוג של אהבה..

את שואלת איך אפשר לאהוב אהבה אמתית כמה אנשים , ובכן זה מה שאני תמיד אומר

זה קשה . קשה למצוא מישהו כזה שבאמת תאהבי מכל הלב , יש משפט שהוא בכלל לא קלישאה שאהבה יש רק פעם בחיים

אין לי עניין לבאס אותך משהו , רק רוצה להאיר את עינייך שאהבה זה מצב די נדיר וצריך הרבה תפילות בישביל לקבל מישהו כזה שבאמת תתאהבי בו , אצלך ניכר ממה שכתבת שהכרת מישהו שבעינייך היה מושלם ועכשיו יהיה קשה למצוא מישהו שיתאים לך! כלומר מישהו שמבחינתך יהיה כליל המעלות , אין שום קשר בין זה לבין אהבת נפש שהיא כוללת את כל הפרטים שציינתי בתגובה הקודמת שלי

מה שמעניין היא למה נפרדתם?

השאלה היא האם נפרדתם מסיבות כלליות או כי זה לא הלך ביניכם? כי אני אסביר לך משהו ,

בד"כ שאוהבים באמת ואפילו אם זה רק צד אחד , אז בד"כ זה מאוד מאוד קשה להפרד לכן כתוב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה , זה קשה מאוד , נכון שציינת שהפרידה היתה כואבת אבל זה שוב לא מעיד שהיתה שם אהבת נפש , זה מקסימום מעיד על קשר עם בחור שהיה לך מאוד טוב איתו וזה נגמר .. , אז איך אפשר לדעת שזה כאב לך כי אהבת אותו? שוב זה קשור לפרטים שאם התקיימו בקשר שלכם וזה רק את יכולה להגיד ולא ענית לי על השאלות האלה..

אני חושב ש"אהבה אמתית" אפשר וצריך להשתדל לאהוב כל יהודי. 
אמנם אולי זה מאוד קשה לחשוב על מישהו אחר, אבל לאהוב כמה אנשים זה לא סותר.

אפשר לאהוב את כל עם ישראל ולהתחתן בסופו של דבר עם בחירת הלב האחד/ת.

שכן מצווים אנחנו "ואהבת לרעך כמוך" מה שאומר שהקב"ה נתן בנו את המקום הזה בלב "לאהוב באמת" את כולם.

ואני גם חושב שאין הבדל מהותי בין התאהבות לאהבה כמו שאמר 'משיח בן דוד' לפניי למעלה.

רק להאמין בפשטות שהקב"ה אוהב אותנו ודואג לנו!!!

בהצלחה!!

אז זהו, שאמנם יצאנו בסביבות החצי שנה אבל לא יצא לנו לריב..אז אני לא יכולה לדעת אם הרגשתי שהוא האיש שלי גם כשאנחנו רבים.. אני יודעת שמצידי אהבתי לשמח אותו ולהביא לו דברים שהוא אוהב (וזה לאו דווקא היה הדדי תמיד..)

ובוודאי שראיתי בו דברים שאני רוצה בילדים שלי..השאלה אם זאת הייתה סוג של התאהבות עיוורת ואיזו מסירות  כי אני כזאת באופי שלי או שמא זה היה יותר..לי זה הרגיש כמו אהבה אבל מצד שני אני לא יכולה לדעת באמת אם ככה מרגישה אהבה

תקראי מה שכתבתי לצמח בר ואז תביני שכנראה כנראה לא חווית התאהבות ...

וזה לא אומר שלא תחווי אחת כזאת כי כולם חווים את זה בשלב מסויים בחיים

כל אחד והזמן שבורא עולם מזמין לו את זה ואת צריכה דווקא לשמוח כי זה סימן שעוד מצפה לך משהו טוב כי זה תמיד מגיע בסוף וגם בעצם פותר לך את הפחד שאולי פיספסת אהבה אמיתית

כשכתבתי שאין הפרדה בין התאהבות לאהבה לא התכוונתי לומר שזה דבר אחד

כוונתי היתה שבכללי שניהם נכנסים תחת הגדרה כללית אחת בשונה מהתלהבות זמנית וחולפת .

ברור לי שאהבה זה דבר כללי יותר שנבנה עם הזמן ,

האי הבנה מתחילה בזמן שאני רואה את ההתאהבות כמושג הקלאסי של אהבה ואילו אתם רואים את זה רק כמשהו חולף חסר משמעות לגבי המשך החיים כמשפחה ,

לדעתי בישביל להגיע לאהבה כללית כמו שאתם מתארים צריכה קודם להגיע התאהבות שזה לא! הדלקות או התלהבות ,

התאהבות זה הבסיס בישביל שתוכל לדעת לאן אתה נמשך ועם מי תוכל לקיים אהבה כללית, ואני בכוונה מפריד ואומר אהבה כללית כי מבחינתי התאהבות זו האהבה האמיתית וההמשך זה קשר חזק שנבנה עם הזמן

אגב , גם כל מה שציינת למעלה

לדוגמא : "למשל לדעת שהוא האיש שלי גם כשאנחנו רבים" זה גם קורה בהתאהבות (מה שאני קורא לו אהבה)

כלומר זה לא דברים ששייכים דווקא לאהבה כללית שנבנת עם הזמן , כי ברגע שאתה מאוהב אתה רשמית כמעט לגמרי מוכן להתבטל לרצונה

זה למשל משהו ששייך יותר לכיוון של אהבה כללית:

"להבין שאני רוצה אותו לידי בטוב וברע."

זה משהו שנבנה עם הזמן ..

אז לשאלתך

מה שאני חוויתי עד היום זה התאהבות שאני קורא לה אהבה כי זה מבחינתי המושג אהבה בגדול

אהבה כללית אני יחווה כנראה רק אחרי החתונה כשהקשר יבנה מתוך התאהבות כי בזה אני מאמין ,

אני מאמין שזו הדרך של בורא עולם להגיד לך מי האחת שלך משורש נשמתך

הפרט של האושר זה דבר שחייב להתקיים

ברגע שלא הרגשת את האושר העילאי זה אחד הדברים היותר מרכזיים באהבה (התאהבות) ,

אם דווקא זה לא התקיים אולי זה היה אצלך התלהבות שאם נדייק יתכן שהיא גם גורמת לדבר הרבה על הבן זוג

זה חייב להיות כלול בתוך כל העניין כי כשכתבתי שאת מדברת עליו כל היום התכוונתי שזה לא סתם דיבור כי הוא מוצא חן בעינייך

אלא כי את ממש ממש מרגישה אושר עילאי רק מהדיבור עליו

לגבי המושג הכללי של אהבה את מוזמנת לראות מה שכתבתי למעלה לצמח בר קצת בישביל להבין למה אני קורא אהבה

קראתי והבנתי למה התכוונת...

שנזכה

אהבה זה קשר נשמתי, זה ממש לא תלוי במשך זמן ההכרות

אהבה כללית זה משהו אחד (נבנה עם הזמן)

ומה שאתה מדבר עליו הוא התאהבות, שבתכלס שם כבר יש את "הזרעים" לאהבה כללית

הא בהא תליא

אהבה שלא מתחזקים אותה (ע"י עבודה) נובלת ולא מחזיקה מעמד.

הלב מדגדג לך ואתה מתקשה להיות רציונלי

כשאתה לא מפסיק לחשוב ולהרהר ולהתגעגע

אהבה - כשאתה יודע שאתה מוכן להקריב משהו בשביל מישהו,

וכשאתה רוצה שיהיה תמיד נוכח בחייך,

ואתה יודע שהשכל שלך לגמרי בעניינים.

קוראים למושג הזה: משיכה.

אהבה- זוהי תוצאה ישירה של נתינה. ואת לא צריכה לשאול אותי או מי שנמצא פה. יעידו אלו בפורום "נשואים טריים" ו"הורות" (בעיקר הורות) מהי אהבה אמיתית. ושה"התאהבות" הנלהבת בדייטים ובתחילת הנישואין היא לא יותר מאשר משיכה פנימית לאדם. מבלי לאהוב אותו באמת.

ישנם רמות שונות של משיכה:

ככל שרמת המשיכה גבוה יותר ועמוקה ומשמעותית- יש לה יותר פוטנציאל להוות בסיס לאהבה אמיתית.

 - יש משיכה מאוד רדודה שקשורה למראה החיצוני (שרירים, היקף מותניים, יופי  וכו'). משיכה זו כ"כ רדודה וחסרת פוטנציאל שאינה יכולה להיות מדד להתאמה בקשר. ק"ו לא לנישואים. (לא כל בחורה דקה וגבר בעל שרירים יתאימו).

 - יש משיכה קצת פחות רדודה. יותר עמוקה ובעלת חשיבות- וזו משיכה לתכונות אופי. משיכה לתכונות מסוימות יכולה להוות מדד מסוים להתאמה. מכיוון שיש בבסיס הזה פוטנציאל לעזר בחיי הנישואין. (2 אנשים עם תכונות אופי דומות יוכלו למצוא בסיס משותף לחיים).

 - המשיכה הגבוה ביותר שמוזכרת בתורה קשורה למידות ועבודת ה' של האדם. המשיכה בין רחל ליעקב. בין יצחק לרבקה. בין רחל לר' עקיבא- כל אלו קשרי נישואין שהגיעו מתוך משיכה למידות ועבודת ה' שלהם. (הפוטנציאל של יעקב- השבטים. צניעותה של רבקה ומידותיו של ר' עקיבא).

הדבר הראשון והאחרון שנצרך בנישואין (ויעידו על כך הנשואים) הוא- מידות.

בלי מידות אין בית. אין נישואין. אין קשר ואין המשך.

יש מצב שזיהית באותו בחור רמה מסוימת של מידות ומכאן הערכה כלפיו. 

אבל אהבה אמיתית- באה אך ורק אחרי נתינה (של שנים).

וככל שנותנים יותר- אוהבים יותר.

תודה על התגובות! זה באמת עושה סדר בראש, במקרה הזה המשיכה הייתה לחלוטין לתכונות אופי. 

מעניין אותי מה בעצם ההבדל בין זה לבין מידות?

ז"א, אם אהבתי את האחריות שבו\ השלווה שהוא מקרין נניח.. זה תכונות אופי. 

מרגישה שאני בכלל לא ברמה של להבין את המשיכה ל"מידות ועבודת ה'". ז"א, אצלי כשזה מגיע לעניין הדת זה יותר עובד בצורה של דברים טכניים שהם קו אדום ובשאיפות משותפות.. (ציצית, תפילה במניין וכו'..) וכמובן שאני שמה לב אם הדיבור שלו דומה לשלי מבחינה דתית. אני גם ממש לא אוהבת את השאלות הישירות ששואלים..

מרגישה מבולבלת מבחינת המידות שצריך לחפש..אני בסוג של תקיעות על זה שמספיק כביכול התאמה באופי, בסיס משותף ושאיפות דומות..מה עניין ה"מידות"? 

הסבר:

האדם מדבר, אוכל, הולך, מתקשר, מתנהל, חושב וכו'- אלו פעולות פשוטות, יומיומיות.

ה-א-ו-פ-ן בו הוא עושה אותם- מעיד על מידות טובות/רעות.

למשל: אדם שיש לו נטייה להגיב בכעס ורוגז על כל דבר- יש לו התמודדות עם מידת הכעס.

אדם שמסביר פנים, נותן, מכיל את השני וכו'- מעיד על מידת החסד. (חסד זה לאו דווקא לנזקקים. חסד היא ה-מידה שהוריש לנו אברהם אבינו וממנו ניתן ללמוד על מידה זו).

תכונות אופי הן תוצאה של גנטיקה+מימוש הפוטנציאל. בלי קשר לעבודה עצמית.

בעוד אופי לא ניתן לשינוי- מידות כן. ועוד איך.

למשל: אותו אדם רגזן- לא משנה כמה יעבוד על עצמו הוא עדין יקרא בעל אופי חם מזג. 

אבל- לאחר עבודה אישית הוא יכול להפוך את מידותיו הקשות לטובות ומועילות.

ובקיצור-

עדיף לחפש אדם בעל מידות טובות שיהיה טוב. גם לך וגם לסביבה.

כתבת

" ושה"התאהבות" הנלהבת בדייטים ובתחילת הנישואין היא לא יותר מאשר משיכה פנימית לאדם.

מבלי לאהוב אותו באמת. "

אין כזה דבר , אתה לא יכול להגיע לאהבה כללית בלי זה (ואני טוען שזה המושג הכי אמיתי של אהבה),

אולי כן אבל זו תהיה אהבה תפלה שבנויה רק על נתינה ,

ואת זה , אף אחד לא רוצה . בלשון העם זה נקרא לא רומנטי אלא אהבה רגילה ופשוטה של אמא לבנה מתוך הקשר שיש להם האחד לשני ובגלל שהוא יצא ממנה היא מרגישה שהוא הדבר הכי יקר לה בחיים , זו דוגמא של אהבה שקשורה לנתינה או אהבה של אבא לבנו וכו'

אגב , כשאת כותבת "התאהבות נלהבת" את כבר מראה שאת חושבת שהתאהבות זה משהו תפל וחולף "נלהבת" משהו רגעי שחולף , ולאחר מכן את כותבת שזה הבסיס לכל אהבה אמיתית ...יש סתירה בדברייך

כשאני מדברת עם ההורים שלי וסבים שלי וכל מי שנשוי סביבי (כמה שנים טובות) אני יכולה לראות בברור שיש משהו שחוזר על עצמו-

אהבה אמיתית זו אהבה שלי נתינה. זו אינה אהבה רדודה. זו האהבה האידיאלית שבין דוד ליהונתן שהתורה מסווגת אותה כ"אהבה שאינה תלויה בדבר".

רומנטיקה- היא אווירה זמנית, חולפת, בוערה ריקה. אם תמלא את הבועה הזו ותשמש באותם רגעי "רומנטיקה" כדי לקדם את האהבה האמיתית- אזי השגת משהו. התקדמת בקשר.

אך אם ההתאהבות נשארת במקומה (הרומנטית) ולא ממשיכה הלאה לאהבה אמיתית שמגיעה מתוך נתינה- אז מגיעים למצבים עגומים של אחוזי גירושין גבוהים כמו בארה"ב.

נישואין זה לא כיף או ירח דבש ממושך. נישואין זו עבודה קשה על זוגיות. נתינה בלי גבול. וויתורים ועשייה.

בלי זה- הקשר לא מתקדם ומתמוגג לאט (אבל בטוח).

צר לי להגיד לך שאת סותרת עצמך על ימין ועל שמאל ..

אני מסכים שאהבה עמוקה היא אהבה של נתינה ונו כי מה חשבת? , אלא שאת רואה את ההתאהבות האהבה הקלאסית כמשהו רדוד כי את חושבת שהתאהבות זה הווליווד כי זה מה שאנשים שבחיים שלהם לא חוו אהבת נפש מספרים בראש כל חוצות אבל הם מדברים סה"כ מחוסר ידיעה ! , רומנטיקה היא אווירה זמנית , חולפת ..כל זה סיפורי סבתא לבחורים ובחורות שמעולם לא הרגישו מזה לאהוב להרגיש שואוו הלוואי שאני והוא נחייה לנצח נצחים ביחד , הלוואי שתהיה לי הזדמנות להעניק לה כל מה שאני יכול זה את לא תשמעי מחסידי האהבה הכללית שמאמינים שאהבה מבוססת רק על נתינה , ואת גם זורמת באותו קו מחשבה , מה ש-99% מהעולם הזה קורא אהבה זו האהבה הרומנטית ! ותו לא ! אבל מה לעשות שבדייטים ושידוכים קשה להשיג את זה? אז נו טוב..נסתפק באהבה כללית שבנויה על חווית משותפות , קצת אופי ולא מעט יופי , מה רע ? כן זה רע! רע מאוד שאנשים לא משתפים גם רגש בחיים שלהם וכל הסיפוק שלהם הוא מאהבה שבנוייה על דברים כלליים .

לסיכום :

אני מסכים שצריך לקדם את ההתאהבות שבאמת באה מתוך הנשמה למשהו יותר עמוק

אבל אני לא מסכים עם התחושה שאת מעבירה כאילו התאהבות זה כלום , אז לא אני אומר לך

היא היא אהבת הנפש ובלעדי זה גם אם תקחי לעצמך שנים ביחד עם בחור לא יצא מזה שום דבר כי חייב שזה יהיה מבוסס על רומנטיקה (כן זה לא בושה ככה מכנים את האהבה הקלאסית) אגב , יש מקרים שיכול לצאת מזה משהו ..אבל לדעתי זו אהבה פחותה מאשר האהבה שהתחילה עם התאהבות אמיתית

תענה על השאלות הללו:

מהי- לדעתך- אהבה אמיתית?

מהי רומנטיקה?

מהי אהבה רומנטית?

וכיצד משיגים כל אחד מהנ"ל.

אגב- אהבה אמיתית לאו דווקא צריכה להתחיל עם רומנטיקה. זו

ומה שהגדרת בתור "הלוואי שאני והוא נחייה לנצח נצחים ביחד , הלוואי שתהיה לי הזדמנות להעניק לה כל מה שאני יכול "

^^ אהבה אמיתית שמגיעה מתוך נתינה.

אהבה אמיתית - לדעתי אהבה אמיתית היא מה שנקרא בלשון העם "התאהבות" הרגשה עילאית בלתי מוסברת , רצון להיות קרוב אליה כמה שיותר , כולל נגיעה וכו' שזה רק אחרי חתונה כמובן .

רומנטיקה - ביטוי להתאהבות . מה צריך לפרט על זה?

כשרומנטיים עושים דברים יפים (:

אהבה רומנטית- כנ"ל

איך משיגים?

פשוט , צריך שכל התכונות שהנשמה שלך מתחברת אליהם ימצאו בבן הזוג , ולא רק זה אלא שגם הניואנסים הכי קטנים לדוגמא , טון דיבור , קול , מראה , הבעות פנים , צורת התבטאות , הרגשה עילאית בלתי מוסברת ! שבאה ישר מהנשמה כשכל הדברים האלה מתחברים בארמוניה מושלמת כי זה היא , היא שמשלימה אותך , זה הסוד של האהבה ! היא משלימה אותך ! לכן אומרים שאדם בלי אישה הוא חצי , לכן צריך להשלים , ואין פה עניין של להיות דומה לי , אלא שימצאו בה הדברים שאני מתחבר אליהם יותר מכל אחת אחרת משהו כזה של ארמוניה של חיבור של המון המון פרטים שגורמים לי להתאהב בה ולרצות אותה יותר מכל אחת אחרת בעולם ! להרגיש שיש רק אותה והיא האחת הכי מושלמת ואת עלית על כלנה

לסיום אהבה כללית - זה מושג שאני המצאתי לאהבה עמוקה שנבנת עם נתינה ומספר חווית שבני הזוג עברו ביחד ,

אהבה כזאת יכולה לבוא ללא התאהבות וזה גם ציינתי למעלה במאמר מוסגר יותר..

אבל שוב , זה לא הקלאסי , זה לא מה ש..לדעתי זה דרך כמו שכבר ציינתי מספר פעמים , דרך של הבורא לרמוז לנו ..אתם צריכים להשלים אחד את השני , אתה שייך אליה , היא מוכנת לך ממשת ימי בראשית , היא שלך ! לכן אני גורם לך להתאהב בה

אני וחבר שלי היינו בגיל ה-16 בכיתה ח'

אני והוא התאהבנו באותה תקופה , תאמיני או לא כמה שזה נדיר ! זה קרה !

ודיברנו כל כך הרבה על זה , החיוך שהיה נסוך על פניו אמר הכל , הוא מאוהב . בידיוק כמוני

אמרתי לו , תגיד נכון שאתה מרגיש ככה וככה וזה לא היה אצל אף אחת בחיים?

הוא אמר כן !!! זה משהו לא מוסבר !

למה רק איתה? את יודעת כמה בנות הכרנו במהלך החיים שלנו? הרבה , למה אנחנו מבצפר חילוני אנחנו ..

היום ברוך ה' כבר עברו מלא מים בנהר , אבל אני לא אשכח אותה , אני לא אשכח ששנינו ורק שנינו הבנו מזה אהבת נפש אין זה דבר כל כך שגורם לך אושר פנימי שאתה יכול ממש ...אין אין זה פשוט עילאי !

אז להגיד שזה סתם תפל ויענו כמו בהווליווד ...זה לא רציני

אבל לא עבר לזה.

עכשיו תדמיין לעצמך מה יקרה כשבאמת תאהב מישהי.. כמה תרצה לתת לה וכמה הדבר הזה יהיה אמיתי ולא חולף או זמני?

משיכה ? ואווו נראה שכל מה שהשקעתי פה וכתבתי לך נכנס מפה ויצא מהצד השני ..

אני ממש לא יודע מה להגיד באמת שלא ..אני כל כך היטבתי להסביר לך למה זה בכלל לא קשור למשיכה ואת ממש לא מצליחה לרדת לסוף דעתי !

תביני ,

התאהבות = אהבה ! יש ?

יש . (גם אם אמרת לא בלב)

אהבה כללית = אהבה עמוקה שלוקח לה זמן להבנות במהלך החיים המשפחתיים

יש? כן .

כל מה שכתבתי לא קשור למשיכה ! !

משיכה נמשכתי למלא בנות אז מה?? אז הייתי מאוהב בהן?

למה לעצבן אבל

אפשר לערוך דיון עיניני בנושא שנקרא "אהבה" או "התאהבות".

התאהבות היא משיכה ראשונית, זמנית וחולפת.

היא יכולה להיות רדודה- קשורה למראה חיצוני.

והיא גם יכולה להיות עמוקה ולבוא מתוך הערכה למידות/תכונות אופי שונות.

אתה מתכוון למשיכה חיצונית ורדודה. אני אומרת שמשיכה זה לאו דווקא משהו רדוד וחיצוני.

הוא גם יכול להיות פנימי ועמוק.

אבל הוא לא נצחי.

התאהבות היא משיכה ראשונית? תקראי לזה ככה סבבה , אבל היא לא זמנית ולא חולפת

הוכחה? אין . למה? ככה . כי לא חווית את זה . איך להוכיח לך? תתפללי על זה.

מה את באמת חושבת שאני לא מבדיל בין משיכה לבין התאהבות?

אתה נמשך ל - בנות יפות , בנות חמודות , בנות נדירות , בנות שכל הקטע שלהם זה הדיבור שלהן וכו וכו וכו'

וסליחה שאני ככה...פה נפתח וזה

עכשיו , הטעות שלך היא שאת לא עושה את ההבחנה בין התאהבות למשיכה סתמית , כמה אני צריך לחזור על זה ?

בגלל שטענתי שהתאהבות מצריכה מספר גורמים שהם גם חיצוניים אז זהו ? זה רדוד? לא!

יש הרבה בנות יפות (כל בנות ישראל בעיקרון .) ויש עניין שזה לא קורה אצל כל אחת !

מה לא מובן? אהבה יש פעם פעמיים 3 גג בחיים ! אין את מתווכחת עם אנשים שחוו ואומרים לך שהם מבינים בזה !

משיכה out

התאהבות in

הקשר היחיד בניהם הוא אולי בהגדרה הכללית .

קודם כל אני רוצה להגיד שכתבת מאוד יפה ואני מתחבר להרבה מאוד ממה שכתבת !

הבנתי את הכוונה שלך , ואני לא אומר שאת לא צודקת

אני רק טוען שהמושג אהבה בפי רוב העולם מדבר על התאהבות ,

אז נכון שאנחנו העמקנו והגענו למסקנה שיש משהו יציב יותר אבל הגישה שלכם היא לא שלי ,

הגישה שלכם אומרת שזה הדבר הכי יפה שיש והוא המטרה המרכזית , יכול להיות שזו המטרה לא אמרתי שלא ,

אבל להגיד על ההתאהבות = אהבה , "זה חולף" "פרפרים ונצנצים" מראה לי שוואלה ,

לא בטוח שבכלל חוויתם התאהבות אולי חוויתם התלהבות , התרגשות , אבל לא אהבה ,

וזה הגיוני במיוחד אצל מי שגדל בבית דתי כי תכלס זה חדש לו מאוד והוא פעם ראשונה בקשר עם בן או בת זוג ..

זה גורם לו להתלהבות יותר גדולה מסתם קשר רגיל .

את כותבת שאחרי שנשואים יודעים לקבל את הדברים הלא טובים שבבן הזוג וזה המבחן האמיתי

היה לי משפט שאמרתי למישהו עליה "גם אם היא היתה פושעת הייתי ממשיך לאהוב אותה"

זה היופי , שזה לא תלוי בשום דבר זה נטו אהבה מהלב ומהנשמה.

אז איך הגענו לזה שאני צריך לחיות איתה תחת קורת גג אחת?

זה נכון , יש מגרעות ויש היתרונות לבני זוג , אבל זה לא אומר שאני יפסיק לאהוב אותה ולהרגיש את אותה הרגשה שהרגשתי קודם החתונה וזה כל היופי ואין לי וויכוח איתכם הנשואים על במה צריך להיות יותר מרוכזיים , זה ברור לי שזה נחמד וטוב שאוהבים אהבה כללית וככה יותר כיף וזה מה שחשוב במהלך החיים איתו או איתה ,

אבל אף אחד כאן לא אמר לי הרגשתי אושר עילאי עם בן או בת הזוג לפני החתונה ,

לא מצטער לא אמרו לי את זה כאן מה שגורם לי לצאת מנקודת הנחה שלא חוויתם את המושג התאהבות ,

אולי התלהבות והתרגשות ממשהו חדש במיוחד מי שבא מבית דתי אז בישבילו זה ווואוו

זה חדש זה בן זוג עכשיו שבחיים לא היה לי וכו' .

כתבת שכשהיא תקום בבוקר בלי איפור זה יעשה לי משהו שלילי ..

זה רק מראה לדעתי כמה אתם לא מבינים את העניין הזה של ההתאהבות=אהבה ,

אתה לא מתאהב ביופי ! תכלס היא לא היתה הכי יפה שבעולם ...ונו אז מה זה גרם לי לחשוב עליה משהו שלילי? לא..

האלף בית באהבה כולם יגידו לך מי שחווה , שלא אכפת לו מהמראה שלה ,

זה האופי ועוד דברים שמצטרפים למשהו מושלם אחד משהו שמשלים את הנפש שלך

אין לי בעיה עם המושג אהבה כמו שאתם מתארים

יציבות , רצון שהוא יגדל את הילדים שלנו , להזדקן איתו וכל שאר מיני ירקות

אבל למה להגיד "זה נצנצים" "פרחים בכל מקום" ולא יודע עוד מה המצאתם לזה...

די לא חוויתם אז אל תדברו כמו שאני לא חוויתי את מה שאתם אומרים על אהבה כללית לאחר חתונה כי אני עוד לא נשוי ככה גם אתם אל תדברו על משהו שלא הרגשתם ,

ואם תגידו שהרגשתם

אני רוצה לשמוע מה הרגשתם ואני אגיד לכם אם זה דומה כי ממה שכתבתם פה זה לא ככה ממש לא

ואני סמוכה ובטוחה שהרבה מהכותבים כאן חו את זה גם.

ההבדל בנינו שאני חוויתי גם התאהבות וגם אהבה.

ולכן אני יכולה לומר לך בפירוש שזה ל-א אותו הדבר.

*אין שום קשר להאם נולדתי דתיה או חילונית. הרגש הוא אותו רגש.

(ובוא נגיד שבכל מקרה, הסטטיסטיקות הן לצד הדתיים מבית. כי אחוזי הגירושין בקרב חילונים גבוהים בהרבה מאלו של הדתיים.. )

מה גם שאין לך דרך לדעת האם אני דתיה מבית או לא. ככה שההוכחות שלך הן חסרות בסיס.

*מעולם לא כתבתי שהתאהבות תלויה רק במראה החיצוני. כתבתי עוד הרבה פרמטרים שמזינים התאהבות.

אבל אם אתה מתעקש לדבר על המראה ספציפית- אז כן, למראה יש חלק חשוב מאוד בהתאהבות.

(ואפילו חז''ל ראו בזה חלק חשוב- אסור לאדם לקדש אישה מבלי שיראה אותה- חז''ל הכירו בחשיבות המראה החיצוני. ואתה יודע מה? אם הקב''ה נתו לנו את המשיכה לבני הזוג באמצעות המראה- כנראה שזה חשוב להשתמש בזה בבעל/אישה שלנו)

אלא מה? אסור להיתקע שם.

מראה חיצוני הוא חשוב מאוד, אבל יש עוד הרבה דברים חשובים. וחייבים להתייחס אליהם.

לא אמרתי שרוב האנשים אוהבים את האישה פחות בלי איפור כשהם נמצאים ב"אהבה" ולא בהתאהבות (אם כי, בהחלט יש כאלו) אלא שאחרי שיורדת ההרגשה של ההתלהבות והאופוריה- אפשר לבחון את הדברים יותר במתינות ובאופוריה. ולפעמים זה קצת יותר קשה מבלי ההרגשה הזו. וצריך להתאמץ ולעבוד על זה.. וכן, מה לעשות, אישתך לא נראית אותו הדבר כשהיא בבגד של בית מסמורטט וכשהיא באה לדייטים מתוקתקת, מאופרת ומאובזרת. מבחן האהבה הוא לראות האם זה לא משנה לך. האם הבגד והאיפור לא עושים את האדם. האם האופי עדיין נשאר כמו שהוא. האם ה*אהבה* התחילה. גם אחרי שירדה ה*התאהבות*

*מה שכתבת לגבי המשפט ההוא- שהיית ממשיך לאהוב מישהי גם אם היא הייתה פושעת-

זה ממש ל-א מה שהתכוונתי אליו.

אני לא מאמינה באהבה בכל מחיר.

אדם צריך לאהוב את אישתו כי יש לה מידות טובות, כי היא ראויה להיות האמא של הילדים שלו, כי הוא מתחבר אליה נפשית.

יעלה על דעתך לאהוב גנבת? רוצחת?

זה מעיד על מידות מקולקלות!

לא הייתי מסוגלת לאהוב מישהו כזה כי אהבה לא מבוססת על אמירות כאלו או אחרות, אלא על קשר נפשי.

יכולת להרגיש קשר נפשי לרוצחת?

להתאהב בה, בזוהר החיצוני. להימשך אליה. אולי כן..

אבל לאהוב?

בחיים לא.

**לגבי הפסקה האחרנה שלך- טוב, אתה לא באמת חושב שנפרט לך מה הרגשנו וחשבנו. הקשר שלי עם בעלךי הוא אישי וממש לא ראוי לפירוט בעני זרים.

אבל כן יכולה לומר לך, על סמך דברים שכתבת. שמה שחווית זו "התאהבות" ואולי קצה- קציה של "אהבה"

וזאת על סמך הנסיון האישי שלי. בתור אחת שחוות את שני הרגשות.

ערב טוב.

מה שאישי אישי אף אחד לא התעקש שתספרי , אבל בשורה התחתונה לא אמרת אושר עילאי ולא דיברת בשום פרט שמזהה התאהבות גם אם ממש תאמיני שחווית את זה . אולי כן? אבל מי יודע את לא מספרת.

לכן קשה מאוד להבין ולדסקס איתך על הנושא .

לגבי מה שכתבת על אחוזי הגירושין ! , מה הקשר??

דתיים מתגרשים פחות? נו אז? סה"כ כל מה שאמרתי שאם את דתיה או דתי מבית אז הקשר עם בחור או בחורה זה דבר מרגש יותר בידיוק כמו שמישהו יתאפק שנים לא לאכול פיצה ופתאום יאכל מגש שלם אותו דבר .

אז איך הגעת לגירושין? אין לי מושג.

ונכון , אהבה תלויה במראה חיצוני גם , אבל אם אישתי תהיה בבגד מסמורטט זה לא יגרום לי להרגיש אליה פחות משיכה ! , עוד הוכחה שאת מדברת לא מתוך ידיעה ! ושוב אני אגיד שהתאהבות זו אהבה ! תפסיקי להפריד בניהם זה ממש לא עוזר ולא משנה את העבודות , מה שהכי הכי מצחיק אותי זה שאת באה ואומרת לי משהו שאני כבר יודע , ברור שזו הדרך לדעת אם יש פה באמת אהבה ולא לאהוב רק את החיצוני , נו אז מה חידשת לי פה? אל מה אנחנו בכלל מתווכחים? אנחנו מסכימים על הכל !

רק על מה אנחנו לא מסכימים?

שאת טוענת שאת חווית אהבה ואני אומר שאי אפשר לדעת בכלל כי את לא מספרת , זכותך , אבל את לא יכולה לבוא לטעון טענות כשכל* הדברים שאת כותבת בעצם מראים שאת לא בכיוון אפילו של לתאר התאהבות ! וזה כל הבעיה .

לגבי אם לאהוב רוצחת?

זה לא מידות רעות , זה כל העניין !

ברור לי שזה לא צריך להיות ואם קורה זה חייב להפסק !

אבל לקבוע שהלב שלך לא יכול לאהוב?...אממ לא יודע לא נתקלתי בזה אולי שמא כן?

בכל מקרה ידוע לי שזה לא תקין , אז את שואלת את עצמך למה כתבתי שאפילו אם הייתה פושעת הייתי ממשיך לאהוב ? , כי התכוונתי לדברים שנחשבים לפחות פרועיים מאשר רוצחת ה' ירחם ..

לי אין בעיה עם אהבה , יש לי בעיה עם הטוענים שהתאהבות זה רק התחלה של משהו אדיר והעיקר , לא זה מבחינתי לא העיקר , שניהם חשובים באותה מידה ועל זה כל הוויכוח שלי

קודם כל בטח ובטח שלא התכוונתי לחיי נישואין אלא רק לתקופה הראשונית ! , וכן זה בידיוק ככה

בנאדם שעד גיל 18 בקושי דיבר עם אישה יתלהב ויש שיטעו ויחשבו שהם מאוהבים , כי תכלס?

הוא יחשוב שהוא מאוהב והיא האחת שלו לא משנה מה , ולמה? כי זה מה שהוא הכיר עד עכשיו !

אז ההתלהבות קיימת יותר אצל דתיים וזה סה"כ מה שניסיתי להגיד , אין השלכה של מה שכתבתי על חיי הנישואין שברור לי שכמו שכתבה ' כמו צמח בר ' יש עניין שיהיה אהבה כללית ויציבה בגלל שלטענתכם התאהבות = אהבה זה דבר חולף

לדעתי זה לא וזה רק מתעצם אם יודעים לשמר אותה

לגבי מה שכתבת על אהבה להורים ! זה בידיוק מה שאמרתי כאן עשרות פעמים ! ,

אהבה בין בני זוג זה לא אהבה של אמא לבנה וזה דוגמא דווקא טובה לאהבה כללית שאתם החסידים שלה , אז אוקי תיהיו החסידים שלה אבל לא לעשות מהאהבה האמיתית המכונה בפי העם התאהבות כמשהו תפל

ועכשיו לדבר הכי הכי הכי מצחיק והמוכיח מכל שאתם לא יודעים מזה התאהבות=אהבה ,

את אומרת שאם אהבת חיי תהיה בבגדים מסמורטטים אני לא יהיה מאוהב בה? אוקי הבנתי , את טוענת שלא תהיה משיכה?..למה שלא? מה אני מאוהב בבגדים שלה? הרי זה כל היופי שבאהבה וזה כל עניין בתורה אפילו שיש סיפורים של העולם הזה וזה רק לבוש לאור הרוחני ולכוונות כמו פשט ורמז והנשמה שלה זה מה שחשוב ולא הבגדים שלה!

אם אין לך מה להשיב פשוט תגידי..

אני מדבר כך מלהט הדברים ממש לא תוקף

הם מבינים באהבה של משפחה ובסדר זה לא משהו לא טוב

אבל הם לא מבינים מזה אהבת נפש שאני מתאר ! הם עם המושג שלהם לאהבה ואני במושגים שלי לאהבה

ככה כתבת בשורה הרביעית שלך "וזה לא אהבה" אז תחליטי זה עניין של הגדרות? אז למה לפסול ישר? למה לכתוב זה לא אהבה? כי מישהו אחר החליט שאהבה בתוך תא משפחתי זה אהבה? לא .

רוב העולם הזה מאמין באהבה שבאה לפני החתונה וזה היה כך מאז ומעולם

וכי אמרתי שאין שני מושגים שונים?

על מה בכלל הוויכוח עוד לא הבנתי?...אני אומר מה שאת אומרת

הבעיה שאת אומרת שזה לא אהבה מה שאני מתאר וזה שטויות.

זה שני סוגים שונים של אהבה

אני מתנצל אם מישהו מישהי נפגעו

אני פשוט בלהט הדברים יוצא לי ככה

בואנה הייזל מה היינו עושים בלי התגובות שלך?

את כמו מורת דרך כזאת בתכלס ...

תדעי שלמרות שאני לא מסכים איתך לפעמיים את צודקת המון פעמיים

אבל בחייאת שום שום

די להגיד שזה פרפרים וזיקוקי דינור

מה קשה לכם שיש אהבה כזאת? מה הבעיה

כמו שאני מקבל את האהבה של המשפחה ושיחות נפש כמו שכתבת

תקבלו שיש מושג כזה ואל תגחיכו אותו (כן יודע שלא התכוונת להגחיך אבל זה יוצא ככה*)

"ועליך.." זה ציני ?

את כותבת יפה

זה הטעות שלכן ! צר לי לבאס אתכם אבל אתם חיים בחלום ובעולם אחר .

התאהבות זה לא הרגש שמגיע אחרי היכרות ומציאת חן , ותאמיני לי ! שום דבר לא ביאס !

פשוט מאוד , לא היה שם את המשיכה בין הנשמות כמו ששיר כתבה למעלה וזה כל העניין שזה משהו ב-ל-ת-י מוסבר !

מה עושים כשלא מאמינים באהבה אמיתית?

ממציאים שזה יכול לקרות עם כל אחת ופשוט משהו הפריע ..מה הפריע?

הבחורה יפה , יש לה קול הכי חמוד בארץ , והיא גם עם אופי מעולה ..נו אז מה? התאהבתי בה? לא!!

ויש מלא כאלה...!

שאני כותב דבר בלתי מוסבר הכוונה היא על ההרגשה והתחושה כשמאוהבים במישהי .

שאלת ואני עונה - ההבדל בין התאהבות לאהבה עמוקה הוא אדיר

אבל לא מחסר שום דבר משני המושגים האלה ברמת החשיבות שלהם !

יש התאהבות - אהבה קלאסית , ויש את מה שמגיע עם השנים אהבה עמוקה שנבנת .

למה היא עמוקה? כי יש לה יסודות חזקים . זה שאני קורא לזה עמוקה זה לא אומר שזה עדיף על התאהבות .

שניהם חשובים והאחד משלים את השני , רק ההבדל האדיר ביני לבניכם שאתם רואים את זה כמשהו חולף שמתחיל את מה שנקרא אהבה עמוקה זאתי שחשוב שתתקיים לפני שהזוג יתגרש וזה טעות לחשוב ככה.

שניהם חשובים שני המושגים האלה חשובים

רק שיש אנשים שמסתפקים באהבה עמוקה וכללית בלבד , הם מאמינים שההתחלה זה שייך לסרטי הקולנוע בלבד , זה ממש לא אומר שאם יש סרטים בהוליווד על אהבות וכאלה זה אומר שזה מגחיך את המושג היפה שנקרא אהבת אמת אהבה נפשית חזקה , וכאן נעוצה כל הבעיה של מי שמאמין שתוך כמה פגישות אתה יכול להתאהב , שלא נדבר על הסיכוי שזה יקרה גם ככה במהלך החיים .. אבל שוב , שזה מגיע צריך לנצל את זה !

אנחנו מדברים על אותו דבר רק במונחים שונים.

מה שאתה קורא ל"התאהבות". אני קוראת "אהבה". רק בתחילתה.

אז נסכם:

משיכה זה דבר ראשוני. חולף וזמני.

התאהבות- זו קרבה בין הנשמות. וזוהי אהבה עמוקה ביותר. שהשורש שלו קשור לנשמת האדם.

והיא אינה תלויה במעשים (דווקא). ברור שזה דבר שקורא רק פעם או מקסימום שלושה פעמים בחיים.

כי יש לך רק 3 זיווגים שהם משורש נשמתך.

אהבה- היא תכונה/תוצאה של נתינה.

סבבה?

וכן סבבה , אבל חשוב לציין שאני חושב שאהבה אמיתית היא התאהבות והיא לחלוטין לא תלויה במעשים כמו שכתבת ..

את מעדיפה אהבה רגילה שהיא תוצאה של נתינה?

את לא רוצה להתאהב ?.. את תתחתני עם מישהו בלי להתאהב?

רק תלוי מתי ומה המינון ואיזו חשיבות אני נותנת להם.

אגב- תשאל את הנשואים- רובם יוכלו להעיד פה אחד שיש רגע בו מבינים שזה "זה".

^^סוג של התאהבות.

והשלוש זיווגים זה עינין ידוע. אין לי בעיה להביא מקור.

וכן תביאי מקור

אגב , ענית תשובה מעורפלת משהו ..

מתי ומה המינון ואיזו חשיבות ....טוב שלא כתבת עוד מאה דברים חחח

בגדול את אומרת זה תלוי ..יפה

הנשמה שלי נמשכת לנשמתי התאומה.

אבל זו לא אהבה. וזה לא אמיתי.

אמיתי מבחינתי זה "קיים".

המשיכה הזו היא לא אהבה. היא משיכה. והיא קיימת, אבל לא לנצח.

בעל שאישתו בהריון השלישי, מלאה הורמונים, העצבים שלה מתוחים והוא כבר לא מכיר אותה- הוא אוהב אותה.

לא בגלל שהוא נמשך לתכונות שלה (שהשתנו) או לכל פרמטר אחר שמשתנה עם הזמן.

הוא פשוט א-ו-ה-ב אותה. ולכן הזוגיות שלהם מצליחה לשרוד ולהתפתח.

עוד בדיקה טובה למושגים הללו:

אהבה היא כמו עליה בהר. או שאתה עולה, מפתח אותה ומתקדם הלאה. או שזה נובל. אבל אין סטטוס קוו.

כשמתאהבים במישהו- אפשר להרגיש תחושות ורצון לקרבה באותה רמה לתקופה רחבה מאוד. מבלי להעלות את הרף.

לשאלות אישיות יש מקום ב"אישי". אבל לא פה.

שלפי דעתי רק מי שחווה את האהבה האמתית שאת מדברת עליה שכוללת נתינה לאורך זמן כמו שאת אומרת, יכול להעיד האם יש הבדל כלשהו בינה לבין הסוגים האחרים שהוזכרו כאן.

מומלץ גם ללמוד מניסיונם של אחרים.

היא יכולה להיות תחילתה של אש תמיד, והיא יכולה להיות משהו זמני שעוד רגע יכבה. זה תלוי אם יש תדלוק סביר או לא.

אנשים לא אמרו שהתאהבות זה משהו שטחי..

אלו שני שלבים שונים.

לרוב התאהבות באה לפני האהבה.

ההתאהבות זה מצב של התעלות רגשית, הכל נראה ורוד וטוב. זהו מצב חולף.

האהבה מבוססת על נתינה, על עומק הקשר ועל הזמן שחלף. לרוב היא באה אחרי ההתאהבות.

אני לא חושבת שאף אחד מזלזל בהתאהבות. זה שלב חשוב, כיפי והכרחי בדרך אל האהבה.

הנקודה כאן היא- שזה לא אותו הדבר.

זה הכל.

זו ה-אהבה . ההמשך זה משהו שבונים

הכרחי ? זה ממש העיקר !

(נכתב על התאהבות)

אז תמשיכו לישון

מה שנכון- נכון

<צ>

למרות שנשמע לי שהמחקרים הללו סותרים.

ובכל מקרה, בארבע שנים אדם יכול להתאהב בכמה אחרות, וברור שצרות חדשות משכיחות את הישנות.

נובעת מזה שהאבא לא טיפל בילד שלו עד גיל 3 זה שטות גמורה

הרי ידוע שיש זוגות שמאוהבים במשך שנים והם בכלל רווקים

על מה בכלל מתבסס המחקר השטותי הזה ? נו באמת

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז