"הכל סובב את האשכנזים". 

הקשר התחיל מעולה עוד משלבים ממש ראשונים אך לאחר כמה חודשים נשאר מסיבות שונות באותו מצב - שהכל מעולה אך לא נפתחנו לרובדים עמוקים יותר.

יחד עם זה, התחושה שלי היא שלא אמצא בכלל בחור שיכול להתקרב למה שהרגשתי כלפיו. בכלל לא הצלחתי לראות בו מגרעות...ולכן גם אם ראיתי אחת או שתיים זה היה ממש זניח כי באמת הערכתי אותו מאוד.

ולכן הבלבול אם זאת הייתה התאהבות ורצון להיות איתו או שאכן זו הייתה אהבה אמיתית שלצערנו התפספסה מסיבות שונות.. מנסה לעשות את ההפרדה כי ממש מפחיד לחשוב שזו אהבה שהייתה ולא תחזור שוב עם מישהו אחר 

כזה מוזר..כי להתאהב ברור לי שאפשר להתאהב בכמה אנשים, הוא לא הראשון שהרגשתי כלפיו רצון להיות איתו. אבל מצד שני - אהבה. איך אפשר לאהוב אהבה אמיתית כמה אנשים? (אותו וגם בע"ה את הבחור שבאמת אתחתן איתו) 

לפי מה שאת מספרת היתה לך כלפיו יותר הערצה מאשר אהבה , הוא היה נראה לך מושלם בלי מגרעות וזה לאו דווקא מעיד שאת באמת אהבת אותו. אולי אהבת את התכונות אופי שלו זה יכול להיות אבל אהבה לא היתה שם מהצד שלך ..

דילגת על השאלה שלי ששאלתי בתגובה הקודמת ואני מניח שזה בגלל שהפרטים האלה לא התקיימו אצלך איתו (?)

נשמע שהיה לך פשוט קשר עם בחור שלא ראית אצלו מגרעות מיוחדות וחשבת שזו היתה אהבה או לפחות סוג של אהבה..

את שואלת איך אפשר לאהוב אהבה אמתית כמה אנשים , ובכן זה מה שאני תמיד אומר

זה קשה . קשה למצוא מישהו כזה שבאמת תאהבי מכל הלב , יש משפט שהוא בכלל לא קלישאה שאהבה יש רק פעם בחיים

אין לי עניין לבאס אותך משהו , רק רוצה להאיר את עינייך שאהבה זה מצב די נדיר וצריך הרבה תפילות בישביל לקבל מישהו כזה שבאמת תתאהבי בו , אצלך ניכר ממה שכתבת שהכרת מישהו שבעינייך היה מושלם ועכשיו יהיה קשה למצוא מישהו שיתאים לך! כלומר מישהו שמבחינתך יהיה כליל המעלות , אין שום קשר בין זה לבין אהבת נפש שהיא כוללת את כל הפרטים שציינתי בתגובה הקודמת שלי

מה שמעניין היא למה נפרדתם?

השאלה היא האם נפרדתם מסיבות כלליות או כי זה לא הלך ביניכם? כי אני אסביר לך משהו ,

בד"כ שאוהבים באמת ואפילו אם זה רק צד אחד , אז בד"כ זה מאוד מאוד קשה להפרד לכן כתוב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה , זה קשה מאוד , נכון שציינת שהפרידה היתה כואבת אבל זה שוב לא מעיד שהיתה שם אהבת נפש , זה מקסימום מעיד על קשר עם בחור שהיה לך מאוד טוב איתו וזה נגמר .. , אז איך אפשר לדעת שזה כאב לך כי אהבת אותו? שוב זה קשור לפרטים שאם התקיימו בקשר שלכם וזה רק את יכולה להגיד ולא ענית לי על השאלות האלה..

אני חושב ש"אהבה אמתית" אפשר וצריך להשתדל לאהוב כל יהודי. 
אמנם אולי זה מאוד קשה לחשוב על מישהו אחר, אבל לאהוב כמה אנשים זה לא סותר.

אפשר לאהוב את כל עם ישראל ולהתחתן בסופו של דבר עם בחירת הלב האחד/ת.

שכן מצווים אנחנו "ואהבת לרעך כמוך" מה שאומר שהקב"ה נתן בנו את המקום הזה בלב "לאהוב באמת" את כולם.

ואני גם חושב שאין הבדל מהותי בין התאהבות לאהבה כמו שאמר 'משיח בן דוד' לפניי למעלה.

רק להאמין בפשטות שהקב"ה אוהב אותנו ודואג לנו!!!

בהצלחה!!

אז זהו, שאמנם יצאנו בסביבות החצי שנה אבל לא יצא לנו לריב..אז אני לא יכולה לדעת אם הרגשתי שהוא האיש שלי גם כשאנחנו רבים.. אני יודעת שמצידי אהבתי לשמח אותו ולהביא לו דברים שהוא אוהב (וזה לאו דווקא היה הדדי תמיד..)

ובוודאי שראיתי בו דברים שאני רוצה בילדים שלי..השאלה אם זאת הייתה סוג של התאהבות עיוורת ואיזו מסירות  כי אני כזאת באופי שלי או שמא זה היה יותר..לי זה הרגיש כמו אהבה אבל מצד שני אני לא יכולה לדעת באמת אם ככה מרגישה אהבה

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

הפרט של האושר זה דבר שחייב להתקיים

ברגע שלא הרגשת את האושר העילאי זה אחד הדברים היותר מרכזיים באהבה (התאהבות) ,

אם דווקא זה לא התקיים אולי זה היה אצלך התלהבות שאם נדייק יתכן שהיא גם גורמת לדבר הרבה על הבן זוג

זה חייב להיות כלול בתוך כל העניין כי כשכתבתי שאת מדברת עליו כל היום התכוונתי שזה לא סתם דיבור כי הוא מוצא חן בעינייך

אלא כי את ממש ממש מרגישה אושר עילאי רק מהדיבור עליו

לגבי המושג הכללי של אהבה את מוזמנת לראות מה שכתבתי למעלה לצמח בר קצת בישביל להבין למה אני קורא אהבה

קראתי והבנתי למה התכוונת...

שנזכה

אהבה זה קשר נשמתי, זה ממש לא תלוי במשך זמן ההכרות

אהבה כללית זה משהו אחד (נבנה עם הזמן)

ומה שאתה מדבר עליו הוא התאהבות, שבתכלס שם כבר יש את "הזרעים" לאהבה כללית

הא בהא תליא

אהבה שלא מתחזקים אותה (ע"י עבודה) נובלת ולא מחזיקה מעמד.

הלב מדגדג לך ואתה מתקשה להיות רציונלי

כשאתה לא מפסיק לחשוב ולהרהר ולהתגעגע

אהבה - כשאתה יודע שאתה מוכן להקריב משהו בשביל מישהו,

וכשאתה רוצה שיהיה תמיד נוכח בחייך,

ואתה יודע שהשכל שלך לגמרי בעניינים.

קוראים למושג הזה: משיכה.

אהבה- זוהי תוצאה ישירה של נתינה. ואת לא צריכה לשאול אותי או מי שנמצא פה. יעידו אלו בפורום "נשואים טריים" ו"הורות" (בעיקר הורות) מהי אהבה אמיתית. ושה"התאהבות" הנלהבת בדייטים ובתחילת הנישואין היא לא יותר מאשר משיכה פנימית לאדם. מבלי לאהוב אותו באמת.

ישנם רמות שונות של משיכה:

ככל שרמת המשיכה גבוה יותר ועמוקה ומשמעותית- יש לה יותר פוטנציאל להוות בסיס לאהבה אמיתית.

 - יש משיכה מאוד רדודה שקשורה למראה החיצוני (שרירים, היקף מותניים, יופי  וכו'). משיכה זו כ"כ רדודה וחסרת פוטנציאל שאינה יכולה להיות מדד להתאמה בקשר. ק"ו לא לנישואים. (לא כל בחורה דקה וגבר בעל שרירים יתאימו).

 - יש משיכה קצת פחות רדודה. יותר עמוקה ובעלת חשיבות- וזו משיכה לתכונות אופי. משיכה לתכונות מסוימות יכולה להוות מדד מסוים להתאמה. מכיוון שיש בבסיס הזה פוטנציאל לעזר בחיי הנישואין. (2 אנשים עם תכונות אופי דומות יוכלו למצוא בסיס משותף לחיים).

 - המשיכה הגבוה ביותר שמוזכרת בתורה קשורה למידות ועבודת ה' של האדם. המשיכה בין רחל ליעקב. בין יצחק לרבקה. בין רחל לר' עקיבא- כל אלו קשרי נישואין שהגיעו מתוך משיכה למידות ועבודת ה' שלהם. (הפוטנציאל של יעקב- השבטים. צניעותה של רבקה ומידותיו של ר' עקיבא).

הדבר הראשון והאחרון שנצרך בנישואין (ויעידו על כך הנשואים) הוא- מידות.

בלי מידות אין בית. אין נישואין. אין קשר ואין המשך.

יש מצב שזיהית באותו בחור רמה מסוימת של מידות ומכאן הערכה כלפיו. 

אבל אהבה אמיתית- באה אך ורק אחרי נתינה (של שנים).

וככל שנותנים יותר- אוהבים יותר.

תודה על התגובות! זה באמת עושה סדר בראש, במקרה הזה המשיכה הייתה לחלוטין לתכונות אופי. 

מעניין אותי מה בעצם ההבדל בין זה לבין מידות?

ז"א, אם אהבתי את האחריות שבו\ השלווה שהוא מקרין נניח.. זה תכונות אופי. 

מרגישה שאני בכלל לא ברמה של להבין את המשיכה ל"מידות ועבודת ה'". ז"א, אצלי כשזה מגיע לעניין הדת זה יותר עובד בצורה של דברים טכניים שהם קו אדום ובשאיפות משותפות.. (ציצית, תפילה במניין וכו'..) וכמובן שאני שמה לב אם הדיבור שלו דומה לשלי מבחינה דתית. אני גם ממש לא אוהבת את השאלות הישירות ששואלים..

מרגישה מבולבלת מבחינת המידות שצריך לחפש..אני בסוג של תקיעות על זה שמספיק כביכול התאמה באופי, בסיס משותף ושאיפות דומות..מה עניין ה"מידות"? 

הסבר:

האדם מדבר, אוכל, הולך, מתקשר, מתנהל, חושב וכו'- אלו פעולות פשוטות, יומיומיות.

ה-א-ו-פ-ן בו הוא עושה אותם- מעיד על מידות טובות/רעות.

למשל: אדם שיש לו נטייה להגיב בכעס ורוגז על כל דבר- יש לו התמודדות עם מידת הכעס.

אדם שמסביר פנים, נותן, מכיל את השני וכו'- מעיד על מידת החסד. (חסד זה לאו דווקא לנזקקים. חסד היא ה-מידה שהוריש לנו אברהם אבינו וממנו ניתן ללמוד על מידה זו).

תכונות אופי הן תוצאה של גנטיקה+מימוש הפוטנציאל. בלי קשר לעבודה עצמית.

בעוד אופי לא ניתן לשינוי- מידות כן. ועוד איך.

למשל: אותו אדם רגזן- לא משנה כמה יעבוד על עצמו הוא עדין יקרא בעל אופי חם מזג. 

אבל- לאחר עבודה אישית הוא יכול להפוך את מידותיו הקשות לטובות ומועילות.

ובקיצור-

עדיף לחפש אדם בעל מידות טובות שיהיה טוב. גם לך וגם לסביבה.

כתבת

" ושה"התאהבות" הנלהבת בדייטים ובתחילת הנישואין היא לא יותר מאשר משיכה פנימית לאדם.

מבלי לאהוב אותו באמת. "

אין כזה דבר , אתה לא יכול להגיע לאהבה כללית בלי זה (ואני טוען שזה המושג הכי אמיתי של אהבה),

אולי כן אבל זו תהיה אהבה תפלה שבנויה רק על נתינה ,

ואת זה , אף אחד לא רוצה . בלשון העם זה נקרא לא רומנטי אלא אהבה רגילה ופשוטה של אמא לבנה מתוך הקשר שיש להם האחד לשני ובגלל שהוא יצא ממנה היא מרגישה שהוא הדבר הכי יקר לה בחיים , זו דוגמא של אהבה שקשורה לנתינה או אהבה של אבא לבנו וכו'

אגב , כשאת כותבת "התאהבות נלהבת" את כבר מראה שאת חושבת שהתאהבות זה משהו תפל וחולף "נלהבת" משהו רגעי שחולף , ולאחר מכן את כותבת שזה הבסיס לכל אהבה אמיתית ...יש סתירה בדברייך

כשאני מדברת עם ההורים שלי וסבים שלי וכל מי שנשוי סביבי (כמה שנים טובות) אני יכולה לראות בברור שיש משהו שחוזר על עצמו-

אהבה אמיתית זו אהבה שלי נתינה. זו אינה אהבה רדודה. זו האהבה האידיאלית שבין דוד ליהונתן שהתורה מסווגת אותה כ"אהבה שאינה תלויה בדבר".

רומנטיקה- היא אווירה זמנית, חולפת, בוערה ריקה. אם תמלא את הבועה הזו ותשמש באותם רגעי "רומנטיקה" כדי לקדם את האהבה האמיתית- אזי השגת משהו. התקדמת בקשר.

אך אם ההתאהבות נשארת במקומה (הרומנטית) ולא ממשיכה הלאה לאהבה אמיתית שמגיעה מתוך נתינה- אז מגיעים למצבים עגומים של אחוזי גירושין גבוהים כמו בארה"ב.

נישואין זה לא כיף או ירח דבש ממושך. נישואין זו עבודה קשה על זוגיות. נתינה בלי גבול. וויתורים ועשייה.

בלי זה- הקשר לא מתקדם ומתמוגג לאט (אבל בטוח).

צר לי להגיד לך שאת סותרת עצמך על ימין ועל שמאל ..

אני מסכים שאהבה עמוקה היא אהבה של נתינה ונו כי מה חשבת? , אלא שאת רואה את ההתאהבות האהבה הקלאסית כמשהו רדוד כי את חושבת שהתאהבות זה הווליווד כי זה מה שאנשים שבחיים שלהם לא חוו אהבת נפש מספרים בראש כל חוצות אבל הם מדברים סה"כ מחוסר ידיעה ! , רומנטיקה היא אווירה זמנית , חולפת ..כל זה סיפורי סבתא לבחורים ובחורות שמעולם לא הרגישו מזה לאהוב להרגיש שואוו הלוואי שאני והוא נחייה לנצח נצחים ביחד , הלוואי שתהיה לי הזדמנות להעניק לה כל מה שאני יכול זה את לא תשמעי מחסידי האהבה הכללית שמאמינים שאהבה מבוססת רק על נתינה , ואת גם זורמת באותו קו מחשבה , מה ש-99% מהעולם הזה קורא אהבה זו האהבה הרומנטית ! ותו לא ! אבל מה לעשות שבדייטים ושידוכים קשה להשיג את זה? אז נו טוב..נסתפק באהבה כללית שבנויה על חווית משותפות , קצת אופי ולא מעט יופי , מה רע ? כן זה רע! רע מאוד שאנשים לא משתפים גם רגש בחיים שלהם וכל הסיפוק שלהם הוא מאהבה שבנוייה על דברים כלליים .

לסיכום :

אני מסכים שצריך לקדם את ההתאהבות שבאמת באה מתוך הנשמה למשהו יותר עמוק

אבל אני לא מסכים עם התחושה שאת מעבירה כאילו התאהבות זה כלום , אז לא אני אומר לך

היא היא אהבת הנפש ובלעדי זה גם אם תקחי לעצמך שנים ביחד עם בחור לא יצא מזה שום דבר כי חייב שזה יהיה מבוסס על רומנטיקה (כן זה לא בושה ככה מכנים את האהבה הקלאסית) אגב , יש מקרים שיכול לצאת מזה משהו ..אבל לדעתי זו אהבה פחותה מאשר האהבה שהתחילה עם התאהבות אמיתית

תענה על השאלות הללו:

מהי- לדעתך- אהבה אמיתית?

מהי רומנטיקה?

מהי אהבה רומנטית?

וכיצד משיגים כל אחד מהנ"ל.

אגב- אהבה אמיתית לאו דווקא צריכה להתחיל עם רומנטיקה. זו

ומה שהגדרת בתור "הלוואי שאני והוא נחייה לנצח נצחים ביחד , הלוואי שתהיה לי הזדמנות להעניק לה כל מה שאני יכול "

^^ אהבה אמיתית שמגיעה מתוך נתינה.

אהבה אמיתית - לדעתי אהבה אמיתית היא מה שנקרא בלשון העם "התאהבות" הרגשה עילאית בלתי מוסברת , רצון להיות קרוב אליה כמה שיותר , כולל נגיעה וכו' שזה רק אחרי חתונה כמובן .

רומנטיקה - ביטוי להתאהבות . מה צריך לפרט על זה?

כשרומנטיים עושים דברים יפים (:

אהבה רומנטית- כנ"ל

איך משיגים?

פשוט , צריך שכל התכונות שהנשמה שלך מתחברת אליהם ימצאו בבן הזוג , ולא רק זה אלא שגם הניואנסים הכי קטנים לדוגמא , טון דיבור , קול , מראה , הבעות פנים , צורת התבטאות , הרגשה עילאית בלתי מוסברת ! שבאה ישר מהנשמה כשכל הדברים האלה מתחברים בארמוניה מושלמת כי זה היא , היא שמשלימה אותך , זה הסוד של האהבה ! היא משלימה אותך ! לכן אומרים שאדם בלי אישה הוא חצי , לכן צריך להשלים , ואין פה עניין של להיות דומה לי , אלא שימצאו בה הדברים שאני מתחבר אליהם יותר מכל אחת אחרת משהו כזה של ארמוניה של חיבור של המון המון פרטים שגורמים לי להתאהב בה ולרצות אותה יותר מכל אחת אחרת בעולם ! להרגיש שיש רק אותה והיא האחת הכי מושלמת ואת עלית על כלנה

לסיום אהבה כללית - זה מושג שאני המצאתי לאהבה עמוקה שנבנת עם נתינה ומספר חווית שבני הזוג עברו ביחד ,

אהבה כזאת יכולה לבוא ללא התאהבות וזה גם ציינתי למעלה במאמר מוסגר יותר..

אבל שוב , זה לא הקלאסי , זה לא מה ש..לדעתי זה דרך כמו שכבר ציינתי מספר פעמים , דרך של הבורא לרמוז לנו ..אתם צריכים להשלים אחד את השני , אתה שייך אליה , היא מוכנת לך ממשת ימי בראשית , היא שלך ! לכן אני גורם לך להתאהב בה

"הכל סובב את האשכנזים". 

אבל לא עבר לזה.

עכשיו תדמיין לעצמך מה יקרה כשבאמת תאהב מישהי.. כמה תרצה לתת לה וכמה הדבר הזה יהיה אמיתי ולא חולף או זמני?

משיכה ? ואווו נראה שכל מה שהשקעתי פה וכתבתי לך נכנס מפה ויצא מהצד השני ..

אני ממש לא יודע מה להגיד באמת שלא ..אני כל כך היטבתי להסביר לך למה זה בכלל לא קשור למשיכה ואת ממש לא מצליחה לרדת לסוף דעתי !

תביני ,

התאהבות = אהבה ! יש ?

יש . (גם אם אמרת לא בלב)

אהבה כללית = אהבה עמוקה שלוקח לה זמן להבנות במהלך החיים המשפחתיים

יש? כן .

כל מה שכתבתי לא קשור למשיכה ! !

משיכה נמשכתי למלא בנות אז מה?? אז הייתי מאוהב בהן?

למה לעצבן אבל

אפשר לערוך דיון עיניני בנושא שנקרא "אהבה" או "התאהבות".

התאהבות היא משיכה ראשונית, זמנית וחולפת.

היא יכולה להיות רדודה- קשורה למראה חיצוני.

והיא גם יכולה להיות עמוקה ולבוא מתוך הערכה למידות/תכונות אופי שונות.

אתה מתכוון למשיכה חיצונית ורדודה. אני אומרת שמשיכה זה לאו דווקא משהו רדוד וחיצוני.

הוא גם יכול להיות פנימי ועמוק.

אבל הוא לא נצחי.

התאהבות היא משיכה ראשונית? תקראי לזה ככה סבבה , אבל היא לא זמנית ולא חולפת

הוכחה? אין . למה? ככה . כי לא חווית את זה . איך להוכיח לך? תתפללי על זה.

מה את באמת חושבת שאני לא מבדיל בין משיכה לבין התאהבות?

אתה נמשך ל - בנות יפות , בנות חמודות , בנות נדירות , בנות שכל הקטע שלהם זה הדיבור שלהן וכו וכו וכו'

וסליחה שאני ככה...פה נפתח וזה

עכשיו , הטעות שלך היא שאת לא עושה את ההבחנה בין התאהבות למשיכה סתמית , כמה אני צריך לחזור על זה ?

בגלל שטענתי שהתאהבות מצריכה מספר גורמים שהם גם חיצוניים אז זהו ? זה רדוד? לא!

יש הרבה בנות יפות (כל בנות ישראל בעיקרון .) ויש עניין שזה לא קורה אצל כל אחת !

מה לא מובן? אהבה יש פעם פעמיים 3 גג בחיים ! אין את מתווכחת עם אנשים שחוו ואומרים לך שהם מבינים בזה !

משיכה out

התאהבות in

הקשר היחיד בניהם הוא אולי בהגדרה הכללית .

קודם כל אני רוצה להגיד שכתבת מאוד יפה ואני מתחבר להרבה מאוד ממה שכתבת !

הבנתי את הכוונה שלך , ואני לא אומר שאת לא צודקת

אני רק טוען שהמושג אהבה בפי רוב העולם מדבר על התאהבות ,

אז נכון שאנחנו העמקנו והגענו למסקנה שיש משהו יציב יותר אבל הגישה שלכם היא לא שלי ,

הגישה שלכם אומרת שזה הדבר הכי יפה שיש והוא המטרה המרכזית , יכול להיות שזו המטרה לא אמרתי שלא ,

אבל להגיד על ההתאהבות = אהבה , "זה חולף" "פרפרים ונצנצים" מראה לי שוואלה ,

לא בטוח שבכלל חוויתם התאהבות אולי חוויתם התלהבות , התרגשות , אבל לא אהבה ,

וזה הגיוני במיוחד אצל מי שגדל בבית דתי כי תכלס זה חדש לו מאוד והוא פעם ראשונה בקשר עם בן או בת זוג ..

זה גורם לו להתלהבות יותר גדולה מסתם קשר רגיל .

את כותבת שאחרי שנשואים יודעים לקבל את הדברים הלא טובים שבבן הזוג וזה המבחן האמיתי

היה לי משפט שאמרתי למישהו עליה "גם אם היא היתה פושעת הייתי ממשיך לאהוב אותה"

זה היופי , שזה לא תלוי בשום דבר זה נטו אהבה מהלב ומהנשמה.

אז איך הגענו לזה שאני צריך לחיות איתה תחת קורת גג אחת?

זה נכון , יש מגרעות ויש היתרונות לבני זוג , אבל זה לא אומר שאני יפסיק לאהוב אותה ולהרגיש את אותה הרגשה שהרגשתי קודם החתונה וזה כל היופי ואין לי וויכוח איתכם הנשואים על במה צריך להיות יותר מרוכזיים , זה ברור לי שזה נחמד וטוב שאוהבים אהבה כללית וככה יותר כיף וזה מה שחשוב במהלך החיים איתו או איתה ,

אבל אף אחד כאן לא אמר לי הרגשתי אושר עילאי עם בן או בת הזוג לפני החתונה ,

לא מצטער לא אמרו לי את זה כאן מה שגורם לי לצאת מנקודת הנחה שלא חוויתם את המושג התאהבות ,

אולי התלהבות והתרגשות ממשהו חדש במיוחד מי שבא מבית דתי אז בישבילו זה ווואוו

זה חדש זה בן זוג עכשיו שבחיים לא היה לי וכו' .

כתבת שכשהיא תקום בבוקר בלי איפור זה יעשה לי משהו שלילי ..

זה רק מראה לדעתי כמה אתם לא מבינים את העניין הזה של ההתאהבות=אהבה ,

אתה לא מתאהב ביופי ! תכלס היא לא היתה הכי יפה שבעולם ...ונו אז מה זה גרם לי לחשוב עליה משהו שלילי? לא..

האלף בית באהבה כולם יגידו לך מי שחווה , שלא אכפת לו מהמראה שלה ,

זה האופי ועוד דברים שמצטרפים למשהו מושלם אחד משהו שמשלים את הנפש שלך

אין לי בעיה עם המושג אהבה כמו שאתם מתארים

יציבות , רצון שהוא יגדל את הילדים שלנו , להזדקן איתו וכל שאר מיני ירקות

אבל למה להגיד "זה נצנצים" "פרחים בכל מקום" ולא יודע עוד מה המצאתם לזה...

די לא חוויתם אז אל תדברו כמו שאני לא חוויתי את מה שאתם אומרים על אהבה כללית לאחר חתונה כי אני עוד לא נשוי ככה גם אתם אל תדברו על משהו שלא הרגשתם ,

ואם תגידו שהרגשתם

אני רוצה לשמוע מה הרגשתם ואני אגיד לכם אם זה דומה כי ממה שכתבתם פה זה לא ככה ממש לא

ואני סמוכה ובטוחה שהרבה מהכותבים כאן חו את זה גם.

ההבדל בנינו שאני חוויתי גם התאהבות וגם אהבה.

ולכן אני יכולה לומר לך בפירוש שזה ל-א אותו הדבר.

*אין שום קשר להאם נולדתי דתיה או חילונית. הרגש הוא אותו רגש.

(ובוא נגיד שבכל מקרה, הסטטיסטיקות הן לצד הדתיים מבית. כי אחוזי הגירושין בקרב חילונים גבוהים בהרבה מאלו של הדתיים.. )

מה גם שאין לך דרך לדעת האם אני דתיה מבית או לא. ככה שההוכחות שלך הן חסרות בסיס.

*מעולם לא כתבתי שהתאהבות תלויה רק במראה החיצוני. כתבתי עוד הרבה פרמטרים שמזינים התאהבות.

אבל אם אתה מתעקש לדבר על המראה ספציפית- אז כן, למראה יש חלק חשוב מאוד בהתאהבות.

(ואפילו חז''ל ראו בזה חלק חשוב- אסור לאדם לקדש אישה מבלי שיראה אותה- חז''ל הכירו בחשיבות המראה החיצוני. ואתה יודע מה? אם הקב''ה נתו לנו את המשיכה לבני הזוג באמצעות המראה- כנראה שזה חשוב להשתמש בזה בבעל/אישה שלנו)

אלא מה? אסור להיתקע שם.

מראה חיצוני הוא חשוב מאוד, אבל יש עוד הרבה דברים חשובים. וחייבים להתייחס אליהם.

לא אמרתי שרוב האנשים אוהבים את האישה פחות בלי איפור כשהם נמצאים ב"אהבה" ולא בהתאהבות (אם כי, בהחלט יש כאלו) אלא שאחרי שיורדת ההרגשה של ההתלהבות והאופוריה- אפשר לבחון את הדברים יותר במתינות ובאופוריה. ולפעמים זה קצת יותר קשה מבלי ההרגשה הזו. וצריך להתאמץ ולעבוד על זה.. וכן, מה לעשות, אישתך לא נראית אותו הדבר כשהיא בבגד של בית מסמורטט וכשהיא באה לדייטים מתוקתקת, מאופרת ומאובזרת. מבחן האהבה הוא לראות האם זה לא משנה לך. האם הבגד והאיפור לא עושים את האדם. האם האופי עדיין נשאר כמו שהוא. האם ה*אהבה* התחילה. גם אחרי שירדה ה*התאהבות*

*מה שכתבת לגבי המשפט ההוא- שהיית ממשיך לאהוב מישהי גם אם היא הייתה פושעת-

זה ממש ל-א מה שהתכוונתי אליו.

אני לא מאמינה באהבה בכל מחיר.

אדם צריך לאהוב את אישתו כי יש לה מידות טובות, כי היא ראויה להיות האמא של הילדים שלו, כי הוא מתחבר אליה נפשית.

יעלה על דעתך לאהוב גנבת? רוצחת?

זה מעיד על מידות מקולקלות!

לא הייתי מסוגלת לאהוב מישהו כזה כי אהבה לא מבוססת על אמירות כאלו או אחרות, אלא על קשר נפשי.

יכולת להרגיש קשר נפשי לרוצחת?

להתאהב בה, בזוהר החיצוני. להימשך אליה. אולי כן..

אבל לאהוב?

בחיים לא.

**לגבי הפסקה האחרנה שלך- טוב, אתה לא באמת חושב שנפרט לך מה הרגשנו וחשבנו. הקשר שלי עם בעלךי הוא אישי וממש לא ראוי לפירוט בעני זרים.

אבל כן יכולה לומר לך, על סמך דברים שכתבת. שמה שחווית זו "התאהבות" ואולי קצה- קציה של "אהבה"

וזאת על סמך הנסיון האישי שלי. בתור אחת שחוות את שני הרגשות.

ערב טוב.

מה שאישי אישי אף אחד לא התעקש שתספרי , אבל בשורה התחתונה לא אמרת אושר עילאי ולא דיברת בשום פרט שמזהה התאהבות גם אם ממש תאמיני שחווית את זה . אולי כן? אבל מי יודע את לא מספרת.

לכן קשה מאוד להבין ולדסקס איתך על הנושא .

לגבי מה שכתבת על אחוזי הגירושין ! , מה הקשר??

דתיים מתגרשים פחות? נו אז? סה"כ כל מה שאמרתי שאם את דתיה או דתי מבית אז הקשר עם בחור או בחורה זה דבר מרגש יותר בידיוק כמו שמישהו יתאפק שנים לא לאכול פיצה ופתאום יאכל מגש שלם אותו דבר .

אז איך הגעת לגירושין? אין לי מושג.

ונכון , אהבה תלויה במראה חיצוני גם , אבל אם אישתי תהיה בבגד מסמורטט זה לא יגרום לי להרגיש אליה פחות משיכה ! , עוד הוכחה שאת מדברת לא מתוך ידיעה ! ושוב אני אגיד שהתאהבות זו אהבה ! תפסיקי להפריד בניהם זה ממש לא עוזר ולא משנה את העבודות , מה שהכי הכי מצחיק אותי זה שאת באה ואומרת לי משהו שאני כבר יודע , ברור שזו הדרך לדעת אם יש פה באמת אהבה ולא לאהוב רק את החיצוני , נו אז מה חידשת לי פה? אל מה אנחנו בכלל מתווכחים? אנחנו מסכימים על הכל !

רק על מה אנחנו לא מסכימים?

שאת טוענת שאת חווית אהבה ואני אומר שאי אפשר לדעת בכלל כי את לא מספרת , זכותך , אבל את לא יכולה לבוא לטעון טענות כשכל* הדברים שאת כותבת בעצם מראים שאת לא בכיוון אפילו של לתאר התאהבות ! וזה כל הבעיה .

לגבי אם לאהוב רוצחת?

זה לא מידות רעות , זה כל העניין !

ברור לי שזה לא צריך להיות ואם קורה זה חייב להפסק !

אבל לקבוע שהלב שלך לא יכול לאהוב?...אממ לא יודע לא נתקלתי בזה אולי שמא כן?

בכל מקרה ידוע לי שזה לא תקין , אז את שואלת את עצמך למה כתבתי שאפילו אם הייתה פושעת הייתי ממשיך לאהוב ? , כי התכוונתי לדברים שנחשבים לפחות פרועיים מאשר רוצחת ה' ירחם ..

לי אין בעיה עם אהבה , יש לי בעיה עם הטוענים שהתאהבות זה רק התחלה של משהו אדיר והעיקר , לא זה מבחינתי לא העיקר , שניהם חשובים באותה מידה ועל זה כל הוויכוח שלי

קודם כל בטח ובטח שלא התכוונתי לחיי נישואין אלא רק לתקופה הראשונית ! , וכן זה בידיוק ככה

בנאדם שעד גיל 18 בקושי דיבר עם אישה יתלהב ויש שיטעו ויחשבו שהם מאוהבים , כי תכלס?

הוא יחשוב שהוא מאוהב והיא האחת שלו לא משנה מה , ולמה? כי זה מה שהוא הכיר עד עכשיו !

אז ההתלהבות קיימת יותר אצל דתיים וזה סה"כ מה שניסיתי להגיד , אין השלכה של מה שכתבתי על חיי הנישואין שברור לי שכמו שכתבה ' כמו צמח בר ' יש עניין שיהיה אהבה כללית ויציבה בגלל שלטענתכם התאהבות = אהבה זה דבר חולף

לדעתי זה לא וזה רק מתעצם אם יודעים לשמר אותה

לגבי מה שכתבת על אהבה להורים ! זה בידיוק מה שאמרתי כאן עשרות פעמים ! ,

אהבה בין בני זוג זה לא אהבה של אמא לבנה וזה דוגמא דווקא טובה לאהבה כללית שאתם החסידים שלה , אז אוקי תיהיו החסידים שלה אבל לא לעשות מהאהבה האמיתית המכונה בפי העם התאהבות כמשהו תפל

ועכשיו לדבר הכי הכי הכי מצחיק והמוכיח מכל שאתם לא יודעים מזה התאהבות=אהבה ,

את אומרת שאם אהבת חיי תהיה בבגדים מסמורטטים אני לא יהיה מאוהב בה? אוקי הבנתי , את טוענת שלא תהיה משיכה?..למה שלא? מה אני מאוהב בבגדים שלה? הרי זה כל היופי שבאהבה וזה כל עניין בתורה אפילו שיש סיפורים של העולם הזה וזה רק לבוש לאור הרוחני ולכוונות כמו פשט ורמז והנשמה שלה זה מה שחשוב ולא הבגדים שלה!

אם אין לך מה להשיב פשוט תגידי..

אני מדבר כך מלהט הדברים ממש לא תוקף

הם מבינים באהבה של משפחה ובסדר זה לא משהו לא טוב

אבל הם לא מבינים מזה אהבת נפש שאני מתאר ! הם עם המושג שלהם לאהבה ואני במושגים שלי לאהבה

ככה כתבת בשורה הרביעית שלך "וזה לא אהבה" אז תחליטי זה עניין של הגדרות? אז למה לפסול ישר? למה לכתוב זה לא אהבה? כי מישהו אחר החליט שאהבה בתוך תא משפחתי זה אהבה? לא .

רוב העולם הזה מאמין באהבה שבאה לפני החתונה וזה היה כך מאז ומעולם

וכי אמרתי שאין שני מושגים שונים?

על מה בכלל הוויכוח עוד לא הבנתי?...אני אומר מה שאת אומרת

הבעיה שאת אומרת שזה לא אהבה מה שאני מתאר וזה שטויות.

זה שני סוגים שונים של אהבה

אני מתנצל אם מישהו מישהי נפגעו

אני פשוט בלהט הדברים יוצא לי ככה

בואנה הייזל מה היינו עושים בלי התגובות שלך?

את כמו מורת דרך כזאת בתכלס ...

תדעי שלמרות שאני לא מסכים איתך לפעמיים את צודקת המון פעמיים

אבל בחייאת שום שום

די להגיד שזה פרפרים וזיקוקי דינור

מה קשה לכם שיש אהבה כזאת? מה הבעיה

כמו שאני מקבל את האהבה של המשפחה ושיחות נפש כמו שכתבת

תקבלו שיש מושג כזה ואל תגחיכו אותו (כן יודע שלא התכוונת להגחיך אבל זה יוצא ככה*)

"ועליך.." זה ציני ?

"הכל סובב את האשכנזים". 

זה הטעות שלכן ! צר לי לבאס אתכם אבל אתם חיים בחלום ובעולם אחר .

התאהבות זה לא הרגש שמגיע אחרי היכרות ומציאת חן , ותאמיני לי ! שום דבר לא ביאס !

פשוט מאוד , לא היה שם את המשיכה בין הנשמות כמו ששיר כתבה למעלה וזה כל העניין שזה משהו ב-ל-ת-י מוסבר !

מה עושים כשלא מאמינים באהבה אמיתית?

ממציאים שזה יכול לקרות עם כל אחת ופשוט משהו הפריע ..מה הפריע?

הבחורה יפה , יש לה קול הכי חמוד בארץ , והיא גם עם אופי מעולה ..נו אז מה? התאהבתי בה? לא!!

ויש מלא כאלה...!

שאני כותב דבר בלתי מוסבר הכוונה היא על ההרגשה והתחושה כשמאוהבים במישהי .

שאלת ואני עונה - ההבדל בין התאהבות לאהבה עמוקה הוא אדיר

אבל לא מחסר שום דבר משני המושגים האלה ברמת החשיבות שלהם !

יש התאהבות - אהבה קלאסית , ויש את מה שמגיע עם השנים אהבה עמוקה שנבנת .

למה היא עמוקה? כי יש לה יסודות חזקים . זה שאני קורא לזה עמוקה זה לא אומר שזה עדיף על התאהבות .

שניהם חשובים והאחד משלים את השני , רק ההבדל האדיר ביני לבניכם שאתם רואים את זה כמשהו חולף שמתחיל את מה שנקרא אהבה עמוקה זאתי שחשוב שתתקיים לפני שהזוג יתגרש וזה טעות לחשוב ככה.

שניהם חשובים שני המושגים האלה חשובים

רק שיש אנשים שמסתפקים באהבה עמוקה וכללית בלבד , הם מאמינים שההתחלה זה שייך לסרטי הקולנוע בלבד , זה ממש לא אומר שאם יש סרטים בהוליווד על אהבות וכאלה זה אומר שזה מגחיך את המושג היפה שנקרא אהבת אמת אהבה נפשית חזקה , וכאן נעוצה כל הבעיה של מי שמאמין שתוך כמה פגישות אתה יכול להתאהב , שלא נדבר על הסיכוי שזה יקרה גם ככה במהלך החיים .. אבל שוב , שזה מגיע צריך לנצל את זה !

אנחנו מדברים על אותו דבר רק במונחים שונים.

מה שאתה קורא ל"התאהבות". אני קוראת "אהבה". רק בתחילתה.

אז נסכם:

משיכה זה דבר ראשוני. חולף וזמני.

התאהבות- זו קרבה בין הנשמות. וזוהי אהבה עמוקה ביותר. שהשורש שלו קשור לנשמת האדם.

והיא אינה תלויה במעשים (דווקא). ברור שזה דבר שקורא רק פעם או מקסימום שלושה פעמים בחיים.

כי יש לך רק 3 זיווגים שהם משורש נשמתך.

אהבה- היא תכונה/תוצאה של נתינה.

סבבה?

וכן סבבה , אבל חשוב לציין שאני חושב שאהבה אמיתית היא התאהבות והיא לחלוטין לא תלויה במעשים כמו שכתבת ..

את מעדיפה אהבה רגילה שהיא תוצאה של נתינה?

את לא רוצה להתאהב ?.. את תתחתני עם מישהו בלי להתאהב?

רק תלוי מתי ומה המינון ואיזו חשיבות אני נותנת להם.

אגב- תשאל את הנשואים- רובם יוכלו להעיד פה אחד שיש רגע בו מבינים שזה "זה".

^^סוג של התאהבות.

והשלוש זיווגים זה עינין ידוע. אין לי בעיה להביא מקור.

"הכל סובב את האשכנזים". 

הנשמה שלי נמשכת לנשמתי התאומה.

אבל זו לא אהבה. וזה לא אמיתי.

אמיתי מבחינתי זה "קיים".

המשיכה הזו היא לא אהבה. היא משיכה. והיא קיימת, אבל לא לנצח.

בעל שאישתו בהריון השלישי, מלאה הורמונים, העצבים שלה מתוחים והוא כבר לא מכיר אותה- הוא אוהב אותה.

לא בגלל שהוא נמשך לתכונות שלה (שהשתנו) או לכל פרמטר אחר שמשתנה עם הזמן.

הוא פשוט א-ו-ה-ב אותה. ולכן הזוגיות שלהם מצליחה לשרוד ולהתפתח.

עוד בדיקה טובה למושגים הללו:

אהבה היא כמו עליה בהר. או שאתה עולה, מפתח אותה ומתקדם הלאה. או שזה נובל. אבל אין סטטוס קוו.

כשמתאהבים במישהו- אפשר להרגיש תחושות ורצון לקרבה באותה רמה לתקופה רחבה מאוד. מבלי להעלות את הרף.

לשאלות אישיות יש מקום ב"אישי". אבל לא פה.

שלפי דעתי רק מי שחווה את האהבה האמתית שאת מדברת עליה שכוללת נתינה לאורך זמן כמו שאת אומרת, יכול להעיד האם יש הבדל כלשהו בינה לבין הסוגים האחרים שהוזכרו כאן.

מומלץ גם ללמוד מניסיונם של אחרים.

היא יכולה להיות תחילתה של אש תמיד, והיא יכולה להיות משהו זמני שעוד רגע יכבה. זה תלוי אם יש תדלוק סביר או לא.

אנשים לא אמרו שהתאהבות זה משהו שטחי..

אלו שני שלבים שונים.

לרוב התאהבות באה לפני האהבה.

ההתאהבות זה מצב של התעלות רגשית, הכל נראה ורוד וטוב. זהו מצב חולף.

האהבה מבוססת על נתינה, על עומק הקשר ועל הזמן שחלף. לרוב היא באה אחרי ההתאהבות.

אני לא חושבת שאף אחד מזלזל בהתאהבות. זה שלב חשוב, כיפי והכרחי בדרך אל האהבה.

הנקודה כאן היא- שזה לא אותו הדבר.

זה הכל.

זו ה-אהבה . ההמשך זה משהו שבונים

הכרחי ? זה ממש העיקר !

(נכתב על התאהבות)

אז תמשיכו לישון

מה שנכון- נכון

<צ>

למרות שנשמע לי שהמחקרים הללו סותרים.

ובכל מקרה, בארבע שנים אדם יכול להתאהב בכמה אחרות, וברור שצרות חדשות משכיחות את הישנות.

"הכל סובב את האשכנזים". 

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.