אני ממש מתקשה להעיר את הבת שלי בבוקר היום לדוגמא התחלתי להעיר אותה בשבע וחצי ורק בשמונה ורבע היא קמה. וגם אז בהתמרחות ורצתה שאלביש אותה. אני מעירה אותה מלא.
זה משגע אותי.אני לא יודעת מה לעשות מרגישה חסרת אונים מולה.
ובכללי מרגישה מושפלת שלא יודעת איך להעיר אותה.
בהתחלה אני מעירה אותה בנעימות בוקר טוב.. וזה אבל שהגיע שמונה זה כבר התחיל לעצבן אותי ולהלחיץ אז אמרתי ילה לקום..
ואמרתי שאני כועסת.
זה ממש מתיש להעיר כ"כ הרבה פעמים.
לא ניראלי שזה אמור לקחת כ"כ הרבה זמן.
וניראלי שאימהות אחרות יודעות איך לעשות את זה נורמלי..
א. אין מה להרגיש "מושפלת".. היא פשוט באמת עייפה. היא גדלה, צריכה הרבה שעות שינה כנראה, וקשה לה לקום. להיפך - תרגישי בן אדם, שאת לא אגרסיבית איתה. להתחיל בוקר בצעקות, זה ממש לא טוב..
ב. ההרגל של קימה בזמן, הוא טוב וחשוב, אם כי בגיל הזה עוד לא קריטי. גם מונע אח"כ קשיים להתרגל. אבל צריך לאזן אותו עם צרכים אחרים. ילד אינו מכונה. התופעה שציינת, היא בהחלט לא נדירה.
ג. טוב שאת מעירה בנעימות. כך צריך להיות. מה שכדאי לדעתי לעשות, זה לדבר איתה אחה"צ, בנחת. להסביר למה חשוב לקום בזמן, את יכולה אפילו לשאול אותה: שנוכל להגיע לגן לא מאוחר מידי. שכאשר תהיי יותר גדולה ותצטרכי להיות בבי"ס בזמן, כבר יהיה לך יותר קל. שתתרגלי להיות זריזה, קצת נחים אחרי שמתעוררים, ו..הופ קמים. זה יכול לתת לה איזה "רציונל". אבל ללא שמץ מוטיווציה שלילית, כאילו יקרה משהו נורא ואיום אם לא קמה בזמן.
ד. אח"כ תשאלי אותה, אם קשה לה, אם היא עייפה. ותשאלי מה כדאי לעשות? אולי לישון יותר מוקדם, ואז יהיו מספיק שעות בשביל הגוף לישון. תסבירי לה שהגוף צריך שעות לישון, ואז יש לו כח לקום (ובאמת - תדאגי למספיק שעות שינה.. זה לפני הכל).
ואוי תגידי לה שבימים הקרובים, עד שהיא תתרגל, אתם תכינו בערב ביחד איזה ממתק במטבח, שיחכה לבקר, והיא תקבל אותו אחרי שהיא קמה ומתארגנת. תסבירי לה שזה בשביל לעזור לה, כי בבקר כשקצת עייפים, אם זוכרים שמשהו טוב מחכה - זה עוזר לקום.
העיקר שתסכימו על הדברים ביחד - יש סיכוי שהיא תתאמץ. ואם לא ילך - אל תייאשי אותה. תגידי, לא נורא, היום כבר השתדלת, מחר תצליחי עוד יותר. להפוך את זה לאתגר משמח, ועם תנאים בסיסיים טובים, שינה מספיקה וכו'.
ובאמת - יש ילדים שיותר קשה להם לקום. יש בהם הרבה טוב חוץ מזה.. (לפעמים אפשר גם לשלול חסר בברזל או משהו דומה שגורם עייפות)
לפעמים זה סימן שחסר משהו.
אם זה משהו חדש שהתחיל לאחרונה, כדאי לבדוק.
היא אוכלת טוב?
היא שמחה? חיונית? פעילה מספיק במשך היום? הולכת לישון בזמן ונרדמת בקלות?
אם הכל טוב ואין בעיה, אז כנראה זה פשוט ענין של אופי 
.
בכל מקרה, היא לא עושה לך בכוונה, ואת בסדר גמור - את מבינה אותה ומכבדת אותה.
מה שנשאר זה לוודא שהכל בסדר, ולמצוא דרך להקל עליה את ההתעוררות בבוקר.
א- לכל המגיבים פה- אם הבנתי נכון הבעיה היא לא שהילדה לא מתעוררת אלא שהיא לא קמה. אני צודקת כסיופיאה?
ב- זה באמת משגע ומתיש להעיר כ"כ הרבה פעמים.
ועוד כשיושבת לך כל הזמן על הכתף ציפור קטנה שאומרת "אסור להתעצבן, תהיי נעימה..."
קצת קשה להסביר כאן מה קורה ומה את צריכה לעשות. אני כרגיל ממליצה מאוד ללכת לחוג הורים בגישת שפר.
אם את רוצה תשובה אפשר בשמחה בפרטי.
נראה לי שלא הבנת נכון. ילדה שרוצה להמשיך את השינה, זה מאד מצוי. בד"כ ילד שכבר ממש ער בגיל הזה, אין לו כל ענין להמשיך סתם לשכב במיטה..
ו..האמת - לענ"ד לא צריך בשביל זה "חוג הורים"..
לא כי יש לאמא בעיה עצומה ונוראית שאי אפשר להתמודד איתה לבד. ממש לא.
חוג הורים נכון נותן הבנה עמוקה יותר של מערכות היחסים בבית ומשדרג את החיים. הבעיה שהועלתה פה ממש קלאסית, ועולות כאלה המון בחוגים. לפתור בעיה כזו באמירות של "אל תתעצבני" זה נראה לי כמו פלסטר ולא פיתרון אמיתי מהשורש.
וכמובן- כל אחד יעשה מה שמתאים ונראה לו....
זו בדיוק נקודת ה"מחלוקת"...
הבעיה שהועלתה כאן היא קלאסית למשפחה נורמלית. זה עולה בחיים - לא רק ב"חוג", כמובן.
ואני אכן לא מסכים עם זה שה"חוגים" הללו הם פיתרון לכל דבר..
ולפעמים מבט פשוט וישר, תחושה הורית, וראיה מה באופן חיובי יעזור - עדיף על "מהשורש".
אולי אפילו עצם ה"הנחה" היסודית שהיתה כאן, שהיא לא מתקשה להתעורר אלא לקום על אף שהתעוררה כבר (למרות שמציאות של ילד שמתקשה לקום כי רוצה להמשיך לישון, זה ממש רגיל) - וכן הקריאה של דברים שנאמרו לה כאילו הם "אל תתעצבני", למרות שאיש לא אמר כך בלבד - זה עצמו מראה כמה היצמדות ל"שיטה" אחת יכולה גם להזיק ולו לניתוח המציאות..
ואני מסכים עם השורה האחרונה שכתבת.
בשבת היא בדר"כ ישנה עד יותר מאוחר תשע, עשר.
לא יודעת בקשר לגן היא רק התחילה אתמול והיא צריכה להתרגל מחדש ולא מכירה כ"כ את החברות כי זה גן ח
ובקשר לשאלה עם היא לא קמה או לא מתעוררת.
היא עוצמת עיניים אבל אני יודעת שהיא ערה היא עושה כאילו היא ישנה כאילו רוצה להמשיך.
תודה רבה על כל העצות..זה מרגיע.
כנ"ל מתמרח וכו'...
בס"ד
שהקימה בבוקר היתה מאוד קשה עליה. ועדיין. זו התמודדות יומיומית.
לעתים היא היתה מתעוררת ונשארת במיטה. רוב הפעמים היא פשוט סרבה להתעורר וגם אצלי זה עורר תסכול גדול.
כמה דברים שעזרו:
- גילינו שהיא לא ישנה כל כך טוב בלילה. מפחדת, קוראת ספר בהחבא וכאלה. אנחנו מדברים איתה בלי סוף על חשיבות השינה, לא לקרוא בלילה, לקרוא ספרים ביום, ללכת לישון בזמן ולא לפטפט עם עצמה שעה במיטה. לגבי הפחדים - זה משהו שקשה לנו לפתור, ניסינו הרבה דברים (אור, תהלים, עוד קריאת שמע, אלפי שיחות על אמונה וביטחון, הוכחה מהמציאות שכלום לא יקרה ועוד. כרגע מה שמנחם אותי זה העובדה שהיא נפתחה ומשתפת אותנו בזה, מה שלא היה פעם. מנסה לתת לה תחושה טובה וחמה).
- דירבון ואחריות לקימה בבוקר. לשים לה בגדים על השידה ולומר: כשאני קמה בבוקר, אני רוצה לראות אותך איך את גדולה ומתלבשת לבד. או קנינו לה מברשת שיניים ומשחה חדשה ואמרנו לה שזאת אחריות שלה לצחצח שיניים בבוקר והיא צריכה להספיק את זה.
- ללמד שעון. אפילו בהכי בסיסי שיש. כשהשעון עובר מהמחוג של 1 למחוג של 3 - את צריכה כבר להיות מוכנה. הכול תוך כדי דירבון... את גדולה, את יודעת לקרוא שעון... בוא נראה איך את כמו אבא ואמא...
- דד ליין. מי שמגיע למטבח בעשר הדקות הקרובות - מקבל עוגיה ביחד עם השוקו. מי שלא - מפסיד. ולעמוד בזה.
- מבצע מיוחד, עם מדבקות ומתנה גדולה בסוף. עשיתי במשך חודש. זה עזר רק לחודש של המבצע, ואולי לשבוע אחרי. תנסי...
- לדבר לדבר לדבר. בבוקר, בצהריים ולפני השינה - למה חשוב לישון בזמן, למה חשוב לקום בזמן. עכשיו הבת שלי עולה לכיתה א' והאמת... ה' יעזור...
- בהקשר של הדיבור: תנסי לברר איתה למה היא לא קמה. הבת שלי מאוד לא אהבה את זה שהגן נורא ארוך (עד 3 וחצי) ומצד שני סירבה בתוקף שאוציא אותה באחת וחצי. אני מאמינה שזה תרם לחוסר החשק. מצד שני, היה לה מאוד טוב בגן מכל הבחינות. אולי לבת שלך יש סיבה שהיא לא מתלהבת על הגן?
- בדיקת וויטמינים. אולי חסר לה ברזל? היה שלב שהוספנו לבת שלנו.
והכי חשוב: אל תרגישי מושפלת. מכירה את ההרגשה המייאשת. אני בבקרים חסרי-מוטיבציה ועם הרבה פוטנציאל לכעסים ומריבות, הייתי יושבת בתוך המיטה ופשוט מלבישה אותה... כולל נעליים... זה לא נעים אבל זה מעורר...
וכמובן, תתפללי.
בע"ה בהצלחה.
יש אנשים שקל להם עם הבוקר יש אנשים שלא.
אני ובעלי שני הפכים, הוא קם מוקדם מאוד עם מרץ , גם כשהולך לישון מאוחר.
אני צריכה הרבה שעות שינה וקשה לי לקום לפני 7:00-7:30 וגם זה במקרה שאני הולכת לישון בשעה סבירה.
לכן גם הילדים שלנו מתחלקים לאלה שקמים לבד מוקדם ואלו שנמרחים שעות במיטה וצריך להביא טרקטור כדי להוציא אותם משם. כמובן שילדים כמו בכל דבר הרבה יותר קיצוניים ממבוגרים.
אז לדעתי זה לא קשור לאם כיף לה בגן או לא. נסי להבין את הצורך שלה להמשיך לישון. וכמובן לדאוג שתישן מספיק שעות.
לפי מחקרים ילדה בגיל 5 זקוקה ל11 שעות שינה ביום.
ואגב ההבדלים האלו בין אנשי הבוקר ואלו שאינם גם הם נחקרו רבות וזה גם עניין גנטי.
ענין ההשפלה, מקורו במאבקי הכח מול הזערור שמתרחש בראשו של ההורה ולא היא ...
ראשית דבר, להקדיש זמן בערב לפני השינה לקריאת סיפור מרתק/ מענין/ דמיוני, חיובי במיוחד, עד שהילד נרדם.
שנית במשך שעות הערב לפני הארוחה ואחרי לשוחח/ להתיעץ על ענין ההשכמה בבוקר ולחפש פתרונות יחד עם הילד, איך היה רוצה לקום בבוקר, לשלב ברעיונות, גם הפתעות בכל בוקר, אם קם בזמן וגם אם לא, לדעת ההורה (הסדירות וההתמדה חשובים).
חשוב מאד, להתאים שעות תחילת העבודה, לאחרי הגעת הילד לגן, כך שיהיה מירווח ומרחב זמן שיעזור להורה להתנהלות רגועה מול הילד ואם חסר להורה עוד מעט זמן, להתחיל מוקדם יותר עם השכמת הילד.
אפשרות נוספת, כאשר אין מספיק זמן, להעביר הילד לסלון, מול תכניות ילדים ותוך כדי להלבישו ולהנעילו באופן הקצר ביותר, אם לא ישתף פעולה, להכין מראש הפתעות או ממתק קטן (סוכריה) ולתת לו אחת, ללא תנאים ותוך כדי שהילד מתעסק בהפתעה, אפשרי להכינו.
לפעמים ילדים לא מוכנים ללבוש בגדים מסויימים אלא רק מה שהם בוחרים, אפשרו להם, זה מצויין, גם אם לא מתאים, פשוט הציעו לו אפשרות אחרת או שילוב אחר ואם לא יראה לכם, אז בערב, הכינו עם הילד מראש הבגדים שילבש בבוקר עפ"י בחירתו, בעדיפות.
לעתים וזה קורה, ילדים רוצים להשאר עם הפיג'מה וללכת לגן, תנו להם, לא קורה דבר מלבד העובדה שבדרך זו ילמד מה טוב ומה לא וגם שידע להחליט וגם לתקן.
קורה שהתנהגות הילד מצליחה לערער את יציבותנו, זה משום שהם סופגים/ מעתיקים/ מחקים אותנו ההורים, במקרה הזה, להקדיש לשיחה חמש דקות להסברים, על ההתנהגות, אבל מהצד החיובי (להסיר שימוש בהאשמות, במילים ומשפטים שליליים) קצת קשה אבל תשקיעו ותצליחו, במקרים מסויימים, אפשרי להעביר השיחה לזמן רגוע יותר, מצד ההורה.
נראה שבאמת חסר לילדה שעות שינה. ילד ש"סתם" נמרח בבוקר כי לא בא לו להתארגן או לא אוהב את המסגרת שנמצא בה, קופץ מהמיטה בשבת בשש וחצי ורץ להעיר את הוריו העייפים. אם היא מתעוררת עוד יותר מאוחר בשבת, כנראה שהגוף שלה זקוק לעוד שינה, ואז רצוי לבדוק למה. האם היא הולכת לישון מאוד מאוחר? האם היא מתעוררת באמצע הלילה ולא מסוגלת לחזור לישון? האם חסרים לה ברזל או ויטמינים?
אצלנו המצב קצת שונה. לבת שלי בגיל 4 יש מוטיבציה להגיע בזמן לגן, אבל קשה לה להתעורר כי בערב קשה לה להירדם, וזה מעגל קסמים כזה. אז ב31 לאוגוסט למניינם הלכנו ביחד לחנות ובחרנו לה שעון מעורר חמוד וורוד מסוג שעון פעמונים. הוא עושה דררררררררר מאוד חזק, ובינתיים היא כל יום ממש קופצת כשהיא שומעת אותו בבוקר. דווקא הבן שלי בגיל שנתיים אינו מתעורר ממנו. אז גם הדיבורים והמוטיבציה מאוד חשובים. בגן הקודם הגננת הרבה פעמים אמרה לה שכדאי לקום מוקדם ולבוא לגן מוקדם, וזה השפיע עליה
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
