אני ממש מתקשה להעיר את הבת שלי בבוקר היום לדוגמא התחלתי להעיר אותה בשבע וחצי ורק בשמונה ורבע היא קמה. וגם אז בהתמרחות ורצתה שאלביש אותה. אני מעירה אותה מלא.
זה משגע אותי.אני לא יודעת מה לעשות מרגישה חסרת אונים מולה.
ובכללי מרגישה מושפלת שלא יודעת איך להעיר אותה.
בהתחלה אני מעירה אותה בנעימות בוקר טוב.. וזה אבל שהגיע שמונה זה כבר התחיל לעצבן אותי ולהלחיץ אז אמרתי ילה לקום..
ואמרתי שאני כועסת.
זה ממש מתיש להעיר כ"כ הרבה פעמים.
לא ניראלי שזה אמור לקחת כ"כ הרבה זמן.
וניראלי שאימהות אחרות יודעות איך לעשות את זה נורמלי..
א. אין מה להרגיש "מושפלת".. היא פשוט באמת עייפה. היא גדלה, צריכה הרבה שעות שינה כנראה, וקשה לה לקום. להיפך - תרגישי בן אדם, שאת לא אגרסיבית איתה. להתחיל בוקר בצעקות, זה ממש לא טוב..
ב. ההרגל של קימה בזמן, הוא טוב וחשוב, אם כי בגיל הזה עוד לא קריטי. גם מונע אח"כ קשיים להתרגל. אבל צריך לאזן אותו עם צרכים אחרים. ילד אינו מכונה. התופעה שציינת, היא בהחלט לא נדירה.
ג. טוב שאת מעירה בנעימות. כך צריך להיות. מה שכדאי לדעתי לעשות, זה לדבר איתה אחה"צ, בנחת. להסביר למה חשוב לקום בזמן, את יכולה אפילו לשאול אותה: שנוכל להגיע לגן לא מאוחר מידי. שכאשר תהיי יותר גדולה ותצטרכי להיות בבי"ס בזמן, כבר יהיה לך יותר קל. שתתרגלי להיות זריזה, קצת נחים אחרי שמתעוררים, ו..הופ קמים. זה יכול לתת לה איזה "רציונל". אבל ללא שמץ מוטיווציה שלילית, כאילו יקרה משהו נורא ואיום אם לא קמה בזמן.
ד. אח"כ תשאלי אותה, אם קשה לה, אם היא עייפה. ותשאלי מה כדאי לעשות? אולי לישון יותר מוקדם, ואז יהיו מספיק שעות בשביל הגוף לישון. תסבירי לה שהגוף צריך שעות לישון, ואז יש לו כח לקום (ובאמת - תדאגי למספיק שעות שינה.. זה לפני הכל).
ואוי תגידי לה שבימים הקרובים, עד שהיא תתרגל, אתם תכינו בערב ביחד איזה ממתק במטבח, שיחכה לבקר, והיא תקבל אותו אחרי שהיא קמה ומתארגנת. תסבירי לה שזה בשביל לעזור לה, כי בבקר כשקצת עייפים, אם זוכרים שמשהו טוב מחכה - זה עוזר לקום.
העיקר שתסכימו על הדברים ביחד - יש סיכוי שהיא תתאמץ. ואם לא ילך - אל תייאשי אותה. תגידי, לא נורא, היום כבר השתדלת, מחר תצליחי עוד יותר. להפוך את זה לאתגר משמח, ועם תנאים בסיסיים טובים, שינה מספיקה וכו'.
ובאמת - יש ילדים שיותר קשה להם לקום. יש בהם הרבה טוב חוץ מזה.. (לפעמים אפשר גם לשלול חסר בברזל או משהו דומה שגורם עייפות)
לפעמים זה סימן שחסר משהו.
אם זה משהו חדש שהתחיל לאחרונה, כדאי לבדוק.
היא אוכלת טוב?
היא שמחה? חיונית? פעילה מספיק במשך היום? הולכת לישון בזמן ונרדמת בקלות?
אם הכל טוב ואין בעיה, אז כנראה זה פשוט ענין של אופי 
.
בכל מקרה, היא לא עושה לך בכוונה, ואת בסדר גמור - את מבינה אותה ומכבדת אותה.
מה שנשאר זה לוודא שהכל בסדר, ולמצוא דרך להקל עליה את ההתעוררות בבוקר.
א- לכל המגיבים פה- אם הבנתי נכון הבעיה היא לא שהילדה לא מתעוררת אלא שהיא לא קמה. אני צודקת כסיופיאה?
ב- זה באמת משגע ומתיש להעיר כ"כ הרבה פעמים.
ועוד כשיושבת לך כל הזמן על הכתף ציפור קטנה שאומרת "אסור להתעצבן, תהיי נעימה..."
קצת קשה להסביר כאן מה קורה ומה את צריכה לעשות. אני כרגיל ממליצה מאוד ללכת לחוג הורים בגישת שפר.
אם את רוצה תשובה אפשר בשמחה בפרטי.
נראה לי שלא הבנת נכון. ילדה שרוצה להמשיך את השינה, זה מאד מצוי. בד"כ ילד שכבר ממש ער בגיל הזה, אין לו כל ענין להמשיך סתם לשכב במיטה..
ו..האמת - לענ"ד לא צריך בשביל זה "חוג הורים"..
לא כי יש לאמא בעיה עצומה ונוראית שאי אפשר להתמודד איתה לבד. ממש לא.
חוג הורים נכון נותן הבנה עמוקה יותר של מערכות היחסים בבית ומשדרג את החיים. הבעיה שהועלתה פה ממש קלאסית, ועולות כאלה המון בחוגים. לפתור בעיה כזו באמירות של "אל תתעצבני" זה נראה לי כמו פלסטר ולא פיתרון אמיתי מהשורש.
וכמובן- כל אחד יעשה מה שמתאים ונראה לו....
זו בדיוק נקודת ה"מחלוקת"...
הבעיה שהועלתה כאן היא קלאסית למשפחה נורמלית. זה עולה בחיים - לא רק ב"חוג", כמובן.
ואני אכן לא מסכים עם זה שה"חוגים" הללו הם פיתרון לכל דבר..
ולפעמים מבט פשוט וישר, תחושה הורית, וראיה מה באופן חיובי יעזור - עדיף על "מהשורש".
אולי אפילו עצם ה"הנחה" היסודית שהיתה כאן, שהיא לא מתקשה להתעורר אלא לקום על אף שהתעוררה כבר (למרות שמציאות של ילד שמתקשה לקום כי רוצה להמשיך לישון, זה ממש רגיל) - וכן הקריאה של דברים שנאמרו לה כאילו הם "אל תתעצבני", למרות שאיש לא אמר כך בלבד - זה עצמו מראה כמה היצמדות ל"שיטה" אחת יכולה גם להזיק ולו לניתוח המציאות..
ואני מסכים עם השורה האחרונה שכתבת.
בשבת היא בדר"כ ישנה עד יותר מאוחר תשע, עשר.
לא יודעת בקשר לגן היא רק התחילה אתמול והיא צריכה להתרגל מחדש ולא מכירה כ"כ את החברות כי זה גן ח
ובקשר לשאלה עם היא לא קמה או לא מתעוררת.
היא עוצמת עיניים אבל אני יודעת שהיא ערה היא עושה כאילו היא ישנה כאילו רוצה להמשיך.
תודה רבה על כל העצות..זה מרגיע.
כנ"ל מתמרח וכו'...
בס"ד
שהקימה בבוקר היתה מאוד קשה עליה. ועדיין. זו התמודדות יומיומית.
לעתים היא היתה מתעוררת ונשארת במיטה. רוב הפעמים היא פשוט סרבה להתעורר וגם אצלי זה עורר תסכול גדול.
כמה דברים שעזרו:
- גילינו שהיא לא ישנה כל כך טוב בלילה. מפחדת, קוראת ספר בהחבא וכאלה. אנחנו מדברים איתה בלי סוף על חשיבות השינה, לא לקרוא בלילה, לקרוא ספרים ביום, ללכת לישון בזמן ולא לפטפט עם עצמה שעה במיטה. לגבי הפחדים - זה משהו שקשה לנו לפתור, ניסינו הרבה דברים (אור, תהלים, עוד קריאת שמע, אלפי שיחות על אמונה וביטחון, הוכחה מהמציאות שכלום לא יקרה ועוד. כרגע מה שמנחם אותי זה העובדה שהיא נפתחה ומשתפת אותנו בזה, מה שלא היה פעם. מנסה לתת לה תחושה טובה וחמה).
- דירבון ואחריות לקימה בבוקר. לשים לה בגדים על השידה ולומר: כשאני קמה בבוקר, אני רוצה לראות אותך איך את גדולה ומתלבשת לבד. או קנינו לה מברשת שיניים ומשחה חדשה ואמרנו לה שזאת אחריות שלה לצחצח שיניים בבוקר והיא צריכה להספיק את זה.
- ללמד שעון. אפילו בהכי בסיסי שיש. כשהשעון עובר מהמחוג של 1 למחוג של 3 - את צריכה כבר להיות מוכנה. הכול תוך כדי דירבון... את גדולה, את יודעת לקרוא שעון... בוא נראה איך את כמו אבא ואמא...
- דד ליין. מי שמגיע למטבח בעשר הדקות הקרובות - מקבל עוגיה ביחד עם השוקו. מי שלא - מפסיד. ולעמוד בזה.
- מבצע מיוחד, עם מדבקות ומתנה גדולה בסוף. עשיתי במשך חודש. זה עזר רק לחודש של המבצע, ואולי לשבוע אחרי. תנסי...
- לדבר לדבר לדבר. בבוקר, בצהריים ולפני השינה - למה חשוב לישון בזמן, למה חשוב לקום בזמן. עכשיו הבת שלי עולה לכיתה א' והאמת... ה' יעזור...
- בהקשר של הדיבור: תנסי לברר איתה למה היא לא קמה. הבת שלי מאוד לא אהבה את זה שהגן נורא ארוך (עד 3 וחצי) ומצד שני סירבה בתוקף שאוציא אותה באחת וחצי. אני מאמינה שזה תרם לחוסר החשק. מצד שני, היה לה מאוד טוב בגן מכל הבחינות. אולי לבת שלך יש סיבה שהיא לא מתלהבת על הגן?
- בדיקת וויטמינים. אולי חסר לה ברזל? היה שלב שהוספנו לבת שלנו.
והכי חשוב: אל תרגישי מושפלת. מכירה את ההרגשה המייאשת. אני בבקרים חסרי-מוטיבציה ועם הרבה פוטנציאל לכעסים ומריבות, הייתי יושבת בתוך המיטה ופשוט מלבישה אותה... כולל נעליים... זה לא נעים אבל זה מעורר...
וכמובן, תתפללי.
בע"ה בהצלחה.
יש אנשים שקל להם עם הבוקר יש אנשים שלא.
אני ובעלי שני הפכים, הוא קם מוקדם מאוד עם מרץ , גם כשהולך לישון מאוחר.
אני צריכה הרבה שעות שינה וקשה לי לקום לפני 7:00-7:30 וגם זה במקרה שאני הולכת לישון בשעה סבירה.
לכן גם הילדים שלנו מתחלקים לאלה שקמים לבד מוקדם ואלו שנמרחים שעות במיטה וצריך להביא טרקטור כדי להוציא אותם משם. כמובן שילדים כמו בכל דבר הרבה יותר קיצוניים ממבוגרים.
אז לדעתי זה לא קשור לאם כיף לה בגן או לא. נסי להבין את הצורך שלה להמשיך לישון. וכמובן לדאוג שתישן מספיק שעות.
לפי מחקרים ילדה בגיל 5 זקוקה ל11 שעות שינה ביום.
ואגב ההבדלים האלו בין אנשי הבוקר ואלו שאינם גם הם נחקרו רבות וזה גם עניין גנטי.
ענין ההשפלה, מקורו במאבקי הכח מול הזערור שמתרחש בראשו של ההורה ולא היא ...
ראשית דבר, להקדיש זמן בערב לפני השינה לקריאת סיפור מרתק/ מענין/ דמיוני, חיובי במיוחד, עד שהילד נרדם.
שנית במשך שעות הערב לפני הארוחה ואחרי לשוחח/ להתיעץ על ענין ההשכמה בבוקר ולחפש פתרונות יחד עם הילד, איך היה רוצה לקום בבוקר, לשלב ברעיונות, גם הפתעות בכל בוקר, אם קם בזמן וגם אם לא, לדעת ההורה (הסדירות וההתמדה חשובים).
חשוב מאד, להתאים שעות תחילת העבודה, לאחרי הגעת הילד לגן, כך שיהיה מירווח ומרחב זמן שיעזור להורה להתנהלות רגועה מול הילד ואם חסר להורה עוד מעט זמן, להתחיל מוקדם יותר עם השכמת הילד.
אפשרות נוספת, כאשר אין מספיק זמן, להעביר הילד לסלון, מול תכניות ילדים ותוך כדי להלבישו ולהנעילו באופן הקצר ביותר, אם לא ישתף פעולה, להכין מראש הפתעות או ממתק קטן (סוכריה) ולתת לו אחת, ללא תנאים ותוך כדי שהילד מתעסק בהפתעה, אפשרי להכינו.
לפעמים ילדים לא מוכנים ללבוש בגדים מסויימים אלא רק מה שהם בוחרים, אפשרו להם, זה מצויין, גם אם לא מתאים, פשוט הציעו לו אפשרות אחרת או שילוב אחר ואם לא יראה לכם, אז בערב, הכינו עם הילד מראש הבגדים שילבש בבוקר עפ"י בחירתו, בעדיפות.
לעתים וזה קורה, ילדים רוצים להשאר עם הפיג'מה וללכת לגן, תנו להם, לא קורה דבר מלבד העובדה שבדרך זו ילמד מה טוב ומה לא וגם שידע להחליט וגם לתקן.
קורה שהתנהגות הילד מצליחה לערער את יציבותנו, זה משום שהם סופגים/ מעתיקים/ מחקים אותנו ההורים, במקרה הזה, להקדיש לשיחה חמש דקות להסברים, על ההתנהגות, אבל מהצד החיובי (להסיר שימוש בהאשמות, במילים ומשפטים שליליים) קצת קשה אבל תשקיעו ותצליחו, במקרים מסויימים, אפשרי להעביר השיחה לזמן רגוע יותר, מצד ההורה.
נראה שבאמת חסר לילדה שעות שינה. ילד ש"סתם" נמרח בבוקר כי לא בא לו להתארגן או לא אוהב את המסגרת שנמצא בה, קופץ מהמיטה בשבת בשש וחצי ורץ להעיר את הוריו העייפים. אם היא מתעוררת עוד יותר מאוחר בשבת, כנראה שהגוף שלה זקוק לעוד שינה, ואז רצוי לבדוק למה. האם היא הולכת לישון מאוד מאוחר? האם היא מתעוררת באמצע הלילה ולא מסוגלת לחזור לישון? האם חסרים לה ברזל או ויטמינים?
אצלנו המצב קצת שונה. לבת שלי בגיל 4 יש מוטיבציה להגיע בזמן לגן, אבל קשה לה להתעורר כי בערב קשה לה להירדם, וזה מעגל קסמים כזה. אז ב31 לאוגוסט למניינם הלכנו ביחד לחנות ובחרנו לה שעון מעורר חמוד וורוד מסוג שעון פעמונים. הוא עושה דררררררררר מאוד חזק, ובינתיים היא כל יום ממש קופצת כשהיא שומעת אותו בבוקר. דווקא הבן שלי בגיל שנתיים אינו מתעורר ממנו. אז גם הדיבורים והמוטיבציה מאוד חשובים. בגן הקודם הגננת הרבה פעמים אמרה לה שכדאי לקום מוקדם ולבוא לגן מוקדם, וזה השפיע עליה
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
