ולעניות דעתי - אולי אפשר לוותר על הגעת המשפחות לברית...

אתם יכולים להיות אצל צד אחד במשך החג, ולעשות שם את הברית, רק את המינימום.. 
את הצד השני לפצות בזמן אחר בסוג של קידוש/מסיבה.. 
 

זה רק????? זה המון

אם אפשר להיות אצל ההורים אז זה הכי טוב, עושים את הברית בבית כנסת ומביאים לשם קייטרינג או לאולם ליד וזהו..

מי בכלל מדבר שבאים ליולדת הביתה....

אחריות? ההורים שלהם אמורים להסתדר עם אוכל איכשהו? בימינו בעידן האוכל המוכן? עם כל הכבוד, נכון זה קשה אחרי לידה, אבל אף אחד לא אמר שזה יצא דווקא בר"ה, וב- זה ברית לתינוק שלהם אז הם צריכים לדאוג לאורחים ולא להסיר אחריות ולצפות שהאורחים יסתדרו לבד כל החג. מה זה????

אז תקחי מלון בסמוך להורים רק בשביל שתיכם ותשלמי את, תזמיני קייטרינג ותשלמי את ותעשי באולם סמוך או בית כנסת

אבל לדאוג לדירות זה נשמע לי הזוי, זה לא רק דירה, זה לארגן כלי מיטה וכו. חתיכת בלאגן

לספר להורים שלך??? זה יהרג ובל יעבור???? לא חייבת להגיב לי אני פשוט מוטרפת מעניין השושואיסטיות הזאת... לא ממך ספציפית... מכל הדוסים שאין לי מושג מאיפה זה הוקרץ...

אני ילדתי שעה לפני שבת בן ובכל אופן לא סיפרתי לאמא שלי סתם כי לא בא לי לספר ,לא כי זה אסור,

אפילו שאצלינו עושים שלום זכר  וידעתי שזה יהיה אצל אמא שלי כי בעלי ישן שם ולא הספיקו להתארגן עם עוגות וכיבוד ולהזמין אנשים....

בעלי מהר שלח חבר לקיוסק שהיה פתוח קנו שתיה ,פיצוחים ועוד כמה עוגות וזהו....

ולמי שהספיקו הודיעו....והיה מאוד יפה ונחמד

קחי את זה בקלילות, מי שיהיה בברית יהיה, מי שלא לא, איזה אוכל שיהיה יהיה וזהו...

קשה לי מאוד שלא מספרים משום סיבה.

למה לא מספרים? כי..... כי לא מספרים....

זה מה שמשגע אותי...

וכן. אם אתם לא מספרים, אז למה את יצר הסקרנות של-כם אתם כן מספקים?? סתם מעצבן....

תחשבי שכולם יודעים שמשהו קורה לך בבטן

כולם מדברים וחושבים על זה,

לפעמים רוצים גם משהו פרטי! יש גם ציפייה למשהו יותר אישי שישאר..

מטריף אותי שזוגות מרשים לעצמם לשמור את ה"סוד" ובו בזמן מצפים מההורים לעזרה.

מה עם התחשבות בהורים שאולי אם ידעו קצת קודם יוכלו להתארגן בנחת?! אפילו ברמה מנטלית...

אם לא בונים על ההורים/ אחרים לעזרה (מה שכמעט לא קיים) אז אפשר להגיד זאת מפורשות למשפחה שבכל מקרה גם אם יהיה ברית וגם אם לא- אתם דואגים להכל ואז ההורים יכולים להיות רגועים.

אבל לבנות עליהם ולתת להם התראה רק של שבוע מראש כי בא לכם לשמור את ה"סוד" הזה- זה הזוי ברמות...

וכן, גם אמא שלי אומרת כלפי חוץ שהיא מקבלת בהבנה שלא מודיעים לה מראש- אבל היא אכולת סרטים כשאחת הבנות צריכה ללדת לפני חג.

וכן, גם במקרה של לידת בת כדאי לספר- ולו כדי להרגיע את ההורים.

אמא שלי מאוד מאוד העריכה שסיפרתי לה שיש לי בת כשהתאריך היה סמוך לפסח- ברור שאם היה בן היא הייתה עוזרת בברית (גם אם זה היה נופל בחוה"מ היא הייתה עוזרת לבשל) לכן היה לי חשוב שהיא תהיה רגועה שאין ברית.

ולמי שמחפש "סוד" אחר שישאר רק בין בני הזוג זה יכול להיות שם התינוק, אלא אם כן גם זה יגרום צער למישהו.

ואני מסכימה

ישנו משפט, שאולי אני לא מדייקת בו, אבל הוא כלכך נכון בהמון מובנים:

אל תתנצל בפני שונאיך- הם לא יקבלו את זה

אוהביך לא יצטרכו את זה.

מכירה?

וזה כל כך נכון!!

מותר לזוג לרצות שיהיה להם משהו אישי, משלהם, ויש להם גם הזכות להחליט מה הוא יהיה.

והתשאולים שעוברת האישה: בן, בת, תאומים, מתי, איך למה כמה..

לא פחות נעימים!

האוהבים שלנו ישמחו בכל בשורה טובה, ולא יצטרכו לריצוי הזה

השמחה שלי לא תלוי במה שיש לגיסתי/אחותי/דודה שלי בבטן.

אבל על זה לא דובר כאן בניצלוש הזה...

מדובר שבאיזשהו מקום יש כאן חוסר התחשבות דווקא באהובים שלך.... מותר לי להחליט כל דבר שאני רוצה בחיי. אם זה לא יהיה מתחשב בסביבה, זה שיקול שלי. ועדין מותר לי. אבל אני לא יכולה לעשות delete על הנתון הזה. זה לא מתחשב במצבים מסויימים.

אגב, נקודה אחרת, לדעתי יש מקום להתייחס ליצר הסקרנות. נכון שצריך ללמוד לא לדחוף את האף לעניינים שלא קשורים אלי, אבל למה שזה לא יסקרן אותי??? ההיפך, דווקא של הרחוקים זה לא כזה מעניין אותי, אבל לקרובים שלי זה מעניין. וסבבה, אם הזוג מעוניין שיהיה משהו אישי שלהם, הם כמובן לא צריכים לספר לי בגלל שאני סקרנית... אבל גם מזה- א"א לעשות כאילו זה לא קיים. זה קיים. ואתה מחליט את החלטותך יחד עם זה.

אני מקווה שאני מובנת...

אני חושבת שממש הגזמתן- 'חוסר התחשבות לא לגלות...'

א. גם אם אני אגלה, זה לא יעזור כי א"א להכין כלום כל עוד לא בטוח שזה יצא על החג.

ב. גם אם זה יצא על החג אני ממש לא מתכוונת שאמא שלי תבשל הכל, ובטח שגם היא לא מתכוונת...

מקסימום להזמין קייטרינג.

ג. יצר סקרנות?! סליחה, אבל לדעת מה מין העובר שלך זו סקרנות נורמאלית ולא חיטוט בחייו של אף אחד.. וגם זה לא רק מסקרנות, זה בשביל להתכונן טכנית איזה בגדים לקנות וכו'.

ד. יצר סקרנות של הסביבה- שיתמודדו! עם כל הכבוד זה הילד שלי ולא של כל הסביבה.

אני ממש חושבת שעשיתן פיל מזבוב!

אני קוראת את התגובות ושואלת את עצמי- מה, אני כזאת לא מתחשבת בהורים שלי? אני האחרונה שאהיה כזאת.... אתן פשוט הורמונאליות... טוב,גם אני...

תודה בכל אופן!

אם הקטע הוא לתת להורים להתארגן - לספר לא יתן כלום.

יש לי אחות שאמרו לה עפ"י האולטרסאונד 100% שיהיה בן, והיא נכנסה לחדר לידה ביום שישי בבוקר,

ואבא שלי רץ והתארגן עם כל מה שצריך לשלום זכר, ובסוף ב-1 בצהריים נולדה בת...

עניין הלכתי,

סתם הרגל שלא מספרים..

אני גם בזמנו אמרתי לבעלי- תכלס, מה הקטע שלנו להסתיר?

אבל זה היה מוזר לי לספר כי זה משהו שאני לא רגילה בסביבתי, ובאמת זה קטע של דוסים אולי זה מגיע מהקטע של 'דבר הסמוי מן העין'.. לוידת..

 וגם זה לא יעזור, כי בכלל לא בטוח שזה יפול על ר"ה, אז אין מה לבנות מגדלים באוויר. וגם אמא שלי גם ככה בטוחה שזה בן, והיא בעצמה אמרה לי- מה תעשי אם יהיה ברית בר"ה?!

אני התכוונתי שכן נהיה אצל ההורים בחג, אבל מה נעשה עם האחים הנשואים שלי + כל המשפחה של בעלי? רק האחים והאחיינים זה יוצא כמה עשרות של אנשים.. ונגיד נזמין רק את ההורים של בעלי- מה חמי וחמותי יעשו אצל ההורים שלי כל החג? זה כזה לא קשור כ"כ...

במיוחד שחמי וחמותי לא אנשים שאוהבים להתארח, אז כל ר"ה זה לא ילך...

ממש תודה לכל המגיבות החמודות!

קודם כל שיהיה בשעה טובה ובקלות בעז"ה - זה הכי חשוב.

כל השאר מסתדר מאליו.

בעז"ה אחרי שהסוד יתגלה , תוכלו להתייעץ עם המשפחה ולראות איך הכי מסתדר.

לנו היתה ברית בשבת. אותה שבת היתה גם שבת בר מצוה של אחד מבני הדודים מהצד של בעלי.

אז התארגנו ככה: אנחנו התארחנו אצל חמותי והלכנו בבוקר ברגל לביהכ"נ שם עלה חתן הבר מצווה לתורה. (בעלי השיג לי כסא גלגלים מיד שרה למקרה של חולשה ושלא אוכל ללכת את הדרך - בסוף ב"ה היה בסדר והלכתי הלוך וחזור ברגל בקלות).

החתן עלה לתורה, הברית התקיימה מיד בסוף התפילה. רוב האורחים היו מהמשפחה של בעלי שבאו ברגל לשמוח בשתי השמחות גם יחד. והגיע גם זוג חברים של בעלי מלפני הנישואין - חברים טובים שלנו עד היום, גם הם גרים בעיר וגם הם הגיעו מרחק ברגל.

להורים שלי, ולאחותי וגיסתי עם המשפחות שלהן סידרנו מקומות לינה וסעודת ליל שבת בדירה של דודים - בחלק אחר של העיר בכלל - גם הם הלכו ברגל. לשאר המשפחה שלי לא הצלחנו לסדר מקום והם ויתרו - בכלל, המשפחה זורמת, אם מסתדר ולמי שמסתדר, משתדלים שיהיה נציג מכל צד בשמחות שנופלות על שבתות וחגים, והכל ברוח טובה.

ב"ה בסוף הברית היתה סעודה בבית הכנסת לכולם. לקחנו קייטרינג  והעלות התחלקה ביננו לבין בני הדודים בעלי שמחת הבר מצווה.

קצת מסובך אבל היה יפה ומרגש.

בשעה טובה.

עם חברה/אחות/אמא?

נראה לי נהיה אצל ההורים, וגם אם נזמין רק את האחים שלנו זה יהיה כמות נכבדת מאוד של אנשים, אין כ"כ מקום לארח את כולם וזו הוצאה ענקית שלא נעים שהכל יפול על ההורים.

מצד שני, לא פייר שרק הצד שלי יחגוג... אני במצב של חוסר נעימות מההורים שלי- שהכל יפול עליהם, מההורים של בעלי- שלא ממש יהיו מוזמנים... מבולבלת.

חשבתי שבע"ה נעשה אולי ברית מצומצמת ופדיון גדול. אבל עדיין, בעלי לא הכי מרוצה מהעניין שהאחים שלו לא יהיו.

תודה רבה רבה לכל העונות!!!

מרוב לחץ יתכן ויצא דווקא בחג.....

חשבי טוב ויהיה טוב..והקב"ה יהיה בעזרכם על הצד הטוב ביותר בעז"ה.

והמקורבים בודאי מודעים לכך שאחד מהצדדים יוותר ולא מקפידים על כך.

אלא אם כן לקחתם מקום ניטראלי לארוח כל המקורבים יחד.

שיהיה בשעה טובה, בעיתו ובזמנו.

ואחים ואחיות יגיעו רק מי שנמצא במרחק הליכה.

אפר אוכל מוכן, להשאיל דירות או לשכור משהו,השאלה איפה אתם גרים ומה יש בנמצא

שבמצב רגיל מתארגנים אליו כמה חודשים.

וזו גם הוצאה כלכלית כבדה, ועוד לשני ימי חג, עם הכנות מיוחדות של הסימנים וכו'.

זה ממש מיותר אחרי לידה.

אם הפותחת שואלת אותי - לא לוותר בשום אופן על להזמין את ההורים ואחים (רווקים) של הבעל ואולי אח אחד נשוי עם המשפחה. אין דבר כזה שלא מזמינים את הסבא והסבתא של הרך הנולד.

אפשר איכשהו להתארגן.

וגם, כדי שיהיה הוגן - לא להזמין את כל הצד שלך. במקום זה לשמור את מקומות הלינה והאירוח לנציגות מצומצמת של הצד של בעלך.

אנחנו כבר חיתננו בן ב"ה. בגלל שיקולי תקציב, ומשפחות גדולות ב"ה, החלטנו שמזמינים לאירוסים (אנחנו - למרות שהחתן היה שלנו)  ולשבת חתן (הם - כי הם גרים בישוב) רק את המשפחות הגרעיניות שלנו (אצלנו החתן בכור ואצלם הכלה שתחי' היא החמישית עם אחים גדולים בעלי משפחות) ואת סבא וסבתא משני הצדדים. היה מקסים.

אל תפילי הכל על ההורים - קחו קייטרינג, אפשר להשיג טעים ובזול ומביאים את זה אליכם עד הבית.

תעשו קידוש ניחמד למתפללים בביה"כ, ושלום על ישראל.

רק לידה לא ראשונה יש כבר עוד  כמה בבית...למשפחה לא סיפרנו שבעז"ה זה בן.

התאריך לידה בראש השנה אבל לרוב יולדת לפני הזמן וממש חוששת מה יקרה אם אלד בתחילת שבוע הבא...

והאמת שהכל זה תפילות לה'

שיהיה טוב ונכון ומתאים לנו

ואם יהיה ברית בראש השנה אז נצטרך לזרום עם זה...האמת אין אפשרות להתארגן על דבר שלא ידוע מה יהיה

אין לדעת מתי תלדי

רק אפשר להתכונן נפשית ולדעת שהכל לטובה ,הכל מאתו יתברך...

אני עכשיו ממש בתפילות ללידה טובה,קלה,זריזה ובזמן הנכון

חיבוקים

שנה טובה

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.