אני בנאדם ציני מידי.~תות~
אוככ.
אמשורדתתת
גמאני
אבלאבל~תות~
את נחמדת. אני לא.
פחח.שורדתתת

לא בדיוק

 

תשארי ככה..שירוש16

שמתי לב שבעולם שלנו חסרים ציניים טובים.

את מתבלבלת במינוח.*בננית*

ציניות פירושה הבעת יאוש באמצעות לעג, לעתים קרובות מתובלת בשנינות.

היא מזיקה, קודם כל לאדם עצמו מפני שהיא אוטמת את הנפש. לא מאפשרת לכל טוב לנוח.

לאחר מכן היא מזיקה לסביבה באווירת השליליות שהיא יוצרת.

 

דווקא שמתי לב ההפך - למרבה הצער, הציניות מכלה כל חלקה טובה.

זו מחלה שאחוז נכבד מהאנושות חולה בה במידה כזו או אחרת.

 

ותות - ציניות נובעת הרבה פעמים מכאב מודחק שאין לו מקום.

צריך ללמוד לתת לכאב ביטוי. שיצא ולא יהפך שם בפנים למפלצת ולחיצים כלפי כל מה שזז.

אני בעצמי מנסה להיפטר מזה, וזה מאוד קשה.

כי ציניות שמתפתחת באין מפריע היא מעין "גידול" שצובר תאוצה.

היא מקשה על הסרת המחיצות בינך לבין עצמך ועל ההתמודדות עם הכאב (שלפעמים מרוב שהוא מודחק הוא אפילו לא במודעות).

ללא ספק זו עבודה. אבל מה שבטוח שהכרה בבעיה היא חצי פתרון, וזו לגמרי לא קלישאה.

 

הצלחה רבה, ה' יהיה בעזרך.

ואת מוזמנת בכיף לדבר

ציניות היא סוג של הבעת רגשות ותקשורתשירוש16

 

אם הציונות מהווה מנוס מהתמודדות עם רגשות- אז כל מה שאמרת הוא נכון במאה אחוז.

אבל- כל עוד הציוניות מהווה שיחרור והקלה בחיי היום יום- הוא אינו מזיק. ואף מועיל.

 

 

תקשורת זו לעיתים אכן דוחקת לצדדים את הרגשות במקום לתת מקום להתמודדות כנה וישירה.

אך לפעמים אין מנוס מלדחוק חוויות לצדדים.

לפעמים התמודדות ראש בראש עם בעיות מסוימות היא טעות ועלולה לגרום לנזקים חמורים.

לכן אמרתי שזו לא המילה הנכונה.*בננית*אחרונה
את מדברת על קלילות, אני מדברת על ציניות.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך