בס"ד

כלומר

אני יכול מהיום ועד מחר להילחם אבל בהרבה מצוות פשוט יש גם הרבה הפסדים וזה נראה שהקרב אבוד מראש.

וסוג של אם אני לא יודע שאהיה מושלם בסוף אז מה הכל שווה??!

אתה לא לבד

בס"ד

אבל מיד נגנזו

נפלאות הפרפקציוניזם

איך אפשר להתפשר באישיות? מצד אחד

ומצד שני איך אפשר לחיות במלחמה בלי הפסקה

המחשבה שלי הייתה

שאולי אפשר להתקדם בלי מלחמה

אולי בעבודת המידות צריכים לחשוב קצת אחרת

וכשיש מכשול לא לרסק אותו

אלא לחשוב איך הופכים אותו לתנופה

אני לא בטוחה

בס"ד

עוד לא יצאתי ממלחמה בלי שהיה לי משהו שהרווחתי ממנה

בס"ד

אתמול שמרתי על אחיינית שלי

היא נורא נמרצת ועקשנית

ובכל זאת עדיין לא לגמרי שולטת על הגוף שלה

במשך השעתים שהייתי איתה היא ניסתה לעמוד וללכת משהו כמו 30-40 פעמים ותמיד נפלה

אבל היא המשיכה להתעקש

ויום אחד היא תצליח

ומיד תעבור למלחמה הבאה

היא תלמד לדבר

היא תלמד לקפוץ 

היא תלמד לקרוא ותאמץ לקראת הבגרות

וברור שזה יהיה קשה והיא תיפול שוב

אבל זה יהיה שווה את זה

כי ככה מתקדמים

אם היית מתייאש כשהיית קטן ומחליט שאתה מעדיף לזחול וזהו איפה היית היום?

אולי החיים הם באמת מלחמה

וזה מתיש ומייאש

אבל אפשרי

ואם נתמיד מספיק נגיע למטרות שלנו

בס"ד

אמירות כאלו יוצרות תחושה של אישיות כללית שצריכה תיקון יש בנו מורכבות

יש A ויש B 

חבל לנסות שינוי כולל כשאפשר לעבוד כל פעם על משהו אחד

את ממש צודקת בקשר למכשול.

ה' נתן לנו תכונות

חלק טובות וחלק נראה שלא

אבל באמת - אנחנו יכולים להחליט איך להשתמש בהן

לטוב או לרע

כמו שכתוב בגמרא על דיון בין חכמים (אני לא זוכרת מי בדיוק)

שאמרו שבחודש מסויים מי שיוולד בו יצטרך לעסוק בשפיכות דמים.

ובאמת - אחד שנולד בחודש הזה והיה רוצח.

ואחד שנולד גמכן באותו חודש עם אותה תכונה בדיוק אבל הוא רתם אותה לצד החיובי - נהיה מוהל.

ככה גם אנחנו יכולים לבחור לאיזה צד לשריין את התכונות שלנו

ובהקשר של קשיים - ללמוד מהטעויות ולגדול מהן

הוא ממש לא A.

כי ברגע שהוא לא מעשי, לא ישים, אז הוא לא אידיאלי.

האידיאל הוא D, שהוא המקביל של A, אך מותאם לאישיות הפרסונלית, והוא בר השגה.

מה שברור הוא, (לי בכ''א)

שאולי B מסתדר יופי ברמה השטחית, אבל לא יספק את הנשמה לאורך זמן, 

והכי גרוע הוא להתרגל למצב הקיים.

(ונקודה קטנה אחרונה - אנחנו תמיד במצב של תזוזה,

אם לא עולים, לא יכולים להינצל מתהליך של ירידה.

והבחירה בידנו)

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.