נמאס כברשחקנית
נמאס לי , פשוט נמאס לי
נמאס לי שכל רופא שני , יכול לבוא לגעת בי , לתת עצות שאני לא מסוגלת פיזית ונפשית לקיים אותם , והם אפילו לא מבינים למה אני לא מסוגלת
נמאס לי שכבר 11 שנים מטפלים בסיפטום ולא בבעיה.
נמאס לי שיד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה.
נמאס לי ללכת לישון בוכה מתסכול שעוד יום עבר ושום דבר לא זז ולא נבדק אלה רק מחמיר .
נמאס לי שאני לא שולטת על כלום ולא מודעת לשום דבר
נמאס לי שאני לא מצליחה להסביר את עצמי
ונמאס לי שאף אחד לא מבין אותי
נמאס לי להיות כאן
כואבפינג.

אבל את יודעת, את יכולה להסביר שזה מציק כשגברים נוגעים בך. 

בדרך כלל הם מתחשבים ומסדרים את זה שתגשנה אלייך רק נשים.

(בכל אופן, ככל שידוע לי)

וגם אם עצם המגע מציק לך, גם בזה אפשר ליידע, והם ישתדלו לא יותר מהמינימום ההכרחי.

(שהוא אולי הרבה, אבל בכל זאת)

רפואה שלמה. המון כח.נשיקה

המוןהמון בהצלחה!חסויהאחרונה


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך