כי ספרדי אמיתי ישים לב שרוב ממנגינות הפיוטים לקוחות משירים של הערבים..

פשוט מתרכזים במילים וזהו...

הבעיה היחידה שלי איתו היא שאני מעדיפה אחד אחר מסיבות אישיות.

העדפה של לחן מקורי שנלקח מאדמורים הוא אבסורדי לחלוטין.

משום שרוב הלחנים (שהומצאו, כיביכול, ע"י אדמורים ורבנים ידועים) נלקחו מגויים והערבים.

רבים מהלחנים המרוממים של סעודה שלישית נלקחו מהלחנים שהיו שרים כע"ז בהודו ומקומות אחרים.

כך שאין העדפה של ניגון ש"ידוע שהולחן ע"י רב" או לא.

אדרבה- לקחו שיר/לחן והכנסו לתוכו קדושה. שיא של ה"אור לגויים" וקידוש ה' בעולם. לדעתי.

אך בתפילה אני מעדיפה ניגון ממקור קדוש.

תביאי לי מקור "קדוש" אחד מתפילות מוכרות שאין מקורם בניגוני הגויים.

בידיוק אותו?

לא שמעת שניגוני האדמורים לקוחים מניגוני גויים עם תוספת של הטיה קלה? זה עינין ידוע.

מגויים.. סתם כי הם משפחה של מלחינים, וכן גם יהודים יודעים להלחין מנגינות יפות. 

זה נכון שהיו אדמורי"ם שלקחו מנגינות מהגויים אבל במקרה הזה לא נראה לי..

שאז כולם (כמעט באופן גורף) נלקחו מלחני הגויים.

שורה תחתונה- אנחנו מבססים את הלחנים שלנו על שירי הגויים.

לא רואה בזה בעיה. מקסימום- מעלה גדולה.

יש הבדל בין השפעה של סגנון מוזיקלי, לבין לקיחת מנגינות ממש.
יש מחלוקת בחסידויות האם ניגון ניתן להכשיר- חב"ד טוענים ופועלים שכן, ברסלב טוענים ונוהגים שלא. 
אבל זה שהניגון האשכנזי הוא בסגנון מסויים לא אומר שהוא נלקח מהגויים, אלא רק הסיגנון הכללי, כנ"ל מקאמים.

ומה שלפי חב"ד ניתן להכשיר ניגון, או "לגייר" ניגון ע"י אדם גדול מספיק כמו האדמו"ר, שיכול באמת לתקן את השורש

של הניגון, זה רק ע"י אדם גדול, לא כל אחד יכול.

הטענה שכל הניגונים שלנו הם של גויים היא בעייתית, הסגנון והמוסכמות של צורת בניית המנגינה שואבות מהעולם

המוזיקלי שבו חיו, ולכן יהיה דמיון רב, והיו פעמים שבאמת גיירו ניגונים ואז הם בעלי מקור גויי, אבל הכל נעשה בחסידות

על טהרת הקודש. 

לחבר ולשורר בלחנים ערביים. ביחווה דעת (ח"ב סימן ה') אף כתב שיש להמליץ על זה מהפסוק "על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו".

לקחת תפילה מצמררת (אמנם קשה לי איתה, אבל אין ספק שהיא עושה את התפקיד שלה- מעוררת לתשובה)

ולהוזיל אותה לרמה של שיר פשוט למקהלה וחזנות

אמנם לא שמעתי אותו תוך כדי תפילה (באף אחד מבתי הכנסת שהייתי בהם לא משתמשים בלחן הזה)

אבל כשאתה שומע את הלחן בתור שיר זה די ברור שהוא לא נועד להחזיר בתשובה, אלא רק להיות שיר יפה

(זה עניין של טעם אמנם, אני לא מתלהבת בכלל, אבל זו המטרה הברורה)

ובכללי מוזיקה וניגונים היא עניין מאד גבוה- 

שירת הלווים החזירה בתשובה אנשים וגרמה להם לערער בתשובה,

ואת הפסוק מהפרשה "לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב" שבגללו הקללות מגיעות עלינו- חז"ל מפרשים שזוהי שירת הלווים

כך שאני לא אוהבת לשמוע מנגינות שמובהק שהם ממקור זר ולא טוב

גם את הניגונים האשכנזים שברור שהם מושפעים מהנוצרים, והפיוטים הספרדים שמובהק שהם לקוחים מהמוסלמים

יש שירים שבהם העניין של ההשפעה פחות מובהק, ולכן אני מסתדרת איתם ולפעמים אפילו אוהבת אותם,

אבל הכי אני מתגעגעת לשירת הלווים שתהיה נקיה לחלוטין מכל השפעה גויית ובאמת תקלע לנשמה של עם ישראל

(ברור לי שיש שירים כאלה גם כיום, גם אם מעטים מאד)

מה שכן, אם החזן באמת עם יראת שמים, והלב שלו נשבר תוך כדי המילים, ומה שחשוב לו זה הכוונה בתפילה ופחות ביצוע השיר- אז כל לחן מסתדר איכשהו. כי העיקר באמת היא הכוונה.

ההשפעה המדוברת היא במסגרת דמיון צלילי של לחן, לא מעבר (לא אמרת אחרת,אבל ראיתי לנכון להדגיש כי זה אינטרנט בסה"כ),כעין מה שניתן למצוא גם היום בלקיחת מנגינה למקום אחר מן המשמעות הראשונית שהיא בוצעה בה.יתכן גם שהשתמשו בו דווקא אחרי שחלף זמנו אצל האומות

קודם כל אלה שמזכירים שחוקרים מוצאים מקור גויי לכל מיני מנגינות תפילה. זה לא לענין מי חושב על המקור ומי יודע.

 אבל כאן יודעים שזה חילוני, שתפילה ממש לא מעניינת אותו.

תסתכלו בביצוע המקורי

 מה הוא עושה כאן ?

 משחק במסתכלים שרואים  חברי להקה בגילוי ראש ולא יודעים , ובכונה עושים שלא ידעו , אם הזמר בעצמו גלוי ראש או לא. הצילום בכוונה זז ככה שלא נראה , ורק בהמשך מראים חצי כיפה.

 זה לא במקרה , זה הכוונה !

ואיך השיר שלו נגמר ?

 הוא מוחק את המסקנה של ונתנה תוקף שהיא במלים "ואתה הוא אל מלך חי וקיים" !

 הוא בעצם מצהיר כך כפירה בה' . 

 אצלו ה"תפילה מסתיימת" ב"כחלום יעוף" - כל התיפלה שלו זה סתם חלום יעוף ולא יותר מזה .

 ובמנגינה עצמה רואים שרוזנבלום בכלל לא מרגיש את התוכן.

 המלים "וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון"

 מעוררים יראת כבוד בלב מתפלל. אבל רוזנבלום לא מתפלל ולא מרגיש כלום.

 אצלו יש יש חבורת גדיים שקופצים במשחק . והמנגינה שלו נשמע :
, ...יעברון לפניך כבני מרון, דיגידאן,דיגידאן ".

 פורסם פעם שחזן התפלל לפי מנגינת המענטזת של  ג'קי מקייטן . הציבור זרק אותו באמצע התיפלה שלו לכל הרוחות .

 זה דומה קצת למה שאני מרגיש כששרים את רוזנבלום באמצע תפילות ר"ה ויום כיפור.

( אם מתחילים במנגינה הזו, אני מתגנב בשקט החוצה עד שזה ייגמר)

לא אוהב את המקורי האשכנזי. בד"כ החזנים אצלנו משתמשים בחלקים ממנו.

(ויש את הקטע שהוא מדלג עליו של "אתה הוא מלך חי וקיים" וכל זה, כי בזה הוא לא עוסק, רק באדם כחציר יבש וכציץ נובל)

מסכים 100% עם  שוקולד לבן .

מלך אל חי וקיים". מאיפה אתה יודע שלא מענינת אותו בכלל תפילה. אם זה לא מעניין אותו אז הוא הלחין בשביל הכיף? הוא יכל להלחין שיר שהוא כתב..

לעומתם שיטת ברסלב שניגון מקבל טומאה, ויש להשתמש אך ורק בניגון כשר ומנגן כשר.

לפי ר' יהודה הלוי בכוזרי למנגינה כוחות עצומים להשפיע על האדם עד כדי כך שהיא "מהפכת מידות הנפש",

לא ברור אם לשיטתו האמירה שלך צודקת, שכן במנגינה הדבר נאמר ולא בשומע אותה.

כך שמתן צריך לכתוב שחבד כמו כל חסידות וכל קהילה אחרת לא יכולה להפוך משהו לא קדוש לקדוש , או משהו קדוש ללא קדוש.

 בחלק מהסידורים הספרדיים נפלה טעות.

 צריך להיות  " בשפה ברורה ובנעימה. קדושה כולם כאחד..."  וככה כותב רש"י  כמו7בן מאליו .

 אבל איזה מדפיס כתב בטעות "..ובנעימה קדושה" . בסידורים ספרדיים חדשים ומדוייקים תיקנו את הטעות.

 אבל אצל חב"ד שהלכו לפי סידורי טעות ספרדיים זה נשאר. ומשם זה דלך לסידור טל נוסח ספרד. בנוסח אשכנז נשאר בסדר.

 נקוה שאם חבד ימשיכו להדפיס סידורים הם יתקנו את הטעות  לפי הטעות שלהם אפשר לחשוב כאיךלו יש "נעימה קדושה" אבל אין קדושה למנגינה.

וגם אנשים נבונים היו בטוחים שמה שלפניהם זה לא טעות , וחישו איך שהוא להסביר את זה.

אבל גדולי דורנו שראו את כל מה מה שקודמיהם טעו תיקנו את זה והחזירו עטרה ליושנה !

 אז במקום לשמוח שסוף סוף הבחינו שרש"י ( ישעיהו ו' ג') אמר "ובנעימה. קדושה ... "  ממשיכים להטעות.

 ו8להזכיר מה עושים בחבד זה קצת מצחיק. הרבי המנוח שלהם ידע וכתב שיש טעויות בנוסח של הרבי הראשון שלהם . אבל החסידים של היום שמים בצד את מה שהרבי שלהם אמר ונדמה להם כאילו אצלם מדויק יותר ממה שאצל אחרים.

"דורשי רשומות הם חסידי אשכנז אשר היו שוקלין וסופרין מספר מניין תיבות התפילות והברכות וכנגד מה נתקנו וכו".

בראשונים ובאחרונים יש דיונים רבים לאין ספור בנוגע לנוסחים המדוייקים מה שמוכיח בצורה ברורה את חשיבות ההיצמדות לנוסח המדויק ביותר.

וראה מה שכתב הפני יהושע על דברי הגמרא בברכות כח: "אמר ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים, עמד שמואל הקטן ותיקנה וכו'":

"שנראה מכאן מבואר שכל ברכות התפלה מיוסדים על אדני פז במספר האותיות והתיבות, מלבד הסודות המופלאים אשר בהם, שאל"כ מה זה שאמר ר"ג כלום יש אדם שיודע לתקן, הא אפילו נשי דידן יכולים לתקן כן, ומאי רבותא דשמואל הקטן, א"ו שמספר התיבות והאותיות מצד עצמותם וסודותיהם עושים רושם למעלה לקיים המכוון שבברכה"

אתה יכול לטעון שאולי קיימים נוסחים לא מדוייקם אבל ודאי הוא שלזה צריך לשאוף.

קודם כל  השינוי מ" ובנעימה .  קדושה" ל "ובנעימה קדושה"  זה לא סתם שנוי ממלה למלה נרדפת . זה המצאת דבר קדוש חדש . ואסור סתם לבדות מהלב דברים קדושים חדשים כמו מנגינה קדושה. 

 טוביה כתב : "ולגבי הרבי מחבד קשה להאמין אבל אם אתה מכיר מקור - תביא"   טןוב , אני חושב שיש המון חסידויות צוהמון רביים וכדאי לא להגזים בכתיבה דוקא על חסידות זאת או אחרת , וכבר מזכירים את חבד יותר מאשר את חסידות בלז  וסאטמר. אבל אם שאלת אז אתה סתם חושב כאילו לרבי של החבדים  היה נדמה שבסידור החבדי לא יכולות להיות שגיאות   ראה בבקשה :   אגרות קודש כרך ב'  עמוד 364  ששם הוא כותב על שגיאה בהגדה לפסח של חבד.  זאת אומרת שלא נכון להגיד עליו כאילו וא לא ידע שיכולות להיות שגיאות אצלם כמו אצל כל אחד אחר.

בבקשה טוביה  אתה נלחם נגד זה שלאנשים וגם לרבי של חבד יש שכל. 

 כשהוא כותב "לא נראה" על הרבי הראשון של חבד, זה סופר-ברור.

 ומה שרצית שיכתוב מילות גנאי ? זה הכי מנומס שיכול להיות . ואתה מנסה בכוח לתאר אותו כמי שלא מסוגל לראותץ את האמת.

ומה שאתה כותב שזה בהגדה ולא בסידור זה ממש לא בענין.

 ואני יודע שאתה יודע שאני לגמרי מדייק. אבל אתה תמשיך ותגיב סתאאאאם , כדי לעייף את הקוראים וכדי שיחשבו כאילו יש לך מה להגיד, וכאילו רבי מצ'יבין יכול לטעות ורבי מחבד לא.

כתבתי:

"

ומה שאתה כותב שזה בהגדה ולא בסידור זה ממש לא בענין.

 ואני יודע שאתה יודע שאני לגמרי מדייק. אבל אתה תמשיך ותגיב סתאאאאם , כדי לעייף את הקוראים וכדי שיחשבו כאילו יש לך מה להגיד, וכאילו רבי מצ'יבין יכול לטעות ורבי מחבד לא. "

 וזה היה נכון ונשאר נכון. אך יש כנראה כלל למגיבים תעמלנים שפועלים ברשת למען חסידות מסויימת דוקא , להמשיך ולהגיב כדי שיחשבו כאילו יש להם מה להגיד .

בס"ד

ולהפך, מעטים הדברים שהרסניים כמו ניגון ממקום לא טהור.

ניגון זה רעיון או חוויה ללא מילים.

היות ואין מילים המסר לא עובר דרך השכל, 

ומגיע ישר אל לב השומע.

לכן בכזו קלות מוסיקה עצובה יכולה לגרום גם לאדם שמח שיקשיב לה,

להיות מהורהר ולהיזכר בדברים עצובים,

ולהפך, מוסיקה שמחה יכולה לשמח אדם עצוב.

לא בטוח שאם המלחין היה מספר מה שבר את ליבו במילים זה היה משפיע,

כמו שהמוסיקה נוגעת במיתרי הלב.

לכן דווקא בחב"ד מאד נזהרים לא לשמוע לא רק מוסיקה לא כשרה,

אלא אפילו לא כל מוסיקה של יהודי.

(חסידי מודרני וכל זה)

ורבים בחב"ד מקפידים לשמוע רק ניגונים קדושים-

היינו נכתבו על ידי אדמורים, או נבחרו על ידי אדמו"רים.

כי במוסיקה קשה לדעת מאיזה מקום בנפש בדיוק היא הגיעה.

אבל ברור שאין בו שום בעיה הלכתית, ואפילו מנהגית או ליטורגית. יתר על כן, ובניגוד לכל מיני התקפות כאן, כמו הניתוח המשונה שנעשה לסרטון באחת התגובות פה, נראה שהדור הצעיר פשוט לא מבין את הרקע לחיבורו, וזה ממש תמוה, שהרי מדובר בלחן בן פחות מחמישים שנה, שהרקע לחיבורו הוא היסטוריה מיידית וקרובה, דהיינו מלחמת יום הכפורים.

כבני קיבוץ ששילמו מחיר דמים יקר ביותר במלחמה, דווקא מפני שבאותן שנים התנועה הקיבוצית הובילה בציונות ובהתגייסות, הם ביטאו בלחן הזה את הקשר העמוק שלהם ליהדות ולמורשת שבשמם הם הקריבו את המחיר הזה. מצער אותי שבמקום למצוא מהמקום הזה פתח לחיבור עם אנשים אלו, שבשנים הלא-רבות מאז אכן התרחקו מאוד למרבה הצער מרחק גדול מהזהות הזו, יש כאן תוקפנות ובוטות כלפיהם. הלחן הזה מבטא את הקשר של אנשים, שבכל זמן אחר באמת אינם מחזיקים מתורה, דת ומצוות, לפחות אל שעת התענית והיום הקדוש ביותר.

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי