כי ספרדי אמיתי ישים לב שרוב ממנגינות הפיוטים לקוחות משירים של הערבים..

פשוט מתרכזים במילים וזהו...

הבעיה היחידה שלי איתו היא שאני מעדיפה אחד אחר מסיבות אישיות.

העדפה של לחן מקורי שנלקח מאדמורים הוא אבסורדי לחלוטין.

משום שרוב הלחנים (שהומצאו, כיביכול, ע"י אדמורים ורבנים ידועים) נלקחו מגויים והערבים.

רבים מהלחנים המרוממים של סעודה שלישית נלקחו מהלחנים שהיו שרים כע"ז בהודו ומקומות אחרים.

כך שאין העדפה של ניגון ש"ידוע שהולחן ע"י רב" או לא.

אדרבה- לקחו שיר/לחן והכנסו לתוכו קדושה. שיא של ה"אור לגויים" וקידוש ה' בעולם. לדעתי.

אך בתפילה אני מעדיפה ניגון ממקור קדוש.

תביאי לי מקור "קדוש" אחד מתפילות מוכרות שאין מקורם בניגוני הגויים.

בידיוק אותו?

לא שמעת שניגוני האדמורים לקוחים מניגוני גויים עם תוספת של הטיה קלה? זה עינין ידוע.

מגויים.. סתם כי הם משפחה של מלחינים, וכן גם יהודים יודעים להלחין מנגינות יפות. 

זה נכון שהיו אדמורי"ם שלקחו מנגינות מהגויים אבל במקרה הזה לא נראה לי..

שאז כולם (כמעט באופן גורף) נלקחו מלחני הגויים.

שורה תחתונה- אנחנו מבססים את הלחנים שלנו על שירי הגויים.

לא רואה בזה בעיה. מקסימום- מעלה גדולה.

יש הבדל בין השפעה של סגנון מוזיקלי, לבין לקיחת מנגינות ממש.
יש מחלוקת בחסידויות האם ניגון ניתן להכשיר- חב"ד טוענים ופועלים שכן, ברסלב טוענים ונוהגים שלא. 
אבל זה שהניגון האשכנזי הוא בסגנון מסויים לא אומר שהוא נלקח מהגויים, אלא רק הסיגנון הכללי, כנ"ל מקאמים.

ומה שלפי חב"ד ניתן להכשיר ניגון, או "לגייר" ניגון ע"י אדם גדול מספיק כמו האדמו"ר, שיכול באמת לתקן את השורש

של הניגון, זה רק ע"י אדם גדול, לא כל אחד יכול.

הטענה שכל הניגונים שלנו הם של גויים היא בעייתית, הסגנון והמוסכמות של צורת בניית המנגינה שואבות מהעולם

המוזיקלי שבו חיו, ולכן יהיה דמיון רב, והיו פעמים שבאמת גיירו ניגונים ואז הם בעלי מקור גויי, אבל הכל נעשה בחסידות

על טהרת הקודש. 

לחבר ולשורר בלחנים ערביים. ביחווה דעת (ח"ב סימן ה') אף כתב שיש להמליץ על זה מהפסוק "על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו".

לקחת תפילה מצמררת (אמנם קשה לי איתה, אבל אין ספק שהיא עושה את התפקיד שלה- מעוררת לתשובה)

ולהוזיל אותה לרמה של שיר פשוט למקהלה וחזנות

אמנם לא שמעתי אותו תוך כדי תפילה (באף אחד מבתי הכנסת שהייתי בהם לא משתמשים בלחן הזה)

אבל כשאתה שומע את הלחן בתור שיר זה די ברור שהוא לא נועד להחזיר בתשובה, אלא רק להיות שיר יפה

(זה עניין של טעם אמנם, אני לא מתלהבת בכלל, אבל זו המטרה הברורה)

ובכללי מוזיקה וניגונים היא עניין מאד גבוה- 

שירת הלווים החזירה בתשובה אנשים וגרמה להם לערער בתשובה,

ואת הפסוק מהפרשה "לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב" שבגללו הקללות מגיעות עלינו- חז"ל מפרשים שזוהי שירת הלווים

כך שאני לא אוהבת לשמוע מנגינות שמובהק שהם ממקור זר ולא טוב

גם את הניגונים האשכנזים שברור שהם מושפעים מהנוצרים, והפיוטים הספרדים שמובהק שהם לקוחים מהמוסלמים

יש שירים שבהם העניין של ההשפעה פחות מובהק, ולכן אני מסתדרת איתם ולפעמים אפילו אוהבת אותם,

אבל הכי אני מתגעגעת לשירת הלווים שתהיה נקיה לחלוטין מכל השפעה גויית ובאמת תקלע לנשמה של עם ישראל

(ברור לי שיש שירים כאלה גם כיום, גם אם מעטים מאד)

מה שכן, אם החזן באמת עם יראת שמים, והלב שלו נשבר תוך כדי המילים, ומה שחשוב לו זה הכוונה בתפילה ופחות ביצוע השיר- אז כל לחן מסתדר איכשהו. כי העיקר באמת היא הכוונה.

ההשפעה המדוברת היא במסגרת דמיון צלילי של לחן, לא מעבר (לא אמרת אחרת,אבל ראיתי לנכון להדגיש כי זה אינטרנט בסה"כ),כעין מה שניתן למצוא גם היום בלקיחת מנגינה למקום אחר מן המשמעות הראשונית שהיא בוצעה בה.יתכן גם שהשתמשו בו דווקא אחרי שחלף זמנו אצל האומות

קודם כל אלה שמזכירים שחוקרים מוצאים מקור גויי לכל מיני מנגינות תפילה. זה לא לענין מי חושב על המקור ומי יודע.

 אבל כאן יודעים שזה חילוני, שתפילה ממש לא מעניינת אותו.

תסתכלו בביצוע המקורי

 מה הוא עושה כאן ?

 משחק במסתכלים שרואים  חברי להקה בגילוי ראש ולא יודעים , ובכונה עושים שלא ידעו , אם הזמר בעצמו גלוי ראש או לא. הצילום בכוונה זז ככה שלא נראה , ורק בהמשך מראים חצי כיפה.

 זה לא במקרה , זה הכוונה !

ואיך השיר שלו נגמר ?

 הוא מוחק את המסקנה של ונתנה תוקף שהיא במלים "ואתה הוא אל מלך חי וקיים" !

 הוא בעצם מצהיר כך כפירה בה' . 

 אצלו ה"תפילה מסתיימת" ב"כחלום יעוף" - כל התיפלה שלו זה סתם חלום יעוף ולא יותר מזה .

 ובמנגינה עצמה רואים שרוזנבלום בכלל לא מרגיש את התוכן.

 המלים "וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון"

 מעוררים יראת כבוד בלב מתפלל. אבל רוזנבלום לא מתפלל ולא מרגיש כלום.

 אצלו יש יש חבורת גדיים שקופצים במשחק . והמנגינה שלו נשמע :
, ...יעברון לפניך כבני מרון, דיגידאן,דיגידאן ".

 פורסם פעם שחזן התפלל לפי מנגינת המענטזת של  ג'קי מקייטן . הציבור זרק אותו באמצע התיפלה שלו לכל הרוחות .

 זה דומה קצת למה שאני מרגיש כששרים את רוזנבלום באמצע תפילות ר"ה ויום כיפור.

( אם מתחילים במנגינה הזו, אני מתגנב בשקט החוצה עד שזה ייגמר)

לא אוהב את המקורי האשכנזי. בד"כ החזנים אצלנו משתמשים בחלקים ממנו.

(ויש את הקטע שהוא מדלג עליו של "אתה הוא מלך חי וקיים" וכל זה, כי בזה הוא לא עוסק, רק באדם כחציר יבש וכציץ נובל)

מסכים 100% עם  שוקולד לבן .

מלך אל חי וקיים". מאיפה אתה יודע שלא מענינת אותו בכלל תפילה. אם זה לא מעניין אותו אז הוא הלחין בשביל הכיף? הוא יכל להלחין שיר שהוא כתב..

לעומתם שיטת ברסלב שניגון מקבל טומאה, ויש להשתמש אך ורק בניגון כשר ומנגן כשר.

לפי ר' יהודה הלוי בכוזרי למנגינה כוחות עצומים להשפיע על האדם עד כדי כך שהיא "מהפכת מידות הנפש",

לא ברור אם לשיטתו האמירה שלך צודקת, שכן במנגינה הדבר נאמר ולא בשומע אותה.

כך שמתן צריך לכתוב שחבד כמו כל חסידות וכל קהילה אחרת לא יכולה להפוך משהו לא קדוש לקדוש , או משהו קדוש ללא קדוש.

 בחלק מהסידורים הספרדיים נפלה טעות.

 צריך להיות  " בשפה ברורה ובנעימה. קדושה כולם כאחד..."  וככה כותב רש"י  כמו7בן מאליו .

 אבל איזה מדפיס כתב בטעות "..ובנעימה קדושה" . בסידורים ספרדיים חדשים ומדוייקים תיקנו את הטעות.

 אבל אצל חב"ד שהלכו לפי סידורי טעות ספרדיים זה נשאר. ומשם זה דלך לסידור טל נוסח ספרד. בנוסח אשכנז נשאר בסדר.

 נקוה שאם חבד ימשיכו להדפיס סידורים הם יתקנו את הטעות  לפי הטעות שלהם אפשר לחשוב כאיךלו יש "נעימה קדושה" אבל אין קדושה למנגינה.

וגם אנשים נבונים היו בטוחים שמה שלפניהם זה לא טעות , וחישו איך שהוא להסביר את זה.

אבל גדולי דורנו שראו את כל מה מה שקודמיהם טעו תיקנו את זה והחזירו עטרה ליושנה !

 אז במקום לשמוח שסוף סוף הבחינו שרש"י ( ישעיהו ו' ג') אמר "ובנעימה. קדושה ... "  ממשיכים להטעות.

 ו8להזכיר מה עושים בחבד זה קצת מצחיק. הרבי המנוח שלהם ידע וכתב שיש טעויות בנוסח של הרבי הראשון שלהם . אבל החסידים של היום שמים בצד את מה שהרבי שלהם אמר ונדמה להם כאילו אצלם מדויק יותר ממה שאצל אחרים.

"דורשי רשומות הם חסידי אשכנז אשר היו שוקלין וסופרין מספר מניין תיבות התפילות והברכות וכנגד מה נתקנו וכו".

בראשונים ובאחרונים יש דיונים רבים לאין ספור בנוגע לנוסחים המדוייקים מה שמוכיח בצורה ברורה את חשיבות ההיצמדות לנוסח המדויק ביותר.

וראה מה שכתב הפני יהושע על דברי הגמרא בברכות כח: "אמר ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים, עמד שמואל הקטן ותיקנה וכו'":

"שנראה מכאן מבואר שכל ברכות התפלה מיוסדים על אדני פז במספר האותיות והתיבות, מלבד הסודות המופלאים אשר בהם, שאל"כ מה זה שאמר ר"ג כלום יש אדם שיודע לתקן, הא אפילו נשי דידן יכולים לתקן כן, ומאי רבותא דשמואל הקטן, א"ו שמספר התיבות והאותיות מצד עצמותם וסודותיהם עושים רושם למעלה לקיים המכוון שבברכה"

אתה יכול לטעון שאולי קיימים נוסחים לא מדוייקם אבל ודאי הוא שלזה צריך לשאוף.

קודם כל  השינוי מ" ובנעימה .  קדושה" ל "ובנעימה קדושה"  זה לא סתם שנוי ממלה למלה נרדפת . זה המצאת דבר קדוש חדש . ואסור סתם לבדות מהלב דברים קדושים חדשים כמו מנגינה קדושה. 

 טוביה כתב : "ולגבי הרבי מחבד קשה להאמין אבל אם אתה מכיר מקור - תביא"   טןוב , אני חושב שיש המון חסידויות צוהמון רביים וכדאי לא להגזים בכתיבה דוקא על חסידות זאת או אחרת , וכבר מזכירים את חבד יותר מאשר את חסידות בלז  וסאטמר. אבל אם שאלת אז אתה סתם חושב כאילו לרבי של החבדים  היה נדמה שבסידור החבדי לא יכולות להיות שגיאות   ראה בבקשה :   אגרות קודש כרך ב'  עמוד 364  ששם הוא כותב על שגיאה בהגדה לפסח של חבד.  זאת אומרת שלא נכון להגיד עליו כאילו וא לא ידע שיכולות להיות שגיאות אצלם כמו אצל כל אחד אחר.

בבקשה טוביה  אתה נלחם נגד זה שלאנשים וגם לרבי של חבד יש שכל. 

 כשהוא כותב "לא נראה" על הרבי הראשון של חבד, זה סופר-ברור.

 ומה שרצית שיכתוב מילות גנאי ? זה הכי מנומס שיכול להיות . ואתה מנסה בכוח לתאר אותו כמי שלא מסוגל לראותץ את האמת.

ומה שאתה כותב שזה בהגדה ולא בסידור זה ממש לא בענין.

 ואני יודע שאתה יודע שאני לגמרי מדייק. אבל אתה תמשיך ותגיב סתאאאאם , כדי לעייף את הקוראים וכדי שיחשבו כאילו יש לך מה להגיד, וכאילו רבי מצ'יבין יכול לטעות ורבי מחבד לא.

כתבתי:

"

ומה שאתה כותב שזה בהגדה ולא בסידור זה ממש לא בענין.

 ואני יודע שאתה יודע שאני לגמרי מדייק. אבל אתה תמשיך ותגיב סתאאאאם , כדי לעייף את הקוראים וכדי שיחשבו כאילו יש לך מה להגיד, וכאילו רבי מצ'יבין יכול לטעות ורבי מחבד לא. "

 וזה היה נכון ונשאר נכון. אך יש כנראה כלל למגיבים תעמלנים שפועלים ברשת למען חסידות מסויימת דוקא , להמשיך ולהגיב כדי שיחשבו כאילו יש להם מה להגיד .

בס"ד

ולהפך, מעטים הדברים שהרסניים כמו ניגון ממקום לא טהור.

ניגון זה רעיון או חוויה ללא מילים.

היות ואין מילים המסר לא עובר דרך השכל, 

ומגיע ישר אל לב השומע.

לכן בכזו קלות מוסיקה עצובה יכולה לגרום גם לאדם שמח שיקשיב לה,

להיות מהורהר ולהיזכר בדברים עצובים,

ולהפך, מוסיקה שמחה יכולה לשמח אדם עצוב.

לא בטוח שאם המלחין היה מספר מה שבר את ליבו במילים זה היה משפיע,

כמו שהמוסיקה נוגעת במיתרי הלב.

לכן דווקא בחב"ד מאד נזהרים לא לשמוע לא רק מוסיקה לא כשרה,

אלא אפילו לא כל מוסיקה של יהודי.

(חסידי מודרני וכל זה)

ורבים בחב"ד מקפידים לשמוע רק ניגונים קדושים-

היינו נכתבו על ידי אדמורים, או נבחרו על ידי אדמו"רים.

כי במוסיקה קשה לדעת מאיזה מקום בנפש בדיוק היא הגיעה.

אבל ברור שאין בו שום בעיה הלכתית, ואפילו מנהגית או ליטורגית. יתר על כן, ובניגוד לכל מיני התקפות כאן, כמו הניתוח המשונה שנעשה לסרטון באחת התגובות פה, נראה שהדור הצעיר פשוט לא מבין את הרקע לחיבורו, וזה ממש תמוה, שהרי מדובר בלחן בן פחות מחמישים שנה, שהרקע לחיבורו הוא היסטוריה מיידית וקרובה, דהיינו מלחמת יום הכפורים.

כבני קיבוץ ששילמו מחיר דמים יקר ביותר במלחמה, דווקא מפני שבאותן שנים התנועה הקיבוצית הובילה בציונות ובהתגייסות, הם ביטאו בלחן הזה את הקשר העמוק שלהם ליהדות ולמורשת שבשמם הם הקריבו את המחיר הזה. מצער אותי שבמקום למצוא מהמקום הזה פתח לחיבור עם אנשים אלו, שבשנים הלא-רבות מאז אכן התרחקו מאוד למרבה הצער מרחק גדול מהזהות הזו, יש כאן תוקפנות ובוטות כלפיהם. הלחן הזה מבטא את הקשר של אנשים, שבכל זמן אחר באמת אינם מחזיקים מתורה, דת ומצוות, לפחות אל שעת התענית והיום הקדוש ביותר.

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות

ניבטים גם אם השם בדוי...

ו...בבקשה!

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.