אבל כמו בכל תחום אחר בחיים אבא מסתכל עלינו מלמעלה ובוחן כמה אנחנו רוצים שיהיה גם לעצמינו טוב!! המון בהצלחה!!!

הוא נכון להרבה אנשים והלוואי שהם יקבלו אומץ לעשות את זה.

בהצלחה יקרה ;)

שמחה שאנשים מגיעים לתובנות כאלו. 

כי היא לא התייאשה. היא פשוט הבינה שהפסקה ועצירה שנייה ממירוץ מטורף כזה של עשייה לטובת זמן של שקט. צבירת כוחות. התאפסות והבנה של דברים עם עצמינו זה דבר מאוד חשוב אחרי תקופה של אינטנסיביות בחיפושים.

הרי בסך הכל מדובר בעניין של רגש, ואי אפשר בלי מנוחה לפעמים ובלי בירורים עצמיים. וכן- מאוד קשה לברר ולחשוב ולהתאפס תוך כדי. 

אני מדברת גם מנסיון אישי, שגם אני עשיתי הפסקה כי הרגיש לי שמשהו לא בסדר. לא כי לא הלך! כי משהו בפנים הרגיש לי שהעיניינים באים ממקומות לא טובים.

אז עצרתי. נשמתי. לא התפתתי ודחיתי הצעות לתקופה. וב"ה בלע"ה יצאתי לדרך מחודשת עם המון כוחות וגישה שונה לחלוטין!! ועכשיו- כל העיניין הרבה יותר שלו והרבה יותר נעים ונכון וכ"כ כ"כ שונה מעד אז! ממש!

ממליצה בחום למי שצריך! בלי לפחד!!

ההשתוקקות לכך. רצון נואש.

ולמה? כי זה אומר שאנחנו לא משלימים עם המציאות שה' בחר לנו כרגע.

אנחנו לא צריכים לרצות (להשתוקק). אנחנו צריכים פשוט לעשות.

כמו ה'.

ה' לא רצה (השתוקק) לברוא את האור. הוא פשוט ברא אותו.

לכן החלפתי את המשפט "אני רוצה להתחתן" ב"אני אתחתן".

יש משהו עוצמתי מאוד במשפט "הלוואי שהיה מתרחש X, אבל לא יקרה שום דבר אם X לא יתרחש".

הכל בסדר.

לשחרר, ולעשות.

זה שינה לי את החיים.

יש שני סוגי רצונות. רצון פנימי שעליו דיברת, ורצון אגואיסטי חיצוני -חשק. 

בכמעט כל דבר שאנחנו רוצים, יש בו הרכבה של שני הרצונות האלו.

אני דברתי על החשק - רצון האגואיסטי. אותו צריך לבטל. ולהטהר ולהשאר רק עם הרצון השני.

איך מזהים את הרצון האגואיסטי והחשק שבדברים שאנחנו רוצים? אם כאשר יש לנו רצון, והוא לא התממש כרצוננו, ואז אנחנו מרגישים צער או כאב שאינו בשליטתנו - סימן שזהו רצון אגואיסטי שאינו מתבטל לה' ואינו מקבל את המציאות.

לדוגמא הוא מופיע כאשר אתה מגלה שמישהו הניח בגדים מלוכלכים על המיטה שלך ואתה מרגיש צער\כעס כי לא היית רוצה שהוא ישים אותם שם. או שאמרת משפט לא חכם והרגשת רע אח"כ. או שהתקשרת למישהו 3 פעמים והוא לא עונה לך ואתה מרגיש כעס\אכזבה קטנטנה.

בכל אלו צריך לבטל את הרצון. לדוגמא במקרה השלישי - לאחר שהוא לא ענה לטלפון, ועולה קצת אכזבה, לומר לעצמך "הכל בסדר. אני מבטל את הרצון (חשק) שיענו לי. אני מקבל את המציאות". ואז אני מרגיש נפלא וממשיך בסדר היום, אחרי כמה שעות שוב מתקשר אליו!

זו גישה מדהימה. שילוב חזק של ענווה ואמונה וביטול לה'. כל המציאות הפנימית שלי השתנתה מאותו רגע שהתחברתי לענין הזה... מי שמסוגל לכך אשריו לגמרי ומומלץ...

אתה צודק והבסיס לדברייך הוא ממש יפה, ענווה אמונה וביטול לה'!

אבל, כן חשוב להיות קצת יותר מדוייקים כי אחרת זה לא תמיד הולך למקומות הנכונים.

יש רק רצון אחד באדם. השאלה היא, מה האדם עושה עם הרצון הזה. לקבל על מנת לקבל, או לקבל על מנת להשפיע- השני זהו הרצון המתוקן.

אנחנו לא יכולים לבטל את הרצון שלנו, אלא רק לשנות אותו. אני רוצה כי אני רוצה, כי זה טבוע בי, ככה נבראתי, אם לא היה לי את הרצון לקבל הזה אז לא הייתי יכולה לקבל את השפע של הקב"ה ומטרת הבריאה לא הייתה מתממשת.

אז כשיוצאים מנקודת ההנחה הזו, גם אז יהיה יותר קל להתקדם ולהתקשר לכל הבסיס שהזכרת.

אפשר לקבל את המציאות, וצריך, בלי לבטל את הרצון- אלא רק לשנות את הכוונה שלו, את התכלית שלו.

צריך לעשות עבודה של שינוי צורה- לא של ביטול, הדבר היחידי שאתה מבטל זה את עצמך לבורא או/ו לרב. הולך מעל הדעת, ביטול הדעת העצמי שלך-רק במקרים שבהם לא מאיר לך ואתה צריך אמונה, כשאתה בירידה.

אבל במקרה הזה, נכון שלא צריך לכעוס על המציאות.

חשוב להציג את הדברים בשפה מדוייקת...

אולי אתה מתכוון למה שקורה מעבר למה שאנחנו רואים? כמו לשפוט לכף זכות את המציאות.

שאני לא מתעצבן ואומר "רגע, מה הבורא רצה לומר לי בזה"?

אני פועל עם הרצון ומלמד את עצמי איך לפעול עם אותו רצון ואיך להסתכל מעבר למה שקורה עכשיו במציאות.

בסך הכל הדעות שלנו מאוד קרובות.!

פשוט דיוק זה דבר מאוד חשוב והכרחי לעבודתנו

יישר כוח

(את עמוקה.. אני צריך לחזור שוב על מה שכתבת)

השבת נכנסתי לחדר אוכל קצת באיחור, וגיליתי שבדיוק מישהו לקח את המנה האחרונה של הדגים. אז במקום להתבאס\להקפיד, אמרתי לעצמי "אני לא רוצה דגים בכלל"!. והתחלתי להתענג על סלטי הישיבה. (אל דאגה הסוף טוב ב"ה, מישהו הנחית לי פתאום צלחת עם מנה כפולה של דגים)

או לדוגמא אני לומד בספר, ומרגיש "נו... מתי כבר אגיע לעמוד האחרון"? ופתאום אני מתעשת ואומר "אני בכלל לא רוצה לגמור את הספר"! ופשוט ממשיך לקרוא במרץ עד שאני מסיים, ומרגיש נפלא! ובלי לחץ.

בשני המקרים האלו אני קורא למה שעשיתי "ביטול הרצון". אני יודע שהביטוי לא מדוייק... אני לא מוצא את המילים לתאר את התהליך שאני עושה.

אשמח שאחד החכמים או מישהי תותחית בעברית תעזור לי למצוא את הביטוי למה שקרה כאן...

הרצון שלך באמת מדוייק, אבל המילים לא, ושחלילה לא נבלבל אחרים

ברגע שאדם מוכן לקבל את זה שההכרעה היא לא בידינו אלא בידי ה' - אז בוודאי שזה ממתיק את הרגשת החיסרון שהיה בהתחלה.

אני בא עם החיסרון מלכתחילה, אני אעשה הכל שזה יקרה אבל התוצאה לא בידיים שלי!

אתה לא מוותר על הרצון אתה מוותר על ההכרעה.

ולצורך הנושא של השרשור-

צריך להגדיל את החיסרון לזוגיות לחתונה, כן לרצות את זה ולהתפלל על זה, וגם לעשות השתדלות. ולהבין שההכרעה בעניין תבוא בסוף מלמעלה. ההשתוקקות (לדבר הנכון) רק יכולה להועיל ולא להרחיק!

אז לפותחת השרשור (ולכל אחד) הייתי ממליצה כן להמשיך לחפש, וגם מאוד כן להמשיך לרצות חזק ולהתפלל, אבל להבין גם בלב שהתוצאה לא בידיים שלנו

שוועתנו קבל - אחרי התבוננות התהליך שכתבת זה בדיוק מה שעובר עלי! זה פשוט אוטומטי אצלי.

ניסוח מחדש:

1. כאב שנגרם בגלל השתוקקות שאינה מתממשת (כיניתי אותו "רצון נואש"), גורם להרחקת מה שאנו משתוקקים אליו. זה ה"צינור הרוחני" ההפוך מביטחון בה'! המאפיין המרכזי של הבוטח בה' זה רוגע, וזה מקרב לאדם את מבוקשו.

2. נכון, לא כל רצון צריך לבטל. צריך לבטל את הרצון ששואף שדברים יקרו אחרת ממה שקרה כבר במציאות (או שקורה כרגע) שלא כרצוני. זו אי קבלת המציאות שה' נתן לך כרגע. סמוך עליו שאם הוא עשה כך, הכל בסדר, הוא יודע מה הוא עושה. אבל לגבי מטרות בעתיד, תמשיך לרצות!

ביטול עצמי לה' יתברך זה הדבר הכי נפלא שיש! כ"כ מקל. ואני מרגיש שזה פותח לי שפע שלא הייתי יכול לקבל בלי זה.

אני אומר לעצמי "תבטל את הרצון", אני אישית מחובר לאמירה הזו, אני מבין את המשמעות המדוייקת שלה. אבל כשצריך להציג את זה לאחרים - לא טוב להשתמש בביטוי הזה כי הוא לא מדוייק מילולית.

ממש אשריכן אתן עוזרות לי להגדיר.

עכ"פ 1 זה מה שמלכתחילה באתי לומר.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?