לא מזמן הצטרפתי לסניף. בסניף הקודם שהייתי בו לא הרגשתי שייכת ואהובה, ולכן עזבתי. עכשיו אני בסניף אחר, שאפילו שהייתי רק בכמה פעולות אני כבר מרגישה בבית.
יש לנו מדריכה, שבטוחה שהיא מנהלת את העולם, וזה אחלה 
עד שהיא החליטה שהיא רוצה להכניס אותי להדרכה. ואת חברה שלי לא.
חברה שלי -נקרא לה נעמה- הצטרפה לסניף כבר לפני כמה חודשים ומאז היא רק פועלת לשפר את הסניף, צובעת את המקלט (איפה שהסניף), מארגנת סעודות שלישיות, יוזמת פעילויות סניפיות...
אבל מה- ההורים שלה גרושים. אבא שלה גר ביישוב די מרוחק מהסניף, ואמא שלה גרה קרוב לסניף.
היא חילקה את הימים בדיוק חצי חצי, כשהיא בימי שלישי אצל אמא שלה (ובאה לסניף), ובשבת פעם פה ופעם פה.פעם היא הלכה לסניף היישובי, אבל עכשיו היא כבר לא שם.
המדריכה שלנו החליטה שהיא לא יכולה להיכנס להדרכה- אפילו שהיא חיה ונושמת הדרכה- רק בגלל שהמדריכה "מפחדת" שהיא תחזור לסניף ביישוב.
אני באמת לא מבינה את זה. הילדה נותנת את הנשמה ולמדריכה לא אכפת!! כמה שאני ונעמה ניסינו לשכנע את המדריכה שלנו, היא החליטה שהיא לא תיכנס להדריך.
מה אפשר לעשות?
אם אתם שואלים איפה הקומונרית ושאר הצוות בסיפור- אז הצוות באמת עשה ישב"צ והחליט כן להכניס את נעמה להדרכה אבל המדריכה כבר החליטה שלא, והיא בטוחה שהיא מנהלת את העולם, ולכן נעמה לא תיכנס.
בעייתי, אה?

