זה אתה.

ב"ה

כי אנחנו יושבים ביחד פה ונשפכים מצחוק...

ב"ה

אפשר לצרף את זה לדברים שאפשר לעשות בדייט (אבל שיהיה מתקדם..חח)

ב"ה

ומקשיבים למטאל ביחד

א. אני אומרת את דעתי קחי איך שתרצי..
ב. לקחת בחשבון מה זה אמר שהוא לייט?הרי  גם אם ת לא דוסה יש לזה כ"כ הרבה השלכות, הבעל הוא המוביל הרוחני של הבית...את מוכנה לשלם את המחיר שזה אומר...
ג. בב' כתבתי ככה בעיקר בגלל האלה על המטאל, מההיכות שלי עם אנשים ששומעים את המוזיקה הזו- היא ממש לא עדינה, פעם ראשונה ששמעתי הרגשתי ממש שזה המוזיקה של הרוע בעולם, אני חושבת שכל אדם עם נשמה מרגיש שיש בזה משהו מאוד לא "דתי"..
זה לא מחבר לדברים חיוביים זה בטוח ומעיד לדעתי משהו על האישיות של מי ששומע את זה...
ושוב מההיכרות שלי מי ששמעו את זה זה נוער בסיכון, ואנשים קשיי יום ונמוכים משהו..
ד. תחשבי למה זה גרם לך לשוק, הרי את גם לא דוסה...אבל בכל זאת זה הרתיע אותך..
סליחה אם הכאבתי, רציתי לשתף ולעזור, באמת מלב אוהב.

בנוגע לזה שהבעל הוא המוביל הרוחני של הבית אני לא מסכימה בעליל ככה שזה לא מפריע לי שהוא לייט, אני יודעת טוב מאוד מה זה לייט מאחר וההורים שלי וכל האחים שלי הם לייטים אז לא צריך לחיות בסרט כאילו שזה קשור, לא חסרים "דוסים כבדים" שהם אנשים לא משהו בכלל.

בס"ד

יש לי חבר שמבין במוזיקה והוא הסביר לי לא אחת על דמיון מוזיקלי בין מטאל לקלאסית. זה היה מדהים.

נשמע כמו הרוע שבעולם?

זה אינדיבידואלי. גם אני לא מת על הסגנון אבל בכל זאת...

הגבת לי שמטאל זה ז'אנר גוסס... קטע...

אבל למה אפשר לצפות ממישהו שקורא ללד זפלין מטאל[במקום רוק ובלוז והאבי מאטל] וכנ"ל לגאנס אנד רוזס במקום האבי מטאל והארד רוק...

תמיד יש בני 13 מחוצ'קנים שמתלהבים מחדש, האמן לי, אותם ילדים שאתה רואה בדיזנגוף לא שומעים רק אימו[שכבר יותר גוסס]...

גם הלהקות שציינת הן רובן לייט לכיוון ההארד יותר,

בקיצור מוזמן להופעה,

בכל דור יש נערים בני 13 חדשים, ונערות בנות 16 שעדיין בקטע.... תמיד יהיו...

ובבקשה אל תגיד לי שקראת לפינק פלויד מטאל... אמנם מטאליסטים יודעים להעריך רוק... 

ועדיין , בהערה הזאת פינק פלויד וקווין מבקשים שתחזיר את הדיסקים שלהם לחנות....

לצערי אני זוכה להכיר את חלקם...

בכל מקרה אל תקרא לזה מטאל, אתה מבייש אותם בזה....

ותתפלא גם אותם בני 13 שמקיאים בשירותים מרוב אלכוהול בשילוב של פוגו בהופעות מכירים אותם, כי זה החינוך, יש להם הערכה לרוק טוב.

בוא מוצאי שבת ה3/10 לבון ג'ובי[המזדקן גם..] ונראה מי הקהל....[למרות שעליו אישית לא הייתי מתפלאת אם חובבי מטאל יזרקו עגבניות..]

אפילו שהייתי בהופעה של לאונרד כהן, היו גם מבוגרים וגם מלא צעירים!

"הכל סובב את האשכנזים". 

ולקוות שהוא יספיק ל-לפחות עוד 10 שנים

וחלקן אפילו רוק קלאסי...

ככה שהלשוות בין חובבי מטאל מהשנים האלה לחובבי רוק מלפני 20 שנה זה קצת לא פייר,

וזה מה שאתה קולט- אתה מדבר על סגנון אחר, אפילו מאוד מיינסטרמי....

השוואה יותר פיירית תהיה בין חובבי מטאל לפני 20 משנה לחובבי מטאל היום- והפתעה- היום יש יותר מטאל, יותר להקות, ויותר נוכחים בהופעות...

גם היום עם האינטרנט הרבה יותר קל להפיץ הופעות ומוזיקה.... מה שפעם בעיקר היינו תלויים בגלגל"צ/רדיו...והרוב שמעו מיינסטרים,

היום זה כבר מעבר למרתפים בלבד..

בתרבות המטאל הנוכחית??

1. קודם כל, לא חייבת להיות ביניכם התאמה בסגנון המוזיקה.

זה שאת לא מקשיבה לרוק כבד והוא כן לא אמור להוות בעיה.

2. לא רואה פסול רוחני באדם שמתחבר גם לסגנון מוזיקה כזאת,

לרב החיבור הוא לא רק לסגנון, אלא גם לנגינה וכו',

אם כי זו אכן מוזיקה רועשת ואגרסיבית ביותר.

כתבת שהוא סך הכל ''חובב מטאל'', לא איזה משוגע לדבר.

בכל אופן, תבררי את עצם העניין, את מידת הרוחניות שלו, ואל תקישי מזה.

לפי התגובות שקראתי פה מלמעלה, הולכים להרוג אותי... אז ככה, את צודקת בחששות שלך... ו.. כן מוזיקה זה יותר ממשהו שסתם שומעים, זה אופי, ואופי של הנשמה...

אין לזה סתירה עם הדת, אבל יש בזה סתירה עם היר"ש והעדינות! ואם זה מפריע לך? תשקלי טוב טוב..

והלוואי שתהיה לך את הדעת להבחין... בהצלחה :*

ב"ה

רק בגלל שאנחנו שומעים מטאל זה אומר שאנחנו נהרוג אותך?

אל חשש..זה בסדר גמור..

אבל אולי בתור עונש נשמיע לך קצת מטאל

"הכל סובב את האשכנזים". 

כבר העליתי מלא פעמים, אבל תמיד טוב עוד פעם...

אבל צריך למצוא פתרון לדוסים.....

למרות שזאת באמת אחת הלהקות המצליחות בעולם בתחום, אז אל לזלזל בה....

הטעם שלי הוא קצת יותר סטייל טראש ולכן בהמות' ולורדי חזק אצלי בפלייליסט[גם סימפוני- פאואר  ומשם חיבתי העזה לאפיקה וו'יתין טמפטיישן] אבל יש להם יציאות טובות...

אז מה עם הקשר בין מטאל לאלבום האחרון הוא מקרי...

"הכל סובב את האשכנזים". 

אבל לזלזל בלהקה שעשתה מה שאחרים בישראל לא הצליחו?

ושסטיבן ווילסון ממש רצה להפיק להם?

יוסי לדג' אחד הגיטריסטאים הכי טובים שיצא לי לשמוע[למרות שעזב..]

ואם יצא לך לשמוע את קובי בגראולים היית מבין שהוא חזק בזה...

האופטימיות והאור של נעמי שמר.

בא לי בטוב..

אני בעד שתעשי שרשור עם שירים כאלה.

אז מעלה קטע שהם שרים את ספר באנפלאגד..[מתחילים לנגן בערך ב1:20- 1:40]

מי שבכל זאת אין לו בעיה עם שירת נשים[ומזהירה... זה יהיה לחלק פחות נעים לאוזן, בעיני זה אחד השירים הגאונים שלהם....

ואחרון :[כנראה הכי תתחבר לזה]

קובי גם חלק מפרוייקט בשם AMASEFFER...

אין ירידות או עליות. אין תוכן (יענו מילים+משמעות)

כל הבתים אחידים.

אין סיפור או 'שיא'. הכל פשוט אותו דבר

ובכל זאת-

לא מתחברת לסגנון שירים שאין בהם climax.

פשוט לא מוצלח.

זה תיאור מאוד נכון וידוע של הלהקה שאכן נחשבת מאוד פופלרית בארצות ערב[כמו כן חל איסור לשמוע מוזיקה שלהם בחלק ממדינות ערב, ובמצרים הראש של קובי יהיה שווה לך הרבה כסף...]

מספיק לראות את הכתבה שעמנואל רוזן עשה עליהם...

מה בין זה לבין טענותייך שאין לזה תוכן/שיא/ משמעות/ וואטאבאר...?

התכוונתי למילים באנגלית בשיר, לא מתחת לסרטון....

אז סבבה- שמו מילים יפות. 

נזם זהב באף חזיר.

זה לא הופך את השיר ליפה- כי יש בו מילים יהודיות.

המנגינה- המסגרת- שבה המילים באות לידי ביטוי מרוקנות את התוכן ממשמעות כלשהי.

שימי לב למילים שנכתבו תחת הסרטון. הם מאירים את השיר הזה באור אחר לגמרי ממה שחשבת עליו קודם.

אבל למה לשלב יהדות ותרבות גויית בשיר אחד?

מזכיר לי סרטון אחר שראיתי. שרים את המילים: "ה' מלך וכו'" עם נשים רוקדות ברקע...

^^^ההפך ממלכות ה' וקידוש ה'.

זאת הייתה תשובה לטענה שלך שאין משמעות, נראה לי ששמעת רק את הפיוט ושכחת להקשיב לשאר המילים בשיר...

שמעתי את הכל וזה עדין לא מוצא חן בעיני. מכמה סיבות שכבר פירטתי לעיל.

לא כורח המציאות.

לאחר שטענת מקודם שאין תוכן- ועניתי לך שיש עוד מילים, את אפילו לא עונה על זה שיש עוד מילים או מתעמקת במשמעות של המילים הנוספות..

כמו שאת בטוחה בכך שקראת את מה שהבאתי- כך תהיי בטוחה שקראתי והבנתי את השיר.

אם יש לך שאלה ספיציפית- את מוזמנת לשאול אותה.

בנתיים הסברתי את עמדתי בנושא ואיני רואה טעם לחזור שוב על דברי.

ואני עדין עומדת על דעתי בעינין.

לא כל אימרה/כתבה משפיעה על דעתי. ק"ו לא משנה אותה לחלוטין.

את פשוט לא יכולה לקבל את הדברים כמו שהם- אני לא השתכנעתי שזה בסדר.

ענית לי על א' על משהו אחר, וכשעניתי עליו חזרת לא', בקיצור חצי ממה שענית לא קשור למה שכתבתי....

מי שצריך למקד את השאלות הוא השואל עצמו.

לא מי שצריך לתת את התשובות.

לכן אמרתי- אם יש לך שאלה נוספת- אשמח לענות. בנתיים לא העלת שאלה נוספת. א=על כן אסיק מכך שנגמר הדיון... (?)

את כנראה האחרונה שיש לי מה לשאול[חוץ מאם קראת, כי לפי התגובות זה לא היה נראה..]

אני הגבתי על הטענות שלך,

זה הכל.

הדיון יהיה ענייני בלי קפיצות שבכלל לא היו קשורות לאורך כל הדרך,

אם תשימי לב היא טענה משהו מסוים והגבתי עליו, אך מיד היא סתרה את התגובה בטענה שבכלל לא קשורה.

טענה שהמילים בלי תוכן, הסבתי את תשומת לבה שיש עוד מילים חוץ מהפיוט אז מיד היא הגיבה שהיא קראה את קופסת המידע, כאילו תתייחסי קודם כל למה שכתוב כשאת מגיבה..... ואז אפשר לעלות נושא אחר... 

וצמח, פעם אחת גם לך הערתי והתחלת לכתוב לי שאני לא יודעת כלום, כשהבאתי לך נתונים מועתקים מספרים ומאגודה שפועלת בנושא אפילו לא טרחת להגיב.... כי מבחינתך את צודקת, אז אם זאת הדרך שלך להחזיר לי על זה, זה מיותר...

תרבות גויית? מה הקשר? כולנו בני אדם קודם כל, וכולנו נבראו בצלמו, לא משנה אם הוא יהודי/נוצרי/מוסלמי. קל לחיות בעולם שהכל שחור ולבן, אנחנו הטובים, הם הרעים. זה לא ככה , יש אנשים טובים בכל עם ובכל דת, ובאותה מידה יש אנשים לא טובים מכל דת גזע ומין. 

לא הבנתי מה הבעיה עם רצון לשלום, ודווקא העניין של להתחבר לאנשים נורמלים במדינות ערב דרך מוזיקה נשמע דווקא כמו רעיון יפה.....לא כל כך שמעתי עליהם לפני .

אך מה לעשות שהתורה סוברת אחרת ממני...

לדעתי כולם נבראו בצלם- אך הקב"ה מודיע לנו חד משמעית "בנים אתם לה' אלוקיכם"- משמע- אנחנו שונים מהם. 

לדעתי כולם "רגילים". אך הקב"ה החליט שאנחנו "גוי קדוש".

את מוזמנת לשאול אותו מה הבעיה בדו קיום...

רק שחבל לך לחכות כ"כ הרבה זמן עד שתגיעי לשם

הכל כבר נכתב בתורה: דו קיום מביא להתבוללות. חד וחלק.

מיזוג התרבויות זה ההפך מקידוש העם. הבדלה מהגויים.

ואם היהודי לא יעשה קידוש- הגוי יעשה הבדלה...

ההשוואה שלך בין יהודי לגוי- מוטעת.

אני לא חולקת עליך לגבי תכונות האדם. כל אחד יכול להחליט כיצד להביא את מידותיו לידי ביטוי ומתי (אם בכלל) להשתמש בהם.

הם לא רעים (או לפחות- חלקם), אבל אנחנו פשוט י-ו-ת-ר מהם.

כמו שאת מבינה שחיה ואדם הם בדרגת בריאה שונות. (דומם, צומח, חי, מדבר ו... יהודי.) 

כך יהודי וגוי נמצאים בדרגות שונות. כמו שאין השוואה או פחיתות כבוד בין צמח לשולחן.

כך אין השוואה בין יהודי לגוי.

"ספרי תמה" משירי סעדיה בן עמרם- זה אחד השירים האהובים עלינו בשולחן שבת... תימנים כבוד! (אני ייקית אבל נשואה לתימני), וגם אצלנו המשפחה שרים בכמה קולות. אחד הפיוטים היפים! (מעניין מי מהלהקה תימני). הם גם שרים במבטא תימני "נרל" המקום "נגיל". הם כמעט לא שינו את המנגינה, הוסיפו קצת "תוספות" קטנות. ועוד קצת מילים באנגלית...

מזעזע!!!

לא ירדתי לסוף דעתם, אבל משהו שם מופרע לחלוטין.

וזה פיוט כל כך יפה וטהור. עם כל כך הרבה משמעות, וגם המנגינה מקסימה

(לא לכל הפיוטים התימנים "הכבדים" אני מתחברת, אבל זה ממש יפה. גם הילדים אוהבים)

ספרי יפה תמימה, ספרי נגיל בתימה - שיר אהבה בין הרעיה לדודה, בה היא זונחת את העבודה הזרה, מורידה את כל ה"טינוף", ומתמסרת לעבודת ה'.

ומה הם עשו מזה? מזעזע!!! (ועוד משתמשים במנגינה עתיקה ששרים מדורי דורות צדיקים וטהורים...)

לנתק את השיר מהזמר שלו, מהאווירה שלו מכל מה שהוא בא לשדר - זה מגוחך ומראה על מודעות נמוכה. ככה אפשר לדחוף לך מסרים מעוותים בדלת האחורית, ואתה לא תשים לב כי זה "יפה" ו"כיף".

על החזה מקועקע לו "שימני כחותם על ליבך"

ועל הזרוע- "כחותם על זרועך"...

להשתמש בפסוק כדי לעשות עברה זה לא מגניב.

למרות שאני אלמד עליו זכות (וזה די הגיוני) שהוא בכלל לא מודע לזה שזה אסור.

הרעיון מאוד יפה, ומבחינתי כמו כל קעקוע שלדעתי יפה...

זה שזה עבירה זה דבר אחר, אבל זה עדיין יפה...

עכשיו לכי תטעני לכל מוסד רבני שאין שום כשר בין השרץ לפועלת הטהרה...

אם זו הדרך שלו להתחבר לאמונה, זה בסדר בשבילו. בשביל המקום שהוא נמצא, יכול להיות שזו התקדמות.

אנשי אמונה, אם הם באמת אנשי אמונה, אין להם עניין בדבר כזה.

תנמיכו ת'זווליום...

שאנשים כנ"ל לא גרים בסביבה הקרובה אלי...

ומי שלא- באסא לו.

זה יעזור אם נקח מלים של שירי קודש, ונלביש עליהם מוסיקה טמאה?  

זה יעזור כמו לשים נזם זהב באף חזיר.

תקרא את פה מה שנכתב בדף של הסרטון המקורי.

אתה באמת מעוניין בדו קיום?- או שדילגת על החלק הזה...

בין תרבות התורה לתרבות גויית- היא הכל חוץ מיפה ובעלת תוכן משמעותית.

של המוזיקה הזאת,

ואגב אם לזעזע אותה יותר יש להם שיר שממש קשה לשמיעה לדוסים/ ימניים:

אממה: א. זאת מגמה חדשה שלהם, ספרי ונורא אל נורא היו בתק' שבהן היה להם חיבור חזק ליהדות, הלהקה עצמה החלה בתור נערים שניגנו שירי שבת ופיוטים...

ב. אשכרה יש חבר'ה שעולים לשיר על במה באיסטנבול, מצרים, גרמניה וכו'- ולא, הם אף פעם לא הסתירו את יהדותם!

וכאמור מי שמכיר יודע שהלהקה עצמה עברה כמה סיבובים בחייה, אולי הגלגול הנוכחי הוא השפעה של הפופלריות בארצות ערב, ועדיין זה לא הדבר היחידי שהיא מביאה, ובטח אי אפשר לשכוח לה בגלל אלבום אחד- מוזיקה של 20 שנה!

הקטע אצלי הוא שהשעדיפות השירים אצלי מתבססת על הרעיון/התוכן/המסר של השיר.

אם המסר ו/או התוכן של השיר צורם לי- אוטומטית יורד כל החשק לשמוע אותו.

הלהקה והשיר לא מעניינים אותי. האם הוא נקרא "מוצלח" או לא לא מזיז לי במילימטר.

המסר, הרעיון, של השיר הוא לקרב בין תרבות יהודית לתרבות גויית ולחברם יחד. נשמע לך מתאים?

בשנים האחרונות הם אכן מנסים לקדם שלום בעזרת מוזיקה,

אבל לפני זה והרבה לפני יצאו ספרי ונורא אל נורא- ככה שבכל מקרה זאת לא הייתה המטרה שלהם דאז,

נורא אל נורא הוא שיר בן למעלה מעשור....

המטרה שלהם הייתה לשלב אלמנטים מוזיקליים אהובים עליהם, וכחבורה מבתים מסורתיים שאהבה מטאל וגדלה ביפו- הם עירבבו את כל מה שספגו וזאת הייתה התוצאה.

לאחר מכן, ולחלוטין בלי שכייונו לכך המוזיקה שלהם התפשטה בארצות ערב וכבר מוכר הסיפור שבמצריים הם מבוקשים... ושכבר ישבו מעריצים שלהם בכלא על החזקת אלבומים שלהם...

זה שאח"כ יצא להם אלבום שכולו מוקדש לקידום שלום- לא קשור לשירים הראשוניים, וככל הנראה תוצאה של תהליך שעברה הלהקה, בעיקר אחרי שאותן מדינות בעצמן ראו בהן מקדמי שלום ללא שניסו לעשות זאת, רק ע"י כך שהוציאו מוזיקה שבלי להתכוון התקבלה בברכה ע"י מעריצים לא יהודים...

את בעצם רוצה להגיד שהצורה בה השיר התקבל בעולם אינו קשור ו/או תלוי במניעים ה'טהורים' של הזמרים.

משום מה- זה נראה לי מאוד קשור.

כל האווירה- משדרת הכל חוץ מטוהר וכו'.

קיצור-

לקחו מילים מאוד יפות וחיברו להם מנגינה ורקע שכ"כ לא קשור ליהדות.

ובמילים אחרות- לא נראה לי מתאים.

כמה בודדים, וגם בהם כמו בספרי משולבים מילים שהם כתבו....

תקראי את הכתבה ותראי את הסרטון ותביני על "המניעים":

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3400090,00.html

"בדיוק מהמקום עליו אני שר בפיוט 'נורא אל נורא'. הוי אומר 'גזע אברהם, נצר תפארה'". אני מאמין שנכחתי במעמד הר סיני, אני מאמין שאני ענף המחובר לגזע אברהם".[קובי מסביר קצת..]

תקראי את כל הכתבה לפני שאת עונה....

את המניע.

ועדין- אני לא חושבת שהוא "קדוש".

ק"ו צורת השימוש במילים הקדושות לא מכבדת את התוכן.

קיצור- ריקון התוכן ממשמעות.

תקבלי תשובה אחרת?

תמים

אז אני לא היחידה...

וגם נמנעת מללכת 'על הפסים'... חח

זה כיף לפעמים...

כשאין אף אחד בסביבה והאוטובוס לא מגיע...

וגם כאן הוא נתן לך תשובה שהמניעים של בעת היצירה ממש לא היו לקרב יהדות לתרבות אחרת, אלא כן מתוך קירוב ליהדות, את אפילו לא מתייחסת לזה שוואלה, טעית, היוצר בעצמו אמר שזה ממש לא הייתה המטרה כמו שאת החלטת.....

אני את שלי אמרתי. אין סיבה לחזור שוב על אותם דברים.

אגב- ההבדל בין התגובה שלך לתגובה שלי על הסרטון הוא בידיוק 9 דקות... 

זה עניינך האישי, זה לא קשור להכרה הדתית שלך. 

כשצפיתי בסרטון, ההרגשה שלי הייתה שחיללו את המטרה המקורית של השיר. המטרה המקורית היא הלל ושבח לבורא.

כמו שאמרו כבר לפני, מוסיקה היא שפה וככזאת היא כלי שמקבל טומאה.

הוא הדין למנגינות שנלקחו מבתי ע"ז והכניסו אותן לתפילה. בבתי הכנסת של עדות המזרח, יש מנגינות של זמרים ערביים וגם מוסיקה ים תיכונית, המוכרת לנו מגלי האתר. לא ע"ז, אבל לא מעט שירי עגבים. רק אצל בני תימן לא הכניסו מנגינות חיצוניות לתפילה. בתפילה אצלם אין מנגינות של ממש, אלא יותר קצב. בשירים ששרים בארועים בהחלט יש השפעה חיצונית, אבל לא בתפילה. 

ברוך המבדיל בין קודש לחול.

הפריע להרבה פוסקים להגיד שזה לא לפי ההלכה. 

אותן אל המקורות שלהן. מי שמבין במוסיקה ודאי מקשר. מי שהלביש את המנגינה למילים במקור, ידע את המקור על בוריו.

אם אתה מצוי בבתי הכנסת של עדות המזרח, אתה יכול לעמוד בקדושה ולשמוע את "הקולות של פיראוס", "שלא תעצבי עוד" וכו'...  . אלו שירים שאנו מכירים ומן הסתם מהרהרים בהם.

מאז שאני מתפלל בנוסח תימן, אני פטור מכך.  

אבל הוא מביא פה פוסק חשוב שסובר אחרת.

שאין אמיתת הדבר נבחנת בעניינו, אלא בהתאמתו לדברי מי שקדם, בלי לבחון את הדבר הקודם. 

(רמב"ם, הקדמה לספה"מ)

צריך גם לבחון את תוכנה באופן ענייני. 

הציטוט שהבאתי הם דברי הרמב"ם לגבי אופן מניית המצוות, כשהוא חולק על שיטת מי שקדמוהו. הוא חשש שלא יבחנו את שיטתו באופן ענייני, בגלל שהיא סותרת את קודמיו. 

2. מה העמדות של כ"א מהרבנים הבולטים לסוגיא הזו. [רבנים "בולטים" לצורך העניין- הרב עובדיה זצל. הרב אליהו זצל]
3. כן. רציתי דוגמא לשיר ראוי. כזה שלא מוזכרים בו דברים 'מקולקלים'.

מהמוכר לי- לא נתקלתי בכזה דבר.

1.  נא עיין כאן-
http://www.yeshiva.org.il/ask/15899
וכאן-
http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=3551&catId=329#.VfiD5tJVhHw
http://halachayomit.co.il/Print.asp?HalachaID=669
וכאן-
http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=3311&catId=320.VfiCqtJVhHw
http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=3311&catId=320#.VfiCqtJVhHw

באמת שירים שכבר נקלטו במילים ה "חדשות" ולא זוכרים את ה"מקור"...
יש מה להקל כנ"ל.

3. לא חשוב... זה סוג של טענה שרציתי להפריך אותה אבל זה עניין שבאמת יש מה לדון בו (וחלק מהקישורים- הרב רצאבי, הרב עובדיה- אכן מתייחסים)
אישית- בעיניי- רוח התפילה לא נוחה ממנגינות כאלה. [כל עוד המקור מוכר וידוע וגורם לחשוב עליו בשמיעה ראשונית]

וסליחה מפותחת השרשור...

מה שבאתי לומר זה, מי התיר לראשון שהלביש את המנגינה של פריד אלעטרש לפיוט? הלוא הוא הכיר את המקור על בוריו, כמו שאתה מכיר את 'הקולות של פיראוס'. אותו הדבר לגבי המנגינות האשכנזיות: אנו לא מכירים את המקור, אבל זה שהכניס את המנגינות לבתי הכנסת, סביר להניח שהכיר גם הכיר. שם, כמובן, מדובר במוסיקה לשם ע"ז. 

בס"ד

השיר מטאל הראשון שנתנו לי לשמוע כמדומני

יש משהו דיי פתטי בלהיות מטאליסט מזדקן,

לגדל תלתלים ארוכים ומקריחים כבר, ובדרך לגן לשנן את שמו דייב מאסטיין המלך כי הילד צריך ללמוד, וגם לעשות קרני שטן.

לשמוע נוורמור בקולי קולות במשרד, וכשהבוס מעיר לזרוק לו איזה מילה עצבנית, 

בסוף אתה מוצא את עצמך בבית מובטל, והילד? אחרי כמה דברים שלמד ממך מושהה מהגן...

יש גיל שזה כבר לא עובד, וזה בערך אחרי גיל 13, כי הדבאנינג ופוגו זה כבר פשוט לא בגילאים מבוגרים יותר..

מה הבעיה?

אני אישית לא סובלת את הרעש באוזניים וכשהדציבלים בחתונות מגיע לרף מסוים אני עוזבת. מיוזמתי.

אבל מה הקשר בין מטאל ליהדות-?

יש בזה בעיה הלכתית?

כל עוד זה לא כלול ב"שירי עגבים" ושירת נשים (בעייתית) - אין בזה שום בעיה. (הלכתית).

למוזיקה ישנה השפעה רחבה מאוד על הנשמה ובכלל- על ההתנהגות הכללית והפרטית.

אנחנו, בתור יצורי אנוש, מושפעים ממה שאנחנו שומעים. רעיונות, מחשבות, שיתוף רגשות- כל אלה משפיעים עלינו.

תעשי חושבים עם עצמך האם את מקבלת את ההשפעה של השירים הללו.

בהצלחה!

בקיצור, בעיניי זה ממש לא שלילי. יש לי חבר שאוהב מטאל וכאלה והוא הכיר לי את התחום קצת וזה ממש סבבה למרות שלרוב הזמרים/נגנים מופיעים בצורה קצת מופרעת וגם לפעמים צועקים וכו'...

אם לוקחים את זה בפרופורציות ואין לו פוסטרים ענקיים של איזו להקה שהוא שרוף עליה אז לדעתי זה בסדר גמור.

היה לי שתיל של אבוקדו בבית... גדל ישר למעלה כמו פלס

בקיצור שמתי אותו ליד הרדיו אצלי בבית שמשמיע מוזיקת רוק\דאנס ושאר סוגים רועשים (כמובן שלא אני זה ששומע)

תוך כמה ימים השתיל התעוות בצורה רצינית לכיוון הנגדי מהרדיו..

כנראה שגם צמחים לא סובלים את המוזיקה הזאת

חז"ל כבר אמרו לנו שאוכל משפיע על הנפש. אז קל וחומר מוסיקה שהיא דבר הרבה יותר עדין ונוגע בנפש.

באוכל ביהדות יש כמה רמות.

קרבן

סעודת מצוה

אכילה סתם

טרף

אז במוזיקה-

שירת הלווים

מוזיקה שהיא תפילה (לדעתי זה כגון-הרב קרליבך,הראל טל,ביני לנדאו וכד')

סתם מוזיקה

שירי עגבים,קול אשה ובקיצור דברים שיש איסור לשמוע.

אז זה בסך הכל כמו להנות מסטייק טוב, לא הדרגה הכי גבוהה אבל גם לא עברה.

כשם שיש הבדל בין הליכותיהם ונימוסיהם של הבריטים לבין אלו של דאעש. גויים זה לא מקשה אחת, וגם אם לא מומלץ לשמוע מוסיקה של גויים בכלל, ברור שיש ז'אנרים שיותר משחיתים את הנפש ויש שפחות.

מעורר דברים אחרים. יש גם אלמנט של טעם, אבל זה יותר מזה.

היא מוכיחה מה הם חושבים, אבל לא מה באמת קורה.

בתחום החכמה. אבל בתחום התורה יש ויש.

תקרא את זה... - לקראת נישואין וזוגיות

בחסידות העניין בואר בהרחבה. בעיקר בחב"ד ובברסלב, אבל גם אצל אחרים.

בכל מקרה, בתניא מורחב העניין שאכן לאכול סטייק טוב נטו לשם תאוות אכילה זה אכן פסול. אמנם לא כולם הסכימו איתו, אבל ברור שזה לא מציאה גדולה. וכאמור, ניגונים נוגעים ומשפיעים על הנפש יותר מאשר אכילה, כך שאין כאן בניין אב.

נכון אני לא מושלם.

ורני לא רואה הבדל בין זה לבין שמיעת מוזיקת מטאל.

יום אחד אני יגיע לזה ויעבוד על זה וגם על זה.

ואני לא הולך לפי החסידות.

אז לפי בעל התניא אני לא בסדר. נו שויין..

לא רק חסידות.

תרפרף עליו ותראה בעצמך.

הקונטרס הזה בא להגיד שכל מוזיקה שהיא לא מוזיקה "כשרה" (ויש לו גדרים מאוד מחמירים לגבי "מוזיקה כשרה"..) היא בעייתית.

האם זה מה שטענו פה כל הדיון?

טענו פה שמטאל דווקא זה לא טוב.

אבל נניח מוזיקה קלאסית זה סבבה. לפ]י הקונטרס זה לא ככה...

דווקא הוא בעצמו כותב שיש הרבה שירים שהביאו מהגוים, אבל מכיוון שהם לא הולחנו בשביל פריקת עול

ניתן להשתמש בהם וזה לא יפגע בשומע... 

"ביאור המקורות וההשפעות של הצוסיקה החילונית של אלילי הזמר "החרדים""...

א.אני בהחלט צודק שרוב מוחלט של הציטוטים שם זה של חסידים ומקובלים.

ב.אז יש שם לדומא קטע רבי אברהם בן הרמב"ם שאומר שהמוזיקה משפיעה על היצר.

לא שללתי את זה.

שללתי את החלטה הגורפת שמוזיקה X בהכרח משפיעה לרעה על כולם.

האמת היא שאני לא שומע כמעט מוזיקה של גויים ורוב מה שאני שומע זה ביני,שיבי,סיני,הראל, בוצר וכד'.

אבל אם מישהו ישלח שיר אחרי אני אשמע אותו והגיוני שאני אתלהב עליו וישמע אותו כמה פעמים.

בנוסף, לפעמים אני צריך קצת (הרבה..) רעש בראש ולכן אני אשמע מוזיקה כזאת.

אבל אני חושב שהגישה שלכם היא הגזמה אחת גדולה.

אין לי בעיה שמישהו הולך כמו הזוהר ומקפיד על מנגן כשר ומנגינה כשרה, אשריו ואשרי חלקו.

אני לא מקפיד על זה.

ובכל מקרה הדיון על "מנגן כשר" הוא דיון בפני עצמו (אני מכיר רב שאמר על זמר צדיק כלשהו ששיר ספציפי לא לשמוע כי כשהוא שר את זה הוא היה "מנגן לא כשר" מחילה, אני מכיר את הזמר והוא יהודי צדיק,והשיר הזה הוא אחד השירים הטובים שלו שדווקא עושים לי ממש טוב ובעיני זה תפילה ולא סתם שיר) ולא כשור למה שניסו לבגיד פה שיש בעיה מיוחדת במטאל.

כמו שאמרתי המקורות רובם ככולם מהחסידות והקבלה.

אל תצפה למצוא דווקא מקורות יהודים על המוזיקה הספציפית הזאת

כי בכלל לא בטוח שהיא הייתה מצויה בזמנם או במקומם

אבל אם אתה מסכים שמוזיקה יכולה להזיק, נשאר לברר איזה סוג הוא המזיק...

בשביל זה באים המחקרים...

מוזיקה שאסור הלכתית לשמוע.

מוזיקה אחרת זה משתנה מאדם לאדם וממצב למצב.

בחיים לא ראיתי קשר כל כך ישיר בין אלימות למוזיקה כמו במקרה הזה...

צרחות במקום שיר

רוקדים פוגו שזה במילים אחרות- ללכת מכות  

מסמנים בידיים סימן שנקרא "קרני שטן"  

ברוב הפעמים בסוף ההופעה שוברים את הגיטרה

רק חסר שהס"מ יעלה לבמה ויעשה מי שברך לקהל....

http://www.shtaygen.net/sprim/dbr-ashem-bza.pdf

במקרה הזה אין קשר כי כל גוי חשוד על רצח יהודי... גם אם הוא שמע מוזיקה של הלויים בבית המקדש

אני לא רואה שום דבר שמזכיר "אלימות".

ולפני שנים רבות התפרסם בכתב העת "נקודה" דיון על המוסיקה שלו. הללו מכשירין והללו מטמאים.

המכשירין אומרים שמקובלנו שניגון לא מקבל טומאה, והמטמאים אומרים שהמוסיקה הייתה בשרות הנאציזם ועזרה להחדרת רעיונותיהם.  משם בעצם לקחתי את הרעיון, שהניגון הוא כלי ולפיכך מקבל טומאה. הם החילו את זה רק על ואגנר.

אין הבדל בין מוסיקה בשרות הנאציזם, לבין מוסיקה בשרות הכנסייה או בשרות היצר הרע.

כנראה שהגלות הייתה ארוכה מאוד, וההשפעה הזרה הייתה בלתי נמנעת. סוף סוף היהודים צריכים לצאת מהגלות, וגם הגלות צריכה לצאת מהיהודים.

ככה מבואר במהרש"א לגבי הסיבה שמובאת בגמרא על אלישע בן אבויה- שהיה שומע זמר יווני

שזה הכניס בו את המינות של היוונים

אתה תחליט אם היוצר של המנגינה היה צדיק או רשע.

זה תלוי..

האם המנגינה הולחנה לשם כפירה או לא...

במקרה שלא, אז אפשר שאדם כשר ינגן אותה ואז זה לא יזיק לשומע

אבל במקרה שכן, זה יזיק בכל אופן  

(כתוב שחסידי ברסלב נזהרו לא לנגן את ההמנון של רוסיה אחרי שהיא נהייתה קומוניסטית)

בגרמניה מן הסתם שמעו את הניגונים של ואגנר מהמקור...או בטח לא מאדם כשר

אבל ההסבר לא נראה משכנע.

מוסיקה שמקורה בנצרות היא לשם ע"ז, ואין לך כפירה גדולה מזו.

אבל הבעיה היא לא רק בבתי הכנסת האשכנזיים. במידה מסויימת יש בעייתיות גדולה אצל עדות המזרח, שהם משתמשים במנגינות המוכרות לנו מגלי האתר, ואנו יודעים היטב את מילות המקור. 

שיש לו אחלה טעם במוזיקה.

לכן זה איכותי..

כי כולנו יודעים שאתה שומע אייל גולן ועומר אדם בעיקר...

תקדישי לי מחווה בכריטס שלך למטה, 

אח"כ נלמד אותך דברים עליי..

בלה בלה בלה.. 

אפילו קאשה הקדישה לך שיר.. 

יש בזה משהו, זה עדיך מהרבה דברים אחרים, וכל אחד יעדיף את מה שחשוב לו

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.