זה אתה.

ב"ה

כי אנחנו יושבים ביחד פה ונשפכים מצחוק...

ב"ה

אפשר לצרף את זה לדברים שאפשר לעשות בדייט (אבל שיהיה מתקדם..חח)

ב"ה

ומקשיבים למטאל ביחד

א. אני אומרת את דעתי קחי איך שתרצי..
ב. לקחת בחשבון מה זה אמר שהוא לייט?הרי  גם אם ת לא דוסה יש לזה כ"כ הרבה השלכות, הבעל הוא המוביל הרוחני של הבית...את מוכנה לשלם את המחיר שזה אומר...
ג. בב' כתבתי ככה בעיקר בגלל האלה על המטאל, מההיכות שלי עם אנשים ששומעים את המוזיקה הזו- היא ממש לא עדינה, פעם ראשונה ששמעתי הרגשתי ממש שזה המוזיקה של הרוע בעולם, אני חושבת שכל אדם עם נשמה מרגיש שיש בזה משהו מאוד לא "דתי"..
זה לא מחבר לדברים חיוביים זה בטוח ומעיד לדעתי משהו על האישיות של מי ששומע את זה...
ושוב מההיכרות שלי מי ששמעו את זה זה נוער בסיכון, ואנשים קשיי יום ונמוכים משהו..
ד. תחשבי למה זה גרם לך לשוק, הרי את גם לא דוסה...אבל בכל זאת זה הרתיע אותך..
סליחה אם הכאבתי, רציתי לשתף ולעזור, באמת מלב אוהב.

בנוגע לזה שהבעל הוא המוביל הרוחני של הבית אני לא מסכימה בעליל ככה שזה לא מפריע לי שהוא לייט, אני יודעת טוב מאוד מה זה לייט מאחר וההורים שלי וכל האחים שלי הם לייטים אז לא צריך לחיות בסרט כאילו שזה קשור, לא חסרים "דוסים כבדים" שהם אנשים לא משהו בכלל.

בס"ד

יש לי חבר שמבין במוזיקה והוא הסביר לי לא אחת על דמיון מוזיקלי בין מטאל לקלאסית. זה היה מדהים.

נשמע כמו הרוע שבעולם?

זה אינדיבידואלי. גם אני לא מת על הסגנון אבל בכל זאת...

הגבת לי שמטאל זה ז'אנר גוסס... קטע...

אבל למה אפשר לצפות ממישהו שקורא ללד זפלין מטאל[במקום רוק ובלוז והאבי מאטל] וכנ"ל לגאנס אנד רוזס במקום האבי מטאל והארד רוק...

תמיד יש בני 13 מחוצ'קנים שמתלהבים מחדש, האמן לי, אותם ילדים שאתה רואה בדיזנגוף לא שומעים רק אימו[שכבר יותר גוסס]...

גם הלהקות שציינת הן רובן לייט לכיוון ההארד יותר,

בקיצור מוזמן להופעה,

בכל דור יש נערים בני 13 חדשים, ונערות בנות 16 שעדיין בקטע.... תמיד יהיו...

ובבקשה אל תגיד לי שקראת לפינק פלויד מטאל... אמנם מטאליסטים יודעים להעריך רוק... 

ועדיין , בהערה הזאת פינק פלויד וקווין מבקשים שתחזיר את הדיסקים שלהם לחנות....

לצערי אני זוכה להכיר את חלקם...

בכל מקרה אל תקרא לזה מטאל, אתה מבייש אותם בזה....

ותתפלא גם אותם בני 13 שמקיאים בשירותים מרוב אלכוהול בשילוב של פוגו בהופעות מכירים אותם, כי זה החינוך, יש להם הערכה לרוק טוב.

בוא מוצאי שבת ה3/10 לבון ג'ובי[המזדקן גם..] ונראה מי הקהל....[למרות שעליו אישית לא הייתי מתפלאת אם חובבי מטאל יזרקו עגבניות..]

אפילו שהייתי בהופעה של לאונרד כהן, היו גם מבוגרים וגם מלא צעירים!

"הכל סובב את האשכנזים". 

ולקוות שהוא יספיק ל-לפחות עוד 10 שנים

וחלקן אפילו רוק קלאסי...

ככה שהלשוות בין חובבי מטאל מהשנים האלה לחובבי רוק מלפני 20 שנה זה קצת לא פייר,

וזה מה שאתה קולט- אתה מדבר על סגנון אחר, אפילו מאוד מיינסטרמי....

השוואה יותר פיירית תהיה בין חובבי מטאל לפני 20 משנה לחובבי מטאל היום- והפתעה- היום יש יותר מטאל, יותר להקות, ויותר נוכחים בהופעות...

גם היום עם האינטרנט הרבה יותר קל להפיץ הופעות ומוזיקה.... מה שפעם בעיקר היינו תלויים בגלגל"צ/רדיו...והרוב שמעו מיינסטרים,

היום זה כבר מעבר למרתפים בלבד..

בתרבות המטאל הנוכחית??

1. קודם כל, לא חייבת להיות ביניכם התאמה בסגנון המוזיקה.

זה שאת לא מקשיבה לרוק כבד והוא כן לא אמור להוות בעיה.

2. לא רואה פסול רוחני באדם שמתחבר גם לסגנון מוזיקה כזאת,

לרב החיבור הוא לא רק לסגנון, אלא גם לנגינה וכו',

אם כי זו אכן מוזיקה רועשת ואגרסיבית ביותר.

כתבת שהוא סך הכל ''חובב מטאל'', לא איזה משוגע לדבר.

בכל אופן, תבררי את עצם העניין, את מידת הרוחניות שלו, ואל תקישי מזה.

לפי התגובות שקראתי פה מלמעלה, הולכים להרוג אותי... אז ככה, את צודקת בחששות שלך... ו.. כן מוזיקה זה יותר ממשהו שסתם שומעים, זה אופי, ואופי של הנשמה...

אין לזה סתירה עם הדת, אבל יש בזה סתירה עם היר"ש והעדינות! ואם זה מפריע לך? תשקלי טוב טוב..

והלוואי שתהיה לך את הדעת להבחין... בהצלחה :*

ב"ה

רק בגלל שאנחנו שומעים מטאל זה אומר שאנחנו נהרוג אותך?

אל חשש..זה בסדר גמור..

אבל אולי בתור עונש נשמיע לך קצת מטאל

"הכל סובב את האשכנזים". 

כבר העליתי מלא פעמים, אבל תמיד טוב עוד פעם...

אבל צריך למצוא פתרון לדוסים.....

למרות שזאת באמת אחת הלהקות המצליחות בעולם בתחום, אז אל לזלזל בה....

הטעם שלי הוא קצת יותר סטייל טראש ולכן בהמות' ולורדי חזק אצלי בפלייליסט[גם סימפוני- פאואר  ומשם חיבתי העזה לאפיקה וו'יתין טמפטיישן] אבל יש להם יציאות טובות...

אז מה עם הקשר בין מטאל לאלבום האחרון הוא מקרי...

"הכל סובב את האשכנזים". 

אבל לזלזל בלהקה שעשתה מה שאחרים בישראל לא הצליחו?

ושסטיבן ווילסון ממש רצה להפיק להם?

יוסי לדג' אחד הגיטריסטאים הכי טובים שיצא לי לשמוע[למרות שעזב..]

ואם יצא לך לשמוע את קובי בגראולים היית מבין שהוא חזק בזה...

האופטימיות והאור של נעמי שמר.

בא לי בטוב..

אני בעד שתעשי שרשור עם שירים כאלה.

אז מעלה קטע שהם שרים את ספר באנפלאגד..[מתחילים לנגן בערך ב1:20- 1:40]

מי שבכל זאת אין לו בעיה עם שירת נשים[ומזהירה... זה יהיה לחלק פחות נעים לאוזן, בעיני זה אחד השירים הגאונים שלהם....

ואחרון :[כנראה הכי תתחבר לזה]

קובי גם חלק מפרוייקט בשם AMASEFFER...

אין ירידות או עליות. אין תוכן (יענו מילים+משמעות)

כל הבתים אחידים.

אין סיפור או 'שיא'. הכל פשוט אותו דבר

ובכל זאת-

לא מתחברת לסגנון שירים שאין בהם climax.

פשוט לא מוצלח.

זה תיאור מאוד נכון וידוע של הלהקה שאכן נחשבת מאוד פופלרית בארצות ערב[כמו כן חל איסור לשמוע מוזיקה שלהם בחלק ממדינות ערב, ובמצרים הראש של קובי יהיה שווה לך הרבה כסף...]

מספיק לראות את הכתבה שעמנואל רוזן עשה עליהם...

מה בין זה לבין טענותייך שאין לזה תוכן/שיא/ משמעות/ וואטאבאר...?

התכוונתי למילים באנגלית בשיר, לא מתחת לסרטון....

אז סבבה- שמו מילים יפות. 

נזם זהב באף חזיר.

זה לא הופך את השיר ליפה- כי יש בו מילים יהודיות.

המנגינה- המסגרת- שבה המילים באות לידי ביטוי מרוקנות את התוכן ממשמעות כלשהי.

שימי לב למילים שנכתבו תחת הסרטון. הם מאירים את השיר הזה באור אחר לגמרי ממה שחשבת עליו קודם.

אבל למה לשלב יהדות ותרבות גויית בשיר אחד?

מזכיר לי סרטון אחר שראיתי. שרים את המילים: "ה' מלך וכו'" עם נשים רוקדות ברקע...

^^^ההפך ממלכות ה' וקידוש ה'.

זאת הייתה תשובה לטענה שלך שאין משמעות, נראה לי ששמעת רק את הפיוט ושכחת להקשיב לשאר המילים בשיר...

שמעתי את הכל וזה עדין לא מוצא חן בעיני. מכמה סיבות שכבר פירטתי לעיל.

לא כורח המציאות.

לאחר שטענת מקודם שאין תוכן- ועניתי לך שיש עוד מילים, את אפילו לא עונה על זה שיש עוד מילים או מתעמקת במשמעות של המילים הנוספות..

כמו שאת בטוחה בכך שקראת את מה שהבאתי- כך תהיי בטוחה שקראתי והבנתי את השיר.

אם יש לך שאלה ספיציפית- את מוזמנת לשאול אותה.

בנתיים הסברתי את עמדתי בנושא ואיני רואה טעם לחזור שוב על דברי.

ואני עדין עומדת על דעתי בעינין.

לא כל אימרה/כתבה משפיעה על דעתי. ק"ו לא משנה אותה לחלוטין.

את פשוט לא יכולה לקבל את הדברים כמו שהם- אני לא השתכנעתי שזה בסדר.

ענית לי על א' על משהו אחר, וכשעניתי עליו חזרת לא', בקיצור חצי ממה שענית לא קשור למה שכתבתי....

מי שצריך למקד את השאלות הוא השואל עצמו.

לא מי שצריך לתת את התשובות.

לכן אמרתי- אם יש לך שאלה נוספת- אשמח לענות. בנתיים לא העלת שאלה נוספת. א=על כן אסיק מכך שנגמר הדיון... (?)

את כנראה האחרונה שיש לי מה לשאול[חוץ מאם קראת, כי לפי התגובות זה לא היה נראה..]

אני הגבתי על הטענות שלך,

זה הכל.

הדיון יהיה ענייני בלי קפיצות שבכלל לא היו קשורות לאורך כל הדרך,

אם תשימי לב היא טענה משהו מסוים והגבתי עליו, אך מיד היא סתרה את התגובה בטענה שבכלל לא קשורה.

טענה שהמילים בלי תוכן, הסבתי את תשומת לבה שיש עוד מילים חוץ מהפיוט אז מיד היא הגיבה שהיא קראה את קופסת המידע, כאילו תתייחסי קודם כל למה שכתוב כשאת מגיבה..... ואז אפשר לעלות נושא אחר... 

וצמח, פעם אחת גם לך הערתי והתחלת לכתוב לי שאני לא יודעת כלום, כשהבאתי לך נתונים מועתקים מספרים ומאגודה שפועלת בנושא אפילו לא טרחת להגיב.... כי מבחינתך את צודקת, אז אם זאת הדרך שלך להחזיר לי על זה, זה מיותר...

תרבות גויית? מה הקשר? כולנו בני אדם קודם כל, וכולנו נבראו בצלמו, לא משנה אם הוא יהודי/נוצרי/מוסלמי. קל לחיות בעולם שהכל שחור ולבן, אנחנו הטובים, הם הרעים. זה לא ככה , יש אנשים טובים בכל עם ובכל דת, ובאותה מידה יש אנשים לא טובים מכל דת גזע ומין. 

לא הבנתי מה הבעיה עם רצון לשלום, ודווקא העניין של להתחבר לאנשים נורמלים במדינות ערב דרך מוזיקה נשמע דווקא כמו רעיון יפה.....לא כל כך שמעתי עליהם לפני .

אך מה לעשות שהתורה סוברת אחרת ממני...

לדעתי כולם נבראו בצלם- אך הקב"ה מודיע לנו חד משמעית "בנים אתם לה' אלוקיכם"- משמע- אנחנו שונים מהם. 

לדעתי כולם "רגילים". אך הקב"ה החליט שאנחנו "גוי קדוש".

את מוזמנת לשאול אותו מה הבעיה בדו קיום...

רק שחבל לך לחכות כ"כ הרבה זמן עד שתגיעי לשם

הכל כבר נכתב בתורה: דו קיום מביא להתבוללות. חד וחלק.

מיזוג התרבויות זה ההפך מקידוש העם. הבדלה מהגויים.

ואם היהודי לא יעשה קידוש- הגוי יעשה הבדלה...

ההשוואה שלך בין יהודי לגוי- מוטעת.

אני לא חולקת עליך לגבי תכונות האדם. כל אחד יכול להחליט כיצד להביא את מידותיו לידי ביטוי ומתי (אם בכלל) להשתמש בהם.

הם לא רעים (או לפחות- חלקם), אבל אנחנו פשוט י-ו-ת-ר מהם.

כמו שאת מבינה שחיה ואדם הם בדרגת בריאה שונות. (דומם, צומח, חי, מדבר ו... יהודי.) 

כך יהודי וגוי נמצאים בדרגות שונות. כמו שאין השוואה או פחיתות כבוד בין צמח לשולחן.

כך אין השוואה בין יהודי לגוי.

"ספרי תמה" משירי סעדיה בן עמרם- זה אחד השירים האהובים עלינו בשולחן שבת... תימנים כבוד! (אני ייקית אבל נשואה לתימני), וגם אצלנו המשפחה שרים בכמה קולות. אחד הפיוטים היפים! (מעניין מי מהלהקה תימני). הם גם שרים במבטא תימני "נרל" המקום "נגיל". הם כמעט לא שינו את המנגינה, הוסיפו קצת "תוספות" קטנות. ועוד קצת מילים באנגלית...

מזעזע!!!

לא ירדתי לסוף דעתם, אבל משהו שם מופרע לחלוטין.

וזה פיוט כל כך יפה וטהור. עם כל כך הרבה משמעות, וגם המנגינה מקסימה

(לא לכל הפיוטים התימנים "הכבדים" אני מתחברת, אבל זה ממש יפה. גם הילדים אוהבים)

ספרי יפה תמימה, ספרי נגיל בתימה - שיר אהבה בין הרעיה לדודה, בה היא זונחת את העבודה הזרה, מורידה את כל ה"טינוף", ומתמסרת לעבודת ה'.

ומה הם עשו מזה? מזעזע!!! (ועוד משתמשים במנגינה עתיקה ששרים מדורי דורות צדיקים וטהורים...)

לנתק את השיר מהזמר שלו, מהאווירה שלו מכל מה שהוא בא לשדר - זה מגוחך ומראה על מודעות נמוכה. ככה אפשר לדחוף לך מסרים מעוותים בדלת האחורית, ואתה לא תשים לב כי זה "יפה" ו"כיף".

על החזה מקועקע לו "שימני כחותם על ליבך"

ועל הזרוע- "כחותם על זרועך"...

להשתמש בפסוק כדי לעשות עברה זה לא מגניב.

למרות שאני אלמד עליו זכות (וזה די הגיוני) שהוא בכלל לא מודע לזה שזה אסור.

הרעיון מאוד יפה, ומבחינתי כמו כל קעקוע שלדעתי יפה...

זה שזה עבירה זה דבר אחר, אבל זה עדיין יפה...

עכשיו לכי תטעני לכל מוסד רבני שאין שום כשר בין השרץ לפועלת הטהרה...

אם זו הדרך שלו להתחבר לאמונה, זה בסדר בשבילו. בשביל המקום שהוא נמצא, יכול להיות שזו התקדמות.

אנשי אמונה, אם הם באמת אנשי אמונה, אין להם עניין בדבר כזה.

תנמיכו ת'זווליום...

שאנשים כנ"ל לא גרים בסביבה הקרובה אלי...

ומי שלא- באסא לו.

זה יעזור אם נקח מלים של שירי קודש, ונלביש עליהם מוסיקה טמאה?  

זה יעזור כמו לשים נזם זהב באף חזיר.

תקרא את פה מה שנכתב בדף של הסרטון המקורי.

אתה באמת מעוניין בדו קיום?- או שדילגת על החלק הזה...

בין תרבות התורה לתרבות גויית- היא הכל חוץ מיפה ובעלת תוכן משמעותית.

של המוזיקה הזאת,

ואגב אם לזעזע אותה יותר יש להם שיר שממש קשה לשמיעה לדוסים/ ימניים:

אממה: א. זאת מגמה חדשה שלהם, ספרי ונורא אל נורא היו בתק' שבהן היה להם חיבור חזק ליהדות, הלהקה עצמה החלה בתור נערים שניגנו שירי שבת ופיוטים...

ב. אשכרה יש חבר'ה שעולים לשיר על במה באיסטנבול, מצרים, גרמניה וכו'- ולא, הם אף פעם לא הסתירו את יהדותם!

וכאמור מי שמכיר יודע שהלהקה עצמה עברה כמה סיבובים בחייה, אולי הגלגול הנוכחי הוא השפעה של הפופלריות בארצות ערב, ועדיין זה לא הדבר היחידי שהיא מביאה, ובטח אי אפשר לשכוח לה בגלל אלבום אחד- מוזיקה של 20 שנה!

הקטע אצלי הוא שהשעדיפות השירים אצלי מתבססת על הרעיון/התוכן/המסר של השיר.

אם המסר ו/או התוכן של השיר צורם לי- אוטומטית יורד כל החשק לשמוע אותו.

הלהקה והשיר לא מעניינים אותי. האם הוא נקרא "מוצלח" או לא לא מזיז לי במילימטר.

המסר, הרעיון, של השיר הוא לקרב בין תרבות יהודית לתרבות גויית ולחברם יחד. נשמע לך מתאים?

בשנים האחרונות הם אכן מנסים לקדם שלום בעזרת מוזיקה,

אבל לפני זה והרבה לפני יצאו ספרי ונורא אל נורא- ככה שבכל מקרה זאת לא הייתה המטרה שלהם דאז,

נורא אל נורא הוא שיר בן למעלה מעשור....

המטרה שלהם הייתה לשלב אלמנטים מוזיקליים אהובים עליהם, וכחבורה מבתים מסורתיים שאהבה מטאל וגדלה ביפו- הם עירבבו את כל מה שספגו וזאת הייתה התוצאה.

לאחר מכן, ולחלוטין בלי שכייונו לכך המוזיקה שלהם התפשטה בארצות ערב וכבר מוכר הסיפור שבמצריים הם מבוקשים... ושכבר ישבו מעריצים שלהם בכלא על החזקת אלבומים שלהם...

זה שאח"כ יצא להם אלבום שכולו מוקדש לקידום שלום- לא קשור לשירים הראשוניים, וככל הנראה תוצאה של תהליך שעברה הלהקה, בעיקר אחרי שאותן מדינות בעצמן ראו בהן מקדמי שלום ללא שניסו לעשות זאת, רק ע"י כך שהוציאו מוזיקה שבלי להתכוון התקבלה בברכה ע"י מעריצים לא יהודים...

את בעצם רוצה להגיד שהצורה בה השיר התקבל בעולם אינו קשור ו/או תלוי במניעים ה'טהורים' של הזמרים.

משום מה- זה נראה לי מאוד קשור.

כל האווירה- משדרת הכל חוץ מטוהר וכו'.

קיצור-

לקחו מילים מאוד יפות וחיברו להם מנגינה ורקע שכ"כ לא קשור ליהדות.

ובמילים אחרות- לא נראה לי מתאים.

כמה בודדים, וגם בהם כמו בספרי משולבים מילים שהם כתבו....

תקראי את הכתבה ותראי את הסרטון ותביני על "המניעים":

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3400090,00.html

"בדיוק מהמקום עליו אני שר בפיוט 'נורא אל נורא'. הוי אומר 'גזע אברהם, נצר תפארה'". אני מאמין שנכחתי במעמד הר סיני, אני מאמין שאני ענף המחובר לגזע אברהם".[קובי מסביר קצת..]

תקראי את כל הכתבה לפני שאת עונה....

את המניע.

ועדין- אני לא חושבת שהוא "קדוש".

ק"ו צורת השימוש במילים הקדושות לא מכבדת את התוכן.

קיצור- ריקון התוכן ממשמעות.

תקבלי תשובה אחרת?

תמים

אז אני לא היחידה...

וגם נמנעת מללכת 'על הפסים'... חח

זה כיף לפעמים...

כשאין אף אחד בסביבה והאוטובוס לא מגיע...

וגם כאן הוא נתן לך תשובה שהמניעים של בעת היצירה ממש לא היו לקרב יהדות לתרבות אחרת, אלא כן מתוך קירוב ליהדות, את אפילו לא מתייחסת לזה שוואלה, טעית, היוצר בעצמו אמר שזה ממש לא הייתה המטרה כמו שאת החלטת.....

אני את שלי אמרתי. אין סיבה לחזור שוב על אותם דברים.

אגב- ההבדל בין התגובה שלך לתגובה שלי על הסרטון הוא בידיוק 9 דקות... 

זה עניינך האישי, זה לא קשור להכרה הדתית שלך. 

כשצפיתי בסרטון, ההרגשה שלי הייתה שחיללו את המטרה המקורית של השיר. המטרה המקורית היא הלל ושבח לבורא.

כמו שאמרו כבר לפני, מוסיקה היא שפה וככזאת היא כלי שמקבל טומאה.

הוא הדין למנגינות שנלקחו מבתי ע"ז והכניסו אותן לתפילה. בבתי הכנסת של עדות המזרח, יש מנגינות של זמרים ערביים וגם מוסיקה ים תיכונית, המוכרת לנו מגלי האתר. לא ע"ז, אבל לא מעט שירי עגבים. רק אצל בני תימן לא הכניסו מנגינות חיצוניות לתפילה. בתפילה אצלם אין מנגינות של ממש, אלא יותר קצב. בשירים ששרים בארועים בהחלט יש השפעה חיצונית, אבל לא בתפילה. 

ברוך המבדיל בין קודש לחול.

הפריע להרבה פוסקים להגיד שזה לא לפי ההלכה. 

אותן אל המקורות שלהן. מי שמבין במוסיקה ודאי מקשר. מי שהלביש את המנגינה למילים במקור, ידע את המקור על בוריו.

אם אתה מצוי בבתי הכנסת של עדות המזרח, אתה יכול לעמוד בקדושה ולשמוע את "הקולות של פיראוס", "שלא תעצבי עוד" וכו'...  . אלו שירים שאנו מכירים ומן הסתם מהרהרים בהם.

מאז שאני מתפלל בנוסח תימן, אני פטור מכך.  

אבל הוא מביא פה פוסק חשוב שסובר אחרת.

שאין אמיתת הדבר נבחנת בעניינו, אלא בהתאמתו לדברי מי שקדם, בלי לבחון את הדבר הקודם. 

(רמב"ם, הקדמה לספה"מ)

צריך גם לבחון את תוכנה באופן ענייני. 

הציטוט שהבאתי הם דברי הרמב"ם לגבי אופן מניית המצוות, כשהוא חולק על שיטת מי שקדמוהו. הוא חשש שלא יבחנו את שיטתו באופן ענייני, בגלל שהיא סותרת את קודמיו. 

2. מה העמדות של כ"א מהרבנים הבולטים לסוגיא הזו. [רבנים "בולטים" לצורך העניין- הרב עובדיה זצל. הרב אליהו זצל]
3. כן. רציתי דוגמא לשיר ראוי. כזה שלא מוזכרים בו דברים 'מקולקלים'.

מהמוכר לי- לא נתקלתי בכזה דבר.

1.  נא עיין כאן-
http://www.yeshiva.org.il/ask/15899
וכאן-
http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=3551&catId=329#.VfiD5tJVhHw
http://halachayomit.co.il/Print.asp?HalachaID=669
וכאן-
http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=3311&catId=320.VfiCqtJVhHw
http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=3311&catId=320#.VfiCqtJVhHw

באמת שירים שכבר נקלטו במילים ה "חדשות" ולא זוכרים את ה"מקור"...
יש מה להקל כנ"ל.

3. לא חשוב... זה סוג של טענה שרציתי להפריך אותה אבל זה עניין שבאמת יש מה לדון בו (וחלק מהקישורים- הרב רצאבי, הרב עובדיה- אכן מתייחסים)
אישית- בעיניי- רוח התפילה לא נוחה ממנגינות כאלה. [כל עוד המקור מוכר וידוע וגורם לחשוב עליו בשמיעה ראשונית]

וסליחה מפותחת השרשור...

מה שבאתי לומר זה, מי התיר לראשון שהלביש את המנגינה של פריד אלעטרש לפיוט? הלוא הוא הכיר את המקור על בוריו, כמו שאתה מכיר את 'הקולות של פיראוס'. אותו הדבר לגבי המנגינות האשכנזיות: אנו לא מכירים את המקור, אבל זה שהכניס את המנגינות לבתי הכנסת, סביר להניח שהכיר גם הכיר. שם, כמובן, מדובר במוסיקה לשם ע"ז. 

בס"ד

השיר מטאל הראשון שנתנו לי לשמוע כמדומני

יש משהו דיי פתטי בלהיות מטאליסט מזדקן,

לגדל תלתלים ארוכים ומקריחים כבר, ובדרך לגן לשנן את שמו דייב מאסטיין המלך כי הילד צריך ללמוד, וגם לעשות קרני שטן.

לשמוע נוורמור בקולי קולות במשרד, וכשהבוס מעיר לזרוק לו איזה מילה עצבנית, 

בסוף אתה מוצא את עצמך בבית מובטל, והילד? אחרי כמה דברים שלמד ממך מושהה מהגן...

יש גיל שזה כבר לא עובד, וזה בערך אחרי גיל 13, כי הדבאנינג ופוגו זה כבר פשוט לא בגילאים מבוגרים יותר..

מה הבעיה?

אני אישית לא סובלת את הרעש באוזניים וכשהדציבלים בחתונות מגיע לרף מסוים אני עוזבת. מיוזמתי.

אבל מה הקשר בין מטאל ליהדות-?

יש בזה בעיה הלכתית?

כל עוד זה לא כלול ב"שירי עגבים" ושירת נשים (בעייתית) - אין בזה שום בעיה. (הלכתית).

למוזיקה ישנה השפעה רחבה מאוד על הנשמה ובכלל- על ההתנהגות הכללית והפרטית.

אנחנו, בתור יצורי אנוש, מושפעים ממה שאנחנו שומעים. רעיונות, מחשבות, שיתוף רגשות- כל אלה משפיעים עלינו.

תעשי חושבים עם עצמך האם את מקבלת את ההשפעה של השירים הללו.

בהצלחה!

בקיצור, בעיניי זה ממש לא שלילי. יש לי חבר שאוהב מטאל וכאלה והוא הכיר לי את התחום קצת וזה ממש סבבה למרות שלרוב הזמרים/נגנים מופיעים בצורה קצת מופרעת וגם לפעמים צועקים וכו'...

אם לוקחים את זה בפרופורציות ואין לו פוסטרים ענקיים של איזו להקה שהוא שרוף עליה אז לדעתי זה בסדר גמור.

היה לי שתיל של אבוקדו בבית... גדל ישר למעלה כמו פלס

בקיצור שמתי אותו ליד הרדיו אצלי בבית שמשמיע מוזיקת רוק\דאנס ושאר סוגים רועשים (כמובן שלא אני זה ששומע)

תוך כמה ימים השתיל התעוות בצורה רצינית לכיוון הנגדי מהרדיו..

כנראה שגם צמחים לא סובלים את המוזיקה הזאת

חז"ל כבר אמרו לנו שאוכל משפיע על הנפש. אז קל וחומר מוסיקה שהיא דבר הרבה יותר עדין ונוגע בנפש.

באוכל ביהדות יש כמה רמות.

קרבן

סעודת מצוה

אכילה סתם

טרף

אז במוזיקה-

שירת הלווים

מוזיקה שהיא תפילה (לדעתי זה כגון-הרב קרליבך,הראל טל,ביני לנדאו וכד')

סתם מוזיקה

שירי עגבים,קול אשה ובקיצור דברים שיש איסור לשמוע.

אז זה בסך הכל כמו להנות מסטייק טוב, לא הדרגה הכי גבוהה אבל גם לא עברה.

כשם שיש הבדל בין הליכותיהם ונימוסיהם של הבריטים לבין אלו של דאעש. גויים זה לא מקשה אחת, וגם אם לא מומלץ לשמוע מוסיקה של גויים בכלל, ברור שיש ז'אנרים שיותר משחיתים את הנפש ויש שפחות.

מעורר דברים אחרים. יש גם אלמנט של טעם, אבל זה יותר מזה.

היא מוכיחה מה הם חושבים, אבל לא מה באמת קורה.

בתחום החכמה. אבל בתחום התורה יש ויש.

תקרא את זה... - לקראת נישואין וזוגיות

בחסידות העניין בואר בהרחבה. בעיקר בחב"ד ובברסלב, אבל גם אצל אחרים.

בכל מקרה, בתניא מורחב העניין שאכן לאכול סטייק טוב נטו לשם תאוות אכילה זה אכן פסול. אמנם לא כולם הסכימו איתו, אבל ברור שזה לא מציאה גדולה. וכאמור, ניגונים נוגעים ומשפיעים על הנפש יותר מאשר אכילה, כך שאין כאן בניין אב.

נכון אני לא מושלם.

ורני לא רואה הבדל בין זה לבין שמיעת מוזיקת מטאל.

יום אחד אני יגיע לזה ויעבוד על זה וגם על זה.

ואני לא הולך לפי החסידות.

אז לפי בעל התניא אני לא בסדר. נו שויין..

לא רק חסידות.

תרפרף עליו ותראה בעצמך.

הקונטרס הזה בא להגיד שכל מוזיקה שהיא לא מוזיקה "כשרה" (ויש לו גדרים מאוד מחמירים לגבי "מוזיקה כשרה"..) היא בעייתית.

האם זה מה שטענו פה כל הדיון?

טענו פה שמטאל דווקא זה לא טוב.

אבל נניח מוזיקה קלאסית זה סבבה. לפ]י הקונטרס זה לא ככה...

דווקא הוא בעצמו כותב שיש הרבה שירים שהביאו מהגוים, אבל מכיוון שהם לא הולחנו בשביל פריקת עול

ניתן להשתמש בהם וזה לא יפגע בשומע... 

"ביאור המקורות וההשפעות של הצוסיקה החילונית של אלילי הזמר "החרדים""...

א.אני בהחלט צודק שרוב מוחלט של הציטוטים שם זה של חסידים ומקובלים.

ב.אז יש שם לדומא קטע רבי אברהם בן הרמב"ם שאומר שהמוזיקה משפיעה על היצר.

לא שללתי את זה.

שללתי את החלטה הגורפת שמוזיקה X בהכרח משפיעה לרעה על כולם.

האמת היא שאני לא שומע כמעט מוזיקה של גויים ורוב מה שאני שומע זה ביני,שיבי,סיני,הראל, בוצר וכד'.

אבל אם מישהו ישלח שיר אחרי אני אשמע אותו והגיוני שאני אתלהב עליו וישמע אותו כמה פעמים.

בנוסף, לפעמים אני צריך קצת (הרבה..) רעש בראש ולכן אני אשמע מוזיקה כזאת.

אבל אני חושב שהגישה שלכם היא הגזמה אחת גדולה.

אין לי בעיה שמישהו הולך כמו הזוהר ומקפיד על מנגן כשר ומנגינה כשרה, אשריו ואשרי חלקו.

אני לא מקפיד על זה.

ובכל מקרה הדיון על "מנגן כשר" הוא דיון בפני עצמו (אני מכיר רב שאמר על זמר צדיק כלשהו ששיר ספציפי לא לשמוע כי כשהוא שר את זה הוא היה "מנגן לא כשר" מחילה, אני מכיר את הזמר והוא יהודי צדיק,והשיר הזה הוא אחד השירים הטובים שלו שדווקא עושים לי ממש טוב ובעיני זה תפילה ולא סתם שיר) ולא כשור למה שניסו לבגיד פה שיש בעיה מיוחדת במטאל.

כמו שאמרתי המקורות רובם ככולם מהחסידות והקבלה.

אל תצפה למצוא דווקא מקורות יהודים על המוזיקה הספציפית הזאת

כי בכלל לא בטוח שהיא הייתה מצויה בזמנם או במקומם

אבל אם אתה מסכים שמוזיקה יכולה להזיק, נשאר לברר איזה סוג הוא המזיק...

בשביל זה באים המחקרים...

מוזיקה שאסור הלכתית לשמוע.

מוזיקה אחרת זה משתנה מאדם לאדם וממצב למצב.

בחיים לא ראיתי קשר כל כך ישיר בין אלימות למוזיקה כמו במקרה הזה...

צרחות במקום שיר

רוקדים פוגו שזה במילים אחרות- ללכת מכות  

מסמנים בידיים סימן שנקרא "קרני שטן"  

ברוב הפעמים בסוף ההופעה שוברים את הגיטרה

רק חסר שהס"מ יעלה לבמה ויעשה מי שברך לקהל....

http://www.shtaygen.net/sprim/dbr-ashem-bza.pdf

במקרה הזה אין קשר כי כל גוי חשוד על רצח יהודי... גם אם הוא שמע מוזיקה של הלויים בבית המקדש

אני לא רואה שום דבר שמזכיר "אלימות".

ולפני שנים רבות התפרסם בכתב העת "נקודה" דיון על המוסיקה שלו. הללו מכשירין והללו מטמאים.

המכשירין אומרים שמקובלנו שניגון לא מקבל טומאה, והמטמאים אומרים שהמוסיקה הייתה בשרות הנאציזם ועזרה להחדרת רעיונותיהם.  משם בעצם לקחתי את הרעיון, שהניגון הוא כלי ולפיכך מקבל טומאה. הם החילו את זה רק על ואגנר.

אין הבדל בין מוסיקה בשרות הנאציזם, לבין מוסיקה בשרות הכנסייה או בשרות היצר הרע.

כנראה שהגלות הייתה ארוכה מאוד, וההשפעה הזרה הייתה בלתי נמנעת. סוף סוף היהודים צריכים לצאת מהגלות, וגם הגלות צריכה לצאת מהיהודים.

ככה מבואר במהרש"א לגבי הסיבה שמובאת בגמרא על אלישע בן אבויה- שהיה שומע זמר יווני

שזה הכניס בו את המינות של היוונים

אתה תחליט אם היוצר של המנגינה היה צדיק או רשע.

זה תלוי..

האם המנגינה הולחנה לשם כפירה או לא...

במקרה שלא, אז אפשר שאדם כשר ינגן אותה ואז זה לא יזיק לשומע

אבל במקרה שכן, זה יזיק בכל אופן  

(כתוב שחסידי ברסלב נזהרו לא לנגן את ההמנון של רוסיה אחרי שהיא נהייתה קומוניסטית)

בגרמניה מן הסתם שמעו את הניגונים של ואגנר מהמקור...או בטח לא מאדם כשר

אבל ההסבר לא נראה משכנע.

מוסיקה שמקורה בנצרות היא לשם ע"ז, ואין לך כפירה גדולה מזו.

אבל הבעיה היא לא רק בבתי הכנסת האשכנזיים. במידה מסויימת יש בעייתיות גדולה אצל עדות המזרח, שהם משתמשים במנגינות המוכרות לנו מגלי האתר, ואנו יודעים היטב את מילות המקור. 

שיש לו אחלה טעם במוזיקה.

לכן זה איכותי..

כי כולנו יודעים שאתה שומע אייל גולן ועומר אדם בעיקר...

תקדישי לי מחווה בכריטס שלך למטה, 

אח"כ נלמד אותך דברים עליי..

בלה בלה בלה.. 

אפילו קאשה הקדישה לך שיר.. 

יש בזה משהו, זה עדיך מהרבה דברים אחרים, וכל אחד יעדיף את מה שחשוב לו

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.