אני מנסה להאמין במצבים כאלה שהקב"ה יודע מה הכי טוב לנו ומכוון את הדברים, זה בטח לא פשוט לך בכלל ומאכזב או מעציב אותך אבל תנסי להיאחז במה שיש ולהתרומם, זו המציאות כרגע וכנראה שעד עכשיו לא היית צריכה לדעת, זה מכוון מלמעלה, תנסי לראות איך את כן יכולה לעזור לו ולעודד אותו לצאת מזה..

אני מאחלת לך שהניסיון הזה יחזק את הקשר ביניכם ותצמחו ותתחזקו ממנו..

הרבה הצלחה!!!!

תודה על התשובה,

מחזק לשמוע גם צד כזה..

לא משנה איך גיליתי, אבל הוא כן הודה לי.. 

אני כולי מבולבלת, לא יודעת מה נכון לעשות..

אני כבר הפסקתי לחשוב, ולא יודעת איך להתקדם מפה..

תחשבי על זה.

מה היחס שלו לנושא? אם יש מצידו נכונות, אם הוא מעוניין לצאת מזה באמת, לפעמים בשניים זה יותר קל.

להוציא את האינטרנט מן הבית?

אם אין בו הכרח...

זה מהאינטרנט של הפלאפון.

הוא רוצה לצאת מזה אבל לא מצליח..

זה נסיון שקשה מאוד לעמוד בו.

לא רק לבעלך, לגברים רבים קשה. במיוחד כשזה זמין מאוד.

יש הרבה שנופלים בכך היום לצערינו, אבל זה לא אומר שזה לא מצריך טיפול.

בכל מקרה, כשאני גיליתי שבעלי נופל (לא מכור אבל נופל מדי פעם, וגיליתי בצורה מזעזעת, כי פתאום בהורדות של קבצים במחשב ראיתי סרט ממש אבל ממש מזעזע מבחינתי, ובעלי נחשב לאחד ה"צדיקים" בישיבה, והוא באמת צדיק רק יש לו קשיים) קודם כל הקפדנו על סינון מקסימלי, ודבר שני, לא ראיתי בזה בגידה אישית בי, אפילו שזה היה לא קל, אלא התמודדות שהוא צריך להתמודד ואני צריכה כמה שיותר לעודד אותו.

המצב עכשיו יותר טוב בהרבה כי אין לו דרך זמינה ליפול באינטרנט, אבל כל הזמן יש לו התמודדויות (גם ברחוב) וזה חלק מהחיים שלו.  

שלב א' - לראות שאכן יש לו רצון אמיתי להתמודד. (אם הוא כבר היה בטיפול אז הגיוני מאוד שיש לו רצון אמיתי)

שלב ב' - לסנן אינטרנט!

שלב ג' - אם הוא רוצה לחדש טיפול  - אפשרי בהחלט ואת צריכה לתמוך בו ולעודד אותו.

וזה תלוי בקשר ביניכם, אנחנו כן מדברים על הדברים האלה מדי פעם, זה טוב לבעלי לפתוח, והוא רואה שאני גם לא נפגעת ולוקחת את זה כפגיעה אישית בי. יש נשים שיותר קשה להן עם זה ומעדיפות שישאיר את ההתמודדות לעצמו.

לא רק לגברים רבים קשה, אלא גם לנשים.

אני אישה- וגם אני נפלתי באינטרנט לא פעם ולא פעמיים.

הדבר הראשון שהיה לבעלי ולי ברור- שהאינטרנט בבית יהיה מסונן ברמה מאוד גבוה.

כמו כן בפלאפון אין לנו אינטרנט.

בעלי הודה בפניי שהוא עושה גם מעבר לזה..

בכל מקרה אני התמודדתי בדרך לא טובה והדחקתי. למרות שאני מאוד רוצה לדבר איתו על זה אני לא יכולה.

אז קודם כל חיבוק זה נורא קשה וזו הרגשה של בגידה.

דבר שני אל תדחיקי, דברי איתו על זה, דברי עם מישהו מקצועי שיכולמ לייעץ לך,7

אבל...

אל תדחיקי, בבקשה, בשבילך.

טפלי בזה ואל תתעלמי

אני עשיתי את זה וזו טעות ועכשיו אני מחכה לרגע הנכון שיהיה לי אומץ בטיימינג הנכון ולדבר עם בעלי

אני לא פירטתי את הכל, כי אין לי כוח, אבל גם אצל בעלי - יש גם מעבר לצערי..

סליחה על השאלה, אבל למה החלטת להישאר איתו ולא להתגרש? 

(אם את לא רוצה לענות, את לא חייבת..)

ומה הכוונה בטיפול שאת אומרת שצריך לעשות?

להתגרש לא עלה על דעתי כי אני אוהבת את בעלי ואני יודעת שאני גם לא מושלמת.

אבל בעיקרון התגובה האחרונה שאומרת שגם לה זה קרה מפרטת בדיוק איך שהרגשתי

ואפילו יותר גרוע, אבל אני כאור הדחקתי, אל תעשי את זה.

דברי עם עלך שיחה מפורטת, קחי את כל הזמן שבעולם לכאוב אבל אל תערבי אנשים קרובים ומשפחה (את יכולה להסלוח הם לא).

טיפול- כדאי לטפל אצל מטפלים מקצועיים, פסיכולוגיי, שיטת 12 הצעדים וכו

קיצור העיקר זה לדבר לדבר לדבר ולא להדחיק.

בהצלחה

נ.ב. מצטערת על הבלבול זה נכתב אמוציונאלית

אבל מה שבטוח, זה שאתן נותנות לי את הכוח..

12 הצעדים למי ששאל- חבל שלא ביקשנו משיח - נשואים טריים

אולי זה יכול לענות..

כותבת כאנונימי, בכל זאת אינטימי מדי...

בעלי פתח את זה בפניי...
תוך שהוא מבקש עזרה לצאת מזה.
 

התגובה הראשונית שלי הייתה: איך עוזרים לך..
אחרי כמה דקות, עיכלתי קצת מה הוא סיפר ופשוט בכיתי שעות.

תחושה איומה של נבגדות, חוסר אמון, השפלה וכו'...
 

היו ימים קשים ובסוף דיברנו והבהרנו...

קודם כל,

הבהרתי לו שזוהי ממש בגידה מבחינתי, (הוא גם הודה שהוא מרגיש שזה פגע ופוגע לנו בזוגיות.)

ולכן, אין דבר כזה שזה קורה עוד, לא משנה מה!!

אחרי קבלת התחייבות כזו,

דיברנו על צעדים מעשיים כדי לעזור ולתמוך- 

אינטרנט רימון, בלי שעות מאוחרות שנמרחות במחשב וכו'...

וכמובן על צעדים לחזור אחד לשני,
הבהרתי שאני אצטרך את הזמן ושאצטרך אותו.
להרגיש מחוזרת, אהובה ורצויה... (הרבה חיזורים, זה פשוט נדרש)

אני חושבת שההתחייבות חשובה, 
היא אומרת את חשובה לי, אני בוחר בך ורוצה אותך.
רק אז מהנקודה הזו אפשר להמשיך.

כי אם אין התחייבות כזו אז כל גדר שנעשה, הדבר יכול להתפרץ במקום אחר.

(לעצם העניין, אם אני לא טועה לאינטרנט רימון יש גם חסימה לפלאפון)

אגב, זה באמת מאוד קשה להמשיך את החיים עם אמון והכל, לא פשוט.

הרבה עבודה של לתת של הבעל ולשל לקבל של האישה.

בהצלחה יקרה.

וכמו שכבר איחלו לך, שרק תצמחו מהמשבר הזה ותגדלו.

שנה טובה!!

(מחילה על המגילה, הנושא בוער בי..)

וחושבת שהצעד הראשון זה לחסום את הפלאפון לאינטרנט.

זה נסיון קשה מאד שהרבה גברים נופלים בו.

שאני לא היחידה, ושגם עברתן את זה

מדהים שלא התייאשתן באמצע ולא רציתן לפרק הכל..

אמן, ובהצלחה גם לך!!

לצערינו בתקופת האינטרנט הפרוץ זו בעיה קשה מאוד שפוגעת בבתים רבים, ומתסכלת כל כך הרבה אנשים.

זה לא נותן לגיטימציה לעניין, אבל את ממש ממש לא לבד, וגם בעלך לא לבד. הוא צריך לדעת שבהרבה עבודה קשה, ניתן לצאת מזה. קודם כל להחליט ואז להלחם ולהתמודד ואם צריך לקחת עזרה מקצועית.

בהצלחה רבה!!

כתבת מדהים וחיזקת!

אני רואה שיש פה כמה נשים פגועות בנושא הזה, יש אולי פורום סגור בעניין הזה?

גם אני מעריכה אותך המון, 

על החוזק שלך, האמונה שלך, העידוד שלך..

פשוט גרמת לי לבכות עם שרשמת..

בעלי אמר לי שידוע, גם תלמידי ישיבות, מכל הזרמים, רבנים, כמעט כולם נופלים או מועדים ליפול אם אין מעצורים של חסימות. בעיית הדור.

ועדיין, אני הופתעתי כשגיליתי, כי כל אחת רוצה להאמין שבעלה הוא באמת צדיק והקשר בינינו באמת מיוחד, הוא אוהב אותי ואני יפה בעיניו אז הוא לא מחפש - אנחנו פשוט לא מבינות אותם. זה יצר מאוד חזק, ולא קשור ספציפית אלינו. אפשר למצוא גם מספיק סיפורים בגמרא כדי להבין במה מדובר.

ולרוב זה מתחיל בתור משהו שקופץ ויצר הסקרנות שעובד. ואם לא תופסים בזמן ואין חסימות זה יכול בקלות להפוך למשהו יותר רציני ובעייתי. 

או שזה בעצם לנפגעות מינית... לא זוכר...

פרטים מדוייקים יותר תקחו מ - @צומחת23 . הכי טוב... היא מנהלת של זה...

בהצלחה לכולם!!!

ושנה טובה!

רק טוב!

זה לא בעיה רק מול הקב"ה,

זה גם פוגע בה!

זה שבעל רואה נשים אחרות מאשתו, מסתיר ממנה דברים זה בהחלט פוגע באישה ובזוגיות!

היא בהחלט צריכה לעזור לו, לתמוך בו ולמשוך אותו בעדינות ובחכמה נשית לצאת מהמקום הזה.

אבל, זה בהחלט בעיה שהיא לא בלעדית שלו מול הקב"ה,

זו בעיה גם שלה! לא בקטע של אשמה, זו בעיה שהיא נפגעת ממנה, עובדה!

לא תמיד שורש ההתמכרות הוא הזוגיות.

לפעמים זה הפוך.

אני מסכימה שזה ענין של בן אדם למקום בראש ובראשונה.

אבל הפגיעה באמון, בזוגיות היא נוראה.

לכל אחד יש מימד אישי, אבל ברגע שזה מגיע לבעיית אמון זוגית - אז זה כבר לא מימד אישי. 

לפעמים הוא לא קם לתפילה - זה קשה וכואב לי, אבל אני משתדלת לא להגיד כלום, כי זה בינו לבין הקב"ה. (למרות שאני לא חושבת שזה רק עם הקב"ה, כי הוא צריך להיות דוגמא אישית כלפי הילדים אח"כ, ואז זה כן משהו שקשור אליי..)

כשיש בעיה - הפתרון הוא לא להבליג, אלא לעזור. העזרה הוא לא השתלטות.. 

העזרה היא ביחד, בהסכמה, לא כפיתי עליו שום דבר. 

אם אתה חושב שהפתרון הוא לא לשתלט, משמע להתעלם, חוץ מלהרוס את עצמי ואת הזוגיות שלנו, אני לא רואה תוצאה אחרת..

אני מסכימה שלתועלת הטיפול ובנית האמון מחדש, לא האישה צריכה לעמוד כשופטת על ההתקדמות/נסיגה.

בעצם זו עבודה בשני מישורים - אחד עבודה עצמית של הבעל מול עצמו, מול הקב"ה.

והשני - עבודה זוגית של שיקום האמון בבן הזוג.

נראה לי שזה סדר העבודה היעיל ביותר.

והוא עשה זאת בצורה מכובדת וראויה לציון.

ואל תתחילו - זה פורום פתוח.

לדעתי יש פה שרשור בו נשים חושפות את קשיהן האינטימיים למרות ההבנה את צריכיו של הבעל, הן עדיין בחרו לפרוק את הקושי והתגובה אותה הוא כתב לקחה את הקושי וגימדה אותו- אמרה זה הגברים ולא תבינו לכן אתן לא צריכות להפגע- ככה לפחות אני הרגשתי[בנוסף המשפט האחרון שלו על מה שאישה יכולה לעשות כדי לעזור לגבר חירפן אותי- זה לא אשמתי מה שהוא עושה ועם הוא עושה את זה אני ממש לא צריכה לנות להתקרב או להשיג את הסטנדרטים אותם הוא רואה באינטרנט וככה לפחות הרגשתי שהתכוון הכותב

חס וחלילה, אני בטוחה שהכוונה לא היתה שאישה צריכה לחקות את הסטנדרטים של האינטרנט.

אני לא הבנתי את זה ככה.

אלא באופן כללי - שאישה תשקיע בעצמה ובקשר שלה עם בעלה, וגם תעשה את כל ההשתדלות הנצרכת בתחום הטהרה, באופן שהקשר בינהם ישמח את שניהם.

איש יכול לבקש כל מיני וזה בסדר גמור.

לכל אישה יש בחירה מה לכתוב או לא במרחב הזה, זהו פורום פתוח ויכול להיות שחמותך, אחותך, גיסתך, ביתך, וכן חמיך, אחיך, גיסך ובנך קוראות וקוראים פה.

מותר לכל גבר להיות שותף בפורום ואנו מבקשות לכבד את המרחב הנשי.
הפותחת לא ביקשה להגביל את הקריאה לנשים בלבד ולכן זה סביר בהחלט שבפורום פתוח גם גבר יאיר את הצד הגברי בענין הזה. 
(וכמובן כדאי לזכור שגם כשכותבים נשים בלבד זה לא אומר שגברים לא יקראו בהכרח אבל היד על ההדק למחוק תגובות שלהם באם יהיו כאלה תהיה קלה ביותר)

בשירשורים כאלה צריך יותר תגובות גבריות

ואפילו רשעות.

חלק מזוגיות זה להיות יחיד לבן הזוג.

אם לא - זו פשוט פריצות.

הפכת את הרצון הכי טבעי, בריא ויהודי ל'פטליסטיות' ו'שתלטנות'??

תרבות המערב במיטבה.

אני לא כותבת בתור ויכוח איתך, אלא כנגד הדעה שהבעת, וכדי לחזק את הנשים שמרגישות פגועות ממעשים שכאלו, ותובעות - בצדק - מהבעלים שלהן להפסיק עם הדברים הנוראיים האלו (ומצילות אותם מלחטוא, אגב).

זה גם פוגע המון באמון הבסיסי בין בני הזוג,

וגם, פחד - איזה מן אבא יהיה לילדים שלי?

אבא מכור? איזה מן דוגמא הם יקבלו?

הפותחת ונשים נוספות כמוה מתארות משבר אמון נורא וסבל גדול.

גם לכאן אסור להיכנס ברגל גסה.

וחוץ מזה שבמסגרת הדיון המאוד לא תאורטי, נשים מדברות על התנהגויות מעשיות ועוד איך.

ובין הליכה לנערת ליווי, או בגידה עם מישהי מהעבודה וכדו' שזה הרבה יותר גרוע.

ויש גם שז"ל, שגם זו עבירה חמורה מאוד אבל עדיין לא בגידה באישה.

בתור אחת שבעלה נופל מדי פעם, בעיקר אם משום מה הגיע למקום עם אינטרנט פרוץ, אני לא לוקחת את זה כפגיעה אישית, זו התמודדות. אני יודעת שבעלי אוהב אותי ויודעת שיש לו שאיפות תורניות גבוהות, אבל גם יצרים והתמודדויות. התפקיד שלי זה להאמין בו ולעזור לו, כמובן בלי שום לגיטימציה לנפילות.

ואני זו שכתבתי קודם שגיליתי סרט מזעזע במחשב. זה היה לפני שנים לא מעטות (אולי 5) ומאז יש נפילות חד פעמיות מדי פעם, ויש גם עליות. התמודדות. לפני זה לא היה לנו אנטרנט בכלל אז הוא לא נחשף. זה קרה כשהייתי מחוברת לאנטרנט של הלימודים שהיה פרוץ ובחינם ויותר מדי סמכתי עליו.

(ובעלי שאל אותי לא מזמן בזמן שהיינו אסורים במשך חודשיים כמעט בגלל בעיות שונות, מה אני אומרת על נערת ליווי. אמרתי לו שאני מבינה אותו ואת הצורך שלו עכשיו, ושאם לא היתה בעיה של נידה או של מחלות - אולי זה היה בא בחשבון... כמובן שזה היה רק תיאורטי, אבל עצם זה שעניתי לו כך, קרב בינינו כי הוא הבין שאני אוהבת אותו ומבינה את ההתמודדות שלו וגם בטוחה באהבה שלו אלי ללא שום קשר להתמודדות. גברים הם לא נשים. הסתכלות באינטרנט או מחשבות לא אומר בגידה רגשית באישה או שפחות אוהבים אותה. צריך להפנים את זה. ללא שום לגיטימציה כי זה חטא, אבל חטא שלו. (אבל ההבדל הוא שאני נשואה כבר מעל 10 שנים ובטוחה באהבת בעלי. עברנו הרבה ביחד, גם קשיים לא פשוטים שלי וגם שלו אז זה אחרת מנשואה טרייה שעוד לא נמצאת במקום הזה. רק שגבר הוא גבר, גם הכי צדיק. צריך להפנים)

ובמשך התקופה שהוא נכשל יותר (לפני 5 שנים) לא הרגשתי משהו בחיי הזוגיות. הוא היה קצת יותר עצבני אבל לא משהו שהייתי עולה עליו, רק מעט. הוא אמר לי שזה לא פגע בכלל בזוגיות שלנו, כי זה לא קשור לאהבה שלו אלי. זה כן פגע בכך שהוא הרגיש מאוכזב מעצמו ומטבע הדברים גם היה יותר עצוב ועצבני. 

כי כמו שביקשת שנכיל את המורכבויות שלכם אני יכולה לבקש שתכילו את המורכבויות שלנו ותנסו להבין למה אנחנו נפגעות כ"כ (ו.. כן אני אחת מהאנונימיות שנפגעה).

זו הרגשה של בגידה, של השפלה נוראית וש"אני לא מספיק_____ (השלם את החסר, יפה, מושכת, וכו')" ואכן אין לי את היכולות הגנטיות או הפיסיות להתמודד עם רוב הנשים בסרטים מהבחיהות הללו.

בקיצור כמו שגברים אומרים שלא נצליח להבין אותם כנראה שגם אתם לא תצליחו להבין אותנו בנושאים הללו.

והאמריה של לנסות להשלים את החסר הייתה לדעתי לא במקום וקוממה אותי קצת.

בכל מקרה בזכות השרשור הזה הצעתי לבעלי להעלות את רמת החסימה שתהווה עוד מכשול ביננו לבין החטא (וכן אני רואה את עצמי שותפה לבעלי ותומכת בו במאבק) ועשיתי זאת עכשיו.

מהעלאת החסימה גם אני ארוויח כי אני אכנס פחות לכתבות ותמונות קצת פחות נקיות, אז בזכותכן...

הגיוני שהכל טוב ורגיל ויבוא ככה.

כמו שהדרכה ניסה להסביר - הרבה פעמים זה ענין של הגבר עם עצמו.

יכולות להיות כל מיני סיבות - חסכים מהילדות, אפילו נטיה פיזית של ויסות חושי בתחום הזה.

כמובן שאין לזה מקום ואדם צריך לעבוד על זה. אבל הרבה פעמים אין לזה קשר לאישה בכלל.

בעלי צדיק באמת. הוא ממש משתדל. ברור שהוא לא מדבר עם נשים, הוא לומד תורה ומלמד.

אבל בנושא הזה הוא אמר לי שאין לו יכולת להתמודד לבד. כשיש אינטרנט פרוץ בבית, הוא פשוט לא מסוגל. במיוחד אם קופץ פתאום משהו (כשהאינטרנט לא מסונן זה יכול להיות גם תוך כדי ערוץ 7...) ואז הוא כבר נגרר. הוא מבחינתו היה זורק את המחשב (וגם כבר עשה את זה כמעט, ז"א החביא את המסך), אבל גם אני וגם הוא צריכים אותו לעבודה שלנו. על פלאפון עם אינטרנט אין מה לדבר בכלל...

והנפילות שלו קרו כשאני חיפפתי יותר בתחום (הורדתי סינון של רימון לרמה מינימלית), או בגלל ששכחתי להוריד את החיבור לאוניברסיטה שמוריד אוטומט את הסינון לגמרי. אמרתי לו, אז תתמודד, תכבה את האינטרנט, אתה יכול. והוא אמר לי שבתחום הזה זה ממש קשה, ואני לא מבינה כי אני אישה. אין לנו את ההתמודדויות שלהם.

בקיצור, גם עלינו יש אחריות בתחום. לא לתת פתח לנפילות זמינות, ולהבין את ההתמודדות הלא פשוטה.

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

אם המגע נעים- סימן שנעים לו.

לק"י

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

לק"י

מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.

תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.

ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.

לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.

זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.

בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.

בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.

חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8

כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.

אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.

בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,

ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.

אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

בהצלחה 

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.

@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.

ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.

התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

אבל זה של בנות.

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.

ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.

מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב

הנקה במנשא

הנקה בשכיבה בחדר חשוך

מלא מלא הנקות קצרות (ממש להציע כל רגע שעה)

כל הכבוד שאת  "על זה", זה עובר אוטוטו בעזרת השם...

שלי בן כמעט חצי שנה, וכשמענין מסביב, קשה לו לינוק.