גם בנשואים בזמן מסויים אסור , ולא נרחיב

ואם הוא ממש דוס הייתי שמח שתגידו לו שאת אוהבת אותו. 

ואני יסריט את ה- הבעה על הפנים שלו.

ואם לא היה את המושג של כבוד האדם. 

הייתם זוכים לצפות בערוץ שאני פותח ביוטיוב, רק על כאלו סגנונות... 

ה"צניעות" עד הנישואין - הם בדיוק כמו כל רווק ורווקה.

אלא שהשאלה היא עד כמה דברים כאלה, בשלב של יצירת היתכנות לנישואין, קרבת-הלב בסיסית, הם מתאימים או לא, לצורך הענין.

אולי כדאי לשאול רב שמבין ענין בדברים הללו. עשה לך רב.

לדעתי, שווה איפוק עדין, בצד זה שמראים את הרצון, לחיזוק הוודאות. והפרטים משתנים לפי הענין.

שאלה:
לפי ההלכה הרי אין שואלים בשלום אשה כלל, האם כאשר נמצאים בקשר עם בחורה למטרת נישואים מותר לשאול אותה מה שלומה, גם בטלפון וגם ב-SMS?

תשובה:

אני חושב שכן. אסור לשאול כדי שאדם לא יבוא לידי התקרבות יתירה. כאן כל המטרה שלו היא ליצור התקרבות, כדי שיחליטו שהם יכולים להקים בית נאמן בישראל.

מקור

מה שאמרתי, ואולי יותר קיצוני:

"התקרבות" כדי שיחליטו שהם יכולים - ולא מעבר לכך. לא סתם כדי "לפרוק" וליצור קרבה מעבר לכך. מדבר על "לשאול בשלומה"...

נראה שבכלל לא בראש שלו, ה"התקרבות" שעליה מדובר פה. מוטב לשאול אותו ישירות, לפני שמקישים מדבר לדבר.

ובאופן כללי, ברור שיש דברים שיוצרים את ההיתכנות הבסיסית לצורך נישואין, בשביל זה מכירים, ויש דברים שהם "מעבר". תלוי לגופו של ענין.

"גדרי ה"צניעות" עד הנישואין - הם בדיוק כמו כל רווק ורווקה"

ועל זה הרב ליאור בודאי חולק.

על מה שאני כתבתי, גדרי הצניעות (בהתייחס לשאלתה שבסוף), בוודאי שאינו חולק.

כאן מדובר על פרט - דומה למה ש"אסור לאדם לישא אשה עד שיראנה", שזה צורך ספציפי לנישואין - עד כמה ביטויים מסויימים יוצרים קרבה בסיסית טובה שעוזרת לוודאות של ההחלטה, ומהיכן זה כבר מעבר כך. זה לא הנושא של "צניעות" באופן כללי. ולכך אני כיוונתי. שלא תהיה מחשבה כאילו "הלכות צניעות" משתנים בלי נישואין (זה די מובן מהודעתי. אחרת, לא היה צריך "שאלת רב", כפי שהצעתי..).

ברור שבהלכות "צניעות" לא משתנה דבר עקרוני, עד לנישואין.  לגבי מה ששייך ל"התקרבות כדי שיחליטו" בלשונו, זה בדיוק מה שכתבתי "יצירת היתכנות לנישואין. קרבת הלב הבסיסית". ובאמת בדבר כזה, תלוי לגופו של ענין. הרב ליאור שליט"א מדבר על הרבה פחות ממה שנידון כאן, כי על זה שאלו אותו, "שאילת שלום"..

'אוהבת' זו מילה חזקה, עוצמתית ועמוקה.

הייתי ממליצה לך לשמור אותה בינתיים..

ושיהיה בשעה טובה

 אותו יצר שמפתה לומר לפני החתונה מילים שמתאימות לאחריה זה אותו יצר שמונע מלומר אותם אחרי החתונה כי הוא יודע כמה הם חשובות...

שאסור לומר דברים שמקרבים בין בני זוג.  לכן אסור להגיד לבחור מילים כאלה.  תשמרי לאחרי החתונה .

בהצלחה ממש !

לא חושב שכל הרבנים סוברים ככה...

יש גדרים ברורים לאיסורי קרבה האלו.

" מניין שלא ידבר עמה דברים בטלים , שנאמר" ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב ". בדרכי טהרה כתוב שדברים בטלים הם מילים שגורמות קירבה , כמו מילות אהבה . 

זה שאולי "לא כל הרבנים.." היום זה לא מדד .  הרבה רבנים גם נגד קורבנות , ובניין בית המקדש , ונגד מאבק על ארץ ישראל 

דרכי טהרה פרק ה.

לא "דיבור" - אלא שחוק וקלות ראש.

[אבל זה לא הנושא של שרשור זה. ולא מקישים מדבר לדבר. וגם בנישואין, צריך להבין את הגדר המדובר. שלא יבוא להיות "מחמיר" במה שלא נכון]

[או יותר נכון - מה שאני התייחסתי.. כי אתה אולי במקור כן התכוונת לזה]

היא כתבה שיש "דיבורים האסורים" גם אז,

והוא שאל מקור -

הבאתי מקור. וציינתי על מה המקור מדבר.

גם אמרתי שזה לא נוגע ישירות לשרשור.

לכן כתבתי, שמה שעניתי פה, לא נגע ישירות לנושא השרשור, אלא רק לשאלה המקומית על "מקור" לעניין שהוא שאל עליו. נקודתית.

לכן ציינתי, ליתר-ביטחון, שמה שאני כותב זה על מקור לגבי עצם הענין, שיש "גדר" לגבי סוג מסויים של יחס/דיבור, בתקופות הללו שאחרי נישואין, כפי שהכותבת ציינה.

אם מבחינתך זה עד כדי כך, למה שלא תתארסו ותחסכי לעצמך את השאלה?

זה טוב.

אבל לגבי השאלה - זה לא משנה כלום עד החתונה. לכאן או לכאן.

ה"אירוסין" אינם משנים מאומה מבחינת הלכות הצניעות. אדרבה, כבר החליטו..  לכן, צריך לבדוק לגופו של ענין.

דברים לוקחים זמן... לא הכל קורה ברגע אחד.

קצת נסחפת.

עד שאין טבעת אין כלום. והיו דברים  מעולם, ועוד יהיו. בשלב הזה רצוי ונכון לשמור על איפוק. לטובת כל הצדדים המעורבים.

כשיגיע הרגע הזה,ותהיה בקשר כזה,אז נדבר...

(מאחלת לך בקרוב..)

לבין אוהבת.

אני אישית חושבת שאוהבת זו באמת מילה עוצמתית ולכן עדיף להשאיר אותה לאחרי החתונה

(אלא אם כן יש קושי בקשר ואז אפשר לשקול כל עניין לגופו)

ודווקא במילים שהצגת אין בעיה להשתמש, וההפך, טוב להגיד שמתגעגעים וחושבים אחד על השני

כדי כן לעורר את הרגש

זו מילה גסה?

ה' ישמור!איפה חיים אנשים..איפה...

אבל מה המילה שאחרי?

מה תגידי שתגיעי לרמה שתאהבי יותר? באיזו מילה תשתמשי?

'אוהבת' זו המילה הכי חזקה להביע אהבה, ואני לא חושבת שיש אהבה מקסימלית בקשר שלא בנישואין.

פשוט אומרים לך פה שחבל להפחית מהעוצמה שלה.

לא ישאר לך במה להקפיץ את הזוגיות

וגם ככה אין השוואה בין לפני החתונה לאחרי החתונה ברמת האהבה

(אחרי החתונה זו אהבה הרבה יותר אמיתית וקרובה ללא השוואה ללפני, אז באמת מתאים להגיד "אוהבת")

אבל מאיפה הבאת שכתבתי שזו מילה גסה? ההפך..

ולדניאל- הכוונה היא שאחד אוהב והשני לא, אז לפעמים מתאים לעלות את הנושא מהצד האוהב (לא תמיד, תלוי מקרה)

פשוט לא נכון!מניסיון,כן?

תאמיני לי שישאר ועוד איך להקפיץ את הזוגיות...

וזה שאחרי החתונה האהבה היא אחרת,זה עדיין לא אומר שאי אפשר לומר זאת לפני החתונה.

לא ראיתי את המושג רוח ההלכה לא ברמב"ם ,שו"ע , ש"ך ,ט"ז , מגן אברהם וכו'.  

חוץ מחזון איש בכיבוד הורים שכותב שיש עניין לעשות את רצון ההורים גם בדברים שלא נוגעים אליהם. 

בהלכה יש : מותר ,אסור ,חייב קרבן , מידת חסידות , וכו' .  מאיפה הבאת את רוח ההלכה?

אשמח למקורות 

שנה טובה 

כל אחד יגיד וישתמש במלים שמתאימות ונוחות לו.

אבל לא להביע רגש בכלל?ולשמור אותו רק לאחר החתונה? ממש לא לעניין!!!

רגש,

אפשר גם ע"י החמָאה חמה לשני.

חבל להקצין דברים שנאמרו כאן. 

ואכן, יש מקום גם לאיפוק ולשמור דברים לאח"כ. בלי להיכנס בדיוק לפרטים.

אבל מה שאני אומר -

זה שזה לא רק מה "שמתאים לרוחו" (אם הוא בכלל שואל ומתייעץ..),

אלא שיש בכך, לדעתי, גם אמת כלשהי של מה שעדיף.

ובהיות שזו תקופה שיכולה להיות די "סוחפת", אז יש דבר יפה בכך שאנשים גם מרגישים, אבל גם מתייעצים לפעמים עד היכן כדאי.

מנסיון שאני ראיתי מאנשים כאן - אלו ששמרו על דברים מסויימים עד אחרי החתונה (ולא כי "לא היה להם חשק לומר".. היה מאד. טבעי) - ממש שמחו בכך אח"כ.

לתת לבחורה ביטחון ברצון של הבחור (אגב, "מי שלא היה אומר לי".. לעבור כמה וכמה שאומרים כך, זה לגמרי לא יתרון..).

ובוודאי שרואים "שמחה" כשמישהו אומר כך.

אבל בחורה היא לא לבדה, ויש עוד צדדים לענין - הן מהצד העכשווי של הגדר הראוי במצב של לא נשואים בין בחור לבחורה, והן מצד החשבון לטווח ארוך, כאשר ביטויים כאלה בד"כ גם "נסחפים", והשארת חלקם לאחרי הנישואין רק תורמת, כפי שכבר הסברתי.

האיזון ומה - אכן שווה מחשבה, לעיתים שאלה, ושימת לב.

"קשקושים"..

וכשמכנים כך דברים רציניים שאחרים אומרים, זה לא הופך, כמובן, להיות יותר אמיתי.

ה"נימוק המכריע", "איפה אתם חיים, במאה שערים"... אין בו ולא כלום כמובן. ושאלות הלכתיות/ערכיות, אינן שייכות למאה שערים דווקא..

ואכן, יפה כתבו שיש ביטויים שלא כדאי להשתמש בהם לפני הנישואין (אני גם לא מחזיק כלל מהביטוי "חבר/ה".. אין "מעמד" כזה בפני עצמו). פעמים לא-מעטות זה מקלקל, לפעמים "קרבה יתרה" מעבר למה שראוי/נצרך לצורך הוודאות של הנישואין; ואכן יש בעלי נסיון שמאד שמחו ששמרו ביטויים מסויימים לאחרי הנישואין, וזה החזיק אצלם היטב, דווקא כי זה בא מתוך תחושת השינוי במעמד, לגמרי, כנשואים - ולא רק מתוך ה"חשק לומר" שלפני כן.

וגם הדוגמאות ש/הבאת לביטויים - אינן דומות אחת לשניה.

לא קשור בדווקא ל"דוס".

ולדעתי, את טועה באותה טעות שוב, של "סטיגמות" ("מי שדוס". "איפה אתם חיים, במאה שערים"..).

יש ענין של הערכת-מצב, הן בגישה הלכתית, והן בגישה כלפי הענין מבחינת הסדר של בנין הקשר וטובתו - מה ראוי וכדאי ומה לא.

וכבר אמרתי - הפרטים, זו כבר שאלה.

ציטוט : " יכול ידבר עימה דברים בטלים? תלמוד לומר  " ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב" .

אז בגלל זה להימנע מביטויי חיבה כאלה ואחרים?

בגלל זה לסתום את פה עד שמתחתנים??

נו באמת!איפה אתם חיים תגידו?

לקנות מתנות מטופשות כל היום אחד לשניה,רק ככה להביע אהבה?

ולא צריך להגזים- לסתום ת'פה  

זה נקרא לשמור על אש קטנה כמו שאומרים.. זה משתלם, אל תראי את זה כעונש

כדי להראות שאני מעוניין אני לא צריך להגיד שאני חולם\ אוהב\ חושב וכו'..

מספיק לתת מתנה פה ושם.. שיחת טלפון... 

מי שלא חולם עלייך זה אומר שהוא לא מעוניין? 

רוב אלה שחיי הנישואין שלהם התחילו ככה... עם ירח דבש.. ברקים ורעמים

אח"כ נגמרו רע...

כי במקום לקחת את חיי הנישואין ברצינות.. במקום להחליט שהם הולכים לבנות אהבה

הם פשוט מכורים לרגש הילדותי והנמוך של אהבה (מה שהם חושבים)

לכן אח"כ כשזה נגמר גם חיי הנישואין שלהם נגמרים

קודם כל... אני ספציפית לא יוצא עם אף אחת יותר מ6-7 פגישות מ-ק-ס-י-מ-ו-ם

אבל עזבי... לא על זה הדיון

אני לא מתכוון לייבש אותה..אחרי שהתברר לי שהיא מתאימה לי מבחינת אופי ומבחינת שאיפות וכו'. 

אני קובע תאריך וחלאס...

וברור שאני יגיד לה שאני מעוניין... שאני מחכה ליום החתונה...

מה צריך יותר מזה? 

מבחינה הלכתית- עדיף שתשאלי את הרב שלך.

מבחינה נפשית/רעיונית/או-כל-בחינה-אחרת- אני אישית הייתי מחכה עוד קצת עם מילות חיבה כמו: אוהבת וכו'.

להגיד ישר ולפנים: "אוהבת"- כל עוד אינך באמת יכולה לאהוב אותו בצורה המקסימלית בעצם מפחיתה מערך המילה. וחבל.

אגב- לא ציינת האם הוא בעצמו שולח לך מכתבים/סמסים באותו סגנון. אם כן- מדובר במצב אחר.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם