רוצה לשאול...פרח-שלג

כבר הרבה זמן יש לי תהיות על העניין בכל מיני נושאים שהדרך להם היא אחת: לגיטימציה.

אני כותבת בכוונה בשירשור חדש כי זה דיון אחר ואין לי כוונה לפגוע באף אחת ואחד רק זה בוער לי לשאול ולהבין.

ראיתי את השירשור של הבעל שמכור לסרטים והזדעזעתי. תוך כדי שאני קוראת ויורדת לאורכו לא הייתי מאמינה שזו תופעה כ"כ נפוצה אצל דתיים נשואים.

מה שראיתי שכותבים כאן ובשירשורים אחרים שהיום מאד קשה, אין מצב שגבר לא מתעסק עם עצמו, אין מצב שלא נופלים היום באינטרנט וכו', גם השירשור על הבנות שמתעסקות עם עצמן וכו'.

עכשיו מה שאני מרגישה שמרוב להבין את העניין שהיום יש נטיה להבין כל אחד, זה קשה, זה טבעי, זה כמעט בלתי אפשרי נתנו לאנשים להאמין שזה בלתי אפשרי.

אני חרדית, באה מבית חרדי ספרדי. התקשורת ביננו בבית מאד פתוחה מאד, ואני יודעת, שאין דבר כזה וזה אכן לא קורה, בוודאות. האינטרנט שלנו בבית חסום. אין אינטרנט בטלפון, אני עכשיו חודש וקצת אחרי לידה, אנחנו לא מדברים כעת על הדברים האלו, שומרים על הצניעות ומעסיקים את עצמינו, כך שאין זמן ואפשרות לגרות את המין עד שניטהר. 

כתוב שמאל דוחה וימין מקרבת, מה שנותן לי את הפירוש שקודם כל דוחים: אין דבר כזה ואין מציאות לומר שזה הגיוני כל אחד יכול ומסוגל להתגבר, ה' לא נותן ניסיון שאדם לא יכול לעמוד בו, רק מה, צריך לעשות גדרים, סייגים כי כשאתה בשער, כמעט בלתי אפשרי לעצור. אם מישהו נפל אז צריך שיהיה לו שני אנשים אחד שיעשה לו את השמאל דוחה, ואחד שיעשה לו את הימין מקרבת.

אל תבואו ותגידו לי אולי את לא יודעת ובעלך וכולם היום וכו.. תצאו מנקודת הנחה שאני יודעת, כי הרי לא אפרט בדיוק את התקשורת ביני לבין בעלי, אבל בפירוש אני חושבת שכשאין מצב, גם לא במחשבה שזה טבעי, אז רוב האנשים לא נופלים בזה אולי מתי מעט.

ולפי מה שאתם כותבים זו כבר תופעה. מזעזע.

מנסהl666

אולי עניין פה מחשב

אינטרנט ומחשב ממכרים, בן אדם ובמיוחד גבר יכול לשבת מול מסך בלי יכולת להתנתק שעות

ולא תמיד זה קשור לפורנו, לפעמים זה משחקי מחשב או אפילו קריאת חדשות

ומה שמתואר שם זה לא סתם התמודדות אלא התמכרות. למה אני כותבת ככה? כי אני ובעלי בעלי תשובה ובהחלט היינו חשופים לכל מיני סרטים בעבר ואין שום רצון לצפות בזה ואין לנו סינון בינתיים

עוד סיבה שיכול להיות שגברים האלה לא קיבלו חינוך בעניין וחיים בסרט, כי מציאות היא לגמרי שונה ממה שיש בסרטים לא צנועים, ויכול להיות שהם לא מסופקים בבית , לצערי יש הרבה נשים שמוסרות את הנפש כדי לצאת עם בעל למסעדה אבל את השלב החשוב שאמור להגיע אחרי זה הן מזניחות

וכן יש היום אווירה שהכל מותר שאסור להעניש שצריכים להכיל אז ילד שגדל ככה לא יוכל להתמודד עם עצמו כשיגדל, גם בעניין הזה וגם בדברים אחרים, היום כבר גדל דור שרגיל לקבל מה שהוא רוצה ומפחיד לחשוב מה יהיה בעוד 20 שנה מרוב הכלה והבנה

אני דתית לאומית וגם אני יודעתאנונימי (2)

בוודאות שלא שייך אצל בעלי בשום אופן. כמו שאת כותבת - התקשורת ביננו פתוחה מאוד, וכשאנחנו אסורים אנחנו שומרים מאוד על הצניעות ולא מדברים על הדברים האלו.

גם לנו האינטרנט חסום ואין אינטרנט בפלאפון.

 

אבל אל תטעי - זה חוצה מגזרים. כך הבנתי מהרב שלי שפונים אליו זוגות מכל המגזרים.

 

אני חושבת שאת צודקת - צריך לעשות גדרים וסייגים.

 

אני בשום אופן לא חושבת שהביעו לגיטימציה בשירשור. גם ברור לי שזה לא חס וחלילה בסדר גודל של תופעה - לפחות לא במשפחות תורניות. אבל גם במשפחות שמגדירות את עצמן פחות תורניות. לא כל אחד שחשוף לאינטרנט מחפש את הדברים האלו.

אסור להשלים עם  זה. וצריך לחנך לגלישה באתרים צנועים, ולפעול עבור זה.

אם כי זה קיים (שוב, לא בסדר גודל של תופעה) - אין ערובה שבגלל שזה בציבור החרדי או בציבור התורני לאומי, זה לא יקרה. (ולפעמים זה קורה דווקא בגלל נקיטת חומרות שלא לצורך בתחום הטהרה).

 

כל מה שאמרו זה שכשכבר זה קורה, זה עבודת ה' של הבעל, והרבה פעמים אין לזה קשר לזוגיות. וגם אם יש לזה קשר לזוגיות העבודה צריכה להיות גם זוגית וגם אישית.

 

 

 

 

לא התכוונתי שזה בדווקא על מגזרפרח-שלג

בכוונה כתבתי על נשואים כי אני יודעת מבעלי שיש בחורי ישיבות שנופלים בזה ובגרוע ביותר השם ישמור.

אבל אני חושבת שאם מדברים על זה ופותחים דברים זה נותן לאנשים לנסות, וברגע שמבינים את הנופלים ומבינים שזה טבעי, אז בנאדם קשה לו להלחם בעצמו כי "זה טבעי וכולם נופלים בזה"

וחוץ מזה אני חושבת שחייבים גדרות וסייגים, בנאדם חייב לא להעמיד את עצמו בידי ניסיון.

אני חושבת שתמיד בחיים צריכים להיות מאוזנים. לא אמרתי נקיטת חומרות שלא לצורך ההפך.- כשאסורים לגדור גדרים, להעסיק את עצמך, להביע אהבה ולא ליפול להבעת מיניות. וכשמותרים להשתדל להביא את היופי שברחוב שיהיה הכל בבית.

מקווה שאני כותבת צנוע.

כתבת בסדר גמור. הבנתי אותך -אנונימי (2)

אני חושבת שכולם מבינים שזו עבודה.

לא התכוונו שזה טבעי. התכוונו - לא לטמון את הראש בחול, זה קורה, וזה קורה הרבה,

וכמו תמיד צריך איזון בין פתיחות והכרת המציאות לבין הסתייגות גמורה מהמעשים עצמם.

 

 

זה ממש לא רק אצל דתייםאמא, ברוך ה'

גם אצל חרדים אשכנזים ממאה שערים, ומדברת מניסיון (ולצערי מנסיון של בנות חרדיות, שלמדו בסמינר יידיש... שנפלו בתחום הזה וראו סרטים מזעזעים ועזרתי להן לצאת מזה, ודרכן נחשפתי לתופעה, וזו אכן תופעה כי לצערינו היום גם נחשפים הרבה בגיל ההתבגרות כשהיצרים יותר גדולים וקשה להתנתק מזה גם כשגדלים.)

צריך לדעת ולהבין, ולא להיות תמימים. וזו נראה לי היתה מטרת השרשור העיקרית "אין אפוטרופוס לעריות". חייבים לשים לעצמך גדרות ולא לסמוך על הנס.

אם יש לבעל פלאפון לא מסונן, דרכו הוא יכול להיחשף לכל בכל דקה, ואז את מגלה שהוא רואה סרטים כאלה ונפגעת באופן אישי עד רצון להתגרש - ובזה בעצם התחיל השרשור, זה אומר שאת לא ממש מבינה את נפש הבעל ואת ההתמודדוית איתן הוא מתמודד.

כל השאלה האם הבעל רוצה ללכת בכיוון של עבודה על היצר, ודבר ראשון לעשות סינון ואולי גם תוכנת פיקוח. ודבר שני - אם זה אכן ברמת התמכרות וסינון לא מספיק אלא הוא יחפש בדרכים אחרות, ללכת לטיפול ולהשקיע בכך זמן כסף ועבודה. (יש הרבה שעצם הסינון זה מספיק להם. אם אין להם דרך נגישה להסתכל על דברים לא צנועים הם לא יחפשו את זה, הם לא ישלמו כסף כדי להכנס לקפה-אינטרנט למיניהם וגם לא יחפשו בדרכים אחרות. הם מבינים שזה לא בסדר אבל כשזה כל כך נגיש הם נופלים)

אבל להגיד שבגלל שהוא נפל בזה אין לו תקנה, הוא לא אדם עם שאיפות תורניות ובעצם "עבד עלי" כל הזמן, או הוא לא אוהב אותי - אני לא מספיק יפה בעיניו וכו' זו מחשבה לא נכונה שנובעת מציור תמים מאוד של המציאות, למרות שהיא ממש מובנת מבחינת הרגש.

אני יודעת שזה גם אצל חרדים.פרח-שלג

שמעתי סיפורים גם בעצמי, אבל אני חושבת שזה הגיע מנפילה חד פעמית בטעות ואז המשיך הלאה כי אנשים לא גדרו את עצמם. כי נראה לי שמרוב שמכילים שזה קורה והגיוני אנשים לא מספיק נלחמים בעצמם.

אני לא חושבת שצריך להוקיע את מי שנופל אבל נראה שהזוג שעובר את המשבר, הוא היחיד שעובר את זה צריך הבנה והכלה וגם עם זאת תקיפות וזעזוע שזה מעשה שלא יעשה. ואנשים מבחוץ שלא עוברים את זה צריכים להכניס לעצמם לראש שזה לא מובן ולא טבעי וגבר הוא לא מריונטה של היצר. אלא יש לו יצר והוא יכול לעמוד בזה. יש הרבה סיפורים תקראו באוצר המעשיות ובגמרא דווקא על גברים שהיצר עמד מולם והם ניצחוהו ודווקא בעריות ואת זה צריך להדגיש.

למה גבר נשוי צריך ליפול יש לו אישה?!?קשה לי להביןאנונימי (3)
מה חסר לו?!?מילא רווק אני מבינה אבל למה נשוי?!?
למה את שואלת אותי?פרח-שלג

הוא לא צריך ליפול ואסור לו ליפול. ועל זה בדיוק אני כותבת שכשזה מובן זה נותן לגיטימציה. וכמובן ענין נוסף זה לא להביא את עצמך לידי ניסיון ולגדור גדרים.

לא שאלתי אותך שאלתי בכללית זה פשוט לא מובןאנונימי (3)
לי..התחתנת איתה ואתה אוהב. אך היא נראת מה אכפת לך מנשים אחרות יש לך בבית?!
אני אחת מהאנונימיות מהשירשור הקודםאנונימי (4)

ובעיקבותיו שוחחתי עם בעלי וקראתי קצת מחקר על זה ברשת אתמול.

אני גם חרדית.

בעלי ניסה להסביר לי שזה לא משהו שמבטא חוסר או משהו כזה

זה דרך לפרוק תיסכולים במיידי ולא משנה מה הוא עשה שעה לפני או יעשה שעה אחרי.

עם האישה הוא מחוייב לשים לב אליה ולהנאה שלה וזה עניין, זה לא משהו של זבנג וגמרנו (סליחה על הביטוי) וזה לא שבגלל זה הוא פחות אוהב אותי או קיום יחסים איתי זה פשוט צורך מידי לפרוק את ההרגשה שלו לבד, זו מין צורת התפרקוךת שכזו.

זה לא מפחית מעוצמת הפגיעה אבל לפחות אני מצליחה יותר להבין מאיפה הוא מגיע.

כל האמור לעיל לא נאמר על גברים הסובלים מהתמכרות לנושא.

נ.ב. יש לי כמה כתבות ומחקרים שמצאתי אתול בנושא מי שרוצה אני יכולה לשלוח לה באישי

אז את מחזקת בדבריךאין כמו אמא
שלא משנה כמה אישה תהיה טובה ואוהבת ונותנת, גבר רוצה לפעמים סיפוק מידי בלי מחויבות לאישה, בלי רגשות, בלי קשר נפשי, כל זה לא שייך לבחור דתי עם יראת שמים זה טוב ויפה אבל אולי לא לדתיים, כי דתי לא יכול ללכת לנערת לווי אפילו שאצלה זה זבנג וגמרנו רק הנאה בלי צורך לתת ולהתחבר נפשית ורגשית, מה לעשות כמו שאסור לנסוע בשבת אסור להוציא זרע לבטלה ולא ללכת לנערת לווי, זה לא משנה הקושי, למה זה נסלח??? למה אם הבעל היה נוסע באוטו או מדליק מחשב בשולחן שבת זה היה נשמע מזעזע ופה זה כאילו נשמע יותר סלחני?
לא חושבת שזה נסלחאנונימי (4)

אבל בהחלט יכולה להבין (ראי ערך אני) למה אישה בוחרת להתמודד עם זה ולסלוח ולא לשבור את הכלים.

כשאישה שבעלה מתחיל לחלל שבת תגיד שהיא שוברת את הכלים היא תוכל להסביר לעצמה ולאחרים שזה לא היא- אלא הוא שעשה שאין עליהם מחילה,

כשאישה תגיד שהיא שוברת את הכלים בגלל זה אז או שהיא לא תצליח לתת את הסיב או שגם אם היא תצליח לתת סיבה (לעצמה או לסביבה לא משנה), זה ישמע לה לפחות כאילו הבעיה היא בה. אני שוברת את הכלים כי בעלי צופה בסרטים ויותר מזה נשמע לאוזן שלי לפחות כמו אני שוברת את הכלים כי בעלי צופה בסרטים כי אני לא מספיקה לו.

זה בהקשר של למה לא לשבור את הכלים.

בעניין הסלחנות- אני חושבת שפה בפורוםיותר קל להיות סלחניות

את לא יודעת מה קורה בביתים של אחרות אבל מול הבעל יותר קל לכעוס ולהשבר מאשר פה בפורום כי כאמור להודות בזה שבעלך עושה דברים זה להגיד את ההרגשה שאת לא מספיקה לו (למרות מה שכתבתי קודם ולמרות מה שבעלי הסביר לי- עדיין ההרגשה נשארת).

בעלי יודע שאני פגועה וכועסת מאוד ואני לא מתביישת להגיד את זה

אני אעתיק לכם מן המקורות כדי שתבינו את ההבדלאמא, ברוך ה'

אור החיים ויקרא פרק יח 

"הנה ידוע הוא כי כל מצות אשר צוה ה' לעם קדושו הם מצות שיכול האדם לעמוד בהם ויטה עצמו אל הרצון לעשותם, זולת מצות פרישת העריות הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן ואונסתו עליהם לעשותם, זולת בהתעצמות הרחקת ב' דברים מהאדם, והם מרחק הרגש ראות העין, ומרחק בחינת החושב, ואם ב' אלו לא יעשה אין אדם שליט ברוח זה לכלותה ממנו, כי כל שלא תהיה לו הרחקת הרגש הראות בדבר הגם שירחיק בחינת החושב לא ישלוט בעצמו לכלות ממנו הכרח החשק."

 

זאת אומרת שצריכים שני תנאים: אחד - סביבה נקיה, מרחק ראות העין. מי שיש לו פלאפון לא מסונן - זה לא מרחק ראות העין, ודבר שני - מרחק בחינת החושב, לעבוד על מחשבותיו כל הזמן.

וזה יצר שונה מכל שאר היצרים, שונה מתאוות אכילה, שונה משמירת שבת, ולנו הנשים אין הבנה עד כמה זה קשה.

 

אחר כך אור החיים מביא עוד הרבה סיפורים על תנאים. הסיפורים האלה לא מביאים לגיטימציה, אלא מסבירים כמה צריך להתאמץ.

 

ורבי צדוק מלובלין כותב כי בדור עקבתא דמשיחא "כי כמעט אין אדם שניצול".

 

ויש גם הרבה מקורות שמסבירים למה היצר הזה שונה מכל השאר, ולאיזה גבהים הוא גם יכול להרים את האדם כאשר הוא מתגבר עליו. אני חושבת שכל אחת שנפגעת באופן רגשי ואישי מהעניין, כדאי שתלמד את המקורות ותבין את המציאות. כדי לעזור לה וגם לבעלה להתמודד.

 

ואפשר לומר - למה הם כותבים דברים כאלה? הרי ברגע שכותבים את זה זה נותן לגיטימציה, והגברים פחות יתמודדו. אבל יש גם עניין של הכרת המציאות כדי שניתן יהיה להתמודד איתה כראוי. וכמובן שיש גם הרבה מקורות על חומרת העניין ועל איך להתמודד ולהנצל.

יישר כח. מאיר עיניים.אנונימי (2)


^^^^^נשואים פלוס
כל העניין המיני היום נהיה משהו שמאוד מבינים בו. כל עניין הקהילה הגאה, בגידות וכו'...
לאט לאט אנחנו הופכים להיות עם של בהמות! זה לא קשור לדת בכלל לדעתי... זה החוסר יכולת לשלוט הרצונות, תאוות וכו

אז מי שבא לו עכשיו לרצוח יעשה את זה? למה זה שונה אם למישהו בא עכשיו ללכת למערת ליווי???
בעלך "סיבן" אותך.הלוי
כל גבר יהודי מחוייב על שמירת העיניים, הלב והמחשבה ולהיזהר מהוצאת זרע לבטלה, לא משנה כמה הוא מרגיש שהוא חייב פריקה מיידית.
אני הבנתי שהוא לא נתן לזב לגיטימציהסדר נשים

אלא רק הסביר למה בתכלס זה קורה

אני האנונימית והתגובה שלך הייתה ממש מגעילה.אנונימי (4)

בעלי לא סיבן אותי ולא נעלים, הוא הסביר לי זה אשכרה קורה. התקשורת ביני לביםן בעלי פתוחה מאוד והוא הסביר לי למה למיטב ידיעתו רוב מוחלט של הגברים (ללא קשר לסיבות שפירטת בהמשך שהם כשלעצמן לא מעצבנות כי זה הופך את הנשים לאשמות בזה שהבעל שלהן עושה את זה וזה ככ לא נכון), רוב מוחלט של הגברים עושה את זה.

גם מי שלא מסכים להודות.

ואולי אתה צדיק או שבעלי לא יודע אבל הביטוי שלך היה מגעיל, וזה שאני בחרתי להאמין לבעלי ולקבל את דבריו זה לא אומר שהוא "סיבן אותי"

 

אני איתך!אנונימי (6)

הסיבות שהוא נתן אלו תירוצים עלובים שמפילים על האישה את הבעיה הגברית, ואלו בטח התירוצים שחברים שלו נתנו לו כהסבר למה הם נופלים. אם יש בעיות כאלה (חוץ מהבעיה השניה), שיעבוד על הזוגיות שלו עם אשתו.

אני לא יודעת אם הסיבה היא רק זבנג וגמרנו. יכול להיות גם כל מיני פנטזיות לא ממומשות, שאין מצב שימומשו עם האישה (מגבלות הלכתיות, פיזיות וכו), סקרנות, והמשכות אחרי היצר.

זה יכול לקרות גם כאשר יש זוגיות טובה, הבעל צריך להפנים את חומרת האיסור ולעבוד על עצמו, וכמובן לגדור בכל מקום שיש חשש לנפילה. ודווקא מה שהוא כתב לגבי מחוייבותו של כל גבר יהודי, זה הדבר העיקרי שהם צריכים להפנים. עם זה אני מסכימה.

מסכים, אלו באמת תירוצים עלובים מתחמקים של גברים,הלוי
בחרו לא להתמודד עם היצר ולתת לא לגיטימציה.
סליחה, אבל לא רוב מוחלט. אפילו לא רוב. ואני אישה.אנונימי (2)


אני ממש לא מסכימה עם המילה 'רוב'פרח-שלג

וזה באמת מה שאני חושבת שמילים כגון אלה מחלישות את העם וגורמות לו להפסיק להאמין בעצמו ולשמור.

(כמובן שאני לא חושבת שהוא סיבן אותך אלא הסביר לך מה קורה להרבה שהוא מכיר, לא הצדיק)

אני מאד מתנצל בעניין בעלך, הבנתי בצורה לא נכונה את הדברים.הלוי
עבר עריכה על ידי הלוי בתאריך כ"ט באלול תשע"ה 09:00
אבל בעניין הדוגמאות שהבאתי בהמשך, את הבבנת בצורה לא נכונה את דבריי.
אני מבהיר, כשכתבתי "כשהוא" האשמתי את הגבר, כשכתבתי "כשהיא" האשמתי את האשה, כשכתבתי "כששניהם" האשמתי את שניהם. אם תסתכלי שוב, את תראי שהדוגמאות שהבאתי הבאתי הן די מאוזנות מהבחינה הזאת. ושוב, אלו רק מספר דוגמאות מתוך סיבות רבות ולפה ושם וממש לא מתן לגיטימציה.
כשתהיי גבר תביני גם תביניסדר נשים


אני גברהלוי
הסיבות שאני נותן פה, אלו רק מספר דוגמאות (שיצא לי להיתקל בהן אצל גברים במציאות) ואני ממש, אבל ממש לא בא לתת לסיבות האלה לגיטימציה ולא להצדיקן, אלא רק לתת קצת אור על העניין כדי שתוכלי להבין קצת איך גבר נשוי יכול ליפול, למרות שיש לו אשה.

כשהיא מונעת ממנו יחסי אישות (ממש מונעת).
כשהוא לא טורח מספיק להתגבר על היצר שלו.
כשהוא לא שמח באשתו.
כשהוא לא מרגיש נאהב על ידי אשתו.
כשהיא לא מכבדת אותו, ברמה שהוא מרגיש מושפל ולא מרגיש גבר לידה.
כשהוא חושב שהדשא של השכן ירוק יותר.
כששניהם לא מסופקים מהזוגיות ומיחסי האישות, עקב תקשורת לקויה.

אני חוזר שוב, אלו רק מספר דוגמאות להמחשה.
שים לב שרוב הסיבות שמנית מאשימות את האישהאנונימי (4)

וזו אחת הבעיות של גברים,

אחת הסיבות למה נשים מרגישות נבגדות,

ואחת הסיבות למה נשים מרגישות רע שלמרות שהן כן משתדלות הן תופסות את הבעל שלהן עושה את זה וזה אחד הדברים שהורגים לחלוטין את הבטחון האישי

אז אולי כדאי לחשוב שוב.

לאו דוקא מאשימות את האישה. ואני אישה.אנונימי (2)

אני חושבת שהוא פירט באופן ענייני מגוון סיבות.

 

אם אישה עושה את המקסימום מבחינתה - אשריה.

 

אבל צריך לדעת שיש נשים שלא מספיק לוקחות אחריות (מהסיבות שהוא הזכיר) בתחום האישות. אין בסיבות האלה לגיטימציה - אף פעם אין לגיטימציה - ליפול, אבל אישה צריכה לדעת שהיא מחוייבת כלפי בעלה בתחום הזה כאישתו היחידה. זו אחת הסיבות שאישה יוצאת בלא כתובה - כלומר, גם חז"ל נתנו דעתם על זה.

 

אם יש בעיה בתקשורת צריך לפתור אותה והאחריות היא על שני בני הזוג.

ואם אישה מונעת את עצמה מבעלה - זו עילה לגירושין.

 

גם אם אישה לא מונעת את עצמהאנונימי (4)

היא לא יכולה להשתוות או להתקרב לנשים הללו אז להגיד שיעזור שהיא תיקח אחריות זה לא נכון. זה בעיה של הגבר.

כמובן שזה נאמר בכפוף לזה שהיא עושה השתדלות וכו'.

 

מי דיבר על זה?אנונימי (2)

בשום אופן לא צריכה להשתוות לנשים כאלה. במקרה כזה, זו באמת בעיה של הגבר.

 

כמובן שנאמר בכפוף לזה שהם משוחחים ומגיעים לעמק השווה לגבי איך שיספק את שניהם.

את בחרת להבין את זה כך,הלוי
אני יבהיר. כשכתבתי "כשהוא" אז האשמתי את הגבר, כשכתבתי "כשהיא" אז האשמתי את האישה, וכשכתבי "כששניהם" אז האשמתי את שניהם.
תסתכלי שוב, יש איזון מסוים. ושוב, אלו רק דוגמאות ולא מתן לגיטימציה.

לדעתי, אם תהיה תקשורת בריאה בין בני הזוג ורצון אמיתי לפתור בעיות שעולות, אז אפשר (די בקלות) להמנע מהגעה למקומות כאלה.
הסיבות העיקריות כיום אצל הרבה זוגות שמהוות את הבסיס לבעיות, הן גאווה, מתן לפחד להתגבר ותקשורת לקויה (מאד).
כשבני זוג מגיעים לרמה מסויימת של תסכול, אחד מהם או שניהם מתחילים לחפש נחמה אצל אחרים.
הרעיון הוא להתגבר על הגאווה או הפחד, לתקשר ולהקשיב למרות שהדבר אינו קל לפעמים, אבל זה נצרך כדי לדעת מה קורה עם הבן/בת זוג ואם יש בעיה, אז לאפשר באמצעות תקשורת בריאה לפתור אותה.
מטבע הדברים מי שמגיבה פהתחיה דולה

יש לה אינטרנט נגיש אז סביר שגם לבעלה אז זו כבר קבוצת סיכון.
ומן הסתם שמי שמגיבה בשרשורים כאלה זו מי שמכירה את הנושא מקרוב ולכן יש תחושה של תופעה.

אצלינו האינטרנט לא חסום ומעולם לא היה. ..אנונימי (5)
ואני יודעת על בעלי שהוא לא מתעסק בדברים האלה ולא התעסק גם כשהיה רווק.

וכל המשפחה שלו אנשים צנועים גם החילונים ביניהם.

אבל כל אחד והניסיונות שלו בחיים, המגרעות שלו והיתרונות שלו.

אם את יודעת שהרוב נכשלים בלשון הרע או בגזל- זה לא אומר שאת נותנת לגיטימציה.

חשוב לא לקחת מגרעת אנושית אחת ולשים אותה מעל הכל כאילו זה כל האדם.
שאלתי את בעליl666

הוא אמר שפשוט בן אדם עושה מה שבא לו ולא מוכן להתאפק, וזאת הסיבה העיקרית

^^^^^אנונימי (7)
למרות הקושי לאדם תמיד יש בחירה חופשית גם בעניין הזה.
ואני כותבת מניסיון אישי שלי שגם אני הייתי במקום הזה (לפני החתונה) ובכל רגע אפשר להפסיק אם בוחרים להפסיק ולהתחרק מזה. ועושים הכל כדי לא להתקרב לעניין שוב. (גם לנשים זה לא קל.. לי אישית לפחות)
אני אישה ובעבר הייתי צופה בדברים כאלהאנונימי (8)
בעיקר בשנות התיכון והשירות הייתי צופה לפעמים עם חברה כי זה עניין אותנו וסיקרן. אפשר לומר שאפילו עשיתי שטויות עם הגוף שלי (לבד כמובן) מתוך סקרנות וגירויי...
אבל- והוא אבל גדול! כשהחלטתי שדיי אז הפסקתי ולגמרי! וב'ה היום נשואה באושר ובאמת עם הזמן כבר שכחתי את הגועל שראינו שם. יום אחד כשניסיתי לדבר על זה עם בעלי הוא חתם את זה בצורה כל כך יפה- הוא אמר שכולם עושים טעויות ושטויות והוא אפילו לא רצה שאספר לו מה עשיתי...ואז הבנתי את עניין התשובה של זה- הקב'ה מוחל על הכל בתנאי שאת באמת חוזרת בתשובה ומוחלת לעצמך! מאחלת לכל הזוגות היקרים לדעת למחול אחד לשני וגם לעצמם. (אגב כבר שכחתי מזה לגמרי ופתאום הצפתם לי...חח)
עוד שתי נקודות חשובותאנונימי (8)
גם אנחנו כנשים צריכות לדעת טיפה לצאת מהקופסא.
אישית אני דואגת להיות מקורית ולקנות דברים "סקסיים" ונשיים ומיוחדים. כן! זו מצווה! וכמו שלחג את קונה בגד אז גם לחדר המיטות!
אישית אני דואגת לקיים עם בכלי יחסים גם בתנוחות קצת פחות רגילות.. כדי לתת לו את ההנאה. חוצמ'זה שגם אני נהנית מהגיוון.
ובכך מבחינתי תמו להן התירוצים. אם אגלה שבעלי חס וחלילה יצפה בדברים נוראיים- זה יהיה בלתי נסלח. אין דבר כזה שגבר לא יצליח.
ואני חשבתי שלפי ההלכהאנונימי (9)
קיום יחסים מותרת רק בתנוחה אחת מסויימת. לא?
אפשר לדעת מה עושות פה תגובות של גבר??אנונימי (10)
אולי לא הבנת אבל הריון ולידה לא בדיוק הפורום לבנים.... מילא אתה מרשה לעצמך להכנס, אבל עוד להגיב? ועוד בכזה שרשור? בושה
די כבר לתקוף גברים שנמצאים בפורום הזה.פרפר לבן
את תמימה מאוד אם את חושבת שרק נשים ורק נשים צדיקות נכנסות לפורומים.

זהו פורום פתוח וזכותו של כל אחד לקרוא ולהגיב כאן.

אם את רוצה פורום 'סטרילי' את מוזמנת לפתוח אותו בעצמך ולהכניס לשם רק את מי שאת מכירה אישית.

עד אז-צאי מנקודת הנחה שיש פה מלא גברים ויש גם נשים שהן לא באמת נשים ויש גם אנשים שהמניעים שלהם לא טהורים (כבר נתקלנו פה בכאלה.)
זכותו של כל אחדאנונימי (10)
זכותו של כל אחד גם להכנס לאתרים מסוג שכתבו עליהם כאן בשירשור, נכון?
מה לעשות שיש הלכה ויש דברים שלא עושים? תסלחי לי אבל להתכתב עם בנות, בפורום שמיועד לבנות מעצם סוגו ותוכנו, ועוד על נושאים כמו נפילות באינטרנט שקיימות או לא קיימות, ומעשים שעושים גברים או לא עושים, זה פשוט לא יאה.
אני לא תמימה, ברור שיש גברים שנכנסים לפה, אבל אם הם עושים את זה לפחות לא בגלוי ! מינימום של בושה
הפוך. אני מעריכה את הגילוי הנאותאנונימי (2)

שמדובר בגבר ובשם משתמש מוכר. זה מעיד על תגובה עניינית לצורך הדיון.

 

את מעדיפה שגברים יגיבו כאן בעילום שם או יתחפשו לנשים? מה זה יתן לך? זה פתח לתגובות מאוד לא צנועות, והפורום כבר ידע תגובות מהסוג הזה - זה היה מאוד לא נעים והסתיים במחיקות ונעילת השירשור.

 

ולמה את צריכה לחנך משתמשים האחרים מה יאה ומה לא?

--אנונימי (10)
צריכה לחנך כי לא נעים לי שפורום באתר דתי ינהג כך. יקבל שיחות כאלה על נושאים כאלה בין גברים ונשים בהבנה וסובלנות. שימי לב על מה השרשור מדבר, חלאס, אם אנחנו דתיים אז זה לא לעניין ולא צנוע.
ואם זה הנוהג בפורום אז כנראה שבאמת לא מתאים לי להיות בו והבעיה אצלי שחשבתי שהפורום דתי
זו לא היתה שיחהאנונימי (2)

הגברים שנכנסו כדי להגיב העירו שתיים שלוש הערות שהיה חשוב להביא, בכל הרצינות הראויה, ועזבו.

 

תראי בפורומים אחרים מעורבים איך מתנהלות שיחות (ויאמר לשבחו של ערוץ 7 שגם דיונים מעורבים מתנהלים סה"כ בצניעות) הדיון הזה לא נושא אופי חברתי כמו אותן שיחות.

 

אני בטוחה שמבחינתם התגובות היו חשובות והם לא נכנסו הנה כדי לשוחח.

 

 

 

 

 

 

 

 

לא.אנונימי (11)
גם ברמב"ם וגם בשולחן ערוך,הלוי
הם אומרים בהתחלה של נושא זה, שהזוג יעשו מה שבא להם יחד. אחרי זה הם נותנים רשימה של דברים שלא יעשו מתוך המלצה (קבלית) ולא מתוך איסור.

הדברים היחידים שאוסרים עליהם, שכמובן שלא יעשו כל עוד היא נידה, שלא יעשו כשכועסים, שלא יעשו כששיכורים, שלא יעשו באונס ולא בזמן שהיא מניקה.

ניתן גם לשאול רבנים בנושא, הם יגידו את אותם הדברים או דברים דומים, חוץ מרבנים שדעתם קיצונית בעניין.
היי, אני קצת בשוק...התאומה

לא הייתי כאן כבר כמה ימים ואני עכשיו קוראת את השרשור לראשונה.

אני חרדית, וגדלתי בבית פתוח, אבל בלי אינטרנט, ורוב המשפחות החרדיות שאני מכירה מסביב אין להן אינטרנט בבית, ואלו שיש, הוא חסום, רק בודדים עם אינטרנט לא חסום. ואני נפלתי בתור בחורה, והייתי רואה גם סרטי פורנו, אבל זה הסתכם בזה, אף פעם לא עשיתי מעבר לזה, וכשהחלטתי בשנות הסמינר לצאת מזה - יצאתי, ב"ה, ולא חזרתי יותר.

בעלי גדל בבית שמור מאוד, לא מכיר ולא ראה אף פעם את הדברים האלו. רק שמע עליהם מחברים פחות שמורים.

אני חייבת לאמר שמי במחזיק בבית/ בפלאפון אינטרנט לא חסום - שלא יתפלא על כלום אח"כ, כי הרבנים של הציבור שלנו אוסרים להתעסק עם אינטרנט שלא לצרכי עבודה (משום "והייתם נקיים" אני מודה שאני נכנסת לכאן בשעות העבודה בזמנים פנויים), וגם לצרכי עבודה מתירים רק אינטרנט חסום. ולא סתם. כי אינטרנט לא חסום הוא פרצה קוראת לגנב שאין גבר שיכול לעמוד בה!! 

ומי שמשלה את עצמה שבעלה נקי מזה למרות שיש להם אינטרנט לא חסום - הוזה!! חד וחלק.

ר' חיים קנייבסקי פסק שמי שמחזיק אינטרנט פרוץ פותח פתח לבית עריות בביתו. ועובר על אביזריהו דעריות.

ובנוגע לקטע הנשי - אין ספק שאישה נשואה חייבת לדעת שהיא מהוה גדר לבעלה בכך שהיא נותנת לו את עצמה מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה, בזמני טהרה כמובן. וגבר שמרגיש שיש לו "פת בסלו" כהגדרת הגמרא, כלומר שאשתו נמצאת בבית עבורו מתי שהוא מרגיש צורך - לא יסתכל בכלל על נשים אחרות. קחו לתשומת לבכן נשים יקרות, אנחנו כאן בשביל היקרים לנו והם צריכים אותנו מאוד, הם חסרי אונים בלעדנו, ובל נביא אותם למצב שילכו לחפש את הסיפוק בחוץ....

שנה טובה ומתוקה לכולם וה' ישמור את כולנו.

יש אינטרנט קפה במחיר מצחיקl666אחרונה

ומי שמבין במחשבים יכול לפעמים גם לשבור סינון

ואני בהחלט לא מצליחה לדמיין גבר נשוי עם ילדים יושב בבית וצופה בזה, הרי תמיד אישה שם וילדים

אשמח לתת המלצות מעשיותאנונימי (12)

מאחר ואני מודעת לקושי של גברים החלטתי לפני החתונה שאני אהיה פתוחה מאד עם בעלי.

התקשורת ביננו מאד פתוחה, הבהרתי לו שאני רוצה לדעת אם הוא נופל- ואכן כשהייתה לו נפילה הוא ישר סיפר לי- רק ככה כשהוא יודע שאני לא מסתירה ממנו כלום וכך אני מצפה ממנו אז הוא באמת לא מסתיר ממני.

 אני יודעת שהוא עובד על עצמו ושזה לא פשוט לו אבל זה גם ברור לו שהוא יעשה הכל כדי לא ליפול,

לשמחתי אחרי החתונה הרבה יותר פשוט לו (4 שנים ב"ה).

ועוד דבר- אני מבקשת ממנו שכל פעם כשהוא מרגיש צורך (כמובן כשמותרים) שלא יוותר לי כדי שאבין ואהיה איתו ואם לא הבנתי שיגיד לי, העיקר שלא יישאר עם הצורך הזה בלי לממש אותו.

וכבר מסופר על רב שאשתו הייתה מצערת אותו והתלמידים שאלו אותו איך הוא מוותר ככה והוא ענה: "דיינו שמגדלות את ילדנו ומצילות אותנו מן החטא"!

אני יודעת שזה לא תמיד אשמת האישה, אבל כל אחת צריכה לראות איך בכל זאת היא יכולה לעזור יותר לבעלה.

ועוד דבר, שמישהו נופל בכל חטא ובעיקר בגילוי עריות, יש לו צער גדול, זה פוגע לו בבטחון ועוד ולכן אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא לא רוצה לפול וזה מה שאני משדרת לו.

אני אישית למדתי דברים חשובים מהשרשור הזה ובעז"ה אקח טיפים מכאן לחיי הזוגיות שלי כדי שהם יהיו יותר טהורים ובלי נפילות.

בעז"ה שהשנה החדשה תתחיל ברגל ימין ותמשיך ככה, שנינצל מהחטא הזה ומשאר החטאים ונגיע בעז"ה ליום הכיפורים עם כמה שיותר קדושה.

נראה לכן תקין? (מקרה במקווה)אחת מאיתנו🌹

היי חברות יקרות

נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?

לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?

ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?

למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?

נראה לכן תקין?

וואו. חיבוק ענק!!!אוהבת את השבת

איזה קשה

ממש

ממש

ממש


בע"ה שיהיו לכם מלא בשורות טובות!!..

איתך בלב.....

מטפלת חדשה, האם אני מגזימה ?אנונימית בהו"ל

היי

אז הכנסתי את התינוק בין ה5 חודשים למטפלת אתמול.

מתלבטת אם אני חרדתית או שזה מוצדק.

אחותי שולחת לשם ילדה בת 13 חד ומרוצה

כשבאנו לראות ( לפני חודשיים )הייתי נחרצת מאוד שחשוב לי שיישן בלול ולא בעגלה, היא אמרה לי שיש לה לולים אבל הבנים שלה בחדר, אוקי.

אתמול מגיעים בפעם הראשונה אז ביקשתי לראות את הלול, היא אומרת משהו שוב על הבנים שלה אז אמרתי לה שאני פשוט חרדתית ורוצה לראות שהמזרן קשיח כי ישן על הבטן אז אמרה לי שתפנה את זה ותוציא את זה מחר שאראה. שבאנו לאסוף ראינו שבדיוק צרח ואמרה שסרב לבקבוק ( אנחנו עובדים על זה כבר כמה שבועות ). טוב ניתן עוד יום.

היום מגיעים, היא מראה לי מזרן של לול ( פיצי ) ואמרה תשים אותו לישון לידה אין לי מושג איך כי הרי לא הוציאה את הלול, אוקי.

הוא היה עייף ואחרי דקה שומעת אותו צורח

נשארתי כמה דק' אבל הייתי חייבת לקחת את הגדול לגן

חוזרת אחרי שעה וחצי שומעת אותו מדבר קצת היא בדיוק כותבת לי שישן ואכל יפה. אחרי כמה דק' מתחיל לצרחחחח שומעת עוד ילדים בוכים אחרי כמה דק' שומעת אותה עושה ששששש נשמע שהרגיעה אותו ואחרי כמה דק' שוב

בתכלס הייתי שם 40 דק', מתוכם צרח 25 שמעתי אותה כמה פעמים אומרת שששש ופעמיים 'שקט!'

נשברתי ודפקתי לקחת אותו, העיניים שלו אדומות, ריסים רטובות ומשתנק קצת

היא אומרת לי שהוא מאוד רגיש אבל ישן ואכל יפה שיחק קצת וכו'

אני שואלת אם הוא בכה כי הוא קצת נשנק כזה והיא עונה שדווקא לא בכה עכשיו ושגם בבוקר הוא עשה לה את זה 🤦‍♀️

מילא, הוא רגיל יותר לידיים כי היה איתי אבל למה לשקר לי ???? מרגישה שאני לא יכולה לסמוך ככה. אמא שלי טוענת שיש אמהות שלא רוצות לדעת שבכו אבל אני ביקשתי לדעת, אמרתי לה שאני רואה שנראה שעכשיו בכה !

גם מה הסיפור שאני לא יכולה לראות איפה ישן, זה מדאיג אותי

וחוץ מזה שלא שמעתי אותה מדברת עליהם חוץ משנכנסתי

בעלי רוצה להוציא, לא יודעת אם הוא מגזים. ואל תגידו לי ללכת עם המצפון כי אם כן בחיים לא הייתי שולחת ילד ובגלל זה ביליתי שעות במיון בהריון חחח

יצא פריקה,סליחה

אשמח אם יש למישהי עצות

תחתונים לילדון קטן מימדיםהשם שלי

הבן שלי בן שנתיים וארבע.

קטנצ'יק בגודל.

עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.

אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.


מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?

בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.


למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?


חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.

נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?

אליעקספרסמנגואית
ניסיתי לחפש שםהשם שלי
אבל לא הצלחתי.

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

יש שמלות של תינוקות שיש להן תוספת של מעין תחתוןמתואמת

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

יכול להיות שיש לי כאלההשם שלי

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

תנסי לבדוק, ותנסי לראות מה איכות הבדמתואמת

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

למה לא לשים מידה 2 ?פילה
נראה לי זה יהיה גדול עליוהשם שלי

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

לקטנטנה שלי זה היה בסדרמתיכון ועד מעון

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

מהניסיון שלי מידות תחתונים יותר קטנות מבגדיםשיפור
יש לי ילד שלובש מידה 2 ברוב הבגדים ומידה 8 בתחתונים .
בד"כ מידה 2 מאוד קטןיום שני
ויש גם גומי, לא נורא אם קצת רחב העיקר שהגומי תופס...

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

מבינה על מה את מדברת. היינו שם...לשאלה..

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

נסי בחנויות הזולות את המידה הקטנה 2-4קופצת רגע

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,


ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

איזה שלב מרגש - בהצלחה!שושנושי
וואי אני לא זוכרת איזו חברה אבל אני יודעתגפן36

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.


אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

נכון! אולי חברת שרייבר?יראת גאולה
היה לי גם 2-4 של החברה ה'קטנה' וגם 1.5-2 של נקסט. ושל נקסט היו גדולות יותר.
תבדקי בשייןחילזון 123
זה לא נורא אם יהיה מעט גדולאמאשוני

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

לדעתי מידה 2-4עוד מעט פסח

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

התחתונים של נקסט מידה 1.5-2 מתאימים לקטנטנים.עודהפעם

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

נכון. אני מתחילה איתם לילדי גיל שנתיים. אצלי גם,שגרה ברוכהאחרונה
קטנים ורזים
לא בטוחה לגבי הגודלאחת כמוני
אבל בזמנו קניתי דיי קטנים בדלתא

בהצלחה 

תודה על כל התגובותהשם שלי

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.


@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.


ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.


התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

יש לנו תחתונים 2-4 שמתאימים לקטן ויש 2-4 לגדולשמש בשמיים

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

מנסיוןרק טוב!

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.


ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

מוסיפהרק טוב!
יש חברה של תחתונים שהסמל שלהם זה סוס. גם אצלם מידה 2-4 זה קטן. 
נכון, גם לי יש את אלו.שיפור
ראיתי בגרביים עד הבית מידה 1-2ביבוש
מישהי מבשלת בנינג'ה גריל? מצ"ב תמונהאובדת חצות

נינג'ה גריל NINJA GRILL AG301

 

המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.

אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?

יש לי דגם אחרהשם שלי

אבל נראה לי שדי דומה.


אני מכינה בעיקר בשרי:

נקניקיות, קציצות בלי רוטב, חזה עוף, עוף


וגם צ'יפס ותפוחי אדמה אפויים.


יש לי תבנית עמוקה שבה אני מכינה עוף ותפוחי אדמה, כתחליף לתנור.

יש מגש של טיגון באוויר חם, שבו אני מכינה צ'יפס ונקנקיות.

ויגש של גריל, שבו אני מכינה קציצות וחזה עוף.

יש לי דגם אחר, הגודל שונה אבל התבניותקופצת רגע

נראות לי דומות.


אני מכינה בזה גם שניצלים ושניצל דג, בתוכנית של air fry, לא יוצא ממש כמו מטוגן אבל אם שמים שמן מתחת ומעל יוצא טוב.

על רשת גריל עושים המבורגרים, שיפודים וכו', מוכנים בבית או קנויים, וגם סתם חזה עוף עם קצת תבלינים. אוהבת גם' לשרוף' בזה תפוחי אדמה שלמים או בטטות חצויות לשניים, יוצא כמו ממדורה אם את יודעת למה הכוונה.


גם סתם לחמם דברים מהמקרר, על תוכנית reheat יוצא ממש טעים, נניח שניצל יוצא קריספי.

לי יש כזה- הוא מצויין! פירוט בפניםnik

בתכנית אייר פרי- מכינה שניצלים שיוצאים פגז (צריך להתיז עליהם שמן משני הצדדים), מחממת אוכל (מרגיש טרי) ואפשר גם ירקות ופרגיות.

בתכנית גריל- שמה פרגיות ונקניקיות, חושבת שבתכנית של מדיום.

השימוש העיקרי שלי בו הוא לחימום אוכל- זה יוצא טעים ברמות! 

על איזה תכנית את מחממת?רוני 1234
יש לך את הדגם של פותחת השרשור?
אייר פרי, וכןnik
מתייגת את המקוריתטארקו

שכותבת המון על השימוש שלה בנינג'ה גריל..

@המקורית

מנצלשת לשאלה- לדעתכן יכול להחליף לגמרי תנור בשרי?הדס=)

אנחנו מתלבטים אם לקנות נינג'ה גריל אבל יהיה צפוף לשים גם וגם...

 

משפחה עם עוד מעט 7 נפשות בעז"ה

עושה אוכל די פשוט, תבנית אחת כל פעם

בעיקר מנסה להבין אם יש גודל של נינג'ה מומלץ שיכול להכיל תבנית עוף גדולה עם תפוחי אדמה או שקטן מדיי?

ואם יש עוד דברים חוץ מהגודל שנפסיד אם נעבור לניגג'ה במקום לתנור....?

גם הדגם הגדול קטן למשפחה של 7 נפשותואילו פינו

כשאני מכינה לכל המשפחה אני עושה 2 נגלות או בתנור בתבנית גדולה..

לעצמי מכינה שם המון! 

לא יודעת לגבי גודלכנה שנטעה

כי אנחנו כרגע רק 3 נפשות,

אבל מבחינת שימוש - אצלי הנינג'ה מחליפה לגמרי תנור בשרי!! אני מכינה בה ההההכככללללל

עוף וירקות, תפוא, מוסקה, שיפודים, על האש, שניצלים, צ'יפס, רולים, מה שבאלך.

יש בזה כלכך הרבה אופציות ועובד כל-כך מהר ומצוין שמבחינת השימוש נטו זה שיא המשתלם, לדעתי ומניסיוני

נראלי אני אבקש מהם אחוזים על שיווק🤭

לדעתי קטן ולא מחליף.המקורית
זה קטן מדירוני 1234
עונה מנסיוננו הדלרק טוב!

שלנו רק מפסח..

אז אנחנו עוד צריכים ללמוד איך לנצל אותו. אבל מאז שיש לנו אותו התנור הבשרי לא עבד אפילו פעם אחת (משפחה של 8 נפשות).

ציפס בפסח (לא אןכלים קטניות. אז הכנו כמעט כל יום והרבה) היה הרבה יותר מהיר איתו מאשר בתנןר. ככה שבארוחה יכולנו לעשות 2 נגלות כדי שיספיק לכולם.


תפוא כמו של מדורה, מאוד אוהבים פה. לוקח הרבה פחות מבתנור.


שניצל תירס כנל.


ירקות כנל.


השאר עוד לא יודעת. בנתיים שניצלים ועוף עשינו בסיר. מניחה שזה גם מהיר יותר מתנור. ככה אומרים.  

אכן משתמשת בו לא מעטהמקורית

מכינה בו בשרים, ירקות, אופה והשוס - הוא מחמם אוכל למצב שהוא טעים כאילו עכשיו הכינו אותו.

אבל יש לי דגם אחר האמת


מכל מקום, זה נורא תלוי מה אוכלים בדכ. אני למשל לא מכינה בו שניצלים/ חצילים ואצלי הוא לא מחליף טיגון אבל אני מתחזקת (מנסה לפחות😅) תפריט תזונתי מסוים שממש מקל עליי להשתמש בו

אני משתמשת בתכניות reheat, grill, bake, roast בעיקר.


מכינה המון דבריםואילו פינו

שעועית ירוקה,  אנטיפסטי,  נקניקיות צ'יפס המבורגר סטייק, עוף, תפוחי אדמה, עראייס, דגים,שניצלים, לביבות, קציצות טונה

מקצר זמנים ממש!

רק כשאני מכינה עוף לכל המשפחה אני משתמשת בתנור הבשרי..

יש לך מתכונים?רק טוב!

או רוצה לפרט מה הכללים?

שלנו חדש ובנתיים משמש בעיקר לציפס ותפו"א.

עשיתי גם חציל שלם אבל נראה לי היה אפשר לעשות אותו טוב יותר.

עוף, דגים, שעועית ירוקה, קציצות אשמח לדעת איך לעשות.

יש לנו את הדגם מקס פרו נראה לי. 

אני לא מבינה בדגמים.. יש לי משהו שונה ממה שהפותחתואילו פינו

וזה הרבה ניסוי וטעייה, להבין את המכשיר..

שניצלים מצפה כרגיל, מרססת ספרי שמן על כל צד ועל תוכנית אייר פרי ל13-16 דקות תלוי בעובי של השניצל (יותר ארוך מטיגון אבל היתרון מבחינתי שזה לא דורש השגחה צמודה כמו טיגון ויותר בריא)


שעועית ירוקה עושה גם על אפיה וגם אייר פריי. שמה קפוא מהשקית, שמן זית ומלח (אפשר גם קצת רוטב סויה ושומשום אם זה באפיה) ל10 דקות.


אנטיפסטי-חותכת את כל הירקות שיש לי במקרר (גזר קישוא בצל סגול, בצל רגיל, שום, בטטה גמבה שעועית, ברוקולי וכרובית.. או חלק כל פעם) לגודל אחיד, מתבלת

על אפייה או אייר פריי. הזמן מאוד משתנה לפי הגודל של הירקות. מרבע שעה עד 35 דקות בערך. כדאי לערבב באמצע


עוף על אפיה עם רוטב שאוהבת/פירורים כמו שניצל ל35 דקות פלוס (תלוי בכמות של העוף, זה בד"כ מכינה בתנור כי מכינה כמות גדולה. כשעושה רק לעצמי רבע עוף אז כחצי שעה..)


דגים עם רוטב שאוהבת/עשבי תיבול על אפייה לרבע שעה 20 דקות..

תודה רבה על הפירוט!רק טוב!
מנצלשת, משהיא משתמשת בנינג'ה פודי?1112
אשמח לרעיונות
מנצל''שת-עוד מעט פסח

מה בעצם היתרון של הנינג'ה בהנחה שיש לי בבית תנור בשרי, פלנצ'ה איכותית ואפילו גריל גז בחצר?

מה היתרון שלו?

מבחינתי מהירות. מתחמם מאוד מהר ומבשל מאוד מהרואילו פינו

צ'יפס בתנור לוקח שעה לפחות על החום הכי גבוה, בנינג'ה לוקח לי 17 דקות... וזה הרבה היה יותר טעים.

אין לי גריל גז.. אבל את הפלנצה מסרתי אחרי שקניתי את הנינג'ה כי כבר לא היה לי בו שימוש 

לנו יש גריל גז גדול יחסית בחצר. כשיש אורחיםקופצת רגע
מפעילים אותו והרבה פעמים יושבים בחוץ.

בנינג'ה אנחנו עושים סתם ככה כנפיים וקבבים לבן שלי כשהוא רוצה, סטייקים פה ושם, המבורגרים. לא צריך לצאת, וזה זריז מאוד.


אני משתמשת בו הרבה אבל האמת שקניתי לצורך ספציפי, של טיגון ללא שמן. בלי זה לא יודעת אם הייתי ממליצה, זה תופס מקום על השיש

מנצלשת מי שיש לה, יש חסרון גדול מבחינתי....ממתקית

איפה מאחסנים???
זה מכשיר ממש ענק לא? 
ומבינה שהוא לא מכיל הרבה (הפלסטיקה מסביב יותר תופסת מקום)?
מצד שני, מבינה שהוא מהיר, וניתן להכין בפחות שמן.
יש עוד חסרונות או יתרונות?

לי יש מקום עבורו במטבח האמתהמקורית

בפינה נסתרת. וחוץ ממנו יש לי רק קומקום על השיש

אם הייתי צריכה להכניס ולהוציא מהארון, סביר להניח שלא הייתי קונה/ משתמשת כמו עכשיו

תודה!!! צודקת צריך מקום נוח לשליפה, לי איןממתקית
האמת שגם אם היה לך ארון לשים אותו בוהמקורית
לא הייתי ממליצה כי זה מכשיר כבד 
שמנו אותובשורות משמחות
בארון שבעיקרון אמור להיות למיקרוגל
ואיך את פותחת אותו? הארון מספיק גדולהמקורית

כדי שהוא יעבוד שם? או שאת מוציאה?

כי ארון המיקרוגל שלי ממש לא יכול להכיל נינגה פתוח למשל

כןבשורות משמחות

הארון בגודל סטנדרט

והנינג'ה נפתח כמעט רובו אז לא מפריע לשימוש בו

וגם שמנו תאורה בפנים

יש לי דגם שונהבשורות משמחות
אבל כן משתמשת דיי הרבה
אני בקושי, כי אין מקום בשיש והוא מאוחסן בארון כתרPandi99
כל מי שיש לה נינג'ה - איך הניקוי שלו?כבת שבעים

סביר? או שלוקח הרבה זמן שכבר לא שווה את הבישול המהיר?...

סיוטטטט לכן לא משתמשת ככ..Pandi99
אני שמה את התבניות במדיח האמתהמקוריתאחרונה

וגם את הרשת, אז זה ממש בקטנה

לאמא שלי אין מדיח וכן, לא סבבה לנקות אותו. התבניות שלו כבדות

ממליצה לשים נייר אפייה על התבנית בכל הכנה בו, זה מצמצם את הלכלוך 

מה טיפ הזהב שלך לסכרת הריון?שירה והודיה

כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.

מה אוכלים? איך מתפנקים?

איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?

איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?

מה יכול להרים ברגעים קשים?


תודה אהובות.

מקפיצה לך.נפש חיה.
בוגרת פעמיים (שני הריונות)חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.


תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.


ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

חיבוקדפני11

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.


לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.


זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.


בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.


בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

לגבי הפחמימותדפני11

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.


חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

בדיוקשומשומונית
גם לי היא אמרה לא לוותר על פחמימות. אבל לדאוג שיהיו כמה שיותר טובות ובריאות.
עוקבת, כי איןלי הרבה עצותשומשומוניתאחרונה
וזו ממש לא פעם ראשונה שלי... מאתגר כל פעם מחדש.
ילד ראשוןחדשה223

היי יקרות

קראתי כאן קצת בהריון ואשמח לשמוע מחכמתן

ילד ראשון ב''ה

מתוק מאוד מאוד!!

אבל זה אינטנסיבייי וקשוח ועייף ודביק וכל היום מניקה- גרעפס- טיטולים ושוב..

ואין משמעות לזמן, ואין זמן לכלום, והכל ככ אותו דבר.

והוא הכי מתוק בארץ

וחיכינו לו מאוד ושמחה בו

ואני מאוד הייתי רוצה לעבור את הזמן הזה בתודעה אחרת, גבוהה יותר, שמחה יותר, רגועה יותר.

יש לי גם הרבה חוסר ביטחון, האם אני מספרת את הצרכים שלו מדליק טוב ומספיק מהר, ומבינה את הסימנים שלו. וחוסר אונים יחד איתו שכואבת לו הבטן. אבל זה כבר נושא אחר.


אז לענייננו-

אשמח לשמוע קצת מחשבות גבוהות יותר על אימהות

מבחינה רוחנית, או המלצות את מי לשמוע.

כי היומיום ככ שוחק שאני שוכחת שיש כאן מהות מאוד גדולה ותפקיד מאוד חשוב.


וגם אולי טיפים לאמהות טובה ונוכחת.

(אני מרגישה שנוכחות זה שם המשחק פה, לא תמיד מצליחה אבל כשמצליחה להתמסר לרגע ולא להיות באחרי ולא לחכות רק שיישן זה יכול להיות מתוק)



בן כמה הוא?איזמרגד1

זה נשמע שהוא קטנטן ממש ואתם ממש בהתחלה, נכון?

תני לכם זמן. הרבה זמן ובנחת. אתם תלמדו אחד את השני, הוא יגדל וזה כבר יהיה הרבה פחות אינטנסיבי...

אימהות זה למידה והתפתחות כל הזמן, פשוט תני לזה לקרות בטבעי... לא צריך להיות בלחץ, בטח לא בשלב כל כך התחלתי של האימהות🩷

מסכימה איתך עם כל מילהשושנושי
בן שבועייםחדשה223
את ממש-ממש-ממש בהתחלה!מתואמת

זו תקופה מעורבבת ומבלבלת אחרי כל לידה, לא רק אחרי לידה ראשונה. אבל בלידה ראשונה פי כמה, כי הכול חדש לחלוטין.

זה הזמן שלך לישון בכל פעם שאפשר, לבקש שיכינו לך אוכל טוב ולא לחשוב בכלל מחשבות מעמיקות.

בעוד חודש-חודשיים, כשקצת תתאוששי, תתחילי לחשוב יותר על מהות האימהות. יכול להיות שזה כבר יגיע לך באופן טבעי

יש נשמה חדשה בעולםרקלתשוהנ

אני תמיד מסתכלת על הפיצים האלה וחושבת לעצמי, מה הוא יודע שאני לא? מאיפה באת? מה אתה זוכר משם?

קטנטן כזה, תלוי כל כך, שייך לעולם אחר...כמעט רק נשמה, בגוף הקטנטן הזה שתלוי בי כל כך...

 

תחשבי שיש נשמה חדשה בעולם

שזוכה להגיע לזוג ידיים אוהבות, מכבדות, שרוצות בטובתה

יש זוג אנשים בעולם שמוכנים להיות ערים בלילה וגמורים ביום, ולרוץ לסופר פארם מאה פעם, ולהחזיק על רגל אחת עם הפנים לצפון מערב כי רק ככה הוא נרגע, שכל יישותם רוצה את טובתו, שאהבתם אליו תלך ותגדל ותעמיק.

תחשבי על זה שהחוויה שלו מהעולם היא אתם, הגישה הכי ראשונית שלו לעולם - היא אתם.

ואם כואב לו יש מי שיחבק, ואם הוא בוכה יש מי שמנסה להבין למה, והוא מחובק ומנושק ומנוקה ומלבישים אותו, והוא שומע את הלב שלכם.

 

זה מאד סזיפי, וגם בלידה הרביעית שלי הרגשתי את מה שאת מתארת

אבל יותר ויותר מצליחה להפנים שלא צריך דברי תורה גדולים

את נוגעת בנשמה חדשה בעולם הזה, את בוראת לה דרך הסתכלות בריאה לעולם הזה, איפה יש נס גדול כזה?

 

ואחרי כל זה, אני רק אומר שבחופשת לידה, בטח בשלב שלך, אני אמנם מרגישה וחושבת דברים כאלה, אבל גם דברים אחרים לגמרי - חוסר אונים זה כל כך הגיוני בהתחלה, בטח בהתחלה ראשונה וענקית כזאת. ולא לדעת מה הוא רוצה - הוא לא יודע לדבר, ואת רוצה לדעת, ולא תמיד את יכולה. את יכולה לעשות את מה שביכולתך.

ואני גם קוטרית על כאבים ועל עייפות, כי הנשמה המיוחדת הזאת הגיעה דרך הגוף שלי, הזה ממש, שעשה את הבלתי ייאמן אמנם אבל הגב כואב ואני עייפה ורעבהההה ומותשת וחסרת אונים...

 

בקיצור

בליל של תחושות

הגיוניות מאד והגיוניות פחות

תהיו יחד, זה העיקר, ומזל טוב ענק

שבועיים זה פיצי ממש!!איזמרגד1

בזמן הזה הגיוני בהחלט להיות כל היום סביבו, הטיפול מאוד מאוד אינטנסיבי. בהמשך זה נרגע ונהיה קל יותר וגם כיף יותר כי הוא גדל ומתקשר.

עכשיו זה הזמן לישון הרבה, להתפנק, לתת לעצמך קצת זמן שקט כשמתאפשר, ולנשנש ולהסניף את התינוק מדי פעם😍

התקופה הזאת עוברת מהר ממש ומתגעגעים אליה אחר כך🙂 אבל במקביל היא גם יכולה להיות ממש לא קלה, בטח בילד ראשון. כל מה שאת מרגישה זה בסדר, תשתדלי לא להיכנס למצפון על מה שאת עדיין לא מצליחה איתו. אימהות זה תהליך ארוך שלא נגמר אף פעם🙂

בשלב הזה לא הצלחתי לחשוב בהיגיוןשושנושי
ואת כבר חושבת על איך להיות אמא טובה יותר - מלכה שאת. 
וואו תודה לכן!!חדשה223

ממש מה שהייתי צריכה לשמוע

אני דומעת כאן מהתרגשות או ההורמונים לא יודעת

אבל ממש מילים שבמקום. תודה לכן ממש!!

להתכרבל ועור לעור מחבר ומרגיע..ברית היום

להנות מהזמן איתו, להתענג על הרגע....

משם כבר מגיע תחושת המשמעות..

הוא פצפון עדייןדיאן ד.

אני חושבת שבגיל הקטן הטיפול מצד אחד הוא מאוד טכני להאכיל, לחתל, לקלח להלביש

מצד שני מאוד חשוב גם לתינוק וגם לך קשר רגשי של לדבר אליו ולהיות קרובה אליו.

ומצד שלישי הוא עדיין לא נותן לך משוב מעבר לבכי.

 

לי אישית בגיל יותר גדול כשגדלו פתאום נפל האסימון עד כמה אמא היא משמעותית לילדים 

כמה שידעתי קודם, רק כשהילדים גדלו חילחלה לי ההבנה.

 

ממליצה על הספר "מה אימהות עושותתהילנה

בייחוד שנראה שאינן עושות דבר".

בעיני ספר חובה לכל אמא (אני קראתי בהריון)


לגבי נוכחות- אני רואה שמה שהכי עוזר לי זה פשוט לחשוב: זה חד פעמי, לא יהיה לי את זה שוב. איתו, ואולי גם לא יהיה לי עוד ילדים (כרגע עם שניים ואין תוכניות לעוד מבחינתי)

שבועיים אחרי לידה לא הייתי מצפה לכל זההמקורית

את ממש לא שם כרגע

כל מה שאת צריכה לעשות כרגע זה לדאוג לצרכים החיוניים של התינוק, ולאכול ולישון טוב בעצמך

לא מעבר בעיניי

איך אפשר לחשוב על רוחניות כשאת גמורה מעייפות? עליי זה היה גדול ממש. הכי קרוב לזה אצלי היה להתפעל מהפלא הזה של אדם חדש בעולם שיצא מהגוף שלי, הפלא של ההנקה, ולנשנש קצת את הדבר החמוד הזה, אבל זה קרה בשלב יותר מאוחר.

הטיפול האינטנסיבי הזה, הנתינה הזו, בונה את הקשר שלך אליו וזו האמהות כרגע


חיבוק♥️

בגיל הזהאפונה

אין זכרונות קונקרטיים

הוא לא יזכור כשיגדול שהרמת אותו, שקילחת אותו, שקמת אליו בלילה, שדיברת אליו וכו' וכו'.

אז מה נשאר מכל זה?


התחושה הבסיסית של הקשר הבטוח,

הצרכים שלי נענים

יש מי שדואג לי ומטפל בי ויודע מה לעשות

יש מישהו שנמצא איתי כל הזמן ומשגיח ושומר עלי.

אני יכול להיות רגוע, אני פנוי ללמוד את העולם

לחקור, להבשיל.


ילדים שזוכים להיקשרות בטוחה בינקותם, יגדלו בסבירות גבוהה לנהל קשרים בטוחחם ובריאים במערכות היחסים השונות שלהם, בדגש על קשר זוגי.


כשאת מרגיעה כשבוכה, מאכילה כשרעב, מרדימה כשעייף - את בונה לו דפוס היקשרות בריא. אנשים משלמים במיטב כספם לפסיכולוג כדי לשנות דפוסי היקשרות. ואת מעצבת לו מפש בריאה מלכתחילה.

את שואלת שאלות טובותעם ישראל חי🇮🇱

זה באמת נכון, הטיפול בעולל קטן וחסר ישע יכול להיות תקופה שכל יום נראה זהה לקודמו ,וזה באמת יכול להצטייר כמשהו משעמם או מונוטוני שחוזר על עצמו כל יום...

אבל קודם כל שתדעי שמתקופה לתקופה זה משתנה.

יש את התקופה ההתחלתית שהם ממש גורים קטנים שאפילו לא מצליחים ממש לראות כמו שצריך ועד מרחק מסוים, יש את השלב שהם כבר לא שולחים "סתם חיוך" שהתפלק אלא ממש מזהים אותך ואת בעלך ומחייכים , יותר מאוחר התהפכות ראשונה ,זחילה, למצוץ אצבעות, להתגלגל מצחוק, להתחיל טעימות, לעמוד פעם ראשונה, להגיד מילה ראשונה, וכן הלאה.

כל תקופה וכל חלק בגידול משמעותי גם לך וגם לו. למעשה בעיני זו התקופה הכי יפה וחמקמקה של תינוק חדש, והיא עוברת ככ מהר, שלא תביני איך כבר הסתיימה "חופשת " הלידה.

במהלך הימים שעוברים את בונה איתו קשר,הוא מתרגל אלייך ואת אליו, קשר שנרקם לוקח זמן, תני לכם את הזמן הזה ביחד ,מגיע לכם אותו. וזה זמן שלא יחזור שוב,תהני כל עוד אפשר. לגבי המהות הרוחנית ,

תנסי לא לחשוב על מה יהיה ומה היה, ומתי ,תני לרגע שלכם להיות. גם אם הוא משעמם וגם אם כל יום נראה אותו דבר.

את נבחרת להיות האמא שלו מכל האמהות, תבטחי בעצמך שאת יודעת יותר מכולם מה הכי נכון וטוב עבורו . תסמכי על תחושות הבטן שלך.

לגדל ילדים זה מאוד אינטנסיבי, תובעני, לפעמים מרגיש כאילו אנחנו כמעט ומבטלות את עצמינו לגמרי.

אבל בסוף ההשקעה משתלמת . האהבה חוזרת אלייך בענק. התחושה שאני מקימה את הקן שלי ומשקיעה בו מניות ,מביאה את הבן או הבת שלי לחינוך של תורה ומצוות ,ללכת בדרך השם, זאת שליחות. וכן זה אומר שלפעמים בתחילת הדרך, הדרך לא קלה וכיפית והכל ורוד. לא,זה מסע של בניה גם שלך, וגם של בעלך, של הבנות של שניכם יחד, של הילד/ים שלכם. הילד הראשון מלמד כל כך הרבה, עליו עושים את כל הטעויות האפשריות . בכלל כל ילד מלמד אותנו דברים על עצמינו, ומשמשים הרבה כמראה כדי שנראה את הטעויות שלנו, את הפיספוסים שלנו ,את החוזקות והחולשות שלנו. לזמן יש הכי הרבה משמעות. תסתכלי על זה כמו על השקעה, בהתחלה את צריכה לשים סכום רציני וקצת להיחנק , אבל אחרי תקופה יש תשואה ושווה כל שקל. זורע צדקות צומח ישועות.  יהי רצון שתמצאי ותראי איזה שליחות מדהימה קיבלת ושתדעי איך להוציא ממנה את המירב בשבילך .

לגבי החוסר ביטחוןכורסא ירוקה

שתדעי שזה טבעי. את נשמעת אמא מאד מסורה ואכפתית, אז אני בטוחה שאת דואגת לו מספיק. המחשבות שלך הן טבעיות ויותר נפוצות דווקא אצל אמהות מסורות מאד ואכפתיות מאד שלא רוצות לטעות ולפספס, אז שתדעי שהכל בסדר. הוא לא צריך את המענה בשניה שמתחיל לבכות, לפעמים קורה שאת מתעכבת רגע, לפעמים יש אילוצים, אבל העובדה שהוא יודע שאם הוא בוכה את נענית לו זה העיקר. ממה שאת כותבת נשמע שאת ממש שם בשבילו,,אז גם אם מדי פעם יש חריג והוא יחכה יותר זה לא משהו שיעשה לו רע.


להבין את הסימנים זה משהו שבא עם הזמן. לכל ילד סימנים משלו, שבועיים זה עוד מוקדם, אבל את תראי שתוך כמה שבועות את תדעי איזה בכי זה רעב ואיזה לא, מתי כואבת לו הבטן ומתי סתם צריך חיבוק או מוצץ.


וגם חוסר האונים טבעי. תמיד קשה לנו לראות מישהו בסביבה שלנו מתמודד עם קושי כשאין איך לעזור לו. גם בין מבוגרים. עם ילד שבאחריותך זה קשה כפליים. הדבר שהכי יעזור לו בזה זה חיבוק.

מצד שני, זה לא את, זה הפורמט - להיות עם ילד שבוכה מכאבי בטן במשך כמה זמן יכול להטריף את הדעת וכל מה שתרצי יהיה רק שקט.

וחכן תמיד כדאי לדאוג למלאי מבוגרים שיכולים להחזיק אותו לכמה דקות שבהן את הולכת לחדר אחר ושומעת שקטטטטטטט כדי לחזור אליו עם כוחות מחודשים.


מזדהה מאד עם אין משמעות לזמן ואין זמן לכלום. הכי חשוב לצאת מהבית. עדיף לפגוש אנשים אבל גם אם לא העיקר לצאת. תעשי לך זמן ביום, כל יום, שאת מתלבשת ויוצאת איתו לסיבוב אפילו הכי קטן ברחוב מסביב לבית. במנשא או עגלה, מה שנוח לכם. אבל אחהצ בזמן שיש אור וכבר לא חם בטירוף, פשוט לצאת לנשום אויר ולראות את האור בחוץ. זה מחזיר לחיים.


אני גם ממליצה על הספר מה אמהות עושות שהמליצו לך למעלה, וגם על מלידה עד גיל שנה. הראשון שלי רצה רק ידיים והמשך חודשים הייתי יושבת מחזיקה אותו ביד אחת, מושבתת ממטלות בית, ומחזיקה ספר ביד השניה, זה מה שהשאיר אותי שפויה 😅

איזה מהממת אתרקאניאחרונה

שזה מה שבראש שלך שבועיים אחרי לידה ראשונה

אני הייתי רק בהלם ממה שנפל עליי ואיך יכול להיות שהתינוקת הזאת יצאה ממני😅

בכל מקרה עכשיו זה הזמן שלך ושל הבייבי להתאושש מהלידה

לאכול טוב לישון טוב ולנוח הרבה

כל מה שהוא צריך זה את אמא שלו לידו

וככל שתתחזקי יותר ותנוחי ותתני לעצמך להתאושש ככה יהיה לו טוב

הביטחון מגיע לאט עם הניסיון

את לומדת להכיר אותו

וזה בסדר אם לא תמיד מבינים למה הוא בוכה או מה מציק לו

וככל שהוא גדל הוא גם מתקשר יותר ומחייך ומקשקש

וככה גם נהיה חיבור יותר גדול 

 

ומלא מלא מזל טוב

שאלה פדחנית לכן מאנונימיתאנונימית בהו"ל

אתן שואלות את הבעל על כל קנייה שאתן עושות?

האם זה מתאים כרגע?

אני במצב הזה קצת ומתחילה להרגיש מפודחת שאישה מעל גיל 30 צריכה לשאול מישהו

מה לקנות ומתי

כמה שמסבירה לו כבר שנים שזה לא נעים והוא באמת מנסה לשחרר

זה לא הולך!!!!

ולא חסר לי שום דבר ב"ה, אני לא מרגישה מסכנה

רק היום למשל היה ממש בא לי להזמין משהו לאכול ואני יודעת שכרגע החשבון

לא במצב הכי טוב וחששתי מהתגובה שלו אז לא הזמנתי

אני יכולה לקנות קפה ומאפה בתדירות גבוהה נניח והוא לא יגיד מילה.

אבל על דברים גדולים יותר הוא ישר מתבאס..נניח מעל 100 שח

והוא בעל מדהים ומפרגן לי בטירוף אבל גדל בדקדוקי עניות קשים וממשיך את זה הלאה לחיים.

הוא עובד על זה מלא ואני הרבה יותר משוחחרת מפעם

אבל יש את הקטנות האלה שנניח הזמנתי משהו,יום למחרת הוא יגיד לי אני רואה שהזמנת

כאילו מה אין לי חיים משל עצמי?

יש לציין שהוא עובד ממש קשה ואני כרגע לא.

 

אני מסכימהאפונה

אם המצב בחשבון לא מאפשר

אז החשש לא אמור להיות מפני הבעל.

אבל לי נשמע שיש כאן דינמיקה שמזינה את עצמה

כי הפותחת נמנעת מאחריות כלכלית

זה משהו שצריך לפתוח ולטפל בו.

גילוי מין העובר בשקיפותהבוקר יעלה

למישהי אמרו את מין העובר בשקיפות ובסוף טעו? שבוע 11+4 אם זה משנה, רוצה לדעת כמה לסמוך על זה כי אני סקרנית מאוד.

הוא כמובן לא אמר באופן חד משמעי, רק מה הוא חושב.. 

רק לקראת שבוע 13 זה נהיה יותר אמיןואילו פינו

ממה שידוע לי..

אמרו לי בת בשבוע 13 וצדקו..

אצלי אמרו וטעומכחול

אמרו 80%, ואחר כך זה היה המין השני.

לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע, נראה לי יותר מאוחר....

מענייןהבוקר יעלה
מה אמרו ומה היה.? 
אמרו בת והיה בןמכחול
אצלי שבוע 12 אמר בן. זה היה בת😄,שגרה ברוכה
איזה קטע, אני צריכה לחכות בסבלנות חחהבוקר יעלה
לי בשבוע 11רקאני

לא בשקיפות, באו"ס רגיל

הרופא אמר בת וצדק

אבל לאחותי אמרו בן בשלב מוקדם לא יודעת איזה שבוע בדיוק וטעו (והיא לא בדקה שוב ככה שהופתעה בלידה חחח)

יו איזה מלחיץ חחהבוקר יעלה
היה לי כל מינימדברה כעדן.
פשוט זה לא שלב שזה אמין... זה כזה 60-70 אחוז...

אצלי פעמיים צדקואחת כמוני

ופעם שלישית טעו

רופא אחר, לא יודעת אם קשור

לא זוכרת באיזה שבוע, אבלריבוזום
אמרו לי בשקיפות 80 אחוז בת, או 90 - לא זוכרת בדיוק - והיה בן.
כןמקרמהאחרונה

בשקיפות הוא היה בן

בסקירה היא כבר היתה בת

אולי יעניין אותך