רוצה לשאול...פרח-שלג

כבר הרבה זמן יש לי תהיות על העניין בכל מיני נושאים שהדרך להם היא אחת: לגיטימציה.

אני כותבת בכוונה בשירשור חדש כי זה דיון אחר ואין לי כוונה לפגוע באף אחת ואחד רק זה בוער לי לשאול ולהבין.

ראיתי את השירשור של הבעל שמכור לסרטים והזדעזעתי. תוך כדי שאני קוראת ויורדת לאורכו לא הייתי מאמינה שזו תופעה כ"כ נפוצה אצל דתיים נשואים.

מה שראיתי שכותבים כאן ובשירשורים אחרים שהיום מאד קשה, אין מצב שגבר לא מתעסק עם עצמו, אין מצב שלא נופלים היום באינטרנט וכו', גם השירשור על הבנות שמתעסקות עם עצמן וכו'.

עכשיו מה שאני מרגישה שמרוב להבין את העניין שהיום יש נטיה להבין כל אחד, זה קשה, זה טבעי, זה כמעט בלתי אפשרי נתנו לאנשים להאמין שזה בלתי אפשרי.

אני חרדית, באה מבית חרדי ספרדי. התקשורת ביננו בבית מאד פתוחה מאד, ואני יודעת, שאין דבר כזה וזה אכן לא קורה, בוודאות. האינטרנט שלנו בבית חסום. אין אינטרנט בטלפון, אני עכשיו חודש וקצת אחרי לידה, אנחנו לא מדברים כעת על הדברים האלו, שומרים על הצניעות ומעסיקים את עצמינו, כך שאין זמן ואפשרות לגרות את המין עד שניטהר. 

כתוב שמאל דוחה וימין מקרבת, מה שנותן לי את הפירוש שקודם כל דוחים: אין דבר כזה ואין מציאות לומר שזה הגיוני כל אחד יכול ומסוגל להתגבר, ה' לא נותן ניסיון שאדם לא יכול לעמוד בו, רק מה, צריך לעשות גדרים, סייגים כי כשאתה בשער, כמעט בלתי אפשרי לעצור. אם מישהו נפל אז צריך שיהיה לו שני אנשים אחד שיעשה לו את השמאל דוחה, ואחד שיעשה לו את הימין מקרבת.

אל תבואו ותגידו לי אולי את לא יודעת ובעלך וכולם היום וכו.. תצאו מנקודת הנחה שאני יודעת, כי הרי לא אפרט בדיוק את התקשורת ביני לבין בעלי, אבל בפירוש אני חושבת שכשאין מצב, גם לא במחשבה שזה טבעי, אז רוב האנשים לא נופלים בזה אולי מתי מעט.

ולפי מה שאתם כותבים זו כבר תופעה. מזעזע.

מנסהl666

אולי עניין פה מחשב

אינטרנט ומחשב ממכרים, בן אדם ובמיוחד גבר יכול לשבת מול מסך בלי יכולת להתנתק שעות

ולא תמיד זה קשור לפורנו, לפעמים זה משחקי מחשב או אפילו קריאת חדשות

ומה שמתואר שם זה לא סתם התמודדות אלא התמכרות. למה אני כותבת ככה? כי אני ובעלי בעלי תשובה ובהחלט היינו חשופים לכל מיני סרטים בעבר ואין שום רצון לצפות בזה ואין לנו סינון בינתיים

עוד סיבה שיכול להיות שגברים האלה לא קיבלו חינוך בעניין וחיים בסרט, כי מציאות היא לגמרי שונה ממה שיש בסרטים לא צנועים, ויכול להיות שהם לא מסופקים בבית , לצערי יש הרבה נשים שמוסרות את הנפש כדי לצאת עם בעל למסעדה אבל את השלב החשוב שאמור להגיע אחרי זה הן מזניחות

וכן יש היום אווירה שהכל מותר שאסור להעניש שצריכים להכיל אז ילד שגדל ככה לא יוכל להתמודד עם עצמו כשיגדל, גם בעניין הזה וגם בדברים אחרים, היום כבר גדל דור שרגיל לקבל מה שהוא רוצה ומפחיד לחשוב מה יהיה בעוד 20 שנה מרוב הכלה והבנה

אני דתית לאומית וגם אני יודעתאנונימי (2)

בוודאות שלא שייך אצל בעלי בשום אופן. כמו שאת כותבת - התקשורת ביננו פתוחה מאוד, וכשאנחנו אסורים אנחנו שומרים מאוד על הצניעות ולא מדברים על הדברים האלו.

גם לנו האינטרנט חסום ואין אינטרנט בפלאפון.

 

אבל אל תטעי - זה חוצה מגזרים. כך הבנתי מהרב שלי שפונים אליו זוגות מכל המגזרים.

 

אני חושבת שאת צודקת - צריך לעשות גדרים וסייגים.

 

אני בשום אופן לא חושבת שהביעו לגיטימציה בשירשור. גם ברור לי שזה לא חס וחלילה בסדר גודל של תופעה - לפחות לא במשפחות תורניות. אבל גם במשפחות שמגדירות את עצמן פחות תורניות. לא כל אחד שחשוף לאינטרנט מחפש את הדברים האלו.

אסור להשלים עם  זה. וצריך לחנך לגלישה באתרים צנועים, ולפעול עבור זה.

אם כי זה קיים (שוב, לא בסדר גודל של תופעה) - אין ערובה שבגלל שזה בציבור החרדי או בציבור התורני לאומי, זה לא יקרה. (ולפעמים זה קורה דווקא בגלל נקיטת חומרות שלא לצורך בתחום הטהרה).

 

כל מה שאמרו זה שכשכבר זה קורה, זה עבודת ה' של הבעל, והרבה פעמים אין לזה קשר לזוגיות. וגם אם יש לזה קשר לזוגיות העבודה צריכה להיות גם זוגית וגם אישית.

 

 

 

 

לא התכוונתי שזה בדווקא על מגזרפרח-שלג

בכוונה כתבתי על נשואים כי אני יודעת מבעלי שיש בחורי ישיבות שנופלים בזה ובגרוע ביותר השם ישמור.

אבל אני חושבת שאם מדברים על זה ופותחים דברים זה נותן לאנשים לנסות, וברגע שמבינים את הנופלים ומבינים שזה טבעי, אז בנאדם קשה לו להלחם בעצמו כי "זה טבעי וכולם נופלים בזה"

וחוץ מזה אני חושבת שחייבים גדרות וסייגים, בנאדם חייב לא להעמיד את עצמו בידי ניסיון.

אני חושבת שתמיד בחיים צריכים להיות מאוזנים. לא אמרתי נקיטת חומרות שלא לצורך ההפך.- כשאסורים לגדור גדרים, להעסיק את עצמך, להביע אהבה ולא ליפול להבעת מיניות. וכשמותרים להשתדל להביא את היופי שברחוב שיהיה הכל בבית.

מקווה שאני כותבת צנוע.

כתבת בסדר גמור. הבנתי אותך -אנונימי (2)

אני חושבת שכולם מבינים שזו עבודה.

לא התכוונו שזה טבעי. התכוונו - לא לטמון את הראש בחול, זה קורה, וזה קורה הרבה,

וכמו תמיד צריך איזון בין פתיחות והכרת המציאות לבין הסתייגות גמורה מהמעשים עצמם.

 

 

זה ממש לא רק אצל דתייםאמא, ברוך ה'

גם אצל חרדים אשכנזים ממאה שערים, ומדברת מניסיון (ולצערי מנסיון של בנות חרדיות, שלמדו בסמינר יידיש... שנפלו בתחום הזה וראו סרטים מזעזעים ועזרתי להן לצאת מזה, ודרכן נחשפתי לתופעה, וזו אכן תופעה כי לצערינו היום גם נחשפים הרבה בגיל ההתבגרות כשהיצרים יותר גדולים וקשה להתנתק מזה גם כשגדלים.)

צריך לדעת ולהבין, ולא להיות תמימים. וזו נראה לי היתה מטרת השרשור העיקרית "אין אפוטרופוס לעריות". חייבים לשים לעצמך גדרות ולא לסמוך על הנס.

אם יש לבעל פלאפון לא מסונן, דרכו הוא יכול להיחשף לכל בכל דקה, ואז את מגלה שהוא רואה סרטים כאלה ונפגעת באופן אישי עד רצון להתגרש - ובזה בעצם התחיל השרשור, זה אומר שאת לא ממש מבינה את נפש הבעל ואת ההתמודדוית איתן הוא מתמודד.

כל השאלה האם הבעל רוצה ללכת בכיוון של עבודה על היצר, ודבר ראשון לעשות סינון ואולי גם תוכנת פיקוח. ודבר שני - אם זה אכן ברמת התמכרות וסינון לא מספיק אלא הוא יחפש בדרכים אחרות, ללכת לטיפול ולהשקיע בכך זמן כסף ועבודה. (יש הרבה שעצם הסינון זה מספיק להם. אם אין להם דרך נגישה להסתכל על דברים לא צנועים הם לא יחפשו את זה, הם לא ישלמו כסף כדי להכנס לקפה-אינטרנט למיניהם וגם לא יחפשו בדרכים אחרות. הם מבינים שזה לא בסדר אבל כשזה כל כך נגיש הם נופלים)

אבל להגיד שבגלל שהוא נפל בזה אין לו תקנה, הוא לא אדם עם שאיפות תורניות ובעצם "עבד עלי" כל הזמן, או הוא לא אוהב אותי - אני לא מספיק יפה בעיניו וכו' זו מחשבה לא נכונה שנובעת מציור תמים מאוד של המציאות, למרות שהיא ממש מובנת מבחינת הרגש.

אני יודעת שזה גם אצל חרדים.פרח-שלג

שמעתי סיפורים גם בעצמי, אבל אני חושבת שזה הגיע מנפילה חד פעמית בטעות ואז המשיך הלאה כי אנשים לא גדרו את עצמם. כי נראה לי שמרוב שמכילים שזה קורה והגיוני אנשים לא מספיק נלחמים בעצמם.

אני לא חושבת שצריך להוקיע את מי שנופל אבל נראה שהזוג שעובר את המשבר, הוא היחיד שעובר את זה צריך הבנה והכלה וגם עם זאת תקיפות וזעזוע שזה מעשה שלא יעשה. ואנשים מבחוץ שלא עוברים את זה צריכים להכניס לעצמם לראש שזה לא מובן ולא טבעי וגבר הוא לא מריונטה של היצר. אלא יש לו יצר והוא יכול לעמוד בזה. יש הרבה סיפורים תקראו באוצר המעשיות ובגמרא דווקא על גברים שהיצר עמד מולם והם ניצחוהו ודווקא בעריות ואת זה צריך להדגיש.

למה גבר נשוי צריך ליפול יש לו אישה?!?קשה לי להביןאנונימי (3)
מה חסר לו?!?מילא רווק אני מבינה אבל למה נשוי?!?
למה את שואלת אותי?פרח-שלג

הוא לא צריך ליפול ואסור לו ליפול. ועל זה בדיוק אני כותבת שכשזה מובן זה נותן לגיטימציה. וכמובן ענין נוסף זה לא להביא את עצמך לידי ניסיון ולגדור גדרים.

לא שאלתי אותך שאלתי בכללית זה פשוט לא מובןאנונימי (3)
לי..התחתנת איתה ואתה אוהב. אך היא נראת מה אכפת לך מנשים אחרות יש לך בבית?!
אני אחת מהאנונימיות מהשירשור הקודםאנונימי (4)

ובעיקבותיו שוחחתי עם בעלי וקראתי קצת מחקר על זה ברשת אתמול.

אני גם חרדית.

בעלי ניסה להסביר לי שזה לא משהו שמבטא חוסר או משהו כזה

זה דרך לפרוק תיסכולים במיידי ולא משנה מה הוא עשה שעה לפני או יעשה שעה אחרי.

עם האישה הוא מחוייב לשים לב אליה ולהנאה שלה וזה עניין, זה לא משהו של זבנג וגמרנו (סליחה על הביטוי) וזה לא שבגלל זה הוא פחות אוהב אותי או קיום יחסים איתי זה פשוט צורך מידי לפרוק את ההרגשה שלו לבד, זו מין צורת התפרקוךת שכזו.

זה לא מפחית מעוצמת הפגיעה אבל לפחות אני מצליחה יותר להבין מאיפה הוא מגיע.

כל האמור לעיל לא נאמר על גברים הסובלים מהתמכרות לנושא.

נ.ב. יש לי כמה כתבות ומחקרים שמצאתי אתול בנושא מי שרוצה אני יכולה לשלוח לה באישי

אז את מחזקת בדבריךאין כמו אמא
שלא משנה כמה אישה תהיה טובה ואוהבת ונותנת, גבר רוצה לפעמים סיפוק מידי בלי מחויבות לאישה, בלי רגשות, בלי קשר נפשי, כל זה לא שייך לבחור דתי עם יראת שמים זה טוב ויפה אבל אולי לא לדתיים, כי דתי לא יכול ללכת לנערת לווי אפילו שאצלה זה זבנג וגמרנו רק הנאה בלי צורך לתת ולהתחבר נפשית ורגשית, מה לעשות כמו שאסור לנסוע בשבת אסור להוציא זרע לבטלה ולא ללכת לנערת לווי, זה לא משנה הקושי, למה זה נסלח??? למה אם הבעל היה נוסע באוטו או מדליק מחשב בשולחן שבת זה היה נשמע מזעזע ופה זה כאילו נשמע יותר סלחני?
לא חושבת שזה נסלחאנונימי (4)

אבל בהחלט יכולה להבין (ראי ערך אני) למה אישה בוחרת להתמודד עם זה ולסלוח ולא לשבור את הכלים.

כשאישה שבעלה מתחיל לחלל שבת תגיד שהיא שוברת את הכלים היא תוכל להסביר לעצמה ולאחרים שזה לא היא- אלא הוא שעשה שאין עליהם מחילה,

כשאישה תגיד שהיא שוברת את הכלים בגלל זה אז או שהיא לא תצליח לתת את הסיב או שגם אם היא תצליח לתת סיבה (לעצמה או לסביבה לא משנה), זה ישמע לה לפחות כאילו הבעיה היא בה. אני שוברת את הכלים כי בעלי צופה בסרטים ויותר מזה נשמע לאוזן שלי לפחות כמו אני שוברת את הכלים כי בעלי צופה בסרטים כי אני לא מספיקה לו.

זה בהקשר של למה לא לשבור את הכלים.

בעניין הסלחנות- אני חושבת שפה בפורוםיותר קל להיות סלחניות

את לא יודעת מה קורה בביתים של אחרות אבל מול הבעל יותר קל לכעוס ולהשבר מאשר פה בפורום כי כאמור להודות בזה שבעלך עושה דברים זה להגיד את ההרגשה שאת לא מספיקה לו (למרות מה שכתבתי קודם ולמרות מה שבעלי הסביר לי- עדיין ההרגשה נשארת).

בעלי יודע שאני פגועה וכועסת מאוד ואני לא מתביישת להגיד את זה

אני אעתיק לכם מן המקורות כדי שתבינו את ההבדלאמא, ברוך ה'

אור החיים ויקרא פרק יח 

"הנה ידוע הוא כי כל מצות אשר צוה ה' לעם קדושו הם מצות שיכול האדם לעמוד בהם ויטה עצמו אל הרצון לעשותם, זולת מצות פרישת העריות הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן ואונסתו עליהם לעשותם, זולת בהתעצמות הרחקת ב' דברים מהאדם, והם מרחק הרגש ראות העין, ומרחק בחינת החושב, ואם ב' אלו לא יעשה אין אדם שליט ברוח זה לכלותה ממנו, כי כל שלא תהיה לו הרחקת הרגש הראות בדבר הגם שירחיק בחינת החושב לא ישלוט בעצמו לכלות ממנו הכרח החשק."

 

זאת אומרת שצריכים שני תנאים: אחד - סביבה נקיה, מרחק ראות העין. מי שיש לו פלאפון לא מסונן - זה לא מרחק ראות העין, ודבר שני - מרחק בחינת החושב, לעבוד על מחשבותיו כל הזמן.

וזה יצר שונה מכל שאר היצרים, שונה מתאוות אכילה, שונה משמירת שבת, ולנו הנשים אין הבנה עד כמה זה קשה.

 

אחר כך אור החיים מביא עוד הרבה סיפורים על תנאים. הסיפורים האלה לא מביאים לגיטימציה, אלא מסבירים כמה צריך להתאמץ.

 

ורבי צדוק מלובלין כותב כי בדור עקבתא דמשיחא "כי כמעט אין אדם שניצול".

 

ויש גם הרבה מקורות שמסבירים למה היצר הזה שונה מכל השאר, ולאיזה גבהים הוא גם יכול להרים את האדם כאשר הוא מתגבר עליו. אני חושבת שכל אחת שנפגעת באופן רגשי ואישי מהעניין, כדאי שתלמד את המקורות ותבין את המציאות. כדי לעזור לה וגם לבעלה להתמודד.

 

ואפשר לומר - למה הם כותבים דברים כאלה? הרי ברגע שכותבים את זה זה נותן לגיטימציה, והגברים פחות יתמודדו. אבל יש גם עניין של הכרת המציאות כדי שניתן יהיה להתמודד איתה כראוי. וכמובן שיש גם הרבה מקורות על חומרת העניין ועל איך להתמודד ולהנצל.

יישר כח. מאיר עיניים.אנונימי (2)


^^^^^נשואים פלוס
כל העניין המיני היום נהיה משהו שמאוד מבינים בו. כל עניין הקהילה הגאה, בגידות וכו'...
לאט לאט אנחנו הופכים להיות עם של בהמות! זה לא קשור לדת בכלל לדעתי... זה החוסר יכולת לשלוט הרצונות, תאוות וכו

אז מי שבא לו עכשיו לרצוח יעשה את זה? למה זה שונה אם למישהו בא עכשיו ללכת למערת ליווי???
בעלך "סיבן" אותך.הלוי
כל גבר יהודי מחוייב על שמירת העיניים, הלב והמחשבה ולהיזהר מהוצאת זרע לבטלה, לא משנה כמה הוא מרגיש שהוא חייב פריקה מיידית.
אני הבנתי שהוא לא נתן לזב לגיטימציהסדר נשים

אלא רק הסביר למה בתכלס זה קורה

אני האנונימית והתגובה שלך הייתה ממש מגעילה.אנונימי (4)

בעלי לא סיבן אותי ולא נעלים, הוא הסביר לי זה אשכרה קורה. התקשורת ביני לביםן בעלי פתוחה מאוד והוא הסביר לי למה למיטב ידיעתו רוב מוחלט של הגברים (ללא קשר לסיבות שפירטת בהמשך שהם כשלעצמן לא מעצבנות כי זה הופך את הנשים לאשמות בזה שהבעל שלהן עושה את זה וזה ככ לא נכון), רוב מוחלט של הגברים עושה את זה.

גם מי שלא מסכים להודות.

ואולי אתה צדיק או שבעלי לא יודע אבל הביטוי שלך היה מגעיל, וזה שאני בחרתי להאמין לבעלי ולקבל את דבריו זה לא אומר שהוא "סיבן אותי"

 

אני איתך!אנונימי (6)

הסיבות שהוא נתן אלו תירוצים עלובים שמפילים על האישה את הבעיה הגברית, ואלו בטח התירוצים שחברים שלו נתנו לו כהסבר למה הם נופלים. אם יש בעיות כאלה (חוץ מהבעיה השניה), שיעבוד על הזוגיות שלו עם אשתו.

אני לא יודעת אם הסיבה היא רק זבנג וגמרנו. יכול להיות גם כל מיני פנטזיות לא ממומשות, שאין מצב שימומשו עם האישה (מגבלות הלכתיות, פיזיות וכו), סקרנות, והמשכות אחרי היצר.

זה יכול לקרות גם כאשר יש זוגיות טובה, הבעל צריך להפנים את חומרת האיסור ולעבוד על עצמו, וכמובן לגדור בכל מקום שיש חשש לנפילה. ודווקא מה שהוא כתב לגבי מחוייבותו של כל גבר יהודי, זה הדבר העיקרי שהם צריכים להפנים. עם זה אני מסכימה.

מסכים, אלו באמת תירוצים עלובים מתחמקים של גברים,הלוי
בחרו לא להתמודד עם היצר ולתת לא לגיטימציה.
סליחה, אבל לא רוב מוחלט. אפילו לא רוב. ואני אישה.אנונימי (2)


אני ממש לא מסכימה עם המילה 'רוב'פרח-שלג

וזה באמת מה שאני חושבת שמילים כגון אלה מחלישות את העם וגורמות לו להפסיק להאמין בעצמו ולשמור.

(כמובן שאני לא חושבת שהוא סיבן אותך אלא הסביר לך מה קורה להרבה שהוא מכיר, לא הצדיק)

אני מאד מתנצל בעניין בעלך, הבנתי בצורה לא נכונה את הדברים.הלוי
עבר עריכה על ידי הלוי בתאריך כ"ט באלול תשע"ה 09:00
אבל בעניין הדוגמאות שהבאתי בהמשך, את הבבנת בצורה לא נכונה את דבריי.
אני מבהיר, כשכתבתי "כשהוא" האשמתי את הגבר, כשכתבתי "כשהיא" האשמתי את האשה, כשכתבתי "כששניהם" האשמתי את שניהם. אם תסתכלי שוב, את תראי שהדוגמאות שהבאתי הבאתי הן די מאוזנות מהבחינה הזאת. ושוב, אלו רק מספר דוגמאות מתוך סיבות רבות ולפה ושם וממש לא מתן לגיטימציה.
כשתהיי גבר תביני גם תביניסדר נשים


אני גברהלוי
הסיבות שאני נותן פה, אלו רק מספר דוגמאות (שיצא לי להיתקל בהן אצל גברים במציאות) ואני ממש, אבל ממש לא בא לתת לסיבות האלה לגיטימציה ולא להצדיקן, אלא רק לתת קצת אור על העניין כדי שתוכלי להבין קצת איך גבר נשוי יכול ליפול, למרות שיש לו אשה.

כשהיא מונעת ממנו יחסי אישות (ממש מונעת).
כשהוא לא טורח מספיק להתגבר על היצר שלו.
כשהוא לא שמח באשתו.
כשהוא לא מרגיש נאהב על ידי אשתו.
כשהיא לא מכבדת אותו, ברמה שהוא מרגיש מושפל ולא מרגיש גבר לידה.
כשהוא חושב שהדשא של השכן ירוק יותר.
כששניהם לא מסופקים מהזוגיות ומיחסי האישות, עקב תקשורת לקויה.

אני חוזר שוב, אלו רק מספר דוגמאות להמחשה.
שים לב שרוב הסיבות שמנית מאשימות את האישהאנונימי (4)

וזו אחת הבעיות של גברים,

אחת הסיבות למה נשים מרגישות נבגדות,

ואחת הסיבות למה נשים מרגישות רע שלמרות שהן כן משתדלות הן תופסות את הבעל שלהן עושה את זה וזה אחד הדברים שהורגים לחלוטין את הבטחון האישי

אז אולי כדאי לחשוב שוב.

לאו דוקא מאשימות את האישה. ואני אישה.אנונימי (2)

אני חושבת שהוא פירט באופן ענייני מגוון סיבות.

 

אם אישה עושה את המקסימום מבחינתה - אשריה.

 

אבל צריך לדעת שיש נשים שלא מספיק לוקחות אחריות (מהסיבות שהוא הזכיר) בתחום האישות. אין בסיבות האלה לגיטימציה - אף פעם אין לגיטימציה - ליפול, אבל אישה צריכה לדעת שהיא מחוייבת כלפי בעלה בתחום הזה כאישתו היחידה. זו אחת הסיבות שאישה יוצאת בלא כתובה - כלומר, גם חז"ל נתנו דעתם על זה.

 

אם יש בעיה בתקשורת צריך לפתור אותה והאחריות היא על שני בני הזוג.

ואם אישה מונעת את עצמה מבעלה - זו עילה לגירושין.

 

גם אם אישה לא מונעת את עצמהאנונימי (4)

היא לא יכולה להשתוות או להתקרב לנשים הללו אז להגיד שיעזור שהיא תיקח אחריות זה לא נכון. זה בעיה של הגבר.

כמובן שזה נאמר בכפוף לזה שהיא עושה השתדלות וכו'.

 

מי דיבר על זה?אנונימי (2)

בשום אופן לא צריכה להשתוות לנשים כאלה. במקרה כזה, זו באמת בעיה של הגבר.

 

כמובן שנאמר בכפוף לזה שהם משוחחים ומגיעים לעמק השווה לגבי איך שיספק את שניהם.

את בחרת להבין את זה כך,הלוי
אני יבהיר. כשכתבתי "כשהוא" אז האשמתי את הגבר, כשכתבתי "כשהיא" אז האשמתי את האישה, וכשכתבי "כששניהם" אז האשמתי את שניהם.
תסתכלי שוב, יש איזון מסוים. ושוב, אלו רק דוגמאות ולא מתן לגיטימציה.

לדעתי, אם תהיה תקשורת בריאה בין בני הזוג ורצון אמיתי לפתור בעיות שעולות, אז אפשר (די בקלות) להמנע מהגעה למקומות כאלה.
הסיבות העיקריות כיום אצל הרבה זוגות שמהוות את הבסיס לבעיות, הן גאווה, מתן לפחד להתגבר ותקשורת לקויה (מאד).
כשבני זוג מגיעים לרמה מסויימת של תסכול, אחד מהם או שניהם מתחילים לחפש נחמה אצל אחרים.
הרעיון הוא להתגבר על הגאווה או הפחד, לתקשר ולהקשיב למרות שהדבר אינו קל לפעמים, אבל זה נצרך כדי לדעת מה קורה עם הבן/בת זוג ואם יש בעיה, אז לאפשר באמצעות תקשורת בריאה לפתור אותה.
מטבע הדברים מי שמגיבה פהתחיה דולה

יש לה אינטרנט נגיש אז סביר שגם לבעלה אז זו כבר קבוצת סיכון.
ומן הסתם שמי שמגיבה בשרשורים כאלה זו מי שמכירה את הנושא מקרוב ולכן יש תחושה של תופעה.

אצלינו האינטרנט לא חסום ומעולם לא היה. ..אנונימי (5)
ואני יודעת על בעלי שהוא לא מתעסק בדברים האלה ולא התעסק גם כשהיה רווק.

וכל המשפחה שלו אנשים צנועים גם החילונים ביניהם.

אבל כל אחד והניסיונות שלו בחיים, המגרעות שלו והיתרונות שלו.

אם את יודעת שהרוב נכשלים בלשון הרע או בגזל- זה לא אומר שאת נותנת לגיטימציה.

חשוב לא לקחת מגרעת אנושית אחת ולשים אותה מעל הכל כאילו זה כל האדם.
שאלתי את בעליl666

הוא אמר שפשוט בן אדם עושה מה שבא לו ולא מוכן להתאפק, וזאת הסיבה העיקרית

^^^^^אנונימי (7)
למרות הקושי לאדם תמיד יש בחירה חופשית גם בעניין הזה.
ואני כותבת מניסיון אישי שלי שגם אני הייתי במקום הזה (לפני החתונה) ובכל רגע אפשר להפסיק אם בוחרים להפסיק ולהתחרק מזה. ועושים הכל כדי לא להתקרב לעניין שוב. (גם לנשים זה לא קל.. לי אישית לפחות)
אני אישה ובעבר הייתי צופה בדברים כאלהאנונימי (8)
בעיקר בשנות התיכון והשירות הייתי צופה לפעמים עם חברה כי זה עניין אותנו וסיקרן. אפשר לומר שאפילו עשיתי שטויות עם הגוף שלי (לבד כמובן) מתוך סקרנות וגירויי...
אבל- והוא אבל גדול! כשהחלטתי שדיי אז הפסקתי ולגמרי! וב'ה היום נשואה באושר ובאמת עם הזמן כבר שכחתי את הגועל שראינו שם. יום אחד כשניסיתי לדבר על זה עם בעלי הוא חתם את זה בצורה כל כך יפה- הוא אמר שכולם עושים טעויות ושטויות והוא אפילו לא רצה שאספר לו מה עשיתי...ואז הבנתי את עניין התשובה של זה- הקב'ה מוחל על הכל בתנאי שאת באמת חוזרת בתשובה ומוחלת לעצמך! מאחלת לכל הזוגות היקרים לדעת למחול אחד לשני וגם לעצמם. (אגב כבר שכחתי מזה לגמרי ופתאום הצפתם לי...חח)
עוד שתי נקודות חשובותאנונימי (8)
גם אנחנו כנשים צריכות לדעת טיפה לצאת מהקופסא.
אישית אני דואגת להיות מקורית ולקנות דברים "סקסיים" ונשיים ומיוחדים. כן! זו מצווה! וכמו שלחג את קונה בגד אז גם לחדר המיטות!
אישית אני דואגת לקיים עם בכלי יחסים גם בתנוחות קצת פחות רגילות.. כדי לתת לו את ההנאה. חוצמ'זה שגם אני נהנית מהגיוון.
ובכך מבחינתי תמו להן התירוצים. אם אגלה שבעלי חס וחלילה יצפה בדברים נוראיים- זה יהיה בלתי נסלח. אין דבר כזה שגבר לא יצליח.
ואני חשבתי שלפי ההלכהאנונימי (9)
קיום יחסים מותרת רק בתנוחה אחת מסויימת. לא?
אפשר לדעת מה עושות פה תגובות של גבר??אנונימי (10)
אולי לא הבנת אבל הריון ולידה לא בדיוק הפורום לבנים.... מילא אתה מרשה לעצמך להכנס, אבל עוד להגיב? ועוד בכזה שרשור? בושה
די כבר לתקוף גברים שנמצאים בפורום הזה.פרפר לבן
את תמימה מאוד אם את חושבת שרק נשים ורק נשים צדיקות נכנסות לפורומים.

זהו פורום פתוח וזכותו של כל אחד לקרוא ולהגיב כאן.

אם את רוצה פורום 'סטרילי' את מוזמנת לפתוח אותו בעצמך ולהכניס לשם רק את מי שאת מכירה אישית.

עד אז-צאי מנקודת הנחה שיש פה מלא גברים ויש גם נשים שהן לא באמת נשים ויש גם אנשים שהמניעים שלהם לא טהורים (כבר נתקלנו פה בכאלה.)
זכותו של כל אחדאנונימי (10)
זכותו של כל אחד גם להכנס לאתרים מסוג שכתבו עליהם כאן בשירשור, נכון?
מה לעשות שיש הלכה ויש דברים שלא עושים? תסלחי לי אבל להתכתב עם בנות, בפורום שמיועד לבנות מעצם סוגו ותוכנו, ועוד על נושאים כמו נפילות באינטרנט שקיימות או לא קיימות, ומעשים שעושים גברים או לא עושים, זה פשוט לא יאה.
אני לא תמימה, ברור שיש גברים שנכנסים לפה, אבל אם הם עושים את זה לפחות לא בגלוי ! מינימום של בושה
הפוך. אני מעריכה את הגילוי הנאותאנונימי (2)

שמדובר בגבר ובשם משתמש מוכר. זה מעיד על תגובה עניינית לצורך הדיון.

 

את מעדיפה שגברים יגיבו כאן בעילום שם או יתחפשו לנשים? מה זה יתן לך? זה פתח לתגובות מאוד לא צנועות, והפורום כבר ידע תגובות מהסוג הזה - זה היה מאוד לא נעים והסתיים במחיקות ונעילת השירשור.

 

ולמה את צריכה לחנך משתמשים האחרים מה יאה ומה לא?

--אנונימי (10)
צריכה לחנך כי לא נעים לי שפורום באתר דתי ינהג כך. יקבל שיחות כאלה על נושאים כאלה בין גברים ונשים בהבנה וסובלנות. שימי לב על מה השרשור מדבר, חלאס, אם אנחנו דתיים אז זה לא לעניין ולא צנוע.
ואם זה הנוהג בפורום אז כנראה שבאמת לא מתאים לי להיות בו והבעיה אצלי שחשבתי שהפורום דתי
זו לא היתה שיחהאנונימי (2)

הגברים שנכנסו כדי להגיב העירו שתיים שלוש הערות שהיה חשוב להביא, בכל הרצינות הראויה, ועזבו.

 

תראי בפורומים אחרים מעורבים איך מתנהלות שיחות (ויאמר לשבחו של ערוץ 7 שגם דיונים מעורבים מתנהלים סה"כ בצניעות) הדיון הזה לא נושא אופי חברתי כמו אותן שיחות.

 

אני בטוחה שמבחינתם התגובות היו חשובות והם לא נכנסו הנה כדי לשוחח.

 

 

 

 

 

 

 

 

לא.אנונימי (11)
גם ברמב"ם וגם בשולחן ערוך,הלוי
הם אומרים בהתחלה של נושא זה, שהזוג יעשו מה שבא להם יחד. אחרי זה הם נותנים רשימה של דברים שלא יעשו מתוך המלצה (קבלית) ולא מתוך איסור.

הדברים היחידים שאוסרים עליהם, שכמובן שלא יעשו כל עוד היא נידה, שלא יעשו כשכועסים, שלא יעשו כששיכורים, שלא יעשו באונס ולא בזמן שהיא מניקה.

ניתן גם לשאול רבנים בנושא, הם יגידו את אותם הדברים או דברים דומים, חוץ מרבנים שדעתם קיצונית בעניין.
היי, אני קצת בשוק...התאומה

לא הייתי כאן כבר כמה ימים ואני עכשיו קוראת את השרשור לראשונה.

אני חרדית, וגדלתי בבית פתוח, אבל בלי אינטרנט, ורוב המשפחות החרדיות שאני מכירה מסביב אין להן אינטרנט בבית, ואלו שיש, הוא חסום, רק בודדים עם אינטרנט לא חסום. ואני נפלתי בתור בחורה, והייתי רואה גם סרטי פורנו, אבל זה הסתכם בזה, אף פעם לא עשיתי מעבר לזה, וכשהחלטתי בשנות הסמינר לצאת מזה - יצאתי, ב"ה, ולא חזרתי יותר.

בעלי גדל בבית שמור מאוד, לא מכיר ולא ראה אף פעם את הדברים האלו. רק שמע עליהם מחברים פחות שמורים.

אני חייבת לאמר שמי במחזיק בבית/ בפלאפון אינטרנט לא חסום - שלא יתפלא על כלום אח"כ, כי הרבנים של הציבור שלנו אוסרים להתעסק עם אינטרנט שלא לצרכי עבודה (משום "והייתם נקיים" אני מודה שאני נכנסת לכאן בשעות העבודה בזמנים פנויים), וגם לצרכי עבודה מתירים רק אינטרנט חסום. ולא סתם. כי אינטרנט לא חסום הוא פרצה קוראת לגנב שאין גבר שיכול לעמוד בה!! 

ומי שמשלה את עצמה שבעלה נקי מזה למרות שיש להם אינטרנט לא חסום - הוזה!! חד וחלק.

ר' חיים קנייבסקי פסק שמי שמחזיק אינטרנט פרוץ פותח פתח לבית עריות בביתו. ועובר על אביזריהו דעריות.

ובנוגע לקטע הנשי - אין ספק שאישה נשואה חייבת לדעת שהיא מהוה גדר לבעלה בכך שהיא נותנת לו את עצמה מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה, בזמני טהרה כמובן. וגבר שמרגיש שיש לו "פת בסלו" כהגדרת הגמרא, כלומר שאשתו נמצאת בבית עבורו מתי שהוא מרגיש צורך - לא יסתכל בכלל על נשים אחרות. קחו לתשומת לבכן נשים יקרות, אנחנו כאן בשביל היקרים לנו והם צריכים אותנו מאוד, הם חסרי אונים בלעדנו, ובל נביא אותם למצב שילכו לחפש את הסיפוק בחוץ....

שנה טובה ומתוקה לכולם וה' ישמור את כולנו.

יש אינטרנט קפה במחיר מצחיקl666אחרונה

ומי שמבין במחשבים יכול לפעמים גם לשבור סינון

ואני בהחלט לא מצליחה לדמיין גבר נשוי עם ילדים יושב בבית וצופה בזה, הרי תמיד אישה שם וילדים

אשמח לתת המלצות מעשיותאנונימי (12)

מאחר ואני מודעת לקושי של גברים החלטתי לפני החתונה שאני אהיה פתוחה מאד עם בעלי.

התקשורת ביננו מאד פתוחה, הבהרתי לו שאני רוצה לדעת אם הוא נופל- ואכן כשהייתה לו נפילה הוא ישר סיפר לי- רק ככה כשהוא יודע שאני לא מסתירה ממנו כלום וכך אני מצפה ממנו אז הוא באמת לא מסתיר ממני.

 אני יודעת שהוא עובד על עצמו ושזה לא פשוט לו אבל זה גם ברור לו שהוא יעשה הכל כדי לא ליפול,

לשמחתי אחרי החתונה הרבה יותר פשוט לו (4 שנים ב"ה).

ועוד דבר- אני מבקשת ממנו שכל פעם כשהוא מרגיש צורך (כמובן כשמותרים) שלא יוותר לי כדי שאבין ואהיה איתו ואם לא הבנתי שיגיד לי, העיקר שלא יישאר עם הצורך הזה בלי לממש אותו.

וכבר מסופר על רב שאשתו הייתה מצערת אותו והתלמידים שאלו אותו איך הוא מוותר ככה והוא ענה: "דיינו שמגדלות את ילדנו ומצילות אותנו מן החטא"!

אני יודעת שזה לא תמיד אשמת האישה, אבל כל אחת צריכה לראות איך בכל זאת היא יכולה לעזור יותר לבעלה.

ועוד דבר, שמישהו נופל בכל חטא ובעיקר בגילוי עריות, יש לו צער גדול, זה פוגע לו בבטחון ועוד ולכן אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא לא רוצה לפול וזה מה שאני משדרת לו.

אני אישית למדתי דברים חשובים מהשרשור הזה ובעז"ה אקח טיפים מכאן לחיי הזוגיות שלי כדי שהם יהיו יותר טהורים ובלי נפילות.

בעז"ה שהשנה החדשה תתחיל ברגל ימין ותמשיך ככה, שנינצל מהחטא הזה ומשאר החטאים ונגיע בעז"ה ליום הכיפורים עם כמה שיותר קדושה.

אשמח לדעתכן - מה הייתן עושותשירה_11

כיתת פעוטות במעון.

מובילה שפורשת כי קשה לה, צוות לא וואוו.

שבוע הסתגלות של המון בכי ובלגן מוגזם.

מחר צוות חדש למעט אחת מוכרת.

הילד זוחל וכל השאר כבר הולכים

כנראה שגם מחר יהיה קרייסס עד שהמטפלות יבינו מי נגד מי והמנהלת תחליט מי יוביל את הכיתה.

שולחות את הילד כל יום אפילו עד הצהריים

או שמחכות לאחרי החגים בתקווה שהעניינים יתייצבו ?

אם מחכות- לא יהיה קשה לילד ההפסקה הזו? שהוא התחיל, עוד לא הסתגל וכבר יצא לחופש ארוך

אם יש לך אפשרות,יעל מהדרום

לק"י

וגם ככה הוא יצטרך להסתגל למטפלת חדשה, אז נראה לי שלהתחיל כשהעניינים מתייצבים זה רעיון טוב.

קשה כל הבלגן הזה....

לא יהיה לו יותר קשה?שירה_11

כשהוא הלך קצת ואז שוב

אולי. לא יכולה להתחייב על כלוםיעל מהדרום

לק"י

אם היית אומרת שהוא מתחיל להסתגל, אז אולי באמת חבל להפסיק לגמרי לשלוח.

אבל אם את מרגישה שהוא עוד לא הסתגל לכלום, אז לא חושבת שזה משנה אם יישאר עכשיו או יתחיל מחדש אחרי החגים.

בשביל להסתגלאפונה

ילדים צריכים דמות בטוחה להיקשר אליה.

כל עוד זה לא המצב אין עניין שיתרגל ללכת לשם יום יום ולחוות חוסר ביטחון.

זה לא עוזרשירה_11

שהוא מכיר את המקום?

נניח היום הייתי איתו שם 20 דק וכשהוא היה רגוע השארתי אותו ליד אחת המטפלות והלכתי

מסכימהשיפור

הייתי ממשיכה לשלוחקל"ת

מידי יום, אפילו לימים קצרים יותר

הייתי משאירה בבית אם יש אפשרותחרות

ושולחת כשיש צוות קבוע ויש סדר

בבית חד משמעיתאפונה

בביתדרקונית ירוקה

גם ככה בחגים הוא יצא משגרה ויצטרך הסתגלות מחודשת

בסיטואציה דומה השארתי בביתשימושית

וואוושירה_11

יש אפשרות אבל זה קצת מורכב, לקחת אותו לעבודה איתי וכו

בנתיים כל אמא שיכולה מגיעה באמצע היום להציץ ולראות מה קורה

ואני שולחת ומחזירה עדיין אחרי שעתיים

מעניין שכולכן אמרתן להשאיר בבית

זה היה נשמע שיש לך אפשרותיעל מהדרום

לק"י

אם היית אומרת שזה בעייתי לך, לא הייתי ממליצה להשאיר.

כי קודם כל הואשירה_11

ואני יכולה לנסות לאלתר

אם שאלת אז היה נשמע שיש 2 אופציותשם משתמשת חדשה

אם זה אומר לקחת ךעבודה זה אחרת

.אלא אם הןא זורם איתך שם..

ויפה שיש אפשרות כזאת בכלל

אז לשים לזמן קצר זה גם עדיף מיום שלם במצב הזה

יום שלם וודאי שאני לא שמה אותו שםשירה_11

אני לוקחת לכל המאוחר ב11:30

מה שעשיתי (בזמנו) זה לשלוח אותו לבייביסיטר קבועהשימושית

ליד העבודה שלי מ9 עד 1, ואז הוא ישן בעגלה לידי עוד שעתיים, ראיתי שהבלאגן במעון עשה לו ממש רע.

(בסוף בכלל הוצאתי אותו באמצע שנה והעברתי למשפחתון פרטי)

פספסתי משפחתון פרטישירה_11

מעל הבית שלי

כי היכ נראלי שמעון מתאים

אני מתחרטת ברמות קשות זה ממש מצער אותי.

יורד לי 4,000 שח על המעון

שימושית

אוף, אבל זה גם מה'

מקווה שזה יסתדר מהר ויהיה לו שנה נפלאה במעון

אמןשירה_11

אני ממש משתדלת להתחזק באמונה

כי זה משפחתון שממש מתאים לי מכל הבחינות

ואמרתי לה לא תודה הוא כבר רשום למעון 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

ועדיין פנוי אצלה?טארקו

אם כן הייתי מעבירה אליה

למרות הכסף שיירד על החודש הזה, כפרת עוונות.

אפשר לבטל רישום למעון

^^^ מניסיון, לא רואה הבדל בהתפתחות של הילדים שלייעל מהדרום

לק"י

שהיו במעון או במשפחתון.

כל עוד מקבלים מענה מתאים לגיל.

הלוואישירה_11אחרונה

לא פנוי

מחכה לאחרי החגים ברור..אמא לאוצר❤

בבית כמובן, אם זו אופציהאורוש3

הייתי שם היום ב9שירה_11

והיה נראה רגוע ובשליטה ממש

אשאיר אותו שם שעתיים בערך

יופי! שיהיה בהצלחה ובטוב!!יעל מהדרום

הכנות לברית בע"הצועקת לך

בע"ה עוד כמה חודשים תהיה לנו ברית ראשונה אחרי כמה בנות,

כבר יודעת שיהיה קיסרי,אשמח לכל עצה וטיפ איך מתארגנים לברית,

מה כדאי שיהיה "סגור" מראש, על מה צריך להחליט וכולי.

אני רק על הקיסרי -מתואמת

תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.

בשעה טובה ובקלות!

זה נכון לכל יולדת לשבת בשלב הזה לפי תחושתהאורוש3

למה להיות לבד?

הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.

היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.

לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.

נכון, אבל ביולדת קיסרי זה חשוב פי כמהמתואמת

למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...

חוויתי שתיים. לא חושבת שזה שונהאורוש3

מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.

יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.

ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...

לתאומים הברית נדחתה?

כן, הברית של התאומים הייתה בגיל שלושה שבועותמתואמת

אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...

וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...

אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.

אז לוקחת את המילים שלי בחזרה

(תשובה גם ל @יעל מהדרום )

נראה לי שחשוב שכתבת מה הסיבהיעל מהדרום

לק"י

שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.

אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..

נשמע לי שזה בעיקראורוש3

העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.

כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.

ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...

וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה

אצלי ב"ה בברית אחרי הקיסרי הרגשתי ממש בסדריעל מהדרום

לק"י

לשבת כדאי בכל מקרה.

ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.

(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)

באותו מצב אז עוקבת 🙃הבוקר יעלה

עונהעל הנס

לברר מראש על מוהל,

אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.

אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.

בגדים לבנות,

מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.

עונהאורוש3

אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.

אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.

אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...

לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...

בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.

תחליטי עם בעלךאמאשוני

איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות

האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.

האם רוצים נגן/ צלם

האם רוצים עמדת צילום ועיצוב

כל זה זה עלויות.

תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)

ומה אם ברית בשבת.

תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)

אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.

אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.

הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)

ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.

בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)

לחשוב על כיוונים לשם 😃

כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.

מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.

בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,

אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.

אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.

אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.

אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.

קיסרי מתוכנן לא אמור לצאת לה על שבת או שישי...אורוש3

אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...

אצלי היה ברית אחרי קיסרי חירוםדיאן ד.אחרונה

לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.

במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.

בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,

התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.

מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.

המלצות שלי ליום של הברית:

להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.

אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.

שחררי מעצמך את העול הזה.

כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.

כלום כלום לא קשור אלייך.

עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.

מה שחסר שבעלך יטפל.

אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.

שאלה בקשר לשידת מגירות-סליחה שלא הכי קשורחולמת להצליח

יש למישהי המלצה לשידה כזו?

ראיתי באינטרנט בכל מיני חנויות שאני לא מכירה ומתלבטת אם להזמין משם.

קניתי מאיקאה 2 שידות, בשימוש יומיומי כבר 8 שניםאוזן הפיל

שידה אחת רחבה ואחת צרה וארוכה.

עברו איתנו אלף דירות.

עכשיו כבר בסוף ימיהן אבל עדיין חלק מהמשפחה.

שידת פלסטיק/ עץ?יעל מהדרום

אני צריכה משהו חזקחולמת להצליח

יש לנו שידת החתלה והמגירה נפלה ואי אפשר לחבר, אז רוצה משהו חזק ויציב.

אני לא צריכה שידת החתלה אלא רק שידה של מגירות ומעדיפה שאפשר לקנות דרך האינטרנט.

ועוד שאלה-למי שמכירה הייתן קונות ממרקט פלייסחולמת להצליח

בפייסבוק? ראיתי שם שידות כאלו שחנויות מוכרות אבל לא מכירה את החנויות האלו..

זה כמו יד 2 אז עניין של מזל בעיקראורוש3

אבל מה ששאלתי זה לא יד 2חולמת להצליחאחרונה

זה אנשים שמוכרים שם דרך במרקט פלייס אבל זה חדש

ילד בן כמעט 6 שמגלה חוצפהאובדת חצות
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 20:15

ילד מדהים במסגרת, ילד טוב, מתנהג למופת ובבית מאכיל אותנו מרורים כבר תקופה ארוכה.

חושב שהוא מחליט, אומר המון "אתם לא מחליטים עלי", מגלה כוחנות, מאד רוצה להכתיב את הסדר יום. כשהוא רוצה לא שואל ולוקח ביסקוויט מהמגירה ומחפש ממתקים, לוקח לנו פלאפון בלי רשות. אוהב לראות סרטון דבילי של כדורים שאני לא אוהבת, אבל מאפשרת לו כמה דקות כל פעם שיירגע אם הוא כ"כ אוהב את זה.

אבל זה מרגיז בעיקר:

כשמוגשת ארוחת ערב הוא משחק, כשאני אומרת שא"א לשחק כבר 19 בערב ועכשיו אוכלים הוא לא מקשיב ולא מגיע, כשאני קוראת לו הרבה פעמים לא מתרגש וממשיך לשחק, וכשאני לוקחת את הצעצועים כי הם "הולכים לישון", כועס וקורא לי "אמא חצופה", "את לא מחליטה עלי" ואפילו מרביץ וזורק צעצועים עלי.

איך אני אמורה להגיב? נמאס לי מההתנהגות שלו שעוברת כל גבול. לא באמת טיפלנו בזה או הגבנו, ניסינו, כי אין לי מושג איך להגיב על זה או להעניש או לקחת ממנו משהו ומה בדיוק.

כשאני רגועה ומצליחה אני אומרת ברוגע שלא מרביצים אצלנו בבית ולא מרימים יד וזה בסדר לכעוס אבל לא מתנהגים ככה ולא בא לי להיות בקרבתו כשהוא מתנהג ככה.

לגבי עניין השליטה, ניסיתי לומר לו שיש מלא דברים שהוא יכול לבחור אבל כשיש ארוחת ערב-אוכלים, אין פה בחירה. יש דברים גדולים שבהם אנחנו ההורים מחליטים ובדברים אחרים הוא יכול.

אבל כשהוא מחרפן ורץ בכל הבית ולא מקשיב, אז אין לי סבלנות אליו והוא ממש מתנהג בחוצפה ומעצבן.

אוהב דברי מתיקה ועוגות או ממרח שוקולד אבל כשמגישים סלט או חביתה צריך "להכריח" אותו או "להאכיל אותו", הוא אוכל אבל לא מניע את עצמו כי זה פחות מדבר אליו אוכל בריא.

איך מתנהלים עם ילד כזה? מבאס שהוא נחשב ילד מדהים ורק אני לא מצליחה להסתדר איתו.

אנחנו מאיימים מלא "לא יהיה לך חוג", "לא תקבל ממתק" ובסוף ברור שכמו טטלה לא נפגע בו ונתן לו חוג.

אז אין לי מושג מה עושים עם ילד שלא מפחד מאיתנו, מחרפן אותנו ולא מתרגש וחושב שהוא מחליט.

תודה רבה!!!רקאני

איסופים עם קטנטנים מה עושיםעם קטנטנים

2 ילדי גנים בני חמש ושלוש מסיימים ב2 , תינוק פיצקי איתי בבית ובן שנתיים במעון. ממש קשה לי להביא את הילד מהמעון כי זה כולל העמסת כולם באוטו, הוצאה מהאוטו בשיא החום והחזרה מחדש וכמובן להוציא מהאוטו ולהכניס הביתה. חושבת על האופציות ותוהה אם יש משהו שהוא בטיחותי יחסית למשל-

להשאיר את הילדים באוטו מונע ממוזג ונעול מחוץ למעון בזמן שאני לוקחת את הילד. זה בגדול לא נראה לי ממש נורא אבל די חוששת ממראית עין , כי ילדים באוטו בקיץ זה קונוטציה שלילית מאוד

אפשרות שניה להשאיר את ילדי הגן בבית ל20 דקות עם איזו פעילות . בת ה5 סבבה לדעתי, בן ה3 טיפה שובב עדיין. אולי עם איזה מוניטור כדי שאוכל לתקשר איתם?

מה הייתן עושות?

כן, אני משאירה להם סיפור בד"כ.אמא טובה---דיה!

אוף, נראה שעוד אכזבה- רק פורקת שימושית

בא לי לעשות רוורס לכיוון המיטה ולבכות, אבל חייבת ללבוש מסיכה נחמדה ולעבוד.

מבינה אותך. בע"ה בקרוב!ירושלמית במקור

אוףף חיבוק!!רוח הרים

חיבוק!! תקני לעצמך משהו מפנק בדרךקנקן שבוראחרונה

בע"ה בקרוב תבשרי בשורות טובות

בדיקת היריון- פס חלשניקחדש1

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

כן❤️ אבל חכי איהז יומיים..תבדקי בטא🙏שם משתמשת חדשה

תודה!ניקחדש1

זו בדיקה של TopMed

מישהי יודעת כמה היא נחשבת אמינה?

נראה חיובי מזל טוב!!מולהבולה

זה לא ממש חלש, די רואים אותו. נראה חיובי!רוח הריםאחרונה

בשעה טובה!

סרבנית בקבוקים ופריקה...ואילו פינו

אם מישהי מזהה אשמח לדעת...

מתוקה שנכנסה למעון

בהתחלה (עוד בבית) הסכימה לשתות חלב מבקבוק של אוונט, קניתי עוד כמה בקבוקים כאלה ואז בבית היא הפסיקה לקחת

ניסיתי מאמ ולא הסכימה

ניסיתי כוס אימון והסכימה (בלי הסיליקון ששומר שלא ישפיע, החלב קצת נשפך כזה וצריך לתת בזהירות( ועכשיו שוב לא מסכימה

ניסיתי מים בכוס אימון של 360 שזה כמו כוס רגילה והיא כן מסכימה לפעמים

הבעיה שבמעון מרגיש לי שהן לא באמת מנסות לתת לה .. היא כן אוכלת כבר מוצקים אבל יוצא שלא מקבלת נוזלים במהלך הבוקר.. וזה גורם לה לעצירות

והן גם לא דוברות עברית אז ממש קשה לי לתקשר איתם ולהבין מה היה במהלך היום. המנהלת מעון מנסה לעזור אבל נראלי שיגעתי אותה כבר...

רעיונות? טיפים? חיבוקים?

חיבוקאפונה

לא כתבת בת כמה היא אבל אם היא אוכלת מוצקים מניחה שלפחות 4-5 חודשים ,

הייתי מלמדת לשתות מכוס רגילה או קש (אצלי לא שותים מבקבוק תינוק בכלל, בטח לא מים).

אם את צריכה טיפים איך ללמד תינוק לשתות מקש תבקשי

בת 7 חודשים..ואילו פינו

אשמח לטיפים.. מכוס רגילה גם ניסיתי והסכימה. במעוןואילו פינו

לא מוכנים מכוס רגילה..

מעצבניםאפונה

את לוקחת קש, שואפת בו מים ואז מוציאה מהכוס וסותמת את הקצה השני עם האצבע.

עכשיו כשתהפכי את הקש המים לא ישפכו מהפתח בלל לחץ האויר,

את מכניסה את הקצה הפתוח לפה של התינוק ונותנת לו למצוץ, משחררת לו שיצאו מים

וככה הוא לומד שאפשר לשאוב מים מהקשית ועושה את זה גם בכוס רגילה.

ההמלצה הקבועה שלי היא בקבוק לנסינוצלולה

ואם את הולכת על קשר (לגמרי אפשרי בגיל הזה)- תנסי לקחת קש רגיל (אפשר בהתחלה קש עבה כמו של שייקים, יותר קל ללמוד איתו, ואחר כך קש דק), לטבול אותו במים/חלב ולסתום עם האצבע בצד השני, ככה שהמים נשארים בתוכו. להכניס את הקש מהצד של המים לפה שלה ולשחרר לאט. תראי אם היא סוגרת את הפה ומתחילה למצוץ ותגיבי לפי התגובות שלה...

וחיבוק❤️ היינו שם... קשוח.

בת כמה היא?טארקו

הייתי מתעקשת שיתנו לה מים לפחות בכפית אם היא לא מוכנה בקבוק

אפשר לנסות גם כוס אימון אצלנו היא לא הסכימה בקבוק אבל כןס אימון של נוק כן עבדה טוב.

אולי תיעזרי בהקלדה ותרגום כדי לתקשר עם המטפלות, זה קשוח שהן לא דוברות..

,רק מזדההשמש בשמייםאחרונה

ההן שלי שנה שעברה היה סרבן בקבוקים בהתחלה, ועבר לו, למד לקחת בקבוק, מאז הוא כבר שתה בבקבוק גם עם בייביסיטר לא מוכרת בכלל, גם מחזיק בעצמו את הבקבוק ושותה בלי שאף אחד מאכיל אותו.

במסגרת הוא לא מוכן, ברור לי שזה נטו קושי של ההסתגלות ולא היכולת שלו, אבל המטפלת על סף יאוש וכבר איימה שהוא לא יוכל להמשיך אצלה וזה ממש עיצבן אותי, מרגיש לי שהיא לא ניסתה בכלל הרבה והוא בך הכל היה שם שלושה ימים, תני לו להסתגל!

זהו, סליחה שפרקתי על השרשור שלך

אולי יעניין אותך