זה בסדר נכון?
כובש וממוגג (*זה בעייתי מבחינת לשון, אני יודעת)
וכל ישותך נרעדת
רק למשמע המילה -
אבא.
חום עוטף
וגעגוע נוראי
משבר אותך לחלקיקי
נטיפים מלוחים.
רחוק הוא, הוי כלכך!
ואני - כה קטנה
ומיותמת.
ואבדה דרך,
לא אדע היאך אשוב.
רסיסי חרטות גוללים
במורד פנים נפוחות מבכי.
אבא,
אני כאן
ואני באמת רוצה לחזור אלייך
בבקשה
שורף בי,
וזעקת נשמה מתפרצת;
סוף כל הגיע זמן,
תשובה.
@לצעוק כמותם
זה לא כלום, אבל זה מה שיש לי להגיד בינתיים
סליחה
ברור שזה בסדר, וזו פעם אחרונה שאת אומרת שאת כותבת לא יפה, טוב?
זה יהיה נורא חצוף מצידי לבקש התייחסות לתוכן?
לצעוק כמותםהממ. אני לא יודעת אם יהיה לי זמן בקרוב 
תודי שפשוט לא קראת אתזה 
אי אפשר לראות משהו שכתבת ולדלג עליו בלי לקרוא.
את רצינית איתי? 
זה קצת לא נראה.
את יודעת, כמות התגובות
טוף נו, לא התכוונתי לסתם אנשים.
אנשים בעלי טעם טוב בסיפרות, כמוני, או כמו יעל
באתי לתת התייחסות לתוכן ואז גיליתי שבעצם אין לי מה להגיד,
כי אני לא מספיק טובה בשביל לתת התייחסות לתוכן.
תסלחי לי?
פוסעתהיום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד
ל המשוגע היחידיפי מאה....
אבל כן, מערכון נחמד .....
זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...
תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.
