ממש לא פשוט , מכל הבחינות . לדעתי את מחוייבת בראש ובראשונה למשפחה -אז ההתלבטות צריכה להיות: במקרה שאת עוזבת , האם זה פוגע במשפחה  במקרה שאת מתפוטרת , האם זה מאד יעציב אותך או יפגע בדימוי העצמי שלך ? זה דרך אגב עניין של החלטה . העולם מעוות היום . אישה צנועה נניח , שהיא עושה את הדבר הכי נעלה -אם בישראל , ומגדלת נשמות גבוהות , לא מקבלת הערכה או תגמול . אבל אישה שחושפת את גופה,פניה (דוגמנית , קריינית , שחקנית) , או אישה שמרוויחה הרבה כסף מקבלת כבוד ויקר . כולנו בתוך זה . זו המציאות היום . אני מוצאת את עצמי מעריכה נשים חזקות וידועות, כאשר הגיבורות האמיתיות הן לרוב אנונימיות. 

מצד שני , הילדים כרגע קטנים . לי אישית זה נשמע בלתי-אנושי שאת לא תהיי זמינה להם , אפילו אם זה רק לדבר איתך ולשמוע את קולך . אם ילד חולה , אין בכלל על מה לדבר . לכן אם אכן השיקול הכספי אינו צד -אז מה בעצם ההתלבטות?

אז נראה לי שהצד הכלכלי הוא בכל זאת חשוב . האם זה יכול לפגוע במשפחה ? בדברים החומריים שאת יכולה לתת לילדים שלך ?

ועוד נקודה , בדברים מסויימים המנהלת צודקת -אכן חשוב להגיע בזמן לעבודה . לא יודעת אם הייתי מסכימה להשאיר טלפון אצל המזכירה , אבל מצד שני -אם הטלפון אצלך אך ורק במקרה שצריכים אותך מהגן , ואת לא משתמשת בו לשום צורך אחר -אז לרוב לא תקבלי שום שיחה . בקיצור אני מתלבטת איתך . בשורה התחתונה , אם אין בעיה כספית יכול להיות שהייתי מחפשת מקום יותר נוח לאמא .

להגיע בזמן לעבודה- בכל מקום כמעט ידרשו,

לא להשתמש בפלאפון לעניינים אישיים (שלא בזמן הפסקה)- נשמע לי הגיוני. שיחות שקשורות לעבודה הייתי מתייעצת עם המנהלת מה לעשות כשלהשאיר אצל המזכירה לא אופציה בכלל. ואם זה האופציה היחידה אז פשוט לא תעני לשיחות האלה ומן הסתם המנהלת תפסיד מכך ותאשר לך.

ילד לא מרגיש טוב- האמא נשארת. אם זה כמה ימים אפשר שהבעל יקח איזה יום.. (היא לא יכולה להכריח אתכם שהבעל ישאר כל הימים)

לדעתי השיקול של הפיתוח המקצועי חשוב מאוד! זה נותן לך ניסיון גם לעצמך וגם לקורות חיים במקרה שתמצאי מקום אחר בעתיד..

בבית אבות אין ממש לאן להתפתח

דעתי האישית..

בהצלחה רבה במה שתבחרי!

גם מורה לא יכולה לענות מרבית היום לטלפון. להגיע ב8 בדיוק זה סביר ומקובל. עניין הילדים החולים אכן לא פשוט אך יש לזכור שבהרבה מקומות ידרשו שתתחלקי עם הבעל בהעדרות.  מה שכן- היחס בבית האבות באמת מכיל ומתחשב בצורה יוצאת דופן ואותם כדאי לשמור מכל משמר.

אני מכירה אנשים שבחרו במקצועות, שבהם הם לא ייאלצו להגיע ב8 לעבודה . מה שכן , את ו"אשתו של בעלי" צודקות. לא כל כך פשוט למצוא עבודה בימינו . זה לא מובן מאליו , ולכן שווה להתאמץ עבור פרנסה ועבודה . אבל לא על חשבון הילדים -לדעתי. 

גם אני אמורה להיות ב8:00 בעבודה, למרות שאני מגיעה ממש מרחוק,

גם אני לא מורשית לדבר בטלפון בזמן שיעורים,

יש ישיבות צוות בתדירות מאוד גבוהה,

ואנחנו מאוד משתדלות לצמצמם היעדרויות.

לא יכולה לעמוד בזה? זכותך.

אבל המנהלת לגמרי סבירה בדרישותיה.

מנסיוני. אם לא טוב בעבודה וזה יכול להיות מסיבות שונות. אם זה הלחץ של הבוקר שמקרין לכל הבית, אם האנשים איתם עובדים הם קשים ודורסניים וכו'... עדיף לעזוב.

יש לחפש עבודה קודם, כדי לא להשאר מחוץ למעגל.

אם זה מוסרי או לא לעזוב, תלוי לדעתי בדרך בה מתנהגים אליך בעבודה.  אם ההתנהגות היא לא הוגנת ודורסנית, אז בעיני אפשרי בהחלט לעזוב. אדם לא צריך להיות מושפל בידי אדם אחר או להרגיש רע בגללו .

השיקול של משרד החינוך קשור לדעתי הרבה מאוד בנושא הכספי ובנושא של נוחות העבודה.  כאן את צריכה להסתכל לטווח ארוך.  יש להסתכל שנים קדימה ולראות מה עדיף.  

האם אפשר לעזוב ולחזור למערכת  עוד כמה שנים? או שכל התנאים משתנים?

מישהי כבר אמרה יש  עבודות אחרות בגנים בהם תנאי העבודה נעימים יותר, וגם שם אפשר ללמוד.   

ואפשר גם לשנות את כיוון  העבודה במשך השנים כדי ליצור גיוון ולהשתלב באוכלוסיה אחרת בעתיד. (היום זקנים ועוד כמה שנים עבודה עם ילדים,   תלוי בתחום הענין והמשיכה שלך)

בקיצור הדברים האלה נזילים ולא צריך להסתכל על הכל כעל חתונה קתולית = לכל החיים.

בהצלחה

מהמקום שלי, (אני עוד לא נשואה...) אני חושבת שאולי יש בזה גם עניין של תקופות.

כלומר- עכשיו הילדים קטנים ולא כ"כ מאפשרים הרבה היעדרויות מהבית וכו', וזו תקופה מסויימת. יכול להיות שבתקופה הזאת כן עדיף לך ללכת על עבודה בבית אבות, שמאפשרת לך הרבה יותר להשקיע בילדייך הקטנים.

אבל, יש תקופה אחר כך- שהילדים קצת יותר גדולים- שהגיוני שאז תוכלי לעבוד בגן. (אגב- בשני המקרים אפשר לחפש מקום עבודה במשרד החינוך שהוא פחות דורש, אז אולי זה גם עניין). ממה שאני רואה נגיד על אמא שלי- היו לה תקופות עם הרבהילדים קטנים בבית, והיא באמת עבדה פחות, ועכשיו הילדים גדולים אז היא יכולה לעבוד יותר.

מקווה שעזרתי,, לפחות קצת

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...