ממש לא פשוט , מכל הבחינות . לדעתי את מחוייבת בראש ובראשונה למשפחה -אז ההתלבטות צריכה להיות: במקרה שאת עוזבת , האם זה פוגע במשפחה  במקרה שאת מתפוטרת , האם זה מאד יעציב אותך או יפגע בדימוי העצמי שלך ? זה דרך אגב עניין של החלטה . העולם מעוות היום . אישה צנועה נניח , שהיא עושה את הדבר הכי נעלה -אם בישראל , ומגדלת נשמות גבוהות , לא מקבלת הערכה או תגמול . אבל אישה שחושפת את גופה,פניה (דוגמנית , קריינית , שחקנית) , או אישה שמרוויחה הרבה כסף מקבלת כבוד ויקר . כולנו בתוך זה . זו המציאות היום . אני מוצאת את עצמי מעריכה נשים חזקות וידועות, כאשר הגיבורות האמיתיות הן לרוב אנונימיות. 

מצד שני , הילדים כרגע קטנים . לי אישית זה נשמע בלתי-אנושי שאת לא תהיי זמינה להם , אפילו אם זה רק לדבר איתך ולשמוע את קולך . אם ילד חולה , אין בכלל על מה לדבר . לכן אם אכן השיקול הכספי אינו צד -אז מה בעצם ההתלבטות?

אז נראה לי שהצד הכלכלי הוא בכל זאת חשוב . האם זה יכול לפגוע במשפחה ? בדברים החומריים שאת יכולה לתת לילדים שלך ?

ועוד נקודה , בדברים מסויימים המנהלת צודקת -אכן חשוב להגיע בזמן לעבודה . לא יודעת אם הייתי מסכימה להשאיר טלפון אצל המזכירה , אבל מצד שני -אם הטלפון אצלך אך ורק במקרה שצריכים אותך מהגן , ואת לא משתמשת בו לשום צורך אחר -אז לרוב לא תקבלי שום שיחה . בקיצור אני מתלבטת איתך . בשורה התחתונה , אם אין בעיה כספית יכול להיות שהייתי מחפשת מקום יותר נוח לאמא .

להגיע בזמן לעבודה- בכל מקום כמעט ידרשו,

לא להשתמש בפלאפון לעניינים אישיים (שלא בזמן הפסקה)- נשמע לי הגיוני. שיחות שקשורות לעבודה הייתי מתייעצת עם המנהלת מה לעשות כשלהשאיר אצל המזכירה לא אופציה בכלל. ואם זה האופציה היחידה אז פשוט לא תעני לשיחות האלה ומן הסתם המנהלת תפסיד מכך ותאשר לך.

ילד לא מרגיש טוב- האמא נשארת. אם זה כמה ימים אפשר שהבעל יקח איזה יום.. (היא לא יכולה להכריח אתכם שהבעל ישאר כל הימים)

לדעתי השיקול של הפיתוח המקצועי חשוב מאוד! זה נותן לך ניסיון גם לעצמך וגם לקורות חיים במקרה שתמצאי מקום אחר בעתיד..

בבית אבות אין ממש לאן להתפתח

דעתי האישית..

בהצלחה רבה במה שתבחרי!

גם מורה לא יכולה לענות מרבית היום לטלפון. להגיע ב8 בדיוק זה סביר ומקובל. עניין הילדים החולים אכן לא פשוט אך יש לזכור שבהרבה מקומות ידרשו שתתחלקי עם הבעל בהעדרות.  מה שכן- היחס בבית האבות באמת מכיל ומתחשב בצורה יוצאת דופן ואותם כדאי לשמור מכל משמר.

אני מכירה אנשים שבחרו במקצועות, שבהם הם לא ייאלצו להגיע ב8 לעבודה . מה שכן , את ו"אשתו של בעלי" צודקות. לא כל כך פשוט למצוא עבודה בימינו . זה לא מובן מאליו , ולכן שווה להתאמץ עבור פרנסה ועבודה . אבל לא על חשבון הילדים -לדעתי. 

גם אני אמורה להיות ב8:00 בעבודה, למרות שאני מגיעה ממש מרחוק,

גם אני לא מורשית לדבר בטלפון בזמן שיעורים,

יש ישיבות צוות בתדירות מאוד גבוהה,

ואנחנו מאוד משתדלות לצמצמם היעדרויות.

לא יכולה לעמוד בזה? זכותך.

אבל המנהלת לגמרי סבירה בדרישותיה.

מנסיוני. אם לא טוב בעבודה וזה יכול להיות מסיבות שונות. אם זה הלחץ של הבוקר שמקרין לכל הבית, אם האנשים איתם עובדים הם קשים ודורסניים וכו'... עדיף לעזוב.

יש לחפש עבודה קודם, כדי לא להשאר מחוץ למעגל.

אם זה מוסרי או לא לעזוב, תלוי לדעתי בדרך בה מתנהגים אליך בעבודה.  אם ההתנהגות היא לא הוגנת ודורסנית, אז בעיני אפשרי בהחלט לעזוב. אדם לא צריך להיות מושפל בידי אדם אחר או להרגיש רע בגללו .

השיקול של משרד החינוך קשור לדעתי הרבה מאוד בנושא הכספי ובנושא של נוחות העבודה.  כאן את צריכה להסתכל לטווח ארוך.  יש להסתכל שנים קדימה ולראות מה עדיף.  

האם אפשר לעזוב ולחזור למערכת  עוד כמה שנים? או שכל התנאים משתנים?

מישהי כבר אמרה יש  עבודות אחרות בגנים בהם תנאי העבודה נעימים יותר, וגם שם אפשר ללמוד.   

ואפשר גם לשנות את כיוון  העבודה במשך השנים כדי ליצור גיוון ולהשתלב באוכלוסיה אחרת בעתיד. (היום זקנים ועוד כמה שנים עבודה עם ילדים,   תלוי בתחום הענין והמשיכה שלך)

בקיצור הדברים האלה נזילים ולא צריך להסתכל על הכל כעל חתונה קתולית = לכל החיים.

בהצלחה

מהמקום שלי, (אני עוד לא נשואה...) אני חושבת שאולי יש בזה גם עניין של תקופות.

כלומר- עכשיו הילדים קטנים ולא כ"כ מאפשרים הרבה היעדרויות מהבית וכו', וזו תקופה מסויימת. יכול להיות שבתקופה הזאת כן עדיף לך ללכת על עבודה בבית אבות, שמאפשרת לך הרבה יותר להשקיע בילדייך הקטנים.

אבל, יש תקופה אחר כך- שהילדים קצת יותר גדולים- שהגיוני שאז תוכלי לעבוד בגן. (אגב- בשני המקרים אפשר לחפש מקום עבודה במשרד החינוך שהוא פחות דורש, אז אולי זה גם עניין). ממה שאני רואה נגיד על אמא שלי- היו לה תקופות עם הרבהילדים קטנים בבית, והיא באמת עבדה פחות, ועכשיו הילדים גדולים אז היא יכולה לעבוד יותר.

מקווה שעזרתי,, לפחות קצת

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות