נחמד לדעת שיש עוד שמרגישות כמוני..

את מנסה להתגבר על זה?

"הכל סובב את האשכנזים". 

מי אמר שאת חייבת להיות זורמת ונחמדה לכולם ועם רעל בעיניים?

נוח לך בבית? תישארי שם. זכותך המלאה.

אם מישו ישאל על זה בשידוכים זה בעיה שלו. אבל קשה לי להאמין שמישו יהיה מספיק טיפש לשאול על זה..

יש בנות מורעלות, שיוצרות ועושות ופועלות וכולם מכירים אותם.ויש בנות שמעדיפות להיות בבית עם החברות שלהן בלבד או אפילו עם עט ודף.

את מהסוג השני, וזה לא אומר עליך שום דבר רע.

יש כאלה, ויש כאלה. העיקר שיהיה לך טוב עם מי שאת

(ככה זה כשיש קישור בדף הראשי )

אני רק רוצה להרגיע אותך בשני דברים-

א- את ממש לא דפוקה, זה נורמלי לחלוטין. כל אחת והאופי שלה. יש יותר שקטות ויותר רועשות.

יכול להיות גם שסתם לא טוב לך עם רוב החברות בכיתה ועם בנות אחרות בשלבים עתידיים כן תזרמי יותר (קורה הרבה). 

תעשי מה שטוב לך, אם טוב לך להיות בבית ולצייר אז תעשי את זה. זה האופי שלך, ותקבלי אותו כי הוא מכלול אישיותך המדהימה (ואני בטוחה בזה)

רק תוודאי שאת בקשר עם חברות (גם 2-3 חברות זה טוב) ולא מתבודדת כל היום לבד בבית,

כי בגילאים האלה מפתחים קשרים וזה משפיע על קשרים עתידיים שיהיו לך (לא חובה בנות מהכיתה),

ולדברים העיקריים בכיתה כן כדאי לך ללכת כדי שלא תתוייגי כמוזרה או מתבודדת. מדובר על טיולים שנתיים וכאלה לא מעבר

ב- משידוכים את וודאי שלא צריכה לדאוג. מכמה סיבות-

דבר ראשון, את מחפשת מישהו שיתאים לך, ולא לחברות שלך. מישהו כזה גם יחפש בחורה שקטה ופנימית יותר, כזו שיש לה כמה חברות טובות אבל לא דווקא זורמת ופעילה בחוץ (תכונות שהן לא בהכרח יתרון בחיי הנישואין) כך שזה לא אמור להטריד אותך

דבר שני, כשמגיעים לשידוכים ועד שמתחתנים בד"כ לוקח זמן. זה מתחיל בממוצע מסוף השרות לאומי ובד"כ גם נמשך ללימודים האקדמאים ולפעמים גם אחר כך. בשלבים האלה האולפנה כבר כמעט ולא רלוונטית. מה שרלוונטי זה איפה את נמצאת באותו שלב- שרות לאומי, לימודים אקדמאים, עבודה, ועל הנושאים האלו תדברו. האולפנה כבר כמעט לא תהיה לך בראש ולכן אוטומטית לא כמעט ולא תעלה בתור נושאי שיחה. כך שממש לא הייתי חוששת משאלות כאלה, כי סביר שהן בכלל לא יעלו. מי שנמצא בתוך הלימודים לתואר כבר כמעט ולא חושב על הלימודים באולפנה, הם כל כך רחוקים..

(וגם אם תעלה שאלה כזו את לא אמורה להתנצל, זה האופי שלך ובחור אמור לקבל אותך כמו שאת)

מקווה שעודדתי אותך ואת כבר לא מרגישה דפוקה, כי ביטחון עצמי דווקא כן חשב שיהיה לך, גם לשידוכים

ואם מרגיע אותך לשמוע על דוגמא ממשית-

גם לי היה ככה באולפנה וחששתי מהשידוכים, ובסוף התחלתי לצאת לפגישות בלימודים האקדמאים בכלל, והנושא לא עלה כמעט. כשכבר נפגשתי עם בעלי אחרי זמן, האולפנה כל כך לא היתה רלוונטית שאני לא בטוחה שהיא עלתה בכלל בפגישות..

והאמת היא שגם אם הייתי מספרת זה לא היה רלוונטי, כי הוא בעצמו לא היה הכי חברותי בישיבה התיכונית

במקומות אחרים שיותר התאימו לנו שנינו היינו חברותיים יותר..

ב"ה זה לא דבר שמשפיע בכלל על הצלחה בנישואין ובחיים בכללי

גמאני פולשת לפה בגלל הקישור בראשי...

ממש ממש עודדת אותי ועשית לי טוב והרגעת אותי מאוד בנוגע לשידוכים

כנ"ל לכל הבנות שענו פה, העצות שלכם מאוד עודדו אותי!

שתי שאלות נוספות לך ולכל חברות הפורום:

1. האם בהכרח יש צורך לצאת לטיול שנתי? לא מספיק לי למשל רק לצאת עם כיתה אחרי צהריים למסעדה\פארק\מסיבת יומולדת או כל דבר כך שלא אתויג כמוזרה\בודדה?

2.אני שמחה לשמוע שהכל מתחיל מביטחון עצמי, הבעיה שהביטחון עצמי שלי מעט נמוך ואני לעתים נוטה לזלזל בעצמי ולגמגם ליד אנשים ולדבר בשקט. בגלל זה גם מאוד קשה לי להתחבר לבנות. כיצד אני יכולה להכיר בערך שלי ולעלות את הביטחון העצמי שלי ולהתחבר יותר לבנות? לרוב אני אוהבת מאוד לעזור לכולם ואני עוזרת להם מאוד מבחינה לימודית אבל אין מעבר.

באמת אין ממה לחשוש

1. את שואלת אם חייבים לצאת לטיולים שנתיים.

אז קודם כל, זו היתה המלצה. את לא חייבת כלום לאף אחד.

רק שאני חושבת שכן כדאי לך להתאמץ, דווקא לטיול של כיתה י"ב (בכיתות קודמות זה לא קריטי)

כי הטיול של כיתה י"ב בד"כ מאד מגבש ושונה מכל טיול אחר, ומי שלא נמצאת בו מרגישה אחר כך בחוץ.

אני עשיתי בשעתו מאמץ והחלטתי שאני הולכת ומשתדלת להינות בכל מקרה מה שלא יהיה (השתדלתי ממש לזרום ולא להתבאס מכלום) וזה אכן עבד, בסוף נהניתי מהטיול וזה אפילו היה קצת חוויה מתקנת על שאר שנות האולפנה שבהם סבלתי

אם לא הייתי הולכת הייתי מתחרטת. אבל את מכירה את האולפנה שלך כמה הטיול תופס מקום וכמה קריטי לא להיות בו.

בכל מקרה אם את מחליטה לא לבוא אולי עדיף לא לנופף בגאווה אלא להראות שאת מצטערת שלא הצלחת להגיע (זה לא חייב להיות צער אמיתי כמובן) ולשאול איך היה ולהקשיב בעניין. ככה זה יעזור שלא תתוייגי כמוזרה או מתבודדת, כי הם יבינו ממך שפשוט לא יכלת לבוא לטיול למרות שרצית (נניח )

2. בהחלט הכל (או הרוב המוחלט..) מתחיל בביטחון העצמי.

את צריכה ביטחון לחיים עצמם- בחירת מקצוע, ראיונות עבודה, עבודה מול אנשים או בוסים, מציאת בן זוג, חיים עם בן זוג, עמידה מול מורה\גננת של הילד ועוד אינסופ דברים שהמכנה המשותף שלהם הוא צורך בביטחון עצמי.

אני יכולה להרגיע אותך שלהרבה מאד אנשים היום יש ביטחון עצמי נמוך כך שאת לא יוצאת דופן או בעייתית

הבעיה נובעת כחלק מתרבות המערב שמלאה ביקורת, גם כלפי עצמנו..

תתחילי מתרגיל המראה- לעמוד כל יום (בלי לוותר!) מול המראה 5 דקות ולהגיד על עצמך דברים חיוביים. גם חיצונית וגם פנימית.

תנסי גם כל יום לעבור על מה שעשית, ולקבל טעות שעשית. כי זה בסדר לטעות, מטעויות לומדים.

ברגע שלא תבקרי את עצמך אלא תקבלי את עצמך, ככה פחות תזלזלי ויהיה לך יותר קל לעמוד מול אנשים

אין בעיה לדבר בשקט, הבעיה נובעת מהעובדה שאת חושבת שהם יותר ממך ולכן לא מעיזה להביע את עצמך

זו עבודה קשה אבל מאד משתלמת,כי מה שאת חושבת על עצמך (חיצונית ופנימית) זה מה שיחשבו עליך

וכך יהיה לך קל יותר בחיים. ממליצה לך לקרוא ספרים בנושא ולנסות להתקדם בהדרגה

מקווה שזה לא נשמע מלחיץ, זו פשוט עבודה עצמית. אבל למה באנו לעולם אם לא לעבוד? כך שעבודה ממילא תהיה, השאלה היא אם היא תוביל לתוצאות חיוביות בעז"ה או לא 

מקווה מאוד שאצליח ללמוד וליישם את עצותייך. ממש תודה!!

הרי חיבור זה בא בזרימה ובכיף, שמרגישים כיף עם הבן אדם שמולך. אני לא יכולה סתם לקחת ילדה ולהגיד לה "זהו, מעכשיו אנחנו חברות!" חחח XD

מה הפירוש -בת ישראל במהותה לא מחפשת לבלות מחוץ לבית עד השעות הקטנות של הלילה, ולחפש אתגרים בכל מיני מקומות שלא שייך להסתובב בהם?

מי אמר שבת ישראל לא יכולה להיות במקומות כשרים בשעות הקטנות של הלילה? חסר מקומות כאלה? 

בת ישראל מחפשת קדושה.(גם עם זה לא ניראה, הלב שלה מחפש אתזה) אבל יש מקומות שאפשר למצוא את זה גם בלילה!!
לדוגמא: סניף זה דבר טוב, נכון? עוזר לנוער להוציא את הכוחות שלו , תורם להרבה אנשים להתקדם וכו,

 אז מה רע להשאר במקום כזה עד שתיים בלילה?

לא רואה בזה בעיה.

ולדבר עם חברות עד שעה כזה, מה הבעיה בזה נגיד? זה משהו לא כשר? לא!

 והמשפט הזה-

-אני גם רוצה לומר לך שגם אלה שנמצאות ב"מרכז החברה" מרגישות עמוק בלב דחויות. דחויות על ידי עצמן...

מאיפה לקחת את זה?

למה את מכלילה?

אני יכולה להיות שעות עם עצמי,כיף לי עם עצמי וטוב לי עם עצמי ,אבל פשוט אני אחת יותר פעלתנית,חברותית ..

ואני לא חושבת שאני בורחת מעצמי בזה שאני יוצאת, מסתובבת וכו...
זה פשוט יותר כיף לי מלשבת בבית נגיד...

כל אחד והאופי שלו, כל אחד מה שהוא יותר אוהב, כל אחד מה שיותר מתאים לו...

שאם את יושבת בבית בשקט אז את דחויה חברתית.

בגיל שמונה עשרה רוב הבנות כבר מספיק בוגרות כדי להחליט של מי הן חברות לפי קריטריונים אחרים מ"כמה חברות יש לבת הזאת ומכירים אותה או לא".

בת יכולה לשבת בבית כל חייה, לבלות עם שתי החברות הטובות שלה ועדיין יאהבו אותה מאוד.

סתם שאצלינו בשכבה הייתה הערכה מטורפת בעיקר לבנות השקטות. הכי אהבו והעריכו אותן.

תפסיקו לחשוב שמי שמבלה את חייה בדרכה שלה בלי להיות רבנית פורים ומנהיגה בהשבעה היא חסרת חברות. בסוף רוב מוחלט של הבנות מוצאות את מקומן ואת החברות הטובות שלהן, בעיקר בשמינית, שכמו שאמרתי- בנות כבר הרבה יותר בוגרות. זה שלא כל האולפנה יודעת את השם שלהן זה לא אומר.

בהצלחה ענקית

יש את אולפנת תפארת במגדל העמק

ומעלה לבונה

טוהר ביד בנימין

ויש עוד כל מיני אבל בלי פנימייה

איזה איזור בארץ?

אני בעיקרון בבית אל, אבל כל מקום אפשרי,

מעלה לבונה פחות מתאים לי נראלי, אולפנה מדהימה.. אבל נראלי קצת יותר מידי פתוח בשבילי...

את כבר באולפנה?

הבנתי אז באלך משו יותר דוס

ישלי כמה רעיונות

אני יכתוב לך בפרטי(:

יש את אולפנת ראשית בירושלים

יש אולפנה רגבים בגולן, ויש בעוד מקומות בארץ, היא משפחתית ודוסית לא חנוקה מידיי. ממליץ לבדוק

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

בהצלחה