נחמד לדעת שיש עוד שמרגישות כמוני..

את מנסה להתגבר על זה?

זאת בדיוק אני מלפני כמה ששנים.

איך מתגברים? משתפשפים.

כן, זה עד כדי כך פשוט.

יוצאים עם חברות בכוח, מדברים, צוחקים ובסופו של דבר זה הופך להיות חלק ממך ואת מרגישה בנוח עם זה.

אם בא לך באישי - ממש בכיף 

מי אמר שאת חייבת להיות זורמת ונחמדה לכולם ועם רעל בעיניים?

נוח לך בבית? תישארי שם. זכותך המלאה.

אם מישו ישאל על זה בשידוכים זה בעיה שלו. אבל קשה לי להאמין שמישו יהיה מספיק טיפש לשאול על זה..

יש בנות מורעלות, שיוצרות ועושות ופועלות וכולם מכירים אותם.ויש בנות שמעדיפות להיות בבית עם החברות שלהן בלבד או אפילו עם עט ודף.

את מהסוג השני, וזה לא אומר עליך שום דבר רע.

יש כאלה, ויש כאלה. העיקר שיהיה לך טוב עם מי שאת

(ככה זה כשיש קישור בדף הראשי )

אני רק רוצה להרגיע אותך בשני דברים-

א- את ממש לא דפוקה, זה נורמלי לחלוטין. כל אחת והאופי שלה. יש יותר שקטות ויותר רועשות.

יכול להיות גם שסתם לא טוב לך עם רוב החברות בכיתה ועם בנות אחרות בשלבים עתידיים כן תזרמי יותר (קורה הרבה). 

תעשי מה שטוב לך, אם טוב לך להיות בבית ולצייר אז תעשי את זה. זה האופי שלך, ותקבלי אותו כי הוא מכלול אישיותך המדהימה (ואני בטוחה בזה)

רק תוודאי שאת בקשר עם חברות (גם 2-3 חברות זה טוב) ולא מתבודדת כל היום לבד בבית,

כי בגילאים האלה מפתחים קשרים וזה משפיע על קשרים עתידיים שיהיו לך (לא חובה בנות מהכיתה),

ולדברים העיקריים בכיתה כן כדאי לך ללכת כדי שלא תתוייגי כמוזרה או מתבודדת. מדובר על טיולים שנתיים וכאלה לא מעבר

ב- משידוכים את וודאי שלא צריכה לדאוג. מכמה סיבות-

דבר ראשון, את מחפשת מישהו שיתאים לך, ולא לחברות שלך. מישהו כזה גם יחפש בחורה שקטה ופנימית יותר, כזו שיש לה כמה חברות טובות אבל לא דווקא זורמת ופעילה בחוץ (תכונות שהן לא בהכרח יתרון בחיי הנישואין) כך שזה לא אמור להטריד אותך

דבר שני, כשמגיעים לשידוכים ועד שמתחתנים בד"כ לוקח זמן. זה מתחיל בממוצע מסוף השרות לאומי ובד"כ גם נמשך ללימודים האקדמאים ולפעמים גם אחר כך. בשלבים האלה האולפנה כבר כמעט ולא רלוונטית. מה שרלוונטי זה איפה את נמצאת באותו שלב- שרות לאומי, לימודים אקדמאים, עבודה, ועל הנושאים האלו תדברו. האולפנה כבר כמעט לא תהיה לך בראש ולכן אוטומטית לא כמעט ולא תעלה בתור נושאי שיחה. כך שממש לא הייתי חוששת משאלות כאלה, כי סביר שהן בכלל לא יעלו. מי שנמצא בתוך הלימודים לתואר כבר כמעט ולא חושב על הלימודים באולפנה, הם כל כך רחוקים..

(וגם אם תעלה שאלה כזו את לא אמורה להתנצל, זה האופי שלך ובחור אמור לקבל אותך כמו שאת)

מקווה שעודדתי אותך ואת כבר לא מרגישה דפוקה, כי ביטחון עצמי דווקא כן חשב שיהיה לך, גם לשידוכים

ואם מרגיע אותך לשמוע על דוגמא ממשית-

גם לי היה ככה באולפנה וחששתי מהשידוכים, ובסוף התחלתי לצאת לפגישות בלימודים האקדמאים בכלל, והנושא לא עלה כמעט. כשכבר נפגשתי עם בעלי אחרי זמן, האולפנה כל כך לא היתה רלוונטית שאני לא בטוחה שהיא עלתה בכלל בפגישות..

והאמת היא שגם אם הייתי מספרת זה לא היה רלוונטי, כי הוא בעצמו לא היה הכי חברותי בישיבה התיכונית

במקומות אחרים שיותר התאימו לנו שנינו היינו חברותיים יותר..

ב"ה זה לא דבר שמשפיע בכלל על הצלחה בנישואין ובחיים בכללי

גמאני פולשת לפה בגלל הקישור בראשי...

ממש ממש עודדת אותי ועשית לי טוב והרגעת אותי מאוד בנוגע לשידוכים

כנ"ל לכל הבנות שענו פה, העצות שלכם מאוד עודדו אותי!

שתי שאלות נוספות לך ולכל חברות הפורום:

1. האם בהכרח יש צורך לצאת לטיול שנתי? לא מספיק לי למשל רק לצאת עם כיתה אחרי צהריים למסעדה\פארק\מסיבת יומולדת או כל דבר כך שלא אתויג כמוזרה\בודדה?

2.אני שמחה לשמוע שהכל מתחיל מביטחון עצמי, הבעיה שהביטחון עצמי שלי מעט נמוך ואני לעתים נוטה לזלזל בעצמי ולגמגם ליד אנשים ולדבר בשקט. בגלל זה גם מאוד קשה לי להתחבר לבנות. כיצד אני יכולה להכיר בערך שלי ולעלות את הביטחון העצמי שלי ולהתחבר יותר לבנות? לרוב אני אוהבת מאוד לעזור לכולם ואני עוזרת להם מאוד מבחינה לימודית אבל אין מעבר.

באמת אין ממה לחשוש

1. את שואלת אם חייבים לצאת לטיולים שנתיים.

אז קודם כל, זו היתה המלצה. את לא חייבת כלום לאף אחד.

רק שאני חושבת שכן כדאי לך להתאמץ, דווקא לטיול של כיתה י"ב (בכיתות קודמות זה לא קריטי)

כי הטיול של כיתה י"ב בד"כ מאד מגבש ושונה מכל טיול אחר, ומי שלא נמצאת בו מרגישה אחר כך בחוץ.

אני עשיתי בשעתו מאמץ והחלטתי שאני הולכת ומשתדלת להינות בכל מקרה מה שלא יהיה (השתדלתי ממש לזרום ולא להתבאס מכלום) וזה אכן עבד, בסוף נהניתי מהטיול וזה אפילו היה קצת חוויה מתקנת על שאר שנות האולפנה שבהם סבלתי

אם לא הייתי הולכת הייתי מתחרטת. אבל את מכירה את האולפנה שלך כמה הטיול תופס מקום וכמה קריטי לא להיות בו.

בכל מקרה אם את מחליטה לא לבוא אולי עדיף לא לנופף בגאווה אלא להראות שאת מצטערת שלא הצלחת להגיע (זה לא חייב להיות צער אמיתי כמובן) ולשאול איך היה ולהקשיב בעניין. ככה זה יעזור שלא תתוייגי כמוזרה או מתבודדת, כי הם יבינו ממך שפשוט לא יכלת לבוא לטיול למרות שרצית (נניח )

2. בהחלט הכל (או הרוב המוחלט..) מתחיל בביטחון העצמי.

את צריכה ביטחון לחיים עצמם- בחירת מקצוע, ראיונות עבודה, עבודה מול אנשים או בוסים, מציאת בן זוג, חיים עם בן זוג, עמידה מול מורה\גננת של הילד ועוד אינסופ דברים שהמכנה המשותף שלהם הוא צורך בביטחון עצמי.

אני יכולה להרגיע אותך שלהרבה מאד אנשים היום יש ביטחון עצמי נמוך כך שאת לא יוצאת דופן או בעייתית

הבעיה נובעת כחלק מתרבות המערב שמלאה ביקורת, גם כלפי עצמנו..

תתחילי מתרגיל המראה- לעמוד כל יום (בלי לוותר!) מול המראה 5 דקות ולהגיד על עצמך דברים חיוביים. גם חיצונית וגם פנימית.

תנסי גם כל יום לעבור על מה שעשית, ולקבל טעות שעשית. כי זה בסדר לטעות, מטעויות לומדים.

ברגע שלא תבקרי את עצמך אלא תקבלי את עצמך, ככה פחות תזלזלי ויהיה לך יותר קל לעמוד מול אנשים

אין בעיה לדבר בשקט, הבעיה נובעת מהעובדה שאת חושבת שהם יותר ממך ולכן לא מעיזה להביע את עצמך

זו עבודה קשה אבל מאד משתלמת,כי מה שאת חושבת על עצמך (חיצונית ופנימית) זה מה שיחשבו עליך

וכך יהיה לך קל יותר בחיים. ממליצה לך לקרוא ספרים בנושא ולנסות להתקדם בהדרגה

מקווה שזה לא נשמע מלחיץ, זו פשוט עבודה עצמית. אבל למה באנו לעולם אם לא לעבוד? כך שעבודה ממילא תהיה, השאלה היא אם היא תוביל לתוצאות חיוביות בעז"ה או לא 

מקווה מאוד שאצליח ללמוד וליישם את עצותייך. ממש תודה!!

הרי חיבור זה בא בזרימה ובכיף, שמרגישים כיף עם הבן אדם שמולך. אני לא יכולה סתם לקחת ילדה ולהגיד לה "זהו, מעכשיו אנחנו חברות!" חחח XD

מה הפירוש -בת ישראל במהותה לא מחפשת לבלות מחוץ לבית עד השעות הקטנות של הלילה, ולחפש אתגרים בכל מיני מקומות שלא שייך להסתובב בהם?

מי אמר שבת ישראל לא יכולה להיות במקומות כשרים בשעות הקטנות של הלילה? חסר מקומות כאלה? 

בת ישראל מחפשת קדושה.(גם עם זה לא ניראה, הלב שלה מחפש אתזה) אבל יש מקומות שאפשר למצוא את זה גם בלילה!!
לדוגמא: סניף זה דבר טוב, נכון? עוזר לנוער להוציא את הכוחות שלו , תורם להרבה אנשים להתקדם וכו,

 אז מה רע להשאר במקום כזה עד שתיים בלילה?

לא רואה בזה בעיה.

ולדבר עם חברות עד שעה כזה, מה הבעיה בזה נגיד? זה משהו לא כשר? לא!

 והמשפט הזה-

-אני גם רוצה לומר לך שגם אלה שנמצאות ב"מרכז החברה" מרגישות עמוק בלב דחויות. דחויות על ידי עצמן...

מאיפה לקחת את זה?

למה את מכלילה?

אני יכולה להיות שעות עם עצמי,כיף לי עם עצמי וטוב לי עם עצמי ,אבל פשוט אני אחת יותר פעלתנית,חברותית ..

ואני לא חושבת שאני בורחת מעצמי בזה שאני יוצאת, מסתובבת וכו...
זה פשוט יותר כיף לי מלשבת בבית נגיד...

כל אחד והאופי שלו, כל אחד מה שהוא יותר אוהב, כל אחד מה שיותר מתאים לו...

שאם את יושבת בבית בשקט אז את דחויה חברתית.

בגיל שמונה עשרה רוב הבנות כבר מספיק בוגרות כדי להחליט של מי הן חברות לפי קריטריונים אחרים מ"כמה חברות יש לבת הזאת ומכירים אותה או לא".

בת יכולה לשבת בבית כל חייה, לבלות עם שתי החברות הטובות שלה ועדיין יאהבו אותה מאוד.

סתם שאצלינו בשכבה הייתה הערכה מטורפת בעיקר לבנות השקטות. הכי אהבו והעריכו אותן.

תפסיקו לחשוב שמי שמבלה את חייה בדרכה שלה בלי להיות רבנית פורים ומנהיגה בהשבעה היא חסרת חברות. בסוף רוב מוחלט של הבנות מוצאות את מקומן ואת החברות הטובות שלהן, בעיקר בשמינית, שכמו שאמרתי- בנות כבר הרבה יותר בוגרות. זה שלא כל האולפנה יודעת את השם שלהן זה לא אומר.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות