יש לי הרבה מה להגיד על זה אך אני עייפה מידי

הצדיקים עוזרים לנו להתקרב אל הגאולה. נשמתם בעולם הזה ובעולם הבא

בגדול את צודקת אבל בקטן יש עניין של כלים לעבודת השם

**אני לא מנסה לייצג משו, זו דעתי האישית

אני חושבת שעם ישראל קצת מבולבל עכשיו ובתכלס לא יהיה גאולה במצב כזה שכולם ככה מפולגים.... אז כל אחד צריך קצת לחפש את עצמו- לגלות את האור הפנימי שלו.... ואחרי זה אפשר ליצור גאולה כשכל אחד כבר יודע את כוחותיו....

עכשיו- לך עוזר לגלות את עצמך בארץ?? אחלה! יש כאלה שצריכים קצת עזרה ממורי דרך ומכוונים מעולים וצדיקים וחכמים ש.. לצערנו בחו"ל עדיין.. מובן?....

מילא היא הייתה מדברת על יציאה מהארץ וטומאת ארצות גויים

אבל על קברי צדיקים וקברי אבות...

עובדים את השם בבית מקדש, אבל גם שאין בית מקדש אנו מצווים לעבוד אותו בכל ליבנו בכל רגע נתון.

יש כאלה שללכת למקומות קדושים מאוד עוזר להם בעניין. כמוני למשל..

שנית, אני אישית לא יכולה לעלות להר אז כמובן זה לא מונע בעדי להתפלל על גאולה ומקדש, אבל יש לי מקומות עם קדושה שאני יכולה ללכת לבכות בהם על הגאולה האישית והפרטית. וכן, זה חזק לי הרבה יותר מלהתפלל בדירה שלי.

ודבר נוסף, גם הר הבית היום מלא בטמאים (לא טומאה, חלילה) אז גם שם יש חסרון עצום וכואב.

אם היה אפשר וודאי שהכי טוב היה ללכת להתפלל על החסרון במקום עצמו, אבל אי אפשר. למרות ההשתוקקות והרצון הגדול..

אז ממשיכים לקוות ולייחל ולהתפלל איפה שאפשר. יש אנשים שהכי טוב להם לעשות זאת בישיבה או בבית הכנסת, באוטובוס או ברחוב, הלב של נפתח דווקא במערת המכפלה נניח.. ובקברי צדיקים.

ורק זו עבודת השם באמת

מאיפה המקורות שלך לזה שקברי צדיקים חלילה חלילה זה גלותי?

כי אני רואה גלותיות בדברים אחרים,

כמו הנפש וגאוותה, הבריחות האיומות שלנו, העצבות, המסכנות והצמצום הפחדים ועוד ועוד..

ביקשתי מקורות של צדיקים (לא שאני לא חושבת שאתה צדיק אבל הבנת  )

בכל אופן אני רואה בדברים ממש קודש וכמיהה שלנו לחיבור עם השם וזו עבודת השם גדולה מאוד..

אבל נסכם שאנחנו פשוט לא מסכימים פה כי כל אחד מביא מה שהוא רואה ואין גישור, וזהו..

מדורות קודמים שאמרו לי שיש עניין גדול לפקוד קברי צדיקים ולהתפלל שם להשם יתברך

סיימתי לדון איתך, כל טוב

העיקר הוא ממש בעבודת השם וחיבור לתורה ולמצוות כל רגע ורגע נתון  - זה העיקר.

והשאיפה  והתקווה וההשתוקקות והציפיה לבית מקדש וגאולה בקרוב ממש ממש ממש...

לי זה מסתדר מצוין.. לי ולרבנים ומורים שלי

לסוע לקבר רחל, למערת המכפלה, ולקברי צדיקים

ולהתפלל להשם שם מכל הלב ויש את זכותם של הצדיקים שבע"ה תגן עלינו

תביא הוכחה, אחרת- הכל בהרגשה שלך.

מי קבע שקרבת ה' זה לא מספיק?

נוצרים הם מקור הטומאה בעולם. יש כהני דת בהודו שיכולים לעשות מופתים- עדין לא נקרא להם קדושים או צדיקי-על. מקסימום רשעים שמתמשים עם כוחות הטומאה בעולם.

ההבדל בין נצרות ליהדות זה כמו ההבדל בין מ"ר כשעמד מול מכשפי פרעה.

הם לא מרגישים קדושה- הם מרגישים פרישות. זה נושא אחר.

ולגבי מוסלמים- כדאי מאוד לראות את הכתבה בנושא.

הם לא מרגישים התעלות כלשהי- מדובר בהרגשה שונה לחלוטין.

אגב- כינוי נפוץ של בית קברות הוא "בית החיים". סתם נקודה למחשבה.

"צדיקים במיתם קרואים חיים"- מה תאמר על זה?

כמו קידוש רבא.

כל המקורות שהבאתי הם לא תורה?

אז מה הם?

סליחה. טעות שלי.

אפשר מקור...?

לא חייב.

סתם מענין אותי לקרוא את זה.

להמחיש את זה שהחיים נמשכים גם אחר כך.

פה מדובר על עיניני קבירת מתים.

הדב"ז גם מסביר את דברי הרמב"ם שאינם כפשוטם.

כולם היום טמאי מת כך שהשורה האחרונה אינה רלוונטית.

א"א לקטול את כל הדעות האחרות (ויש כאלה בשפע) עם דעה אחת שלא מקובלת.

לפי גרסתך ילדים אינם אמורים לפקוד את קברי הורים בשלושים ובשנה. וכן כל יורצייט.

בגלל שהוא מנהג "רק" בן 500 שנה...

ומה עם מנהגים שהם רק בני 800 שנה?

אז כל מנהג שהוא (אפילו שהונהג רק ע"י הרמב"ם שחי כידוע לפני כ800 שנה) לא רלוונטי?

חד וחלק- לא כולם סומכים על הרמב"ם. במיוחד לא בהלכה הזו.

ניתן להגיד שרוב רובו של העם נוהג לבקר בבית קברות (של צדיקים או של קרובי משפחה) בניגוד לדברי הרמב"ם.

אין מה לעשות.

לא כולם מקבלים את דבריו. יש שסותרים. וזו לא בעיה.

לא מאמינה שיש סיבה לדון במקרה היפוטטי ותיארתי לחלוטין.

עכשיו זה מה שיש לנו.

לחיות בעתיד ולא בהווה זה גלותי באותה מידה של לחיות בעבר.

בהיבט של עשיית מליץ אין שום נפק"מ בין הימים ההם לזמן הזה. נכון שיש חולקים על הרמב"ם, אבל זה הופך את העניין לחשוב יותר מהנאמנות למה שהורגלנו.

ועוד איך. הרדב"ז, עם כל גדולתו, הוציא את דברי הרמב"ם מפשטם. הרמב"ם כתב שמטרת חיבורו היא להנגיש את משפטי התורה לקטן ולגדול, לפיכך יש להבין את דבריו כפשטם.

אבל לא סיכומם של דברים.

ליתר דיוק- הינה הסיכום:

לסיכום , בוודאי שניתן לפקוד קברי צדיקים ולהתפלל שם כיוון שלמנהג זה יש מקורות בדברי חז"ל ובקבלה, אבל יש לזכור שלושה עקרונות: א. מדובר במנהג ולא בחובה הלכתית. ב. דעת הרמב"ם שוללת ביקור בקברים כולל קברי צדיקים, והיא מעוגנת היטב בפשט התורה המבכרת את החיים והטהרה ומרחיקה אותנו מן הטומאה. ג. קבר אינו מקום קדוש. 
העיסוק בחיים הוא עיקר מגמתנו בעולם הזה, מתוך חיבור לתורתם של הצדיקים ולא לקבריהם. אציין כי אני אישית גרתי שנים רבות בצפת ורק פעם אחת בליל ל"ג בעומר הגעתי לקבר הרשב"י, נהגתי וכך אני ממשיך לנהוג ללמוד בליל ל"ג בעומר את משנתו.

בהבנת הנקרא.

התייחסתי רק להוצאת דברי הרמב"ם מפשטם.  

הרי כל מי שהולך לבית קברות מבקש דבר אחד- קרבת ה'.

ויש מקורות רבים לכך.

אני אישית לא מאמינה בזה. אבל יש כאלה שכן.

לא מפספסת הזדמנות להתפלל ליד קבר ר' שמעון בעל הנס וקבר הרמב"ם בטבריה.

אבל בהחלט מרגישה יותר 'בבית' בכותל.

אבל זה לא סותר את הלגיטימציה של אחרים.

שוב- או שתביא הוכחות חותרות לכך- או שתודה שמדובר בהרגשה אישית שלך.

הינה ההוכחות שמצאתי:

מערת המכפלה | תפילה על קברי צדיקים – לקט מקורות

קרדיט לרב גוגל.

אין אדם שאינו טמא מת. (ואם כן זה ממש נדיר).

כך שזה לא משנה.

כמו שאתה לא תגיד לאנשים שלא לבקר את קברי הוריהם. כך גם לא פה.

יש עינין בלפקוד קברי צדיקים. וההוכחות ידברו בעד עצמן.

אישית- אני לא מתחברת. וגם לא מוטלת עלי החובה לפקוד קברי מתים ובכלל של צדיקים.

אבל מי שכן- זכותו. ויש לו על מי לסמוך.

אדם יכול להרגיש קרבת ה' גם בטומאה. וזה לא סותר.

עובדה- היום כמעט באופן גורף- כולם טמאי מת. ובכל זאת יש מושג של קרבת ה'.

מי שהולך לקברי צדיקים מחפש קרבת ה' (או הדרך אליה).

הרמבם הוא דעה אחת לגבי טומאת קברי צדיקים.

יש דעות אחרות.

אגב- המשנה ברורה סוברת אותו דבר:

הסבר למנהג - משנה ברורה סימן תקפא ס"ק כז

לילך על  הקברות - דביה"ק הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר. אך אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ויקיף הקברות ויתן צדקה קודם שיאמר התחנות. ואין לילך על קבר אחד ב"פ ביום אחד:

יש טומאות שניתן לקיים איתם מצוות ויש שלא (כמו הטומאה שמוסרת בנט"י).

ובכל רמה של טומאה יש רמה של קדושה שניתן להשיג איתה.

קדושה של מצוות לולב (למשל. עכשיו סוכות) ניתן להשיג עם טומאת מת.

מצוות עבודה בביהמ"ק - לא.

כי מצד אחד טומאת מת זו טומאה מאוד חזקה ומצד שני- אתה מנסה להשיג את הקדושה הכי גבוה שקיימת והיא בביהמ"ק. כך שלא ניתן לתפוס במקל משתי קצוות כ"כ רחוקים.

ובקיצר-

לרמת הטומאה יש קשר והשפעה ישירה על רמת הקדושה שניתן להשיג איתה.

כישהודי הולך לקבר הוא אינו מנסה להשיג קדושת ביהמ"ק. ולכן הוא יכול להיות טמא מת.

מצד שני- אם הוא רוצה להשיג קדושת ביהמ"ק עליו קודם להגיע לטהרה הנדרשת.

כדאי מאוד לעיין בהלכות נט"י בבוקר. (שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן ד)

בטח ובטח שיש קדושה מסוימת כשמקיימים מצווה. אומנם לא כמו שיש בתפילה/בביכ"נ (שהוא מקום תפילה) וכמובן שלא כמו ביהמ"ק עצמו. אבל כן יש קדושה.

ולגבי הטומאה והקדושה- זה לא ממש מדויק. ישנם טומאות אחרות שאינן קשורות לביהמ"ק אך מצד שני לא ניתן לקיים איתם מצוות מסוימות.

למה לא ילכו לקברי צדיקים כשיהיה בית המקדש? כי לא יהיה בכך צורך.

כשהקב"ה יגלה את כבודו בעולם בצורה המקסימלית ביותר כבר לא צריך משהו אחר. הולכים ומדברים ישר.

בשביל מה להתפלל?- "ונשלמה פרים שפתינו".

כישהיו קורבנות לא נצטרך את זה.

מקדש זו מציאות אחרת של התגלות ה' בעולם.

עכשיו אין את זה. עד כמה שנרצה ונפעל למען הקמת המקדש- זה עוד לא פה. זה המצב.

המקדש לא יבטל את מצוות "ולעבדו בכל לבבכם".

"רוח הטומאה" של נט"י שחרית אינה קשורה לטומאה וטהרה, אלא לאמונת שדים. 

טומאה-טהרה-קדושה.

טהרה היא רק דרך להשיג קדושה. אבל לא מטרה בפני עצמה.

אין סיבה להיות טהורים סתם. אלא למען מטרה מסוימת. (תפילה/לימוד תורה/עבודת המקדש)

כולן מילים נרדפות.

הדרך להשיג קדושה (במובן של קרבת ה') היא דרך של הבדלה ופרישה.

טהרה עושה את אותו דבר- היא השלב האחרון של פרישת האדם מטומאות העוה"ז.

היא שלב טכני. שלב שצריך לעבור כדי להגיע לקדושה- שזו הרמה הגבוה ביותר בין טומאה וקדושה.

הקב"ה הבדיל את השבת כדי לקדשו.

הקב"ה עצמו אינו דוגמה טובה כי הוא עצמו קדוש. הוא לא יכול לקבל טומאה. (לעומת ימים מסוימים שכן יכולים לקבל קדושה מסוימת).

הקב"ה הבדיל את עמ"י כדי לקדש אותו. (קודם היו צריכים לצאת ממ"ט שערי טומאה כדי להגיע למ"ט שערי קדושה).

לקדושה יש היבט רוחני-מוסרי וגם היבט חומרי-גשמי.

ההיבט הרוחני קשור למחשבתו של האדם. להכנה הנפשית שלו.

ויש היבט חומרי-גשמי שקשור לשלבי טהרה פיזיים.

כשבסופו של דבר מגיעים לקדושה שהיא גם רוחנית וגם פיזית.

נהגה כהלכתה, לבין הזמן הזה.

חוץ מזה שפקידת הקבר באזכרה, נועדה לבקש מהמת שיהיה מליץ יושר. 

בינו לבין ה'. הדיון הוא לא רק בהלכות תפילה, אלא גם בהלכות ע"ז. 

לדעת הרמב"ם גם מלאך, עם כל קדושתו וטהרתו, אסור לעשותו מליץ.

כשהרב בן ציון מוצפי נדרש לעניין מעל גלי האתר, הוא טרח לציין שיש פוסקים ששוללים את העניין מכל וכל, והוא לא התכוון רק לרמב"ם. למותר לציין שהוא לא שולל זאת בכלל.

מדרשים הם בהחלט אתגר, אבל יש להפריד בינם לבין ההלכה.

ומבטלי גזרה. היו רבנים אשכנזיים שהתנגדו לזה, והדבר כתוב ב"גשר החיים" לרב טיקוצ'ינסקי.

בתימן גם היו שהתנגדו בגלל דברי הרמב"ם ב"מורה" (יש עוד בעיות בפיוטים האלה חוץ מן האמצעי). בשני המקרים זה המשיך להיות נדפס בסידורים. אצלנו מדלגים על הפיוטים הללו.

לצערי, אני לא מצוי כמו שצריך בש"ס ואני לא יודע לזה מקור משם, או מייתר ספרות חז"ל. אני מסכים שהרמב"ם לא המציא דברים. 

אולי 'דבש חריף' מכיר. 

אצלי העניין השיוכי לא כ"כ מעניין, כי אני תימני רק מצד אמי והם לא היו שייכים לדרדעים. אני באופן אישי מסכים עם עמדותיהם, וקבעתי את מקומי בביכנ"ס, שהמארי הוא דרדעי והקהל התיישר לפי עמדתו.

אולי זה לא מתאים לי אישית ולדעתי זה מוזר (ואולי גם מיותר) אבל בהחלט לא מפריע לי שהם טסים.

הרי בסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד- לעבוד את ה'.

אז מה זה משנה אם זה פה או שם?

הרי בתכלס- הם גרים בירושלים. מקיימים את המצווה על בסיס יומי. אז פעם-פעמיים בשנה יוצאים לשנות אווירה- מה רע?.

אגב-

כל ניסיון להגיד שכאן יש קדושה ושם אין- זה חוסר הבנה במושג של "קדושה".

ראי בשירשור פה.

המטרה היא לא לגאול את ה', אלא המקדש הוא ביטוי לגאולתנו ופדות נפשנו.

הביאור של לבנות לו בית היא לבנות בית לשמו.

את כותבת פה, ותמיד מעירה ישנים מרבצם

וגורמת לכולם לחשוב שוב על דעות קדומות..

איזה כיף זה

אין כמוך.

אז גם אני באתי לפרוק פה וללכת.

@מתבודדת

לפקוד קברות צדיקים באיזה זכות את באה ופוסלת את זה ומגמדת את זה כאילו זה כלום?

מאבק אחד לא צריך לבוא על חשבון האחר וזה שאת רוצה לקרב אנשים להר זה יפה מאד אבל לא צריך לרמוס דברים אחרים בדרך.

ארנון סגל היה במסע קברות צדיקים באוקריאנה וכתב על זה ממש יפה,ואז נזכרתי בשרשור הזה....

הנה הכתבה:

דברים שלמדתי בארץ הקוזקים. מתפרסם היום במקור ראשון:

מז'יבוז' מחליפה את ההר – ארנון סגל, אוקראינה
תעשיית קברי הצדיקים במולדת הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב פורחת מפני שליהודים אסור להתפלל בהר הבית * אם אין מניחים לו לעבוד את א-לוהים במקום שעליו ציווה, היהודי ימצא חלופות

האוקראינים אינם מאטים גם כשהם נוסעים על הקרח. אף על פי כן נזקקנו לארבע שעות נסיעה תמימות בארץ רחבת הידיים השרויה מתחת למעטה שלג כדי להגיע להאדיטש, עיירה נידחת אפילו במושגים מקומיים. כאן נקבר מייסד חסידות חב"ד, הרב שניאור זלמן מלאדי בעל ה'תניא'. שניאור זלמן צעיר יותר, לבית דייטש, חסיד חב"ד ירושלמי בן 28 שמנהל את ציון הקבר של 'האדמו"ר הזקן', קיבל אותנו שם באירוח לבבי וחם ובסעודה שאין שניה לה בכל מזרח אוקראינה. 
כללי הכשרות הנוקשים של החב"דניקים והמלאי הדליל של מוצרי מזון כשרים באוקראינה בכלל מכריחים את דייטש, שביקש שנכנה אותו 'שושו', לייבא הכל ממרחקים. כמי שמצוי באופן קבוע על הדרך אוקראינה-ארץ הקודש וככל תושב במדינה העצומה הזו שנאלץ להתרגל לקנה המידה המקומי, דייטש גומא אותם מבלי למצמץ. את דגי הסולומון שהוגשו, הוא ניסה להרגיע אותנו, הביא מעיר קרובה. רק 120 קילומטרים מכאן. ובכלל, החום האנושי שפגשנו באימפריה שבנה על ציון הקבר עמד בניגוד גמור לטמפרטורה הבלתי אפשרית שבחוץ, עשר מעלות מתחת לאפס. 
ולא רק בהאדיטש. נראה שמתנהלת כאן תחרות קשה על הזכות להכניס אורחים. הנשמות הטובות שקיבלו את פנינו – עיתונאים אורחי חברת 'אפ', חברת הבת של 'אל על' –במאור פנים בכל אתר שאליו הגחנו מן הקור, עשו זאת ביד נדיבה שמעוררת משהו בלב היהודי. ישראל מאיר גבאי, למשל, האיש שחולש על אוקראינה בעזרת חברת הולינס-אהלי צדיקים שלו, קיבל אותנו למחרת היום בסעודת בוקר באומן ובארוחת ערב מושקעת במז'יבוז' ודאג לנו לתנאים חלומיים ברשת המלונות שהוא מנהל בארצו של בוגדן חמלניצקי. אותה חוויה בלתי מוכרת מרחיבת לב פגשנו גם בברדיצ'ב, בז'יטומיר ובקייב. ללא ספק: כולם כולם אנשים נפלאים – שמעודדים את עם ישראל לחזור לאוקראינה. 
פולחן ה'ציוּנים', התחליף הזמין והפופולארי לאתר עבודת הא-ל המקורי שעליו ציוותה התורה, הגיע במדינה המזרח-אירופית הקפואה לשיא פיתוחו. הצידוק: אלף שנים ויותר של חיים יהודיים בארץ הקוזקים – אסור שייעלמו כלא היו. ובכל זאת, פריחתם המפתיעה של אתרי הציון בבית הקברות היהודי העצום המכונה 'אוקראינה', שלא לומר אתר הרצח ההמוני, מדהימה ומעוררת תמיהה. אם להודות על האמת המטרידה נראה שיש כאן גם בריחה גדולה, מבוכה וטשטוש. 
תעשיית קברי הצדיקים במולדת הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב פורחת מפני שליהודים אסור להתפלל בהר הבית. זה כה פשוט: הנפש האנושית זקוקה לפולחן ולמקום פולחן, ועבור היהודים זהותו כבר נקבעה בימי קדם. אם אין מניחים לו לעבוד את א-לוהים במקום שעליו ציווה, היהודי ימצא חלופות. נכון, יש מקום לסיורי מורשת באוקראינה, אבל אימפריית חדרי האירוח, פריחת בתי העלמין היהודיים ומיזמי הבנייה אדירת ההיקף של ישראל מאיר גבאי מ'אהלי צדיקים' ברחבי מדינת הקרח, מחשידים שיש כאן הרבה מעבר לזה. 
הרי אם כבר בוחרים להמיר את אתר עבודת הא-ל המרכזי של היהדות בפולחן קברי צדיקים, אין ספק שלממלכת הקרח הצפונית ייתרון גדול בתחום הזה על פני הארץ המובטחת. הילת השטטל, הקלויז, מרכבתו המעופפת של הבעל שם טוב וזכרונות השבילים המושלגים שבהם הילך רבי נחמן על גדות הבוג – מעוררים הרבה יותר געגועים, מסתוריות וכוח משיכה מאשר מקביליהם הנגישים והמוכרים מדי מארץ ישראל. באוקראינה, אין ספק, הייאוש נעשה הרבה יותר נוח. 
ובעצם, למה לא להעלות ארצה את עצמותיהם של ראשי תנועת החסידות הטמונים כאן? אם הבעל שם טוב לא זכה להגיע ארצה, מדוע לא להביא לכל הפחות את עצמותיו לכאן, יחד עם עצמות רבי נחמן, בעל התניא ושאר מבשרי הגאולה לבני ישראל? עם קצת חזון אפשר יהיה לכונן עבורם חלקת-גדולי-האומה חדשה ומפוארת בהר הזיתים, נוכח הר הבית, מנוף העצמה לקודשי הקודשים האמיתיים של האומה. 
והאמת היא שיש באוקראינה משהו כבד ומדכא. רוחות רפאים מקפיאות דם עדיין סובבות כאן, זכר לחורבן ולזוועות העבר. הרי המציאות, בל נשכח, כבר בחרה לסגת מכאן, להותיר את אוקראינה לאוקראינים וללכת למקומנו שלנו – אז למה נדמה לפעמים שיש מי שמבקש להשיב את הגלגל לאחור? 
האם אינך מפחד שיום אחד ישובו האוקראינים למומחיותם משכבר הימים, אמנות הרצח? שאלתי את יהודה זילברמן, בן 28 ואב לשלושה המנהל את המלון ושאר המיזמים של הולינס-אהלי צדיקים במז'יבוז'. 'היה לא תהיה', הוא עונה בהחלטיות. 'לעולם לא עוד'.

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.