גם אני ציירתי בצום...נעזרתי בציור של שולמית מילרנגיעה יצירתית

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

איזה יפה!ריקי מיקי

עשית לה הבאה מדהימה, והצללים במקומות הנכונים

אכן אהבתי את המבט.שורדתתת

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

שורדתתתת! לגבי העין את צודקת לגבי האף התייעצות קלה...נגיעה יצירתית

  קודם תודה . ההערות חשובות לי.לא יודעת למה חשבתי שיש לפנים נטייה קלה ימינה ואז קידמת האף כאילו מכסה מעט מהצד הימני שלו .

זו הסיבה שהשארתי את זה לא סימטרי.   אני עדיין ירוקה בנושא ולא בטוחה בעצמי. כיון ששמת לב לחוסר הסימטריה אז אשמח לעזרתך. 

אמ.שורדתתתאחרונה

לדעתי הנחיירים לא מתחילות באותו קו.  

כאילו, לפי אחת נראה שהפרצוף נוטה יותר למטה, ולפי השנייה זה נראה שהוא יותר נוטה למעלה.

ובכלל הוא נוטה לצד ימין (שלה) 

ואז זה אומר שגם הפה בצד.

קצת יהיה קשה לסדר אתזה

 

את יכולה בבקשה לתתחמדמדה

לי טיפים לציור שיער???איך עושים אותי????.? פליזזזזזזזזזזזזזז

אהההה וגם- ישמצב שאת מעלה את הציור של שלומית שנעזרת בו???

אשמח לעזור במה שאני יודעת ומי שרוצה להוסיף או לתקן מוזמןנגיעה יצירתית

 אז ...ישנו הסבר מאד מפורט שעלה בפורום ממש מזמן.  נתקלתי בו  כשנכנסתי לראות ציורים ישנים של שולמית מילר.

אם את נכנסת לחיפוש באישי של שולמית מילר. נדמה לי שזה נמצא בדף 28 . תפתחי את השירשור כולו שעוסק בנושא.

דבר אחר . במקרה צילמתי כמה שלבים במהלך הציור שיכולים לעזור אז אני אעלה אותם ובעזרתם אסביר.

 

שלב 1נגיעה יצירתית

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

שלב 2נגיעה יצירתית

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

שלב3נגיעה יצירתית

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

שלב 4 זה התוצר הסופי שכבר העליתי.נגיעה יצירתית

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

עכשיו ההסברנגיעה יצירתית

בשלב ראשון ציירתי בעיפרון חודים את הצורה של השיער.  והצללתי את השיער שבקירבת העורף. תמיד בקרבת העורף השיער יהיה כהה יותר כיוון שזה כאילו ה...בפנים.

בשלב שני. התחלתי להבין איפה בשיער כדי להצליל וסימנתי עדיין עם עיפרון חודים . אני עדיין לא יודעת להגיד כללים אבלעבדתי לפי תמונה בשחור לבן ולפי זה ידעתי איפה כדאי. מנצלת הזדמנות להודות לשולמית.

 בשלב שלישי  לקחתי עיפרון כהה b8 והדגשתי את המקומות שסימנתי.

בשלב רביעי שמתי לב שהפנים ממש חיוורות לעומת השיער אז עברתי על הפנים עם עיפרון פחם.. 

זהו מקווה שעזרתי

שאלה לשולמית מילרנגיעה יצירתית

האם אפשר להמשיך משלב רביעי ולתת עוד מימד לציור? אם כן אשמח אם תוכלי לפרט איך.

בטח..שולמית מילר
את לקחת מהציור הישן בשחור לבן? כי בה לא השתמשתי אם אני זוכרת בכלל בעיפרונות פחם רק בעפרון רגיל לכן ההצללות שם לא משו..ואין שם נגודים חדים זה יחסית חיוור

בקשר לציור שלך את יכולה להוסיף הצללות באותה עוצמה שעשית בעיניים בנחריי האף ואז הצללות יותר עדינות בכלל האף וגם בקו הפה
ובגבות אבל בעיקר במקומות המצוללים בשיער להוסיף עוד כהים במיוחד בשיער בצידי הראש כמו בעיניים זה ממש יקפיץ את הציור!
ממש תודה חשבתי כך.נגיעה יצירתית

אבל הפחם ככ נמרח ומלכלך אז בנתיים אני נמנעת להשתמש בו במקומות נרחבים. עד שיהיה לי את הספריי.

אני מנצלת הזדמנות לשאול האם אפשר למחוק אחרי ששמים את הספריי? האם אפשר לשים אותו במהלך העבודה? כדי שלא יתלכלך כל הציור מהמריחות?

לפי מה שהבנתי שמים אותו רק אחרי שהציור גמור..שולמית מילר
כי אי אפשר לעשות שינויים אחרי זה.. אבל לא בטוחה
בקשר למריחות צריך להשתדל לצייר עם יד באוויר ככה שלא ימרח

וואו. השיער מהמםם!!מלי
ככה. מותר להעיר,כן?
הפנים- יש בהן משו מעוות לדעתי. באיזור הימני שלנו.
ממ.. האף רחוק מידי מהעיניים אאל"ט.
ההצללות בפנים- צריך קצת יותר למזג אותן עם השאר וגם לעדן טיפ-טיפה אני חושבת.
העין הימנית למעלה מידי,אולי זה גורם קצת להעלאת הלחי ולעיוות ההוא..

בכללי- מהמם. לכן הגבתי לפרטים..
בהצלחה!
כבר אמרתי פעם שלהארות שלך אני מחכה במיוחדנגיעה יצירתית

 את צודקת גם לגבי העין הימנית אני רואה את זה בבירור וגם לגבי ההצללות בעיקר ההיא במצח מצד שמאל לא מתמזגת ונראית כאילו היא כתם ולא הצללה. 

לגבי האף שרחוק מהעיניים . את זה לא הבנתי הוא ארוך מדיי? עם הפה הוא נראה לי מסתדר טוב .

כן.. כאילו משכת אותו קצת ללמטה. הוא כאילומלי
בסדר גמור, רק שהיה צריך להיות למעלה יותר,קרוב יותר לעיניים. איתו אמורים לעלות הפה,הסנטר וכו'..
נגיעה: תודה רבהההה!!!!!!!! אניחמדמדה

בדיוק באמצע ציור אז כנראה אעזר בזה לציור השיער...

זה כ"כ יפה! והמבט...מוריה המאמי
אני גם רוצה לצייר ככה
אה, ולגבי הספריי, אני בעיקרון שמה רק בסוף, אבל לפעמים הואמוריה המאמי
עבר עריכה על ידי מוריה המאמי בתאריך ו' בתשרי תשע"ו 23:07
עבר עריכה על ידי מוריה המאמי בתאריך ו' בתשרי תשע"ו 23:06
מכהה את הציור, ומבליט את המריחות, אז לפעמים אני מתקנת, ככה שאפשר קצת לתקן גם אחרי שמרססים.
וגם כשהייתי בחוג, היה לנו פעם בשבוע אז ריססנו אחרי כל שיעור, לא זוכרת אם זה הפריע אחר כך להמשך כי זה היה מזמן, אבל יש כאלה שעושים את זה. ....
טוב...אז...שלב5 ו...תיקונים...נגיעה יצירתית

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

אפשרלהוסיף גם כהים בקו המתאר של הסנטרשולמית מילר
ממש תודה. שבת שלוםנגיעה יצירתית


וואו! הרבה יותר טוב!!!פלונטר היפה

איזה יפה... זה ממש חי

כפייםםם!!! מלי
שאפו רציני!
קשה לחזור לתקן ציור ויפה לך!
בהחלט שיפור! בעיניים ממש! וואו.שורדתתת


סדרת אנימציהdaniel5555

🎬 "הרפתקאות גידעון ויואב"

שני חברים שלא מפסיקים להסתבך – מהדברים הכי קטנים ועד מצבים הזויים לגמרי 🤯😂 סדרה מצוירת עם קצב מהיר, הומור לא צפוי ורעיונות שלא הולכים לפי החוקים הרגילים.
גידעון ויואב הם שני חברים שתמיד מצליחים להפוך כל סיטואציה פשוטה לבלאגן מוחלט 🤯😂
כל פרק זורק אותם למשהו חדש, מוזר יותר מהקודם… ואתם אף פעם לא באמת יודעים איך זה ייגמר

💥 סגנון שיגרום לכם או לצחוק… או להגיד “מה לעזאזל ראיתי עכשיו?” 😅
💥 השקעה מלאה באנימציה, בדיחות, וסיפור זורם
💥 מתאים לכל מי שאוהב הומור ושטויות ברמה טובה
💥 וייב אחר לגמרי מכל מה שמסתובב כאן



👇 מוזמנים לצפות:

שני סדרטוני הדגמת ציור בשבועroniyoffe
לא ברור לי אם לשטוף ואיך

בית המקדשצילה.

אני רוצה לעשות סדנה שיכינו בה שרשראות של בית המקדש. משהו יודע איפה ניתן להשיג תליונים בצורת בית מקדש (במחיר סביר)?


 

רימונים ציור ישראלי אומנות ישראליתroniyoffe
לא ברור לי אם לשטוף ואיך

ציור שמן על בד ציור ישראלי אומנות ישראליתroniyoffe

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול

ציור של כלי הקרמיקה של אמא שליSuperofir

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול

דיי זה מהמםםאני והאניאחרונה

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!

איזה כיף זה לעבוד ברשת מהבית.! כנסואנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

עבודה ברשת נוחה וקלה מאוד!!2אנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

אולי יעניין אותך