מה זה ש"תפספסי את הזיווג שלך"?...

אם לא תנסי - אולי תפסידי מישהו טוב שיכול להתאים לך.

אם מישהו לא ירצה בגלל זה, ואת אומרת שאת מביאה את זה בחשבון ולא נבהלת - אז מה איכפת לך? תתחילי לחפש.

חבל לחכות שנתיים. 

תהיי את, אל תחשבי על הענין הזה. ויש לקוות שה"נתונים" האחרים של מישהי טובה, יכריעו את הכף, גם לפני שהפרט הזה יהיה מסודר לגמרי.

[אגב לא נשמע לי הגיוני שנתיים....]

ורק בנוגע לדיאטות, בלי קשר לזוגיות[אולי קצת...] המון ספורט, חוץ מאירובי לשריפת שומן- הרבה דברים מחטבים- כמה שיותר סאפ, משקולות, באדייפאמפ, TRX, וגם הרבה CX, ובשילוב עם פילאטיס ופיטבול וכאלה- מעבר להרזייה זה נותן הרזייה הרבה יותר יפה, עם חיטוב ומעלה מאוד את הביטחון העצמי!

והם מאושרים עד הגג.

אבל כשיש הרבה להוריד, גם אחרי הירידה המצב לא משהו... לדג' עור עודף, 

לכן דווקא במשקלים שבהם צריך להוריד הרבה כן הייתי חושבת שצריך המון ספורט, זאת הדרך היחידה בערך למזער את הנזקים.

[לא מונע צורך בניתוח עתידי ברוב המקרים, אבל כן מצמצם, וזה שהיא צעירה זה לטובתה במקרה הזה]

התרומה להורדה במשקל, בספורט במינון שרוב האנשים עושים לא כזה מהותית, בטח לא כשמדובר בקילוגרמים בודדים, או סתם מישהו מלא, לפי דיאטני ספורט מסוימים[יאיר להב המפורסם ביניהם]- תורם לירידה של *עד* חצי קילו בחודש- לא רציני... 

את הכללת לכל המקרים, אני ציינתי ספציפית למקרים של משקל עודף רציני[מעל 30 קילו נגיד].

ואני כתבתי בעיקר על ספורט מחטב....

 יהודייה יקרה. וודאי שאת צריכה לצאת כמו שכל הנ"ל כתבו-
א. ראיתי המון בנות- ענקיות ממש שב"ה נשואות באושר
ב. מה לנו לחשב חשבונות שמיים, אנחנו משתדלים- והוא משלים "לא-ל גומר עלי".
ג. ק"ו כשאת מוכנה לדחייה על בסיס זה. אז בכלל
ד. לכל אחד יש חסרונות , היא לא שלמה עם האף שלה להוא יש נקודת חן לא במקום.
וכו' וכו'. אבל הרבה פעמים דווקא החוסר שלמות הוא נקודת החן בסיפור.
ה. כמו שכתבו פה העיקר העיקר העיקר הלב הטוב והרצונות הטובים.
ולב טהור ונקי "אלקים לא תבזה"

ניצלו"ש קשה לפניך

בדיוק קראתי בבשבע מאמר של עמנואל שילה על תשובה גופנית,
הוא מספר שם שהוא סבל משושנה אדומה..
וריפא את זה באמצעות אכילת קולורבי וגמבה
הוא ממליץ על מדריך לתזונה נכונה ושל ד"ר יוסף רזון ויצחק בן אורי. זה שינוי חים אדיר- שגרם לו להוריד 25 קילו בחצי שנה.
אני נפעמתי מהעניין.
 לי יש עניין גדול בחיים עם תזונה. התזונה המערבית גורמת לי לתחושות לא משהו.
ועדיין לא הצלחתי לעשות את השינוי.

אולי ביום כיפור הקרוב אזכה לומר כל נדרי בכוונה.

ולהתיר את עצמי ואת עמי מכבלי מאסר ההרגל.
ונזכה לאכול נבטים ותפוחים בששון וברננה.


עלי והצליחי.
וזיווג הגון וכשר במהרה.
 

ולא פעם, מי שתולה הכל בזה - גורמת לעצמה שכך יהיה.. משדרת את זה, לא בטוחה בעצמה, מרגישה "פחותה בערכה" כביכול, וזה מקרין "בכח" החוצה.

בלי קשר להשתדלויות של כל אחת למה שנראה לה, בראש וראשונה לשמוח בטוב שבאישיותה ולהאמין שזה גם עיקר מה שחשוב באמת וגם לאחרים.

סליחה אחותי אבל שטויות! ברור שתתחילי לצאת!

מנהסתם יהיו בחורים שיפסלו על זה, אבל מנגד לא חסר בחורים שזה לא מפריע להם.

נסי הרזייה באמצעות סוגסטיה, זה תותחי.

התכוונתי לעבוד באופן ישיר על ההרזיה, לא באופן עקיף כמו שכתבת.

אומר לכם דוגמא מאוד בסיסית וחזקה בסוגסטיה. תאמרי אחרי כל ארוחה "אני נעשית רזה יותר ויותר". באינטונציה של וודאות, ובאמונה מלאה שזה כך! ממש להרגיש שזה כך.

(סוגסטיה היא יותר חזקה כשהיא נאמרת תוך כדי מעשה)

עשיתי כך בגלל סקרנות למרות שאני במשקל ה"אידיאלי" יחסית לגובה ולמבנה גוף שלי, וירדתי ל 59.3.. הפסקתי כמובן... וזה היה דווקא בתקופה שאכלתי לא כ"כ בריא יחסית להרגלים שלי.

אפשר גם לקרוא לזה הצהרות חיוביות. (אפשר לחפש בגוגל "הצהרות חיוביות")

אני עושה כל יום סוגסטיה\הצהרות חיוביות (מסוג אחר) וזה ממלא אותי המון כוחות מומלץ בחום...

ואז הסתכלתי במראה....

קיצ, כנראה אני אהיה יותר דומה לה אם לא אבריז למאמן....

שהיא תאמר לעצמה בדייט שהבחור ירצה אותה ככה...

רק בעבודה קשה רואים תוצאות!

אין עניין לעבוד קשה! יש עניין לעבוד ממוקד ויעיל!

1. במקום להלחם נגד האוכל כל פעם מחדש, לכי למאמן NLP מוסמך ובקשי שיחדיר לתוך תת-המודע שלך סלידה מסוכר לבן\ג'אנק פוד. אם הוא יעשה את זה בהצלחה (זה מפגש אחד), את לא תהיי מסוגלת לגעת יותר במיצים ופיצה! יש לי סיפורים מדהימים. לדוגמא מישהי בת 35, שכל החיים שלה שתתה רק רק רק מיצים, ואחרי פגישה אחת לא יכלה לגעת בזה יותר.  שותה רק מים.

2. הסוגסטיה שאמרתי. ממש קל! מישהו סיפר לי על ילד שמן ממש שהרזה ככה.

3. עדיף כמובן מעט ספורט.

הגישה שאין קיצורי דרך בחיים ושהכל קשה, לדעתי היא הרסנית. היא באמת תגרום לחיים להיות קשים - בתר עני אזלא עניותא (כלומר לעני יש בעיות לא רק בכסף - גם הוא חוטף מכות רפואיות, סכסוכים במשפחה, גם האישיות שלו עם חסרונות, ולפעמים גם החיצוניות. כל זה נובע מתוך הסטטוס 'מסכן' שהוא הדביק לעצמו. כך הקב"ה מנהיג את העולם, מידה כנגד מידה. אתה יצירה אלוהית, ומעז לזלזל בעצמך? זה זלזול בבורא. אז הנה תאכל מה שבשלת, מה שחשבת על עצמך)

הגישה הזו היא מעוורת אותנו מלמצוא את הפתרונות היעילים והקלים, כי אנחנו לא מאמינים שהם קימיים. אדם כזה ידלג על ההודעה שלי וימצא תירוצים למה אני טועה...

יש אנשים שהעבודה שלהם לדג' ממילא כוללת המון תנועה[אצלי זה ככה] והספורט אינו חובה אצלם כי הם לא כל היום על הכיסא כמו סטודנט לדג'.

ובכלל לא כולם חייבים ספורט, יש כאלה שיותר בתנועה.

היום ממליצים על הליכה יזומה לדג' כי יש אנשים שזה לא קורה אצלם בלי זה...

מה שכן, זה חובה כדי למזער עוד עודף[והניתוח הדיי אגרסיבי שבהורדתו מצטמצם מעט, אם כי ככל הנראה עדיין יהיה..]

ראית את שגרת האימונים של בר?

לא, לא מגיעים לזה במזל....

והאמת אני גם לא ממש זוכר איך היא נראית, כאילו היא לא מאלו שיעברו ברחוב ואזהה אותן.
אבל יש אנשים עם מזל. בלי קשר למשקל. והם מרויחים יופי, ובקרוב אצלנו;)

בכל זאת היא כלה...!

בעיה עניין המשקל, פגיעה גבוהה בפוריות.... בטיפולי פוריות ההמלצה לנשים בעלות עודף משקל- לרדת קודם כל.

נשים עם שחלות פוליציסטיות שסובלות גם מעודף משקל[נפוץ מאוד..] - ממליצים להן קודם לרדת במשקל, ואכן הרבה מהן פתאום לא חוזרות למרפאה שוב, הן מורידות במשקל[וזה קשה הרבה יותר במצב כזה...! אבל הכוח רצון, והשאיפה להריון עושים את שלהם..] ונכנסות להריון!

ככה שמזל או לא, יש לזה חשיבות הרבה יותר גבוהה שנקבעת לפי החלטות שאנשים עושים.....

*בכל מקרה אני בכלל התייחסתי לזה שמכל הסוגסטיות שהוצעו כאן, הכי יעיל לעבוד קשה!*

*אבל כתבתי בעיקר בשביל העניין שבהתכתבות* ;)

ובקשר לתגובות הבאות שלך:בנות רוצות גברים קרביים, בנים רוצות בנות יפות. לא מצדיק, אבל כנראה שככה הקב"ה ברא את העולם, או לפחות את הדור שלנו.
אישית הופתעתי מעצמי פעם אחת שמישהי מצאה חן בעיני [אל תדאגו, היא לא הייתה בגיל] למרות שהיא היתה עם קילוגרמים עודפים בצורה שבלטה לי. וגם הופתעתי שראיתי גבר שהמבנה שלו לא מצא חן בעיני וממש נדחתי,והשתדלתי להתחמק ממנו. אבל מאז הבחורה ההיא הבנתי שיש הרבה עניין של מציאת חן פשוטה, ושיופי זה לא רק עניין של עיצוב וחיטוב אלא גם משהן סובייקטיבי.

הלוואי והיה לי איך לעזור לפותחת השרשור, אבל חוץ מהצטרפות לתפילות שלה והמלצה לא להתיס למה שמפריע לאחרים אין. ומילים באויר זה קל.

סוּגֵסְטְיָה או השׁאה בעברית היא תהליך פסיכולוגי שבו ניתן לגרום לבני אדם לשנות את עמדותיהם, רגשותיהם ואמונותיהם על ידי השפעה תת מודעת על מרכיבים אלה. בעוד שהיפנוזה משנה את מצב התודעה, ומספקת גישה לזכרונות או למידע הנמצאים במוחו של האדם, הסוגסטיה יכולה להיעשות גם במצב היפנוטי, אך גם במצב של הכרה מלאה.

המילה סוגסטיה נובעת מהמילה הלועזית suggestion שמשמעותה "הצעה" - וזו למעשה דרך פעולתה: היא מציעה לאדם דרך פעולה מסוימת. הסוגסטיה יכולה להיעשות בצורה מילולית - באמצעות שיחה, או בצורה פיזית, כלומר באמצעות סימני גוף.

הסוגסטיה מיוחסת גם לתהליכים היפנוטיים באמצעותם ניתן לשכנע בני אדם לשנות את עמדותיהם, רגשותיהם, אמונותיהם ואף את תחושות הגוף ופעילותו. כמו בכל הצעה, המקבל יכול להשתכנע ולקבלה, אך גם לסרב. במהלך היפנוזה אדם מצוי במצב תודעה ייחודי שגורם לנכונות לקבל סוגסטיות (הצעות) בצורה גבוהה יותר מאשר בחיי היום יום. לדוגמה, ניתן "להציע" לסובל מלחץ דם גבוהלהוריד את לחץ הדם במהלך היפנוזה, למעשן לשנוא סיגריות וכיוצא באלה.

בני האדם מגיבים באופן שונה להשפעת סוגסטיה. אדם המושפע ממנה בקלות נקרא סוגסטבילי. מרבית האנשים סוגסטבילים, אך ישנם אנשים שאינם סוגסטבילים או שהם סוגסטבילים במידה נמוכה מאוד.

(ויקיפדיה)

מכירה זוג כזה, שהיא גילתה אחרי החתונה שהוא ממש אוהב את זה והיא סתם לא אהבה את עצמה...אל תרגישי רע עם עצמך.זה הכי חשוב.

1.אל תעשי דיאטות לא מבוקרות (יעני דייאטת מלפפון,גזר וכו) או דברים דומים,תעשי הליכות-ריצות ותאכלי בריא יעני-לחם חום-אורז חום-ירקות,פירות..אני בטוח שהדייאטנית תמליץ לך על זה,אני פעם הייתי מה זה שמן,דבה,משהוא לא נורמאלי..קיצר התחלתי לעשות ריצות זה היה קצת קשה והתחלתי לאכול בריא-וזה היה ממש מגעיל,אבל עכשיו ב"ה אני הרזתי וממש בכושר ב"ה,ואני בהלם שאני מסתכל על תמונות שלי עוד כשהייתי שמן,ומה שהכי טוב שזה נהפך לאורח חיים כזה ,עכשיו אני לא יכול לסבול אוכל לא בריא,אני לא יכול בלי ריצה ונראלי שזה ממש טוב,זה ממש אפשרי ולא רחוק מכמו שזה נראה! אז בהצלחה!

2.יש לי חברים שממש נמשכים לשמנות..כמה שזה נשמע אולי מוזר,זה ממש ככה..כל אחד ולמה שהוא נמשך...

בהצלחה!!

3.אל תגידי בחיים "אני שמנה אז אני לא יוצאת" כי מי שיפסול אותך בגלל שאת שמנה, את מימלא לא רוצה אותו...

בהצלחה!!

לא בגלל זה לא נפגשים

במקביל כדאי לעבוד על ההשלמה עם המראה שלך

מה את חושבת שיש כמה רזות שאחרי לידה אחת כבר לא נשארו רזות(לא מעט) והן כבר לא נשואות?!

לא קראתי את התגובות ואני מקווה שאני לא חוזרת על משהו שכבר נאמר.

לדעתי, בחורה שיוצאת לדייט צריכה לעשות את זה בשמחה וכשהיא מרגישה טוב עם עצמה! הרי אנחנו יודעות כמה לא נחמדות אנחנו ביום שיער רע או שהשמלה מרגישה לא בנוח

לכן אני לא חושבת שאת צריכה להיכנס לשיקולים של 'אם הוא יפסול אותי בגלל זה', כי אם את תרגישי טוב עם עצמך- את גם תשדרי את זה לבחור וגם אם חלילה זה לא יעבוד, המשקל לא תהיה הסיבה היחידה שתקפוץ לך לראש כסיבה לסיום הקשר.

בקיצור, אם כרגע את לא מרגישה בנוח עם עצמך, לדעתי לא כדאי שתתחילי, תני לעצמך קצת זמן ללמוד לאהוב את עצמך! ואני לא מאמינה שזה יקח שנתיים, אפילו עצם זה שאת בתוך תהליך ההרזיה, כבר נותן תחושה מאוד טובה ומחזק את הביטחון העצמי והאמונה בעצמך.

בהצלחה ושילך בקלות ובשמחה!

שנטייה להשמנה היא דבר שנשאר איתך לכל החיים, לרוב.

אם יש גבר שזה ממש מפריע לו, אז גם אם כשתתחתנו תראי יותר רזה, מן הסתם בהריונות וכאלה יהיה יותר קשה לשמור.

ולכן כדאי שזה יהיה מישהו שלא מפריעה לו השמנה באופן משמעותי.

מצד שני, אני לא יודעת כמה את שמנה ומה התהליך שאת מתכננת לעשות. אני הורדתי איזה 8 קילו לפני שיצאתי ברצינות (במשך כ-4 חודשים), עדיין הייתי מלאה אבל הרגשתי יותר טוב עם עצמי.

ומאז במשך כל החיים אני בעליות וירידות (יותר בעליות לצערי), וברוך ה' שלבעלי (הרזה ממש) זה לא כל כך משחק תפקיד.

גם לי היה קשה כשהתחלתי לצאת - במיוחד שרוב אלה שיצאתי איתם היו רזים, הרגשתי מן נחיתות מולם. אבל כשפגשתי את בעלי - הבנתי עם הזמן שזה לא ממש הפריע לו. מבחינתו הייתי הכי יפה שהוא יצא איתה, ולקח לי זמן להאמין לזה (גם אחרי החתונה), בגלל כל תחושת הנחיתות שההשמנה גורמת לנו.

יש הרבה שמנות יפות. תאמיני שאת יפה, תתלבשי טוב, תראי טוב. מן הסתם גם אומרים לבחור לפני זה שאת לא מהרזות, ואם הוא מסכים - סימן שהוא מוכן לנסות.

כל זה לא סותר תהליך הרזיה בריא, ואם תצליחי לשנות הרגלים ולחיות אורח חיים יותר בריא - תבורכי...

א. יש חשש "שמא יקדימנו אחר" בעיקר כשלא נפגשים, ולכן התירו להשתדך במועד.

ב. כאשר את נפגשת בשידוכים את מקרבת את עצמך יותר לזיווג שלך.

ג. כשתפגשי את הזיווג המתאים לך ההשגחה הפרטית תנחה אתכם בדרך שתמצא חן בעיני שניכם.

ד. לכל סיר יש מכסה. בתור מטפל זוגי ומיני אני יכול לומר לך בוודאות גמורה שיש לא מעט גברים שנמשכים לבנות שמנות/גדולות, ואין כאן המקום להאריך בסיבות לדבר.

ה. עליך לקיים פגישות ולא להתייחס כלל בפגישות למראה שלך. אם הוא ממשיך לקיים פגישות זה סימן שהוא מרוצה מהמראה החיצוני. גם אם הוא לא ממשיך בפגישות לא תמיד זה מהסיבה החיצונית.

ו. אני מעריך ששנתיים המתנה לא ישיגו את התוצאה הרצויה. גם אם כן, בסופו של דבר, זה יכול לבוא לרעתך, מפני שאת תשמיני לאחר החתונה והוא עלול לומר לא לנערה הזאת התפללתי, וכשאין משיכה במצב כזה קרוב הדבר לתחושת מקח טעות ומרמה, וזה דבר שמפרק נישואין.

ז. קחי בחשבון שאם את ממתינה בשידוכים בכדי לעשות דיאטה, את מכניסה את עצמך [הרבה] יותר לסרט שאת כבר נמצאת בו ושאת צריכה לצאת ממנו.

ח. היי בטוחה באבא שלנו הטוב שבשמים והתפללי אליו, ובוודאי שמרוב טובו וחסדו הגדול ימציא לך את זיווגך במהרה יותר ממה שחשבת.

יש לי במשפחה אחיינית שתמיד הייתה שמנה היא התחתנה בגיל 19, בעלה רזה עד היום. הם מחתנים כבר את הילדה השלישית שהיא גם מלאה והבן שלהם התחתן עם מישהי גם מלאה כנראה המראה של אמא שלו עשה את שלו.

לצערי החיצוניות מאוד קובעת בימינו אבל יש גם כאלה שזה לא משפיע עליהם.

בקיצור צאי ואם מישהו פוסל אותך בגלל זה הוא לא שלך אבל אל תתעכבי בגלל זה. והכי חשוב שזה לא יפגע בביטחון העצמי שלך. אני מכירה בנות רזות ,יפות, מוצלחות שלא מתחתנות גם כן כך שלא חסר סיבות לפסול בן אדם.

בהצלחה אני מאחלת לך שתמצאי את זיווגך מהר.

לא, באמת, אני רצינית!!!...

לאף אחת מאיתנו לא באמת כיף להקדיש את חיינו למאמן כושר ולחשוב על כל ביס...

אבל...

רואים את ההבדלים ביחס ובהסתכלות של בנים כשאת שוקלת יותר ופחות חטובה....

ומניסיון- הבדל של שמים וארץ...

אז באמת כולם מדברים על אותם בנים, זה נורא נחמד להשלות ולספר שהרבה ישמחו, אבל מדובר בבודדים...

אבל מכל השרשור הזה נשמע שיש כ"כ הרבה- אז איפה הם?

אני בכלל בכלל לא בטוחה שרובן מלאות.. יש המון סיבות שמפריעות לאנשים להתחתן.

מכירה בעצמי בנות כאלה- אמנם עברו בחורים שפסלו אותן בדרך ובהחלט יתכן שגם בגלל מראה.. אבל בסוף התחתנו ובגילאים סבירים והבעל שלהן הכי אוהב אותן בעולם.

תלבשי בגדים שאת אוהבת, תסדרי יפה את השיער, תתמקדי במה שיפה בך, ואני בטוחה שיש דברים כאלה.. ופשוט תחליטי שאת יפה!! עזבי בעיני הבחור- בעיני עצמך!! וככה תצאי לפגישות, בטוחה שזה גם יקרין החוצה! בהצלחה רבה!!

כאלה שלא אכפת להם המראה- לי עדיין לא ברורה התובנה שהם אינם בעולם המושגים שלי? מאין לו כך ולמה?

בצורת מאד קיצונית אז אולי כדאי לעשות את הניתוח,

אבל גם עדיף שלא,ראיתי תוכנית ממש מזעזעת על אנשים שעברו את הניתוח (שרוול, טבעת ,קיצור קיבה וכל אלה)

ולא עלינו היו סיבוכים ,אנשים שנהרסו להם החיים ולא יכולים יותר לאכול כלום חוץ מאוכל נוזלי ולא מוצק.נאלצו להוציא להם את כל הקיבה עקב סיבוך,

והיו גם מקרי מוות.

יש לי קרובת משפחה שעברה את הניתוח והשמינה שוב כמעט חזרה למה שהיתה לפני הניתוח.

אם יש אור אדום וממש סכנה של השמנת יתר במשקל גבוהה של סביבות 150 קילו אולי אפשר לחשוב בכיוון של ניתוח

אבל גם עדיף שזה לא יהיה בראש סדר העדיפויות,הכי טוב לנסות בדרך הטיבעית,ללכת לקבוצת הרזיה

כמו של חלי ממן ששמעתי עליה דברים טובים,או שומרי משקל.רואים שם תוצאות!

קודם כל, את טועה, מראה חיצוני זה עניין של טעם ויש כאלה שזה דווקא מוצא חן בעיניהם שהאישה מלאה.

בנוסף, אם את עובדת על זה, זה מראה שהטיפוח החיצוני חשוב לך וירשים את הגברים.

וגם... הכי חשוב שאת בריאה, אז קחי בפרופורציות את העסק.

המון בהצלחה!

"הכל סובב את האשכנזים". 

סליחה על הכותרת אבל להבנתי-

אלוקים הוא בימאי העולם,

הוא מנהל את כל השחקנים

את צריכה לעשות את התפקיד שלך, ושלך בלבד

כל השאר מבחינתך הם ניצבים וכל דבר שקורה על הבימה זה הוא קבע, את רק צריכה לעשות את תפקידך

זה שאת מלאה למשל זה חלק מהתפאורה

מה את עושה עם זה - חלק מהתפקיד

את לא יכולה לפספס שום דבר בגלל שאת מלאה כי אלוקים לא נוהג לפספס

הוא שם אותך במקום הזה, ומייעד לך את החיים שלך, המשימות שלך, ההצלחות שלך, הקשיים שלך וכו'

התפקיד שלך הוא אינדבידואלי לך, כמו שלכל אחד יש את המשימות שלו ואת הקשיים שלו

זה שאת מלאה זה לא הופך אותך לשונה מכולם, גם לבר רפאלי יש את הקשיים שלה בעולם, אל תדאגי,

תתרכזי במי שאת, תעריכי את עצמך בנקודות הטובות הרבות שיש לך, ותמצאי את האחד שיראה בך גם כן את כל הטוב העצום שודאי טמון בך..

בהצלחה,

אלי

בתור אישה רזה לא הצלחתי להתחתן וכמו שאומרים פה יש הרבה שמנמנות נשואות באושר. עניין של המשקל והיופי בכלל לא קשור למציאת בן זוג. אם את רוצה לצאת, תצאי כמו כל אישה אחרת. ואל תתני למשקל שלך להגדיר את עמצך. וכמובן אם תרצי לעשות דיאטה, תעשי אותה בשביל עצמך. ואל תכנסי למחשבות שאת לא מוצאת בגלל המשקל. זה פשוט לא נכון. יש הרבר רזות ויפות שלא מוצאות. ואגב, אישה שמנה גם יכולה להיות יפה.

אני לא יודעת עד כמה את באמת שמנה, אבל כדאי שהבחור ידע לפני שהוא יוצא איתך. ככה לא יהיו חוויות לא נעימות בדייט. ואם יש הרבה שלא רוצים לצאת איתך בגלל השמנת היתר, אל תתיאשי. תאמיני לי, זה מעייף לצאת הרבה, ולא מועיל בכלל. השם מזווג זיווגים, ורק צריך פגישה מוצלחת אחת כדי להתחתן.

בע"ד שתמצאי את זיווגך ממש בקרוב בלי כאב לב, וגם שתצליחי לרדת כמו שאת רוצה. המון הצלחה!!

"הכל סובב את האשכנזים". 

כאשר לבן אדם יש בעיה כלשהי, אמיתית או מדומינת, הוא נוטה לראות את כל העולם דרך הבעיה שלו. וככה נראה לי שאת עושה עם ההשמנת יתר שלך. כמו כל בן אדם את צריכה לפתח את עצמך, את האישיות שלך, את הכשרונות שלך, המידות שלך ... וכו.  וכמובן הרבה תפילה.

בס"ד

אני לא יודעת מי מכם חווה את ההשפלה שחווה מי ששמן.

זה נשמע ממש מעולה העצות שכתובות לעיל למי שיש לו ביטחון עצמי תקין. אבל שמן הוא אחד  שיצא לרחוב וקיבל הערות מעוברי אורח, סתם,

אני לדוגמא יכולה בהחלט להבין אחת שמפחדת שהמדוייט שלה יברח אחרי שיראה אותה . קיבלתי המון עצות מכל מי שחי בעולם, למה את לא מתחילה דיאטה , תנסי את ממן, שומרי משקל אברהמסון. חושבים  שמי ששמן נוסף לכל גם חרש, כי הרבה אנשים מתלחשים ומעבירים את התחושות שלהם, בקולי קולות- היא הייתה יכולה להיות יפהפיה. למה היא לא מתאמצת, אין לה כוח רצון, היא ממש חלשת אופי, מפונקת. 

בנוסף אדם שמן כל יום בחיים שלו ממש כל יום ניסה וניסה לנצח את איתני הטבע ולהכניע את האכילה שלו . ולא הצליח. אני מרגישה בתור אדם שמן מותשת כל כך מהנסיונות לרדת במשקל שהביטחון העצמי שלי פגום משהו וקשה לי לספוג תחושה של דחייה. אני חושבת שזה רעיון טוב לחכות אם המדוייט לא מכיר את הבחורה, ולא יודע מה המימדים שלה, כי זה יכול להיות נורא פוגע. הכוונה למישהי שמנה ממש לא שמנמנה. 

לי באופן אישי החיים ניצלו בזכות קבוצת התמיכה של או . אי. והמשקל ירד ב"ה

מרשים לעצמם יותר בחופשיות וגם יותר בפומביות להעיר (אני אפילו לא מתחיל לדבר על ילדים - זה סיפור בפני עצמו. לא ניתן לשקול הערות שלהן אל מול הערות של אנשים בוגרים, ואכן הרבה יותר סלחנים אל הערות שלהם אף שגם הן לא פעם מעמידות אותך במצב של מבוכה, אם זה ליד עוד אנשים בוגרים ולא לבד...)

אני לא אגיד שמכל אחד נפגעים, ואני גם לא אגיד ששמן בהכרח רואה בכל אחד שמעיר לו אדם חסר רגישות - לעיתים שמן בהחלט מבין בשכ שהאדם שמולו מתכוון לטוב וגם לא ממש חושב שהוא עושה משהו בעייתי, ייתכן גם שאותו אדם המעיר חושב שהוא בעצמו עושה את זה מספיק בדיסקרטיות וכו' - אבל כן, פעמים רבות יש מימד פוגע בדברים גם כשממש לא התכוונו, ובכל מקרה כל הערה על מראה חיצוני של אדם, גם כזה שניתן לשינוי (זה שלא ניתן לשינוי זה נושא אחר לגמרי) - צריך להיות מאוד זהירים כאשר מעלים אותו מול אדם אחר, וגם צריך לדעת את המינון המדויק. כאשר המעיר עובר אותו, כל דבריו כמעט יהפכו להיות עוד חומה בחומת הלבנים שה"מקבל" אטם מלשמוע אוזנו, כיוון שיש סף רגש שאדם יכול לחוש ב"נגלה" אחת (ועוד - אם אתה יודע שמישהו לפניך "העיר" בצורה כלשהיא, על העניין - תתרחק מהערה נוספת בטווח זמן הקרוב כמו מאש. הצפה מסיבית גורמת להדחקה ולבריחה.

כן, אני מודע בערך לכל התחושות ולכל סבך הרגשות ולרצון הטוב של כל הצדדים וגם לעיתים, לא נכחש, לסבל של האדם השמן שיודע פעמים רבות שאכן זה תלוי בו ובכל זאת מסיבות שונות לא מצליח לצאת מזה.

זה ממש לא פשוט, אבל משום מה אנשים רבים לוקחים את זה כעניין ש"אם רק רוצים אז יאללה, נהיים רזים". זהו, שלא.

שכל אדם שחושב ככה, ייקח את אחת המידות הכי בעייתיות שלו, מידה בנפש - ויגיד לעצמו "יאללה, בעוד שלושה חודשים המידה הזאת לא קיימת אצלי" ונראה אם הוא יצליח.

הלליש - לא התכוונתי "ליפול" עלייך, כמובן שהתגובה הזאת היא תגובה כללית וממש לא מכוונת אלייך, והיא פשוט אוצרת בתוכה מכלול דברים ומחשבות וסיבוכים ועצבויות שרצים לי בראש כבר שנים...סליחה אם זה היה כבד מידי.

כל טוב. שבת שלום וחג שמח לכולם

אל תפחדי להתחיל לצאת, תהיי בטוחה שהזיווג שלך מחכה לך,

והוא ייקח אותך איך שאת (אני בטוחה שאת בחורה מקסימה)

פשוט תצאי עם אמונה שלה' יש סיבות והוא הכניס אותן בטבע פשוט כדי לשמור עליך בשביל הזיווג הנכון שלך.

לכן הוא עשה שתהיי שמנה (מלאה) כדי שהבחור הלא נכון לא ייקח אותך,

עד שבעז"ה יגיע הבחור שלך!

ואין לך מה לדאוג כשיגע הזמן שום דבר לא יעכב... הכל פשוט ירוץ (איך שאת לא נראית..)

ואני מכירה בחורות מאוווד שמנות, ובנוסף לשומן גם נמוכות... והתחתנו עם בחורים מקסימים והקימו אחלה משפחה.

מאחלת לך המווווון הצלחה!!!

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.