מרשים לעצמם יותר בחופשיות וגם יותר בפומביות להעיר (אני אפילו לא מתחיל לדבר על ילדים - זה סיפור בפני עצמו. לא ניתן לשקול הערות שלהן אל מול הערות של אנשים בוגרים, ואכן הרבה יותר סלחנים אל הערות שלהם אף שגם הן לא פעם מעמידות אותך במצב של מבוכה, אם זה ליד עוד אנשים בוגרים ולא לבד...)
אני לא אגיד שמכל אחד נפגעים, ואני גם לא אגיד ששמן בהכרח רואה בכל אחד שמעיר לו אדם חסר רגישות - לעיתים שמן בהחלט מבין בשכ שהאדם שמולו מתכוון לטוב וגם לא ממש חושב שהוא עושה משהו בעייתי, ייתכן גם שאותו אדם המעיר חושב שהוא בעצמו עושה את זה מספיק בדיסקרטיות וכו' - אבל כן, פעמים רבות יש מימד פוגע בדברים גם כשממש לא התכוונו, ובכל מקרה כל הערה על מראה חיצוני של אדם, גם כזה שניתן לשינוי (זה שלא ניתן לשינוי זה נושא אחר לגמרי) - צריך להיות מאוד זהירים כאשר מעלים אותו מול אדם אחר, וגם צריך לדעת את המינון המדויק. כאשר המעיר עובר אותו, כל דבריו כמעט יהפכו להיות עוד חומה בחומת הלבנים שה"מקבל" אטם מלשמוע אוזנו, כיוון שיש סף רגש שאדם יכול לחוש ב"נגלה" אחת (ועוד - אם אתה יודע שמישהו לפניך "העיר" בצורה כלשהיא, על העניין - תתרחק מהערה נוספת בטווח זמן הקרוב כמו מאש. הצפה מסיבית גורמת להדחקה ולבריחה.
כן, אני מודע בערך לכל התחושות ולכל סבך הרגשות ולרצון הטוב של כל הצדדים וגם לעיתים, לא נכחש, לסבל של האדם השמן שיודע פעמים רבות שאכן זה תלוי בו ובכל זאת מסיבות שונות לא מצליח לצאת מזה.
זה ממש לא פשוט, אבל משום מה אנשים רבים לוקחים את זה כעניין ש"אם רק רוצים אז יאללה, נהיים רזים". זהו, שלא.
שכל אדם שחושב ככה, ייקח את אחת המידות הכי בעייתיות שלו, מידה בנפש - ויגיד לעצמו "יאללה, בעוד שלושה חודשים המידה הזאת לא קיימת אצלי" ונראה אם הוא יצליח.
הלליש - לא התכוונתי "ליפול" עלייך, כמובן שהתגובה הזאת היא תגובה כללית וממש לא מכוונת אלייך, והיא פשוט אוצרת בתוכה מכלול דברים ומחשבות וסיבוכים ועצבויות שרצים לי בראש כבר שנים...סליחה אם זה היה כבד מידי.
כל טוב. שבת שלום וחג שמח לכולם 