ומלאכים ייחפזון
וחיל ורעדה יאחזון
|מתענג על מנגינות בית אבא שלא זכה לשמוע השנה|
ומלאכים ייחפזון
וחיל ורעדה יאחזון
|מתענג על מנגינות בית אבא שלא זכה לשמוע השנה|
ובתכלס, לא ברור
איזה יום כיפר היה...
הזוי כמה עניין עושים מכל הפיוטים האלה...
הרבה יותר ארוך מהתפילה עצמה
יעל(לפחות ככה חשבתי. למרות שגם שאר החזנים אחלה)
כי בכלל לא שרו אתזה.
כמעט לא שרו בכללי
בלי נדר אני בחיים לא הולכת יותר להיות עם סבתא בבית אבות ביום כיפור!!
כל הכבוד לך, מה זה שיר או לא שיר לעומת הקרבה כזו ומצווה כזו
פוסעתרק טיפהלה קטעים בשקט
וזה ממש הקשה עלי את הצום כל חצי שעה לראות מה איתה, ו---אוף
היה באסה
ורק על זה בע"ה תהיה לך שנה אדירה ומהממת ומתוקה כל כך!!! אין את פשוט מדהימה
פוסעתהיא כבר הספיקה להתחיל גרוע
תודה...
להתראות! אוהבת! שנה הכיהכי טובה!!
מתוך המחזור
יואווווו אווווףףףף!!!!!!!!!!!!!
יש שיר מדהים שהוא מספר את זה כ"כ מתוק אני מנסה להשיג אותו..
פוסעת(הנני העני ממעש)
הוא ייפן ברחמיו לעמו
ויחון עםםם
המייחדים שמו. פעמיים באהבהההה שמע אומריםםםם
(מישהו צריך לסדר לי שטעלע כלשהי,
יש לי ידע בנוסחאות ודיוק בחזנויות רב מכדי להתבזבז על זימזום חרישי בספסל האחורי בעזרת הנשים
)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)