זה בעצם 'אשוב ואחטא'..
והשאלה הגדולה היא,
מה קדם למה.
מאיפה אני בא.
האם אני מגיע ליום כיפור מתוך זה
שאני שב בתשובה, אבל לפני כן
ניצלתי את ההזדמנות וחטאתי פה ושם,
כי אפשר. כי אחר כך אוכל לשוב.
וזה באמת לא מתקבל.
או שאני מגיע ליום כיפור כי רציתי לשוב
אבל פה ושם נפלתי וחטאתי בכל זאת.
זה 'אשוב ואחטא'.
או 'אשוב אע"פ שאחטא עוד'
ויהי רצון שלא אחטא עוד.
הרי ככה אנחנו מסיימים כל תפילה ביום כיפור.
שלא אחטא עוד.
אבל אדם אין צדיק בארץ
ויכול להיות שאחטא עוד חס ושלום.
אבל זה לא יפריע לי לשוב עכשיו מפני
החשש העתידי הזה.
זה בכלל לא 'אחטא ואשוב'.
זה ממש דבר והיפוכו.
ועוד דבר:
התשובה קדמה לעולם
אבל החטא לא.
החטא הוא בעולם הזה ותלוי בזמן
אבל התשובה היא מעל הזמן.
אלף שנים בעיניך כיום אתמול.
אז כשאני מהרהר בתשובה
אני קודם לעולם.
אני לפני החטא ומעליו.
אני מעל לזמן שבו עשיתי את העברה.
אבל
כשאני אומר 'אחטא ואשוב'
אני בעצם מתכחש לנצחיותה של התשובה
ולעובדה שהיא לא תלויה בזמן.
כי אני תולה אותה בזמן.
בזמן שלאחר החטא.
ואז אני לא יכול להרהר בתשובה ולחזור לרגע
שלפני העולם ולפני החטא.
אבל אם אני לא תולה את התשובה בחטא -
אני תמיד יכול בהרהור אחד לחזור לרגע הזה שלפני היות הזמן -
במקום שבו היתה תשובה ועוד לא היה עולם -
ולמחוק את החטא כאילו לא עשיתי אותו כלל.
ודבר אחרון -
תמיד הרגשתי שהאומר 'אחטא ואשוב' -
זה מצב נפשי.
זה לא שאם אשוב אז חס ושלום תשובתי לא תתקבל.
אלא שפשוט אחרי שאחטא על מנת לשוב -
כבר לא ארצה לשוב.
כבר אהיה כל כך עמוק בחטא,
שמצד עצמי כבר לא יתחשק לי
ולא אראה דרך מוצא כיצד לשוב אליו באמת.
כיון שעבר אדם עברה ושנה בה -
נעשית לו כהרגל ומלפפתו עד יום המיתה.
אבל מי שמתנער מעמקי החטא ורוצה לשוב באמת -
ודאי שמקבלים אותו אפילו אם אמר אחטא ואשוב.
בקיצור -
אחר כוונת הלב הן הן הדברים,
והאדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב.
אני בטוח שרק מרצון לתשובה אמיתית ולא שבלונית
עלו בך ההרהורים האלו.
אז תדעי -
ה' רוצה בתשובה.
ומי יודע ישוב וניחם - הוא יודע אם לתשובה נתכוונת או לחטא.
והתשובה היא כל כך קלה -
רק לעצום את העיניים ולחזור לרגע הזה המתוק שלפני החטא -
ואת כבר שם.
וכמו שכתוב באורות התשובה -
רוב הנפילות באות מפני שאין מאמינים בקלותה של תשובה.
(מי היה מאמין שזה הרב קוק ולא רבי נחמן 
)
וכל המחשבות האלה על זה שהתשובה שלי בטח לא אמיתית -
אינם אלא עצת היצר, שיודע עד כמה קלה היא התשובה
ועושה כל שביכולתו למנוע אותה מאיתנו.
התשובה שלך אמיתית. ורצויה. ואהובה.
גם בי"א ובי"ב תשרי
גם אם אתמול ושלשום היה לך כבד -
עכשיו זה יותר קל.
התשובה של סוכות היא גבוהה הרבה יותר משל יום הכיפורים -
תשובה של שמחה ושל הסתופפות בצילא דמהימנותא.
(לא באתי לקצר תהליכים ולדלג על יום כיפור,
רק לומר שכשעולים במדרגות -
בהכרח המדרגה המוקדמת יותר תהיה נמוכה יותר )
אז פשוט תגידי לעצמך - זה כן אמיתי.
הרי באמת אני כן רוצה להיות שם.
וזה שעושים את זה כל שנה
זה ממש ממש לא סותר את זה
שאנחנו תמיד תמיד רוצים להיות שם.
כל הזמן.
לפני החטא ולאחר החטא
ואפילו - יהודי אף על פי שחטא - תוך כדי החטא.
תמיד בעמקי לבנו אנחנו רוצים להיות שם באמת.
אז
רק לרצות - אבל לרצות באמת! - להיות שם,
ואת כבר שם.
זה הכל.
יצא קצת ארוך
ואין הנחתום מעיד
אבל חשבתי על הדברים האלה הרבה בזמן האחרון
אז ככה זה יצא...
