סורי אם זה נשמע קטנוני... פשוט לא מסתדר לי החשבון
אבל איך 5 להחלפה?
נניח יש גוזל אחד , בן שנה- שנה וקצת , בן שנתיים- שנתיים וקצת , לפעמים גמול לפעמים לא , והבן 3-3 וקצת לרוב גמול
אלא במקרים חריגים. לא ראיתי הרבה ילדים לא גמולים בגיל 3.
ככה שזה 2 טיטולים או 3 טיטולים מקסימום.. גם קשה מאוד, אבל לא 5 ילדים עם טיטול במקביל.
במקרי קצה שהבן 3 לא גמול, אז 4 טיטולים..
ואחרי החשבון הזה..
זה קשה מאוד,
מבין השורות קראתי שלא קל לך רגשית..
אולי אני טועה. אם את חוששת מדיכאון משמעותי וקושי נפשי רציני לגדל שני פיצקלך,
אז אולי עדיף לחלום על משפחה יותר קטנה, ולהנמיך מעצמך ציפיות.
אני אישית לא בונה על ללדת צפוף , כי יש לי נטייה כזו, וקשה לי רגשית מאוד אחרי לידות, ואני יודעת למה אני מסוגלת ולמה לא.
הלוואי והיה אחרת.. אבל כזו אני, והקב"ה מצפה ממני מה שאני מסוגלת לו.. לפי הכוחות שלי בהשוואה לעצמי.
(וכמה עבדתי על זה שאני אוכל באמת להאמין בכך.. פעם תמיד השוותי את עצמי לאחרות עם יותר כוחות ופחות קשיים
והיה לי ממש רע עם המחשבה שאני לא אתלה על החבל בגדי ילדים ב7 מידות שונות, ואפילו לא 5)
אם את חושבת שאת מסוגלת... את כבר תרגישי מתי את יכולה כשזה יבוא..
ולגבי המשפט הידוע "יולדים וה' נותן כוחות"
ה' נותן כוחות , אמת , אבל עם סייגים.. כל אחת עם נתוני הפתיחה שלה,
והיכולות שלה..
מי שיש לה רקע נפשי, ולו קל , של קשיים רגשיים משמעותיים אחרי
לידות. שחוששת שלא תצליח לתפקד רגשית עם שני תינוקות , ומרגישה שזה לא סתם חשש ,
כל אחת מכירה את עצמה , ויודעת למה היא מסוגלת..
שלא תסתמך על "ה' נותן כוחות ומה שיהיה יהיה" ..
כל אחת מכירה את עצמה, את הכוחות שלה ,
ולפעמים כשיש ספק, אז אין ספק..
אני בעד משפחות ברוכות ילדים, והלוואי והייתי מסוגלת נפשית להתמודד עם משפחה כזו.
אבל אלה הנתוני פתיחה שלי, וככה ה' ברא אותי.
עם בעיות רפואיות וסרטים וקשיים .. והציפיות ממני בהתאם.
לא להילחץ