חוץ מ"איזה מגניב, הוא קרבי..."

עוד 20 שנה זה פחות יהיה לך חשוב...

זה אופי שאינו משתנה בגלל איזה כמה שנים בצבא..

בכלל מה זה בכלל  משמעותי לזוגיות אם הוא היה בקרבי.. מה זה משנה??

כדי להתגאות ולספר שהוא היה קרבי.

בס"ד

לא יודע איך כל אחד מרגיש אבל אני מאוד מסכים שהצבא פוגע ברגש במיוחד שהרגש ואינטליגנציה רגשית זה לא החלק החזק 

של הגברים, אני יכול להגיד כן מניסיון במיוחד אם אתה נמצא בתפקידים פיקודיים זה פוגע עוד יותר וככל שאתה מתקדם הנזק יותר גדול, אני חושב שזה כן קשור ולא בגלל שאני הייתי כזה זה רק התחזק. לוקח זמן לשקם, לי זה לקח כמה שנים אחרי הצבא 

לא יודע כמה זמן את יוצאת אני יכול להגיד על עצמי כיום אני לפי מה שחברים אומרים עם רגש מפותח אבל כשאני יוצא עם בנות

אני משתדל במיוחד בהתחלה לא לדבר על נושאים מעולם הרגש ולהביע יותר מדי כי חושב שזה יכול להיות לא הכי צנוע 

במיוחד בהתחלה, לי פשוט היה כמה מצבים לא נעימים שמהדייט הראשון התחלנו לדבר על הנושא ובדייט השני בהנות או מזמינות אותי להכיר הורים או אומרות שזה ממש מוזר שהן נקשרות ממש מהר וזה ממש מלחיץ אותן(;

ממליץ לבדוק אולי זאת הסיבה, או לנסות כמו שאמרו לנסות מישהו לא קרבי או מישהו יותר מבוגר בגיל שהצליח לצאת מהצבא 

יש לי גם שאלה..... יכול להיות שאת פשוט לומדת/ מתעסקת בתחום ובגלל זה זה בולט לך? אני חושב שרוב הבנים במידה רבה התחום הזה חלש וקשה למצא מישהו רגיש ושלא מפחד להביעה, אז או לחפש או להתרגל 

המון בהצלחה ומועדים לשמחה(:

בס"ד

לא יודע אם יש לי מה לייעץ (גם השאלה אם את אולי באת לשתף ואנחנו הגברים חושבים שרוצים עזרה אבל כמובן הרף שלך יותר גבוה 

אני חושב שזה מצויין,אולי מישהי שאת מכירה שגם איתך לומדת/עובדת בתחום נשוא יכולה לייעץ לך מה עדיף לעשות ואיך היא מתמודדת עם הנושא.

למרות שרבים לא יסכימו איתי וזה בסדר, אני אישית חושב שאם בן אדם אם חשוב לו משהו ובמיוחד אם הוא חושב שזה מתאים לו וזה טוב לא צריך לא צריך לוותר על משהו בצד שני במיוחד אם הוא לא שלם עם זה, גם אם הוא לא צעיר ועדיין רווק/ה מה שכן צריך באמת להיות אמיתי עם עצמך ולבדוק אם יש בדבר שאני מחפש משהו אמיתי או זו סטיגמה או באמת אני מחפש תכונה מסוימת ואני חושב שזה יבא לידי ביטוי במשהו אחר, כמו שכאן הרבה מנסים להגיד שלהיות קרבי זה לא אומר להיות גברי, אמיץ וכו'... ומה שאת מחפשת זה אמיץ/גברי או וכו'.... 

אני אישית חושב שאנשים שיותר מתעמקים בחסידות או פנימיות תורה הרגש שלהם לרוב קצת יותר מפותח 

או אנשים שמנגנים כמובן זה יותר קשה למצא שגם יהיה ג'נטלמן, בעולם אין דבר מושלם ובגלל זה אנחנו כאן (:

בהצלחה

ואמרו לנו "אתם הסיירת של הרבנות" זה נחשב קרבי או לא?

הייתי גם קרוב לאש...

אני מקווה שתתעוררי לפני שתגיעי לגיל 30 ועדיין תחפשי אחד "בעל עבר קרבי", זה לא בצחוק, אני רציני לגמרי

זה חמוד וג'נטלמן אבל לא רגיש

זה רגיש אבל לא קרבי

זה קרבי חמוד אבל לא ג'נטלמן

זה קרבי, חמוד וג'נטלמן אבל לא מתנחל

זה.....

וזה....

וההוא.....

את מחפשת אדם שיש לכם מטרות משותפות, שיתייחס אליך בצורה יפה ומכובדת או אחד שמבין בלוחמה בשטח בנוי?

בס"ד

אני כן חושב שגברים רגישים פשוט הדרך לרגש שלהם עוברת דרך הבטן, לפחות שלי(;

ולפי התגובות של בנים אני מבין שאני לא לבד,בגלל זה צריך לדעת איך לחשוף את הרגש לנו עם אוכל טוב(:

הם פשוט מפגינים אותה פחות.

זה שונה וגם לגברים יש עולם רגש עשיר, אם כי שונה ופחות דומיננטי.

כדאי שתתארגני על עצמך. לא ברור שאת עובדת עם פרמטרים נכונים, אם בכלל מציאותיים. מאיפה החלטת שקרבי יותר מתאים לך? מאיפה החלטת איך צריך להיות בדיוק זה שאיתו את רוצה להתחתן? אם לדעתך קרבי יותר מתאים לך, אז אפילו לשיטתך לכל דבר מחיר. אבל האמת שזה בכלל לא קשור. בנים זה לא בנות וכן ההיפך. שני את הגישה. 

שעצם זה שהעמדת את השירות הצבאי במקום מרכזי ביצירת הקשר (-תנאי) גורם לך לקשר כל דבר אליו.

כתבת כמה פעמים:

"כבר הדייט השלישי"

"זה לא הראשון לא השני זה כבר השלישי".

זה לא כזה קילומטרז' מכובד, המנעי מלהסיק מסקנות על סמך תחושות בטן בלבד.

הכלל הראשון והכל-כך פשוט אומר: יש בעיות- דברו.

לא פירטת האם עשיתם זאת ועל סמך מה הדיאגנוזה שלך שזה בגלל הצבא. פרקת כאן

את ההתלבטות הרצינית שלך: להיפרד או לא? אבל לא באמת נתת לנו כלים לענות לך.

מדרג ההתלבטויות מתחיל אצלך, עובר דרך שותפך לדרך ויכול בשמחה להמשיך גם בפורום,

אבל אל תדלגי על אף תחנה. 

את מתחילה "לאכול סרטים", כלומר עונה לעצמך על שאלות שהבחור אמור לענות עליהן

ונראה שאת עושה זאת במעט חוסר זהירות.

לסיום: צה"ל לא עוקר לאף אחד את הלב. גבעתי זה לא המארינס וגולני זה לא לגיון הזרים.

קחי את הדברים בפרופורציה.

הם סתם בנים.

סוציומט, טיפש, גאוותן, פזיז או חפיפניק?

מתאר לעצמי שכן.

פשוט כי אלה אותם אנשים שתפגוש באזרחות, רק בלי מדים.

לא מבטל את ההנחה שיש איכויות שנרכשות בשירות (או בכל מקום אחר), אבל אדם

לא-אחראי ואגואיסט נשאר לא-אחראי ואגואיסט לכל החיים (וחדשות רעות, זה רק

יחמיר אצלו). יש אנשים שבצבא הם זוכים להתעורר ולעשות שינוי עם עצמם - ויש שלא

יעשו אותו כל החיים. מנגד, יש כאלו שעבודת המידות שלהם גיבשה את האישיות שלהם

שנים לפני יום הגיוס והם  לא יצטרכו את כל הראבק והרעל והחינוך מאפס כדי להיות

דבקים במשימה.

בגמרא, דרך ארץ היא אחד מהדברים הצריכים חיזוק. כלומר, היא דורשת עבודה מתמדת.

גם אדם שהצבא עשה אותו חכם-גיבור-עניו (עשיר מחקתי ) יאבד את זה בלי עבודת המידות

שתשמר אותן אצלו. בטווח של עשורים, אי-אפשר לצפות לאן אדם יגיע אחרי הצבא וסביר

להניח שהוא יהיה אדם ממוצע.

הסביבה היא לא הגורם הבלעדי המעצב את האדם,

היא רק יכולה לעודד ולזרז אותו לעשות זאת.

זאת פשוט גישה שלילית לכל תחום בחיים.

אתה אומר את אותם הדברים.

קרא שוב את מה שאתה כותב:

"אתה יכול להיות אדם מאוד זהיר ומחושב, אבל לא את התכונות של הלוחמים".

א, ב, ג - תכונות של לוחמים.

מי שלא לוחם - אין לו את א, ב, ג...

הוא יכול להיות טוב מאוד, אבל לא חד, מחושב ואמיץ.

לצבא אין מונופול על גבורה,

צאו מזה.

אם מחפשים בן\בת זוג לחיים צריך להסתכל על מכלול דברים (כל אחד על הדברים שחשובים לו) וזה שהוא היה קרבי או לא זה לא אומר כלום על האופי שלו

אם מחפשים פרטנר לחדור למוצבי דאעש זה כבר סיפור אחר...

נ.ב. לקחתם את הסיפור (הדבילי אבל האמיתי) שלי יותר מידי ברצינות

הכי הכי חשוב זה המידות (ומידת הרגישות היא חלק מזה). איך הוא יתייחס אלייך בהריונות, אחרי לידה, בימי שישי העמוסים, איך יקבל אותך ואת משפחתך ועוד ועוד ועוד דברים שממש לא קשורים לעברו הצבאי. חבל לפסול בחורים בגלל נתון כזה. לא עלייך, אבל אנשים גוררים רווקות בגלל סיבות שונות ומשונות וחבל.

ודרך אגב - אבא שלי היה ג'ובניק. הוא עבד ברבנות הצבאית והכין גופות וחלקי גופות של חיילים לקבורה. אז הוא לא גבר גבר?

בס"ד

אולי פשוט כי אלו מפגשים ראשונים אז הם לא מכניסים רגש?

לי ולאשתי זה היה ככה... מזל שהייתה לנו סבלנות... בערך חודשיים וחצי לקח לנו.

לפני אשתי יצאתי עם 7 בחורות ובדיעבד (וגם כי האחרונה אמרה לי) אני יודע שבחלק מהפגישות איתן התנהגתי באופן קצת אטום ולא משוחרר שזה דבר שמקשה להתחבר רגשית.

המלצה שלנו, אם רק "חסר רגש" - סבלנות.

מצד אחד רוצות גבר "גברי" מצד אחד מתלוננות שהוא לא רגיש...

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.