מתוקה- זה קורה להמון בנות, בסופו של דבר כל אחד מוצא את עצמו ואת חבריו אל דאגה! זה ייקרה! בנתיים נסי להיפתח לכולם ולהיות שמחה וחייכנית(לא מזויף).. בהצלחה!

וואי,נשמה!זה נראה שאני כתבתי את זה...!!

האמת שגם אני לא מגיבה הרבה אבל הפעם אמרתי שאני חייבת להגיב!

היום אני שביעיסטית...כעעע ענקיתתת  

היו לי את אותם ההרגשות ותחושות שאת מתארת ובכלל כשהייתי חוזרת מהאולפנא לסניף זה העצים אותם,בטירוף!

ולא היה לי חשק לחזור בתחילת שבוע, ובאולפנא זה נראה שכולם מוצלחות וכבר טוב להם בחברה

ורק אני בבת אחת הפכתי ממצב של ילדה שנחשבה המצחיקה,הזורמת והמארגנת להיות עוד אחת שלא מכירים.

למשל,בתחילת חמישית לסיור ואשכרה הלכתי לבד..!

אז שתדעי שאת לא היחידה ובטח לא היחידה בכיתה החדשה..תדברי על זה עם מישהו..

עם אמא/אבא/אחות/חברה מוכרת..

וממליצה עם המדריכה או המחנכת-הם פה בשבילך!אפילו אם זה רק בשביל לספר!!

ולפעמים רק נראה לך שיש הרבה בנות שנראה שהם נהנות ומשתלבות אבל גם להם קשה..

העצה הכי טובה זה פשוט להיות עצמך!מה שאת כרגע!

לא לנסות לשדר שאת מגניבה ומושלמת..הם כבר יגלו את זה

תבואי עם סבלנות ,המון ענווה ותחייכי-זה ממגנט אנשים!!

ועוד משהו,אל תפתחי סטיגמות על בנות-היום יש לי חברה שבחמישית אמרתי לעצמי שאין מצב

שאני מתחברת לילדה המוזרה הזאת והיום..היא חברה טובה שלי

אל תפחדי לנסות ליזום דברים קטנים עם הבנות בחדר/בנות שנראות לך חמודות

אפילו ללכת להכין שוקו בחדר אוכל באמצע הלילה...

וזה יבוא אני בטוחה!יהיה לך כ"כ כיף לבוא לאולפנא ותחליי על הכיתה שלך בעז"ה!

שיהיה המון המון בהצלחה!!!

מוזמנת באישי

האמת בקטע של מדריכה פחות נראה לי- היא לא כזאת שכל אחת מרגישה בנוח לדבר איתה על מה שבא לה - זה נראה שהיא קצת מעדיפה בנות אחרות, יותר זורמות- והיא גם חושבת שאני שקטה ועדינה-למשל שבוע שעבר קראתי לאחת הבנות קצת בקול-והיא כזה יואו תצעקי שוב! סופסוף שומעים אותך.. וזה היה די פוגע.. אבל שוב תודה-אני יודעת שזה קורה להמון אנשים אבל זה עדיין ייאוש כזה שאתה אשכרה בודד- שלפני חודש כולם רק רצו להיות לידך..

כל כך מוכר...
תקופה כואבת... ומדהים, מדהים איך מתוך התקופה הקשה הזאת ככ טוב לי עכשיו!!
אפילו מצחיק להיזכר מה הייתי ואיפה אני עכשיו
אני ממש לא אדם של זמן, אבל לקח לי...
אולי כי הכל היה אווירה שונה ממה שאני רגילה...​​​
אולי יקח זמן.. אבל בסוף יכירו אותך!!
את הבנאדם המדהים שאת! את הנשמה הענקית שבך... את היופי, החריצות, והתסיסות..​​

רק, אל תפריעי, תתני לזמן את שלו...
תתני לכל הבנות ל"הירגע" ואז לגלות את האוצר-את.
אני מאמינה, שיש עוד הרבה בנות שמרגישות ככה ועדיין מחפשות את עצמן...
לאט לאט תמצאו.. אולי אפילו אחת את השנייה...
הכל בסדר!! את לגמרי בסדר!!​​​​

מוזמנת לכתוב לי אם את רוצה באישי ואני יבוא

וגם, באופן מפתיע אחרי חודש בערך" הייתי הצעקנית הראשית עד שכולן התחרפנו...
קיבלתי את הכינוי בגאווה "חיה בסרט" וזרמתי עם זה​

ותכלס, מרחמת על כל מי שהיתה בסביבה... כמה רעש ושטיות עשיתי

א ב ל, גם כשצרחתי וכל השיכבה ידעה על עצם קיומי (ככה לפחות חשבתי)
נגשה אלי ילדה בערב אחד שממש הרעשתי, ואמרה לי: "---- זה ממש כיף שדברת היום, את בדרך כלל ממש ביישנית..."
הייתי בשוק, טיפלה רחפנית...
אבל אוקי.
אז כנראה, שלפעמים פשוט מפספסים...
אבל עכשיו, היא חברה ממש טובה שלי וכל הזמן צוחקת על עצמה שזה מה שהיא חשבה​
​​​

ולפעמים מרגישה לבד אבל אני מסתכלת מהצד על השכבה ובוחרת בנות להתחבר עליהם יותר וכך יש לי חברות 

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)

נחשבת אולפנה תורנית בעיקרון, לא בקצה הכי תורני של הסקאלה. למיטב ידיעתי מותר שם סמרטפונים, אולי צריך סינון.

אולפנות נוספות שאולי אפשר לבדוק: שיראל, עטרת רחל, ראשית.

(אני מכירה את הנושא ממקום של אמא לבת באולפנה, אז לא יודעת מקרוב מאוד...)

כולן עם נוקיות, גם הצוות וגם התלמידות.

אולפנה דתית תורנית באוירה חלוצית.

הבנות שלי לומדות שם.

שווה לבדוק

אולפנת מבשרת חרשה

למה את רוצה ללמוד שם?

מה הדברים שחשובים לך?

בקיצור סגנון ברסלב כזה מתנחל 

חצאיות ארוכות, טלפונים כשרים, עם בגרויות 

לא כ"כ משנה איפה עדיפות לירושלים אפשר עם פנימייה 

בנות טובות וכפיות זורמות סגנון דוד המלך כזה..

מקום שיהיה חיבור לה מתוך אהבה 

וצוות טוב 

חחח זהו בעיקרון 

אשמח להמלצות וגם לטלפונים או מייל של המקום

יש את אולפנת ראשית ואולפנת נביעה שהם בירושלים

ויש את אולפנת טהר ביד בנימין ואולפנת תפארת במגדל העמק

יש פרטים בגוגל תחפשי..

בהצלחה 😇

לצערי עם כל הפוליטקלי קורקט אין אימוג'י נסקל או סוקל

אז תסתפק באימוג'י של בית הסקילה