אבל אף פעם לא האמנתי בזה, למרות שניסיתי לשכנע את עצמי בה...

אבל אני חושב שמספיק כישרון בסיסי והשאר - עבודה. (יש בזה חורים, אבל לא משנה)

אבל למרות שאני מאוד ביקורתי, (וכבר יצא לי למחוק ציורים אחרי שסיימתי אותם) 

עלי זה לא כ"כ משפיע שאני לא מאמין בזה, כי לא חסר לי ביטחון עצמי...

בס"ד

טוב האמת שאני לגמרי מאמינה בכשרון. וחוץ מזה, אני יוסיף עוד משהו,

בעניי יש בזה חוסר אמונה בקב"ה כשלוקחים את היכולת להגיע לכאלו תוצרים מדהימים ומשייכים אותה לעצמנו ולא ליכולת שנולדנו איתה. בהחלט יש את המקום שהשתפרנו, שעבדנו, שלמדנו וכו' אבל הנקודה ההתחלתית, הרמה של כמה אני טובה בתחום הזה היא ממנו ורק ממנו.  [ממש לא מתוך מקום של ביקורת חלילה. רק להאיר ממחשבתי. ]

ולגבי הכישרון,

הייתי במגמת אומנות וכשאתה מצייר בקבוצה אתה ממש שם לב לעניין. יש בנות שהניסיון הראשוני הוא כבר מוצלח ואת רואה שיש לה את זה ויש כאלה שבנסיון החמישי לא מגיעות למה שהבנות האלו הגיעו הנסיון הראשון.

וכן אם הם יתאמצו, ישקיעו, ינסו שוב ושוב הם יכולות להגיע, אבל בעל הכישרון לא יצטרך את כל העמל הזה.

אני כן מאמינה שכל אדם יכול להצליח בכל תחום. אבל מי שהולך לו עם מחשבים שילך עלזה ומי שהולך לו באומנות שיהיה לו בהצלחה.

ושולמית, הציורים שלך מדהימים! 

אנשים נולדים עם כשרונות לדברים מסוימים. יכול להיות שאחד ללא כשרון יעבוד על ציור הרבה ובסוף יגיע לרמות גבוהות, אבל אחד שיש לו כשרון לציור ויעבוד אותו דבר יגיע הרבה יותר גבוה.

לדעתי זה כן סוג של מחייב שאחד עם כשרון לציור או כתיבה תמיד יהיה מעל זה שבלי כישרון..(אלא אם כן הוא בכלל בכלל לא יעבוד על זה).. 

אבל ברור שעם הרבה עבודה כל אחד יכול  להגיע גבוה. וזה גם אמונה מעודדת לחלקנו.. גם לי.. 

ומה שאמרת שולמית- על "ילד שמצייר יותר יפה מהאחרים כבר בגיל צעיר כי הוא יותר השקיע וזה לא בגלל כישרון כי אין כישרון לציור"   -   זה ("אין כשרון לציור") בדיוק משפט שמבוסס על האמונה הזאת..!! יכול להיות שהוא צייר יותר יפה פשוט כי הוא יותר כשרוני בציור..

וזה לא רק בתחום האמנות, אלא בכל תחום שרוצים להצליח בו בחיים.

אמן גדול אמר לי פעם שיצירה מורכבת מ98% עמל, ו2%כישרון.

(ואותו אמן צפתי אמר לי משפט שאני נורא אוהבת- לצייר- זאת עבודה, למכור- זאת אמנות) 

בס"ד

אז לגבי הדוגמא עם הקבוצה. אני לא יודעת עד כמה הם ציירו לפני אולי באמת זה משפיע. אבל אם אני בתור ילדה הסתכלתי וציירתי והם במגמה הסתכלו וציירו [ורצו, וניסו והשקיעו] והתוצרים לא השתוו זה בעניי אומר דרשני. כי בתור ילדה הכלי היחיד שהיה ברשותי הוא הכישרון. כי לא למדתי כלום, לא הסתכלתי על ציירים או משהו. פשוט לקחתי עיפרון וציירתי ואותו דבר הם עשו ולהן זה לא עבד.

ולגבי מחשבים- מה גורם לבנאדם לאהוב משהו?

בעניי- אם את מצליחה בתחום, ואת רואה שיש לך 'קליק' את מתחברת ומימלא את אוהבת. 

הכישרון הוא בעניי זה שגורם לנו להתחבר למקצוע מסויים. 

ובעניי יש דבר כזה כישרון בעבודה עם מחשב. הוא פחות מדיד אבל בהחלט קיים. 

ולמחשבים בהחלט נדרש כישרון, פשוט לא הומאני, ריאלי.  [שכל חריף לדוגמא לא מספיק כדי שבאנדם יבחר להיות מתכנת מחשבים, צריך גם כימיה למקצוע, והכימיה לא נוצרת מהאוויר..]

ופנסאי הגדירה אתזה יפה.

וטופי תות- אני לא יחלוק על האמן הזה, הוא בטוח צייר פי כמה וכמה ממני  ובכל זאת אני יאמר,

כשאני מציירת אני לגמרי עומלת ויושבת שעות ואני בכל זאת מרגישה שיש חן-נגיעה של הציור שהוא לגמרי לא ממני. הוא באמת מתנת שמיים. אני חושבת שלכל אחת ואחד שמצייר יש את הנופך והיחודיות שלו גם אם ההשקעה והעמל של שניהם שווים. אותו נופך הוא בעניי ביטוי חלקי של הכישרון. 

ובהחלט אדם יכול להצליח בכל תחום ותחום השאלה איך זה ילך לו ואם זה יבוא לו בטבעי. 

ולפי מה ששולמית הגדירה, כולנו בעצם שווים אחד לשני? לכולנו יש את אותו פונטציאל?? אין רמות?יכולות? נקודות חוזק וחולשה? הקונדיטור מס' 1 יכל להיות פרופסר נחשב שם אילו היה בוחר בצעירותו במסלול הזה? 

אני חושבת, לכל אחד יש את היופי והייחודיות שלו וממילא את המטרה שלשמה הוא נברא. 

בכל דבר יש את האלה שיודעים יותר ואת האלה שיודעים פחות ואת האלה שאף פעם לא נגעו בזה ויש להם ידי זהב... אבל בעיקרון אפשר דעת לצייר ממש יפה אם מתאמנים ולומדים...

מצתערת... אבל הפעם, שולמית, אני לא מסכימה אתך...! 

כדי להגיע לרמה גבוהה יש להתמיד ולעבוד הרבה מאוד
זה נכון שכדאי לצאת מאיזורי הנוחות כל כמה זמן, כדי לא לדרוך במקום

וכאן נכנסת המסגרת שמומלץ לכל אחד ואחת למצוא.

מסגרת עם מורה או ציירים וציירות נוספים כדי להרחיב אופקים וכדי לדחוף את עצמנו כיוצרים הלאה ליעד הבא.

תמיד יש לאן להשתפר.

לא לכולנו קצב דומה, ולעיתים מישהו צריך לעבוד פי 5 מאשר אדם אחר כדי להגיע לרמה גבוהה,

אבל זה עדיין שווה את זה.

וממה שיצא לי לראות בלא מעט מסגרות שהייתי בהן

זה אפילו דבר מנוגד להיגיון

החברה' שהגיעו עם "כישרון" או הדבר הזה שגרם לתוצאות שלהם להיות טובות משל אחרים מההתחלה

הם אלה שלא ידעו איך לעשות את המאמץ הנוסף כדי להתקדם

ויצא שהם נשארו ברמה הטובה יחסית להתחלה שאיתה הגיעו

בעוד אלה ה"לא מוכשרים" התאמצו ועקפו אותם בסיבוב

וגם כתוצאה מהמאמץ הם למדו ללמוד ולעבוד ונשארו בתחום כמקצוענים.

ב"ה

שלום!

לעניות דעתי, לכל אחד יש כשרון ברמה כזו או אחרת. הפיתוח שלו תלוי בהשקעה.

אחרת, איך ניתן להסביר לדוגמה יכולות שכליות שונות?

ציור קשור למוטוריקה עדינה וקשר עין....

ה' נותן לכל אחד מתנות אחרות כשהוא מגיע לעולם (ויחד איתם גם התמודדויות שונות)

לכל אחד יש כשרון בכל מיני דברים ברמות אחרות.

יש אנשים עם כישרון למצוא את השנינות בכל דבר, יש אנשים עם כישרון להצחיק, יש אנשים אם כשרון לנתח דברים ויש אנשים עם כשרון להעתיק דברים כמו שהם או להפוך דברים לדברים אומנותיים (ועוד הרבה מאד כשרונות שאנשים אפילו לא מודעים אליהם, אבל מקלים את החיים)

במקביל גם יש דברים שנולדים בלעדיהם- אדם עם ADD נולד עם פחות קשב וריכוז מאדם רגיל (אם בכלל), ואדם עם בעיות מוטוריות יתקשה לבצע דברים שאדם בלי קושי יבצע בקלות.

לכן יש אנשים שמצליחים יותר בתחומים מסויימים ויש שממש לא, ה' ברא את זה ככה בכוונה כדי שהעולם יתפתח, הרי אם לכל אחד יהיו את אותם הכשרונות והיכולות יהיו תחומים שלא יתפתחו..

יחד עם זה ה' גם נתן לנו את יכולת בחירה, והיא כוללת בתוכה את הבחירה להשקיע בתחום מסויים, ואת זה ש"בדרך שבה אדם הולך מוליכים אותו". ולכן אם אדם יחליט להשקיע בתחום מסויים ואין לו בעיה אמיתית שמונעת ממנו להצליח בתחום הזה (כמו למשל עיוור שמנסה לעבוד בהתאמת צבעים) הוא יצליח בתחום הנבחר כמעט בוודאות.

אם הוא יצליח יותר או פחות וכמה השקעה זה ידרוש- זה כבר תלוי בכישרון מולד ובעוד יכולות אחרות.

מפה נובעת התאוריה שהבאת, שיש בה גם המון אמת.

אבל זה עדין לא אומר שכל אדם יכול להצליח לצייר ברמה גבוהה, כי יש הרבה אנשים עם קשיים ברמה של תאום עין-יד, קושי במוטוריקה עדינה, בעיה במיקוד ראיה ועוד- שאיתם אין אפשרות להגיע לדיוק ולרמה גבוהה באמת

וזה בנוסף על העובדה שרוב האנשים מעדיפים להשקיע בדברים שהם טובים בהם, כי ככה רואים תוצאות מהר יותר, מאשר בדברים שבהם צריך להשקיע המון- ולא תמיד יש את הזמן והכסף להשקיע בהם.. (מורה טוב באמת עולה בהתאם)

וההוכחה- לא הרבה אנשים יצליחו להגיע לרמה שלך בציור, אין ספק שיש לך כשרון מיוחד (אם כי ברור שזה הרבה מאד השקעה), ורואים את זה גם אצל ציירים שלמדו שנים רבות ומציירים כל הזמן

זה נכון אולי, שלא כל צייר מצויין יהפך לאמן מרגש וענק.

אבל כל אדם יכול ללמוד לצייר ברמה שבה הוא מצייר את מה שהוא רואה בצורה ריאליסטית ומוחשית.

זה תלוי אך ורק בכוח רצון ובהתמדה של אותו אדם.

ראיתי אנשים שלא ציירו בחייהם, בגיל 20 מתחילים ללמוד ונהפכים למקצוענים.

אין לך שום דרך לדעת אם "יש לך את זה" או לא עד שלא תשקיע את הזמן הדרוש בלמידה,

וכל מי שיעשה את ה יגלה שהוא "מוכשר".

"מוכשר" מפני שהכשירו אותו.

הכשירו אותו למקצוע הציור.

או בעיה במיקוד ראיה.

אנשים כאלה יכולים להגיע ליצירות יפות, אבל דווקא אין שום ביטחון שהם יגיעו לצייר את מה שהם רואים בצורה ראליסטית

להפך, סביר יותר שהם לא יצליחו, כי יש להם מגבלה פיזית שמפריעה להם

כמו שעם לקות למידה קשה במתמטיקה לרוב אין אפשרות לעשות 5 יחידות מתמטיקה וכו'

וזה למרות שאין ספק שמורה טוב יכול לחולל פלאות, אבל לא כל דבר..

ולשפר

זה רק עניין של אימון

ולתמונה ריאליסטית ניתן להגיע בהרבה דרכים, יש מי שיעשו את זה בקו, ויש מי שיעשו את זה בכתם אמורפי 

עד שתצא לו התוצאה שהוא רוצה. וכל אחד יכול לעשות את זה.

א. התחלתי מרמה בינונית מאוד

ב. ראיתי אנשים שהתחילו ללא כל ידע או מיומנות ונהיו מקצוענים

ג. ראיתי אנשים שהתחילו עם רמה מדאיגה מאוד בכישורים מוטורים ונהיו ציירים 

יכולות הן אינן כלי.

הן יכולות וככאלה אפשר לפתח אותן ולהעצים אותן.

ראיתי את זה קורה אצל המורה שלי עם תלמידים

וראיתי את זה קורה אצל התלמידים שלי.

כישרון הוא המצאה של אנשים שמעדיפים לומר לעצמם "נו, בטח אין לי את זה" כדי לא להתאמץ

מי שמתאמץ מגיע לתוצאות. בדוק.

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!