אם הקשר יתפתח לקשר רציני את תצטרכי להיסגר על עצמך.

אחרת סביר להניח שהקשר יפסק.

לא מדובר בסערה קשה, או משבר זהות, לא על סף דתל"ש.. רק תקופת מחשבה וחיבור מחדש לדרך (על ידי קריאת היסטוריה, הרב קוק וכו')

(לא חייב לענות)

שבחיצוניות ובהרגלים שום דבר לא משתנה, אבל בפנים פתאום הכל דורש ממני הסבר לצורת החיים שלי ולא מסתפק במה שהיה לו עד עכשיו

(מבפנים, שהרי כבר אמרתי שחיצונית אני דוסית לכל דבר..), אז כבר כל הפרטים לא חייבים להיות מובנים. כי יש המון דברים שלא יתיישבו עם ההיגיון שלי.. אין לזה סוף. פשוט עניין של בחירה בדרך. חשבתי שסיימתי עם זה בגיל ההתבגרות וכנראה שלא..

מבולבלת... אני ממש יוצאת דופן! יש לי חברות כל כך צדיקות, פשוט לקנא..

1) את לא תמיד יודעת מה החברות שלך מרגישות וחושבות, לא כולם תמיד משתפים, וחבל לקנא.

2) אין לך מה לקנא- אם הקב"ה רוצה שתתמודדי עם זה, זה הדבר הכי טוב לך, יכול להיות שזה משהו שאת

צריכה לעשות לפני הנישואים, יכול להיות שיבוא בחור שיעזור לך לסדר את הדברים, אי אפשר לדעת-
אבל כל המעשים כולם הם לטובה, ואין מה לקנא באחרים, יש להם את הבעיות שלהם להתמודד איתן.

3) חלק מהתפתחות היא שנגמר משהו אחד ומתחיל משהו אחר. יש שלב באמצע, בתוך המעבר- שכבר נגמר

מה שהיה קודם, ועוד לא התחיל מה שצריך - הרב קוק כתב מאמר בעניין הזה שנקרא "לתקופת המעבר".

זה קצת מזכיר תקופת אירוסין- מצד אחד יש כבר הרבה כאב ראש של זוג, התמודדויות משפחתיות, כלכליות, רגשיות,

ומצד שני- עדיין לא זוג לגמרי, עדיין חיים תחת ההורים, עדיין לא גרים ביחד לא יכולים לגבש דעות מתוך עולם תוכן

שלכם.

זה דווקא פתח לגדול ולבנות עולם תוכן חדש, רחב יותר, גדול יותר- כמו שמחליפים בגד קטן שכבר התבלה,
מה שהתאים לגיל התיכון, לא מתאים לגיל שלך כבר, או להתקדמות הרוחנית שלך- דווקא ההיצמדות למוכר מזיקה,

הגיע הזמן לגלות שהתורה היא יותר גדולה ממה שהבנו בגיל התיכון. מומלת לקחת את הזמן עם הלימוד, ולבוא בשמחה.

יש פה פורומים שאפשר לשאול שאלות, אבל הכי טוב זה לקחת מישהי שאת רוצה להיות כמוה מבחינת רמה דתית, שכבר

עשתה תהליך עם עצמה ומצאה את המקום שלה. יש גם גישות שונות בתוך העולם התורני היום

בנושאים רבים- "עשה לך רב והסתלק מן הספק" או במקרה שלך נראה לי יותר נכון "עשי לך רבנית"(גם רב

זה בסדר) וככה תוכלי לדעת שאת בדרך הנכונה- את בוחרת את המורה שלך, ואת מתחברת אליה, והיא יכולה

לענות לך.

מה נחשב "בתוך העולם האמוני דתי"?

יש אנשים שבשבילם הבסיס הוא לעשות מה שאני יכול כרגע, או מתחבר ,או שלא מדקדקים וחיים עם זה בסדר, ויש כאלה ש"בסיס" בשבילם זה אומר- ברור שאני עושה את הכל, ובאופן כללי זה היה לי ברור גם, אבל לא לגמרי.

יש בסיס שכדאי להיות סגורים עליו, השאלות הרי מתבטאות בשטח, הופכות למעשה, אז לדוגמא, אם אני מאמינה בקב"ה ושומרת שבת, אבל לא סגורה על כיסוי ראש, זה נחשב?

יש כאלה שמפריע להם אם הבחורה לא תלך עם כיסוי ראש מלא לגמרי ויש כאלה שפחות מקפידים, אין סיבה לא לצאת בגלל זה. אלא לצאת עם הבחור הנכון

יש רגעים שמרגיש שהכול עומד על אוויר

אפילו שזה הכי מוצק בעולם, וברור שאני לא אחלל פתאום שבת

חסר הפְנים, חסרה הידיעה בשביל מה הכול..

לי הפגישות עזרו להבין שאני נמצאת במקום כזה, שאין לי תשובות לכ"כ הרבה שאלות מהותיות.

וכשהבנתי - באמת הפסקתי להיפגש.

ועכשיו מנסה לעבור תהליך ולהגיע למקום יותר שלם ומבורר..

אני חושבת שיש מצבים שבאמת כדאי לעצור, ולברר. לבסס את העולם האמוני שלי, לפני שאני רצה קדימה.

ללכת למדרשה/שיעורים, לשאול שאלות, להיזכר בדברים שלמדתי ולנסות לראות איפה הם פוגשים אותי עכשיו, בתוך החיים.. אלה הדברים שעוזרים לי.

אבל חשוב מאוד - ואני אומרת את זה גם לעצמי - לשים לב שאת באמת בתהליך.. לא "לחכות" שמשהו יקרה! רק את יכולה לקדם את עצמך.

לחשוב מי הייתי רוצה להיות זה התחלה טובה, אבל צריך גם לחשוב איך אני מגיעה לשם. ולהתחיל לצעוד.

אולי באמת כדאי לי להירגע, לנשום עמוק ולחשוב לפני שאני ממשיכה לרוץ ומקווה שבאמת לא אשכח את עצמי אי שם..

יש יתרון בנושא הזה של חתונה, שכולם מאוד לחוצים עליו

אנשים מציעים, דודות שואלות, חברות מתחתנות, ובעיקר - הלב מבפנים מבקש..

וזה כל הזמן מזכיר ומציף את השאלה - מה איתי? אני באמת מתקדמת?

זה נראה לי שלב ממש טוב בחיים לעשות בירור עצמי..

כי ברור לך ולכולם שהבירור הזה הוא לתקופה מוגבלת.

הם פשוט אמרו את זה לפני הפגישות

השאלה היא עד כמה את לא סגורה על עצמך או שאת סתם במשבר קטן

אם זה שאלה ספציפית אני ממליצה לך ממש לשאול

שלום לך 

לא אענה לך כרגע על שאלתך אך אוסיף משהוא מהותי לחיים:

ישנו ספר שנקרא "תניא" שחיבר מייסד חסידות חב"ד. זהו ספר אחד שיש בו חמשה חלקים-

החלק הראשון: לקוטי אמרים- יכול לתת לך הבנה מאוד מעמיקה על עצמך ועל כל התהליכים הפנימיים שאת עוברת.

החלק השני: שער היחוד והאמונה- יכול לפתור לך את כל השאלות באמונה.

החלק השלישי: אגרת התשובה- נותן דרך אמיתית להתחבר אל השם בכל מצב.

שלשת החלקים הנ"ל יחד מסבירים את הסיבה לבריאה ואת התפקיד והמשמעות של האדם בכלל בעולם והיהודי בפרט.

נ.ב. לא באתי לתת ציונים לספר כזה או אחר, אני פשוט לא למדתי ולא מכיר ספרים אחרים.

שזה בערך היה תחילת העניין, התכוונתי לכך שאני מרגישה שהמדריגות הרוחניות נעות מתחתי מעצמם, ואין לי שליטה עליהם. פתאום אני במצב גבוה רוחנית ומחוברת לקב"ה.. ופתאום מרגישה כל כך רחוקה ומבולבלת. וכאילו אין לי שליטה.. קיצור, לא עליכם ולא עלינו..

עם כל כמה שזה אולי ישמע לך הזוי, אבל נשמע שהמצב שלך טוב, מקליטה ומסקנה ראשונית אממ, ודיי פזיזה שלי, יש לציין

להיות מבולבלת אחרי גיל 20 זה מרגיש כמו ילד בכיתה ד' שמתגעגע לגן.. והאמת שמבחוץ לכולם נראה שאני במצב טוב.. (אני מנסה לקיים הכל על פי ההלכה) , אבל בפנים יש לי המון ספקות ומחשבות שלא אכניס לכם עכשיו לראש... וזהו, באסה 

זה טוב שהיית, נמצאת, תהיי.. ונכון, לפעמים גם לא.. זה מה שראיתי טוב  קודם כל- היית שם, הרגשת,את יודעת מזה, הלכת, וחזרת וכנראה שתלכי שוב.. ותחזרי שוב

החיבור, אנחנו לא תמיד בפול גז, הרגש הוא דבר חולף, לא תמיד נמצא, עולה יורד, נד נד..

ויש חיבור נוסף, של ידיעה בשכל, וגם אם לא מחוברים או לא מרגישים מחוברים הוא יציב וקבוע, הוא לא רגש, אבל הוא ידיעה, יציבה וקיימת.

זה על ההודעה הקודמת.

ולהיות מבולבלת אחרי גיל 20 זה.. כן..  אני אמרתי לעצמי מה יש לך, חוזרת לשאלות של כיתה ז', ט'? זה מרגיש כמו איזה גיל התבגרות שהחליט להתעורר מאוחר

אז, אם אפשר לעשות סוג של "אבחון", באמת בחסידות יש מושג כזה שנקרא "רצוא ושוב", תנועה בלתי פוסקת של התקרבות והתרחקות, נשמע דומה לתיאור שלך..

אל תחששי לבדוק ולברר, זה קורה לפעמים שאני חושבת שרק לי יש קושי במשהו או שאלה (או שאלה ק-ש-ה) ואחרי זמן, לא מועט לפעמים, מגלה שיש הסבר, ושיש כ"כ הרבה אנשים איתי על הספינה.. 

פשוט חושבת שיש כמה שאלות שכדאי אולי לברר עם עצמך וזו אחת מהן, משהו מסוים פתאום עירער אותך? על הכל?

מקווה שאוכל לעזור במשהו, אני מדברת רק מנסיוני האישי הדל (למרות שאני גדולה ממך בקצת ) ובתור אחת שהיא מקור בלתי נדלה של שאלות, מתפלספת ו- לא סגורה לגמרי על עצמי עדיין.

לפעמים כל השאלות באות ממקור אחד, שאלה אחת או חוסר, אז תראי אם זה כל שאלה בפני עצמה (ואיכשהו נשמע לי שזה לא המקרה) או משהו עמוק יותר, בסיסי. תשובה כללית יכולה לתת דרך וכיוון ולהיות תשובה לכל השאלות.

ועוד דבר שאני יודעת שדיי מבאס לשמוע, יכול היות שחלק מהתשובה יהיה שאין תשובה, וזו תהיה האמת שבאמת תרגיע את נפשך.

נראלי ששאלות קטנות לא באמת מטרידות את הנפש כמו שאלות רחבות יותר, זה יכול לעזור בזיהוי 

לא אמרת מה השאלות שלך,אבל באופן אישי, היו ויש לי שאלות מכל הסוגים. כן, גם בדברים בסיסיים של אמונה ב-ה', של מציאות ה' בכלל, (ועם כל אלה שאולי יקומו ויגידו איך אפשר בכלל לערער על כך ושהיה להם תמיד ברור, צריכים לומר תודה על זה ולפתור את השאלות שלהם)  לתשובה לקח לקרום עור וגידים ולהתבסס במשך כמה שנים..  ועדיין בבנייה.. למרות שהיו כאלה שזה היה כ"כ ברור להם ולא הצליחו להבין את השאלה בכלל, משהו שעזר לי מאוד היה להבין שהשאלה הזאת לגיטימית, שיש דיבור על זה.. וגם, לא תמיד אתה מוצא את האדם הנכון שיבין וידע לענות, אבל זה קיים, כשקיבלתי תשובות פשוט אמרתי לעצמי שה' מסובב את מי נפגוש ומה נשמע (בהשתדלות כמובן) וכנראה הייתי צריכה לקבל את התשובה הזאת עכשיו..

היתה עוד נקודה שעלתה לי בראש וקצת ברחה לי, קל לי יותר לדבר מאשר לכתוב,וקשה לתמצת, וקצת מאוחר  

אם זה בכיוון ועוזר ותרצי אוכל להוסיף מחר, כלומר היום אחרי שאקום..

אכן, נראלי שהבנת נכון... 

וזה באמת פתאום.. לא יודעת מה קרה לי.. זה בא ביחד עם זה שמישהו קרוב משפחה מבין את התורה לא נכון לדעתי, ומתנהג שלא בדרך ארץ בשם התורה.. ומגזים למדריגות שלא הגיע אליהם עדיין וכל מיני הקפדות.. וזה ממש עשה לי אנטי בזמן האחרון.. וגם הוא סיפר לי כל מיני דברים שהוא למד במסכת כתובות.. (כנראה הבין לא נכון) ואמר לי שממתי שהאישה מתחתנת היא הופכת להיות רכוש של הבעל וכל מיני דברים מעין אלו.. וזה ממש הוריד לי את הרצון להתחתן, ובכלל ערער לי את כל עולם האמונה שלי.. אני גם לא רוצה להתחתן עם מישהו כזה, שחושב שנועדתי לשרת אותו בשם התורה.. ואולי לא הבנתי נכון וזו באמת כוונת התורה? אז כבר עדיף להישאר רווקה, שהרי נשים לא מצוות.. אבל לא משנה... זה כבר נושא אחר..ופשוט התלבטתי אם להתעלם מכל זה ולהמשיך להיפגש.. אבל לפי ההתייעצויות כאן אני קצת מגיעה למסקנה שעדיף לעשות הפסקה..

ותודה ממש על כל מה שכתבת...

מי שמקצין כפי שאת מתארת יש לו בעיה קשה עם עצמו. אל תצאי עם מי שמקצין לכל כיוון. אבי ז"ל, שהיה תלמיד חכם, תמיד אמר: אל תרשע הרבה ואל תצדק הרבה. חוץ מזה, הוא אמר שיש לבחור ב"דרך המלך". שיהיה בהצלחה!

אלא אם- את מרגישה שאת צריכה את הזמן הזה לבירור עצמי ולפיתוח עבודת ה' שלך באופן עצמאי.

הניסוח שלך כ "לא סגורה" על עצמך בנוגע להשקפה או אמונה- לא הסתכלות נכונה כ"כ לדעתי... יש לנו נטייה להיכנס תמיד להגדרות, לא חושבת שזה צריך להיות גם בענייני אמונה. תסמכי על עצמך, נתקלת בנק' מסויימות בחייך שמתוכם נבנית.

יש משהו בציבור שלנו הדתי לאומי, בפתיחות שלו [במובן החיובי של המילה] שתמיד יגרור התלבטויות [שוב במובן החיובי] וניסיון למצוא את עצמנו ועבודת ה' שלנו בתוך אותה מציאות. לא נראה לי שיש כאן מישהו שהוא 100% בהגדרה שהוא מדביק לעצמו.

תבררי בינך לבין עצמך, מה המקום שגורם לך להתלבט בנוגע לשמיעת הצעות:

האם זה בעקבות דייט שהיה לך ששיקף לך את המקום הזה?

או שזה בירור עצמי פנימי שלך? [אם זה בירור פנימי הייתי מציעה לך כפי שנכתב כאן לנצל את התקופה הזו לבירור יותר מעמיק]

כולנו בעולם הזה נמצאים בעבודה מתמדת ובחיפוש- " נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' ".

הרבה הצלחה

יש הפשטה של הכוזרי שנכתב על ידי הרב מרדכי נויגרשל. תבררי

אם הכוונה שלך זה ללכת על בירור אמיתי וללכת עם האמת עד הסוף, אני לא רואה בעיה בזה שיש שאלות, ואפילו שאלות קשות..

בואו לא נשכח: אנחנו עדיין בגיל ההתבגרות, אמנם בסופו, אבל עדיין... (עד גיל 23\24)

בהצלחה רבה! וד' יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים...

(ולא הייתי רוצה לדעת לפני, אני לא מבין את הצורך..)

ספר "שערי אמונה" של הרב אלי בזק. זה שיעורים שלו על הכוזרי..

מומלץ בחום..

וככה זה כשיש תורה גדולה לנשמה גדולה. הנפש לא מוכנה לקלוט דברים של קטנות בעבודת ד', כי היא מרגישה שמגיע לה הרבה יותר מאשר הבנות פשוטות ולא אמיתיות כאלו. היא רוצה את עומקה של תורה, לראות איך התורה היא חיים, היא מכלול שלם, פזל שלם.

איך כל המציאות מסתדרת עם התורה, ואיך התורה יוצרת ומדריכה כל פרט ופרט בחיים.

השאלות כולם, הם תוצאה של ביקוש עמוק יותר של הנפש, בקשה לתורה עמוקה וגדולה, המקפת את החיים כולם, ומסבירה היטב אותם..

השאלות הם טובות אם הכלי השואל הוא טוב. אם האדם השואל הוא אמיתי וישר הרוצה באמת לברר...

השאלות אמורות להישאל, כי ככה האדם מתגדל. לכתחילה הקב"ה יצר ככה את התורה, כדי לגדל עוד ועוד את האדם..

חשבתי: למה הרמב"ם קרא ל"מורה הנבוכים" דווקא "מורה הנבוכים"? התשובה לענ"ד היא: כי דווקא מי שהוא נבוך ויש לו שאלות, ימצא תשובות ויתגדל מהספר הזה. אבל מי שאין לו שאלות, הספר לא מיועד לו והוא לא יגדל אותו. ככה נלע"ד.

בטת שתהיי מבולבלת. בכל מקום מדברים איתכן רק על צניעות וכמה היא חשובה וכ'ו.. 

שבתכל'ס שוכחים את הבסיס שזה האמונה את לא אשמה בכללל, ממליץ למצוא לך איזה רב שפשוט תשאלי אותו הכל.

בלי להתבייש מכלום, כל מה שקשה לך תשאלי... 

וזה גם אצל בנים את יכולה לראות בייניש יודע גמרות שולט בהלכות וכ'ו.

והדבר הכי בסיסי שהוא אמונה חסר לו.. 

לא הייתי שש לשתף כאן. 

כי קשה לומר בוודאות שכל התגובות זה נקרא דעת תורה. 

ולעמים גם אפשר לכפירה. (: 

שתלמיד נכנס לרבו (כמה סיפורים כאלו, בגמרא שמה.) תחת המיטה לראות מה עושה עם אשתו. (זה בפשט. כמובן שיש מליון פירושים.)

ושהרב תפס אותו. התלמיד ענה לו. כמו שהרוזן אמר - 'תורה היא וללמוד אני צריך..' 

אם הם שהיו יכולים להחיות מתים לא התפדחו ועוד בכאלו מקרים. אז בדור כמו שלנו שאנו אנשים פשוטים, 

צריכים לשאול בלי לפחד כלל. 

בהצלחה. 

שאת מתפדחת לשאול אותו כאלו שאלות. 

אז הוא לא הרב שלך, רב שהוא יירא שמיים צריך לענות, להבין ולא לחשוב עלייך מחשבות משונות.. 

אז ככה שלא אמורה להיות לך סיבה להתפדח. תהיי חזקה. תאזרי אומץ ותשאלי , מי שירוויח כאן זה רק את.

אצלנו הרב אפשר לשאול אותו משאלה מה מברכים על בננה. עד הדברים הכי אישיים שיכולים להיות, 

שזה באמת נקרא הרב שלך שבהכל  אתה פשוט מתייעץ איתו.

אני גם יכול לתת לך (או לכל מי שרוצה.) את המספר שלו.. 

זה חלק מהתענוגות שלו..

במצב של היום ובפרט אנשים שמתעסקים עם חבר'ה צעירים.

 יש מלא הפתעות ובשפע שככה אני מאמין שאת לא הראשונה שתשאל אותו כאלו שאלות. 

מאמין שבכלל לא יהיה בהלם. ורק יעזור.. 

תעדכני אותנו  תגובתו לאחר ששאלת.. 

(:

ואל תדאגי את רק תרוויחי... 

ואשמח אם תעדכני איך הגיב (ממה שנראה לך..) 

ממש אל תדאגי, זה לא יצער אותו, באמת! אם הוא מה שרב אמור להיות, יצער אותו לחשוב שתלמידה שלו ממשיכה לאכול את עצמה ולא שואלת.. 

ובדעה אישית, אני חושבת שאת בכיוון נכון, ושאם כבר הוא יאנח, זה על הטעות (או האגו) וחוסר ההבנה של האדם ההוא, ושל אנשים כמותו.. ושאת צריכה להפסיק להתפדח, לחשוב שתגרמי לו צער, שהוא יאנח, שזה יעמיס עליו וכו..

שהוא לא ישן בלילה, יבכה, יפסיק לאכול, יחזור בשאלה, יתפטר, ..

זה בדיוק התפקיד שלו והוא ישמח 

אם את מרגישה בנוח איתו, ממש חשוב שתשאלי ולא תגדלי את הספק הזה, אין שמחה כהתרת הספקות!

ובמיוחד שאלה כזאת, היא דיי ספציפית לדעתי ואל תערערי את עצמך בגללה.. אגיב לך למעלה, איפה שפירטת מה העניין

ההשקפה היא המצפן המוביל אותך בחייך להחלטות מעשיות, בהמשך לחינוך ילדים, ולהנהגת הבית כולו. במקרים רבים בהם זוגות חוו חוסר התאמה בגישה התורנית הם הגיעו לידי חוסר הסכמות וויכוחים בנישואין. במקרים לא מעטים אף לגירושין. את עדיין צעירה, והגיוני מאד שתצטרכי את הזמן כדי להגדיר לעצמך איך תרצי לנהל את אורח החיים שלך בטווח הארוך. אל תלחיצי את עצמך אלא אם כן תגיע לפתחך הצעה שחבל לך לפספס. 
גבשי לעצמך את דרך החיים שלך, ואז גם יהיה קל לך להגדיר מה את מחפשת.

רצוי שב"זמן" שאת לוקחת לעצמך תנסי לשמוע הרצאות שמדברות אליך ונסי לבדוק מהי הדרך אליה את מתחברת.

בהצלחה  

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי