ובגדי מבוגרים רק אם נגמרו

אבל למה לחפור למה זה ולמה זה אסור ולמה זה ככה?

את חילונית ופשוט אל תעשי

אני מצטערת פשוט אני באה מעולם חילוני ונשבר לי מהם ומשאלות שלהם כשרב ההתנהגויות שלהם לגמרי חסרות הגיון ואין שום סיבה ועושים המון דברים כי מה יגידו וכך מקובל גם כשלא רוצים ולא נהנים

ע"פ בעלי (שאני כמובן סומכת עליו והולכת רק לפיו) מותר לכבס רק לבנים של ילדים שצריך לצורך המועד. זהו. לא בגדי ילדים ולא בגדי מבוגרים. צריך להסתדר איכשהו.

ממש קשה לי עם הר הכביסה הזה, וקשה למצוא מה ללבוש, ובע"ה אחרי סוכות ירד גשם (אמן ואמן! ואל תיכנס תפילת עוברי דרכים!) ואין לנו מייבש.

כמו שהסתדרנו כל שנה, נסתדר איכשהו.

רק... אל תפסקו הלכה על גבי הפורום, טוב?

כמעט בכל נושא יש דעות שונות, וכל אחת תלך לפי רבה.

כמו שבשבת לא נאסרו מלאכות בגלל שהן קשות. אסור להדליק את המתג של האור, או לחתוך ניר טואלט, אבל מותר לסדר אולם עם שולחנות וכסאות לאלף איש, ולהזיע על זה שלוש שעות. יש שורש לכל מלאכה שנאסרה, והשורשים הללו קשורים לעבודות המשכן, שלא נעשו בשבת.

חול המועד עקרונית אסור במלאכות, ורק לצורך המועד התירו, בלי קשר אם זה קשה או לא. יותר קשה לשחוט תרנגולת, להכשיר אותה ולבשל אותה עם זיתים או שומר... אבל את זה מותר לעשות כי זה לצורך המועד וכביסה שלא לצורך אסור לעשות, כי זה לא לצורך המועד.

זה הכל.

למי שהתעצבן - סליחה -פשוט הייתי סקרנית . כי יש דברים שהם יהרג ובל יעבור , ויש דברים שההלכה יותר גמישה , ורציתי לדעת לאיזה צד -זה משתייך . נדמה לי שהתשובה האחרונה (בת 30)  היא אחת המוצלחות והניחה את דעתי .

יש ענין להמעיט במלאכות, כדי להיות עסוקים בשמחת החג.

התורה נתנה כח לחכמים, להחליט על ה"גדר" של הדברים.

כביסה שאינה הכרחתי לגמרי למועד, היא אחד הדברים.

ומתוך כך, גם היום שזה באמת יותר קל בד"כ, נשארה התקנה. יש כמה וכמה דברים כאלה, שאנו אין לנו הכח "לשנות" וע"י שמירת הדברים - אנחנו זוכרים ושומרים את הערכים הבסיסיים שבהם, וגם את הערך של המשך דברי חכמים. מה גם שקשה "לחלק" בין סוגי כביסות גם כיום, בלי שייפרץ הגדר לגמרי.

החג הזה שמח תמיד - וחלילה "לשבת על הרצפה". ללא סתירה לנוראות של האירועים.

זה קשור קצת לתשובה הקודמת... ה"גדרים", כולל של השמחה, עוזרים לנו לשמור את הכלי והאופן הבסיסי שבו מתבטאים ערכי החג הנצחיים. זה לא נתון רק ל"תחושות מהאירועים".  השמחה היא לא רק "פסיבית", אלא גם אקטיבית. פועלת להפנים את מה שטמון בחג" "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". "בצל כנפיך נחסה ונתלונן".

עם זה, כמובן, לא פשוט... ב"ה שאנחנו בני אדם עם הרגשה, שמחים בשמחת האומה ומצטערים בצערה.

ה' ירחם, ינחם, ישמח, ינקום נקמת דם עבדיו השפוך, ויעזרנו - עם כל העוצמה הצבאית שב"ה יש לנו היום - להשתתף בפעל בנקמתו מהם.

עשיתי בכאילו . זה כאב גדול , כי בני הזוג הנקין , כמו אדל ביטון , כמו הנרצחים מהעיר העתיקה משלמים  את מחיר השקר שאנחנו מספרים לעצמנו. 

ילדה , שקצת קשה לי איתה (תיכף תביני למה) שכנעה את הבת שלי להתמרח בצבע גואש. מצאתי את עצמי משפשפת בסבון כביסה את השמלה שלה , שפעם היתה יפה, ואומרת לעצמי ששום דבר לא השתנה מאז הימים שנשים כיבסו בנהר . השמלה הלכה פייפן דרך אגב. אז אני מבינה את הראש הדתי , שפשוט אוסר לכבס וגמרנו. 

רב תכליתי. סיכוי טוב שיעזור!!!

ילדה , שקצת קשה לי איתה (תיכף תביני למה) שכנעה את הבת שלי להתמרח בצבע גואש. מצאתי את עצמי משפשפת בסבון כביסה את השמלה שלה , שפעם היתה יפה, ואומרת לעצמי ששום דבר לא השתנה מאז הימים שנשים כיבסו בנהר . השמלה הלכה פייפן דרך אגב. אז אני מבינה את הראש הדתי , שפשוט אוסר לכבס וגמרנו. 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....