חכמים ביטלו טבילה מרווקות פנויות בשביל שלא יהיה פתח לדבר עבירה!

ולכן אין הרווקות כיום טובלות בעיו"כ אף שבהלכה מובא לטבול.

מלבד עצם האיסור לעלות להר הבית!

יש בכל אופן משמעות לשאלה מי האוסרים והמתירים וכמה.

ונדמה לי שהתומכים בעליית רווקות להר הבית [ואולי גם נשים בכלל] הם מיעוט מאוד קטן.

ושהפוסקים המרכזיים בציבור הדתי לאומי, וכל שכן בציבור החרדי, מתנגדים.

(הבאתי תשובה של הרב אריאל, והנה תשובות של הרב ליאור 1 2)

1. יש לי השערה מסוימת על סברתו של הרב אריאל (שיש הבדל בין ההשלכות של טבילה שקבועה לה זמן מוגדר, לטבילה שיכולה להיות בכל יום בשנה).אך איני יודע האם זו סברתו, ניתן לשאול אותו, [לא בטוח שהדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא באמצעות האתר].

2. מבין שלושת הרבנים שהזכרת, אחד מהם באמת ידוע שהתמקצע מאוד בענייני הר הבית. לגבי האחרים, איני חושב שהם עסקו בהם יותר מהרב ליאור.

3. לעומת זאת, כמדומני שיש רבנים נוספים שהתמקצעו בנושא שאוסרים.

4. ההתמקצעות הדרושה כאן אינה רק בעניני הר הבית, אלא גם בשיקולים מתחומים אחרים לחלוטין.

5. מבין הרבנים שאינם עולים להר, רבים נקטו עמדה למעשה שאסורה העלייה, ובמילא גם עליית נשים. חלקם באמת לא נוקטים עמדה, כמו הרב אריאל.

6. אני בהחלט מקבל שיש משמעות רבה לטיעונים שהבאת, אבל נראה לי שאתה משתמש בהם בצורה די קיצונית.

תוספת

ומעבר לשאלת קיומה של גזירה על טבילת רווקות, והחששות ממכשולות בתחום הצניעות ובתחום הכניסה להר הבית, יש עוד שאלה הלכתית מתחום דיני ממונות, שצריך לתת עליה את הדעת.

אני מעתיק גם כאן את הדברים מחוזר המנכ"ל של משרד הדתות. [אותו חוזר מנכ"ל שאוסר על שאלת טובלת האם היא רווקה או נשואה] - "סעיף 6א' לחוק שירותי הדת, קובע כי המועצה הדתית תפעל לפי פסיקתן של הרבנות המקומית והרבנות הראשית. המשמעות היא, שהמועצה אמורה לפעול בהתאם לפסיקה ההלכתית של הרבנות המקומית והרבנות הראשית, בין השאר, בכל הנוגע להיבטים ההלכתיים המתייחסים להקמת המקווה ולתפעולו השוטף. במסגרת זו הובהירה ע"י הרבנות הראשית, במסגרת פנייתו של הרב מצגר לרבני ישראל מיום י"ז שבט תשס"ח, כי טבילה של פנויות במקוואות אסורה. "

4. לכאורה הדברים שכתבת בסתירה לדברי הרב אריאל בתשובה זו.

5. האחריות לציות לא אומרת שיש להן בחירה האם לציית. מודגש שם שלבלניות אסור לשאול מטעמים של צנעת הפרט בלבד.

לבלנית אין סמכות אכיפה, אבל האיסור קיים.

וגם נשואות לטבול בעריו"כ

וכמו שכתבו- יש פוסקים שכותבים במפורש שרווקות יטבלו בערב יו"כ וערב ר"ה.

אני אישית מכירה מישהי שקיבלה התר לטבול ע"מ לעלות להר הבית.

שלא נראה להשוות בין הדברים - http://www.yeshiva.org.il/ask/3626

אם כך זה לא מועיל כלום.

טבילת גברים שמועילה לטבילת עזרא בד"כ היא טבילה שמועילה מדאורייתא גם להר הבית, ורק מדרבנן יש איתה בעיות. אני מנסה לחשבן האם זה כך גם בנשים ולא מגיע להכרעה.

וכן עניין החציצות - צריך להיות "מומחה" כדי לפסול טבילה מדאורייתא בגלל חציצות (צריך שיהיה על רוב גופו/שערו דבר חוצץ שהוא מקפיד עליו).

ביו"ד סי' קפג (לפי זכרוני) בשם תשובת הריב"ש שיש ע"ז חרם קדמונים.

ראה מה שכתב בספר טהרת הבית ח"א (עמ' לד-לו בהערה).

וכ"מ מלשון הרמב"ן שהביא בסוף דבריו.

וכן ע"כ הבינוהו האחרונים שאסרו על פיו טבילה בעיו"כ, שא"ת שאינו אלא מתאר המציאות

אין בכח זה לאסור הטבילה.

ומ"ש במוסגר שסובר שאין לנו לחדש תקנה, הוא דבר תימה, שמצאנו בכל מקום ובכל זמן שמתקנים

תקנות לפי צורך הדור והשעה. וכנראה התחלף לך עם מ"ש הריב"ש בתשובה (ס"ס קכה) שאין לנו 

לגזירו גזרות מדעתנו מה שלא גזרו חכמים, וזהו רק לעניין גזירות הא אטו הא, אבל לעניין תקנו

יש ויש לנו וכך עשו בתי הדינים בכל מקומות מושבותיהם של ישראל בכל זמן.

אני רואה כאן שאוהב תורה טוען שתקנות מקומיות יכולות להיות, אבל תקנה שהיא גזירה חדשה  שאינה מתייחסת למקום ולזמן מסוים, לדברי הריב"ש אין זה בסמכותנו מאז נחתם התלמוד.

ושום וחניכה טוען שגזירות הא אטו הא אין לנו לגזור, אבל תקנות יש ויש.

האם יש לכם מקורות לחילוק זה, כל אחד לשיטתו, וכן הסבר לסברא שבדברים?

[ולענ"ד, אם משום דברי הריב"ש בסוף סי' קכה, לא ראיתי שבא לומר זאת בתור כלל, ואדרבה יש מקום לדון להביא ראיה הפוכה משם].

יש מנהג ברור ומוחלט שפנויות לא תטבולנה. המנהג שנהגו בחלק מהקהילות לטבול בערב יוה"כ לא מבטל את המנהג הזה, ולא מתיר כלל להתיר את הפירצה ולאפשר לכל אחת לטבול בכל יום ויום.

ההשוואה לשאר הדברים לא נכונה כלל. לא נהגו לעלות להר הבית - כי לא היה אפשר (וכשהיה אפשר אכן עלו. יש עדויות על כך). לא הלכו עם תכלת כי לא היה תכלת. לא ישנו בסוכה כי היה קר (ומעולם זה לא היה מנהג כל ישראל, אלא רק בארצות אירופה הקרות). ולא"י עלו לאורך כל הגלות, אם כי טיפין טיפין.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=159

ומרפרוף נראה שאין כח בחכם יחיד לאסור לכל ישראל, אבל לא ראיתי שהיכולת לגזור בהסכמת החכמים מוגבלת לדורות מסויימים.

במאמרים אלו:

http://asif.co.il/?wpfb_dl=6665

http://asif.co.il/?wpfb_dl=6667

חליטה - לעניין מצה, לעניין הכשר בשר, לעניין הכשר כבד ועוד.

ואגב מצה - חומרת מצה נפוחה וכפולה שהתקלה בקרב קהילות אשכנז.

וכהנה רבות לאין מספר.

ומה המקור לכך שהיא שונה?

[בדברי הריב"ש בסוף סי' קכה נראה שהוא אומר שבעניין הספציפי שם אין הצדקה לגזירה, ולא שהוא דן בסמכות לגזור גזירות].

- כשהרמב"ן כותב שבטלוה משם שחומרא דאתיא לידי קולא, ע"כ לומר שלא רק שלא חייבו אלא שאסרו,

שאל"כ לא הועילו בביטולם כלום וק"ל.

- כשם שיש גדולי פוסקים שהזכירו את המנהג בשתיקה, כך יש לעומתם כאלו שתמהו ע"ז מדברי הריב"ש, 

ולא מובנים פשר דבריך.

לגבי הסיפא - ראה בהודעה אחרת.

לא מחפשים את ההלכה שהכי נראית לך ולוקחים אותה. אם הרב שלך אומר כן אז בסדר

נצטט את פרקי אבות "עשה לך רב"

דיון נוסף על טבילת רווקות להר הבית - הר הבית

http://www.kikar.co.il/183712.html

ב"כיכר השבת" (שאליו הקישור), הוא הקשר בזוי.

ברור שמה שחותמים רבנים, אינו בגלל "המצב הבטחוני". אדרבה, אם כבר זו  סיבה בדיוק להיפך, לא לפרסם כעת, שלא יטעו הרשעים לחשוב כאילו הטרור שלהם משתלם, וכאילו מכתב הרבנים בא לערער במשהו על ריבונותנו המוחלטת שם וחשיבותה.

הענין של העליה להר בפועל, זה ענין יהודי פנימי. הלכתי-נטו. לא נוגע לכך שלכולי עלמא צריך למחות בכל תוקף על השתוללות הפראים שם, ועל נתינה של "סמכות" כלשהי להם בענייני המקום הקדוש הזה.

לא לחינם בעצומה החדשה יש מעט מאוד רבנים מהציבור הדתי לאומי.

ובאמת, מצערת התנהלותם של מארגני העצומה, שבחרו לפרסמה בשעה כזו קשה, כאשר מתנהלת מערכה גדולה כנגד עם ישראל, ובהבאתם חתימות של רבנים הקוראים שלא לעלות, הם מחזקים את אחיזת אויבינו במקום הקודש.

לא כל רב מסכים שדעתו תפורסם בכל הקשר. אזכיר כאן את הרב חיים דוד הלוי, רב העיר תל אביב, החתום על העצומה הראשונה בתשכ"ז, שכעבור זמן לא רב התבטא באופן אחר לחלוטין, ובוודאי שהיום הוא לא היה חותם על מכתב כזה.

להלן תשובה מתוך ספרו שו"ת עשה לך רב (חלק א סימן טו), ואני מדגיש שני משפטים בסיומו, אשר שייכים גם לדברים שנידונו לעיל (התשובה היא בדיוק כפי שמופיעה בספרו, ללא כל שינויים):

המותרת הכניסה להר - הבית
השלום והברכה, זה עתה קבלתי שאלתכם, והיות שרואה אני בה ענין צבורי חשוב, הריני ממהר להשיבכם:
----------
שאלה:
לאחרונה פסק בית - המשפט שאין כל בסיס חוקי למנוע מיהודים מלעלות ולהתפלל בהר - הבית. העתק פסק - הדין נשלח לשר - הדתות, אשר מיהר להעבירו לרבנים הראשיים לישראל, בטענה כי זו שאלה הלכתית.
רצוננו איפוא לדעת בבירור, מה דעת ההלכה, האם הכניסה להר הבית מותרת היא או לא.
----------
תשובה
"הר - הבית" הוא ההר שבית - המקדש היה בנוי על חלק משטחו. הר זה מוקף היה חומה, היא חומת הר - הבית, שה"כותל - המערבי" הוא שריד ממנה. שטח הר - הבית היה חמש מאות על חמש מאות אמה.
המקדש לא היה בנוי במרכז ההר, אלא נוטה היה למקצועו הצפוני מערבי.
לפנים מחומת הר - הבית, היה "סורג" מקיף סביב, וגובהו עשרה טפחים. הסורג היה עשוי מקלעות עצים ארוגים אלכסונית זה על גבי זה. לפנים מן הסורג היה החיל, ושטחו עשר אמות. על זה נאמר בקינות: ויאבל חיל וחומה יחדו אומללו (איכה פרק ב' פסוק ח).
לפנים מן החיל היתה עזרת - נשים, ופנימה לה עזרת - ישראל, ופנימה לה עזרת - הכהנים, ופנימה לה אולם המקדש, ההיכל, הקודש וקודש - הקדשים.
מדות המקומות הנ"ל ידועות לנו בדיוק, ומבוארות הן בדברי הרמב"ם בהלכות בית - הבחירה פרקים ה' ו'.
לכל המקומות הנ"ל לא היתה דרגת קדושה אחידה, וכך שנינו: עשר קדושות הן,,, והר - הבית נמצא בדרגת קדושה שלישית, וקדושתו היא שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין טמאי - מת נכנסים לשם (מסכת כלים פרק א'). הרמב"ם הוסיף שאפילו מת עצמו מותר להכניס להר - הבית עד החיל, ששם אסור לטמא - מת להכנס (הרמב"ם שם פרק ז' הלכה ט"ו, עפ"י הגמרא בפסחים דף ס"ז).
יצויין, שהכניסה למקום הקודש בטומאת הגוף, גורמת אחריה עונש כרת (יעויין במדבר פרק י"ט פסוק כ').
כל זאת כמובן כשבית - המקדש היה בנוי על תלו. אחר שחרב המקדש לא בטלה קדושת המקום, כי קדושת המקדש נובעת מכח חלות שכינת ה' שם, ושכינה אינה בטילה לעולם, כאמור: והשימותי את מקדשכם (ויקרא פרק כ"ו פסוק ל"א), ואמרו חכמים אעפ"י ששוממין הם, הרי בקדושתם הם עומדים. ולכן, קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא (עפ"י דברי הרמב"ם שם סוף פרק ו').
כל גדולי הפוסקים, ראשונים ואחרונים, ומספרם גדול מכדי לציינם, הסכימו לדעה זאת, פרט להראב"ד, ואולי גם המאירי, שדעתו אינה ברורה די צרכה ושנויה במחלוקת האחרונים.
ולכן ברור ביותר שהר - הבית נשאר בקדושתו כמו בזמן שהיה בית - המקדש בנוי. ולמקום שטמאי - מת היו מנועים מלהכנס אז, כך הוא הדין גם עתה. ומטעם זה נמנעים שומרי מצוות מלהכנס כיום להר - הבית.
נוסיף בקצרה, שזבים וזבות נדות ויולדות יכולים להטהר בטבילה בלבד (ראה ויקרא פרק ט"ו). ואילו טמאי - מת אין בזמנינו כל אפשרות להטהר, מהעדר אפר פרה וסדרי טהרה (ראה במדבר פרק י"ט).
אילו רצינו להתיר כיום מבחינת ההלכה כניסה להר - הבית, צריכים היינו לערוך מדידות מדוייקות, ולקבוע בדיוק את מיקומו של המקדש. אין הדבר קשה כל עיקר, כיון שמדות המקדש ידועות לנו בדיוק נמרץ, ואף מיקומו אינו קשה לקבוע, וביחוד אחרי החפירות שנעשו סביב לכותל - המערבי ונתגלו לנו כל המבואות אל המקדש פנימה.
אחרי שהיינו קובעים את מקום המקדש בדיוק, היה מתברר מקומו של ה"סורג" הנ"ל, ומשם פנימה היתה אסורה הכניסה, כיון שכולנו טמאי - מת מבלי כל אפשרות להטהר. אך מן הסורג כלפי חוץ אפשר היה להתיר את הכניסה בכל שטח הר - הבית, אחרי שכל הנכנס לשם היה טובל במים חיים כדין. יצויין כמו כן שכל הנכנס להר הבית חייב גם לחלוץ מנעליו, שכך שנינו: לא יכנס אדם להר הבית במנעלו (ברכות פרק ט' משנה ה').
יש אמנם החוששים פן ואולי היתר הכניסה יגרור אחריו הכשלת רבים באיסור כרת שייגררו להכנס גם לשטח האסור, או שיכנסו לשטח הר - הבית ללא טבילה וחליצת נעלים כדין. אך לענ"ד אין כדאי בחששות אלה לאסור על עצמנו הכניסה להר - הבית, כי אלה שאינם חוששים לקדושת המקום הלא גם עתה נכנסים הם לפני ולפנים, ומי הוא המפסיד מגזירה זאת רק יראי ה' שלבם יוצא לעמוד במקום הקרוב ככל האפשר לאותה נקודת אור מופלאה, שבה נגלתה בעבר שכינת ה' באור - בהיר, ושרויה גם בהוה, אם כי בהסתר - פנים. וחזקה על אלה הרוצים לשפוך שיחם ושיגם לפני בוראם במקום קדוש זה, שיזהרו לבל יכשלו באיסור כל שהוא.
זאת ועוד, הלא ידוע הוא שאין אנו רשאים לגזור גזירות מדעתנו לאסור את המותר, מאחרי תקופת התלמוד (עיין בשדי - חמד כללים מערכת ג' סימן י"א שציין דעת רבים וגדולים שהסכימו כן, ועיי"ע שם בפאת - השדה סי' ד' שדחה דעת יחיד הסובר שיש מקרים שבהם יכולים חכמי הדורות לגזור גזירות חדשות, והסכים שאין לגזור בשום פנים גזירות חדשות מדעתנו).
מעתה, סיכום ההלכה הוא ברור, שאם תיערך מדידה מוסמכת, ויקבע בדיוק מקום ה"סורג" הנ"ל, יהיה מותר להכנס עד שם, למי שטבל וטיהר עצמו כדין אחרי חליצת - מנעלים.
יתן ה' ונזכה במהרה לגאולה שלימה ולבנין בית המקדש.

הוא על מצפונכם אין טעם סתם להתסיס את האוירה ובמיוחד שאסור לעלות להר הביית מצד ההלכה וגם אני מסכים שהשטח צריך להיות שייך לנו וצריך לאפשר אבל אם ההלכה אוסרת ובפרט בזמן זה שאנשים נדקרים זה לא מהלך חכם למרות ששוב זה זכות שלנו

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.