אנחנו כמה חברות ילדות שעדיין בקשר
בחופש הגדול קבעתי עם אחת מהן להיפגש עם הילדים וליסוע לים
ארגנתי הכל ערב מראש ואמרתי לילדים שמחר נוסעים לים, ומיותר לציין שלא קבעתי שום דבר עם הורים אחרים
בבוקר כשהתקשרתי לשאול באיזה שעה להגיע היא "נזכרה" להגיד שאתמול נפלה וכואב לה ממש והיא לא יכולה לבוא.
אמרתי לה שזה ממש לא בסדר להודיע לי עכשיו ושאני מרגישה שזה זלזול בזמן שלי ודיי שמתי את זה מאחוריי, למרות שכאב לי לאכזב את הילדים ולא ליסוע לים.
בחוה"מ קבענו ליסוע יחד לכנרת, לקמפינג עם ילדים ובעלים.
כמובן שיידעתי את הילדים וארגנו את הדברים. חילקנו בינינו את האוכל והשתיה (מי מביאה מה), ולקראת הערב יצאנו לדרך. אפילו אמרתי לה עשר דקות לפני שיצאנו שאנחנו תכף יוצאים..
כשהתקשרתי לומר לה את זה בעלה לקח את הטלפון והתחיל לשאול שאלות על החוף, אם יש צל, אם זה בסדר לישון שם וכו'.. הרגשתי שהוא לחוץ אבל בסוף קבענו שיוצאים.
כשכבר היינו באמצע הדרך קיבלתי ממנה הודעה שהילדה לא מרגישה טוב, מקיאה והם נאלצים להישאר בבית. לי זה נשמע כמו תירוץ עלוב..
המזל שלי היה שלא סמכתי עליה ואירגנתי אוכל ושתיה שתספיק לנו בלי קשר אליהם.. המשכנו ליסוע ובילינו אחלה ערב, אבל אני מאוד מאוכזבת ממנה.
היום היא התקשרה להתנצל. לא יכולתי להגיב באותו רגע אבל אח"כ שלחתי לה הודעה דיי פוגעת, על זה שאני לא יכולה לסמוך עליה, שאני מנסה לדון לכף זכות אבל קצת קשה לי.. אני דיי בטוחה שפגעתי בה עם ההודעה, מצד שני- אמרתי את מה שהרגשתי.
ביקשתי ממנה לא להגיב כי אני עוד צריכה זמן להתקרר.
איך להתנהג איתה?
סליחה על התוקפנות, אני עדיין נסערת..