יש הרבה סוגים של טיפולים זוגיים.

חפש בגוגל מטפלים זוגיים או בקופת חולים שלך הקרובה לביתך שירותים פסיכולוגיים.

אני לא חושב שהמצב שלך קשה, נראה שאתה מעריך אותה ונשוי לה 5 שנים אז בסך הכל למרות מה שתיארת אני די בטוח שהמצב אצלך לא מאוד קשה כמו שאתה מתאר.

נראה לך שטיפול יגרום לו לאהוב אותה פתאום,

כשהוא אומר שבעצם מעולם לא אהב אותה?

אני בספק!ספק מאוד גדול!

אז אני חושבת בניגוד אלייך,שהמצב שלו מאוד מאוד קשה אם ככה הוא מרגיש,

ועוד אחרי שאשתו עושה כל כך הרבה למענו.

לפותח השרשור-יש ילדים?

יכול להיות שאת חושבת אחרת. אין קשר זוגי שאי אפשר להציל.

אנשים לא מתחתנים סתם. חייב להיות משהו מעבר.

וחוצמיזה- אם אין הירתעות מבן הזוג, אפשר לפתח אהבה.

אהבה תלויה בנו, אדם מצווה לאהוב את ה', את התורה- ואת אשתו. הוא יכול לעשות כל אחד מאלו.

את מוזמנת ללמוד את קונטרס החסד של הרב דסלר(מופיע בכרך א' של המכתב מאליהו) הוא מסביר

שם בדיוק את הנקודה הזו- אם כי באופן יותר רחב, לאו דווקא באופן הזוגי.

זו אמירה חד משמעית, שקיבלתי מכמה אנשים ונשים שעוסקים בנושא.

מעבר לזה- אנשים לא מתחתנים סתם. אין שום דבר שקורה סתם. הכל בהשגחה פרטית.

לכן- אם הם התחתנו, זה אומר משהו. זה גם אומר שהיא לא בלתי נסבלת בעיניו. הוא(אם הוא לא טרול)

גם פונה לעזרה כרגע, מה שאומר שיש לו רגש כלפיה, גם הוא עדיין לא מוגר אצלו כ"אהבה", כבר יש לו

אכפתיות, לא נעים לו ממנה זה אומר שאכפת. קשה לו, מוזר לו, אבל הוא לא מנותק רגשית.

אם רוצים, הכל אפשרי.

אין דבר שאי אפשר לתקן, יכול להיות שהמחיר יהיה גבוה, קשה, אבל אם רוצים- אפשר.

בדיוק כמו עם הקב"ה- אין דבר שעומד בפני התשובה. אבל תשובה של אמת.

אני לא אומר שצריך לקבל התנהגות אלימה\פוגענית בקשר,

אם מישהו או מישהי חווים אלימות פיזית או מילולית או ניצול,

יכול להיות שלא תהיה ברירה אלא לנתק את הקשר.

לא בגלל חוסר יכולת להציל את הקשר עצמו, אלא בגלל שאחד הצדדים בקשר צריך לעבור

שינוי משמעותי על מנת לא לפגוע בשני. אבל זה לא שייך לעצם הקשר.

בפועל זה ממש לא ככה.

כבר שמעתי הרבה מקרים(הרבה!) שקשרים לא המשיכו למרות עבודה קשה,

למרות ששני הצדדים ניסו ורצו בזה מאוד.

ובוודאי שקורים מקרים של חוסר יכולת להציל את הקשר עצמו ממיליון סיבות.

ומאוד יכול להיות שאחד הצדדים בקשר היה צריך לעבור שינוי משמעותי כדי להציל את הקשר,וזה כבר היה מעבר ליכולתו האישית.

אגב-ברור שהכל זו השגחה פרטית,אבל גם עצם זה שהיתה השגחה,

כבר היו מקרים של נישואין לא בלב שלם של אחד הצדדים.

כי המאמץ גובר על התועלת.

את אומרת "שמעתי" - שמעת ממי? מיועצים? ממלווים? מאנשי מקצוע?

אנשים רבים בוחרים לוותר על הקשר משלב מאמץ מסויים- זו בחירה.

יכול להיות שהיא אפילו נכונה, או שאפשר להסכים איתה. אבל זו בחירה.

זה מה שאני שמעתי מיועצי נישואים וותיקים. שיש לי הרבה יותר מה לסמוך עליהם,

מאשר על מישהי שאני לא מכיר.

המצבים שבהם לא ניתן להציל קשר הם כאשר אין רצון בקשר.

נישואין לא בלב שלם זה גם מעיד, וגם הם בעזרת הכוונה וטיפול הופכים באחוזים משמעותיים(מעל80%)

לקשרים מדהימים.

הכל תלוי ברצון.

ואני חושבת שיש גם גבול לנסיונות להחזיק קשר בכוח.

צריך להשלים מתישהו שכשלא הולך-אז לא הולך.

ברור שהכל תלוי ברצון.

מכאן בעצם מתחיל הכל.

אבל שוב,לפעמים עם כל הרצון שיש,הקשר עדיין לא בר תיקון ועדיין לא מצליח.

זה שאת מכירה לא אומר שאת יודעת כל מה שעובר על אדם, אנשים גם מחזיקים תדמית,

צריך הרבה ניסיון, היכרות מעמיקה עם שני הצדדים ועם התהליך, בשביל להגיד משהו כזה על קשר לדעתי.

זה שצריך להשלים מתישהו זו אמירה שלך, השאלה היא מתי המתישהו.

ואם הכל תלוי ברצון, אז מה שלא עובד קשור לעובדה שלא מספיק רוצים.

יכול להיות קשר שצריך מלא רצון בשבילו ויכול להיות קשר אחר שצריך פחות-

אבל את שניהם ניתו להציל בהינתן הרצון לכך. יש מי שבוחר שלא להמשיך.

קשר שהוא לא בר תיקון הוא קשר שהבעיה שלו היא ברצון.

ואז חזרנו לנקודת ההתחלה.

אין קשר שלא ניתן לתיקון אם יש רצון.

לפעמים לא רוצים,אחרי שמאוד מאוד רוצים...

זה אומר-שבהתחלה מאוד רוצים,מנסים,מנסים,מנסים,

וכשרואים שלא הולך וזה גובה מאנשים המון כוחות נפש,אז כבר לא רוצים.

וזו בעיה של כל זוגיות. הרבה אנשים מוותרים על קשרים מתוך חוסר ברצון בקשר, אז דברים קטנים מפריעים להם,

במיוחד בדייטים, אבל גם בנישואים.

בכל קשר יש בעיות, חייבות להיות בו- אחרת לא היה פה קשר. את לא בקשר עם היד שלך, כי היא את,

אין לך צורך בקשר בה.

השאלה היחידה היא האם רוצים את הקשר.

כל עוד רוצים- אז אפשר להתגבר

אם לא- מוותרים.

אבל הבעיה היא לא בעצם הקשר בין האנשים, אלא ברצון שלהם לקיים אותו.

מה שקורה זה שדברים מסויימים מציקים בקשר ונראה כאילו לא ניתן לפתור אותם,

כשלמעשה, תקשורת טובה, תשומת לב ופתיחות בין בני הזוג יכול לשנות את החוויה,

לגרום לשינוי בהתנהלות בני הזוג ומתוך כך גם לקרב את הקשר.

לפעמים זקוקים להדרכה וייעוץ כדי להגיע לכך.

אבל הכל תלוי ברצון להישאר בקשר.

הקשר עצמו ניתן ל"הצלה", ע"י נקיטת אמצעים מסויימים ושינויים מסויימים של שני הצדדים,

זה ששני\אחד הצדדים לא מעוניין- זה מה שלא מאפשר.

השאלה מה אתה רוצה שישתנה, 

האם אתה רוצה לשקם את הקשר שלך עם אשתך?

ישנם כאן כמה כיוונים לבחון ולכן כדאי לך מאוד ללכת לייעוץ נישואין, וממה נפשך אם תבין שאתה יכול להמשיך בנישואין אז כבר תעשה זאת מתוך הבנה שזה מה שמתאים לך וזה יהיה מתוך אהבה ושמחה ואם תבין שאתה לא יכול להמשיך אז יפה שעה אחת קודם

זו בהחלט לא הפעם הראשונה שאני נתקלת במקרה כזה,כמו שלך.

ועם איך שאני שומעת על מקרים כאלה,קשה מאוד להסתדר במצב כזה.

מאחלת הצלחה!

יכול להיות שהיית צריך להיפרד ממנה לפני כן בדייטים.

אבל לא משנה מה היית צריך, השאלה היא מה אתה צריך עכשיו.

זה שהתחתנת איתה אומר שאתם נשמה אחת- אם היא הזיווג שלך,

אז הייתם ככה לפני כן ואם לא- הקב"ה יצר אתכם לנשמה אחת בחתונה

(מהמדרש על הפסוק "מוציט אסירים בכושרות...")

לכן- מה שאתה צריך עכשיו זה להפסיק לשאול מה היה צריך לעשות,

להבין שאיו טעויות בהשגחה, יכול להיות שאתהלא חשבת מספיק,

אבל גם זה מאיתו ית'.

השאלה היא הלאה כמו שאתה שואל- מה עושים מכאן.

כמה נק' -

1) לך לייעוץ מקצועי אצל ת"ח, או אצל אדם שרבך ישלח אותך אליו.

אין לנו אפשרות לעזור דרך המסך כמו שלאדם בעל ניסיון יש אפשרות לעזור פנים אל פנים.

2) תשב עם עצמך ותחליט- כמה אני מוכן להשקיע? כמה אני באמת מוכן לעבוד קשה?

אם תפנים שזאת זוגתך, היא ה"בת פלוני לפלוני" שלך, זיווג נשמה שעליה אתה אומר "זאת הפעם עצם מעצמי"

אז תבין שאין, לא היה ולא תהיה כמוה בעולם בשבילך- היא אחת ויחידה.

תודה על מה שהיא עושה, בשבילך, בשביל הבית והילד. תודה לרבש"ע עליה, שב ותגיד תודה לרבש"ע על אשתך

המדהימה, על כל מה שהיא עושה למענך, בשביל הבית שלך, בשביל הילד שלך. אל תיקח שום דבר כזה כמובן

מאליו ותראה כמה מדהימה היא שהיא עושה את זה למרות שהיא איננה מקבלת "אהבה" כלשונך, כי אתה הרי

לא אוהב אותה ולא יכול לעשות את זה בכוח.

3) אם החלטת להשקיע, תהיה מלווה ומודרך ע"י איש מקצוע מנוסה עדיף שגם יהיה ת"ח או לפחות שת"ח סומך עליו.

4) אין זוגיות שאין בה מפגש בין סוגי אופי שונים בתכלית זה מזו-

איש ואישה הם הפכים מוחלטים, בצורת החשיבה,הפעולה, הניסוח ומתוך כך במכלול החיים.

כולם מתמודדים עם אותה נקודה בדיוק. אהבה עוזרת לרצות לגשר. אבל זה לא אומר שאי-אפשר בלי.

האופי השונה שלה הוא בדיוק מה שמחתן אתכם. באופן טבעי- אישתך נותנת לך המון, כחלק מהחיים,

ולכן גם אוהבת אותך יותר. אהבה היא תולדה של נתינה. ככל שתיתן לה יותר- ניתנה שרואה אותה מתוך

רצון שיהיה לה טוב(לפחות לא להיות כפוי טובה על כל מה שהיא נותנת) - תתחזק האהבה.

5) בהדרכה מוקדמת של איש מקצוע על איך ובאיזו צורה תדברו על זה. שהיא תדע, זה יקרב אתכם,

תקשורת היא אחד הכלים החשובים ביותר לקרבה רגשית.

ושוב-

יעוץ וליווי דחוף! אם רצון והשקעה, תוכל בעז"ה לספר לנו שגילית שאתה בעצם מאוהב באישתך.

בהצלחה!

אין ולא היה כמוה בעולם- בשבילו. ואם יש אפשרות אחרת- אז הוא יתגרש.

וגירושין זה הנזק העצום ביותר שאדם יכול לעשות לעצמו,

אלא אם כן כמובן הדברים הם עד כדי כך מסוכנים- לה או לו.

התורה אומרת לתת גט כשמצא בה "ערות דבר" זו הדוגמה.

אם יש היזק רגשי\פיזי או ניצול גם יכול להיות שאין אפשרות לטפל.

אבל גירושין הם אחד הדברים הנוראיים שאדם יכול לעשות, זה בעצם להחריב

משכן. בידיים- לבחור להחריב עוד חלק מבית המקדש.

הקב"ה בחר להחריב מקדש ולכלות זעמו על עצים ואבנים במקום עלינו.

אבל - גם זה אחרי שלא נשארה שום דרך אחרת.

גירושים זה לא פיתרון- זה פגיעה חמורה מאוד בכל הנוגעים בדבר-

הוא יסבול מזה, היא תסבול מזה, הילד יסבול. זה לא כל-כך פשוט להתגרש.

כל-עוד הוא נשוי לה, היא אחת איתו- הם גוף אחד, "אישתו כגופו" ממש.

אין ברירה, זו לא שאלה, השאלה היא מה עושים עם זה.

אני לא חי בסרט אלא את- וסרט מסוכן שעלול להוביל לגירושים, שלך והסובבים אותך.

יש אנשים שמתגרשים ובונים לעצמים חיים אחרי זה, בד"כ הסטטיסטיקות הן שאנשים שהתגרשו

פעם אחת יש להם יותר סיכוי להתגרש פעם שניה. זה לא באמת עוזר, למעט מקרים מסוימים.

לפעמים, הם מגלים שבעצם הבעיה היתה בהם- אבל הם כבר התחתנו שוב ובונים את הזוגיות שלהם.

כל זמן שאדם נמצא בזוגיות - זו הזוגיות שהכי נכונה לו. ואם אדם נשוי- זו אישתו האחת והיחידה.

אם פוזלים לצדדים, אז היא כבר לא אחת ויחידה- ואז מגיעים לכמעט 70% גירושים באוכלוסיה הכללית.

איזה מחיר הוא משלם? "לא בכל מכיר", אם היית אומרת שהיא מכה אותו, הייתי יכול להבין אותך.

אבל במחיר של לעבוד על הקשר? אין זוגיות שלא מצריכה עבודה תמידית של שני הצדדים.

הוא כפי הנראה בכלל לא התחיל לעבוד. אז אין פה שום מחיר שהוא משלם.

גירושים לא מתקנים כלום- הם הרס עצמי וחורבן לכל הנוגעים בדבר.

זה כמו כימותרפיה- יכול להיות שזה פיתרון, אבל זה פיתרון אחרון, רק אם אין דרך אחרת.

לא על כל וירוס עושים כימותרפיה.

הבחור טוען שמעולם לא אהב אותה.מעולם!!

אם אתה נותן להם סיכוי,סבבה.

אני לא.

להתגרש עכשיו יהיה קל יותר מאשר בעוד 4,5,6 שנים

כשיתעורר למציאות שיש לו 3,4 ילדים ואז נראה אותו מתמודד עם זה.

אפשר להסכים שלא להסכים, אבל אני נלחם פה על הבית של מי שקורא את הדברים הללו, ושל פותח השירשור.

זה שהוא טוען שמעולם לא אהב אותה- זו טענה, צריך לבחון אותה בכלים מלאים ולפתוח ולבדוק, האם באמת

אין שום גרעין פנימי של חיבה\הערכה - 80% מהזוגות האפשריים יכולים לחיות חיי זוגיות מאושרים, אם שניהם

עובדים על המידות, המספר עולה ככל שמשמקים בעבודה על הזוגיות.

חיבה או הערכה הן בסיס מצויין לרגש אהבה והן קודמות לו-

אם אין רתיעה- יש מקום לאהבה, בין כל בני זוג.

הוא לא חייב להמשיך להביא ילדים לפני שהטיפול מצליח. גם רבנים יתירו לו שלא להוליד עוד ילדים על מנת

לתת לו זמן לבדוק אם התהליך מתנהל מספיק טוב. וזה תלוי בו, ברצון שלו ובמוכנות שלו לעבוד קשה.

כל מי שנמצא במשבר רואה את מציאות שחורה מדי, שלא נכונה לגמרי, לכן הוא לא אמין. ואפילו אם היה,

היה סיכוי גדול מאוד. לגבר מספיק שאישה תעריך ותהיה טובה לבית על מנת לאהוב אותה "דינו שמגדלות

את ילדינו ומצילות אותנו מן החטא" - זה הכל, אם יש לו את זה, הוא יוכל להפריח את האהבה ביניהם.

זה מה שכותבים גדולי עולם בתורה, ועל זה מסתמכים יועצים ויועצות בעלי ניסיון רבים ורואים הצלחה במעשה

ידיהם.

אין שופטים אדם בשעת משבר.

גם לא את מה שהוא מתאר.

חיבה או הערכה הן נוכחות של אהבה, ואת זה הוא לא בהכרח מכיר.

הרבה פעמים אנשים אומרים אהבה ומתכוונים להתאהבות- אין קשר בין השתיים.

אופי לא מתאים זה בדיוק המושג של להתחתן. אין אנשים עם אופי מתאים, אף זוג אין לו אופי מתאים,

יש דברים מתאימים יש דברים שפחות, השאלה היא מה עושים איתם.

מה יקרה עוד 5 שנים תלוי בו ובהחלטות שלו.

על הערכה המון מערכות יחסים מושתות והיא גם התבטאות ראשונית לאהבה.

תאמיני לי.

פגשתי זוגות כאלו.

צריך עוד לפתח אותה- אבל זו התבטאות ראשונית של אהבה, גרעין קטן שצופן בתוכו אפשרות.

השלכה היא הטעות הראשונה בעזרה לזולת, ובזוגיות בכלל-

אם אני מבין ככה\מרגיש ככה- אז גם השני.

לא נכון.

ניסיון של שנים, מוכיח אחרת, ניסיון של מאות ואלפי זוגות, מכל הזרמים והגוונים.

אז בבקשה- את יכולה לחשוב מה שאת רוצה, להביע את דעתך באופן חופשי-

אבל יש אנשים בעלי ניסיון שאומרים אחרת ממך.

תפסיק להפוך אנשים למטומטמים,

ולהגיד להם במלים אחרות "ויפות" שהם לא באמת מרגישים מה שהם מרגישים.

אני מדברת על אדם שאומר לך "אני לא אוהב!" נקודה.

ואם הוא אומר לך את המשפט הזה,תאמין לו.

ואל תנסה ליפות את המציאות שלו בעזרת מסחטת מלים בשקל וחצי.

ושוב-כל בעלי הניסיון,כולם,לעולם לא ירגישו מה שבן אדם אחד מרגיש ויודע וחווה זאת על עצמו.

אז באמת די!

או על מי.

אבל כל מה שאני אומר מגובה בניסיון ואמירה של יועצים ויועצות.

אני אומר בצורה הכי פשוטה שיש, את האמת, שאולי כואבת לשמוע לפעמים,

תלוי בסיפור החיים של האדם.

מה לעשות שהחוויה שלנו היא משקרת. כשרע לנו הכל צבוע ברע וכשטוב הכל צבוע בטוב?

מה לעשות שאנחנו לא אובייקטיביים. שאין לנו ניסיון בדברים האלו, ואנחנו הרבה פעמים טועים

ושוגים באופן חמור.

אין לי שום סיבה להאמין לו- כי לא חקרתי ובדקתי אותו. דווקא המעשה שלו של פתיחת השירשור

הוא מעשה שמעיד על ההיפך ממה שהוא חושב.

הוא אולי לא יודע, לא מרשה לעצמו, תקוע בפינה רגשית, או אלף ואחת סיבות-

אבל אם הוא היה לא אוהב אותה, באמת, הוא היה מתגרש, לא שואל ולא נעליים.

אם יש צל של אכפתיות- אפשר לעשות משהו, חיבה והערכה- כבר אפשר לעשות הרבה.

זה לא קל ולא פשוט, בכלל לא, אבל אפשר.

זה שתגידי די לא יהפוך את זה לאמיתי.

תבדקי טוב מה כואב לך באמירה שלי- כי היא כואבת לך, לא במקום שכלי,

אלא במקום רגשי.

את לא מנסה לעזור לו, את לא עוזרת בכלום כשאת אומרת להתגרש, רק מקשה עליו,

עליה ועליהם.

אני לא יודע אם את בת להורים גרושים, או שאת קשורה לאנשים גרושים איכשהו(אחות\דודה\חברה)

או שאת גרושה בעצמך, למרות שאת אומרת שאת בגיל 18 וחצי, אבל אני לא שולל.

אני מציג את האמת של אלפי זוגות, שטיפלו וטופלו.

על כל זוג שאת מכירה אני מכיר 10 שהצליחו.

ועם כל הכבוד ליועצים והיועצות,הם לא מכירים את כל המקרים בעולם.

ומספיק מקרה אחד שלא הולך לפי הספר,כדי להפריך את התזה המתייפייפת שלהם.

ויש מלא סיבות ל-למה אנשים לא מתגרשים,תאמין לי.

זה לא נגמר ב-"אני לא אוהב אותה אז אני מתגרש".

ואני בת 18 וחצי?איפה ראית את זה?

הם מכירים הרבה יותר מאנשים רגילים כמונו.

כל הסיפורים לא הולכים על פי הספר, זו הסיבה שאין ספר- יש בני אדם,

ואצל בני אדם הכל אפשרי.

זו לא תזה מתייפיפת אלא מציאות חיים שלא מאות ואלפי זוגות.

אנשים לא מתגרשים מהרבה סיבות, מעטים מהם מחפשים פיתרון למצב הרגשי שלהם-

מי שמחפש פיתרון מעיד על כך שהוא רוצה למצוא אותו.

רגשות הם הרבה יותר מורכבים מ אני אוהב\לא אוהב, יש רמות, יש זמנים, יש שלבים,

יש פתחים לרגש, יש דימוי זוגי ובניית זוגיות.

כלים רבים וחשובים, שהצילו ומצילים בכל יום ויום משפחות שלמות.

לכן- לפני שחורצים גורלות אפשר לחשוב

וסליחה, התבלבלתי, זכרתי את הקשר ביניך ל18 וחצי, מחיפוש קצר מתברר שזו תגובה שלך לשירשור

על מתי התחלת לצאת. סליחה על חוסר הדיוק, אני לא עוקב יותר מדי.

הרבה פעמים רגשית,נכון.

אבל גם מאוד מאוד שכלית.

ברור שלא הייתי מגיבה אם לא הייתי מכירה מקרוב כאלה מקרים.

ואני אומרת לך,אף על פי ולמרות הכל,יש מקרים כאלה שאין מה לעשות.

לקפל את הפקלאות ולהגיד יפה שלום.

אני מסכים- יהיו מקרי קיצון, בודדים שבהם הדבר היחיד לעשות הוא לקפל פקלאות וללכת.

אבל זה הקו האחרון.

לרוב אנחנו לא מגיעים לשם, ורוב האנשים מתגרשים מאוד מהר, יחסית למה שאפשר לעשות.

מומחי ייעוץ מגדירים מינימום של שלושה חודשים זמן ביטחון שבו אף אחד לא עושה שום דבר

מלבד לבדוק איך מקדמים את הקשר. לרוב אנשים בורחים.

הבעיה תמיד ברצון.

בס"ד

כל אדם הוא עולם ומלואו,

וכל מערכת יחסים עוד יותר.

יועצים הם לא חייזרים שכל המידע שלהם על זוגיות לקוח מספר....

גם הם בני אדם, לרוב נשואים בעצמם, רק שהניסיון שלהם עשיר יותר,

והם גם למדו את הנושא. 
 

יש המון המון סיבות לכישלונות של נישואין,

וזה לא חייב להיות קשור בהכרח לאהבה.

 לעיתים כל האהבה שבעולם לא מספיקה,

כי צד אחד בעייתי ואין לו את הכלים הנפשיים להודות בבעייתיות הנפשית,

וכל שכן לטפל בה. 

לעתים הפוך, האהבה מתפתחת לאט ובהדרגה,

עד שעם הזמן מגלים שאנו לא יכולים לראות את המשך החיים האחד בלי השני.

יש מצווה בתורה "ואהבת לרעך כמוך"

"ואהבת את ה' אלוקך".

ניתן לצוות על רגש.

הציווי הוא לא ישיר, כי הרגש עצמו לא מופיע מבחירה,

אבל יש תהליך שניתן לבחור לעשותו,

וזה יוליד את הרגש.

ובוודאי שיש דרכים לבנות רגש,

לרצות לאהוב, לתת לרגש זמן ומקום,

להשתמש בכלים נכונים-

והאהבה תפרח.

נשמע שהערכה, כבוד ורצון טוב יש כאן.

בע"ה ובעזרת השליחים הנכונים ניתן ללמוד איך מתקדמים מכאן.

בהצלחה רבה

המלצה: תעשה סקר קצר בין החברים הנשואים, תשאל אותם אם הם דומים לנשותיהם או הפוכים. חותמת לך שרובם יגידו בפה מלא  "אני ואשתי? הכי הפוכים שיש!!", וזה למרות שכלפי חוץ הם נראים לך ממש דומים.

אומר לך בקצרה:

1. כל הזוגות בעולם הם הפוכים. יש יותר יש פחות אבל אם אתה חושב שתמצא מישהי שלא- אז כדאי שתתפכח מהר מהאשליה הזו.

2. יותר מכל אדם אחר בעולם- אשתך ההפוכה לך היא המפתח הכי רציני ואמיתי לעבודת המידות ועבודת הנפש שלך. אם תתבונן קצת בדברים ההפוכים תראה שהם נוגעים לך בדיוק בנקודות ה"כואבות" או אלו שאתה בתוך תוכך יודע שצריכות תיקון. אי לכך ובהתאם לזאת אתה צריך לחבק ולנשק אותה כל בוקר רק מתוך הודיה על זה שהיא עוזרת לך לתקן את עצמך

2. אהבה זה דבר שאפשר לעורר. נכון שמצבך לא משהו, אבל אפשר להשקיע. אהבה לא באה באופן אוטומטי. אהבה נוצרת.אהבה נוצרת מנתינה, אהבה נוצרת מהסתכלות בעין טובה, אהבה נוצרת מהשקעה בזמן משוף, אהבה נוצרת משיתוף אמית של החיים ושל מה שקורה בלב שלך ושלה.

אולי אני טועה לגמרי, אבל כל עוד אתה תחיה עם תחושה שטעית- שום דבר לא יתהפך, אתה לא תתאהב בה בוקר בהיר אחד.

אבל אם תקבל את העובדה שהיא אשתך, וזה משמיים, ותתחיל להשקיע בזמן המשותף שלכם, ולשתף אותה בדברים שעוברים עליך ולתת לה מעצמך- או אז האהבה תוכל להתעורר.

אני זוכרת שכמה חודשים אחרי חתונה שלי חברה שאלה אותי האם אני אוהבת אותו ואמרתי שאני לא יודעת

וכן כשמשקיעים בכל הכיוונים אז אהבה אמורה להתעורר אלא אם כן יש איזה משהו שממש מפריע

במהלך קשר חברי לא אוהבים?

מה שמרגישים לזה שמולנו זה לא אהבה?

זה זה! וחצי!

אבל בדרך כלל לא

אהבה זה משהו שקשה לנתק, מה שאפשר לנתק זה לא אהבה

אהבה גם כוללת קבלה של דברים לא נעימים, 

למה התכוונת - קשר חברי- לקשר זוגי או לקשר של חברות? אם כוונה לקשר זוגי

אז לא גם זוג שנמצא ביחד 10 שנה עד החתונה לא יגיע לאהבה אמתית ולא משנה מה הם עשו ביחד

אהבה לא קשה לנתק?

כל האנשים שפעם יצאו,אהבו ונפרדו,לא אהבו אף פעם?

את תגידי להם:"לא אהבתם,זאת לא היתה אהבה" ??

מה זה השטויות האלה?

אני משתגעת מאנשים שמתיימירים לדעת הכל.

שמתיימרים להגיד לאחרים מה הם הרגישו ומה לא.

ואם מה שהם הרגישו זאת אהבה או לא.

לכו לנוח.

בדרך כלל זאת הייתה התלהבות מהדמות דמיונית שהם המציאו לעצמם בראש

או סתם בילוי כיפי

אם כיף לבלות עם מישהו ולהעביר אתו זמן זב לא אומר שיש אהבה

התאהבות מקסימום

במיוחד גברים שהם נראה לי בכלל לא חושבים במונחים האלה

בעבר אצל גויים אפילו הייתה חלוקה כמו אצל אנשים בדור מבול ואצל הרבה אנשים זה עדיין ככה

שיש אישה שמתאימה למשפחה והיא תהיה אם ועקרת בית ויש אישה שהיא בשביל אהבה

ולא מסתדר להם בראש - ואני אומרת שדווקא בראש - שזו אמורה להיות אותה אחת

ואז אחרי חתונה באות בעיות

או שכיף אתה אבל בית לא מתפקד או היא אישה טובה אבל הוא לא אוהב

רגש הוא בא מהראש, אנחנו בעלי רגשות שלנו ואנחנו מחליטים מה נרגיש

פותח השרשור פשוט לא רואה את אשתו בסיטואציות שהיו לו עם בחורה מהעבר, ויכול להיות שאם הוא היה מנסה זה היה משתנה

מהסיבה שמי שמדבר כל כך הרבה שטויות,

נתקע איתן בראש ולא ממש בא לו לראות את המציאות.

או שפשוט-לו בעצמו רע בחיים.

.. שכתב שאתה טמבל עם תעודות.

אתה שרוי בחלומות של בן שש עשרה על בחורה שנשארה בדמיון, ולא יודע להכיר טובה ולאהוב את האישה שאיתך שנשמעת אישה נפלאה וגם ילדה לך ילד.

בקיצור, רחמי עליה.

מקווה בשבילך שתתבגר בקרוב, לפני שתעשה שטויות ותאמלל אותה וגם תגזור על עצמך חיי סבל.

שיהיה לך ברור: אם תנסה לחדש את הקשר עם אותה שבחלומות שלך, לא יצא לך מזה שום אושר.

תנסה להתרכז קצת בלימוד, עבודת המידות, ולראות את הדברים הטובים שבאשתך. תנסה לעזור לה ולא בכסף. לצאת איתה ולהקשיב לה. ואז יש סיכוי שגם תאהב אותה.

קודם כל- המצב הוא שהוא כבר בפנים. כלומר- הוא כבר נמצא בבית עם אישה שהוא לא אוהב.

שנית-לא ראיתי בדברים שכתב שהוא ניסה. הוא לא כותב שהוא ניסה ללכת לייעוץ, ניסה להשקיע וכו'.

ועוד- הוא כתב שהוא לא רוצה להתגרש וכן הוא כתב דברים שמבחינתי יכולים להעיד שאולי הוא בעצם מעולם לא ניסה לחוות זוגיות עמוקה וכנה עם אשתו. ברמה של עבודה אישית וכד'.

יכול להיות שאני טועה, כמובן.

אבל על פי הנתונים שהוא נתן, אני בהחלט מגבה את מה שכתבתי...

לא התחלת את שאלתך בכך שאתה לא אוהב את אשתך.

התחלת בבחורה אחרת שעדיין נמצאת ברקע ואתה משווה בינה לבין אשתך.

כנראה שהיא מהווה גורם  החוצץ בינך לבין אשתך.

כדי לאהוב צריך לפנות מקום בלב.

אצלך הלב עדיין מלא......

יש כמה דרכים כדי להשתחרר מהצל הזה שמלווה אותך.

הדרך הפשוטה היא לחפש את כל החסרונות שהיו בראשונה.

לחזור עליהם שוב ושוב ולהעצים אותם.

.כך נעלם בהדרגה הדמיון של הבחורה המושלמת..

ואז הלב יתפנה מהזיכרונות ויתפנה לאשתך....

שאתה מנסה לפצות על זה בעזרת החומר.

זה לא יעבוד ככה!חותמת לך!

אתה באמת חייב עזרה דחוף.
הדבר הראשון זה ללכת לייעוץ.

לא בטוח,אבל תנסה.

לפחות תדע שנסית משהו כדי לתקן.

שמתי לב שאת ממש בטוחה בעצמך שאי אפשר להציל את הקשר הזה, למה???

את ממש צריכה להיזהר במילים שאת כותבת מדובר כאן בדיני נפשות ממש!!

אנחנו לא יועצים ולא מכירים את המקרה עד הסוף, הדבר הכי נכון לעשות זה לייעץ לו ללכת לייעוץ אצל מישהו מומחה ואם יש ך עצות לייעול הקשר אז מומלץ גם לתת אבל בשום פנים ואופן לא לייאש את הבנאדם.

ואני כותבת את זה בתור אחת נשואה שבטוחה שאפשר להציל את הקשר הזה!! לא סתם להציל אלא לגרום לו לאהוב את אשתו באמת.

ואני אכן גם המלצתי לו ללכת לייעוץ ולנסות לתקן.

אבל מצד שני אני גם יודעת את מקומו,ומה הוא מרגיש.

אפשר גם להבין מהתגובות שלו מה הוא חושב או מרגיש בעניין הזה.

וזה בסדר גמור.

הגיע הזמן לעשות בירור מדוע קשה לך להתחבר אליה.

כמו שכבר אמרו כאן לפניי, רצוי עם איש מקצוע.

הרב אליהו דסלר

מהתיאור של מה שכתבת נראה לי שכל מה שאתה עושה זה רק לקבל.

ואם נהיה קצת פחות עדין- אתה טמבל עם תעודות

אבל תיארת את אשתך בתור עקרת בית

וממש לא בתור אישה או בת זוג בקטע יותר אינטימי

ונראה לי שפה הבעיה 

את בחורה שיצאת לפני חתונה ראית בתור בת זוג שמעוררת רגש

ופה בנישואין כאילו אין רגש

וצריך אולי לעבוד בכוון הזה, לצאת ביחד, ליהנות ביחד, אולי לשנות משהו במראה חיצוני 

ולהשלים שמה שעבר עבר, לא קיים יותר, גם אנחנו היום לא אלה שהיינו לפני 5 שנים

כלומר אתה מלפני 5 שנים כבר לא קיים ואותה בחורה בטח במקום אחר בחיים 

ובסוף סיפור שנשמע לא אמתי אבל לצערי קרה למכרים שלנו

גבר נשוי אחד פגש ברשת חברתית אהבת ילדות, הם לא התראו 10 שנה

הוא לא הצליח להתאפק וכמו בסרטים רב עם אשתו, קנה כרטיס, היא הייתה בחו''ל וטס אליה

כשהוא פגש אותה הוא כמעט התעלף... מאכזבה כי שנים לא עשו לה טוב

אז בסוף הוא נשאר בלי כלום ועוד עם חור בכיס

זו בדיוק הבעיה שלו.

אני באמת לא מבינה אתכם.

הוא אמר הכל מההתחלה.

מההודעה הפותחת שלו.

ברור שפה בנישואין אין רגש.זה מה שהוא אומר לאורך כל השרשור הזה.

נראה כאילו אין הרבה שמבינים אותו כאן.

אצלו זה כאילו או זה או זה

או הרפתקה רומנטית ושגרה משעממת והעניין הוא לשלב

אם הוא לא ידע לשלב אז זה לא ילך עם אף אחת

אז למה לא לנסות קודם עם אשתו

אז איך ידע בדיוק לשלב בין השניים?

מה לא ברור פה?

הכל מונח על השולחן.

הבחור לא אוהב.נקודה.

לשלב בין שגרה לרגש יודע לשעות מי שמרגיש.מי שאוהב.

נכנסתי לכ"א שלך, ולפי ההודעות בלנ"ו משתמע שאת לא.

אז מה את מציעה? שיקבל את המצב כמו שהוא וימשיך לסבול כל חייו, או שינסה לעורר משהו בכל זאת?

הוא כתב שאם זה היה פשוט הוא היה עושה

אח"כ הוא כותב שהוא היה צריך להיפרד ממנה

אח"כ הוא כותב שהוא כן רוצה

בקיצור  מאוד לא סגור על עצמו

אולי צריך להסתכל על ההתחלה:

הוא יצא עם מישהי בלי שידוך ולא בקטע של חתונה (במילים פשוטות: מין) בטח מאוד נהנה איתה (כמו כל גבר מצוי הנאה נטו בלי שום התחייבות) ואז הפסיק בלחץ של חבר וכו' וכו'

הוא כתב שאם זה היה פשוט הוא היה עושה

אח"כ הוא כותב שהוא היה צריך להיפרד ממנה

אח"כ הוא כותב שהוא כן רוצה

מה את מבינה מזה?

שיש כאן אדם שקשה לו במציאות החיים העכשווית שלו.

האדם הזה קצת חי בדמיונות, מכיוון שהזאתי מלפני 5 שנים עוד יושבת לו בראש, ולא נשמע שהוא עושה מאמץ להוציא אותה משם.

גם לא נשמע לי שהוא עושה יותר מדי מאמץ כדי לחבב את אשתו על עצמו. כתב במפורש שנותן לה כסף כדי שלא יצטרך להשקיע בקשר.

אשתו של האדם הזה, לפי תיאוריו היא אישה טובה.

האדם הזה חי בחברה שבה קשה מאוד להתגרש, ובמקרה שלו נראה לי שטוב שכך. כי נשמע לי שהחיים שלו והראש שלו בשני מקומות שונים, והוא לא מבין שהחיים שלו, העכשויים, אלו הקשים, יכולים להשתנות. ובעיקר הוא לא מבין את מהות הנישואין וחיי הזוגיות.

הוא עדיין קצת מפנטז על הזאתי מלפני ולא מפנה לעצמו מקום בלב ובראש להסתכל על אשתו ולנסות. במילים אחרות: הוא חי בדמיון העבר ולא במציאות ההווה.

הוא בטוח שאם הם הפוכים אז הם לא מתאימים ומבקש לקבל עיצה מה לעשות.

האם הוא עשה משהו בשביל הזוגיות שלו?

האם הוא מבין שהזוגיות שלו תלויה קודם כל בו?

האם הוא מבין שיש סיכוי?

יכול להיות שאני טועה לגמרי. אבל זה מה שקראתי בין השורות וגם בתוך השורות. וסליחה אם זה בוטה מדי.

איך בנאדם יכול לדעת מראש מה יעזור לו? איך אפשר לדעת מראש אם יתעורר רגש או לא?

ואני חושבת שאולי הוא לא מבין שיש לו יכולת לעשות את זה, וזאת הבעיה שלו.

רק חושבת, וגם אני עברתי כמה דברים בחיי, שאם משהו חשוב לאדם הוא יכול להבין שההנעה הראשונית שלו תהיה קצת מאולצת ואז אולי דברים יפתחו.

היית שם?

חווית מה שהוא עובר כרגע?

אם כן,אז את יודעת על מה את מדברת.

אבל אם לא-אז אל תגידי "לא נכון".

את לא במקומו ולא יודעת מה הוא מרגיש ועובר.

בס"ד

וכן,

אני אומרת מניסיון,

ולא רק שלי אלא של כמה זוגות מאושרים,

שהתחתנו מכל מיני סיבות, ולא תמיד אהבה,

וכל עוד רצו את הנישואין- הצליחו להגיע לאהבה, וכבוד, ומשפחה שלימה ומאושרת.

ואגב לא צריך להיות "במקומו" כדי להכיר את כוחות הנפש הפועלים באדם,

ואופן ההפעלה שלהם.

ודבר אחרון- הזדהות רגשית עם משהו שמישהו כתב,

לא מספיקה כדי לעזור לו להגיע לפיתרון,

ולפעמים להפך. הופכים את הבעיה ליותר גרועה ממה שהיא.

לרוב הבעיות בחיי הנישואין ניתן למצוא פתרונות אם רוצים,

וזו ממש לא אחת הקשות שיצא לי לראות.

אם יש רצון- הדרכה מקצועית וטובה מביאה אותם לחיים הכי מאושרים שבעולם.

אבל לדבר על "אין חשק להשקיע",

כאילו היחס לחיי נישואין זה איזה ממתק שפעם יש חשק לאכול,

ופעם לא.. זה באמת לא מוביל לשום מקום טוב

סיכמת מאוד יפה את מה שאני חושב

נ.ב. הכוונה לבת 30

דברת על אהבה

הייתי מתחיל דווקא עם הערכה

כי הערכה יותר שכלית מאהבה וקל יותר להגיע אליה

תיארת שהיא מגהצת מבשלת וכו'

את זה יכול לעשות גם קוף מאולף....

בעצם לא תיארת מי היא?

כנראה שבעצם אין ביניכם היכרות מעמיקה אלא חיצונית.

האם אתה יכול לתאר את תכונותיה כאדם בכלל וכאשה בכלל.

אילו תכונות טובות ש בה שאתה יכול להעריך ולהעריץ?

יש אלפי תכונות אצל בני אדם

כדי להכיר אותן באמת צריך להתחיל להיפתח אליה ושהיא תיפתח אליך

תחשוב שהיום או מחר אתה מתחיל איתה בדייט ראשון

מצא מקום מתאים ודבר איתה בפתיחות

שאל שאלות ותן לה לשאול שאלות עליך.

מה הן החלומות שלה, איזו מוזיקה היא אוהבת? למה? מי הן הדמויות שהיא מעריצה? למה? וכו'

תמצאו דברים משותפים לעשות יחד.

תוך כדי הפעילויות האלה חפש שוב ושוב מה אתה יכול להעריך בה: כנות, יושר ,שמחה , יציבות ועוד ועוד.

תרגיש שאתה ממש מתמלא ממנה. ותוכל גם לכתוב לה מכתב המלצה פיקטיבי.

תתחיל לזוז מהמקום שאתה נמצא בו, אל תשקע בייאוש....

אם תגיע להערכה עשית כבר 80 אחוז מהדרך. בדרך כלל אחרי זמן תצמח לאיטה האהבה

בהצלחה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.