מדהים איך חלק מהאנשים כאן מנפיצים דעות מעצמם תוך התעלמות בוטה (ואף יותר מזה) מהתורה, מהקב"ה...

ולמי שלא יודע, השו"ת נכתב ע"י הרב מנשה קליין, מגדולי הפוסקים בארה"ב. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F

בהחלק ההלכתי הוא דן עם מותר להתאבל על רשע שנהרג ע"י גויים, ואילו רק בחלק האחרון הוא כותב ש"נראה לעניות דעתו" שכל קדושי השואה וגם הרוגי סקאדים וכו' הם בכלל גמ' פסחים הנ"ל - וזה נכתב ללא ראיות כלשהן, ואדרבא, מהגמרא יש ראיות להכביר להיפך וההגיון זועק להיפך.

מליוני יהודים נהרגו בגלל שהם יהודים בזמן המרד הגדול ומרד בר כוכבא (הרבה יותר אם נתייחס במלוא הרצינות להנכתב על ביתר ותור מלכא), ובכל זאת הגמרא אומרת שרק ר"ע וחבריו ופפוס ולוליאנוס הם הרוגי מלכות. כי הם מסרו עצמם למיתה. כל היתר הם הרוגי מלחמה, ולא מצינו בשום מקור, מעולם, שהרוגי מלחמה הם הרוגי מלכות בדרגת הקדושה הרמה של "אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן".

ברור לכל מעיין שלדבריו חסרי המקור אין טעם וריח וכי הם סותרים את הנכתב בגמ', את ההגיון האנושי הבסיסי ואת ההיסטוריה היהודית. 

רבים מגדולי ישראל שעברו את השואה סרו הרבה מקו הממוצע והפליגו בגילויי דברים שאינם מן התורה כדי להרבות באהבת ישראל. זה לא פסול, אבל אסור לקבל את הדברים הללו לדורות אלא להשאירם כעדות לזמן. כידוע, רבי מנשה היה אחד מהם ושרד את מחנה ההשמדה בוכנוואלד.

שלא לומר ביב שופכין. לכן זו הפעם האחרונה לשרשור זה בלנ"ד. אם תתייחס לכל "לענ"ד" בספרות השו"ת כ'הנפצה', תוכל לחסוך הרבה הלכות שמציקות לך בחיים. ולומר לא להתייחס ברצינות לדורות לדברים שכתב המשנה הלכות - עזוב, לא כדי שאני אגיד מה אני חושב על זה. כל טוב!

והערה כללית: כדי לדעת אם אדם כלשהו מוגדר כ'קדוש', צריך לדעת מה פירוש המושג. ואכמ"ל.

כל "הנלע"ד" בשו"ת הוא בהחלט מה שאתה קורא לו "הנפצה" בשפת עמי הארץ (אל תשכח שקראת "הנפצה" לסברה תורנית), שכן מדובר בדבר הנטול סימוכין והממועט בתימוכין. בספרות השו"ת יש הנלע"דים הגיוניים ביותר, יש הנלע"דים סבירים וכן, יש גם הנלע"דים חסרי שחר. לא כל מה שכתב כל רב בספרות השו"ת הוא תורה מסיני, ואין דינו של מי שחולק על סברות בשו"תים כזקן ממרא או כאפיקורוס. אבל יראה לי שיותר מזל אמצא בשיח השדה והאילנות והעופות, שכן דבקות עמי הארצות בבורותם קשה מכל אבן בזלת.

נ.ב: קדוש - מופרש ומובדל. יש באמתחתך עוד שאלות ברמת החיידר?

כתב רש"י (דברים כג יח) "לא תהיה קדשה - מופקרת, מקודשת ומזומנת...". וכתב הרמב"ן (שם): "...ולשון קדש וקדשה על דעת המפרשים לשון הזמנה כי מצאו אני צויתי למקודשי (ישעיהו יג ג) וכן הקדיש קרואיו (צפניה א ז) קדשו עליה מלחמה (ירמיהו ו ד) ולפי דעתי כולם מלשון קדושה כי הפורש מן הזנות נקרא קדוש כמו שנאמר (ויקרא כא ז) אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלהיו והנה הנשמרת מן הערוה והזמה קדושה והנפרדת מן הקדושה ונטמאת בזמה נקראה קדשה קרוב למה שנוהג הלשון לומר ובכל תבואתי תשרש (איוב לא יב) ודשנו את המזבח (במדבר ד יג)".

אם כך, כבר אתה רואה שנחלקו הראשונים בשאלה הזו, ש"ברמת החיידר", מה פירוש המילה "קדוש".

אבל למען האמת, כשאני כתבתי את ההודעה לעיל התכוונתי לדיונים באורות הקודש, קול הנבואה ועוד (לא שהסוגיא הזו מבוררת לי, היא לא, ולכן לא הבעתי דעה אלא הפניתי לגדולי ישראל). אבל בסדר, אתה יכול להישאר ברמת החיידר, אם אתה מתעקש.

ואגב, וסליחה שאני גולש לרמה הזו, אם סימן הזיהוי לעם הארץ הוא שנאת ת"ח, תעבור שוב על השרשור ותסיק מסקנות לבד.

באמת מרשים. 

האמת תאמרנה - מעט עצוב לי על שנגררתי לקנטרנות אינפנטילית ברצף התגובות הזה איתך. מקווה שה' יקבל את תשובתי עם הקבלה, בלי נדר, לא להגיב לך יותר.

בעת שמד, נהרגו מאות אלפים במרד בר כוכבא ואולי מליונים במרד הגדול.

ברם, רק פפוס ולוליאנוס הוגדרו כהרוגי מלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן.

לא כל מי שנהרג בשל היותו יהודי הוא הרוג מלכות. רק מי שמוסר את עצמו להריגה, בידי שליט, על קידוש השם, כשיש לו אופציית מילוט והוא בוחר דווקא במיתה - הוא ורק הוא נקרא הרוג מלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו.

לא חייל שנהרג במלחמה או אזרח שנרצח ע"י בני עוולה.

זה דבר פשוט, אבל לציונים ועוזריהם יש עניין להגדיל ולהאדיר את הקורבנות, כדי שלא נרגיש רע עם זה שיהודים נשחטים פה כמו כבשים. אין שום גבורה וגדולה למות ע"י סכין של ערבי. זה רק מצביע על שפלות עמינו שהפך לעם של נקרופילים אחרי שבנה מזבחות ומקדשות לשואה, במקום לנקום ולשחוט את השוחט.

אבל הגמ בפסחים (נ,עא) את ר"ע וחביריו בתור הרוגי מלכות והם לא מסרו עצמם למיתה

אע"פ שהיתה להם ברירה אחרת.

(על ר"ע אתה יכול להגיד שהוא הסתכן בזה שהוא לימד תורה ברבים וכך מסר את נפשו,

אבל חייל שנכנס לסז'עייה או לגבעת התחמושת לא פחות מוסר את נפשו.)

אבל ברור שאתה יודע יותר טוב, לא משנה מה כתוב בשום גמרא. אם אפשר להתייחס בביטול

גמור לגדולי ישראל מן הדור האחרון ולהגיד שהם כתבו את מה שכתבו כי הם חלק מהציונים ועוזריהם

אפשר לבטל גם במחי יד גמרות.

(קצת ענווה ויראת שמים למען ה'!!)

מי שמבין שהמלחמה עם הערבים זה לא "סכסוך קרקעות" בין שבטים אלא מלחמה על ה' ועל משיחו מבין מה

המשמעות של להריג במלחמה הזאת.

וידוע שהבית יוסף התפלל למות כל חייו על קידוש ה' בדיוק במיתה שחיילי צהל הקדושים נהרגו.

רבי עקיבא ורבי טרפון היו מקהילים קהילות ברבים בעת שמד, כהתרסה מול השלטון שאסר תלמוד תורה ברבים. 

זה מתאים בדיוק נמרץ למה שכתבתי. על כל פנים מבין כל המליונים מבין החיילים ופשוטי העם שנהרגו במלחמה, רק פפוס ולוליאנוס נחשבו להרוגי מלכות שאין אף בריה שיכולה לעמוד במחיצתן. 

נכון שחייל שהולך למלחמה מסתכן במוות - אבל מה זה קשור להרוגי מלכות? אין שום מקור יהודי, ולו הקלוש ביותר, שחיילים שנהרגים במלחמה הם הרוגי מלכות. לא במלחמת מצווה כמו כיבוש הארץ ולא במלחמת רשות, ולא במלחמה סתם. במלחמה נהרגים, נקודה.

אף אחד לא העז לטעון שכל חיילי יהושוע, דוד המלך, מלכי ישראל, החשמונאים שנהרגו אי פעם הם הרוגי מלכות.

והנה חדשים מקרוב באו, וחיילי צה"ל (שחלקם הגדול כופרים, מחללי שבת או פשוט גויים רוסים, בדואים, דרוזים וכו') הם פתאום כולם הרוגי מלכות! אתמהה.

נ.ב: האמת היא שזה מגוחך אף יותר ממה שכתבתי לעיל. הרי "המלכות" היום היא המדינה ישראלית. האם היא זו שהורגת אנשים ובכך הם הופכים להרוגי מלכות? מיהי המלכות שהורגת אותם, בדיוק? ערבוש בן 15 עם סכין הוא המלכות? כאילו, מה?

נ.ב 2: אני חושב שיהודים שנשארים חיים ונוקמים הם הרבה יותר קדושים מכל חללי צה"ל שנהרגו על מזבח של הקוד האתי של צה"ל, או מיהודים שנרצחו בגלל פחדנות ואזלת יד של מדינתם. אבל רציונל כזה לא מקובל במדינה שמקדשת התקרבנות ומוות.

בס"ד

סתם פריירים שהלכו למות כדי שיהודים אחרים לא ימותו. <צ>

 כל יהודי שמת בגלל זה שהוא יהודי, הוא נקרא הרוג מלכות - מת על קידוש ה' שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתו!

סורי, זו פשוט המצאה שנובעת מרצון הלב ולא מהגיון השכל או ממקורות הלכתיים.

sudntu, nchtho nnerho ehmubhho fsh kknus t, nerh vemv unvo gk vfkk fuku

לחייל שמוסר את נפשו ויוצא למלחמה למען העם והארץ (כשהנלחמים רוצים להשמיד אותם), לפפוס ולוליאנוס שמה שעשו היה למות במקום יהודים אחרים.

וידועים דברי ר' שלמה זלמן אויירבך שאפשר ללכת להתפלל בהר הרצל במקום ללכת לקברי צדיקים אחרים. 

עם סכנה מסויימת לההרג, אבל על כל פנים - זו לא מסירה וודאית של נפש ביד שליט עריץ. כך הפוסקים (מנח"ח, אח') מתרצים את השאלה מדוע בכלל מותר לצאת למלחמה ולסכן נפש, הרי זה לא בכלל ג' הדברים עליהם מחויב האדם לההרג ולא לעבור שלא בשעת שמד - אלא שכך היא דרכו של עולם, שבמלחמה נהרגים ואין זו מסירות נפש.

חייל שהורג אויב מקיים מצווה. וסביר להניח שחלקו בעוה"ב גדול יותר מחייל שנהרג בלי להרוג אוייב, כגון שהוא התרשל או חטאו גרם, או שמפקדיו התרשלו וחטאם גרם. אין שום מצווה לההרג במלחמה, או להשחט בשער שכם ע"י ערבוש. רק אם מגיעה מלכות הרשעה ומכריחה לעבור על מצווה, ואדם מקיים אותה מצווה ומוסר את נפשו - הרי זה בכלל הרוגי מלכות.

למשל, אם מדינת ישראל תכריז שכל מי שלא יפנה יישוב מסויים יקבל כדור בראש, ואדם כלשהו יסרב להתפנות כדי לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל, ויבואו שוטרים ויהרגוהו נפש - הרי זה הרוג מלכות.

אבל אם הוא גר ביישוב ואפילו מכוון לקיים מצוות יישוב הארץ בכל עת, ובביתו פוגע קסאם והוא נהרג, הרי שהוא לא הרוג מלכות אלא הוא ככל הרוגי מלחמה, שהרי הוא לא מסר נפש עבור המצווה אלא רק לקח סיכון מסויים עבורה. ברור ששכר עצום יש לו, אבל הוא לא הרוג מלכות!

במאמר מוסגר: הדברים על הגרש"ז אינם מוסמכים ואין להם כל מקור, וכך העיד בנו הגאון רבי עזריאל אוירבאך שליט"א.

פפוס ולוליאנוס הם לא מעשרת הרוגי מלכות.

יש לך שמות?

וכי חברי תנועת החירות הסיעו ילדי עולים מתימן לחברות נוער בקיבוצים של השומר הצעיר? תמצי אולי לומר שפלג מסויים של תנועה ציונית עשה כך וכך, אך האם זו הציונות בכללותה?

כהתבצרות מגוחכת יותר ויותר אל האבסורדי והפרדוקסלי. כהודאה בשגיאה, אבל התעקשות ריקה שלא הוכח ההפסד. כמו ילדים שמשחקים כדורגל, אבל צועקים שלא הובקע שער, כאילו שזה באמת חשוב למישהו חוץ מלהם עצמם, רק כי מפחדים לצאת מהמגרש ולדעת שהפסידו. בסוף מה שילד כזה מפסיד זה את תדמיתו, כשהוא מקוטלג כבכיין בקרב חבריו.
פשוט תודה שהוא דיבר שטויות גמורות. לא בכדי הוא השתמש בשם הפעולה "הציונות" ולא בשום גזרון אחר של עצם המושג. כל בר-דעת מבין שהוא הכליל את כל מה שקשור בציונות, כדי להכפיש ולנאץ ולחרף ולגדף כאחרון הביריונים (המילוליים).

אני שאלתי אותו על זה, ואתה הוא שהחלטת לענות בשמו. תעשה טובה לעצמך. כשאני מפסיד, תאמין לי שאני מודה בזה. ממליץ לך לאמץ את הנוהג הבריא.

 לההרג זה לא התפקיד שלהם ולא מה שמבקשים מהם. זה פשוט משהו שיכול לקרות במצב מסוכן כמו מלחמה. יש גם אחוזי מוות גבוהים בתעשיות מסויימות, וכמובן שגם כבאים ויחידות ההצלה לא חפות מסיכונים גדולים - זה אומר שמדובר באנשים אמיצים ששכרם גדול מאוד, אבל זה לא אומר שהם הרוגי מלכות או קדושים עליונים במובן של הגמ' בפסחים.

אבל זה בדיעבד, לאחר שזה קרה, אז אפשר לומר זאת. 

אבל באופן כללי, יהודי שנהרג ע"י גוי בסתם, הדבר מחלל שם שמים שהרי שפלותן של ישראל חילול שמו הוא.

מי שחושב שיש קידוש השם ודבר טוב בזה שיהודים נרצחים הוא לא נורמלי. יש קידוש השם רק בגלות, כשיהודי נתפס למלכות ומחליט למות או להתייסר ולא לעבור על מצוות התורה.

למושג "קידוש השם" יש כמה הסברים, וכל הסבר מתאים לסיטואציה שונה. פעם שמעתי הסבר שונה ממה שבדרך כלל חושבים.

פירוש המילה "קדוש" הוא נבדל, נפרד. למות "על קידוש השם" זה לא להביא את שם ה' לארץ, אלא לקדש ולהבדיל אותו יותר! מוות על קידוש השם הוא בעצם הזעקה לה' - איפה אתה???? למה אתה מסתתר ממנו? למה אתה קדוש ורחוק ממנו?

אני חושבת הזעקה הזו די מתאימה למה שאנחנו עוברים בזמן האחרון.

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...