קודם כל כואב לי איתך.
איני צדיק גדול, אבל לקב"ה יש מספיק פרוייקטים מידותיים לארגן לי לעבוד עליהם, ומידת הקנאה לא אחד מהם.
געגוע יותר מוכר לי... לחברים טובים שפתאום התחתנו ונעלמו...
כמו שכבר אמרו רבים בשרשור שנפתח בנושא (מי שיודע לתייג, זה הזמן...),
הרבה פעמים זו תקופה קצרה, ואז מתאפסים וחוזר קשר.
הוא לא יהיה אינטנסיבי באותה מידה, אבל הוא יהיה לא פחות אמיתי.
אנשים עוברים תהליכים, וממילא החברויות שלהם עוברות תהליכים.
אצל גברים זה עובד אחרת, אבל אם היה לי ספק אם יש לי חברי אמת -
הם פשוט הוכיחו את עצמם בצורה שלא תיאמן, תמיד, בלי יוצא מן הכלל, ממש כשהייתי צריך.
אין מילים בפי לתאר את גודל הכרת הטוב שיש לי כלפיהם, ולקב"ה ששלח לי אותם...
זה לא משנה אם הם רווקים, נשואים, וכמה ילדים יש להם...
אם קשה לך בפגישות, או כל דבר אחר - תשלחי SMS שאת רוצה לפרוק אצלה.
אם אתן באמת חברות טובות - קשה לי להאמין שהיא לא תמצא לך זמן.
צריך פה הרבה רגישות מצדך, זוג צעיר בונה את ביתו,
וגם כשהכל נראה הכי מושלם שיש - אין לך מושג מה קורה.
יש המון קשיים של התחלה, כששניים מנסים להפוך אחד.
שיהיה בהצלחה!!