לגבי השאלה האחרונה - רק להשגיח. ולא לומר יותר מדי. לקחת אותה בטבעיות מהמקום הגבוה המסוכן ולהפנות את האנרגיות לעניינים אחרים. תראי אם זה עובד גם לגבי זה שהיא מושיבה על עצמה את התינוקת. אבל אם היא מסכנת אותה, צריך להפסיק את זה בתקיפות.

הן גדלות ב"ה והאישיות של כל אחת מתעצבת וכל אחת תופסת עכשיו מקום שונה בבית, במשפחה וגם ביניהן. אל תדאגי, אני בטוחה שהן מאוד אוהבות זו את זו.

גם אצלי הם רבים ואומרים שלא אוהבים

אבל אהבה מתגלה בזמן משחק משותף, שיחה משותפת כשמישהו נופל או רב עם ילדים מבחוץ

אני חושבת שלא כדאי לך לשאול האם הן אוהבות אלא לשאול יותר קונקרטי 

כי אם תשאלי אחרי ריב הן בטוח יגידו שלא אוהבות וחבל

לתת להן ביטויים מילוליים אחרים כדי לבטא אי-שביעות רצון 

וככל הידוע לי זה גם ההיפך ממה שמייעצים (שמעתי אפילו סיפור על הרב צבי יהודה שהעדיף לא לתת כלל מתנה לשני אחים מאשר להעניק להם רק מתנה אחת).

גם אצלי אותו סיפור פתאום הן התחילו לריב הרבה יותר מפעם.

זה כאילו שהקטנה תפסה לגדולה את המקום

אני משתדלת לפרגן מלא לגדולה ולחזק אותה במה שהיא טובה

ולגבי חוסר ההקשבה של הקטנה צריך להתעקש יותר ממנה...

ולעשות תרגילי משמעת- להגיד סתם דברים כמו תביאי את זה, תלכי לשם ,תחזרי לפה ולתרגל את ההקשבה

כשעושים בעקביות זה עוזר.

לגבי מריבות- כמה שפחות להתערב, לתת להן להסתדר ואני אומרת להן שאם כיף להן לריב אז סבבה אבל לא לידי...

ולהבין שכמו אצל כולם, מריבות וויכוחים זה חלק מהחיים , לא להיבהל מזה... וגם אפשר לנסות לשים לב אם יש גורם קבוע/זמן קבוע שבו הן רבות ואז להציע להן תעסוקה כיפית כמו משחק מעניין, יצירה וכו..

בהצלחה

קראתי את ההודעה הזאת לפני כמה שעות, ומאז אני מנסה להיזכר. יש לי זיכרון עמום למשהו כזה בהלכה או במחשבה/מוסר, קטע על זה שמסתמכים על כך שבעומק לבו אדם תמיד רוצה לקיים דבר ה', לכן זה לא יהיה שקר להגיד עליו? וכך מעוררים אותו להתחבר למה שבעצם כבר נמצא אצלו, בעומק? אני כותבת ומוחקת שוב ושוב, כי זה זיכרון חמקמק, ואני לגמרי לא בטוחה שזה המהלך. אבל נדמה לי שאני מכירה הנהגה כזאת, כמו של אמך החכמה.

אם מוכר למישהי אשמח שתאירו את עיניי.

שאם הכלה התנתה את הסכמתה לקידושין בכך שהוא יהיה צדיק, ולחתן יש אפילו הרהור תשובה- הקידושין תקפים.

לזה התכוונת?

לקחתי לתשומת ליבי הרבה מהדברים שכתבתן, בעיקר את העניין של לא להרבות בשאלות "את אוהבת את אחותך", וכן להסב את תשומת הלב של הבנות לכך שנעים להן להיות ביחד, ולדברים הטובים שהן עושות זו עבור זו.

שוב תודה, וכל טוב

ועם זאת שהלכתי מכות עוד בכיתה ט אני בקשר מעולה היום...

הבנות הגדולות שלי (7 ו5) גם רבות כמו שתי תרנגולות כל הזמן...

אני משתדלת למנוע מצבים יוצרי חיכוכים (למשל- הן אף פעם לא יושבות אחת ליד השניה בשולחן האוכל)

יש דברים שאני לא מרשה כמו להגיד מילים לא יפות (מטומטמת וכד') אחת לשניה

ובעיקר- כשהן כן משחקות יפה ביחד או עושות דברים נחמדים ביחד כמו יצירות או הצגות אז אני אומרת להן כמה שזה משמח אותי לראות אותן ביחד ולפעמים גם מצ'פרת אותן על זה.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...