זה לא באמת דרמטי כמו הכותרת, אבל היא כן התאימה.
הגדולות שלי הולכות וגדלות (הגדולה אוטוטו בת 5, ואחותה בת 3.5), ויש להן יותר חיכוכים ממה שהיה פעם, כשהיו קטנות יותר. אני מרגישה שזה בגלל שהן גדלו, במיוחד השניה, שיש לה רצונות עצמאיים ושובבויות שלפעמים לא נעימות לגדולה. עד לפני שנה, נגיד, השניה הייתה יותר קטנה וכמו צעצוע של הגדולה (שהתייחסה אליה באהבה). ומאז היא המשיכה לגדול ולהתעצמא... 
שאלתי כל אחת מהן בנפרד אם היא אוהבת את אחותה. הגדולה ענתה שלא "כי היא לא מרוצה ממני". השניה ענתה שלא "כי היא לא אומרת לי 'שלום' ו'מה נעים'" (אח"כ היא ניסתה לשכנע את אחותה לומר לה "שלום" ו"מה נעים" 
).
שתיהן מאוד אוהבות את אחותן התינוקת.
אז... ככה זה כשגדלים? מערכת היחסים משתנה ועם הזמן הן יחבבו יותר זו את זו? (הן משחקות הרבה ביחד, אבל גם רבות לפעמים).
ואם אני כבר כותבת... יש מה לעשות עם חוסר הקשבה של בת השלוש? אני אומרת לה לא לעשות משהו מסוים, שוב ושוב ושוב (לא לטפס על הספה בצורה מסוכנת, לא לקפוץ על המיטה של אבא, לא להושיב על עצמה את הקטנה), והיא ממשיכה בשובבותה. אח"כ היא מבקשת סליחה, אבל מתסכל שהיא לא מקשיבה.
אני מרגישה שעונש לא יעזור. אז מה כן יכול לעזור?