זה טירוף וברבריות לשמה,אם למישהו יש דרך להעביר לפייסבוק של בנט או חכי"ם שיש סיכוי שיפעלו בנושא,יבורך
זה טירוף וברבריות לשמה,אם למישהו יש דרך להעביר לפייסבוק של בנט או חכי"ם שיש סיכוי שיפעלו בנושא,יבורך
למרות שזה עדיין אבסורד היות שהם לא מכירים במציאות פוגע ונפגע
אבל מדובר בכללים ישנים - כל מי שעבר קורס מע"ר יודע שמתחילים מהפצועה הקשה ביותר שניתן להציל
(פטרון בשוט למתנדבים - לסרב טפל היות שאולי נושא עליו חומר נפץ ובטיחות הצוות המטפל היא הדבר החשוב מכול)
זה צריך להיות מובן מאליו בשביל כולם,ומשום מה אפילו זה לא
אנחנו מדברים לגבי גל הטרור והיחס המנהלי של מדא כיצד לטפל באירוע,למה להכנס למקומות אחרים ?
בנוסף ברור שהיה אסור לו להחליט בעצמו לקום ולפעול באקראי,אבל אני לא מבין למה צריך לעסוק בשאלות לגבי מיעוט שולי או לברר מה הדין לגבי מצב כזה.אני מדבר על המציאות הרחבה שקיימת היום שיתכן וההתנהלות של מד"א מסכנת חיי אנשים מתוך תפיסה מוסרית מפוקפקת ביותר
אני עדיין קורא למי שיכול להפנות את זה לחברי כנסת או גורמים רלוונטיים,משום שדברים לא מטופלים אצלנו בצורה אוטומטית ומובנת מאליה
הברור הכי חשוב הוא 'בין ישראל לעמים' ולכן צריך לחנך שגם במקרה הפוך - קודם מטפלים ביהודים
אבל אנחנו בכל מקרה מדברים מבחינה מעשית מה שצריך להיות ברור לכולם ואף ניתן להביא ליישום בזמן המיידי אם יהיה מישהו במקום המתאים שיוכל להלחם עבור כך.

הפרוטוקולים המצבעיים ע"פ האתיקה של הרפואה אינם מייחסים חשיבות לסיבת הפציעה או לנכונות הטיפול,
מטרתו של צוות רפואי היא להציל כמה שיותר, ובתוך כך להבטיח שמירה על אורך חיים תקין של כמה שיותר
פצועים.
לכן אם יש חמישה פצועים, בדרגות קושי שונות- החשיבה המרכזית היא טיפול והתמודדות מהירה מול הפצועים
הקשה ביותר או קביעת מותם במקרה שאין במה לטפל, ואח"כ המשך הטיפול בשאר הפצועים. כך גם באותו
פצוע- מה שהורג קודם יטופל קודם.
הדבר נובע מהפרדה בין הסמכות השיפוטית לסמכות טיפולית- אין בסמכות איש רפואה לקבוע את העונש לפצוע,
דבר לא רלוונטי בטיפול. לכן אין הפרדה בין מחבל לפצוע אחר, את העונש שלו אמור לקבל אדם מהסמכות השיפוטית.
יש בדברים האלו אמת מסויימת, שכן לא בסמכותו של אדם כלשהו להחליט על העונש הראוי לאדם אחר בכל מקרה,
האם אדם חילוני יכול להגיד שהוא מסרב לטפל בחרדי? ומתוך כך לגזור עליו מוות?
האם צמחוני יוכל להגיד שהוא אינו מטפל בקרניבור שחווה התקף לב?
אני לא מסכים עם הגישה, יש דרכים לשמור על עצמנו מלטפל בחיות האדם האלה, גם כאנשי רפואה.
אבל הדברים הם לא-לא הגיוניים בעליל.
מהנימוקים הללו שהרי השאלה היא לא אם לטפל,כמובן שגם עם השאלה הזו אני לא מסכים.
ועם זאת לא הבאתי את הדברים כי לצערנו התקבע בתודעה שזו פרוצדורה "נורמלית",אומנם להקדים טיפול זה דבר שנראה לי כברמה גבוהה יותר של איוולות ואשמה מוסרית,זה דבר שאדם מן השורה לא יסכים לו בשום אופן
אבל מה אתם רוצים? שהם יגידו את זה קבל עם ועולם?
החכמים מבינים יפה מאד שאנשי מד''א והצלה יתנו קדימות ליהודים. אבל לא כל דבר צריך להגיד.
זה שבשטח אנשים לא תמיד פועלים לפי ההוראות זה דבר אחר.
מעבר לכך,אני לא חושב שלומר שהם מקדימים טיפול לפצועים הוא דבר פרובוקטיבי או כזה שמישהו יצפצף כנגדו מלבד גורמי שמאל קיצוניים ובלתי מוסריים.
אני מאמין שהחובשים היו רוצים לעשות כדברייך,מובן,השאלה האם מבחינה מבצעית הם מוגבלים בצורה כלשהי בגלל ההנחיה הנלוזה הזו
ציטוט ממתנדב מד''א:
''לפי הפרוטוקול האמריקאי שלפיו הולכים כלל ארגוני ההצלה הבינלאומיים, אכן אין מבדילים בין דם לדם ויש לטפל בפצוע קשה יותר על אף היותו מחבל , עם כל האבסורד שבדבר.
מד"א הוא ארגון הצלה בינלאומי המשתייך לכלל ארגוני ההצלה הבינלאומיים ואשר על כן חייב לפעול לפי הפרוקטוקול הנ"ל.
אלי בין כמנכ"ל מד"א וכמייצג חייב בשידור בטלויזיה לצוטט את מה שהפרוטוקול מחייב, עם כל הצער שבדבר.''
את שאר דבריו לא אביא, כי כמו שכתבתי קודם ונכתב גם פה מספר פעמים- בתכלס....
בס"ד
"ואין שום מדינה אחרת בה כוחות הצלה מתנהגים כך, פשוט כי לרוב הורגים את המפגע וזהו!!"
בשום מקום אחר כוחות הצלה לא נדרשים לשאלה הזו בכלל.
בארה"ב כל מחבל נורה במקום.
אלה ההוראות.
כשכוחות ההצלה מגיעים אין להם מחבלים להציל.
ברור שגם אם משום מה מעניקים טיפול רפואי למחבל הפצוע,
לא יעלה על הדעת "להקדימו" לאיזשהו יהודי שנפגע שם.
ואין בכך שום ענין של מראית עין.. אני מניח שאף גוי אינו מבין מה בכלל "ההוה אמינא"...
וברור שאם אפשר תוך-כדי אירוע להורגו, הקודם זכה.
אלא שאחרי שכבר הסתיים אירוע לגמרי, אז זה כבר ענין של מערכות משפט, ומדינה אינה יכולה להרשות לעצמה שפתאום יגיע מישהו ויחליט על "חיסול אישי".
אבל אם אפשר תוך כדי שהוא מנסה, נמלט לאחר מעשה, לירות ולחסלו - פשוט שזה מה שצריך. גם מגיע לו, גם הרתעה כחלק מהמלחמה, גם הצלה מדין-ספק של עוד אדם.
ובהחלט, זו לפחות אחת התוצאות החיוביות מהמציאות החמורה, ל"ע, העכשווית - שחזרו להיות נורמליים. ריפוי של מחלה שהחלה מאוסלו ונמשכה מכח ה"משפטנות" המעוותת במשך שנים.
וכלשונו המעודנת של מפקד המשטרה אחרי נסיון הדקירה בשער האריות: ניטרלנו אותו, וכשהוא ברח - המשכנו לנטרל אותו.. מה שנקרא: לשון נקיה...
לפי מה שהביאה "שמן פשתן", מוטב שלא יאמר כלום - ויפעלו כפי המובן מאליו...
הוא מצטט את הרב שאומר שהתורה היא המוסר האמיתי ואז אומר שהוא לא שואף למוסר הזה...
הוא מבלבל פה הרבה דברים
ועם ישראל לא עזב אלפיים שנה את הפוליטיקה העולמית
כן, תהליכי השלום העולמיים זה חלק מתהליך השלום, הרבי מליובוויטש דיבר על זה הרבה (במיוחד בתקופת ההסכמים בין רוסיה לארה"ב וצמצום הנשק הגרעיני ברחבי העולם)
אבל שלום בין העמים לא קשור ל"שלום" בין יהודים וערבים בא"י שיש כאלו שמייחלים לו...
http://ph.yhb.org.il/06-07-09/ -
דן נגד להציל מחבל שעדיין לא השתלטו עליו ואומר בפירוש שאין להרוג מחבל שהשתלטו עליו.
מי לא חושב כמוך ועדיין לא כופר?
שילוב המילים שלו מביע כפירה!
הוא לא אמר "לדעתי כך וכך...", הוא לא הסתמך על הלכה בדבר הוא רק צטט חזון נחמד של הרב קוק
אני האחרון שיגיד שמי שלא חושב כמוני הוא כופר!
תשאלי אותם- @קבוצת פורום ברוך 
יוניטוב, אתם כותבים שם כ"כ הרבה ששכחת כבר את הדוגמאות מהשבוע האחרון...
הרב אברהם סתיו ציטט מקור מחשבתי כתגובה לטענות לא הלכתיות (מוסר נוצרי וכו) שהופנו כנגד אביו.
לגבי הדיון ההלכתי הוא מפנה לרב יעקב אריאל שדן באריכות יתרה.
ואתה קורא לו כופר? תחומיין זה ספר כפירה ולא הלכה???
לכן כל התגובה האחרונה שלך משוללת מיסודה.
א. הטענות שלהם הלכתיות! (לאו דווקא המוצטטות בפוסט שלו)
ב. בלי קשר לדבריו הראשונים, דעתו האישית, הוא מביא את הרב אריאל כנגד אלו שטוענים נגד אביו שאינו נתמך בהלכה.. אז הוא אומר, הנה בטח שכן...
שוב, בלי קשר לדבריו הראשונים שאומר שאין לו שום שאיפה לחזור ולחיות ע"פ מוסר אבותינו. ע"כ קראתיו כופר.
ג. לא קראתי את דבריו של הרב אריאל בתחומין שם, אבל מרגיש לי שהוא מביא פסקה אחת מתוך המאמר ובונה עליו כשיש לפחות כמה פסקות במאמר שאומרות בדיוק הפוך ממה שהוא מנסה לומר בפוסט שלו...
מישהו יכול להביא לי קישור/ להעתיק/ לצלם לי את המאמר? תודה
בעיקרון זה בתשלום. או בדיסק או במנוי באתר שלהם.
אני מצטט רק את פסקת המסקנות:
תחומין / כרך י / הרב יעקב אריאל / הגנה עצמית ("האינתיפדה" בהלכה)
ח. מסקנות
א. מותר ומצוה לאדם להציל את עצמו או את אחרים ע"י פגיעה בתוקף.
ב. לכתחילה פגיעה זו צריכה להיות מכוונת לאברי התוקף. יש להזהר ולהימנע מלהורגו, במידת האפשר.
ג. אחרי התקיפה אם התוקף ברח, נפצע וכדו' אסור לפגוע בו יותר. סמכות הענישה מסורה לבית דין בלבד.
ד. מותר לאדם פרטי לרדוף אחרי תוקף כדי לתופסו ע"מ להביאו לדין. לשם כך מותר לו גם לפגוע באחד מאבריו, אולם אסור לו להורגו.
ה. בדיעבד, אם תוקף נהרג תוך כדי הצלה או מירדף אחריו, יש להבחין: אם ההורג התכוין להורגו במזיד יש להעמידו לדין (אלא שאין לדונו כרוצח רגיל). אולם אם לא היתה כוונה זדונית, אלא חוסר זהירות וכדו' אין להעמידו לדין.
ו. במצב מלחמה יש מקום לתת בידי המתגונן מרחב פעולה גדול יותר, ולהתיר לו הריגת התוקף גם אחרי בריחתו, כדי למנוע ממנו ומחבריו אפשרות לתקיפה נוספת.
ז. מלחמה מוכרזת רק ע"י הציבור, ועל הפרט לקבל את מרות הציבור כדי להבטיח הצלחה מירבית במלחמה. לכן אסור לאדם פרטי להפר את משמעת הכלל, להוציא הגנה עצמית.
ח.כשהשלטון אינו ממלא את תפקידו להשליט חוק וסדר, ואינו מסכים לכך שאחר ימלא את החלל שנוצר, אין לאזרח פרטי, או לקבוצת אזרחים, סמכות שלטונית להעניש. אולם יש להם רשות להגן על עצמם.
אני חייב להעיר שהמאמר של הרב אריאל מאוד מאוד תמוה בעיני. הוא דן באריכות במגוון מקורות והיבטים של דין רודף, ופשוט מתעלם לחלוטין מהעובדה שאנחנו מדברים על גויים ולא על יהודים. אני כל כך תמה על העניין הזה שאני לא יודע איך לאכול את המאמר הזה. הרצתי חיפוש של מילות מפתח "גוי" "נוכרי" "עכו"ם" "אומות" "ערבי" "יהודי" וכפשוט כלום. נאדה. והרי על מה מדבר המאמר אם לא על רודף ערבי?? אם למישהו יש פיתרון לקושיא אלימתא זו אשמח אם יספר לי.
החותמת של הצנזור הרוסי שמאשר שמותר להדפיס אותם ושהכל בסדר.
אז גם פה. הדיון לא יכול לגעת בפיל הורוד במרכז החדר.
לכתוב מאמר שלם על מה מותר לעשות לערבי שתוקף, ולגייס לשם כך את הלכות רודף? על אותה הדרך אפשר לדון גם בדיני "בל תשחית".
א) הרב אפרתי ציטט רמב"ם. אחד. משם הוא הסיק דבר מתוך דבר.
גם לרב דוד סתיו וגם לרב אברהם סתיו מותר לחלוק עליו
(ויש שם כמה נקודות שניתן לעשות זאת. לא יודע באיזה מהם הם חולקים).
דיון הלכתי באמת מעמיק לא היה בתגובה הנ"ל.
בעיקר טענות בעולם המחשבה, וגם שם מותר להם לחלוק - וכן לרב קוק.
ב) באיזה אחד מ13 העיקרים הוא כופר כשהוא אומר את דבריו?
בהתחשב בכך שהוא לא מדבר על מוסר אבות אלא אתה מחליט שזהו מוסר אבות. עליך הראיה.
(ומלבד העובדה שהוא לא הביע עמדה נחרצת אלא הציע כיוון אפשרי)
ומה זאת אומרת "אז הוא אומר"? פשוט התעלמת באלגנטיות ממה שלא התאים לך.
ג) בגלל חשש גזל אני לא אעתיק את כל המאמר מהדיסק - באינטרנט הוא לא נמצא, אבל לא ממש קשה למצוא את הספר. במקרה הדיסק אצלנו מושאל מחבר...
אבל המסקנות בסוף מהמאמר מראות שגם סתם האשמת את הרב אברהם סתיו בהוצאת דברים מהקשרם.
לפחות התנצלות על זה נזכה לראות?
סימנת את דבריו כדברי כפירה -
אבל כל פעם ששואלים אותך לגבי הנימוק, או לגבי הדברים של הרב סתיו בעצמם,
אז אתה מתחמק.
טענת שהוא לא דיבר בהלכה, וכשהראתי לך שכן אז אתה טוען שזה מוצא מהקשרו.
אתה לא רוצה לחזור על דבריך פעמיים, אבל אתה בעצם לא אמרת כלום!
אם הכל ברוגע, אולי תסביר למה זה דברי כפירה?
בגלל שהוא לא שואף למה שאתה קורא לו מוסר התורה? איפה אתה רואה בהלכה שזה מוסר התורה?
וכשהרב אריאל והרב מלמד אומרים הפוך אז זה לא נחשב?
א) אתה זה שמחליט שזו דעה רעננה מבית מדרשם. בדיוק על זה הרב אברהם סתיו הלין שלא מתווכחים בהלכה.
הם יכולים לחלוק על פירוש הרמב"ם, הם יכולים לחלוק על ההשלכה למצב שהרמב"ם לא דיבר עליו.
הם יכולים לחלוק עליו בטענה שאדם יכול לעשות בעצמו בשטח מה שדרוש דיין יחידי.
הם יכולים גם לחלוק על הבנת המציאות מה יותר מסכן יהודים.
הוא טוען נגדם באחת, אבל לא מדובר בדיוק בהלכה הפוכה בפירוש למה שהם אומרים.
והוא טוען שהרב יעקב אריאל אומר כך, ואתה מחליט לפני שקראת את המקור שזה לא כך?
תכתוב שנראה לך תמוה. תכתוב שאתה מופתע. תחפש את המקור ואח"כ תגיב.
אחרת כל אמירה על "דעה חדשה" היא בהחלט לא מנומקת או מבוססת.
הכעס מגיע מכך שאתה קורא לו כופר, אבל אפילו לא מתייחס למה שהוא אומר. בצד התורני.
ב) נצחיות התורה לא סותרת את העניין.
יש סוגיות דאורייתא שכבר הגמרא אומרת שעדיף שלא לקיים, כפי שמוכר ללומדי הדף היומי (נדרים, נזיר וכו').
מדוע אתה מחליט שדווקא כשדוד מודד אדומים בחבל מדובר בפסיקה לדורות ולא הוראת שעה?
איזו הלכה המקורות שציטטתי לעיל מבטלים?
ג) מצויין. נראה לך. פה מתחיל דיון הלכתי.
אבל פה הוא מתחיל. כשדנים למה כן ולמה לא.
ואמליץ שוב - תקרא את המקור ההלכתי שאדם מסתמך עליו לפני שאתה מאשים אותו בכפירה מדעתך...
במיוחד שגם אתה מסכים שהרב יעקב אריאל איננו קטלא קניא.
צריך להרוג את המחבל מתוך הכרה שכלית מחושבת שזה מה שנכון ומוסרי לעשות.
לגוף דבריו של הרב אריאל, ניכר בהם בהחלט הנקודה שהזכיר משה למעלה. לא בהכרח פחד ממעצר כמו מבט של אחריות ציבורית שמצריך לברור מילים.
ויותר מוחלטת. "אין סיבה" זה לא אסור אבל גם לא ברירת מילים אסטרטגית.
ובכל מקרה, שימי לב שכל הטיעונים הם איבה וסכנה מההשלכות. זה פרשנות של ההשלכות וחומרתן. אפשר להסכים, אפשר לחלוק, ובכל מקרה זו דעה לגיטימית. זה שונה לחלוטין ממנגינת דברי הרב סתיו שמדבר באספקט המוסרי.
א - סוף סוף אתה מנמק וניתן להתווכח.
אבל אתה מתעקש לקרוא את הרב אברהם סתיו בצורה שנוחה לך.
כלומר, אתה מקבל את ההנחה של הרב אפרתי שמוסר המלחמה בימי דוד ושלמה הוא "המוסר האמיתי", מכיוון שכך עשו דוד ושלמה. על ההנחה הזו חולק הרב אברהם סתיו. אשמח לשמוע האם אתה חושב שבגלל שדוד קיים את מצוות אשת יפת תואר זה גם הדבר הראוי לעשות (אמנון ותמר).
כלומר, גם אם מה שדוד עשה היה נכון, לא תמיד זה נכון לכל הדורות כולם. וכן אמרתי על למדד בחבל.
לי ברורה הכוונה של הרב אברהם סתיו ככה. אם אתה רוצה אני אשאל אותו בשמך (רק תנסח את השאלה שלא יהיו טענות אח"כ.)
לגבי דעת תורה: על זה בדיוק דיברתי.
איזה שו"ע? למה הוא קשור לכאן? איזה פסיקות קדמוניות? תצטט שו"תים ואל תנופף באוויר!
לגבי שו"ע מסויים ניתן להתייחס. אתה קובע קביעות ולא מנמק!
ב - התורה נצחית. לא תשתנה. אמת עד כאן.
אבל מי אמר שהחלק בתורה שאמר לדוד לנהוג כך איננו הוראת שעה?
הרי גם אליהו הקריב קורבנות בחוץ. אתה רוצה לנסות בגלל שהתורה נצחית?
זה עניינה של ההלכה. ואם ההלכה קובעת כמו הרב אריאל, אז זה לא יעזור לך לצטט פסוקים. לא פוסקים מפסוקים, משניות וגמרות, כידוע לך...
לא הרב סתיו ולא בנו אמרו שדוד טעה במלחמותיו.
ג - הרב אריאל בתחומין מדבר במפורש על האינתיפאדה הראשונה ועל ערבים.
הוא בהחלט מדבר על סכנת נפשות ועל להציל את עצמך או אחרים. אמנם הוא מזכיר שם אבנים ובקבוקי תבערה אבל גם מזכיר קרבנות בנפש. אין הבדל ניכר בין האבן, הבקבוק והסכין חוץ מהאופנה אצלם כרגע.
ולגבי דין רודף ושאלת המצווה - באותו תחומין גם הרב אריאל וגם הרב רוזן דנים במחבלים משום דין רודף.
כנראה שהם הבינו אחרת ממך.
ולגבי הסתירה עם התשובה שלו עכשיו: שאלה טובה.
אבל את זה צריך לשאול את הרב עצמו. אתה לא יכול לנפנף את המקור הקודם כאילו הוא לא כתב אותו.
(והוא לא כתב מותר. הוא גם אמר להתייעץ עם מומחים לביטחון ושאין צורך להוסיף שמן למדורה...)
בפרט בימים האחרונים, שכל ערבי מחומם לוקח סכין והולך לדקור יהודים.
במחילה אבל זה ממש שטויות. חקירה לא תמנע רצח של יהודים.
לעומת זאת, *מאות* יהודים נרצחו ע"י מחבלים ששוחררו. מאות, כן, מאות יהודים.
כל אדם שיכול היה להרוג מחבל ולא עשה זאת, שלא מטעמים של פחד לשבת בכלא שנים רבות,
דם הנרצחים על ידיו, ויידע זאת כל מי שחלילה מתכוון להקשיב לדברי בעלה של אביבה סתיו.
דוד עשה הכל לפי מה שהיה נכון *לו* *לימיו*
זה לא אומר שגם היום צריך לנהוג כך.
אני מקוה שברור לך שלמרות שהתורה מתירה אשת יפת תואר אתה לא הולך במלחמה הבאה לאנוס נשים ערביות.
יש דברים שהתורה אולי מתירה- אבל זה רק כתגובה לנורמה העולמית.
(אפשר לקרא בהרחבה בחזון הצמחונות והשלות של הרב קוק על זה, שיש דברים שגם אם הם נכונים וראויים לזמן מסויים- לא אומר שהם ראויים ונכונים בעיקרם)
יש דברים שהם אסורים מכל וכל, ויש להם היתרים ספציפים מאד ממוקדים, מתוך הבנה שיש יוצאי דופן.
זה שדוד השתמש באותם יוצאי דופן- לא מתיר את האסור באופן גורף.
(מעבר לזה שגם על דוד נאמר שלמרות שהוא עשה נכון כשנלחם כ"כ הרבה- עדיין היה בזה פגם שגרם לכך שלא הוא בנה את ביהמ"ק אלא שלמה.)
ורק להבהרה-
ברור לי לחלוטין שמחבל אחת דינו מוות.
אבל לא ע"י המון זועם או אזרח מן השורה.
אלא רק ע"י בית דין.
אני לא חסה על חיי המחבל (ואני לא חושבת שאי מי מהרבנים שהבאתי חס עליהם..)
אני כן נגד שכל אחד יעשה דין לעצמו ויחרוץ משפט על פי מה שנראה לו.
כי אני רואה לאן דבר כזה מביא אותנו, כחברה.
הקמת בתי דין זה אחת מ7 מצוות בני נוח- כלומר הבסיס של הבסיס זה חברה מתוקנת שיש לה דין ומשפט ולא איש את רעהו חיים בלעו.
אף אחד לא טוען שזו מעלה גדולה, וברור ש"דברה תורה כנגד יצר הרע", אבל זה מותר.
זה לא מוסרי לא להרוג מחבלים
עונש מוות- שניתן ע"י בית דין זה דבר מוסרי.
אדם מן השורה שהורג שלא מתוך הגנה עצמית- זה לא מוסרי.
וזה אכן הפתרון הנכון לבעיה,
לא לשאוף שכולנו נהיה רוצחים- אלא שיהיה דין צדק במדינה.
(הבעיה היחידה בלהחיל עונש מוות על מחבלים- זה שכרגע זה דו"צ. ויוחל גם על יהודים שהורגים ערבים)
אין לי בעיה עם מחבל שמת תוך כדי ניטרול, הפוך- אני בעד לנטרל מחבלים באופן מוחלט.
אבל אם הם נוטרלו- ועדיין חיים, אז כאן זה כבר מסור לבית הדין.
בקיצור, ה'מוסר' הזה כ"כ מעוות שחבל בכלל להתווכח על זה.
אם האדם לבוש מדים מותר לו לירות במחבל, ואם הוא אזרח
מן השורה אז לא?
כל זה מבלי להזכיר את הסכנת נפשות שיש בהשארת מחבל
בחיים.
לא מעשי כרגע.
יש סיכוי נמוך שמישהו יצליח להעביר חוק לעונש מוות למחבלים, וגם אם כן, הוא כנראה ייושם ע"י מערכת המשפט במקרים חריגים, אם בכלל.
השאלה מה עושים בנתונים האלה.
הגיוני ששינה דעתו מאז.
ואין מעלים" - לגבי "מוסרים " הדין שיש לסבב להם מיתה ואסור להצילם . מחבלים הם יותר גרועים ממוסרים .
2) במלחמה כתוב בספר דברים " והרגת את כל זכורה לפי חרב". זה נפסק להלכה ברמב"ם .
3) רשב"י כותב : "טוב שבגויים הרוג - בזמן מלחמה".
לכן חייבים להורגם. אשמח אם תעני לי על העניין .
1) דין מורידים ואין מעלים אינו אומר להרוג בידיים. עיין ברב מלמד.
2) זה בדיני מלחמה. וכפי שהרב יעקב אריאל אמר - לא אתה תקבע מתי יש מלחמה.
3) כנ"ל. פלוס, הרבה מדברי רשב"י לא נפסקו...
באופן כללי:
תשימו לב שגם הרב אברהם סתיו לא אומר שעדיף לא להרוג.
הוא אומר שהדיון צריך להיות יותר הלכתי ומעמיק.
סוגיה ראשונה היא שאלת ההיתר הגורף להרוג.
גם אם גוי נהרג ע"פ דיין יחידי ובעד קרוב, רוב האנשים פה אינם דיינים.
האם העובדה שעל פי דין תורה מישהו צריך למות מאפשרת הוצאת חוזה גורפת?
ומתי צורך השעה יאפשר דבר כזה?
זו לא שאלה פשוטה שאפשר לצטט את העובדה שהאדם חייב מיתה כדי לסיים את הדיון.
שאלה שנייה היא שאלה במציאות: איך יש יותר פיקוח נפש?
גם אם הוא מחבל, אם הוא מנוטרל (לצורך העניין - חסר הכרה ולא זז) עדיף להרוג או להציל?
יש סכנה שהוא ישתחרר בעתיד, ויש סיכוי שחקירה שלו תוביל להצלת יהודים.
אתם יכולים לתת סברות כרס, אבל עד שלא תיחשפו לנתונים לא לי ולא לכם יש מושג בלשקול את זה במציאות.
אלה שיקולים הלכתיים לא פשוטים. אפשר לנסות להבין מה הצד השני חושב ולא ישר להגיד שהם נגד ההלכה והתורה.
)1) לא נכון. עייני שוב. "אין מורידין ואין מעלים" אומר שלא הורגים בידיים אך גם לא מצילים. לגבי מורידין ואין מעלין הוא כותב "אם אפשר להורגו, צריך לעשות זאת".
2) זה לא רק במלחמה. ראי שם ברב מלמד.
הסוגיא הראשונה והשניה חד הם: דין מורידין ואין מעלין זה לא דיין יחידי, אלא מיתתו ביד כל אדם. זה אומר שאפשר להרוג אותו בפשטות ובלי פלפולים. זה צורך השעה. אמנם ברור שכאשר הדבר גורם לאיבה, מסכן יהודים אחרים וכדו' - הדין הזה לא נוהג. ולכן, כשהחוק אוסר להרוג מחבל שנוטרל, עצם האיסור החוקי יוצר קושי טכני להתיר את העניין (וכפי שהריגת כופרים יהודים נאסרה כיום באופן גורף, אע"פ שבעיקרון הדין חל גם עליהם). לגבי השיקול של פרטים בחקירה וכדו' - במציאות הנוכחית שכל אחד לוקח סכין ויוצא לדקור - זה לא כל כך רלוונטי. ובכל מקרה, אנחנו באמת לא יודעים מה משיגים מהחקירות הללו. לעומת זאת, אנחנו יודעים בוודאות שמחבלים השתחררו ושבו לרצוח, כך שיש כאן ברי ושמא..
1) צודק. התייחסתי יותר לטיעון של "צריך להרוג את כולם".
2) האמירה שזה רק במלחמה התייחסה לטיעון השני שלו. לא לראשון.
ומורידין ולא מעלין זה בידי כל אדם, אבל ההחלטה על מי הוא חל ומתי היא לא. ודווקא בגלל שהוא דין כל כך גורף הפוסקים מאוד מגבילים אותו...
וכמו שאתה בעצמך אמרת - הדין חל על הרבה אנשים באופן תאורטי. מי יודע, אולי גם עליך ועלי...
אם מחשש איבה אפשר לנטרל את הדין הזה, אז גם הטיעונים של הרב סתיו רלוונטיים.
ובטח שחשש איבה קיים בזה, לצערנו.
דיין יחידי התייחס לדין שהרב ברוך אפרתי ציטט ושהתייחסתי אליו לעיל.
לגבי השיקולים של חקירה:
בדיוק לכן צריך שלא כל אחד יגיד בדיוק מה דעתו הלא מוסמכת בעניין.
ואתה לא יכול לומר ברי שהמחבל הזה יהרוג. ברי ושמא זה על המקרה הזה ולא אמירה סטטיסטית על ציבור. (ברי ש"מחבלים השתחררו ושבו לרצוח", אבל גם ברי שמחבלים שנחקרו נתנו מידע שמנע פיגועים. ולכן נשארת באותו מצב.)
בפרט בימים האחרונים, שכל ערבי מחומם לוקח סכין והולך לדקור יהודים.
במחילה אבל זה ממש שטויות. חקירה לא תמנע רצח של יהודים.
לעומת זאת, *מאות* יהודים נרצחו ע"י מחבלים ששוחררו. מאות, כן, מאות יהודים.
כל אדם שיכול היה להרוג מחבל ולא עשה זאת, שלא מטעמים של פחד לשבת בכלא שנים רבות,
דם הנרצחים על ידיו, ויידע זאת כל מי שחלילה מתכוון להקשיב לדברי בעלה של אביבה סתיו.
אמנם גם ההגדרות נתונות במחלוקות, אבל ברור שיש מקרים שאינם גבוליים, ואם בישראל - ק"ו באומות העולם שהדין חל עליהם ביתר קלות. אני לא חושב שיש מאן דאמר שאין דין מורידין ואין מעלין באופן עקרוני לערבי שניסה לדקור יהודים.
הטיעונים של הרב סתיו לא רלוונטיים כי הוא לא בא בשם האיבה, ולא בא השם ההלכה אלא בשם מוסר גויי שאינו קשור לתורה. הוא אומר את זה במפורש, רק במילים יותר עדינות ומכובסות.
באמת תמהתי למה הרב אפרתי נצרך לעניין דיין יחידי כשיש דינים הרבה יותר בסיסיים מזה.
לגבי השיקולים: בינתיים לא שמענו שום בקשה רשמית של כוחות הביטחון מהציבור להשתדל להשאיר מחבלים בחיים כשאין מהם סכנה כדי שיוכלו לחקור אותם. אם זה באמת היה כזה קריטי היה מצופה שיעבירו את המסר לציבור.
רק מנסח את זה כך שהיועץ המשפטי לממשלה יא ישתולל נגדו.
מה שכותב או לא כותב סתיו זה לא רלונטי לדיון תורני.
כל המחבלים שהשתחררו והמשיכו בטרור פסקו בצורה חד משמעית שמצוה להרוג כל מחבל. נקודה.
אני כותב חופשי נב שאני פשוט חושב שזה הנכון.
אז נכון לא חשבתי על מגבלות לחופש המחשבה ף ויש כל מיני הרגשות אם אדם מוכרח לכבד כל מי שהירביץ פעם סמיכה , או דוקא גדולי תורה . נניח לחזון איש לא היתה סמיכה אבל ברור שצריך לכבד אותו מצד שני יש כאלה שעשו סמיכה .
אתה חושב שאני מכניס לרב אריאל , שהוא חכם בתורה, דברים שלא רצה שיבינו? ובדיוק להפך אני לא משתלח ולא נעלים.
גם הרבה גדולי ישראל אחרים ניסחו את דבריהם כך שהשלטון לא יתנכל להם ומאידך שלט להטעות את האנשים שיבינו
.
זו פשוט חוצפה להגיד כאילו פגעתי במשהו ברב יעקב אריאל. תראה לו מה שכתבי ואני בטוח שהוא ישלח לי יישר כוח. ( ואגב לפני שתקפת אותי בררת אם הירבצתי פעם סמיכה ?)
הרב מלמד כותב שדין התורה היא שצריך להרוג אותו, אבל מצד "דינא דמלכותא" אין לעשות זאת בפועל. לעומת הרבנים סתיו שטוענים שמוסר התורה לא מוסרי, עפ"ל.
בכל מקרה, תודה על הקישור. הוספתי אותו לערך בלה פרוינד בוויקיפדיה.
כי גם הרב מלמד לא אומר שזה נגד התורה לא להרוג אותו וכופר מי שחושב אחרת.
(וכולנו יודעים מה דעתך כשהמלכות אומרת משהו שנגד התורה, לא?)
והם לא טוענים שמוסר התורה לא מוסרי.
הם פשוט חולקים עליך מהו מוסר התורה. ואני אשמח לראות אותך מוכיח אחרת...
ועיין ברב יעקב אריאל שאומר את זה הרבה יותר סתוי ממה שאנשים פה מוכנים לבלוע.
הוא די מושג מושאל. כי ברור שלא חל על זה דינא דמלכותא בהקשרו המקורו הנידון בפוסקים. אולי זה מתוקף גדר דין מורידין ואין מעלין עצמו, שכאשר הוא מזיק ולא מועיל (למשל: כשהחוק אוסר וממילא אפשר להיפגע, וזה יוצר מגוון תגובות שרשרת שליליות) הוא לא נוהג, כפי הסכמת כל אחרוני דורנו ביחס למינים ואפיקורסים, והוא הדין בפשטות גם לגויים.
הם בהחלט טוענים שמוסר התורה לא מוסרי. אלא שהם מצאו ג'וקר: "דרך ארץ קדמה לתורה". וכיון שכך, אני יכול לדחוף איזה מוסר מערבי וגויי שאני רוצה, ולטעון שהתורה עצמה בעצם הקדימה אותו למוסר שלה, מעצם זה שהגה אותו איזה לוק או הובס והוא התאזרח אצל אומות העולם. וואלה.
דינא דמלכותא הוא לאו דווקא מושג מושאל. השאלה מתי הוא תקף הוא חלק מהמחלוקת.
והם לא מדברים דווקא על "דרך ארץ קדמה לתורה". אתה מכניס את המילים שלך לפה שלהם.
ודווקא נגד הטיעון הזה הרב אברהם סתיו ציטט את הרב קוק בתור דוגמא.
המחלוקת היא מה מוסר התורה, לא האם קלווין או הובס התאזרחו ביפן.
אלא רק מתגבר על דיני תורה שמאליהם ניתנים להתניה, מה שקיים רק בדיני ממונות. כמו כן דינא דמלכותא חל בדברים שאין בהם דין תורה, כמו עניינים של נימוסים והליכות. עניין המיסים הוא נקודה נפרדת שבפוסקים ניתנו לה נימוקים שונים למה היא מחייבת.
הגיעי עצמך, אם דינא דמלכותא קובע לנו את מי להרוג ואת מי לא, למה שלא יקבע לנו גם אם למול את בנינו ולשחוט את בהמותינו?
את היסוד הזה של "דרך ארץ קדמה לתורה" ראיתי בכתביהם בכמה מקומות. למשל, בחוברת של הרב שרלו על התנועה המעורבת, וכבר נכתב על כך בתגובה שפרסמתי עליה:
ה"דרך ארץ" הבסיסית מחייבת פעולה משותפת של שני המינים – ראשית, כיון שאנו רואים שעל פי התורה, החברה הנפרדת הכרחית לפחות בגיל הנעורים, ממילא אין מקום לטענה בדבר "דרך ארץ", כפי שכותבים מחברי החוברת עצמם: "אין ספק שבאותם מקומות בהם עומדת דרך הארץ בסתירה מוחלטת לנאמר במתן תורה, נדחית זו הראשונה מפני השניה". שנית, עצם הטענה שחברה מעורבת היא "נתון בסיסי בהתנהלותה של דרך הארץ" תמוהה ביותר ונראית כהנחת המבוקש. לא הובאה כל ראיה לטענה זו (מלבד ה"ראיה" שמצות "פרו ורבו" אכן מצריכה השתתפות של שני המינים...). נכון הוא שזוהי הנורמה המקובלת בחברה המערבית המתירנית המודרנית, אולם בחברות אחרות הדבר דוקא אינו מקובל, ומדוע אנו לוקחים כנקודת מוצא את החברה הזו דוקא? יתרה מזו: עצם העובדה של"ארץ" ישנן דרכים רבות עד מאוד (מלבד כמה פעולות וערכים בסיסיים המשותפים לכל המין האנושי), שוללת למעשה את האפשרות לראות באחת מהן נורמה בסיסית, ומחייבת אותנו לנסות ולסלול את דרכנו על פי ערכיה של התורה. במשפט אחד – גם ה"דרך ארץ" צריכה להיות תורנית.
הם מציגים את זה כאילו זה מוסר התורה, על יסוד העיקרון הנ"ל של דרך ארץ, ולא שמים לב ש"בטעות" הם נשארים עם כל מיני הלכות פסוקות שנהיו פתאום לא מוסריות. זה ז'אנר שלם אצלם, אגב. מאמרים ש'מתמודדים' עם כל מיני הלכות 'לא מוסריות', ש'מעוררות אי נוחות רבה' וכדו'. אני יכול להתפנות אותך למגוון מאמרים של הרבנים מיכאל אברהם, בני לאו, יובל שרלו, ועוד ועוד. אבל אני מניח שודאי נתקלת בזה בעצמך. זה די נפוץ.
ז"א שהחצוף הזה מתיימר להיות יותר מוסרי מדוד ושלמה
לא צריך להוסיף מילה מול העיוות הנוראי שלהם
המוסר שלהם אינו מהיהדות זה בטוח!
מוזמן לקרא שוב ולנסות לתרגל קצת הבנת הנקרא.
ולזה התכוונתי, אם הוא התכוון לימי דוד ושלמה לא נראה שהוא התכוון למוסר הלחימה של אשור ומצרים אז אל תעשי ראש קטן!
ותקופה אחרת לחלוטין.
וכן, אם מדברים על תיקון עולם- זה גם על תיקון של דברים כאלו.
וכמו שיש הלכות על אשת יפת תואר, ויש היתר- והיום כל רב יגיד לך שזה אסור ולא מוסרי *לפי התורה*
למה? כי היום העולם יותר מתוקן- ולכן אנחנו שואפים גם למצב היותר גבוה מבחינה מוסרית של התורה.
זה לא אמירה על דוד ושלמה- אלא אמירה על זה שאנחנו בתקופה אחרת, ולכן אנחנו לא דוד ושלמה.
צריך להסתכל בראיה רחבה. מה התורה דורשת מאיתנו- כעם וכיחידים.
ואיתם גם ההלכה
אכזריות לא השתנתה ולכן גם דיני הטיפול בה לא השתנו
במה שונה רצח דאז לרצח כיום? אז רצחו עם חרבות והיום עם מרשמלו? לא
הטיפול באכזריות מחייב נקיטת אמצעיים אכזריים נגד המתאכזרים כדי לתקן את העולם
מצוות וביערת הרע שייכת לכל זמן ועת עד לגאולה!
זכותו.
רק שלא יעוות את דבריו של הרב קוק זצ"ל.

יוניכמעט ולחצתי לייק על התמונה
בס"ד
בפצועים...
נא לא להתבלבל ביניהם:
יו"ר זק"א: מטפלים קודם ביהודים שנפגעו - בארץ - חדשות - ערוץ 7
הדגשה מתוך הכתבה:
"המתנדבים שואלים מה לעשות. במציאות זה קצת יותר קל מאחר ואסור לגעת במחבל עד שלא מגיע חבלן משטרתי ובודק את המחבל שאין עליו מטען, מה שנותן לנו זמן לטפל בינתיים בפצועים היהודים"
זק"א ומד"א מוסמכים לעזור לפצועים ולהציל את חייהם.
מד"א גם לא ייגש למחבל אם המשטרה לא אישרה זאת.
לא נראה לי.
הוא ציין עובדה - החובה לגשת קודם את הפצוע האנוש יותר.
זק"א, לעומת זאת, טרחו להודיע לציבור את המציאות המתרחשת בשטח.
זה^^ ההבדל היחיד בין השניים.
וליישר קו עם ההלכה.
זה גם עונה לדרישות הרפואה המונעת.
מחבל שיחטוף כדורים בכל גופו , סביר שלא יפצע ולא יהרוג יהודים.
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
אם איחרת ביותר מרבע שעה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
כבר כמה שנים טובות
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
מהכבשים?
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כולם פה חאפרים
קשוט עצמך תחילה ירקרק
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
מבולבלת מאדדדדכלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
זה נראה לי רק יגביר לי
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
בערב
אז אפשר לומר שכן.
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
שואף ליותר בע"ה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
ארץ השוקולדב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
קעלעברימבארבחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
תודה רבה על העדכון המשמח
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!