למרות שזה עדיין אבסורד היות שהם לא מכירים במציאות פוגע ונפגע

אבל מדובר בכללים ישנים - כל מי שעבר קורס מע"ר יודע שמתחילים מהפצועה הקשה ביותר שניתן להציל

(פטרון בשוט למתנדבים - לסרב טפל היות שאולי נושא עליו חומר נפץ ובטיחות הצוות המטפל היא הדבר החשוב מכול)

זה צריך להיות מובן מאליו בשביל כולם,ומשום מה אפילו זה לא

אנחנו מדברים לגבי גל הטרור והיחס המנהלי של מדא כיצד לטפל באירוע,למה להכנס למקומות אחרים ?

בנוסף ברור שהיה אסור לו להחליט בעצמו לקום ולפעול באקראי,אבל אני לא מבין למה צריך לעסוק בשאלות לגבי מיעוט שולי או לברר מה הדין לגבי מצב כזה.אני מדבר על המציאות הרחבה שקיימת היום שיתכן וההתנהלות של מד"א מסכנת חיי אנשים מתוך תפיסה מוסרית מפוקפקת ביותר

אני עדיין קורא למי שיכול להפנות את זה לחברי כנסת או גורמים רלוונטיים,משום שדברים לא מטופלים אצלנו בצורה אוטומטית ומובנת מאליה

הברור הכי חשוב הוא 'בין ישראל לעמים' ולכן צריך לחנך שגם במקרה הפוך - קודם מטפלים ביהודים 

אבל אנחנו בכל מקרה מדברים מבחינה מעשית מה שצריך להיות ברור לכולם ואף ניתן להביא ליישום בזמן המיידי אם יהיה מישהו במקום המתאים שיוכל להלחם עבור כך.

הפרוטוקולים המצבעיים ע"פ האתיקה של הרפואה אינם מייחסים חשיבות לסיבת הפציעה או לנכונות הטיפול,

מטרתו של צוות רפואי היא להציל כמה שיותר, ובתוך כך להבטיח שמירה על אורך חיים תקין של כמה שיותר

פצועים.

לכן אם יש חמישה פצועים, בדרגות קושי שונות- החשיבה המרכזית היא טיפול והתמודדות מהירה מול הפצועים

הקשה ביותר או קביעת מותם במקרה שאין במה לטפל, ואח"כ המשך הטיפול בשאר הפצועים. כך גם באותו

פצוע- מה שהורג קודם יטופל קודם.

הדבר נובע מהפרדה בין הסמכות השיפוטית לסמכות טיפולית- אין בסמכות איש רפואה לקבוע את העונש לפצוע,

דבר לא רלוונטי בטיפול. לכן אין הפרדה בין מחבל לפצוע אחר, את העונש שלו אמור לקבל אדם מהסמכות השיפוטית.

יש בדברים האלו אמת מסויימת, שכן לא בסמכותו של אדם כלשהו להחליט על העונש הראוי לאדם אחר בכל מקרה,

האם אדם חילוני יכול להגיד שהוא מסרב לטפל בחרדי? ומתוך כך לגזור עליו מוות?
האם צמחוני יוכל להגיד שהוא אינו מטפל בקרניבור שחווה התקף לב?

אני לא מסכים עם הגישה, יש דרכים לשמור על עצמנו מלטפל בחיות האדם האלה, גם כאנשי רפואה.

אבל הדברים הם לא-לא הגיוניים בעליל.

מהנימוקים הללו שהרי השאלה היא לא אם לטפל,כמובן שגם עם השאלה הזו אני לא מסכים.

ועם זאת לא הבאתי את הדברים כי לצערנו התקבע בתודעה שזו פרוצדורה "נורמלית",אומנם להקדים טיפול זה דבר שנראה לי כברמה גבוהה יותר של איוולות ואשמה מוסרית,זה דבר שאדם מן השורה לא יסכים לו בשום אופן

אבל מה אתם רוצים? שהם יגידו את זה קבל עם ועולם?

החכמים מבינים יפה מאד שאנשי מד''א והצלה יתנו קדימות ליהודים. אבל לא כל דבר צריך להגיד. 

זה שבשטח אנשים לא תמיד פועלים לפי ההוראות זה דבר אחר.

מעבר לכך,אני לא חושב שלומר שהם מקדימים טיפול לפצועים הוא דבר פרובוקטיבי או כזה שמישהו יצפצף כנגדו מלבד גורמי שמאל קיצוניים ובלתי מוסריים.

אני מאמין שהחובשים היו רוצים לעשות כדברייך,מובן,השאלה האם מבחינה מבצעית הם מוגבלים בצורה כלשהי בגלל ההנחיה הנלוזה הזו

ציטוט ממתנדב מד''א:

''לפי הפרוטוקול האמריקאי שלפיו הולכים כלל ארגוני ההצלה הבינלאומיים, אכן אין מבדילים בין דם לדם ויש לטפל בפצוע קשה יותר על אף היותו מחבל , עם כל האבסורד שבדבר.

מד"א הוא ארגון הצלה בינלאומי המשתייך לכלל ארגוני ההצלה הבינלאומיים ואשר על כן חייב לפעול לפי הפרוקטוקול הנ"ל.

אלי בין כמנכ"ל מד"א וכמייצג חייב בשידור בטלויזיה לצוטט את מה שהפרוטוקול מחייב, עם כל הצער שבדבר.''

את שאר דבריו לא אביא, כי כמו שכתבתי קודם ונכתב גם פה מספר פעמים- בתכלס.... 

בס"ד

"ואין שום מדינה אחרת בה כוחות הצלה מתנהגים כך, פשוט כי לרוב הורגים את המפגע וזהו!!"

בשום מקום אחר כוחות הצלה לא נדרשים לשאלה הזו בכלל.

בארה"ב כל מחבל נורה במקום.

אלה ההוראות.

כשכוחות ההצלה מגיעים אין להם מחבלים להציל.

ברור שגם אם משום מה מעניקים טיפול רפואי למחבל הפצוע,

לא יעלה על הדעת "להקדימו" לאיזשהו יהודי שנפגע שם.

ואין בכך שום ענין של מראית עין..  אני מניח שאף גוי אינו מבין מה בכלל "ההוה אמינא"...

וברור שאם אפשר תוך-כדי אירוע להורגו, הקודם זכה.

אלא שאחרי שכבר הסתיים אירוע לגמרי, אז זה כבר ענין של מערכות משפט, ומדינה אינה יכולה להרשות לעצמה שפתאום יגיע מישהו ויחליט על "חיסול אישי".

אבל אם אפשר תוך כדי שהוא מנסה, נמלט לאחר מעשה, לירות ולחסלו - פשוט שזה מה שצריך. גם מגיע לו, גם הרתעה כחלק מהמלחמה, גם הצלה מדין-ספק של עוד אדם.

ובהחלט, זו לפחות אחת התוצאות החיוביות מהמציאות החמורה, ל"ע, העכשווית - שחזרו להיות נורמליים. ריפוי של מחלה שהחלה מאוסלו ונמשכה מכח ה"משפטנות" המעוותת במשך שנים.

וכלשונו המעודנת של מפקד המשטרה אחרי נסיון הדקירה בשער האריות: ניטרלנו אותו, וכשהוא ברח - המשכנו לנטרל אותו.. מה שנקרא: לשון נקיה...

לפי מה שהביאה "שמן פשתן", מוטב שלא יאמר כלום - ויפעלו כפי המובן מאליו...

לכל מי שיצא נגד אבא שלו

הוא מצטט את הרב שאומר שהתורה היא המוסר האמיתי ואז אומר שהוא לא שואף למוסר הזה... 

הוא מבלבל פה הרבה דברים 

ועם ישראל לא עזב אלפיים שנה את הפוליטיקה העולמית 

כן, תהליכי השלום העולמיים זה חלק מתהליך השלום, הרבי מליובוויטש דיבר על זה הרבה (במיוחד בתקופת ההסכמים בין רוסיה לארה"ב וצמצום הנשק הגרעיני ברחבי העולם) 

אבל שלום בין העמים לא קשור ל"שלום" בין יהודים וערבים בא"י שיש כאלו שמייחלים לו... 

http://ph.yhb.org.il/06-07-09/ -

דן נגד להציל מחבל שעדיין לא השתלטו עליו ואומר בפירוש שאין להרוג מחבל שהשתלטו עליו.

מי לא חושב כמוך ועדיין לא כופר?

שילוב המילים שלו מביע כפירה! 

הוא לא אמר "לדעתי כך וכך...", הוא לא הסתמך על הלכה בדבר הוא רק צטט חזון נחמד של הרב קוק  

אני האחרון שיגיד שמי שלא חושב כמוני הוא כופר! 

תשאלי אותם- @קבוצת פורום ברוך

טוב, אתם כותבים שם כ"כ הרבה ששכחת כבר את הדוגמאות מהשבוע האחרון... 

הרב אברהם סתיו ציטט מקור מחשבתי כתגובה לטענות לא הלכתיות (מוסר נוצרי וכו) שהופנו כנגד אביו.

לגבי הדיון ההלכתי הוא מפנה לרב יעקב אריאל שדן באריכות יתרה.

ואתה קורא לו כופר? תחומיין זה ספר כפירה ולא הלכה???

לכן כל התגובה האחרונה שלך משוללת מיסודה.

א. הטענות שלהם הלכתיות! (לאו דווקא המוצטטות בפוסט שלו) 

ב. בלי קשר לדבריו הראשונים, דעתו האישית, הוא מביא את הרב אריאל כנגד אלו שטוענים נגד אביו שאינו נתמך בהלכה.. אז הוא אומר, הנה בטח שכן... 

שוב, בלי קשר לדבריו הראשונים שאומר שאין לו שום שאיפה לחזור ולחיות ע"פ מוסר אבותינו. ע"כ קראתיו כופר. 

ג. לא קראתי את דבריו של הרב אריאל בתחומין שם, אבל מרגיש לי שהוא מביא פסקה אחת מתוך המאמר ובונה עליו כשיש לפחות כמה פסקות במאמר שאומרות בדיוק הפוך ממה שהוא מנסה לומר בפוסט שלו... 

מישהו יכול להביא לי קישור/ להעתיק/ לצלם לי את המאמר? תודה 

בעיקרון זה בתשלום. או בדיסק או במנוי באתר שלהם.

אני מצטט רק את פסקת המסקנות:

תחומין / כרך י / הרב יעקב אריאל / הגנה עצמית ("האינתיפדה" בהלכה)

ח. מסקנות

א. מותר ומצוה לאדם להציל את עצמו או את אחרים ע"י פגיעה בתוקף.
ב. לכתחילה פגיעה זו צריכה להיות מכוונת לאברי התוקף. יש להזהר ולהימנע מלהורגו, במידת האפשר.
ג. אחרי התקיפה אם התוקף ברח, נפצע וכדו' אסור לפגוע בו יותר. סמכות הענישה מסורה לבית דין בלבד.
ד. מותר לאדם פרטי לרדוף אחרי תוקף כדי לתופסו ע"מ להביאו לדין. לשם כך מותר לו גם לפגוע באחד מאבריו, אולם אסור לו להורגו.
ה. בדיעבד, אם תוקף נהרג תוך כדי הצלה או מירדף אחריו, יש להבחין: אם ההורג התכוין להורגו במזיד יש להעמידו לדין (אלא שאין לדונו כרוצח רגיל). אולם אם לא היתה כוונה זדונית, אלא חוסר זהירות וכדו' אין להעמידו לדין.
ו. במצב מלחמה יש מקום לתת בידי המתגונן מרחב פעולה גדול יותר, ולהתיר לו הריגת התוקף גם אחרי בריחתו, כדי למנוע ממנו ומחבריו אפשרות לתקיפה נוספת.
ז. מלחמה מוכרזת רק ע"י הציבור, ועל הפרט לקבל את מרות הציבור כדי להבטיח הצלחה מירבית במלחמה. לכן אסור לאדם פרטי להפר את משמעת הכלל, להוציא הגנה עצמית.
ח.כשהשלטון אינו ממלא את תפקידו להשליט חוק וסדר, ואינו מסכים לכך שאחר ימלא את החלל שנוצר, אין לאזרח פרטי, או לקבוצת אזרחים, סמכות שלטונית להעניש. אולם יש להם רשות להגן על עצמם.

אני חייב להעיר שהמאמר של הרב אריאל מאוד מאוד תמוה בעיני. הוא דן באריכות במגוון מקורות והיבטים של דין רודף, ופשוט מתעלם לחלוטין מהעובדה שאנחנו מדברים על גויים ולא על יהודים. אני כל כך תמה על העניין הזה שאני לא יודע איך לאכול את המאמר הזה. הרצתי חיפוש של מילות מפתח "גוי" "נוכרי" "עכו"ם" "אומות" "ערבי" "יהודי" וכפשוט כלום. נאדה. והרי על מה מדבר המאמר אם לא על רודף ערבי?? אם למישהו יש פיתרון לקושיא אלימתא זו אשמח אם יספר לי.

החותמת של הצנזור הרוסי שמאשר שמותר להדפיס אותם ושהכל בסדר.

אז גם פה. הדיון לא יכול לגעת בפיל הורוד במרכז החדר.

לכתוב מאמר שלם על מה מותר לעשות לערבי שתוקף, ולגייס לשם כך את הלכות רודף? על אותה הדרך אפשר לדון גם בדיני "בל תשחית".

http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=132229

א) הרב אפרתי ציטט רמב"ם. אחד. משם הוא הסיק דבר מתוך דבר.

גם לרב דוד סתיו וגם לרב אברהם סתיו מותר לחלוק עליו

(ויש שם כמה נקודות שניתן לעשות זאת. לא יודע באיזה מהם הם חולקים).

דיון הלכתי באמת מעמיק לא היה בתגובה הנ"ל.

בעיקר טענות בעולם המחשבה, וגם שם מותר להם לחלוק - וכן לרב קוק.

ב) באיזה אחד מ13 העיקרים הוא כופר כשהוא אומר את דבריו?

בהתחשב בכך שהוא לא מדבר על מוסר אבות אלא אתה מחליט שזהו מוסר אבות. עליך הראיה.

(ומלבד העובדה שהוא לא הביע עמדה נחרצת אלא הציע כיוון אפשרי)

ומה זאת אומרת "אז הוא אומר"? פשוט התעלמת באלגנטיות ממה שלא התאים לך.

ג) בגלל חשש גזל אני לא אעתיק את כל המאמר מהדיסק - באינטרנט הוא לא נמצא, אבל לא ממש קשה למצוא את הספר. במקרה הדיסק אצלנו מושאל מחבר...

אבל המסקנות בסוף מהמאמר מראות שגם סתם האשמת את הרב אברהם סתיו בהוצאת דברים מהקשרם.

לפחות התנצלות על זה נזכה לראות?

סימנת את דבריו כדברי כפירה - 

אבל כל פעם ששואלים אותך לגבי הנימוק, או לגבי הדברים של הרב סתיו בעצמם,

אז אתה מתחמק.

טענת שהוא לא דיבר בהלכה, וכשהראתי לך שכן אז אתה טוען שזה מוצא מהקשרו.

אתה לא רוצה לחזור על דבריך פעמיים, אבל אתה בעצם לא אמרת כלום!

אם הכל ברוגע, אולי תסביר למה זה דברי כפירה?

בגלל שהוא לא שואף למה שאתה קורא לו מוסר התורה? איפה אתה רואה בהלכה שזה מוסר התורה?

וכשהרב אריאל והרב מלמד אומרים הפוך אז זה לא נחשב?

א) אתה זה שמחליט שזו דעה רעננה מבית מדרשם. בדיוק על זה הרב אברהם סתיו הלין שלא מתווכחים בהלכה.

הם יכולים לחלוק על פירוש הרמב"ם, הם יכולים לחלוק על ההשלכה למצב שהרמב"ם לא דיבר עליו.

הם יכולים לחלוק עליו בטענה שאדם יכול לעשות בעצמו בשטח מה שדרוש דיין יחידי.

הם יכולים גם לחלוק על הבנת המציאות מה יותר מסכן יהודים. 

הוא טוען נגדם באחת, אבל לא מדובר בדיוק בהלכה הפוכה בפירוש למה שהם אומרים.

והוא טוען שהרב יעקב אריאל אומר כך, ואתה מחליט לפני שקראת את המקור שזה לא כך? 

תכתוב שנראה לך תמוה. תכתוב שאתה מופתע. תחפש את המקור ואח"כ תגיב.

אחרת כל אמירה על "דעה חדשה" היא בהחלט לא מנומקת או מבוססת.

הכעס מגיע מכך שאתה קורא לו כופר, אבל אפילו לא מתייחס למה שהוא אומר. בצד התורני.

ב) נצחיות התורה לא סותרת את העניין.

יש סוגיות דאורייתא שכבר הגמרא אומרת שעדיף שלא לקיים, כפי שמוכר ללומדי הדף היומי (נדרים, נזיר וכו').

מדוע אתה מחליט שדווקא כשדוד מודד אדומים בחבל מדובר בפסיקה לדורות ולא הוראת שעה?

איזו הלכה המקורות שציטטתי לעיל מבטלים?

ג) מצויין. נראה לך. פה מתחיל דיון הלכתי.

אבל פה הוא מתחיל. כשדנים למה כן ולמה לא. 

ואמליץ שוב - תקרא את המקור ההלכתי שאדם מסתמך עליו לפני שאתה מאשים אותו בכפירה מדעתך...

במיוחד שגם אתה מסכים שהרב יעקב אריאל איננו קטלא קניא.

צריך להרוג את המחבל מתוך הכרה שכלית מחושבת שזה מה שנכון ומוסרי לעשות.

לגוף דבריו של הרב אריאל, ניכר בהם בהחלט הנקודה שהזכיר משה למעלה. לא בהכרח פחד ממעצר כמו מבט של אחריות ציבורית שמצריך לברור מילים.

ויותר מוחלטת. "אין סיבה" זה לא אסור אבל גם לא ברירת מילים אסטרטגית.

http://www.kipa.co.il/now/64824.html

ובכל מקרה, שימי לב שכל הטיעונים הם איבה וסכנה מההשלכות. זה פרשנות של ההשלכות וחומרתן. אפשר להסכים, אפשר לחלוק, ובכל מקרה זו דעה לגיטימית. זה שונה לחלוטין ממנגינת דברי הרב סתיו שמדבר באספקט המוסרי.

א - סוף סוף אתה מנמק וניתן להתווכח.

אבל אתה מתעקש לקרוא את הרב אברהם סתיו בצורה שנוחה לך.

כלומר, אתה מקבל את ההנחה של הרב אפרתי שמוסר המלחמה בימי דוד ושלמה הוא "המוסר האמיתי", מכיוון שכך עשו דוד ושלמה. על ההנחה הזו חולק הרב אברהם סתיו. אשמח לשמוע האם אתה חושב שבגלל שדוד קיים את מצוות אשת יפת תואר זה גם הדבר הראוי לעשות (אמנון ותמר).

כלומר, גם אם מה שדוד עשה היה נכון, לא תמיד זה נכון לכל הדורות כולם. וכן אמרתי על למדד בחבל.

לי ברורה הכוונה של הרב אברהם סתיו ככה. אם אתה רוצה אני אשאל אותו בשמך (רק תנסח את השאלה שלא יהיו טענות אח"כ.)

לגבי דעת תורה: על זה בדיוק דיברתי.

איזה שו"ע? למה הוא קשור לכאן? איזה פסיקות קדמוניות? תצטט שו"תים ואל תנופף באוויר!

לגבי שו"ע מסויים ניתן להתייחס. אתה קובע קביעות ולא מנמק!

ב - התורה נצחית. לא תשתנה. אמת עד כאן.

אבל מי אמר שהחלק בתורה שאמר לדוד לנהוג כך איננו הוראת שעה? 

הרי גם אליהו הקריב קורבנות בחוץ. אתה רוצה לנסות בגלל שהתורה נצחית?

זה עניינה של ההלכה. ואם ההלכה קובעת כמו הרב אריאל, אז זה לא יעזור לך לצטט פסוקים. לא פוסקים מפסוקים, משניות וגמרות, כידוע לך...

לא הרב סתיו ולא בנו אמרו שדוד טעה במלחמותיו. 

ג - הרב אריאל בתחומין מדבר במפורש על האינתיפאדה הראשונה ועל ערבים.

הוא בהחלט מדבר על סכנת נפשות ועל להציל את עצמך או אחרים. אמנם הוא מזכיר שם אבנים ובקבוקי תבערה אבל גם מזכיר קרבנות בנפש. אין הבדל ניכר בין האבן, הבקבוק והסכין חוץ מהאופנה אצלם כרגע.

ולגבי דין רודף ושאלת המצווה - באותו תחומין גם הרב אריאל וגם הרב רוזן דנים במחבלים משום דין רודף.

כנראה שהם הבינו אחרת ממך.

ולגבי הסתירה עם התשובה שלו עכשיו: שאלה טובה. 

אבל את זה צריך לשאול את הרב עצמו. אתה לא יכול לנפנף את המקור הקודם כאילו הוא לא כתב אותו.

(והוא לא כתב מותר. הוא גם אמר להתייעץ עם מומחים לביטחון ושאין צורך להוסיף שמן למדורה...)

דוד עשה הכל לפי מה שהיה נכון *לו* *לימיו*

זה לא אומר שגם היום צריך לנהוג כך.

אני מקוה שברור לך שלמרות שהתורה מתירה אשת יפת תואר אתה לא הולך במלחמה הבאה לאנוס נשים ערביות.

יש דברים שהתורה אולי מתירה- אבל זה רק כתגובה לנורמה העולמית.

(אפשר לקרא בהרחבה בחזון הצמחונות והשלות של הרב קוק על זה, שיש דברים שגם אם הם נכונים וראויים לזמן מסויים- לא אומר שהם ראויים ונכונים בעיקרם)

יש דברים שהם אסורים מכל וכל, ויש להם היתרים ספציפים מאד ממוקדים, מתוך הבנה שיש יוצאי דופן.

זה שדוד השתמש באותם יוצאי דופן- לא מתיר את האסור באופן גורף.

(מעבר לזה שגם על דוד נאמר שלמרות שהוא עשה נכון כשנלחם כ"כ הרבה- עדיין היה בזה פגם שגרם לכך שלא הוא בנה את ביהמ"ק אלא שלמה.)

ורק להבהרה-

ברור לי לחלוטין שמחבל אחת דינו מוות.

אבל לא ע"י המון זועם או אזרח מן השורה.

אלא רק ע"י בית דין.

אני לא חסה על חיי המחבל (ואני לא חושבת שאי מי מהרבנים שהבאתי חס עליהם..)

אני כן נגד שכל אחד יעשה דין לעצמו ויחרוץ משפט על פי מה שנראה לו. 

כי אני רואה לאן דבר כזה מביא אותנו, כחברה.

הקמת בתי דין זה אחת מ7 מצוות בני נוח- כלומר הבסיס של הבסיס זה חברה מתוקנת שיש לה דין ומשפט ולא איש את רעהו חיים בלעו.

אף אחד לא טוען שזו מעלה גדולה, וברור ש"דברה תורה כנגד יצר הרע", אבל זה מותר.

זה לא מוסרי לא להרוג מחבלים

אנחנו צריכים עונש מוות לא בשביל הרתעה ולא בגלל שיקולים תועלתיים כאלה או אחרים, למרות שגם הם חשובים. אנחנו צריכים עונש מוות כדי לשמור על הבריאות הנפשית ועל ערכי המוסר שלנו

עונש מוות- שניתן ע"י בית דין זה דבר מוסרי.

אדם מן השורה שהורג שלא מתוך הגנה עצמית- זה לא מוסרי.

וזה אכן הפתרון הנכון לבעיה,

לא לשאוף שכולנו נהיה רוצחים- אלא שיהיה דין צדק במדינה.

(הבעיה היחידה בלהחיל עונש מוות על מחבלים- זה שכרגע זה דו"צ. ויוחל גם על יהודים שהורגים ערבים)

אין לי בעיה עם מחבל שמת תוך כדי ניטרול, הפוך- אני בעד לנטרל מחבלים באופן מוחלט.

אבל אם הם נוטרלו- ועדיין חיים, אז כאן זה כבר מסור לבית הדין.

בקיצור, ה'מוסר' הזה כ"כ מעוות שחבל בכלל להתווכח על זה.

אם האדם לבוש מדים מותר לו לירות במחבל, ואם הוא אזרח

מן השורה אז לא?

כל זה מבלי להזכיר את הסכנת נפשות שיש בהשארת מחבל

בחיים.

לא מעשי כרגע.

יש סיכוי נמוך שמישהו יצליח להעביר חוק לעונש מוות למחבלים, וגם אם כן, הוא כנראה ייושם ע"י מערכת המשפט במקרים חריגים, אם בכלל.

השאלה מה עושים בנתונים האלה.

הגיוני ששינה דעתו מאז.

כאן:

יש לי אותו, אבל אני לא חושב שמותר להעלות את הטקסט - צעירים מעל עשרים

ואין מעלים" - לגבי "מוסרים " הדין שיש לסבב להם מיתה ואסור להצילם . מחבלים הם יותר גרועים ממוסרים . 

2) במלחמה כתוב בספר דברים " והרגת את כל זכורה לפי חרב". זה נפסק להלכה ברמב"ם . 

3) רשב"י כותב : "טוב שבגויים הרוג - בזמן מלחמה". 

לכן חייבים להורגם.  אשמח אם תעני לי על העניין .

1) דין מורידים ואין מעלים אינו אומר להרוג בידיים. עיין ברב מלמד.

2) זה בדיני מלחמה. וכפי שהרב יעקב אריאל אמר - לא אתה תקבע מתי יש מלחמה.

3) כנ"ל. פלוס, הרבה מדברי רשב"י לא נפסקו...

באופן כללי:

תשימו לב שגם הרב אברהם סתיו לא אומר שעדיף לא להרוג.

הוא אומר שהדיון צריך להיות יותר הלכתי ומעמיק.

סוגיה ראשונה היא שאלת ההיתר הגורף להרוג.

גם אם גוי נהרג ע"פ דיין יחידי ובעד קרוב, רוב האנשים פה אינם דיינים. 

האם העובדה שעל פי דין תורה מישהו צריך למות מאפשרת הוצאת חוזה גורפת?

ומתי צורך השעה יאפשר דבר כזה?

זו לא שאלה פשוטה שאפשר לצטט את העובדה שהאדם חייב מיתה כדי לסיים את הדיון.

שאלה שנייה היא שאלה במציאות: איך יש יותר פיקוח נפש?

גם אם הוא מחבל, אם הוא מנוטרל (לצורך העניין - חסר הכרה ולא זז) עדיף להרוג או להציל?

יש סכנה שהוא ישתחרר בעתיד, ויש סיכוי שחקירה שלו תוביל להצלת יהודים.

אתם יכולים לתת סברות כרס, אבל עד שלא תיחשפו לנתונים לא לי ולא לכם יש מושג בלשקול את זה במציאות.

אלה שיקולים הלכתיים לא פשוטים. אפשר לנסות להבין מה הצד השני חושב ולא ישר להגיד שהם נגד ההלכה והתורה.

1) לא נכון. עייני שוב. "אין מורידין ואין מעלים" אומר שלא הורגים בידיים אך גם לא מצילים. לגבי מורידין ואין מעלין הוא כותב "אם אפשר להורגו, צריך לעשות זאת".

2) זה לא רק במלחמה. ראי שם ברב מלמד.

הסוגיא הראשונה והשניה חד הם: דין מורידין ואין מעלין זה לא דיין יחידי, אלא מיתתו ביד כל אדם. זה אומר שאפשר להרוג אותו בפשטות ובלי פלפולים. זה צורך השעה. אמנם ברור שכאשר הדבר גורם לאיבה, מסכן יהודים אחרים וכדו' - הדין הזה לא נוהג. ולכן, כשהחוק אוסר להרוג מחבל שנוטרל, עצם האיסור החוקי יוצר קושי טכני להתיר את העניין (וכפי שהריגת כופרים יהודים נאסרה כיום באופן גורף, אע"פ שבעיקרון הדין חל גם עליהם). לגבי השיקול של פרטים בחקירה וכדו' - במציאות הנוכחית שכל אחד לוקח סכין ויוצא לדקור - זה לא כל כך רלוונטי. ובכל מקרה, אנחנו באמת לא יודעים מה משיגים מהחקירות הללו. לעומת זאת, אנחנו יודעים בוודאות שמחבלים השתחררו ושבו לרצוח, כך שיש כאן ברי ושמא..

1) צודק. התייחסתי יותר לטיעון של "צריך להרוג את כולם". 

2) האמירה שזה רק במלחמה התייחסה לטיעון השני שלו. לא לראשון.

ומורידין ולא מעלין זה בידי כל אדם, אבל ההחלטה על מי הוא חל ומתי היא לא. ודווקא בגלל שהוא דין כל כך גורף הפוסקים מאוד מגבילים אותו...

וכמו שאתה בעצמך אמרת - הדין חל על הרבה אנשים באופן תאורטי. מי יודע, אולי גם עליך ועלי...

אם מחשש איבה אפשר לנטרל את הדין הזה, אז גם הטיעונים של הרב סתיו רלוונטיים.

ובטח שחשש איבה קיים בזה, לצערנו. 

דיין יחידי התייחס לדין שהרב ברוך אפרתי ציטט ושהתייחסתי אליו לעיל.

לגבי השיקולים של חקירה:

בדיוק לכן צריך שלא כל אחד יגיד בדיוק מה דעתו הלא מוסמכת בעניין.

ואתה לא יכול לומר ברי שהמחבל הזה יהרוג. ברי ושמא זה על המקרה הזה ולא אמירה סטטיסטית על ציבור. (ברי ש"מחבלים השתחררו ושבו לרצוח", אבל גם ברי שמחבלים שנחקרו נתנו מידע שמנע פיגועים. ולכן נשארת באותו מצב.)

בפרט בימים האחרונים, שכל ערבי מחומם לוקח סכין והולך לדקור יהודים.

במחילה אבל זה ממש שטויות. חקירה לא תמנע רצח של יהודים.

לעומת זאת, *מאות* יהודים נרצחו ע"י מחבלים ששוחררו. מאות, כן, מאות יהודים.

כל אדם שיכול היה להרוג מחבל ולא עשה זאת, שלא מטעמים של פחד לשבת בכלא שנים רבות,

דם הנרצחים על ידיו, ויידע זאת כל מי שחלילה מתכוון להקשיב לדברי בעלה של אביבה סתיו.

אמנם גם ההגדרות נתונות במחלוקות, אבל ברור שיש מקרים שאינם גבוליים, ואם בישראל - ק"ו באומות העולם שהדין חל עליהם ביתר קלות. אני לא חושב שיש מאן דאמר שאין דין מורידין ואין מעלין באופן עקרוני לערבי שניסה לדקור יהודים.

הטיעונים של הרב סתיו לא רלוונטיים כי הוא לא בא בשם האיבה, ולא בא השם ההלכה אלא בשם מוסר גויי שאינו קשור לתורה. הוא אומר את זה במפורש, רק במילים יותר עדינות ומכובסות.

באמת תמהתי למה הרב אפרתי נצרך לעניין דיין יחידי כשיש דינים הרבה יותר בסיסיים מזה.

לגבי השיקולים: בינתיים לא שמענו שום בקשה רשמית של כוחות הביטחון מהציבור להשתדל להשאיר מחבלים בחיים כשאין מהם סכנה כדי שיוכלו לחקור אותם. אם זה באמת היה כזה קריטי היה מצופה שיעבירו את המסר לציבור.

רק מנסח את זה כך שהיועץ המשפטי לממשלה יא ישתולל נגדו.

 מה שכותב או לא כותב סתיו זה לא רלונטי לדיון תורני.

כל המחבלים שהשתחררו והמשיכו בטרור פסקו בצורה חד משמעית שמצוה להרוג כל מחבל. נקודה.

אני כותב חופשי נב שאני פשוט חושב שזה הנכון.

אז נכון לא חשבתי על מגבלות לחופש המחשבה ף ויש כל מיני הרגשות  אם אדם מוכרח לכבד כל מי שהירביץ פעם סמיכה , או דוקא גדולי תורה . נניח לחזון איש לא היתה סמיכה אבל ברור שצריך לכבד אותו מצד שני יש כאלה שעשו סמיכה . 

 אתה חושב שאני מכניס לרב אריאל , שהוא חכם בתורה, דברים שלא רצה שיבינו? ובדיוק להפך אני לא משתלח ולא נעלים.

 גם הרבה גדולי ישראל אחרים ניסחו את דבריהם כך שהשלטון לא יתנכל להם ומאידך שלט להטעות את האנשים שיבינו 

.

 זו פשוט חוצפה להגיד כאילו פגעתי במשהו ברב יעקב אריאל. תראה לו מה שכתבי ואני בטוח שהוא ישלח לי יישר כוח. ( ואגב לפני שתקפת אותי בררת אם הירבצתי פעם סמיכה ?)  

הרב מלמד כותב שדין התורה היא שצריך להרוג אותו, אבל מצד "דינא דמלכותא" אין לעשות זאת בפועל. לעומת הרבנים סתיו שטוענים שמוסר התורה לא מוסרי, עפ"ל.

בכל מקרה, תודה על הקישור. הוספתי אותו לערך בלה פרוינד בוויקיפדיה.

כי גם הרב מלמד לא אומר שזה נגד התורה לא להרוג אותו וכופר מי שחושב אחרת.

(וכולנו יודעים מה דעתך כשהמלכות אומרת משהו שנגד התורה, לא?)

והם לא טוענים שמוסר התורה לא מוסרי.

הם פשוט חולקים עליך מהו מוסר התורה. ואני אשמח לראות אותך מוכיח אחרת...

ועיין ברב יעקב אריאל שאומר את זה הרבה יותר סתוי ממה שאנשים פה מוכנים לבלוע.

הוא די מושג מושאל. כי ברור שלא חל על זה דינא דמלכותא בהקשרו המקורו הנידון בפוסקים. אולי זה מתוקף גדר דין מורידין ואין מעלין עצמו, שכאשר הוא מזיק ולא מועיל (למשל: כשהחוק אוסר וממילא אפשר להיפגע, וזה יוצר מגוון תגובות שרשרת שליליות) הוא לא נוהג, כפי הסכמת כל אחרוני דורנו ביחס למינים ואפיקורסים, והוא הדין בפשטות גם לגויים.

הם בהחלט טוענים שמוסר התורה לא מוסרי. אלא שהם מצאו ג'וקר: "דרך ארץ קדמה לתורה". וכיון שכך, אני יכול לדחוף איזה מוסר מערבי וגויי שאני רוצה, ולטעון שהתורה עצמה בעצם הקדימה אותו למוסר שלה, מעצם זה שהגה אותו איזה לוק או הובס והוא התאזרח אצל אומות העולם. וואלה.

דינא דמלכותא הוא לאו דווקא מושג מושאל. השאלה מתי הוא תקף הוא חלק מהמחלוקת.

והם לא מדברים דווקא על "דרך ארץ קדמה לתורה". אתה מכניס את המילים שלך לפה שלהם.

ודווקא נגד הטיעון הזה הרב אברהם סתיו ציטט את הרב קוק בתור דוגמא.

המחלוקת היא מה מוסר התורה, לא האם קלווין או הובס התאזרחו ביפן.

אלא רק מתגבר על דיני תורה שמאליהם ניתנים להתניה, מה שקיים רק בדיני ממונות. כמו כן דינא דמלכותא חל בדברים שאין בהם דין תורה, כמו עניינים של נימוסים והליכות. עניין המיסים הוא נקודה נפרדת שבפוסקים ניתנו לה נימוקים שונים למה היא מחייבת.

הגיעי עצמך, אם דינא דמלכותא קובע לנו את מי להרוג ואת מי לא, למה שלא יקבע לנו גם אם למול את בנינו ולשחוט את בהמותינו?

את היסוד הזה של "דרך ארץ קדמה לתורה" ראיתי בכתביהם בכמה מקומות. למשל, בחוברת של הרב שרלו על התנועה המעורבת, וכבר נכתב על כך בתגובה שפרסמתי עליה:

ה"דרך ארץ" הבסיסית מחייבת פעולה משותפת של שני המינים – ראשית, כיון שאנו רואים שעל פי התורה, החברה הנפרדת הכרחית לפחות בגיל הנעורים, ממילא אין מקום לטענה בדבר "דרך ארץ", כפי שכותבים מחברי החוברת עצמם: "אין ספק שבאותם מקומות בהם עומדת דרך הארץ בסתירה מוחלטת לנאמר במתן תורה, נדחית זו הראשונה מפני השניה". שנית, עצם הטענה שחברה מעורבת היא "נתון בסיסי בהתנהלותה של דרך הארץ" תמוהה ביותר ונראית כהנחת המבוקש. לא הובאה כל ראיה לטענה זו (מלבד ה"ראיה" שמצות "פרו ורבו" אכן מצריכה השתתפות של שני המינים...). נכון הוא שזוהי הנורמה המקובלת בחברה המערבית המתירנית המודרנית, אולם בחברות אחרות הדבר דוקא אינו מקובל, ומדוע אנו לוקחים כנקודת מוצא את החברה הזו דוקא? יתרה מזו: עצם העובדה של"ארץ" ישנן דרכים רבות עד מאוד (מלבד כמה פעולות וערכים בסיסיים המשותפים לכל המין האנושי), שוללת למעשה את האפשרות לראות באחת מהן נורמה בסיסית, ומחייבת אותנו לנסות ולסלול את דרכנו על פי ערכיה של התורה. במשפט אחד – גם ה"דרך ארץ" צריכה להיות תורנית.

הם מציגים את זה כאילו זה מוסר התורה, על יסוד העיקרון הנ"ל של דרך ארץ, ולא שמים לב ש"בטעות" הם נשארים עם כל מיני הלכות פסוקות שנהיו פתאום לא מוסריות. זה ז'אנר שלם אצלם, אגב. מאמרים ש'מתמודדים' עם כל מיני הלכות 'לא מוסריות', ש'מעוררות אי נוחות רבה' וכדו'. אני יכול להתפנות אותך למגוון מאמרים של הרבנים מיכאל אברהם, בני לאו, יובל שרלו, ועוד ועוד. אבל אני מניח שודאי נתקלת בזה בעצמך. זה די נפוץ.

ז"א שהחצוף הזה מתיימר להיות יותר מוסרי מדוד ושלמה

לא צריך להוסיף מילה מול העיוות הנוראי שלהם

המוסר שלהם אינו מהיהדות זה בטוח!

מוזמן לקרא שוב ולנסות לתרגל קצת הבנת הנקרא.

ולזה התכוונתי, אם הוא התכוון לימי דוד ושלמה לא נראה שהוא התכוון למוסר הלחימה של אשור ומצרים אז אל תעשי ראש קטן!

ותקופה אחרת לחלוטין.

וכן, אם מדברים על תיקון עולם- זה גם על תיקון של דברים כאלו.

וכמו שיש הלכות על אשת יפת תואר, ויש היתר- והיום כל רב יגיד לך שזה אסור ולא מוסרי *לפי התורה*

למה? כי היום העולם יותר מתוקן- ולכן אנחנו שואפים גם למצב היותר גבוה מבחינה מוסרית של התורה.

זה לא אמירה על דוד ושלמה- אלא אמירה על זה שאנחנו בתקופה אחרת, ולכן אנחנו לא דוד ושלמה.

 צריך להסתכל בראיה רחבה. מה התורה דורשת מאיתנו- כעם וכיחידים.

ואיתם גם ההלכה

אכזריות לא השתנתה ולכן גם דיני הטיפול בה לא השתנו

במה שונה רצח דאז לרצח כיום? אז רצחו עם חרבות והיום עם מרשמלו? לא

הטיפול באכזריות מחייב נקיטת אמצעיים אכזריים נגד המתאכזרים כדי לתקן את העולם

מצוות וביערת הרע שייכת לכל זמן ועת עד לגאולה!

זכותו.

רק שלא יעוות את דבריו של הרב קוק זצ"ל.

כמעט ולחצתי לייק על התמונה 

בס"ד

בפצועים...

נא לא להתבלבל ביניהם:

יו"ר זק"א: מטפלים קודם ביהודים שנפגעו - בארץ - חדשות - ערוץ 7

הדגשה מתוך הכתבה:

"המתנדבים שואלים מה לעשות. במציאות זה קצת יותר קל מאחר ואסור לגעת במחבל עד שלא מגיע חבלן משטרתי ובודק את המחבל שאין עליו מטען, מה שנותן לנו זמן לטפל בינתיים בפצועים היהודים"

זק"א ומד"א מוסמכים לעזור לפצועים ולהציל את חייהם.

מד"א גם לא ייגש למחבל אם המשטרה לא אישרה זאת.

לא נראה לי.

הוא ציין עובדה - החובה לגשת קודם את הפצוע האנוש יותר.

זק"א, לעומת זאת, טרחו להודיע לציבור את המציאות המתרחשת בשטח.

זה^^ ההבדל היחיד בין השניים.

וליישר קו עם ההלכה.

זה גם עונה לדרישות הרפואה המונעת.

מחבל שיחטוף כדורים בכל גופו , סביר שלא יפצע ולא יהרוג יהודים.

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....