אבל חושש. לצעוד אל ה"בלתי ידוע".. עוד משהו שלא הזכרתי זה שלדעתי היא מאוד רוצה להתחתן כבר. אני לא שולל אבל זה לא משהו שאני מתכנן לעשות ממש בקרוב. למרות שזה דווקא משהו שנראה לי יכול לצמוח מתוך הקשר(הרצון) ובכל מקרה בקשר למתי בדיוק אני מניח שאפשר לעשות פשרות אם וכאשר זה יהיה רלוונטי.

אתה כבר מדבר על חתונה (ולא ממש רוצה)

ומאיפה קבעת שהיא רוצה להתחתן?

כמובן לא בהקשר שלנו אלא באופן כללי כזה. איכשהו למשל עלה מה הגיל הממוצע לחתונה והיא חצי בצחוק אמרה וואי איזה לחץ אני עוד רגע בגיל הזה..כל מיני רמזים מפה ומשם..

אם היא אכן קצת "לחוצת חתונה" כמו שנראה מכל מיני רמזים שהיא פיזרה..השאלה אם לנסות להבהיר את הדבר הזה לפני. כלומר להגיד לה שאם זה ילך בע"ה אני עדיין לא מתכנן להתחתן עוד חודשיים ואם זה התכנון שלה אולי עדיף לא להתחיל קשר רציני יותר.

בוא נצא מנקודת הנחה שאתה מוצא חן בעיניה - ולהיפך.  

אתה בא אליה ומדבר איתה על חתונה?! לי זה נראה מרתיע מידי. מעניין מה הבנות חושבות על זה

ושאלה אליך. אני הבנתי שאתה לא רוצה להתחתן אבל אם תגיע בחורה מתאימה אתה תהיה מוכן אז למה לשאול אותה?

אני מניחה שבעצמך תרצה להתחתן.

אולי לא עוד חודשיים,אבל עוד 1/2 שנה.

גם לחוצות חתונה צריכות זמן להכיר,לראות אם מתאים ושייך.

ואז לתכנן חתונה גם לוקח קצת זמן.

אל תילחץ ממה שהיא רוצה או ממה שאתה יודע שהיא רוצה.

תציע ותזרום לאט לאט.

בכל מקרה-אל תבהיר לה כלום לפני.לא חושבת שזה שייך.

תזרום עם הרגע.זה הכל!

LIKE

אפשר לראות את כל האדם עם שפת הגוף וכו'..אבל אם אחד ממנו יימנע מלהגיד משהו שמפריע לו בגלל מבוכה(שנינו מעט ביישנים לפחות בעניינים כאלו),זה כבר לא יהיה שווה את זה את לא חושבת?

בעניי עוד יותר מביך להפגש שאחרי הפתחות מול מחשב..

במקרה שנפתחתי או התקדמתי ריגשית עם כל אדם בעולם (ז"א גם חברות) בעולם הוירטואלי 

הייתה מבוכה קלה במפגש הראשון פנים אל פנים.. כאילו רצינו לבדוק איך כל מה שעברנו בעולם הוירטואלי 'מתאכלס' בעלם האמיתי..

אני אוהבת קשרים שנבנים בעולם האמיתי ולא מסתתרים מאחורי מילים 

באמת יש סיכון קל שזה יגרום למבוכה אבל אל תפחד מזה.. בשיחה נעימה , כנה ואמיתי אפשר להתגבר עליה יפה ולצאת עם חויה טובה מהאירוע.. (והפוטנציאל של החויה הטובה גבוה יותר משיחת התכתבות!)

בקיצור הכל אפשרי.. תעשה מה שאתה מרגיש בו כמובן הכי בנח אבל תרשה לי לחזק את ידך לדבר איתה פנים בפנים!

אין ספק שאני הייתי מצפה שככה ינהגו איתי

שיחת יחסנו לאן צריכה להתרחש בעולם האמיתי 

והיא תמיד בעלת מטען בהתחלה.. אבל לאט לאט מפרקים אותו ופשוט מקשיבים ומשתפים כל אחד על מקומו שלו.. 

אחשוב על זה..

אל תחשוב כרגע על חתונה, לא אם בכלל ולא מתי.. אלא פשוט אם טוב לכם ביחד ואם אתם רוצים לצאת, וזהו

וממליצה שלא תמרח את זה, תתפוס אומץ ותשאל, ותברר איתה, עדיף לא להישאר במצב שלא ברור אם זה ידידות או מעבר.. בהצלחה!!

גרוע גרוע.

כי אתה לא בקטע של "להתחתן כן או לא" , שזה קטע שמביא את הבנות לפחות ללחץ ולעצבים , אלא שאתה יכול לזסרום ויהיה מה שיהיה.

ואם ניח דברים מגיעים למקום שאתה לא רוצה שיגיעו , אז אתה פשוט מתרחק באלגנטיות ולא חיב "לחתוך". כמו שחותכים בשידוכים.

אתה כולך נרגש כשאתה כותב עליה, אתה גם קצת מבולבל , בקיצור היא לגמרי בראש שלך , ונראה שככה גם אתה אצלה. אז זה בדיוק המצב להמשיך .

היא לא ידידה, ולא רואה את עצמה כידידה, ובמיוחד אם שמת לב לרמזים. 

תפסיק לשחק איתה, ותעשה משהו- בין אם זה להחליט שאתה מפחד או לא מעוניין, ועוזב (גם אם זה בא על חשבון אבדן הידידות- שחרר אותה ממך), ובין אם תחליט לעשות צעד לקראת. 

בינתיים, אם היא מעוניינת, אתה יוצר בשבילה מצב בלתי נסבל.

באמת שדי. מדובר באדם, ובמיוחד כשמדובר בנשים, אתה לא פוגע בה רק בכך שהיא מעוניינת ואתה לא ברור, אלא גם פוגע בריכוז שלה, בלימודים שלה, ובחוויה האוניברסיטאית באופן כללי. היא לא תצא עם אדם אחר אם היא מחכה לך, ואם היא תחכה לאורך זמן ותגלה בשלב מסויים שאתה בקטע של להיות ידיד נצחי, מאוד יכאב לה שהיא בזבזה הרבה זמן עליך.

אל תשתף אותה בלבטים. זה לא לעניין. אתה זה שמתלבט, ולא נראה שהיא. הסבל הכי גדול עבור בחורה זה שבחור שהיא מחבבת עומד מולה ואומר לה- תקשיבי, אני מתלבט לגבייך (גם אם זה פחות בוטה, בנות טובות בלהבין).

תתפוס את עצמך, תהיה אדם, ותנהג בהגינות.

שזה קרה. מה שקורה היום [ההפרדה והצניעות המוגזמות] זה ריאקציה למתירנות הקיצונית שמשתוללת בחברה הכללית [החילונית]. יש תמונה של רבנים חשובים ומכובדים, נדמה לי במחנה קיץ של בני עקיבא. אולי משנות החמישים. הם מצולמים שם בחברת בנות. כמה וכמה מהבנות הללו הפכו במשך הזמן לנשותיהם החוקיות של אותם רבנים. בניגוד למה שחושבים, אפשר להיות בקשר במשך זמן רב, אפילו שנתים ושלש, בלי לעשות דברים אסורים. מצד שני, אתם מכירים זה את זו היטב [מעלות וחסרונות], אתם לא קונים "חתול בשק".  חוץ מזה, למה לוותר על מישהי שבאמת מתאימה לך רק בגלל שכיום זה לא מקובל בחברה הדתית לאומית. אם זה היה טוב בשביל אנשים כמו הרב דרוקמן ואחרים, זה אפשרי גם בשבילכם.

אופציה אחרת, פחות מוצלחת, היא להתחתן אחרי שנים שלושה חודשים ולדחות את הרחבת המשפחה עד שתסיימו את הלימודים ותדעו איך תתפרנסו. בכל מקרה, בשום אופן אל תוותר על ההזדמנות הזאת !

נ.ב. הסתייגות: לא בטוח שבאותה תמונה שהזכרתי מופיע הרב דרוקמן, אבל, אם זכרוני אינו מטעה אותי, גם הוא אחד מאלה שבתמונה בחברת אישתו לעתיד שהיא רופאה במקצועה.

א.יש לנו הלכה,את לא יכולה לקחת ערכים הלכתיים ולבקר אותם.צניעות איננה נורמה,אלא מצווה.

ב.זו אינה ריאקציה, מכיוון שזו אינה המצאה,את מוזמנת לפתוח ספרים הלכתיים,מצוות צניעות וגדריה ההלכתיים לא נוצרו בקום המדינה או כראקציה לאיזה שהוא דבר.

ג.אני לא יודע על איזה רבנים את מדברת,אבל הציבור בכלל התעלה,את לא יכולה להביא ראיה מרב מכובד ע"י תמונת ילדותו,מדוע שלא תשאלי אותו מה הוא חושב היום ?

ד.והאם זה תמיד נגמר בצורה כזו של חתונה מתוך היכרות בזמן הנעורים ? זה לא מציאותי,כ"כ הרבה שומעים על דברי זוועות ממחנות קיץ מוערבים,וגם ללא תרחישים קיצוניים כאלו,עצם מציאות לא צנועה היא דבר שהוא מספיק בפני עצמו.

ה.לגבי המקרה הנ"ל,מה שנכון לדעתי הוא כן לבדוק ולברר בפרוש למטרות נישואין,הקונספציה לפיה אפשר לשהות בקשר ארוך ללא עשיית דברים אסורים לא מסתדרת בעיני.וזו גם לא מטרת הקשר.אדם יכול להיות ערב לעצמו ? זה נוגד בפירוש את הדרכת חז"ל שאין אפוטרופוס לעריות

אני לא יודע איזו תקופת זמן כן כדאי לברר ואני לא מתיימר לתת יעוץ בנושא הזה אלא רק להגיב לגבי הדברים שנכתבו כאן,אך הייתי ממליץ לפותח השרשור לעשות שאלת רב ולברר הן מבחינת נסיון והן מבחינת צניעות,להעלות את הקושיות ולתאר את קווי המתאר של המציאות הזו כדי לקבל את התשובה המאוזנת והמתאימה ביותר שתוכל להועיל לך,בהצלחה !

אבל כשמגרדים קצת את הצבע מעל ההכרזות הדרמטיות , מגלים שלא מדובר בהלכות , אלא בכל מיני מנהגים והחמרות או משפטים מהגמרא שהוצאו מהקשרם.

הדברים הללו אינם בגדר שמועות אלא בגדר הלכות גמורות.

אם מישהו מעוניין לשאול אשמח להשיב,אך לא כלפי מה שאתה כותב,לצערי מכיוון שהוא מטעה אני מחוייב להזהיר שמדובר במשתמש בעל עבר טרולי בפורומים.

כי מאז הרמב"ם חלו שינויים מפליגים בהלכה וישנם הרבה מאוד ספרי שו"ת ממאתיים השנים האחרונות , שמתווים את דרך ההלכה בנושאים שבינו לבינה והפסקים שמופיעים בהם רחוקים מאוד מאוד ממה שכתוב בספרי הרמב"ם , שפורסמו לפני קרוב לאלף שנה.

בתור מי שלומד באופן מסודר , אני יודע היטב , שברגע שאדם מצטט לי מהרמב"ם , הוא מוכיח רק שהוא לא ממש בקי בהלכות.

נובמ'ת

אין צורך במיומנויות מיוחדות.

לעומת זאת , כדי להבין מהי הלכה בת ימנו בנוגע לסוגיות עכשוויות נדרש ידע רחב שמקיף הרבה יותר מספרים ראשוניים ובסיסיים כמו השו"ע .

קודם כל, לשולחן ערוך ישנם נושאי כלים כמו המג"א, כמו הט"ז והש"ך והש"ל.

נושאי הכלים הללו , מופיעים בד"כ בהוצאות גדולות של השו"ע , אבל גם הם לא נותנים את התמונה ההלכתית המלאה.

לצורך זה יש לעיין בשו"תים , כלומר בקובצי שאלות ותשובות של פוסקים ראשונים ואחרונים ובשות"ים האלו , צריך לאתר מקרים דומים לשאלה ההלכתית המצויינת .

אחרי שמוצאים את המקרים הדומים , בוחנים את נקודות הדימיון ואת ההבדלים בין הנסיבות בשות"ים לבין הנסיבות בשאלה הקיימת ומי שיש לו ניסיון , יכול להסיק משלל הנתונים , את אופי הפיתרון ההלכתי.

מי שבא ועושה העתק והדבק מהרמב"ם , רק מוכיח שההבנה בהלכה היא ממנו והלאה. 

לא נכתבה כאן אפילו טענה מנומקת אחת כי אם קריאה לבטוח בנסיונו העשיר (לפי עדותו שלו בהודעה זו והקודמת לה) בנושא למרות שהעבר שלו בפורומים ידוע.

אך בכל אופן כאשר מגיבים לגופו של עניין של דבר מפורסם וידוע כמו "הלכות צניעות" ומייחסים לדיון מימד של רצינות,זה נותן ביטחון לאנשים מסויימים להתחיל ולערער גם על חלקים אחרים בהלכה,כפי שהוא עושה בעבר לגבי נושא שמירת העניים למשל.

אשתדל לא להגיב מעבר לזה,מי שלא מבין בנושא אך מתעד לשמור על ישרות ידיעותיו, ידע שלא לנטות לדברים חסרי השדרה שנכתבים כאן

ראשית, יש שיטות וגישות שונות בדרכי בפסיקת הלכה (תשווה, למשל, בין האגרות משה ליביע אומר).

ושנית, האמירה שמי שמצטט רק את דברי הרמב"ם מוכיח בהכרח שהבנה בהלכה היא ממנו והלאה, היא במקרה הטוב תמוהה למדי בעולם בו הרמב"ם הוא עמוד התווך בהלכה.

שהעתק והדבק מהרמב"ם זו לא פסיקת הלכה , למרות שהיא שיטה פופולארית אצל סוגים פחות חביבים של נוער מתלהם.

ואידך.. זיל גמור.

מצרף תשובה בנושא של רבני חברים

http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=1939

דווקא נראה בכיוון טוב וחבל לפספס את ההזדמנות. אני בעד שיחה חופשית וגלויה אם כי לא בטוח שיהיה לכם תשובות בנוגע לעתיד.

תצא , תכיר אותה טוב יותר ואולי אף תמסד את הקשר. בכל מקרה הכל ביישוב הדעת ובנחת בלי לחץ. קח בחשבון שאתה עוד צעיר ולפעמים דברים שנראים לך עכשיו לא יראו לך בעוד כמה שנים וכן ההפך

למה שלא תתייעץ עם רב שמכיר אותך ? או אדם חכם שאתה הסומך עליו ?

נראה כי הבחורה עצמה נראית לך. השאלה "מה יהיה" נכונה לכל קשר ואם תיתן לחששות האלו לעצור אותך אתה עלול למצוא את עצמך גם בעוד שנים ללא קשר. חבל.

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה