בעד? נגד?
ואם זה אחרי פעם אחת?
בעד? נגד?
ואם זה אחרי פעם אחת?
בסופו של דבר לא תקשיב לעוד כמה שיגיבו לך בטלפון.
ובכל זאת תלך על הסמס, מוטב שלפחות יהיה הודעה קולית בווצאפ..
מאוד מאוד פוגע...
אני לא מבין מה ההתלבטות? יש כאן דילמה בין אופציה שנגיד אפילו אם הייתה רחוקה יחסית(ואני כלל לא בטוח שזה כל כך רחוק..) שבחורה תפגע מאוד לבין 3 דקות של מבוכה ואי נעימות.. יהא כבוד חברך חביב עליך כשלך ותעשה את הטלפון המאוד ראוי הזה..
נ.ב
כל מה שכתבתי הוא בהנחה והדייט היה רגיל ושגרתי ולא שהיא בעטה אותך בסוף הפגישה או משהו בסגנון שמשנה את כל המשוואה...
לא יודע אם הגבת לי או לפותח השרשור.
אבל בא תסכים איתי שאם יש או בסמס / הודעה קולית ווצאפ, מה עדיף ? (:
לענ"ד לא ברור לי שעדיף הקלטה... שתי האופציות גרועות למדיי לטעמי..
לעניות דעתי -
אוי לו לאותו בחור שמסיים קשר בהודעה..![]()
אוי לה לאותה עלמה שמסיימת קשר בהודעה..![]()
גם אם אתם לא מסכימים עם העניין, ברור לכלי עלמא שסיום קשר בהודעה
הוא פוגע ומזלזל..לכן, אפילו אם לא נראה לכם ואתם בטוחים
שאתם רוצים לסיים את הקשר, אזרו אומץ, חייגו ועשו זאת דרך
הטלפון..![]()
זה הרמז לכך שהיא לא רצתה שיתקשר אליה. קיבל תרמז ופעל נכון דרך סמס. למה זה נקרא חוסר טקט?
אם כבר היא החצופה שיודעת שהבחור אמור להתקשר אליה אז שתהיה זמינה ולא תסנן...
המטרה כאן היא לראות מה הלך הרוח
וגם להבהיר מעל לכל ספק, שלא מסיימים קשר בהודעה..
אך אם בוחנים את הדברים עד כה,
ניתן לראות בבירור שמעל 85% נגד לסיים קשר בסמס,
(חלק קטן אומר שתלוי, אם היה דייט נוראי אז הודעה תתקבל..)
לגבי ה15% האחרים, צריך אולי למצוא דרך שיצאו אחד עם השני..כך, במידה ולא ילך יוכלו לסיים בהודעה <צ>
ועכשיו ברצינות, ל15% שחושבים שהודעה זו דרך ראויה לסיים קשר,
בואו תתיישרו עם הנורמה החברתית, ועם הרגישות הכ"כ נחוצה במעמד כזה
של סיום קשר..ועשו טובה, גם לעצמכם, ותרימו טלפון..![]()
למרות שיש כאלו שלא טורחים אפילו להודיע או שלא עונות לטלפון
בס"ד
הכי קל, נוח, חוסך את המבוכה ההדדית.
אם נפרדים ממני, מעדיפה להתמודד עם טקסט כתוב,
ולהשאיר את התגובות שלי לעצמי, מאשר שהצד השני ישמע או ירגיש את התגובה.
לי זה הרבה יותר מכבד, ונוח.
תסכלי למעלה יותר
בס"ד
באמת מעולם לא הבנתי איך ולמה אנשים מעדיפים להגיע לפגישה ולהיפרד פנים מול פנים?
ואפילו בטלפון. למה?
ואםנדמה לי שזו אהבת חיי, ואני עלולה לפרוץ בבכי?
ואם זה מישהו שלא ידעתי איך לחתוך, ואני עלולה לקפוץ מאושר?
איך אפשר להעדיף את החשיפה מולו ברגע כזה, על פני משהו סולידי ופרטי..?
בס"ד
ואני לא רואה בכך זלזול.
אני גם לא מבינה את השאלה הזאת :"לא יכל להשקיע בי 3 דקות של שיחה?"
למה זה השקעה יותר מסמס?
לפעמים לכתוב סמס מכבד ולנסח אותו בצורה עדינה ונעימה לוקח הרבה יותר זמן ומחשבה משיחה.
אולי בכללי אני מאד מעריכה תקשורת בכתב, ולכן זה מרגיש לי מכובד ומכבד.
לא יודעת.
לא מבינה למה מקבלים הודעה כזלזול.
בס"ד
נניח לגבי ב' וג' אצלי זה הפוך, הודעה כתובה ניתן לקרוא כמה פעמים,
והשוק עובר, לעומת שיחה שאז אני יותר עסוקה בלהסתיר את השוק ולשמור על כבודי...
לגבי ג- דברים ברורים לא נתונים לפרשנות. ומי שמנסה להמציא פרושים יש מאין,
יכול לעשות זאת גם כלפי דיבור. (מישהו שחברתי ניסתה להיפרד ממנו אמר לה
"אבל אני שומע בקול שלך שאת כן רוצה..)
כעת לשאלה אחרת,
אם למשל הייתה שיחת יחסינו לאן, בה הפגושים העלו את השיקולים שהם מתלבטים לגביהם,
ושני הצדדים לקחו פרק זמן קבוע מראש לחשוב,
וקבעו מראש מתי מחזירים תשובה, ואז מגיעה ההודעה,
זה עדיין פסול באופן גורף,
או שזה בסדר?
בס"ד
זה קרה לי,
ולאחר השיחה הוא שלח הודעה.
אולי הוא הכיר אותי מספיק כדי לדעת שזו הדרך הכי טובה לי,
אבל אין לכם מושג כמה הודתי לו בלבי שזו הדרך שהוא בחר.
זהו מקרה נקודתי..! (תרתי..)
ולעניות דעתי..אין להסיק ממקרה ספציפי לכלל..
ואין ספק אתה צודקנקודהאחרונה
בע"ה
אתה יוצא עם מישהי שמאוד מצאה חן בעיניך, אתה כבר בפנטזיות שזה יכול להתקדם ומתקשר להזמין אותה לפגישה בבית קפה. רק שהיא מקדימה אותך, שניה לפני שאתה מתקשר אתה מקבל ממנה הודעה: "תראה, אתה בחור מקסים, אבל זה לא נראה לי מתאים בינינו..". נכון שזה כיף? אמרו חכמים: "מה שאתה לא רוצה שיעשו לך אל תעשה לאחרים". וגם אם תאמר: "יאללה, לי לא היה אכפת אם היו עושים לי ככה..." זה לא משנה, כי אם לרוב האנשים זה מפריע- לא עושים.
זה קצת פאדיחה, וזה הכי קל להתחבא מאחורי הודעה, אך אם תתגבר על הבושה- שיחקת אותה. בהצלחה רבה!
[ויכול מאוד להיות, שאני הייתי מרגיש יותר בנוח במצב המתואר בSMS, מאשר בשיחה.
זה מביך להתחיל שיחה בהתלהבות, ולגלות בהמשך שהקשר נגמר.].

זה בדיוק קרה לי לא מזמן. יצאנו פעם אחת ויום אחרי הוא שולח הודעה אם אפשר להתקשר, ולא יכולתי באותו רגע אז הצעתי יותר מאוחר והוא שאל אם זה בסדר בהודעות. הוא שאל איך היה ועניתי יפה: שזה פשוט לא זה (הדייט היה סבבה). הוא כתב אין בעיה ,אך לפעם הבאה שאני אדע שזה לא מכבד!. יצאנו פעם אחת! , לא יכולתי לדבר באותו רגע, כתבתי יפה! ובכל זאת הוא נפגע.
אני אישית ארגיש יותר נעים בהודעה...אבל יש אנשים יותר רגישים.
יש כאלה שאפילו לא טורחים להודיע(גברים) או שלא טורחות לענות (נשים)
זו גם תופעה שיש להוקיע אותה...

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?
או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים.
בכללי, לעניות דעתי מספיק מידה אחת או הרגל בעייתי אחד בשביל שיהיה לזוג מוקד משמעותי לחיכוך. מהרושם שאני קיבלתי זה מה שקורה בפועל כי בין היתר בשביל זה מתחתנים…
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.