אמא מודאגת לבן חודשיים וחציצופיה 27
*פעם ראשונה בפורום*

אז ככה,בשעה טובה נולד לנו בכורנו. הוא בן חודשיים וחצי ואנחנו מודאגים.
לצערי לא הצלחתי להניק מעבר לחודש מהרבה סיבות שלא אפרט אותן כרגע. כך יצא שהתינוק שלנו אוכל תמ"ל. אחרי מספר שבועות של פליטות מרובות רופא הילדים גילה שיש לפיצפון ריפלוקס ועברנו לפורמולה AR (נוטרילון). הפליטות פחתו וחוסר השקט מהריפלוקס פחת. אבל... נוצר חוסר שקט חדש-ישן: גזים. התינוק שלנו בוכה יותר מכאבי בטן והיציאות שלו קשות. הרופא לא התרגש מזה ואמר שככה כנראה המצב האפשרי כרגע.

מעבר לכל סוגיית ההזנה אנחנו מודאגים מעניין ההתפתחות. כנראה בגלל חוסר השקט הילד מסרב להיות הרבה על הבטן ולחזק את שרירי חגורת הכתפיים. אנחנו מנסים להגדיל את הזמן שלו על הבטן אבל הוא לרוב בוכה די מהר ומראה שנמאס לו. בזמן שאנחנו ערים אנחנו משכיבים אותו לישון על הבטן בהשגחה וככה אנחנו מקווים שהוא יתפתח בכיוון הזה טוב יותר (בלילה הוא ישן על הגב עטוף בשמיכה).
בנוסף לעניין חגורת הכתפיים הוא כבר בן חודשיים וחצי ולא מחייך במיוחד. הוא בעיקר מחייך לבעלי אבל לא תמיד. אני יכולה להבין שתינוק שלא מרגיש טוב הרבה זמן מהיום לא ירצה לחייך כשאנחנו (או אחות טיפת חלב) רוצים. אבל גם כשהוא מחייך אנחנו לא בטוחים שהוא יוצר בדיוק קשר עין. הוא לא עוקב גם אחרי חפצים וצעצועים... אנחנו מנסים להרגע על ידי העובדה שיש לי בעיית ראיה כנראה גנטית שגם משפיעה עליו ואולי בגלל זה הראייה שלו מתפתחת לאט יתר אבל בכל זאת אנחנו מודאגים.

בקיצור,אנחנו מודאגים ועוברים לנו סרטים מפחידים בראש... ההורים שלנו מנסים להרגיע ולהגיד שכל ילד והקצב שלו. אבל יש לי מישהי במשפחה עם תינוק בדיוק בגילו של הבן שלנו והוא הרבה הרבה יותר מפותח. הוא עוקב אחרי אנשים וחפצים,הוא מחייך לכולם ומרים את הראש בצורה מרשימה. אמנם לא צריך להשוות אבל ההשוואה כאן מבחינתי כמעט בלתי נמנעת וגורמת לי צער רב כי הבן שלי נמצא מאחור...

אנחנו חוששים שההורים שלנו מנסים להרגיע כי יותר פשוט להם להתעלם מהבעיה. אחרי הכל זה די מלחיץ. לי קשה להתעלם מכך שיש משהו לא בסדר.

אשמח לדעת אם מישהי/מישהו התמודד/ה עם דבר כזה או שמע/ה על התמודדות כזו. בנוסף,אנחנו שוקלים בכובד ראש להיעזר במלווה התפתחותית.
זה יכול לעזור?
יש מישהי מומלצת מאזור המרכז?

בתקווה לבשורות טובות.
מנסה לענות9080

לגבי הגזים שווה לנסות למצוא טיפות כלשהן שיכולות לנסות לעזור לתינוק (יש הרבה סוגים שונים תנסי לשמוע ואולי לחפש בפורומים מה מומלץ ומה עוזר, הבת שלי לא השתמשה אז לא יכולה לעזור לך בזה).

חוץ מזה שאומרים שזה עובר סביב גיל שלשה חודשים, אז תתעודדי זה ממש אוטוטוטו.

לגבי החיוכים, רשמית מותר להתחיל לחייך עד גיל 10 שבועות ואם הוא כבר התחיל זה ימשיך ויתפתח לאורך זמן בעזרת ה' (חוץ מזה שיש תינוקות יותר חייכנים ויש פחות בדיוק כמו מבוגרים...)

ולגבי השכיבה על הבטן אז יש לי שתי עצות:

א. תעשי את זה ושבי איתו תשירי לו, תצחקי איתו, תראי לו משחקים והרבה פעמים זה עוזר למשוך את הזמן על הבטן. ברגע שהוא מתחיל להתעצבן תהפכי אותו וככה כל יום תמשכי דקה יותר ודקה יותר.

ב. תני לבעלך להיות איתו כשהוא על הבטן. יותר קל לאבא להיות הקשוח וע"י כך לעזור לילד.

דבר אחרון- אף פעם אבל אף פעם אל תשווי את הילד שלך לתינוקות אחרים. כל עוד הוא בטווח הנורמה הוא לא צריך להיות בטופ. כל עוד הוא מתקדם לאיטו זה בסדר. עוד כמה חודשים אם עדיין תרגישי שיש בעיה תפני לרופא ילדים שאת סומכת עליו שיגיד לך אם אכן יש בעיה.

תני לו את הזמן להתפתח ותעודדי אותו בלי להסתכל על תינוקות אחרים

בהצלחה רבה!

 

תפני לרופא ילדים/ רופא התפתחות ושיבדוק.אמא קטנה

מה זה מלווה התפתחותי?

לא נשמע שהמצב בעייתי במיוחדסדר נשים

ממש לא הייתי נלחצת

 

הוא לא צריך להיות הרבה זמן ברצף על הבטן, שימי אותו כמה פעמים ביום

 

גם אם אחרי דקה או שתיים הוא בוכה, דקה ועוד דקה מצטרפות לזמן משמעותי

 

 

בשעה טובה!בהתהוות

 

מה שלומך? איך ההתאוששות מהלידה?

אני מקווה שאת מוצאת לך זמנים לנוח לבד או עם התינוק, וליהנות ממנו. זה הכי חשוב!

נשמע שהנחיתה לעולם ההורות לא פשוטה - כאבי לב, כאבי בטן... קחו נשימה עמוקה. התחלה מאתגרת זימן לכם הקב"ה... בע"ה עוד תצמחו מהקשיים האלה, ביחד עם העולל, ותגיעו לתקופות קלות ופשוטות יותר. אני יודעת שמהשלב שאתם נמצאים זה נראה נצחי. זו אשליה אופטית

 

בעניין ההתפתחות אין לי הרבה מה לתרום, לא מבינה בזה, אבל נשמע לי שיש לך אינטואיציה חזקה מאוד שיש כאן צורך לבדוק. בעיניי חשוב מאוד (בחיים בכלל ובהורות בפרט) להאזין בתשומת לב למה שהאינטואיציה אומרת. את חשה שצריך עין מקצועית? פני לאיש מקצוע. בשביל זה הם קיימים.

 

לגבי חיזוק חגורת הכתפיים, אני מצטרפת בחום ל'סדר נשים' - הרבה פעמים ביום לדקה, שוות הרבה יותר מפעם ביום להרבה דקות - בעיקר אם הוא בוכה ולא משתף פעולה.

ההשכבה לישון על הבטן בהשגחה נשמעת לי מצוינת. כל הכבוד.

שימי לב שחוץ מ'על הבטן' ו'על הגב' יש עוד המון תנוחות אפשריות, ובכל אחת היתרונות שלה. למשל כשמחזיקים תינוק בתנוחה זקופה - זה קל לו יותר מעל הבטן, ומאמן אותו יותר מעל הגב. או אימון יותר מתקדם - על הבטן כשהחזה מורם על הברך שלך. זה ממש נהדר, ומאוד מעודד אותם לשתף פעולה. וכמובן שעל הבטן כשהוא שוכב על הברכיים שלך יהיה לו נעים יותר מעל הרצפה.

גם נשיאה במנשא פיזיולוגי טובה לחיזוק חגורת כתפיים.

בקיצור - יש המון דרכים, המון אפשרויות, הכול פתוח עוד לא מאוחר

 

ו--- התינוק של השכנים תמיד ירוק יותר. זה ידוע. הקושי הרגשי - לא נאשים אותך. אנושי לגמרי. אבל אם תעשי כאן סקר נראה לי שתגלי שלכל זוג הורים כאן יש ילד שכן שיותר טוב מהילד שלהם בא', ב' וג'. מה שמוצלח וטוב תמיד לוכד את עינינו המקנאות. את הקשיים אנחנו פחות רואים... באמת תופעה מוכרת וידועה.

 

רוב נחת ושמחה מהקטן.

ושוב - בין דאגה לדאגה אל תשכחי לשים אותו עלייך, ללטף, ליהנות ממנו שהוא כזה פשושון. שיהיה לך כיף ונעים ומתרפק איתו - זו המתנה הכי טובה שאת יכולה לתת לו (ולעצמך).

 

גם לי יש תינוק שלא אהב להיות על הבטןחילזון 123

בניגוד לכל האחים שלו שהסכמו לישון על הבטן בלבד ולא היו שניה אחת על הגב...

הוא דווקא ישן על הגב כמו שאצלך עטוף בחיתול או שמיכה

ושנא להיות על הבטן.

גם בגיל חצי שנה ככה כשלמד להתהפך הוא היה מתהפך תוך שניה על הגב וזהו.

(די זרמתי איתו אבל כן אולי התחלתי טיפה לדאוג כי אחיינית שלנו קטנה ממנו בשלושה חודשים ועושה הכל בערך כמוהו אם לא יותר מהר...)

בקיצור היום הוא בן 10 חודשים ופתאום תוך חודש בערך הוא נתן ממש "קפיצה" והתחיל לשכב מלא על הבטן ולזוז ולנסות לזחול על הגחון. וממש פתאום מתגלגל וזוחל בכל מקום.

ממליצה לך להחזיק אותו הרבה בתנוחת "נמר על העץ" (כשהוא שוכב עם הבטן על הזרוע שלך עם הראש שלו לכיוון המרפק שלך). גם זה בערך כמו לשכב על הבטן וגם זה טוב לגזים.

גם מנשא בתנוחת בטן לבטן או עירסול זה טוב לשני הדברים. גם לגזים וגם להחזקת ראש.

ובאמת אם זה בטווח הנורמה לא כדאי סתם להיות בלחץ יותר מדי ולהנות ממנו איך שהוא עכשיו.

 

בקשר לדבר השני אין לי מושג.

לא מכירה את המצב מקרובש.א הלוי
אבל אנחנו שמים לקטן שלנו שמיכה/מגבת/יד מתחת לאזור החזה כשהוא על הבטן ככה שיותר קל לו והוא עכשיו כבר מחזיק ראש לבד ומרים את עצמו יפה מאוד.
לא הייתי דואגת, הוא סה"כ דיי צעיר ובאמת כל אחד והקצב שלו.

אגב, לפעמים אלו שמתקדמים יותר לאט בפיזי מתקדמים יותר מהר בשכלי- הולכים אחרונים אבל מדברים לפני כולם.. יש לקטן שלך המון לקלוט ולהבין אנחנו מצפים מהם לכ"כ הרבה כ"כ מהר.. ועוד יש לו ריפלוקס- שזה באמת לא נעים (פיזית) ומתיש.
לא מכירה את המצב מקרובש.א הלוי
אבל אנחנו שמים לקטן שלנו שמיכה/מגבת/יד מתחת לאזור החזה כשהוא על הבטן ככה שיותר קל לו והוא עכשיו כבר מחזיק ראש לבד ומרים את עצמו יפה מאוד.
לא הייתי דואגת, הוא סה"כ דיי צעיר ובאמת כל אחד והקצב שלו.

אגב, לפעמים אלו שמתקדמים יותר לאט בפיזי מתקדמים יותר מהר בשכלי- הולכים אחרונים אבל מדברים לפני כולם..

יש לקטן שלך המון לקלוט ולהבין ולגדול אנחנו מצפים מהם לכ"כ הרבה כ"כ מהר.. ועוד יש לו ריפלוקס- שזה באמת לא נעים (פיזית) ומתיש.
יש לי ילד כמו שלך..אנונימי (2)
ילד עם ריפלוקס..שלא יכולנו לשים על הבטן..
התחיל להרים ראש בארבעה חודשים... נעמד כבר בשבעה..
ובקשר לחיוכים.. אצלי מתחילים לחייך בארבעה.. וכולן בה בריאים מושלמים (הגדול בן חמש)..

תעקבי אחרי זה, אבל היסטריה זה הכי גרוע שיש.. בהשוואות זה גורם הכי מזיק לילד ולקשר עם הורים, כל החיים!!!!!///
תודה רבה לכולם על העידוד והתמיכה! ננסה ליישם ולהרגע צופיה 27
בע"ה אעדכן כשישתפר...
בשורות טובות!
רואים שזה הראשון שלך...ארץטרופיתיפה
ברור שהוא לא יאהב להיות על הבטן, לא פגשתי ילד שאוהב.... (כשהוא ער, לישון כולם אוהבים על הבטן)
והקטע עם החיוכים , מי בכלל שם לב לגיל? כשהוא מחייך זה מתוק ומקסים וב''ה יחייך עוד כל החיים

מזל טוב!
תהנו ממנו, אל תהיי מוטרדת לעניות דעתי.
אצלי להיפךאמא אצבעונית

דווקא הבת שלי ממש לא אהבה להיות על הגב, היא אפילו למדה קודם להתהפך מהגב לבטן, כנראה, הייתה לה מוטיבציה חזקה לכך, כי בדרך כלל קודם לומדים הפוך

 

לגבי החיוך- יש תינוקות רציניים שבקושי מחייכיםיעל מהדרום
כל הכבוד שאת עוקבת ושמה לב!פיגא

יש סיפורים לכאן ולכאן, כמו שכבר כתבו לך.  יש לי בן דוד שלא התהפך גם בגיל 6 חדשים.  רופא הילדים בדק אותו ואמר שהוא פשוט חכם ומבין שבטן גב או גב בטן - מה זה משנה.  הוא לא יכול להתקדם מעבר לזה.  כשהיה מסוגל, פשוט קם והלך.  היום הוא מנתח בכיר , אחרי שבנערותו היה בנבחרת שחיה...

 

לגבי ריפלוקס, הרבה מחקר בימינו מראה שריפלוקס נגרם מרגישות למזון.  הרפואה הקונבנציונלית לא יודעת להתמודד עם רגישויות \ אלרגיות עד גיל שנה, וגם אז - רק להשתדל לאבחן, לא מעבר לכך.

הרפואה המשלימה (יש סוגים שונים) יודעת גם לאבחן וגם לטפל = להביא את התינוק למצב שלא יהיה רגיש.

אם אתם מסתדרים עם רפואה משלימה - כדאי מאוד לנסות (קרניו-סקראל, אייפק, ביקומ, ועוד).

 

אם את ממשיכה לדאוג - פנו למומחה גדול יותר.  קבלי המלצות על רופאים התפתחותיים או מטפלים\ות בתחום ההתפתחות, ושמעי מהם עצות ורעיונות - למה לשים לב.

 

האם את יכולה להחזיק אותו כשגופו מאונך, לא סמוך לאוכל, שאז אולי כואב לו יותר, ולשיר לו, לדבר איתו, לחייך אליו, ליצור קשר עין איתו ולראות, תרתי משמע, מה תגובתו.  לא רק פעם אחת, אלא לאורך כמה ימים.

 

האם  ניסיתם להעמיד אותו - אתם מחזיקים אותו חזק, אבל נותנים לכפות הרגליים להרגיש את המשטח הקשיח (שולחן?) מתחת לרגליו, ולעבוד על חיזוק השרירים.  יתכן שאם תראו שיפור פיזי כלשהו, יהיה לכם קל יותר להירגע בנושאים אחרים.  הצעתי לא הזויה, ככל ש"תעמידו" אותו יותר, שרירי הרגליים יתחזקו.  אפשר גם כשהוא שוכב על הגב ואתם לוחצים על כפות הרגליים כדי שהוא יתנגד \ יתן "קונטרא" ללחץ שלכם.

 

ריפלוקס זו תופעה ממש לא נעימה.  כואבת מאוד לקטנים האלה.  ככל שתמצאו למה הוא רגיש ותוכלו לטפל בנושא, כך ייקל לו.  ולכם.

 

בהצלחה!

חחחחחחולמת בהקיץ

חחחחח

שאלו יהיו בעייותייך...

אל תדאגי הכל מסתדר בסוף והילד בסדר גמור. אם תיכנסו לסרטים באמת תחיו אותם.

לא לפחד לא לדאוג. באמת לכלילדיש קצת התפתחות משלו ואופי משלו..אל תשווי אף פעם.

יש גם הבדלים עצומים בהתפתחות בין ילד ראשון לשני וכו'...

לגבי התמ"לאמא אצבעונית

שמעתי שיש כל מיני ארגונים וגמ"חים שאפשר להשיג שם חלב אם שאוב. אולי תנסי לתת לפחות פעם ביום, ולראות אם יש הבדל.

 

לגבי הרמת ראש - האמת שזה לא קל לשכב על הבטן ולהחזיק ראש וחזה מורמים ללא עזרה של ידיים לאורך זמן. אני באופן אישי לא מצליחה לעשות זאת להרבה זמן בלי לשים יד מתחת לסנתר. והרי אצל תינוקות הראש גדול מאוד באופן יחסי...

 

לגבי החיוך - חשוב לזכור שהקטנים הם חקיינים מעולים, ולחייך להם המון המון, כדי לקבל את החיוך בחזרה... לפי הנסיון האישי שלי, הבכור/ה מתפתח/ת קצת יותר לאט מילדים הבאים, כי יותר קל להם ללמוד מהאחים הגדולים מאשר מההורים

 

פעם הכרתי מישהי שהיא עוסקת בליווי התפתחותי. שבת אחת היינו ביחד והיא התעסקה קצת עם התינוקת שלי. לא  בשל בעיות, אלא סתם בשביל הכיף. אז היא עשתה איתה כל מיני משחקים ותרגילים. כעיקרון, אלה היו דברים שכל אמא יכולה לעשות עם התינוק שלה, אבל אמהות בדרך כלל לא מכירות את כל התרגילים, אז אולי כדאי לך לעשות לפחות פגישה אן שתיים עם מישהי. בתור ההתחלה אפשר גם למצוא כמה דברים באינטרנט באתרים של מלוות התפחות

 

בהצלחה והרבה נחת!

פיזיוטרפיסטית77777

א. את צודקת שאת רוצה לברר דברים.

 

במקום להלחץ הייתי מבקשת מרופא הילדים הפניה למכון להתפתחות הילד 

שיגידו לך אם יש בסיס לחששות שלך או לא.

 

לחיזוק חגורת הכתפיים:

בקשי מרופא הילדים שלך הפניה לפיזיוטרפיסטית.

התיעצי איתה אם ההתפתחות נורמאלית או לא

התיעצי לגבי שיטות מקצועיות יותר לחיזוק פיזי.

 

כשאת שמה את התינוק על הבטן נסי לשים אותו מול הטלויזיה.

או לתלות לו מובייל שנתלה על דופן המיטה - כמו ציפור שמניעה כנפיים וכו'

שיספק לו עניין.

 

שימי לו תמונות בשחור לבן מסביבו.

נ.ב

אם הילד שלך מתקדם ברצף,

אם טיפול פיזיוטרפי משפר את תיפקודו

אל תילחצי יותר מידי אם הילד מתקדם קצת יותר לאט.

מנסיון, בדור של היום, שמשכיבים תינוקות על הגב

(בניגוד לדור של לפני 20 שנה ומעלה)

תינוקות מתרגלים להתנגד לשכיבה על הבטן.

מחקרים חדשים מראים שהיום הרבה יותר תינוקות מתרגלים \

להחזיק את הראש על הצד בגלל השכיבה על הגב.

פיזיוטרפיסטית בשלב זה תוכל ללמד אותך איך למנוע את התופעה גם אם ילדך

מתפתח לגמרי בסדר ותחסוך לך צורך לחפש פיזיוטרפיסטית בעתיד.

 

המון הצלחה ובריאות

עונה לך כאימא ששלוש בנותיה טופלו בטיפולי התפתחותחן שחר

ללכת ליעוץ התפתחותי - זה ממש לא אסון.

אם תלכי - ויגידו לך שהכול בסדר, זה פשוט ירגיע אותך.

טיפולים פרא-רפואיים, הם לא אנטיביוטיקה. הם טיפולים טבעיים. אז למה לא?

אם המטפלת היא טובה ומקצועית, הטיפול יהיה חוויתי.

אז תעשי את זה בכיף. אבל באמת בכיף.

 

 

המלצהרוח2

מזל טוב! והתאוששות קלה.

 

מציעה לך לפנות לעמותת "שלוה" בירושלים,

לתוכנית "אני ואימי" 02-6519555.

יש להם תוכנית התערבות פרא רפואית-

עושים לתינוק אבחון ובודקים אם יש צורך בהתערבות.

אם הכל בסדר, מרגיעים אותך.

ואם יש צורך בהתערבות יש בוקר טיפולים קבוע בחינם, בימי שלישי

עם מטפלים מקצועיים ומנוסים בתינוקות-

פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, הידרותרפיה וכו.

 

 

ממליצה בחום.

עצה טובה מנסיון בקשר לגזים!!jgfk

התינוקת שלי סבלה ברמותתת מגזים. בגיל חודשיים לא חייכה בכלל(ובאמת אפשר להבין אותה!)

אני הלכתי לקינזיולוגית(מוח אחד) לא כל אחד יודע לטפל בזה טוב אז תבררי לפני.

היא עשתה לה טיפול נפשי (קשה להסביר אבל זה עובד!)

ובשניה שיצאתי ממנה ראיתי שיפור משמעותי! רק אל תלכי לכל אחד, תבקשי המלצות..

בכללי אני מאמינה שכל דבר פיזי שעובר עלינו נובע ממשהו נפשי..וכמובן חשוב ללכת לרופא אבל אם כבר הלכת והוא אמר שאין מה לעשות אז שווה לנסות!

יש לי המלצה על מישהי מעולה מירושלים..

 

לגבי הגזיםבת הרים
הבת שלי ממש סבלה מגזים והדבר היחיד שעזר לה זה grape water. זו תמיסה טבעית מצמחים שמרגיעה את הבטן. אנחנו הלכנו לסופר פארם ונתנו לנו אותו מוצר אבל של מותג אחר. ממש עזר. בהצלחה.
פיזוטרפיה דרך קו"פחzmil


גם לנוnetaly

גם לנו, יותר נכון לקטנה עזרו טיפות הגרפווטר, לנו הרוקח המליץ ובמקביל התייעצנו עם רופאת הילדים, חשוב להגיד שלוקח לטיפות כמה ימים להגיע לספיגה מלאה ולהשפיע, אבל ההמתנה השתלמה, שילבתי עם הטיפות ערסול וככה העברנו את שלושת החודשים.

אצלי כמה דברים עזרו להקל על הגזיםאנונימי (3)

אמבטיות ועיסויים, ושינויי תזונה (כשמניקים)

לחברות שלי עזרו מנשא וסימיקול

ויש כאלה ששלבו הכל..

לקחת את האינטואיציה ברצינות, אמא שחוותה דברים דומים..תהילה 305

 

אני בדר"כ לא כותבת בפורום, במיוחד כשכתבו לך הרבה דברים נכונים ואמיתיים, אך ראיתי שהתייחסו בעיקר לצד אחד של הדברים ולעיתים זה מחוסר ניסיון בקשיים התפתחותיים.. חשוב לי שתשימי ךלב לצד השני. אנחנו עברנו הרבה עם הבן שלנו  מבחינה רפואית והתפתחותית ואחד הדברים שהכי למדתי הוא שאין כמו אינטואיציה של אמא!

הדברים החשובים שכתבו לך- 

* ללכת לרופאת ילדים טובה ובעלת ניסיון וכן לרופאה התפתחותית טובה- לא לחוצה אך מנוסה- שתראה את הילד. אני לא ראיתי את הילד שלך וגם לא שאר האנשים בפורום אז לדאוג שאנשים בעלי ניסיון ישמעו אותכם, ואת התחושות שלכם ויראו את הילד.

 

* לקבל פיזיותרפיה וטיפולים פרא רפואיים- שלווה זה מקום מעולה. יפה ומקסים ויש להם ניסיון עם קשיים התפתחותיים. לדאוג שיקבל אבחון מקיף- ואז או שזה ירגיע אתכם או שבאת יפנו אתכם לבדיקות ולטיפולים הנכונים. חוץ מזה שפיזיותרפיה ואשת מקצוע בתחום שתיתן לך כלים לעבוד איתו- זה תמיד טוב, במיוחד אם יש רפלוקס. בהקשר לרפלוקס- לא מכירה את הסיפור אך יכול להיות שלא הצליח לינוק טוב גם בגלל שרירים חלשים (טונוס נמוך)?- שווה לבדוק גם את זה אצל רופאת התפתחות

 

* תגידי לעצמך (בקול!) וגם לו- שלא משנה מה יש לו ומה יהיה את הכי אוהבת אותו, ותמיד תהיי איתו ובשבילו, והוא מקסים ומתוק בעינייך ותעברו את זה ביחד. תגידי את זה, תשירי את זה, תחזקי את עצמך, את בעלך ואותו. תרבי במגע מלטף- ובסוגים שונים של מגע נעים. (במיוחד כשיש איזה עיכוב בראייה- המגע והתחושה יותר עוצמתיים ומשמעותיים). שימי לב אם הוא מחייך בתגובה למגע או לקול מסוים- ותחזרי על זה  יותר.. 

 

*זמן איכות של סתם כיף והנאה- שלך עם הקטנצי'ק, של בעלך איתו (רק כיף וטוב - בלי דאגות ומשימות), שלך עם עצמך ושל שניכים יחד- אל תטבעו בהתחלה הלא פשוטה הזו. הזמן הזה זה מה שנותן כוחות

 

* להקשיב לאינטואיציה שלך- כמו שכתבתי- מה שאני הכי למדתי הוא שהתחושות שלי הן המדד הכי טוב. אם את הולכת לרופאת ילדים ולרופאת עיניים- ואת עדיין לא רגועה, אל תרפי! תלכי לעוד רופא או תחזרי אליהם, גם אם את לא יודעת להגדיר את זה במונחים הנכונים זה לא אומר שאת לא צודקת. (ולהורים שהרגיעו אותך- כך זה ילד בכור, אני לא חושבת שזה מניסיון של קשיים בהתפתחות כמו חוסר מיקוד ועקיבה וחיוך מועט שלא ממוקד מבט- לנו לצערנו כן יש ניסיון כזה.) את הכי טוב מכירה את הילד ומחוברת אליו.

 

קבלה של תורים לרופא התפתחות ושל טיפולים- יכולה להיות עם הרבה בירוקרטיה ולקחת זמן רב - כן לזרז את זה ולהתעקש שתקבלו בזמן סביר. שוב, לא מתוך לחץ אך מתוך מודעות וכהשתדלות מעשית נכונה.

 

לצערי, התיאור שלך מאוד הזכיר לי את הבן שלנו בגילאים אלו שיש לו בעיות התפתחותיות שונות ועברנו איתו הרבה, אני מקווה שרוב הסיכויים שהסיפור שלכם מאוד שונה  שונה אבל מה שקפץ לי לעין שכתבת- "לא עוקב אחרי צעצועים ולא ממקד מבט שמחייך"- זה תיאור שמאוד אופייני לבעיה התפתחותית בראייה, (שאנו מכירים מקרוב). קודם כל- הייתי מבקשת הפנייה לרופאת עיניים ילדים- וקובעת תור . התורים בדר"כ מאוד ארוכים כך שאם יעבור עד אז- מצוין. אם לא- חשוב לבדוק כי יש טיפול שבהחלט יכול לשפר. בינתיים- כשהוא רגוע כמובן, 

 

* תבדקי לאן העיניים שלו רוב הזמן מופנות, האם למשהו מסוים, האם למקור אור? אלו חפצים יותר מושכים אותו

* לגבי החיוך- תבדקי אם מחייך יותר כתגובה לגירוי שמיעתי או תחושתי- צחוק שלך, ליטוף וחיבוק, שיר ודיבור- תשלבי ביניהם-  ותגבירי את הגירויים שאליהם מחייך יותר. כמה שיותר קשר תקשורתי וחיוכים זה טוב לשניכם.

 

* האם כשמחייך אליכם- מסתכל לכיוון מסוים ,(למעלה, לצד, לכיוון האור, למטה..)?

* תנסי לעבוד איתו עם גירויים חזותיים נוצצים- זהב וכסף וכן גירויים בצבע אדום (אלו הצבעים של, הראייה הכי בסיסית), תנסי לעבוד איתו בחדר ללא פלורוסנט או מקור או מלאכותי, נסי  מעט גם לעבוד קצתבחדר חשוך כשאת מאירה את הגירוי הראייתי (הזוהר- בזהב וכו') בפנס ומזיזה אותו מצד לצד.

 

אשמח לענות לך ולפרט אם תרצי בפרטי. המון בהצלחה ובע"ה שהכל יתברר כחששות שווא. הרבה נחת ושמחה.

 

לא קראתי את כל התגובות, אבל רוצה להרגיע אותך לגביאהבה של אימאאחרונה

שכיבה על הבטן, הרמת ראש ומעקב אחרי חפצים...

 

קודם כל לכל תינוק יש את הקצב שלו... כמובן חייבים להיות עירניים, אבל בשלב הזה עוד אין לכם סיבה לדאגה...

 

הבן שלי גם היה עם רפלוקס, לא רק פולט אלא ממש מקיא כל כמה זמן... ולכן לא הייתי שמה אותו כמעט בכלל על הבטן כי פשוט הוא היה מקיא את כל הארוחה..... ואז בגיל חודשיים וחצי, כשלקחתי אותו לטיפת חלב, האחות לא הייתה מרוצה מכך שהוא בקושי מצליח להחזיק את הראש... אמרתי לה את הסיבה, אבל יש אחיות בטיפת חלב שלא יכולות לא להלחיץ... ואז היא התחילה לבדוק אם הוא עוקב אחרי חפצים, והוא לא עקב בכלל...... הביאה עוד אחות, גם היא ניסתה - והוא לא עקב - כלום! (רציתי להגיד לה שהיא כנראה לא מספיק מעניינת בשביל שהוא יעקוב אחריה, אבל שמרתי את זה לעצמי..)

 

בקיצור הן התחילו להפנות אותי לרופא כזה ואחר, התחילו להסביר שיכול להיות שהוא לא רואהההה וכו וכו....

אני כבר מנוסה עם טיפות חלב ויודעת שהן פשוט כאלה... הן מלחיצות... אבל בדרך הביתה המחשבות התחילו להציק לי... ולקחתי אותו לרופא הילדים שלנו שהוא גם רופא התפתחות.

הוא כמובן הרגיע אותי מיד, ואמר שצריך להסביר לאחיות בטיפות חלב שיש גם ילדים בריאים בעולם....

 

אז בגיל חודשיים וחצי הוא לא עשה מה ששאר ילדי גילו עושים - אז מה?! היום הוא בן 5 חודשים, התחיל לזחול.. מתהפך חופשי.. מחייך לכולםםם, עוקב וגם תופס חפצים והכל בסדר ב"ה...

 

תני לו את הקצב שלו... תעקבי כמובן.. אבל אל תתני לאף אחד להלחיץ אותך... גם לא לתינוקות אחרים

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך