מלאת חן...

אנשים חמודים - משני הצדדים..

לפני שאני עונה אני אפרק את זה ליותר פשוט:

לדעתי האישית אין קשר אם היא דוסית טרור,חרדלי"ת, או דל"ד (דתיה לפי דעתה) או אפילו חילונית,כל אחת תרגיש מוחמאת כשבן מתחיל איתה,אני חושבת שעד כאן אנחנו מסכימים.

נלך לעניין לא ראוי או לא צנוע- אני באופן אישי לא מאמינה בזה,אם אתה חושב שזה מתאים אין סיבה שלא תיגש אליה.

אם לצורך העניין קיבלת דחייה עם כמה זה מביך או לא נעים,משמיים לא נועדתם להיות יחד.

מה הייתי מצפה אם הבחור היה עומד מולי ומצאתי חן בעיניו? שייגש מעצמו.

ואני דוסית. קצת שובבה אבל דוסית. (ואין הנחתום וכו)

נמאס לי שהבחורים הלא קשורים מתחילים איתי והבחורים הדוסים שנראים לי ולפעמים נראה שגם הם בעניין, 

לא עושים עם זה כלום. (רובם)

אם אתה מתחיל איתה בגלל ההתנהלות שלה, ולא (רק) בגלל איך שהיא נראית, תשדר לה את זה ע"י כך שתנסה לגשש אצל האנשים שמסביבה (במידה ויש) אם היא בכלל מה שאתה מחפש. (זה משדר רצינות).

ובמידה ואין, תנסה להיכנס איתה בדברים, לראות אם היא בכלל בעניין. (לפי העיניים שלה. לא כל הנחמדות הן בעניין שלך. צריך להבחין)

לא רוצה שתעשה דברים כאלה באופן מזוייף, אבל הייתי זורמת אולי אם הוא היה נכנס איתי בדברים קרים, מתבייש קצת, ועושה את זה בהיסוס, ושואל אותי אם יש סיכוי לקבל מספר של חברה שלי...

האמת שזה באמת מסובך, אבל מי שעושה את זה נכון, מרוויח. (העיקר תחשבו לפני שאתם פועלים, ותראו את זה)

ואל תחששו מדחיה, זה לא גורם לנו לזלזל בכם...

הכי נוח אם פשוט הוא היה בא ומתחיל לדבר,בהנחה וזה ברחוב לשאול על איך מגיעים למקום ומשם לזרום לשיחה,אם בחתונה אז אולי לשלוח חבר ולשאול.

לדעתי אין פסול בזה,ההיפך הוא הנכון,האומץ לבוא ולגשת זה כבר טוב.זה השתדלות.

תחשבו כמה פגישות היו מתקיימות אם לשני הצדדים היה אומץ..

ב"ה
קודם שיברר דרך צד ג' אם הבחורה פנוייה וכן שיתייעץ עם צד ג' מה הכי מתאים לעשות לבחורה הספייציפת הזאת- שצד ג' ישדך / שיפנה ישירות / גם וגם .
זה תלוי בחור ובחורה!
ואפשר במקום לגשת על ההתחלה לנסות להגביר את המצבים שהם נמצאים ביחד ויותר לדבר, או נגיד להתקשר סתם לומר ערב טוב- ואחר כך, כשהבחורה כבר תצפה, לגשת ממש.

אז לפי מה הוא יתחיל עם בחורות. לפי כמות האי-קיו שלהם?

את יודעת שמראה זה מרכיב די חשוב?!

אבל זה לא עניין של "שומרת תורה ומצוות"

"ויצו (וַיְצַוּוּ), אֶת-בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר:  לְכוּ, וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים: וּרְאִיתֶם, וְהִנֵּה אִם-יֵצְאוּ בְנוֹת-שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן-הַכְּרָמִים, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ; וַהֲלַכְתֶּם, אֶרֶץ בִּנְיָמִן:"

שופטים כא, כ-כא. ע' במשנה באחרונה של מסכת תענית, על בנות ישראל שהיו חולות בכרמים, ולא היו ימים טובים לישראל מאלה.

הערה: נאמר "איש אשתו", ולא "אשה".

האדם ראה את אשתו בזאת שחטף, כנראה בסוג של מראה עיניים...

אגב, אם למישהו יש הסבר איך הדבר הזה היה נעשה בקדושה?

בעיניים של אדם שחי היום, זה נראה לגמרי הזוי...

[אני מחכה להסבר של אדם שנאמן להלכה ולהנחות היסוד שלה...]

אז היו צריכים לעשות טריק אם אני זוכר נכון

למרות שאפשר לומר שאני די נואשת למצוא את הגבר שלי, אני לא הייתי רוצה רוצה שיתחיל איתי ברחוב. למה? כי בחור שמתחיל עם בחורה זה נותן לי אנדיקציה עליו. א' שהוא שם יותר מידי עיניים על בחורות ברחוב ומנהסתם אני אהיה אחת מהן ולא היחידה. וב' גבר שמתחיל עם בחורה ברחוב מעיד עליו שהבושה הטבעית כלפי בחורה היא לא תכונה חזקה אצלו, כנראה השתפשף בדרך זו או אחרת, וזה משהו שאני לא רוצה שיהיה אצלו. קצת כבוד!

ובכנות, אם בחור חתיך הורס יתחיל איתי יכול להיות שאני אזרום ואולי אתבלבל, אבל עצם זה שהוא התחיל איתי יוריד לי ממנו, וזה קרה לי לא פעם ;) 

צודקת. יש הרבה היגיון בדברים שלך

אני חושבת שאם מישהי נראית לך בסגנון שלך, ושזה יכול ללכת יש לפנות בעדינות ובדרך ארץ. צריך לחשוב על דרך יפה, עדינה וצנועה. או בפניה לחברה, או אליה בעדינות, להחליף שמות ולהציע לברר אחד על השני.. אין פה עניין של לא נעים. לכולנו יש מטרה טהורה..

איך היית מרגישה עם בחור היה ניגש אלייך,

ואומר משהו כמו:

"זה קצת מביך, אבל את מאוד נראית לי"

(או משהו בסגנון, לא ניסיתי אף פעם...)

נראה לי זה מה שמעניין אותו...

תכל'ס, אני הייתי מתפדחת, וכן מעדיפה על ידי גורם שלישי.. אבל אם אין בנמצא, אז הייתי מבקשת את המס' של הרב שלו לשמוע עליו, מחפשת מישהו שמכיר אותי ואותו ומגששת.. מי יודע?..

וכמובן, הייתי מצפה ממנו שגם ירצה איזה טלפון של חברה, לוודא את הרגשותיו.. שאראה שבאמת רוצה לברר ולא סתם התלהב חיצונית...

למרות שההתנצלות "ולכן לא הייתה לך ברירה אלא לנקוט בצעדים דלעיל..." קצת צורמת לי...

האמת

ממש עדיף שלא. למרות כל האמת שזה לא רק מראה וכו' ובאמת אפשר לתפוס אישיות

ואפילו לשהות במחיצת הבחורה כמה זמן ובאמת לרצות גם באופיה ובאידיאלים שלה,

עדיין זה נתפס לא צנוע

ומעבר לזה, זה מוריד מהבחור...כי כביכול ויתר על כבודו כדי לגשת..ושאר ענייני אגו מטופשים באמת

הלואי והיינו ישירים ותמימים ורואים לנכון ולא מתפלמסים על כל שטות

ובינתיים ממש עדיף לעשות את זה דרך מכר משותף.

אני אמנם דוסית ולא הכי מרובעת ובכל זאת כשבעלי סיפר לי שרצה לגשת אליי במקום לעשות זאת דרך חבר (מה שקרה במציאות) אמרתי לו שמזל שעשה כך. כי בחורה נוטה לחשוב, אם ניגשים ומציעים לה לצאת, שזה בגלל המראה

ואנחנו מעדיפות עוד תחומים ...

לגמריי כן.

אני משתגעת מהחילופי מבטים האלה שלא מובילים לשום מקום כי הבחור לא ניגש..

ממש לא מוריד מהבחור. ואת סותרת את עצמך:

"כי כביכול ויתר על כבודו כדי לגשת..ושאר ענייני אגו מטופשים באמת

הלואי והיינו ישירים ותמימים ורואים לנכון ולא מתפלמסים על כל שטות"

אז בואי פשוט נהיה ישרים ותמימים ונראה גבר שמתנהג כמו שצריך כמעלה, ולא כחיסרון. 

ומה לא צנוע בזה? הכל תלוי באופן שבו זה נעשה...

ואת צודקת שלרוב הם פונים בגלל המראה. אבל אפשר להבחין. (גם ככה כל גבר שרוצה אותך זה מן הסתם גם בגלל שאת מוצאת חן בעניו מבחינה חיצונית)

אם זה היה ברחוב סביר מאד להניח שלא הייתי מתייחסת לזה ברצינות

אבל כשמישהו שלמד איתי הציע לי אז הסכמתי לצאת איתו (ולא, לא התחתנתי איתו..)

אך לדעתי חיובי בהחלט!!

גבר, דרכו לכבוש.

וכדאי וחשוב שיעשה זאת.

גברים יקרים, תהיו גברים, תיגשו, תביעו הערכה, רצון

זה חשוב וזה גם חשוב לאחרי החתונה

ואני גם מדברת עם בנות על כך שגברים כאלה הם המציאה הכי שווה.

בהצלחה וישר כח!!

פעם הייתי בשמחה משפחתית ומישהו לא הפסיק להסתכל עליי ולחייך. קלטתי את המבטים, אבל לא העזתי להחזיר חיוך.. הבחור האמיץ הזה ניגש לקרובת משפחתי והתחיל לשאול עליי שאלות באלגנטיות. היא שהבינה את הרמז, הרימה את הכפפה וניגשה אליי ולהוריי ושאלה מה אנחנו חושבים עליו. ההורים שלי דיי זרמו וגם אני! הוא יזם פגישה עוד באותו ערב("אני ואת כבר פה, שנינו לבושים חגיגי..לא חבל??"). ניפגשנו ולא הפסקנו לדבר ולצחוק. לא החלפנו טלפונים-אותה קרובת משפחה תיווכה בינינו וזה מאד מצא חן בעיניי שהוא לא פרץ גבולות וקפץ מעל הפופיק אלא נישאר מכבד ואלגנטי. אחרי 3 פגישות הוא הציע לי נישואים! הוא אמר שמהשנייה שראה אותי היה לו ברור שאני אישתו. היום אנחנו נשואים באושר פלוס שלושה ילדים מהממים. מסקנה לבחורים: מישהי מצאה חן בעיניך? שמור על רמה גבוהה ותפעיל תמוח איך לעשות את זה באלגנטיות ובכבוד. ולא לחשוש מכלום-ביטחון עצמי בריא "עושה את זה" לכל הבנות. בהצלחה.

שלום. רצית תשובה בכנות-אז הנה.

ה' טבע משיכה. וזה (לכשלעצמו נחמד אם משהוא מתענין בך בעדינות) אבל לא נכון!!

המשיכה מוסיפה לבני הזוג, אבל כדי להשתמש בכלי הזה רק לאחר חופה וקדושים כהלכה.

אם הבחור רציני, ויש לו כבוד. שיבקש צד שלישי וכך יבררו אם בכלל שייך, ויש התאמה אם כן יש אפשרות להיפגש ולקדם את זה לכיוון מבורך,וכמובן בגיל המתאים.

מניסיון של רבים וטובים- אם אתה גונז רצון מסוים שמנוגד להלכה, הוא יהפוך אותך למאושר בהמשך.

הכל יוצר לאדם-לטובתו והנאתו.רק צריך לראות שהרצון והמעשה עולה בקנה אחד עם התורה.

אז אל תחשוב שאתה גיבור אם אתה מתחיל עם בחורה, אתה נשלט ע"י רגשותיך.

לסיכום שהשכל יביא את הרגש..מוצאת חן בעיניך תפעל לפי ההיתר..אם לא ככה היא תשמח אבל אולי תהיה עצובה בעתיד,וגם אתה.

בהצלחות

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת