לו הייתי בן
היינו יכולים להיות חברים טובים
היינו מטיילים ביחד, נהנים מתחומי עניין משותפים, היינו מתראים הרבה ומריצים צחוקים
היינו יכולים לדבר שעות על המון דברים הזויים, ולשיר, ולצעוק, ולהשתגע
היינו רצים ומשחקים ולא נזהרים בכלל, לא במחשבות ולא בדיבור ולא במעשים
היינו עובדים ושמחים ביחד בקלות ובפשטות, בלי שהנוכחות שלי כבת תהיה משמעותית כל כך בסיטואציה
לו הייתי בן
הייתי יכולה להביא לך עכשיו כאפה ולומר: "יאללה אחי תתקדם, בקטנה, לא נורא, יהיה בסדר, אתה יותר טוב מהסיפור הטיפשי הזה."
בעצם הפסדתי אתכם. אתם אחלה אנשים שדחיתי במו ידיי, בגלל שאני לא בן, בגלל שאני בת שעכשיו צריכה להיות הוגנת ולהתרחק.




