אבל עם השאיפה למקוריות ולדמיון יש גם מקום לאימון...למשל יש לי רעיון מקורי לציור ואני רוצה להביע אותו אני צריכה כלים ומיומנות שאותה רוכשים...והעתקה היא דרך יעילה והבלעדית לאימון טוב ושיפור מיומנות לכן רוב התמונות שמעלים כאן לפי דעתי הם תרגולים..

 

אצלי זה לצורך פרנסה ולצורך תרגול..  העתקה

אבל זה בהחלט לא האומנות שלי!! האומנות שלי זה בצבעי השמן..(במקרה שלי)

 

בציורים הראשונים שלי ניסיתי שהכל כמה שיותר יראה אמיתי..

אחרי שהצלחתי בכמה ציורים בפחם שציור "יקפוץ מהדף" פתאום התאכזבתי - מה, זה הסוף?! 

ואז קלטתי שזה ההבדל בין ציור לצילום ;) והתחלתי לאתגר את עצמי טיפה בכל ציור , של הוספת הצד האישי..

ונראלי שרק מאז התחלתי להתאהב בתחום הציור ולהנות ממנו הרבה הרבה יותר ..

לא רק מהתוצאה המרשימה, אלא גם מהתהליך, ומהפן שלי בציור..

 

 

אבל אני יודעת שבשביל להגיע לאפשרות המשחק הזאת, צריך כלים - לדעת לצייר ולהמחיש 

ואת זה משיגים לרב בעבודה קשה של העתקות..  

כשאני מנסה לצייר משהוא שלא ציירתי לפני בהעתקה, התוצאה קצת מבאסת, ומהמאבק אפילו את הצד שלי אני לא מצליחה להכניס..

אבל אחרי שיש נסיון בציור נושא מסויים אפשר להקפיץ אותו...

 

אבל בכל מקרה אני לא מוותרת על היצירתיות ובכל פעם מוסיפה משהו שלא קשור למקור

ואני מאמינה שכדאי תמיד לפתח את שתי התחומים במקביל...

 

 

 

 

אם הצייר מתכוון לעשות דיוקן, ציור של מישהו על סמך תמונה במטרה שיזהו, אז בהחלט יש מקום לדיוק.
עדיין כמובן אפשר לשחק עם מריחת צבעים, גוונים וכו.
אם לא, והציור הוא מהראש, אז הכל הרבה יותר חופשי.
אבל גם במקרה כזה- יש כללי פרופורציות מסויימים, פרספקטיבות ועוד..
נכון שאפשר להוציא ציור מדהים ואומנותי גם עם התעלמות מהכללים האלו, אבל בשביל זה צריך להיות אומן ברמה מאוד גבוהה,
כאן זה פורום חובבני, משתדלים כמה שיותר להיצמד ל'כללי הציור'.
אחרי שיש שליטה בהם, אפשר להתחיל להתפרע..
ככה אני אישית רואה את זה,
אולי אני טועה.

אבל אני חושבת שאתה לא לגמרי צודק.
כלומר, ברעיון ברור שכן.
אבל, אם תתבונן בציורים של הציירים פה, תבין שלא משנה כמה יעתיקו ברמה מדוייקת, הרגש יוצא אל הציור.
יכולים להיות שניים שמציירים את אותה דמות ושניהם גם מעתיקים ברמה קרובה מאוד או אפילו מדוייקת, ואתה כבר יכול ללמוד דברים על האופי של השניים.

זה כבר קרה לי בעבר. חברה ואני העתקנו את אותה דמות ויצאו תוצרים שונים וכל אחד מהם ממש דומה למקור.

לא יודעת מה איתך, אבל אני רואה רגש בציורים. הבעה מסויימת המאפיינת את אותו הצייר\ת.

אני תמיד מוצאת את עצמי מוציאה רגש לציור.

אז שוב, תודה רבה לך ונתת לי נקודה למחשבה ..

@מלי

קח לדוגמה את הציורים של @מלי.

אי אפשר להסביר את זה אבל תמיד יודעים שזה היא ציירה...

אז כן כל אחד מכניס פן אישי.

והנה למשל @אביגיל~! עשתה מין משהו כזה שצריך לנחש מי הצייר,

ואיך אפשר לנחש?!

זה פשוט, כל אחד מכניס פן אישי שלו לציור....

והציורים שאני מעלה הם ממש לא "ריאליסטים".

 

"פעם אומנות הציור שימשה בעיקר לתעד את המציאות להנציח את העבר.

לכן המטרה של הציור הייתה להיות כמה שיותר דומה למציאות. עם השנים הגיעו לרמות של ציור ופיסול גבהות מאוד.

הרגשות והתחושות שהביעו הציירים בציור גרמו לו להיות אמתי ממש חי.

ואז הגיע המצלמה וירד ערכו של הציור עשרה מונים."

 

לא יודעת מאיפה הבאת את השטות הזאת.

פעם אנשים ציירו מאותן הסיבות שהם מציירים היום - והסיבה היא כדי להתבטא.

כי זה הטבע שלנו כציירים וציירות.

אנחנו מתבטאים דרך היצירה

ואם מישהו בוחר לעשות את זה באופן שלך נראה "משעמם" או מיותר, כי כבר יש כלי שעושה משהו שאתה לא מבחין בין התוצאות שלו לציור - זו בעיה שלך בלבד.

 

כל צייר שפרץ איזו מוסכמה ונהיה גדול, רכש תחילה את הידע והמיומנות של המלאכה הזאת

והיא שאיפשרה לו באמת להיות חדשני ומעניין. ועדיין לרגש ולהעביר מסר או תוכן.

אחרים ויתרו על רכישת הכלים האלה ועסקו בשרלטנות ויחסי ציבור.

 

אם אתה רוצה להתבטא במלאכה כלשהי, אתה צריך ללמוד את השפה לבוריה.

כמו בנגינה, כמו בריקוד או פיסול או כתיבה.

 

 הפורום הזה פתוח לכולם. וכל אחד מתאמן במה שנוח ומתאים לו.

כל מי שמעלה  פה ציורים מוסיף לפורום גיוון. .  הדברים אמורים גם לגבי אור ירושלים.  

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!