שלום לכבוד הרב,

קראתי בעיון את הפסק הממוחזר בעניין עליית יהודים להר הבית ורציתי לשאול.

האם לערבים מותר לעלות על הר הבית? האם מותר להם להיכנס למקום קודש הקודשים ולהעמיד שם פיגום?
האם מותר להיכנס לשם עם רעלות ולצעוק "אללה אכבר"?

האם מותר לשחק שם כדורגל?

בתודה,

____________________________

הו, הצביעות.

בברכת חברים

לתו"ע

כלומר מדבר בפמפלט פוליטי ולא בפסק הלכה.

לנסות להוציא 'פסק הלכה' נגד הערבים שממילא הולכים לפי הקוראן הינה במקסימום התרסה נגד מדינת ישראל והתערבות פוליטית.

ברור שלערבים אסור לעלות. עוד לא מצאתי רב שמיתמר להצהיר אחרת.

אך הצהרות שלא ימנעו מערבים לעלות הן קידום אג'נדה פוליטית ולא פסק שאמור להשפיע על יהודים.

המקום הזה שייך ליהודים.

כרגע בגלל איסור העליה לסוגיו (שחסר בסיס מבחינה הלכתית טהורה) אנחנו מאבדים את המקום הזה.

אם תלך לשאול את אחד הרבנים הנ"ל האם מותר לערבים לעלות- הוא יענה לך חד וחלק שאסור.

זו בעיה הלכתית סבוכה לתת כניסה חופשית לערבים וגויים למקום קודש הקודשים.

לגבי האחיזה בהר הבית-

באו לא נשלה את עצמנו- הר הבית תמיד היה ותמיד יהיה (בעז"ה) בידינו.

מבחינה חוקית היא שייכת למדינת ישראל. 

(שלא כמו חלקים אחרים בארץ כמו הקונסול האמריקאי והצרפתי והמה לא. שכידוע- האדמה שייכת מבחינה חוקית לאותם מדינות- עויינות- ולא למדינת ישראל. אז אם יש למישהו טענה על אי ריבונות ישראלית בכל חלקי הארץ אז שיתחיל קודם במקומות הללו הנגישים יותר והנפיצים פחות מהר הבית).

אז כמה ערבים עולים לשם ומצהירים הצהרות שהעולם (ברובו) מתעלם מהם.

(לא מהערבים, מההצהרות הילדותיות).

ביג דיל.

אם הילד שלך ייכנס לחדר שלו, יעלה על המיטה ויכריז כבל עם ועדה "החדר הזה שייך לי!"- אתה תתייחס לזה?

תוריד אותו בברוטיליות ממרומי גאוותו ותלמד אותו בצורה חד משמעית למי החדר-הבית שייך ב-א-מ-ת...?.

אין צורך. מחזה כזה מעורר גיחוך ואולי גם חיוך קטן. במוקדם או במאוחר הוא ילמד על בשרו למי המקום הזה שייך. עצם המחשבה שהחדר שייכת לו היא תעתוע ראיה אחד גדול שביום מן הימים ייגמר בדרך זו או אחרת.

הרי כולם יודעים למי שייך ההר. גם גויים וגם יהודים.

שום דבר לא קרה אם כמה ערבים עולים לשם ומצהירים הצהרות. לא צריך להתרגש יותר מידי.

הבלעדיות על ההר היא שלנו, ולא בגלל הצהרות של האו"ם או החלטות של מדינת ישראל- אלא בגלל שניתנה לנו הזכות עליה ב(ששת ימי בראשית ו)מתן תורה.

וכל השאר- פוליטיקה...

אבל לא מצהירים הצהרות פומביות חסרות מטרה כלשהי.

זה ברור, וזה הדבר הראשון שכתוב שם, בכרוז, ש"זכינו שנמצא ברשותנו.. חמדת ישראל".

הם פנו בפסק ההלכה ליהודים פרטיים, ששומעים למורי הוראה. אם המדינה היתה שואלת אותם מה לעשות - היו אומרים שאף אחד לא יכנס.

[ולהגיד "חסר בסיס מבחינה הלכתית טהורה", את זה יכולים להגיד רק פוסקי הלכה מובהקים]

ואכן, הרצי"ה שהצטרף לכרוז הנ"ל, היה שואל אם יש שם חיילים שלנו, כלומר - מדין כיבוש. ריבונות.

זה לא סותר, שאכן הגמגום מאמירה בהירה, שוב ושוב, ע"י ההנהגה המדינית, את האמת ההיסטורית ביחס להר הבית, ואכיפת הריבונות, גרמו צרות צרורות.

יש להניח שאם מראש מישהו היה מעלה בדעתו שהדברים יתגלגלו למה שהיום, היו מדגישים ביתר שאת את הצורך להבליט את ריבונותנו שם.

וכאשר היום מישהו רואה לנכון לפרסם פסק כזה שוב - באמת ראוי להדגיש מאד את ריבונותנו הבלעדית. את הצורך לרסן טוטאלית את הפורעים, ולא לתת מקום לנסיון האוייב לשכתב את ההיסטוריה.

ואי אפשר להכחיש את אי הנוחות הגדולה מפרסום כזה כעת דווקא.  הרי כעת זה עלול להתפרש ככניעה לפראות הטרור הערבי. וזה לא שכעת כאילו פתאום "עולים יותר".  צריך לעיין מי "אירגן" ומה המטרה שלו.

אני יודע שיש כאלה שאומרים שיש מקומות שהם לגמרי מותרים (יש מחלוקות איפה בדיוק), ושממילא לקבוע כדי "לגדור מפני איסור", אין  בידינו.  גם הרח"ד הלוי זצ"ל, שהוא מהחתומים, כתב שאם ימדדו בדיוק אין כח לגזור על כך היום - הובאה ע"י מישהו בפורום נשואים תשובתו המלאה. ויש חולקים לגבי אם אכן זו ההוראה הנכונה גם כשיודעים בדיוק.

כל זמן שמביאים מישהו גדול שאומר, אז זו מחלוקת כדרכה של תורה. אבל אי אפשר שמישהו שאינו בדרגה זו "יקבע" שאין לכך בסיס הלכתי נטו. זה עצמו חלק מהמחלוקת בין הגדולים הללו, מה שייך לגדר של "בסיס הלכתי נטו".

אתה מוכן לסמוך על רב אחד מול 100 רבנים?

"אחרי רבים להטות" זה לא סתם.

אגב- לאורך קריאת המאמר כמעט והשתכנעתי שאכן החתימות אינן רלוונטיות. עד שנתקלתי במשפט הזה- 

"העובדה שאיסור כזה היום מפקיע מידי עם ישראל את הבעלות על הר ה', ומפקירה אותה לטובת שונאי ישראל"

מהה??

הר הבית ניתנה לידינו והיא בבעלותינו הבלעדית מאז ששת ימי בראשית ומתן תורה.

כמו שהבעלות כלל לא ניתנה לנו ע"י דעת הקהל ושונאי ישראל כך היא גם לא תוכל להילקח מאיתנו על ידם.

הקב"ה נתן ורק הוא יכול לקחת.

(רש"י פס' א' בבראשית.)

אז גם מה שאותו רב אמר היא טעות יסודית.

גם בלי הרבים- הוא כיחיד טועה.

ויש לי הרבה מאוד מה לאמר על המשפט האחרון.... אשאיר את זה למועד אחר.

כמופיע בפוסקים, לכל הפחות במקרים שאין אפשרות להכריע מהכרע הדעת.

ונראה שרבות מההכרעות אחרי רבים שמופיעות בחז"ל הם לא בסנהדרין, אלא באופן ששייך גם בימינו.

אלא יסוד שמקורו בחז"ל במקומות רבים, ואינו נוגע רק לדברי הראשונים.

לא באתי להכריע האם זה המקרה כאן, אבל נראה לי אתה מפריז באופן שבו אתה מתאר את הדברים ואת צדדי הויכוח.

נראה למשל, שמה שפשוט לך, עד שהדיעה האחרת מופרכת בעיניך, לא היה פשוט לרב עובדיה יוסף, לרב אברהם שפירא, הרב גורן , ויבדל"א הרב ליאור. [אף שהשניים האחרונים מתירים עלייה במקומות מסויימים בהר הבית].

אזכיר את הדיון, שקדם ל150 השנים האחרונות, האם הכותל הוא כותל הר הבית או העזרה. כמובן שאם הוא כותל העזרה אסור לעבור אותו, וגם לא ייתכן שכיפת הסלע היא מקום המקדש. אמנם מוסכם בעם ישראל כיום לפסוק שהוא כותל הר הבית [לכל היותר], ויש לזה ראיות חזקות, אבל ברגע שהמסורת לא ברורה אפשר להעלות גם אפשרויות אחרות.

והמחלוקת לא מסתכמת בשתי הטענות שהזכרת, וכפי שהזכרת כבר סיבות נוספות שאוסרות כניסה גם למחנה לוויה, וכן החשש לגבי גודלו של החיל.

לכאורה, כדי להכריע בשאלה בעצמך, גם אם נניח שאתה מסוגל לכך, אתה צריך לעיין בעצמך בכל הצדדים שעלו [ולא לסמוך על אחרים שכתבו שיש לזה תשובות, בלי שעיינת בעצמך בנכונותם].

וגם אם עיינת, למי שלא עיין בעצמו אין סיבה להעדיף את דבריך על גבי דברי אותם גדולי תורה.

הכתוב אינו מדבר על רבנים.

מלבי"ם ומצודות במקום.

ומלבד מה שזה לא הענין שמדובר במקור הציטוט -

מחלוקת בהלכה, בפרט בעניינים יסודיים כאלה, מנהלים המומחים הגדולים לענין.

אנחנו מסתכלים בענוה מהצד. יכולים להעיר על השלכות שקורות בעולם, יכולים לדאוג להדגשת חרדת הקודש כלפי המקום הזה, וגם לצורך שדברי חכמים לא יתפרשו כממעטים ערך ריבונותנו המוחלטת והבלעדית.

יכולים לדאוג לכך שאנשים שלא מדברים בגלל עניינים הלכתיים, לא יעזו להמציא "איסור" הנעת שפתיים בתפילה למי שכן עולה בהר. ובכלל, לדאוג להסרת החרפה של התחשבות בגורם זר כלשהו לגבי מה שנעשה שם והעדפת האוייב ר"ל.

לערבים לעלות - לא אומר שסוגרים את ההר. הרבנות הראשית היא לא ברת סמכה לסגור את הר הבית לכל מישהו. היא רק יכולה לפרסם פסקי הלכה, זה הכל. (וכמובן גם לא הרבנים הראשיים, אלא גם שאר רבני עם ישראל...).

ככה שלא ברבנות תלוי העניין של לסגור את ההר או לא לסגור.

חוץ מזה באמת מעניין אותי מה פעילי הר הבית היו אומרים על ההצעה להפוך את הר הבית לשטח סגור מוחלט שאף אחד - לא יהודי, לא ערבי, ולא שום תייר שבעולם - יכול לעלות. האם הם היו מסתפקים בזה, או שהיו מעדיפים את המצב שבו גם הערבים עולים אבל גם הם (אני כמובן לא מדבר על המצב האידיאלי. אלא על מצב שבו אלו שתי האפשרויות שעומדות בפניהם...)

להם. ישנם יהודים רבים שנשמעים לפסיקת אותם רבנים ולא עולים להר הבית כי ככה הרבנים שלהם פסקו, ואם הרבנים שלהם יתירו ויפסקו שמותר לעלות ככה וככה - אז הם יעלו.

לעומת זאת, ערבים  - ברור לכל בר דעת ששום ערבי לא יקשיב לפסק של הרבנים.

בדיוק כמו שאתה לא מגנה את הרבנים על כך שלא כותבים פסק שבו הם מסבירים שלערבים אסור להרוג יהודים ושלערבים אסור לגנוב מיהודים. כי זה מגוחך, זה דבר פשוט וברור מצד אחד, ומצד שני להוציא "פסק" כזה לציבור - לא יעזור לאף אחד.

וכמו שאמרתי בכותרת - אתה רוצה שהרבנים יהיו פוליטיקאים, אתה רוצה שהם "יצהירו הצהרות לשם ההצהרות" שזה פעמים רבות מה שהפוליטיקאים עושים. מצטער, הרבנים הם לא פוליטיקאים. הם רבנים.

כל טוב.

ב. הביטוי פסק ממוחזר לא מתאים, העובדה שהפסק פורסם כבר לפני עשרות שנים לא פוגעת בנכונותו [אם הוא נכון].

ג. אני מניח שרובם יענו לך שאסור לערבים, אבל אין להם עניין לפרסם את זה כי מילא ערבים לא ישמעו.

ד. אני משער שלחלקם [למשל, לרב מאיר דוד דרוקמן], אין בעיה לפרסם גם שאסור לערבים.

ה. לא חושב שהביטוי צביעות שייך כאן. הם מדברים על החשש מכניסה בטומאה למקם המקדש ובאמת זה מה שמעסיק אותם, בין אם אתה מסכים לכך ובין אם לא, ובין אם היה דברים אחרים שיש מקום למחות עליהם.

הרבנות כותבת שליהודים אסור לעלות אבל הממשלה והמדינה מתירות.

הרבנות הראשית ברת סמכה יחידה רק לעניין שלוש דברים בלבד: נישואים, גירושים, וגיורים. זהו, מעבר לזה היא יכולה רק לפסוק, אבל זה פסק שצריך להתקבל מרצון על ידי האנשים, והוא לא מחייב את המדינה.

אז בדיוק כמו שיהודים עולים להר למרות פסק הרבנות, והממשלה לא מונעת את זה - פשוט וברור לכל בר דעת שהמדינה גם לא הייתה מונעת מערבים לעלות "רק בגלל" שהרבנות הראשית פירסמה פסק שאסור לערבים לעלות.

נו באמת, לפחות תחשבו בהיגיון. רואים פה בבירור שהמטרה היא סתם להתנגח בלי שום בסיס רציני לניגוח הזה. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מה שכתבתי כאן.

הלכות כדי לתרץ השקפת עולם גלותית

[שים לב, אגב, שבין החותמים באלול תשכ"ז נמצאים הרצי"ה והרב ישראלי, ובכללי, החשש מהתגרות בערבים באותה תקופה היה נמוך].

ולפחות חלקם פרסמו אותה בהזדמנויות שונות בעבר.

הוא סיפר לי את זה בעצמו (להגנתו: הוא חזר בתשובה שלמה, הוא לא היה דתי באותו זמן, ולא היה מודע לחומרה של זה. היום הוא דתי בצורה שלמה ומובהקת).

וברור לכולנו שלפחות בנוגע לעלייה של יהודים שלא על פי ההלכה - יש בהחלט יהודים שעולים שלא על פי ההלכה. ואתה גם יודע את זה, ומדחיק את זה או טוען שזאת לא אשמך, או אומר ש"אני מנסה לשכנע אותם לעלות בטהרה" (כשאדם כבר בפתח ההר זה "טיפה" בעייתי, וכמובן - אתה לא כל היום שם, וגם, זה שאתה "מנסה לשכנע" לא אומר שהם לא עולים שלא בטהרה...).

וכמובן מה שכתבו לך לגבי תשכ"ז, אתה לא היית בתשכ"ז..

אבל ממש לא בתשכ"ז

בכל מקרה, אתה גם לא בדיוק צודק - יש תנועות של חילונים שהתעוררו לעלות להר,ולא בטהרה, בגלל הלחץ המאסיבי של תנועות המקדש על כך. והם מעלים סטודנטים ועוד, בלי שום ביצוע הליך היטהרות וכו', וגם בלי להקפיד יותר מידי על המקומות המותרים (לא מדבר איתך על הכיפה עצמה, ברור לשנינו שיש עוד מקומות רבים שלכולי עלמא אסורים...)

ולהגיד שהם בוודאות היו עולים גם לולי תנועות המקדש - זה קצת היתממות וקצת הקטנת ראש. ייתכן, אבל מאוד מאוד הגיוני שלא, לאור השכל הישר...

בעומר במוצ"ש. אצלנו עשו ביום ראשון...אומנם לא במירון, אבל ככל שיותר יקשיבו לכך יש יותר סיכוי שבעתיד יקשיבו.

ברור לי שהסנהדרין לא הייתה נותנת לחגיגות כאלו להיות במוצ"ש, כי זה בוודאות של 100 אחוז היה מצריך חילול שבת, גם אם היו מנסים להמעיט כמה שיותר - ובגלל שלא מדובר בחג דאורייתא אלא בדבר שניתן להעביר ליום ראשון, בלי שום בעיה הלכתית - ברור לי שסנהדרין הייתה מעבירה את זה ליום ראשון.

וכן, לכן בהחלט למי שנסע למירון במוצ"ש, יש חלק כלשהוא בחילול השבת של אלפי השוטרים, המאבטחים, הסדרנים, ואפילו מכבי האש והאמבולנסים שנאלצו לעבוד כבר מתוך שבת, למרות שהם לכאורה ל"פיקוח נפש" - אבל אם לא היו עולים במוצ"ש הם לא היו נצרכים שם כבר בשבת, לכן זה מצב שבו אתה בעצמך מכניס אותם למצב שבו הם צריכים להגן עליך מפיקוח נפש...

לשאול אותם בכלל.

לא בטוח שזה הדבר הכי נכון לעשות כלפי גדולים בתורה.

אבל שיהיה לך בכיף. כל טוב ושבוע טוב.

כאשר ציבור שלם קם נגד גאוני תורה , ומלכלך עליהם כאילו הם בעד לעבור עבירות  של כרת.  טוב  שגאוני תורה אלה לא נכנעים לפולוליזם ועומדים  כחומה בצורה למען דיני התתורה שראוי לעלותץ בקדושה ובטהרה להר בית ה'  , ובכך גם להאבק למען  חובתנו לקיום מצות יישוב הארץ בכלל.

לתמוך בעלייה להר זו הדעה הפופולארית?! 

בתור מי שעולה להר כבר כמה שנים ב"ה על פי הוראת רבותיי שיחיו - קיבלתי על ראשי את כל הקללות שבעולם בערך:

מחטיא את הרבים, (כי בעקבותיי עולים להר אלפי חילונים ללא טבילה. ברור) 

שופך דמים. (אני מכעיס את הערבים הרגישים והם בלי שליטה נאלצים לדקור את כל הבא ליד)

חייב בכרת. (כי אני טמא מת שנכנס למחנה לוויה - דבר המותר על פי ההלכה ואסור בכרת על פי עמי הארץ)

עובר על תקנה דרבנן (כי אסיפת רשימת רבנים על גבי אגרת בצבע עור עם מסגרת חרוכה על מנת לשוות מראה עתיק ואותנטי מחייבת כמו קבלת התלמוד אם לא יותר)

רשע, (כי להתפלל במקום המקדש זה אבי הרשע) 

ועוד כהנה וכהנה

אתה יכול להתנגד לעלייה להר וזה לגיטימי לגמרי. אבל לפחות אל תשקר לעצמך ותאשים את כל מי שחושב אחרת שהוא מבזה תלמידי חכמים ואין לך עניין לדון איתו כי זו לא דרך התורה זו דרך הטרור שהחלה להתפשט במחננו בעשור האחרון

מי נחנו מל גדולי ישראל? אנשים מדברים אל תלמידי חכמין כאילו הם ברמה שלהם

טוב שהנמלים יודעות ליעץ למלאכים... וד"ל

מזועזעת עד עמקי נשמתי מאנשים העולים להר הבית

במקום להתפלל ולקרוע את השמים שיהיה בית המקדש

מי שיקרא בפרסום עצמו בזהירות יבין את החשיבות העצומה של זה שמקוםן המקדש נמצא ברשותנו , כך היה אז כשכתבו אץת זזה

 עכשיו הערבים הולכים ומשתלטים ואנחנו נזרקים , ולכן ברור מהכרוז שיש לעשות הכל כדי להבליט את בעלותנו.

 ורק צריך להיזהר.

 מי שיקח בדייקנות כל מלה יבין שצריך לאסור נישואין. כי מי שמתחתן ולא נזהר לגמרי פה או שם עובר איסור כרת.

אבל מה שזה אומר לאדם הפשוט הוא :

 הערבים בכל הרציחות והחיטות ועריפת הראשים שלהם כאילו למען הר הבית , שברו את היאהוד הסמרטוטים.

 ואם רוצים , ורוצים, לחסל את כל היאהוד אז  הכרוז מלמד שצריך להמשיך עוד ועוד .

 מי שפירסמו את הכרוז הזה לציבור עכשיו ולא מי יודע מתי אם בכלל ,

 מה יגיד כשהערבים יתעודדו מזה ?

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.