שלום לכבוד הרב,

קראתי בעיון את הפסק הממוחזר בעניין עליית יהודים להר הבית ורציתי לשאול.

האם לערבים מותר לעלות על הר הבית? האם מותר להם להיכנס למקום קודש הקודשים ולהעמיד שם פיגום?
האם מותר להיכנס לשם עם רעלות ולצעוק "אללה אכבר"?

האם מותר לשחק שם כדורגל?

בתודה,

____________________________

הו, הצביעות.

בברכת חברים

לתו"ע

כלומר מדבר בפמפלט פוליטי ולא בפסק הלכה.

לנסות להוציא 'פסק הלכה' נגד הערבים שממילא הולכים לפי הקוראן הינה במקסימום התרסה נגד מדינת ישראל והתערבות פוליטית.

ברור שלערבים אסור לעלות. עוד לא מצאתי רב שמיתמר להצהיר אחרת.

אך הצהרות שלא ימנעו מערבים לעלות הן קידום אג'נדה פוליטית ולא פסק שאמור להשפיע על יהודים.

המקום הזה שייך ליהודים.

כרגע בגלל איסור העליה לסוגיו (שחסר בסיס מבחינה הלכתית טהורה) אנחנו מאבדים את המקום הזה.

אם תלך לשאול את אחד הרבנים הנ"ל האם מותר לערבים לעלות- הוא יענה לך חד וחלק שאסור.

זו בעיה הלכתית סבוכה לתת כניסה חופשית לערבים וגויים למקום קודש הקודשים.

לגבי האחיזה בהר הבית-

באו לא נשלה את עצמנו- הר הבית תמיד היה ותמיד יהיה (בעז"ה) בידינו.

מבחינה חוקית היא שייכת למדינת ישראל. 

(שלא כמו חלקים אחרים בארץ כמו הקונסול האמריקאי והצרפתי והמה לא. שכידוע- האדמה שייכת מבחינה חוקית לאותם מדינות- עויינות- ולא למדינת ישראל. אז אם יש למישהו טענה על אי ריבונות ישראלית בכל חלקי הארץ אז שיתחיל קודם במקומות הללו הנגישים יותר והנפיצים פחות מהר הבית).

אז כמה ערבים עולים לשם ומצהירים הצהרות שהעולם (ברובו) מתעלם מהם.

(לא מהערבים, מההצהרות הילדותיות).

ביג דיל.

אם הילד שלך ייכנס לחדר שלו, יעלה על המיטה ויכריז כבל עם ועדה "החדר הזה שייך לי!"- אתה תתייחס לזה?

תוריד אותו בברוטיליות ממרומי גאוותו ותלמד אותו בצורה חד משמעית למי החדר-הבית שייך ב-א-מ-ת...?.

אין צורך. מחזה כזה מעורר גיחוך ואולי גם חיוך קטן. במוקדם או במאוחר הוא ילמד על בשרו למי המקום הזה שייך. עצם המחשבה שהחדר שייכת לו היא תעתוע ראיה אחד גדול שביום מן הימים ייגמר בדרך זו או אחרת.

הרי כולם יודעים למי שייך ההר. גם גויים וגם יהודים.

שום דבר לא קרה אם כמה ערבים עולים לשם ומצהירים הצהרות. לא צריך להתרגש יותר מידי.

הבלעדיות על ההר היא שלנו, ולא בגלל הצהרות של האו"ם או החלטות של מדינת ישראל- אלא בגלל שניתנה לנו הזכות עליה ב(ששת ימי בראשית ו)מתן תורה.

וכל השאר- פוליטיקה...

אבל לא מצהירים הצהרות פומביות חסרות מטרה כלשהי.

זה ברור, וזה הדבר הראשון שכתוב שם, בכרוז, ש"זכינו שנמצא ברשותנו.. חמדת ישראל".

הם פנו בפסק ההלכה ליהודים פרטיים, ששומעים למורי הוראה. אם המדינה היתה שואלת אותם מה לעשות - היו אומרים שאף אחד לא יכנס.

[ולהגיד "חסר בסיס מבחינה הלכתית טהורה", את זה יכולים להגיד רק פוסקי הלכה מובהקים]

ואכן, הרצי"ה שהצטרף לכרוז הנ"ל, היה שואל אם יש שם חיילים שלנו, כלומר - מדין כיבוש. ריבונות.

זה לא סותר, שאכן הגמגום מאמירה בהירה, שוב ושוב, ע"י ההנהגה המדינית, את האמת ההיסטורית ביחס להר הבית, ואכיפת הריבונות, גרמו צרות צרורות.

יש להניח שאם מראש מישהו היה מעלה בדעתו שהדברים יתגלגלו למה שהיום, היו מדגישים ביתר שאת את הצורך להבליט את ריבונותנו שם.

וכאשר היום מישהו רואה לנכון לפרסם פסק כזה שוב - באמת ראוי להדגיש מאד את ריבונותנו הבלעדית. את הצורך לרסן טוטאלית את הפורעים, ולא לתת מקום לנסיון האוייב לשכתב את ההיסטוריה.

ואי אפשר להכחיש את אי הנוחות הגדולה מפרסום כזה כעת דווקא.  הרי כעת זה עלול להתפרש ככניעה לפראות הטרור הערבי. וזה לא שכעת כאילו פתאום "עולים יותר".  צריך לעיין מי "אירגן" ומה המטרה שלו.

אני יודע שיש כאלה שאומרים שיש מקומות שהם לגמרי מותרים (יש מחלוקות איפה בדיוק), ושממילא לקבוע כדי "לגדור מפני איסור", אין  בידינו.  גם הרח"ד הלוי זצ"ל, שהוא מהחתומים, כתב שאם ימדדו בדיוק אין כח לגזור על כך היום - הובאה ע"י מישהו בפורום נשואים תשובתו המלאה. ויש חולקים לגבי אם אכן זו ההוראה הנכונה גם כשיודעים בדיוק.

כל זמן שמביאים מישהו גדול שאומר, אז זו מחלוקת כדרכה של תורה. אבל אי אפשר שמישהו שאינו בדרגה זו "יקבע" שאין לכך בסיס הלכתי נטו. זה עצמו חלק מהמחלוקת בין הגדולים הללו, מה שייך לגדר של "בסיס הלכתי נטו".

אתה מוכן לסמוך על רב אחד מול 100 רבנים?

"אחרי רבים להטות" זה לא סתם.

אגב- לאורך קריאת המאמר כמעט והשתכנעתי שאכן החתימות אינן רלוונטיות. עד שנתקלתי במשפט הזה- 

"העובדה שאיסור כזה היום מפקיע מידי עם ישראל את הבעלות על הר ה', ומפקירה אותה לטובת שונאי ישראל"

מהה??

הר הבית ניתנה לידינו והיא בבעלותינו הבלעדית מאז ששת ימי בראשית ומתן תורה.

כמו שהבעלות כלל לא ניתנה לנו ע"י דעת הקהל ושונאי ישראל כך היא גם לא תוכל להילקח מאיתנו על ידם.

הקב"ה נתן ורק הוא יכול לקחת.

(רש"י פס' א' בבראשית.)

אז גם מה שאותו רב אמר היא טעות יסודית.

גם בלי הרבים- הוא כיחיד טועה.

ויש לי הרבה מאוד מה לאמר על המשפט האחרון.... אשאיר את זה למועד אחר.

כמופיע בפוסקים, לכל הפחות במקרים שאין אפשרות להכריע מהכרע הדעת.

ונראה שרבות מההכרעות אחרי רבים שמופיעות בחז"ל הם לא בסנהדרין, אלא באופן ששייך גם בימינו.

אלא יסוד שמקורו בחז"ל במקומות רבים, ואינו נוגע רק לדברי הראשונים.

לא באתי להכריע האם זה המקרה כאן, אבל נראה לי אתה מפריז באופן שבו אתה מתאר את הדברים ואת צדדי הויכוח.

נראה למשל, שמה שפשוט לך, עד שהדיעה האחרת מופרכת בעיניך, לא היה פשוט לרב עובדיה יוסף, לרב אברהם שפירא, הרב גורן , ויבדל"א הרב ליאור. [אף שהשניים האחרונים מתירים עלייה במקומות מסויימים בהר הבית].

אזכיר את הדיון, שקדם ל150 השנים האחרונות, האם הכותל הוא כותל הר הבית או העזרה. כמובן שאם הוא כותל העזרה אסור לעבור אותו, וגם לא ייתכן שכיפת הסלע היא מקום המקדש. אמנם מוסכם בעם ישראל כיום לפסוק שהוא כותל הר הבית [לכל היותר], ויש לזה ראיות חזקות, אבל ברגע שהמסורת לא ברורה אפשר להעלות גם אפשרויות אחרות.

והמחלוקת לא מסתכמת בשתי הטענות שהזכרת, וכפי שהזכרת כבר סיבות נוספות שאוסרות כניסה גם למחנה לוויה, וכן החשש לגבי גודלו של החיל.

לכאורה, כדי להכריע בשאלה בעצמך, גם אם נניח שאתה מסוגל לכך, אתה צריך לעיין בעצמך בכל הצדדים שעלו [ולא לסמוך על אחרים שכתבו שיש לזה תשובות, בלי שעיינת בעצמך בנכונותם].

וגם אם עיינת, למי שלא עיין בעצמו אין סיבה להעדיף את דבריך על גבי דברי אותם גדולי תורה.

הכתוב אינו מדבר על רבנים.

מלבי"ם ומצודות במקום.

ומלבד מה שזה לא הענין שמדובר במקור הציטוט -

מחלוקת בהלכה, בפרט בעניינים יסודיים כאלה, מנהלים המומחים הגדולים לענין.

אנחנו מסתכלים בענוה מהצד. יכולים להעיר על השלכות שקורות בעולם, יכולים לדאוג להדגשת חרדת הקודש כלפי המקום הזה, וגם לצורך שדברי חכמים לא יתפרשו כממעטים ערך ריבונותנו המוחלטת והבלעדית.

יכולים לדאוג לכך שאנשים שלא מדברים בגלל עניינים הלכתיים, לא יעזו להמציא "איסור" הנעת שפתיים בתפילה למי שכן עולה בהר. ובכלל, לדאוג להסרת החרפה של התחשבות בגורם זר כלשהו לגבי מה שנעשה שם והעדפת האוייב ר"ל.

לערבים לעלות - לא אומר שסוגרים את ההר. הרבנות הראשית היא לא ברת סמכה לסגור את הר הבית לכל מישהו. היא רק יכולה לפרסם פסקי הלכה, זה הכל. (וכמובן גם לא הרבנים הראשיים, אלא גם שאר רבני עם ישראל...).

ככה שלא ברבנות תלוי העניין של לסגור את ההר או לא לסגור.

חוץ מזה באמת מעניין אותי מה פעילי הר הבית היו אומרים על ההצעה להפוך את הר הבית לשטח סגור מוחלט שאף אחד - לא יהודי, לא ערבי, ולא שום תייר שבעולם - יכול לעלות. האם הם היו מסתפקים בזה, או שהיו מעדיפים את המצב שבו גם הערבים עולים אבל גם הם (אני כמובן לא מדבר על המצב האידיאלי. אלא על מצב שבו אלו שתי האפשרויות שעומדות בפניהם...)

להם. ישנם יהודים רבים שנשמעים לפסיקת אותם רבנים ולא עולים להר הבית כי ככה הרבנים שלהם פסקו, ואם הרבנים שלהם יתירו ויפסקו שמותר לעלות ככה וככה - אז הם יעלו.

לעומת זאת, ערבים  - ברור לכל בר דעת ששום ערבי לא יקשיב לפסק של הרבנים.

בדיוק כמו שאתה לא מגנה את הרבנים על כך שלא כותבים פסק שבו הם מסבירים שלערבים אסור להרוג יהודים ושלערבים אסור לגנוב מיהודים. כי זה מגוחך, זה דבר פשוט וברור מצד אחד, ומצד שני להוציא "פסק" כזה לציבור - לא יעזור לאף אחד.

וכמו שאמרתי בכותרת - אתה רוצה שהרבנים יהיו פוליטיקאים, אתה רוצה שהם "יצהירו הצהרות לשם ההצהרות" שזה פעמים רבות מה שהפוליטיקאים עושים. מצטער, הרבנים הם לא פוליטיקאים. הם רבנים.

כל טוב.

ב. הביטוי פסק ממוחזר לא מתאים, העובדה שהפסק פורסם כבר לפני עשרות שנים לא פוגעת בנכונותו [אם הוא נכון].

ג. אני מניח שרובם יענו לך שאסור לערבים, אבל אין להם עניין לפרסם את זה כי מילא ערבים לא ישמעו.

ד. אני משער שלחלקם [למשל, לרב מאיר דוד דרוקמן], אין בעיה לפרסם גם שאסור לערבים.

ה. לא חושב שהביטוי צביעות שייך כאן. הם מדברים על החשש מכניסה בטומאה למקם המקדש ובאמת זה מה שמעסיק אותם, בין אם אתה מסכים לכך ובין אם לא, ובין אם היה דברים אחרים שיש מקום למחות עליהם.

הרבנות כותבת שליהודים אסור לעלות אבל הממשלה והמדינה מתירות.

הרבנות הראשית ברת סמכה יחידה רק לעניין שלוש דברים בלבד: נישואים, גירושים, וגיורים. זהו, מעבר לזה היא יכולה רק לפסוק, אבל זה פסק שצריך להתקבל מרצון על ידי האנשים, והוא לא מחייב את המדינה.

אז בדיוק כמו שיהודים עולים להר למרות פסק הרבנות, והממשלה לא מונעת את זה - פשוט וברור לכל בר דעת שהמדינה גם לא הייתה מונעת מערבים לעלות "רק בגלל" שהרבנות הראשית פירסמה פסק שאסור לערבים לעלות.

נו באמת, לפחות תחשבו בהיגיון. רואים פה בבירור שהמטרה היא סתם להתנגח בלי שום בסיס רציני לניגוח הזה. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מה שכתבתי כאן.

הלכות כדי לתרץ השקפת עולם גלותית

[שים לב, אגב, שבין החותמים באלול תשכ"ז נמצאים הרצי"ה והרב ישראלי, ובכללי, החשש מהתגרות בערבים באותה תקופה היה נמוך].

ולפחות חלקם פרסמו אותה בהזדמנויות שונות בעבר.

הוא סיפר לי את זה בעצמו (להגנתו: הוא חזר בתשובה שלמה, הוא לא היה דתי באותו זמן, ולא היה מודע לחומרה של זה. היום הוא דתי בצורה שלמה ומובהקת).

וברור לכולנו שלפחות בנוגע לעלייה של יהודים שלא על פי ההלכה - יש בהחלט יהודים שעולים שלא על פי ההלכה. ואתה גם יודע את זה, ומדחיק את זה או טוען שזאת לא אשמך, או אומר ש"אני מנסה לשכנע אותם לעלות בטהרה" (כשאדם כבר בפתח ההר זה "טיפה" בעייתי, וכמובן - אתה לא כל היום שם, וגם, זה שאתה "מנסה לשכנע" לא אומר שהם לא עולים שלא בטהרה...).

וכמובן מה שכתבו לך לגבי תשכ"ז, אתה לא היית בתשכ"ז..

אבל ממש לא בתשכ"ז

בכל מקרה, אתה גם לא בדיוק צודק - יש תנועות של חילונים שהתעוררו לעלות להר,ולא בטהרה, בגלל הלחץ המאסיבי של תנועות המקדש על כך. והם מעלים סטודנטים ועוד, בלי שום ביצוע הליך היטהרות וכו', וגם בלי להקפיד יותר מידי על המקומות המותרים (לא מדבר איתך על הכיפה עצמה, ברור לשנינו שיש עוד מקומות רבים שלכולי עלמא אסורים...)

ולהגיד שהם בוודאות היו עולים גם לולי תנועות המקדש - זה קצת היתממות וקצת הקטנת ראש. ייתכן, אבל מאוד מאוד הגיוני שלא, לאור השכל הישר...

בעומר במוצ"ש. אצלנו עשו ביום ראשון...אומנם לא במירון, אבל ככל שיותר יקשיבו לכך יש יותר סיכוי שבעתיד יקשיבו.

ברור לי שהסנהדרין לא הייתה נותנת לחגיגות כאלו להיות במוצ"ש, כי זה בוודאות של 100 אחוז היה מצריך חילול שבת, גם אם היו מנסים להמעיט כמה שיותר - ובגלל שלא מדובר בחג דאורייתא אלא בדבר שניתן להעביר ליום ראשון, בלי שום בעיה הלכתית - ברור לי שסנהדרין הייתה מעבירה את זה ליום ראשון.

וכן, לכן בהחלט למי שנסע למירון במוצ"ש, יש חלק כלשהוא בחילול השבת של אלפי השוטרים, המאבטחים, הסדרנים, ואפילו מכבי האש והאמבולנסים שנאלצו לעבוד כבר מתוך שבת, למרות שהם לכאורה ל"פיקוח נפש" - אבל אם לא היו עולים במוצ"ש הם לא היו נצרכים שם כבר בשבת, לכן זה מצב שבו אתה בעצמך מכניס אותם למצב שבו הם צריכים להגן עליך מפיקוח נפש...

לשאול אותם בכלל.

לא בטוח שזה הדבר הכי נכון לעשות כלפי גדולים בתורה.

אבל שיהיה לך בכיף. כל טוב ושבוע טוב.

כאשר ציבור שלם קם נגד גאוני תורה , ומלכלך עליהם כאילו הם בעד לעבור עבירות  של כרת.  טוב  שגאוני תורה אלה לא נכנעים לפולוליזם ועומדים  כחומה בצורה למען דיני התתורה שראוי לעלותץ בקדושה ובטהרה להר בית ה'  , ובכך גם להאבק למען  חובתנו לקיום מצות יישוב הארץ בכלל.

לתמוך בעלייה להר זו הדעה הפופולארית?! 

בתור מי שעולה להר כבר כמה שנים ב"ה על פי הוראת רבותיי שיחיו - קיבלתי על ראשי את כל הקללות שבעולם בערך:

מחטיא את הרבים, (כי בעקבותיי עולים להר אלפי חילונים ללא טבילה. ברור) 

שופך דמים. (אני מכעיס את הערבים הרגישים והם בלי שליטה נאלצים לדקור את כל הבא ליד)

חייב בכרת. (כי אני טמא מת שנכנס למחנה לוויה - דבר המותר על פי ההלכה ואסור בכרת על פי עמי הארץ)

עובר על תקנה דרבנן (כי אסיפת רשימת רבנים על גבי אגרת בצבע עור עם מסגרת חרוכה על מנת לשוות מראה עתיק ואותנטי מחייבת כמו קבלת התלמוד אם לא יותר)

רשע, (כי להתפלל במקום המקדש זה אבי הרשע) 

ועוד כהנה וכהנה

אתה יכול להתנגד לעלייה להר וזה לגיטימי לגמרי. אבל לפחות אל תשקר לעצמך ותאשים את כל מי שחושב אחרת שהוא מבזה תלמידי חכמים ואין לך עניין לדון איתו כי זו לא דרך התורה זו דרך הטרור שהחלה להתפשט במחננו בעשור האחרון

מי נחנו מל גדולי ישראל? אנשים מדברים אל תלמידי חכמין כאילו הם ברמה שלהם

טוב שהנמלים יודעות ליעץ למלאכים... וד"ל

מזועזעת עד עמקי נשמתי מאנשים העולים להר הבית

במקום להתפלל ולקרוע את השמים שיהיה בית המקדש

מי שיקרא בפרסום עצמו בזהירות יבין את החשיבות העצומה של זה שמקוםן המקדש נמצא ברשותנו , כך היה אז כשכתבו אץת זזה

 עכשיו הערבים הולכים ומשתלטים ואנחנו נזרקים , ולכן ברור מהכרוז שיש לעשות הכל כדי להבליט את בעלותנו.

 ורק צריך להיזהר.

 מי שיקח בדייקנות כל מלה יבין שצריך לאסור נישואין. כי מי שמתחתן ולא נזהר לגמרי פה או שם עובר איסור כרת.

אבל מה שזה אומר לאדם הפשוט הוא :

 הערבים בכל הרציחות והחיטות ועריפת הראשים שלהם כאילו למען הר הבית , שברו את היאהוד הסמרטוטים.

 ואם רוצים , ורוצים, לחסל את כל היאהוד אז  הכרוז מלמד שצריך להמשיך עוד ועוד .

 מי שפירסמו את הכרוז הזה לציבור עכשיו ולא מי יודע מתי אם בכלל ,

 מה יגיד כשהערבים יתעודדו מזה ?

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....