שלום לכבוד הרב,

קראתי בעיון את הפסק הממוחזר בעניין עליית יהודים להר הבית ורציתי לשאול.

האם לערבים מותר לעלות על הר הבית? האם מותר להם להיכנס למקום קודש הקודשים ולהעמיד שם פיגום?
האם מותר להיכנס לשם עם רעלות ולצעוק "אללה אכבר"?

האם מותר לשחק שם כדורגל?

בתודה,

____________________________

הו, הצביעות.

בברכת חברים

לתו"ע

כלומר מדבר בפמפלט פוליטי ולא בפסק הלכה.

לנסות להוציא 'פסק הלכה' נגד הערבים שממילא הולכים לפי הקוראן הינה במקסימום התרסה נגד מדינת ישראל והתערבות פוליטית.

ברור שלערבים אסור לעלות. עוד לא מצאתי רב שמיתמר להצהיר אחרת.

אך הצהרות שלא ימנעו מערבים לעלות הן קידום אג'נדה פוליטית ולא פסק שאמור להשפיע על יהודים.

המקום הזה שייך ליהודים.

כרגע בגלל איסור העליה לסוגיו (שחסר בסיס מבחינה הלכתית טהורה) אנחנו מאבדים את המקום הזה.

אם תלך לשאול את אחד הרבנים הנ"ל האם מותר לערבים לעלות- הוא יענה לך חד וחלק שאסור.

זו בעיה הלכתית סבוכה לתת כניסה חופשית לערבים וגויים למקום קודש הקודשים.

לגבי האחיזה בהר הבית-

באו לא נשלה את עצמנו- הר הבית תמיד היה ותמיד יהיה (בעז"ה) בידינו.

מבחינה חוקית היא שייכת למדינת ישראל. 

(שלא כמו חלקים אחרים בארץ כמו הקונסול האמריקאי והצרפתי והמה לא. שכידוע- האדמה שייכת מבחינה חוקית לאותם מדינות- עויינות- ולא למדינת ישראל. אז אם יש למישהו טענה על אי ריבונות ישראלית בכל חלקי הארץ אז שיתחיל קודם במקומות הללו הנגישים יותר והנפיצים פחות מהר הבית).

אז כמה ערבים עולים לשם ומצהירים הצהרות שהעולם (ברובו) מתעלם מהם.

(לא מהערבים, מההצהרות הילדותיות).

ביג דיל.

אם הילד שלך ייכנס לחדר שלו, יעלה על המיטה ויכריז כבל עם ועדה "החדר הזה שייך לי!"- אתה תתייחס לזה?

תוריד אותו בברוטיליות ממרומי גאוותו ותלמד אותו בצורה חד משמעית למי החדר-הבית שייך ב-א-מ-ת...?.

אין צורך. מחזה כזה מעורר גיחוך ואולי גם חיוך קטן. במוקדם או במאוחר הוא ילמד על בשרו למי המקום הזה שייך. עצם המחשבה שהחדר שייכת לו היא תעתוע ראיה אחד גדול שביום מן הימים ייגמר בדרך זו או אחרת.

הרי כולם יודעים למי שייך ההר. גם גויים וגם יהודים.

שום דבר לא קרה אם כמה ערבים עולים לשם ומצהירים הצהרות. לא צריך להתרגש יותר מידי.

הבלעדיות על ההר היא שלנו, ולא בגלל הצהרות של האו"ם או החלטות של מדינת ישראל- אלא בגלל שניתנה לנו הזכות עליה ב(ששת ימי בראשית ו)מתן תורה.

וכל השאר- פוליטיקה...

אבל לא מצהירים הצהרות פומביות חסרות מטרה כלשהי.

זה ברור, וזה הדבר הראשון שכתוב שם, בכרוז, ש"זכינו שנמצא ברשותנו.. חמדת ישראל".

הם פנו בפסק ההלכה ליהודים פרטיים, ששומעים למורי הוראה. אם המדינה היתה שואלת אותם מה לעשות - היו אומרים שאף אחד לא יכנס.

[ולהגיד "חסר בסיס מבחינה הלכתית טהורה", את זה יכולים להגיד רק פוסקי הלכה מובהקים]

ואכן, הרצי"ה שהצטרף לכרוז הנ"ל, היה שואל אם יש שם חיילים שלנו, כלומר - מדין כיבוש. ריבונות.

זה לא סותר, שאכן הגמגום מאמירה בהירה, שוב ושוב, ע"י ההנהגה המדינית, את האמת ההיסטורית ביחס להר הבית, ואכיפת הריבונות, גרמו צרות צרורות.

יש להניח שאם מראש מישהו היה מעלה בדעתו שהדברים יתגלגלו למה שהיום, היו מדגישים ביתר שאת את הצורך להבליט את ריבונותנו שם.

וכאשר היום מישהו רואה לנכון לפרסם פסק כזה שוב - באמת ראוי להדגיש מאד את ריבונותנו הבלעדית. את הצורך לרסן טוטאלית את הפורעים, ולא לתת מקום לנסיון האוייב לשכתב את ההיסטוריה.

ואי אפשר להכחיש את אי הנוחות הגדולה מפרסום כזה כעת דווקא.  הרי כעת זה עלול להתפרש ככניעה לפראות הטרור הערבי. וזה לא שכעת כאילו פתאום "עולים יותר".  צריך לעיין מי "אירגן" ומה המטרה שלו.

אני יודע שיש כאלה שאומרים שיש מקומות שהם לגמרי מותרים (יש מחלוקות איפה בדיוק), ושממילא לקבוע כדי "לגדור מפני איסור", אין  בידינו.  גם הרח"ד הלוי זצ"ל, שהוא מהחתומים, כתב שאם ימדדו בדיוק אין כח לגזור על כך היום - הובאה ע"י מישהו בפורום נשואים תשובתו המלאה. ויש חולקים לגבי אם אכן זו ההוראה הנכונה גם כשיודעים בדיוק.

כל זמן שמביאים מישהו גדול שאומר, אז זו מחלוקת כדרכה של תורה. אבל אי אפשר שמישהו שאינו בדרגה זו "יקבע" שאין לכך בסיס הלכתי נטו. זה עצמו חלק מהמחלוקת בין הגדולים הללו, מה שייך לגדר של "בסיס הלכתי נטו".

אתה מוכן לסמוך על רב אחד מול 100 רבנים?

"אחרי רבים להטות" זה לא סתם.

אגב- לאורך קריאת המאמר כמעט והשתכנעתי שאכן החתימות אינן רלוונטיות. עד שנתקלתי במשפט הזה- 

"העובדה שאיסור כזה היום מפקיע מידי עם ישראל את הבעלות על הר ה', ומפקירה אותה לטובת שונאי ישראל"

מהה??

הר הבית ניתנה לידינו והיא בבעלותינו הבלעדית מאז ששת ימי בראשית ומתן תורה.

כמו שהבעלות כלל לא ניתנה לנו ע"י דעת הקהל ושונאי ישראל כך היא גם לא תוכל להילקח מאיתנו על ידם.

הקב"ה נתן ורק הוא יכול לקחת.

(רש"י פס' א' בבראשית.)

אז גם מה שאותו רב אמר היא טעות יסודית.

גם בלי הרבים- הוא כיחיד טועה.

ויש לי הרבה מאוד מה לאמר על המשפט האחרון.... אשאיר את זה למועד אחר.

כמופיע בפוסקים, לכל הפחות במקרים שאין אפשרות להכריע מהכרע הדעת.

ונראה שרבות מההכרעות אחרי רבים שמופיעות בחז"ל הם לא בסנהדרין, אלא באופן ששייך גם בימינו.

אלא יסוד שמקורו בחז"ל במקומות רבים, ואינו נוגע רק לדברי הראשונים.

לא באתי להכריע האם זה המקרה כאן, אבל נראה לי אתה מפריז באופן שבו אתה מתאר את הדברים ואת צדדי הויכוח.

נראה למשל, שמה שפשוט לך, עד שהדיעה האחרת מופרכת בעיניך, לא היה פשוט לרב עובדיה יוסף, לרב אברהם שפירא, הרב גורן , ויבדל"א הרב ליאור. [אף שהשניים האחרונים מתירים עלייה במקומות מסויימים בהר הבית].

אזכיר את הדיון, שקדם ל150 השנים האחרונות, האם הכותל הוא כותל הר הבית או העזרה. כמובן שאם הוא כותל העזרה אסור לעבור אותו, וגם לא ייתכן שכיפת הסלע היא מקום המקדש. אמנם מוסכם בעם ישראל כיום לפסוק שהוא כותל הר הבית [לכל היותר], ויש לזה ראיות חזקות, אבל ברגע שהמסורת לא ברורה אפשר להעלות גם אפשרויות אחרות.

והמחלוקת לא מסתכמת בשתי הטענות שהזכרת, וכפי שהזכרת כבר סיבות נוספות שאוסרות כניסה גם למחנה לוויה, וכן החשש לגבי גודלו של החיל.

לכאורה, כדי להכריע בשאלה בעצמך, גם אם נניח שאתה מסוגל לכך, אתה צריך לעיין בעצמך בכל הצדדים שעלו [ולא לסמוך על אחרים שכתבו שיש לזה תשובות, בלי שעיינת בעצמך בנכונותם].

וגם אם עיינת, למי שלא עיין בעצמו אין סיבה להעדיף את דבריך על גבי דברי אותם גדולי תורה.

הכתוב אינו מדבר על רבנים.

מלבי"ם ומצודות במקום.

ומלבד מה שזה לא הענין שמדובר במקור הציטוט -

מחלוקת בהלכה, בפרט בעניינים יסודיים כאלה, מנהלים המומחים הגדולים לענין.

אנחנו מסתכלים בענוה מהצד. יכולים להעיר על השלכות שקורות בעולם, יכולים לדאוג להדגשת חרדת הקודש כלפי המקום הזה, וגם לצורך שדברי חכמים לא יתפרשו כממעטים ערך ריבונותנו המוחלטת והבלעדית.

יכולים לדאוג לכך שאנשים שלא מדברים בגלל עניינים הלכתיים, לא יעזו להמציא "איסור" הנעת שפתיים בתפילה למי שכן עולה בהר. ובכלל, לדאוג להסרת החרפה של התחשבות בגורם זר כלשהו לגבי מה שנעשה שם והעדפת האוייב ר"ל.

לערבים לעלות - לא אומר שסוגרים את ההר. הרבנות הראשית היא לא ברת סמכה לסגור את הר הבית לכל מישהו. היא רק יכולה לפרסם פסקי הלכה, זה הכל. (וכמובן גם לא הרבנים הראשיים, אלא גם שאר רבני עם ישראל...).

ככה שלא ברבנות תלוי העניין של לסגור את ההר או לא לסגור.

חוץ מזה באמת מעניין אותי מה פעילי הר הבית היו אומרים על ההצעה להפוך את הר הבית לשטח סגור מוחלט שאף אחד - לא יהודי, לא ערבי, ולא שום תייר שבעולם - יכול לעלות. האם הם היו מסתפקים בזה, או שהיו מעדיפים את המצב שבו גם הערבים עולים אבל גם הם (אני כמובן לא מדבר על המצב האידיאלי. אלא על מצב שבו אלו שתי האפשרויות שעומדות בפניהם...)

להם. ישנם יהודים רבים שנשמעים לפסיקת אותם רבנים ולא עולים להר הבית כי ככה הרבנים שלהם פסקו, ואם הרבנים שלהם יתירו ויפסקו שמותר לעלות ככה וככה - אז הם יעלו.

לעומת זאת, ערבים  - ברור לכל בר דעת ששום ערבי לא יקשיב לפסק של הרבנים.

בדיוק כמו שאתה לא מגנה את הרבנים על כך שלא כותבים פסק שבו הם מסבירים שלערבים אסור להרוג יהודים ושלערבים אסור לגנוב מיהודים. כי זה מגוחך, זה דבר פשוט וברור מצד אחד, ומצד שני להוציא "פסק" כזה לציבור - לא יעזור לאף אחד.

וכמו שאמרתי בכותרת - אתה רוצה שהרבנים יהיו פוליטיקאים, אתה רוצה שהם "יצהירו הצהרות לשם ההצהרות" שזה פעמים רבות מה שהפוליטיקאים עושים. מצטער, הרבנים הם לא פוליטיקאים. הם רבנים.

כל טוב.

ב. הביטוי פסק ממוחזר לא מתאים, העובדה שהפסק פורסם כבר לפני עשרות שנים לא פוגעת בנכונותו [אם הוא נכון].

ג. אני מניח שרובם יענו לך שאסור לערבים, אבל אין להם עניין לפרסם את זה כי מילא ערבים לא ישמעו.

ד. אני משער שלחלקם [למשל, לרב מאיר דוד דרוקמן], אין בעיה לפרסם גם שאסור לערבים.

ה. לא חושב שהביטוי צביעות שייך כאן. הם מדברים על החשש מכניסה בטומאה למקם המקדש ובאמת זה מה שמעסיק אותם, בין אם אתה מסכים לכך ובין אם לא, ובין אם היה דברים אחרים שיש מקום למחות עליהם.

הרבנות כותבת שליהודים אסור לעלות אבל הממשלה והמדינה מתירות.

הרבנות הראשית ברת סמכה יחידה רק לעניין שלוש דברים בלבד: נישואים, גירושים, וגיורים. זהו, מעבר לזה היא יכולה רק לפסוק, אבל זה פסק שצריך להתקבל מרצון על ידי האנשים, והוא לא מחייב את המדינה.

אז בדיוק כמו שיהודים עולים להר למרות פסק הרבנות, והממשלה לא מונעת את זה - פשוט וברור לכל בר דעת שהמדינה גם לא הייתה מונעת מערבים לעלות "רק בגלל" שהרבנות הראשית פירסמה פסק שאסור לערבים לעלות.

נו באמת, לפחות תחשבו בהיגיון. רואים פה בבירור שהמטרה היא סתם להתנגח בלי שום בסיס רציני לניגוח הזה. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מה שכתבתי כאן.

הלכות כדי לתרץ השקפת עולם גלותית

[שים לב, אגב, שבין החותמים באלול תשכ"ז נמצאים הרצי"ה והרב ישראלי, ובכללי, החשש מהתגרות בערבים באותה תקופה היה נמוך].

ולפחות חלקם פרסמו אותה בהזדמנויות שונות בעבר.

הוא סיפר לי את זה בעצמו (להגנתו: הוא חזר בתשובה שלמה, הוא לא היה דתי באותו זמן, ולא היה מודע לחומרה של זה. היום הוא דתי בצורה שלמה ומובהקת).

וברור לכולנו שלפחות בנוגע לעלייה של יהודים שלא על פי ההלכה - יש בהחלט יהודים שעולים שלא על פי ההלכה. ואתה גם יודע את זה, ומדחיק את זה או טוען שזאת לא אשמך, או אומר ש"אני מנסה לשכנע אותם לעלות בטהרה" (כשאדם כבר בפתח ההר זה "טיפה" בעייתי, וכמובן - אתה לא כל היום שם, וגם, זה שאתה "מנסה לשכנע" לא אומר שהם לא עולים שלא בטהרה...).

וכמובן מה שכתבו לך לגבי תשכ"ז, אתה לא היית בתשכ"ז..

אבל ממש לא בתשכ"ז

בכל מקרה, אתה גם לא בדיוק צודק - יש תנועות של חילונים שהתעוררו לעלות להר,ולא בטהרה, בגלל הלחץ המאסיבי של תנועות המקדש על כך. והם מעלים סטודנטים ועוד, בלי שום ביצוע הליך היטהרות וכו', וגם בלי להקפיד יותר מידי על המקומות המותרים (לא מדבר איתך על הכיפה עצמה, ברור לשנינו שיש עוד מקומות רבים שלכולי עלמא אסורים...)

ולהגיד שהם בוודאות היו עולים גם לולי תנועות המקדש - זה קצת היתממות וקצת הקטנת ראש. ייתכן, אבל מאוד מאוד הגיוני שלא, לאור השכל הישר...

בעומר במוצ"ש. אצלנו עשו ביום ראשון...אומנם לא במירון, אבל ככל שיותר יקשיבו לכך יש יותר סיכוי שבעתיד יקשיבו.

ברור לי שהסנהדרין לא הייתה נותנת לחגיגות כאלו להיות במוצ"ש, כי זה בוודאות של 100 אחוז היה מצריך חילול שבת, גם אם היו מנסים להמעיט כמה שיותר - ובגלל שלא מדובר בחג דאורייתא אלא בדבר שניתן להעביר ליום ראשון, בלי שום בעיה הלכתית - ברור לי שסנהדרין הייתה מעבירה את זה ליום ראשון.

וכן, לכן בהחלט למי שנסע למירון במוצ"ש, יש חלק כלשהוא בחילול השבת של אלפי השוטרים, המאבטחים, הסדרנים, ואפילו מכבי האש והאמבולנסים שנאלצו לעבוד כבר מתוך שבת, למרות שהם לכאורה ל"פיקוח נפש" - אבל אם לא היו עולים במוצ"ש הם לא היו נצרכים שם כבר בשבת, לכן זה מצב שבו אתה בעצמך מכניס אותם למצב שבו הם צריכים להגן עליך מפיקוח נפש...

לשאול אותם בכלל.

לא בטוח שזה הדבר הכי נכון לעשות כלפי גדולים בתורה.

אבל שיהיה לך בכיף. כל טוב ושבוע טוב.

כאשר ציבור שלם קם נגד גאוני תורה , ומלכלך עליהם כאילו הם בעד לעבור עבירות  של כרת.  טוב  שגאוני תורה אלה לא נכנעים לפולוליזם ועומדים  כחומה בצורה למען דיני התתורה שראוי לעלותץ בקדושה ובטהרה להר בית ה'  , ובכך גם להאבק למען  חובתנו לקיום מצות יישוב הארץ בכלל.

לתמוך בעלייה להר זו הדעה הפופולארית?! 

בתור מי שעולה להר כבר כמה שנים ב"ה על פי הוראת רבותיי שיחיו - קיבלתי על ראשי את כל הקללות שבעולם בערך:

מחטיא את הרבים, (כי בעקבותיי עולים להר אלפי חילונים ללא טבילה. ברור) 

שופך דמים. (אני מכעיס את הערבים הרגישים והם בלי שליטה נאלצים לדקור את כל הבא ליד)

חייב בכרת. (כי אני טמא מת שנכנס למחנה לוויה - דבר המותר על פי ההלכה ואסור בכרת על פי עמי הארץ)

עובר על תקנה דרבנן (כי אסיפת רשימת רבנים על גבי אגרת בצבע עור עם מסגרת חרוכה על מנת לשוות מראה עתיק ואותנטי מחייבת כמו קבלת התלמוד אם לא יותר)

רשע, (כי להתפלל במקום המקדש זה אבי הרשע) 

ועוד כהנה וכהנה

אתה יכול להתנגד לעלייה להר וזה לגיטימי לגמרי. אבל לפחות אל תשקר לעצמך ותאשים את כל מי שחושב אחרת שהוא מבזה תלמידי חכמים ואין לך עניין לדון איתו כי זו לא דרך התורה זו דרך הטרור שהחלה להתפשט במחננו בעשור האחרון

מי נחנו מל גדולי ישראל? אנשים מדברים אל תלמידי חכמין כאילו הם ברמה שלהם

טוב שהנמלים יודעות ליעץ למלאכים... וד"ל

מזועזעת עד עמקי נשמתי מאנשים העולים להר הבית

במקום להתפלל ולקרוע את השמים שיהיה בית המקדש

מי שיקרא בפרסום עצמו בזהירות יבין את החשיבות העצומה של זה שמקוםן המקדש נמצא ברשותנו , כך היה אז כשכתבו אץת זזה

 עכשיו הערבים הולכים ומשתלטים ואנחנו נזרקים , ולכן ברור מהכרוז שיש לעשות הכל כדי להבליט את בעלותנו.

 ורק צריך להיזהר.

 מי שיקח בדייקנות כל מלה יבין שצריך לאסור נישואין. כי מי שמתחתן ולא נזהר לגמרי פה או שם עובר איסור כרת.

אבל מה שזה אומר לאדם הפשוט הוא :

 הערבים בכל הרציחות והחיטות ועריפת הראשים שלהם כאילו למען הר הבית , שברו את היאהוד הסמרטוטים.

 ואם רוצים , ורוצים, לחסל את כל היאהוד אז  הכרוז מלמד שצריך להמשיך עוד ועוד .

 מי שפירסמו את הכרוז הזה לציבור עכשיו ולא מי יודע מתי אם בכלל ,

 מה יגיד כשהערבים יתעודדו מזה ?

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.