אם אין לך כוח אז אין כוח

אני באה מרקע אחר ויש לחץ הפוך 

ונמאס מזה

זה עניין פרטי כמה יש ילדים ומי מונע אז בדרך כלל יש לו סיבה ומי שלא מונע גם לו יש סיבה לזה

זה לא תחרות, הרי את צריכה לטפל ולגדל וללדת ולתפקד

אני יכולה להעיד על עצמי שבאחד ההריונות סחבתי עגלת תאומים עד מהתחלת ההריון ועד הסוף, ילדים צפופים זה מאמץ פיזי שלא מתאים לכולן

רק את יודעת מה מתאים ומה לא

יקרה, תנשמי עמוק, תהיי סבלנית, האם את כבר מבוגרת? את לא חושבת שגם אם תחכי קצת, עדיין תזכי לגדל משפחה ברוכה?

היום יש הרבה רבנים שאומרים ש"זו לא חכמה ללדת ילדים"! צריך להביא ילד לעולם כשיש כוח, רצון, יכולת, לטפל בו, לאהוב אותו, לתפקד ברוגע.

לא בצורה מושלמת, ברור שיש רגעי שבירה וצעקות ולפעמים אין כביסה וחסר לחם במקפיא, אבל בסך הכל את צריכה לתפקד ולתפקד יפה, ולא להרגיש שאת חנוקה ולא נושמת ומשתגעת.

גם אני אורמת שאני "משתגעת" אבל לא כל הזמן, בסך הכל אני יודעת שאני מסתדרת, ה' עזר לי ויש לי חמישה עם רווחים נחמדים, בעלי עוזר לי, הילדים יחסית נוחים, לפעמים אני לא מאמינה שאני מגדלת פה חמישה אבל תכל'ס אני מסתדרת, ומקווה לעוד בעוד כמה שנים.

לא מיד. לא למהר. זה באמת קשה כשהם קטנטנים. בהמשך, הראשונים שלך יהיו גדולים יותר ויעזרו לך עם הקטנים. וזה באמת באמת עוזר.

אני חייבת לומר שיש משהו חיובי בלחץ החברתי. אחרת הייתי מחכה מי יודע כמה...

אז תקחי קצת לחץ חברתי אבל הרבה חשיבה אישית.

מאוד כיף להיות בהריון כשאת ממש רצית את ההריון הזה, ולא כשהוא הגיע לפני שהספקת לחשוב על זה.

אני חס וחלילה לא מזלזלת בנשים הגיבורות שנותנות לקב"ה להוביל אותן בלי שום התערבות, הן מסוגלות לזה, אבל הן המיעוט.

כשהילדים פחות צפופים את הרבה יותר פנויה לכל ילד.

ילד צריך הרבה טיפול פיזי ותשומת לב לכל צרכיו, והכי הוא צריך - הקשבה אמיתית, חום ואהבה. ולא קל להקשיב לילד בן ארבע כשיש עוד שלושה תינוקות מתחתיו שצריכים אותך באותו זמן.

אין בעולם דבר מדהים כמו ילדים, וגידול ילדים יהודים זה התפקיד הכי הכי חשוב בעולם, ואני חושבת שדווקא לכן צריך לעשות את זה בצורה קצת מתוכננת ומושכלת - כמובן בגבולות ההלכה!!! - כדי לעשות את זה כמו שצריך.

המון הצלחה ונשיקות למתוקים שלך!!!

והרבה נחת!

ר

תחשבי רק על עצמך , על הילדים שלך והבית שלך

לכל מי שיש בעיות מבחוץ תעדכני שיצא לך מהחיים!

זה מה שאני עשיתי שהתחילו להסתכל לי על הבטן שהילד שלי היה בן שלוש +

הם פשוט לא הבינו איך אין לי עוד 2 בעגלה?!?

זה לא טוב להשוות בשום תחום. תחשבי תמיד שאת לא יודעת מה באמת קורה אצלה בבית ומן הסתם יש לה קשיים בתחומים אחרים כך שאין פה שום מקום להשוואה, לדעת שמה שהיא קיבלה מה' לא גורע מהחלק שלך בכלל, לחשוב כל הזמן שלא היית רוצה להתחלף עם אף אחת אחרת וזהו...

אבל זה באמת קשה. גם אם בתחום אחד ממש טוב, תמיד במשהו אחר משווים עם אחרים, מכירה את זה באופן אישי

הוא מדבר באחת ההרצאות שלו על כך שלכל רגש- גם שלילי יש תפקיד

והוא מזכיר גם את הקנאה

ואומר למשל שאם אישה מקנאת בחברתה שהיא מספיקה להתנדב יותר ממנה למשל וזה גורם לאישה למצוא עוד זמן להתנדב לקהילה, או ללמוד תורה למשל- אז לקנאה יש כאן מקום חיובי..

וגידול ילדים זה גם משהו טוב שיכול לצאת מהקנאה הזאת, לא?

לשמוח בחלקך. תחשבי על מעשים קונקרטים שיכולים לעזור לך לעשות את זה. אולי מחברת שבה את כותבת כל יום את כל הדברים הטובים שקרו לך ושעשית, אולי, כל פעם שעולה בך הקנאה הזו- לנתב אותה לתפילה לה', שיעזור לך לשמוח בחלקך ולהודות לה' על כל הטוב שנתן לך.

שמה שעוצר אותך מלהגשים את החלום זה רגעים של אובדן סבלנות\שליטה.

אני מכירה את זה מאוד..

וגם את המחשבה שאני רוצה משפחה גדולה, אבל גדולה ומאושרת..

רוצה בית מלא ילדים, אבל ילדים שמחים עם הורים נינוחים

אני ממליצה מאוד על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו", שהמליצו עליו כאן בעבר

לי הוא מאוד עוזר לצאת ממצבים כמו שאת מתארת כאן, שאני מוצאת את עצמי חסרת אונים מול הילדים..

ותזכרי שככל שהם גדלים זה אמור להיות יותר קל..

ולכן אין טעם להשוות למי יש יותר ילדים.

אם הפרשים קטנים אז לא נכון בכלל

וגם אם הפרשים גדולים זה לא תפקיד שלהם

ישחקו ביחד כן , יעזרו אחד לשני כן , אבל לגדל????

ילדים בגיל קרוב משחקים יחד, ולכן לא בטוח ש5 ילדים יותר קשה משני ילדים .

אם תתחרי כל הזמן עם אחרים

לעולם לא תזכי להיות את -עצמך

תמיד תנסי להשיג אחרים בכל דבר וכמובן לא תצליחי.

ויותר מזה תהיי ממורמרת שלא היית את

הפתרון לתחרותיות הוא ייחודיות למצוא במה את מיוחדת ולהתמקד שם

זה נותן המון כוח, ומשחרר מהרצון להידמות למישהו אחר

וכמובן מעל הכול ישחרר אותך מהלחץ המתמיד של התחרות.....

שמי שרוצה הרבה ילדים,

צריך לדעת לשמור על איזון,

ובהתייעצות עם רב צריך לפעמים הפסקה ומניעה

כדי שלא יהיו צפופים מדי והאמא תשאר עם כח לגדלם.

ההפסקה- דווקא בשביל שכן יהיו הרבה ילדים...

וכמובן הכל בהתייעצות אישית, כי כל אחד שונה...

כי שניהם קטנים, 

אח"כ, כשיש כבר גם גדולים וגם קטנים-

קל יותר,

כי הגדולים שותפים ועוזרים

(כמובן הכל תלוי בחינוך ובסבלנות, אך זה באמת אפשרי.

לא שהם יהיו במקום אמא/ אבא אך כן יד נוספת, שמסדרת משחקים,

שוטפת כלים,

משגיחה לרגע על אח עד שאמא תטפל באח אחר וכד')

סבלנות...

גם תקופות קשות עוברות...

בהצלחה!

כשבעלך יסיים לימודים ויהיה יותר פנוי לבית,

גם תרוויחו יותר אז תביאו עוד בעז"ה.

אני לא יודעת בת כמה את, אבל אפשר לחכות עוד שנה/שנתיים, כשקצת יגדלו, אתם תתבססו ותהיה לך יותר עזרה ואז תביאו עוד.

גם אני חלמתי וחולמת על הרבה ילדים,  (שש- שבע גג)

אני עם ארבע כרגע,

אבל עם כל החלום שלי בין השני לשלישי עשינו הפסקה של שלוש וחצי שנים.

לא הייתי מסוגלת לפני.

וגם אני כמוך מחשבת כל הזמן, בן כמה הקטן שלי לעומת הקטן שלה....

בת כמה אני לעומתה וכו......

מנסה להפסיק לחשוב ולבטוח בקב"ה שהוא יאיר את עייני מתי לנסות שוב (כרגע  מונעת כי הקטן עדיין לא בן שנה).

הרבה כוחות לך ולילדים, והכי חשוב - שמחה בחלקך

יש בזה הרבה הגיון.

אצלנו היה רווח של 3 וחצי שנים (אחרי מרווח של שנה וחצי בין הראשונים), וזה נתן הרבה מאוד.

הגענו לגידול השלישי ממקום אחר. 

אני לא מנעתי, מצד שני לא התחלנו טיפולים עד שהרגשתי שהילדים כבר גדולים ופחות שובבים ודורשים תשומת לב ויש מקום בנפש לעוד אחד...

אבל בגלל שאנחנו בטיפולים, מהתחרות הזו של כמה יש לי וכמה לה, יצאתי כבר ממזמן...

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.