אבל אולי זה כך רק כי נתת דוגמא מוקצנת?

עד גבול מסויים, הזמן הוא לא בהכרח פרמטר קובע.

השאלה המעניינת - עד איזה גבול.

בס"ד

אני חותמת על זה אפילו בהפרש בין בת שירות שנה ראשונה לשמינסטית

אבל אם משווים את אותו אדם לפני ואחרי, בבירור יהיה אפשר להבחין בשינוי.

בס"ד

בתור אדם שבוגר לגילו

אבל בדוגרי זה לא ככה

כמה שתהי בוגרת זה תמיד יהיה יחסית לגילך לא יחסית למי שמעליך

לפחות בשלב הנעורים

השנים האלו כל כך עמוסות שינויים ומעברים והתמודדויות שכל רגע משנה ומגדיל כל אדם

בס"ד

אני נורא מעריכה אותך ילדה

גם אדם בן 40 יותר בוגר מאדם בן 30.

במאורעות החיים, באופי.

בס"ד

חתונה כפי שאתה בטוח יודע היא לא רק עניין רומנטי עם לבבות בעיניים

תא משפחתי נגיד מצריך פרנסה מסויימת שילדה בת 15 לא מסוגלת להעניק

חתונה כוללת גם עצמאות והתנתקות חלקית לפחות מההורים

גם ילדה נורא בוגרת ושוקלה ואחראית בת 15

היא בסך הכל ילדה שצריכה את ההורים שלה

אחריות אמיתית כוללת הבנה בצורך לחכות לפעמים

אם היא בשלה ואחראית באמת

היא תתחתן כשתוכל להאכיל את הילדים שלה

כשתוכל להרים מולם ראש ולספק להם דוגמה

אילו מין חיים מחכים למי שיוצאת מהבית לעצמאות בגיל 15?

אבל יש יוצאים מן הכלל.

יש בנות שיכולות לפרנס את עצמם בגיל 15, גם אם לא כולם.

כמו שכתבתי פה שכנה שלי התחתנה בגיל 13\ 14, אני לא בטוח. והיום היא סבתא לנחדים ומסודרת מצויין בחיים.

לכן הרבה פעמים נעזרים בהורים בתחילת חיי הנישואין. מקובל ולגיטימי, כך עוד מתנתקים באופן מדורג, ולוקחים אחריות על ההתנהלות כבר מההתחלה.

יצא לי לקרוא פעם שרשור פה בפורום על הורים שמתערבים ב"למה כ"כ הרבה ילדים" כשהכלה שלהם התעצבנה.

לרגע התעצבנתי איתה, ואז הבנתי שההורים למעשה מממנים את חיי האברך שלהם והנכדים.

ואז מצאתי את עצמי מסכים (קצת) עם ההורים.

אדם צריך לעמוד ברשות עצמו.

חיה חיים מאושרים.

בעלה היה בן 20.

אם הילדה גדלה מגיל צעיר בתודעה כזאת,

ומתחילה להכין את עצמה לחתונה כשהיא בת 15-16, היא יכולה להתחתן בכיף. לא בקלות, אבל בכיף.

אחריות זה דבר שלא מגיע עם הגיל אלא עם שינוי תפיסה.

אדם נורמלי בדור הזה התפיסה שלו משתנית אוטומטית באיזור גיל 20 (18-22),

אבל אם הוא/היא מכין/ה את עצמו/ה אז לדעתי אפשר כבר מגיל 16.

חמשושים אינם רלוונטיים לחתונה ממילא.

לגופו של עניין: קשר זוגי זה לא רק מוכנות לפרנס וכו'.., צריך גם תנאי שוויון בין הצדדים. לכן לא הייתי ממליץ לבן 25 להתחתן עם בת 18, אע"פ שהפער ביניהם יכול להיות רק בגיל. גם פער בגיל יכול להתפרש כחוסר שוויון. הפער בשנים צריך להיות סביר מבחינת השלב בחיים שבו הם נמצאים.

אפשר לפתח רעיונות חכמים גם בגיל 13 ובגיל 17 ולפעול לפיהם.

(אני למשל: הן זה שלמדתי תכנות, והן זה שחסכתי את הכסף שהיה לי בבנק במקום לבזבז אותו. כתבתי בפורום אחר מה המשמעות של ההחלטות האלה, הן על היכולת להתחתן צעיר יחסית והן על שנים יקרות שלא בוזבזו על לימודים וניצול יעיל של הזמן בצבא).

המוכנות המינימלית המספיקה לחתונה יכולה להיות אצל נערים בוגרים במקרים בודדים גם בגילאי 15-16.

בת דודה שלי עדיין לא בת מצווה הרבה יותר בוגרת מחברות שלי (שמיניסטיות)

יש דברים שיש לה אפילו יותר נסיון מהן.

חחח סתם.. באמת יש בנות לא הכי בוגרות בשכבה..

יש זוגות בני 50+ שעדין רבים כמו ילדים קטנים. כי הבגרות מהם והלאה..

ויש כאלה שההפך- עברו איזושהי חוויה/משבר בחיים שהריץ אותם כמה שנים קדימה מבחינת בגרות.

בגרות- היא חכמת חיים הנרכשת במהלך החיים.

החיים מזמנים בפנינו אתגרים- ניצחון בהם מקנה מה שנקרא 'חכמת חיים'. 'ניסיון'. ובמילה אחת- "בגרות".

מי שחכם לומד- מכל אדם. ולכן הוא גם יגיע לרמת בגרות גבוהה מבני גילו.

ואילו הכסיל לא לומד אף מעברו שלו.

יש כאלה שטומנים את ראשם בחול ו/או מתכנסים בקונכייה- ממענים להתמודד עם מורכבות החיים.

החוסר התמודדות הזו היא ילדותית ומעקב את התהליך הבריא של ההתבגרות.

אגב- יש הבדל בין בשלות לבגרות.

בחור/ה יכול/ה להיות מאוד בוגר/ת אך לא מספיק בשל/ה לחיי נישואין. בלי קשר לגיל.

בס"ד

(בדיוק חשבתי על זה השבוע, כשהבנתי פתאום כמה מסוכן והרסני יכול להיות כשמישהו מנסה לקפוץ מעל המשוכה הזו, ולו אפילו אין מושג)

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.

מעניין אם זה יעבוד